ילד מחונן

בני בן 11.5 עולה לכיתה ו', הוא עבר בכיתה ב' את המבחנים למחוננים ומאז כיתה ג' לומד יום בשבוע במסגרת מיוחדת למחוננים. בעיתי היא שהוא ממש לא רוצה להמשיך בשנה הבאה וטוען שהוא משתעמם שם ולא מרגיש שהוא מתאים. הבעיה, כפי שהוא מתאר אותה, היא בעיקר חברתית, לא התחבר עם הילדים שם. לימודית. הוא ילד חכם מאוד, אבל לא משקיע כלל בלימודים או בהעשרה, אלא עסוק, כמו ילדים בגילו, בפן החברתי של החיים, להבדיל מהילדים האחרים הבמסגרת המחוננים בעלי ידע כללי רחב הנובע מהתענינותם הגדולה בלימודים מעבר למסגרת בית הספר. יש לי ויכוח עם בעלי האם לוותר לו, שלא ימשיך בשנה הבאה, או להכריח אותו ללכת מאחר והתוכנית הלימודית מעשירה יותר מהלימודים בבית הספר הרגיל. האם לדעתך יש יתרון גדולה יותר בהתעקשות שילך, ולא יהנה (ועל פיו גם יסבול), או לוותר ולא לקדם את הפן המחונן שבו. אודה על התגובה מהירה מאחר ואנחנו צריכים להחליט בהקדם.

שלום מיכל, קשה לי לנקוט עמדה בעניין הספציפי, שכן איני מכירה את בנך כלל וכלל. אוכל לשתף במחשבותי. למרבה הצער, יש ילדים מחוננים המתנערים מה'תואר' וממה שכרוך בו, כדי לא לשלם מחירים חברתיים, כדי להשתחרר ממשא הציפיות של הסביבה, ואולי גם כדי להשתחרר ממשא הציפיות האישי. יש, כמובן, סיבות אפשריות נוספות. יש ילדים מחוננים, אנחנו קוראים להם תת-משיגים, שמחבלים ביודעים בציונים שלהם, כדי לא לבלוט בחריגותם, או כדי לשמר את תחושת השייכות שלהם לקבוצה. הבשורה הטובה היא, ש"חומר הגלם" השכלי/קוגניטיבי מאפשר לילדים הללו לבחור ולממש את עצמם במגוון דרכים ואופנים. יש לא מעט ילדים שמסיבות כאלה ואחרות אינם לומדים במסגרות המחוננים הרשמיות, ועדיין זוכים להעשרה בתוך ביה"ס או במסגרת של חוגים אחה"צ, עפ"י נטיית לבם. זה לא אסון. בעיני, חשוב לנסות ולהבין את המניעים שנחים תחת התנגדותו, ולכוון אליהם כשתחליטו את החלטותיכם. כדאי לזכור שהפסקת השתתפותו במסגרת המחוננים (אם תקרה) אין פירושה שקידומו נעצר או מואט. אדרבא, זה אומר שיהיה עליכם לחשוב יצירתי, ולהמשיך לספק לו את הגרייה וההעשרה בדרכים אחרות. בהצלחה ליאת

שלום מיכל, בתוכנית של ימי השליפה אמורה להיות יועצת, שמניסיוננו קשובה ומנוסה בקשיים אופייניים לילדים מחוננים. אפשר לנסות להיעזר גם בה.