בת שנתיים מושכת לעצמה בציפורניים

בתי בת שנתייים וחודשיים. לפני חודש וחצי עזבתי את אביה על רקע אלימות מילולית שלו גם בפניה. עונשים שנקט נגדה ועוד. נקבעו הסדרי ראייה מאוד נרחבים למרות שאני הייתי ההורה הדומיננטי, היחידה שטיפלה, קילחה והרדימה. בכל פעם כשחוזרת משבת איתו (6 שעות) חוזרת סמרטוט, עייפה מאוד וטוען שישנה ואכלה ונהנתה. היום (שבת שלישית) היה הכי מדאיג, לפני השינה היא התיישבה במיטה והחלה למשוך לעצמה את ציפורני הידיים. שאלתי "מה את עושה?" וענתה "אבא" (יש לה עיכוב שפתי עדיין אינה מדברת משפטים שלמים וברורים (האב מתנגד להפניית הרופא לקלינאית). ביקשתי שתעשה לי את מה שעושה לעצמה וממש נחרדתי, היא משכה לי את קצות ציפורני הידיים. המשיכה כך בישיבה ואח"כ בשכיבה עד שנרדמה. מה זה אומר?

שלום שירלי, ראשית, ברצוני להזכיר לך שבמקרים מסוימים, בעזרתה של פקידת סעד, ניתן לשלוח את הילד לטיפול חרף התנגדות ההורה. ולשאלתך, יתכן שמדובר בהתנהגות מפיגת מתח ( כמו כסיסת ציפורניים או מציצת אצבע). יתכן שמדובר בתגובה לפרידה שלכם, למתח הקשור למפגש/פרידה מאביה, או לגורמי לחץ אחרים. אני מציעה להתייעץ עם פסיכולוג ילדים, ולהיעזר בהמלצותיו. במקרה של ילדה בת שנתיים, ממילא ההתערבות היא בעיקרה הדרכת ההורים, ולפיכך התנגדות האב אינה רלוונטית. בברכה ליאת