ילד מרצה

שלום, יש לי ילד בן 5 וחצי שכל הזמן מנסה לרצות את כולם וזה משגע אותי. זו תכונה שקיימת אצלי ואני נלחמת בה. הוא כל הזמן יעשה מה שחבריו רוצים ולא מה שהוא רוצה רק כדי שיהיו חברים שלו ולא יעלבו וכו'. אני רואה את זה כשבאים חברים ואני שומעת את השיחות ביניהם, אם מתווכחים על משהו בסוף תמיד הוא מוותר להם ועוד מתחנף אליהם. והוא אומר להם: אז כן תבואו אלי? אז כן היה לכם כייף? פעם אחת לקחתי אותו לשיחה כשהיה לבד ואמרתי לו שזה מקסים שהוא מוותר והוא חבר ממש טוב והוסםתי שהוא לא חייב תמיד לוותר לפעמים צריך לעשות מה שהוא רוצה גם. הוא יכול לעבור לידי ובטעות היד שלו תיגע ביד שלי ולא ארגיש אפילו ושעה הוא יגיד סליחה סליחה. אם הוא עושה משהו לא בסדר כמו להציק לאחותו או להשתולל יתר על המידה ומעירים לו הוא לוקח קשה את זה שמבקרים אותו ונעשה רגיש ונעלב. אי אפשר ככה, אסור לכעוס עליו כי ישר הוא נעלה ושטף דמעות קוראות לב יורדות לו. ואנחנו לא צועקים פשוט הוא שומע בטון שלנו שאנחנו כועסים

שלום שירה, ילד מרצה הוא ילד שלמד להסיג האת רצונותיו וצרכיו מפני רצונותיו וצרכיו של הזולת, כדי לקנות את אהדתו. ילד כזה מאמין שאם יעמוד על זכויותיו ויפעל בהתאם לרצונו, הוא יאבד את אהבתו של האחר, יינזף או יינטש. כדורשי טובתו של הילד, יש לחלק מן ההורים נטייה לדעת טוב ממנו מה נכון לו, מה הוא צריך ומה הוא רוצה. עמדה כזו יכולה לסכן את יכולתו של הילד לזהות את צרכיו ולעמוד עליהם. פעמים רבות הוזכרה כאן חשיבותם של גבולות ברורים ועקביים, אך בה במידה חשוב לאפשר לילדים, בתוך המסגרת הקבועה שמסמנים הגבולות, לגלות עצמאות, יוזמה, שיקול דעת עצמאי וביטוי חופשי של רגשות (כולל מחאה וכעס). לכן, אני ממליצה לך למקד את מאמצייך דווקא אל מה שקורה לכם בבית, לעודד אותו לבטא את דעותיו גם כשאינן הולמות את אלה שלך ולכבדן. לעודד גילויים של אסרטיביות ועמידה על זכויותיו (כן, כן, גם כשהוא רב עם אחותו) ולא למהר להשכין שלום. ילד מרצה (כמו שהבחנת גם אצלכם) מאד חושש מקונפליקט, ולכן כדאי שגם אתם, ההורים, תהיו מעט יותר סלחניים מול מצבי התנגשות, ותאפשרו לו לפתור אותם בכוחות עצמו. וכמובן שגם דוגמא אישית לא תזיק... :-)) בהצלחה ליאת