בן חמש - אצבע, הרטבה, ואכילת שטויות

שלום. בני בן חמש, ילד מדהים, מתוק, בוגר מאד לגילו, חכם ושמח. מרגישה שהוא מוותר לעצמו בעניינים מסויימים: הוא מוצץ אצבע (מתוך מודעות ובחירה), מרטיב בלילה ולא רוצה להוריד את החיתול, והוא מחפש ומבקש (גם מחוץ לבית) כל הזמן ממתקים ושטויות. אני ובעלי מאד רוצים לעזור לו. אני יותר בגישה מאפשרת וחשבתי שאולי עדיף להתעלם ולתת לו להתמודד לבד עם הזמן אבל אני רואה שהוא לא בכיוון. לבעלי מאד קשה לראות אותו מוצץ/מרטיב/אוכל ומחפש שטויות ולמרות שהצעתי להתעלם הוא כן מדבר איתו על כל הדברים הנ"ל. לפעמים בעידוד, לפעמים בביקורת, ולפעמים בהסברה. אבל אני חוששת שההתעסקות הרבה בעניינים האלו ולפעמים ההערות מורידות לו את הבטחון. אני מאד מתלבטת איך לנהוג האם באמת להתעלם ולתת לו להגיע לנכונות בעצמו , או כן לנסות להביא אותו לנכונות על ידי הסברים ועידוד, אולי יש מקום לגעור בו לפעמים (בעיקר בעניין האכילה והמציצה). אשמח לשמוע עצות.. תודה רבה!