בן שנתיים עקשן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

03/05/2016 | 22:29 | מאת: אמא

היי. בני היחיד בן שנתיים, וגדל איתי בחינוך ביתי (ככל הנראה עד גיל 3). מאז ומתמיד היה עקשן ודעתן. הוא פעוט חכם ונבון, אך מסרב להקשיב לי ובודק גבולות ללא הרף. למשל- מבין ויודע שאסור לזרוק את הצלחת בסיום הארוחה, אלא לומר סיימתי ולקרוא לי, אך הוא ממשיך לעשות זאת ובסיום כל ארוחה זורק את הצלחת על הרצפה עם האוכל(ניסיתי את כל השיטות האפשריות - לא להגיב, להתעלם ולא לעשות מזה אישו, כן להגיב באסרטיביות ולומר שאסור, כן לתת לו לנקות -אין לו בעיה לנקות את זה אח"כ בכלל מבחינתו זה אחלה הוא מרגיש ככה בוגר כמו הגדולים), או שמבקש לשתות ובסיום מעיף את הבקבוק על הרצפה...או כשיוצאים מהבית ויש כביש או חניון, הוא מסרב לתת לי יד ורץ לכיוון הכביש במרבית הפעמים. אני יודעת שזה ממקום של גילויי עצמאות ובחינת גבולות. שאלתי היא כיצד לנהוג כשהוא לא מקשיב לי? כשאני מראה שאני כועסת הוא יודע להמיס אותי בשניות, מחייך אליי,ניגש אליי ומחבק , קורא לי אימוש... יש עוד הרבה דוגמאות כמו- שמתעקש לישון לא לפני 22.00-23.00 ... אני מגיעה ביום למצבים בלתי אפשריים, מותשת פיזית ונפשית מהמאבקים האלה. אשמח לשמוע דעה מקצועית. תודה

שלום, קודם כל את צודקת באופן שאת מבינה את בנך. בנך בגיל כזה שהוא נהנה לבחון גבולות, להרגיש עצמאי, נפרד, חזק ומכאן כל ההתנהגויות האלה. ברגע שאת מבינה את זה, קל יותר להבין שחלק מהמשימה שלך כעת היא להתמודד בדיוק עם החלקים האלה, מצד אחד לתת להם ביטוי, ומאידך להמשיך ללמד אותו, להשגיח עליו ולשמור עליו. מבחינתך, הרעיון הוא לפעול מולו בעקביות מתוך הבנה שזה מה שילמד אותו בעתיד את הנורמות המקובלות עלייך ובכלל, ולא מתוך ניסיון להביא לתוצאה מיידית.זיכרי כי שם המשחק הוא עקביות, העברת מסר ברור בכל פעם שהאירוע מתרחש. למשל אם הוא רץ לכביש, עלייך לתפוס אותו ביד, ולומר לו בתקיפות שלא רצים לכביש ונותנים יד, גם אם הוא בוכה ומוחה לאחר מכן או תוך כדי. כנ"ל עם זריקת החפצים. כאשר הוא זורק חפץ לריצפה, פשוט בקשי ממנו שיאסוף אותו ואימרי שאת לא מרשה לזרוק חפצים לריצפה. את המסרים האלה יש להעביר שוב ושוב. אין טעם לכעוס על עצם הפעולה, אלה פשוט נסי לנתב את המשאבים שלך לתגובה עקבית, ברורה וענינית. כאשר בנך יפנים כי אינו מצליח להפעיל אותך ריגשית, ותשומת הלב שהוא מקבל בגין ההתנהגויות המרדניות שלו נעלמת, הוא יפחיתן בהדרגה. במקביל זיכרי לשבח אותו בכל פעם שהוא כן מקשיב, נענה, או אפילו מתנצל. עוד קצת סבלנות..גם התקופה הזו תחלוף תעבור לה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף

05/05/2016 | 20:53 | מאת: אמא

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים