מחליטים להיפרד, איך ומתי נכוןלספר לילדה?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

21/11/2015 | 23:21 | מאת: royt

שלום, החלטנו להיפרד ואנחנו כבר בעיצומו של תהליך. כבר מצאתי דירה והשבוע נפגשים לנסח הסכם גירושין. אנחנו שואפים לסיים את הפרידה מתוך כבוד והערכה הדדיים וכן למשמורת משותפת. נגור במרחק הליכה האחד מהשני ובקרבה לגן של ביתנו, מתוך מחשבה רבה עליה. ביתנו בת 5.5 שנים. איך נכון וכדאי לספר לה? ומתי לעשות זאת? היציאה שלי מהבית אינה מיידית וניקח את כל הזמן שצריך מרגע השיחה איתה. ומה נכון עבורה שנחלק את הימים לסירוגין(יום אצלי ויום אצלו) או עדיף יומיים אצלי , יומיים אצל האבא? ובמידה והיא אצלו ובוכה ומבקשת אותי, האם לקפוץ אליה או עדיף שלא? המון שאלות. אודה לכם על התשובות. שבוע טוב

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, למרות ההחלטה הקשה, זה בהחלט נשמע שאתם מתכוונים לעבור את התהליך בינכם בצורה מכובדת ו"חיובית" עד כמה שניתן, תוך התחשבות מירבית בצרכים וברגשות של ביתכם - ועל כך "שאפו". לשאלתכם איך נכון לעשות זאת - אז אני מניחה שאתם כבר יודעים שהרשת מוצפת בקווי הנחייה כלליים בנושא הזה, כדאי לקרוא איזה מאמר או שניים טובים שאתם מתחברים אליהם ולפעול בעצתם. באופן כללי אומר שנכון לבשר לביתכם את הבשורה כשאתם יחד ובסמוך לזמן עזיבת הבית (נניח כשלושה ימים לפני). כדאי לדבר בצורה כנה, ענינית ומבלי להיכנס לפרטים רבים מידי באשר לסיבות הפרידה. רצוי לפרט עד כמה שניתן את הנסיבות החדשות (מקום מגורים, ימי ביקור וכיוב') והמסרים שכדאי להדגיש הם שהעזיבה אינה קשורה כלל ועיקר לילד, שהפרידה היא בין ההורים ושלעולם לא תיפרדו מהילד ועוד מסרים מרגיעים ומאשרים מהסוג הזה. אני ממליצה לכם בחום להגיע לשיחה פתוחים ונכונים לשמוע ולהתייחס לרגשות שעולים ממנה, ואף לעודד הבעת רגשות בכל דרך (משחק בובות, ציור או כמובן שיחה). יש לקחת בחשבון שתהליך ה"עיכול" והעיבוד של הדברים ייקח זמן וגם אם ביתכם לא תגיב באופן מיידי, התגובות עשויות להגיע בהמשך ובכל מיני דרכים. כדאי להיות ערוכים לכך והתייעצות עם איש מקצוע במקרה הצורך בהחלט עשויה להיות חשובה ותורמת. לגבי חלוקת הימים ואופן ההתנהלות אחרי המעבר. אני מציעה לכם לחשוב היטב איזו חלוקה תהיה רצויה לכם ההורים בטווח הארוך, ולשאוף להגיע להסדר כזה בהקדם האפשרי. כמובן שבהתחלה ניתן ואף רצוי לסטות מין ההסדר הזה במידת הצורך, ואפילו הייתי מציעה לכם לחשוב על הדברים כאל תהליך הסתגלות לגן למשל - התחלה הדרגתית וגמישה תוך שאיפה להיכנס לתוך "מסגרת" מובנית. כפי שאמרתי, אם תרגישו צורך, מספר שיחות עם איש מקצוע, בהתייחס לתגובות ולצרכים הספציפיים של ביתכם, בהחלט עשוי לסייע לכם בתקופה לא קלה זו. מאחלת לכם כל טוב ובהצלחה רבה, ירדן פרידון ברשף

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים