לתקן את העבר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

16/11/2015 | 15:23 | מאת: אמא עצובה

שלום. אני אמא לילד מקסים בן ארבע. לצערי אחרי לידתו סבלתי מדיכאון אחרי לידה מאד קשה וממושך. תמיד טיפלתי בו ומעולם לא השארתי אותו בוכה או רעב, אבל תקופות ארוכות לא יכלתי לדבר לצחוק או לתקשר איתו. כיום אני בסדר, אבל אני מרגישה שהנזק שנגרם הוא בלתי הפיך. אני חושבת שיש לו את כל המאפיינים של התקשרות חרדה מתנגדת, הוא מחפש את קרבתי ומכה ודוחה אותי בו זמנית, הפרידות קשות מאד, ובאופן כללי הוא מלא בכעס רב. אנחנו הולכים לייעוץ הורי ומנסים לתת לו את הטיפול הרגיש ביותר. האם לדעתך כדאי להפנות את הילד עצמו לטיפול? האם השנה הראשונה לחייו תשאיר בו את הצלקות האלה ותעצב את אישיותו? האם אוכל לתקן? מלבד הכעסים הוא ילד מאד חכם, חברותי ואהוב. אבל אני מרגישה שהמלחמה שלו בי לא תגמר לעולם. אני לא כועסת עליו, אני מבינה לגמרי שהכל באשמתי ואני כואבת את זה כל יום. אשמח לתובנות. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, שאלתך אמיצה ונוגעת ללב כאחד. אני רוצה לומר לך שזה חשוב שאת מבינה שלדיכאון שחווית הייתה וישנה השפעה על ההתקשרות עם בנך. תובנה זו היא בעלת ערך עצום וסוללת את הדרך ליחסים טובים בינכם בהווה ובעתיד. מאידך אינני בטוחה שכל הקושי ביחסים בינכם נעוץ בעובדה שחווית דיכאון ולכן הכל "באשמתך". הילד שלך, וגם יחסיו עימו, אינם תוצר בלעדי של אותו דיכאון, ואולי חשוב שבתוך תהליך ה "ייעוץ ההורי", או אפילו בתוך טיפול פרטני משלך, תוכלי לעבד את אותם רגשות אשמה שמלווים אותך בעוצמה עד היום- כי גם לרגשות אלו, קרוב לוודאי, ישנו אפקט אקטואלי על הקשר בינך ובין בנך. לגבי טיפול פרטני עבורו. אם את מבחינה בכך שהקושי עולה בעיקר בקשר איתך, אז אני ממליצה לך בחום לגשת ביחד איתו דווקא לטיפול מסוג דיאדי (כלומר מפגשים משותפים של הורה ילד ואיש מקצוע ביחד בחדר הטיפול). מטרת הטיפול הזה היא שיפור של היחסים בין ההורה לילד בהווה תוך הארה של, ונגיעה בתכנים רבים, עמוקים וגם לא מודעים. לגבי "צלקות לכל החיים". אני חושבת שאת שואלת שאלה שלאיש אין עליה באמת תשובה. הרי את יודעת שדברים קורים לנו-לכולנו- לאורך כל החיים, ומעצבים אותנו בצורה כזו או אחרת, משאירים את חותמם, יוצרים את השפעתם והופכים אותנו למי שאנחנו. קשה לומר מה השפיע על מה, מה גרם למה-לטוב ולרע. אני מאמינה שטיפול רגיש ומסור מצידכם ההורים, כפי שברור לי שאתם מכוונים אליו, גם אם לא ישנה את ההיסטוריה, יוכל לספק לבנך תשתית טובה דיה להתמודד עם כל דבר שיבוא- עם קשיים, חסכים ומכאובים שהם בעצם וממילא מנת חלקם של כל בני האדם.. כל טוב, ירדן פרידון ברשף

17/11/2015 | 13:09 | מאת: אמא עצובה

תודה ירדן על התשובה הרגישה. אשקול את הטיפול הדיאדי. שבוע טוב ושקט.

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים