מתבגר שמתנתק מחברים

בני בן 13,5 תמיד היה פופולרי מבחינה חברתית גם בכיתי וגם בישוב. ילדים תמיד נמשכו אליו וביקשו את חברתו. תמיד הייתה לו נטיה להתנתק מהחברים, לא ללכת למסיבות אליהן היה מוזמן או למקומות אחרים אליהם היה מוזמן. המגמה הזו החמירה מאד. הוא מעדיף לשבת בבית ולראות טלוויזיה והרבהעמים כשמזמינים אותו הוא עונה בגסות שהוא עייף הוא כן אוהב להיפגש עם משפחה מצד שני הוא משתעמם במיוחד בחופש אבל לא מוכן לפגוש חברים. הוא אומר שכולם מעצבנים אותו

שלום גלית, תפקוד חברתי תקין בהחלט משקף הסתגלות טובה ובריאות נפשית אצל ילדים, אך נדמה לי שהורים נוטים לדאגת יתר בנושא זה, לעתים הרבה יותר מן הילדים עצמם. לא ציינת האם ההתרחקות שלו מחברים מתרחשת גם לאורך שנת הלימודים, או רק עכשיו, בחופש. חשוב שנזכור כולנו שיום הלימודים הארוך, והחוגים שאחריו, מספקים לילדים הזדמנות למגע חברתי אינטנסיבי, אם ירצו או לא ירצו. יש לא מעט ילדים שמעדיפים לבלות את הפנאי שלהם בשקט בבית, וזה לא בהכרח משקף בעיה חברתית או היעדר מיומנויות. גם עכשיו, בזמן חופשת הקיץ, העדפת הבית הממוזג על פני המפגשים החברתיים בחוץ יכולה להעיד דווקא על שיפוט נכון. אחרי הכל, המחשב והטלוויזיה מהווים חבילת בידור מושלמת עבור מרבית הילדים, שלא תמיד רוצים ומוכנים לטרוח ולהגיע לבית של חבר, על מנת לעשות בדיוק את אותו הדבר... כרגע, הייתי מפסיקה ללחוץ עליו, ומאפשרת לו לבלות את חום יולי-אוגוסט כרצונו. בתחילת שנהל, אפשר לחזור ולבחון את הדברים, ולבדוק מחדש את המוטיבציות. אם את מתרשמת שקיימת חרדה/מצוקה/בעיה שממשיכה להרחיק אותו מחברים, התייעצי שוב. כרגע, איכשהו, זה לא נשמע מדאיג. בברכה ליאת