ילד בן חמש - חוסר יכולת להתמודד איתו

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

30/07/2015 | 19:41 | מאת: מיכל

שלום רב, יש לי שלושה ילדים: בן בן קרוב ל-5, בן אמצעי בן קרוב ל-3 ותינוקת בת חמישה חודשים. מאז שהיה תינוק היו לנו בעיות עם הבן הבכור: הוא עקשן בצורה לא רגילה וחכם מאוד (כל משפט גורר אחריו שאלות נוספות בכל התחומים), קולט מהר ובעל ידע רב בהמון נושאים. אך הוא לא מקבל מרות של אף אחד: של ההורים, הסבים, הגננות ולא מקשיב למבוגרים. כשהוא איננו בבית הבית מתנהל על מי מנוחות עם קשיים רגילים של גידול ילדים אבל כשהוא בבית, הבית כולו לא רגוע והוא מטריד את שני אחיו ומתעמת עם המבוגרים. אני חושבת שאפשר להצביע בהתנהגות שלו על מספר בעיות עיקריות: 1. ריכוז יתר: כשהוא עסוק במשהו/ במישהו אי אפשר לקבל את תשומת ליבו. אם קוראים בשמו הוא לא עונה, הוא שוכח את צרכיו הבסיסיים (ידחה רעב, פיפי וכו') 2. חוסר ריכוז כשאחיו בסביבה: לא מסוגל לאכול, לשחק, להקשיב כשאחיו או לפעמים ילדים אחרים בסביבה. כשהם בסביבה הוא לא יכול להתרכז בכלום חוץ מבהם (אינו שומע ומבטו וכל תשומת הלב שלו ממוקדים רק בהם). לא מרפה מהם כולל מהתינוקת. נוגע בהם ומציק להם ולא מרפה מהם. 3. לא מקשיב ולא ממושמע. לא מוכן לקבל שום דבר שאומרים לו (כולל לקחת פסק זמן לחשוב, תוצאה של עונש להתנהגות שלו או סתם הנחייה או איסור). תמיד יש לו מה לענות והוא כופה את מה שהוא אומר ואת דעתו על סביבתו. ניסינו להתעלם אך הוא לא מרפה, חוסר הסכמה מביא לעימות קשה (הוא צועק, מתווכח,בוכה, מכה, מכחיל) שלא מסתיים אלא רק בקבלת דבריו ואני לא חושבת שהפיתרון הוא להסכים איתו במיוחד כשזה מנוגד למה שאמרנו. אך עד שלא מסכימים עם מה שהוא אומר הוא לא מרפה וחוזר וחוזר. עם השנים למדנו שאי אפשר ללכת איתו "ראש בראש" כי זה רק מוביל לעימות קשה מאוד. אנחנו אובדי עיצות כי החיים בבית הפכו לסיוט ואנחנו חוששים שעם הגיל זה רק יחריף כי הביטוי לעקשנות שלו רק משתנה עם הגיל ובאיזשהו שלב הוא יגבר עלינו. אודה מאוד מאוד לתשובתכם, הנחייתכם ועזרתכם, מיכל

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכל, זה נשמע שעליכם ללמוד כיצד להתנהל מול בנכם באופן שמבטא את הסמכות ההורית שלכם, תוך התחשבות מירבית במאפיינים היחודיים שלו כפי שציינתם אותם - אינטילגנציה גבוהה, דעתנות, צורך נשנה בהסברים וכיוב'. כיצד להתנהל באופן סמכותי? העיקרון הבסיסי הוא להבהיר מראש את הציפיות שלכם, לאחר מכן לעמוד עליהן בפועל, ואם זה לא עובד יש להפעיל סנקציות שקשורות לעניין המסוים (להבדיל מהפעלת עונשים שלא בהכרח קשורים לעניין). מאחר ובנכם כבר בן 5, ולדבריכם מעולם לא הצלחתם באמת לעמוד מולו באופן סמכותי, הייתי מציעה לכם להעזר בהדרכת הורים טובה, שתסייע לכם להבין טוב יותר באיזה אופן הילד הספציפי הזה שלכם זקוק לכם - הן מבחינת היכולת שלכם להציב גבולות והן מבחינות אחרות גם יחד. מחשבה נוספת - בידקו את הנושא של הפרעת קשב וריכוז, שעשוי להיות גורם ומתווך של מצבים מעין אלו. בברכה, ירדן פרידון ברשף

31/07/2015 | 16:47 | מאת: מיכל

תודה רבה על תשובתך. הגדרת נכון את מאפייני הילד(אינטילגנציה גבוהה, דעתנות, צורך נשנה בהסברים). אנחנו מנסים כבר זמן מה להשתמש בשיטת 1,2,3 ולשלוח אותו לחדרו אם הגיע ל-3 או כפי שציינת להפעיל סנקציות קשורות ולא עונשים. הבעיה היא שכשיש להפעיל את הסנקציות אנחנו נתקלים בהתנגדות קשה ביותר. לדוגמא - אבא שלו יצטרך פיסית לקחת אותו לחדרו תוך כדי בעיטות, בכי וצעקות וגם כשיצליח הילד ינסה בכוח לצאת משם ולא יקבל זאת (ראש בראש לא עובד איתו). רק הסברים מרובים ומתישים אולי יגרמו לו לקבל משהו שהוא אינו מסכים איתו. מה דעתך על שיטת 1,2,3? האם את חושבת שיש צורך להסביר ולדון בכל דבר כדי שתתקבל הסכמה? (אם הוא אינו מקבל הסבר שמספק אותו ימשיך ויתווכח) ומדוע את חושבת שיש לבדוק הפרעת קשב וריכוז (מה מצביע על העניין?) שוב רוב תודות!!!!

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים