טיפול רגשי לילד בן 10

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

29/07/2015 | 20:11 | מאת: סיגל

בני האמצעי הוא ילד מקסים, רגיש, מופנם ועדין. הוא מגמגם מאז גיל 3 כאשר היו תקופות שהגמגום כמעט לא הורגש והיו תקופות, כולל היום, שהגמגום מאוד כבד. הוא היה ברכיבה טיפולית במשך שנתיים מגיל חמש עד שבע. זה עזר בעיקר בשנה הראשונה. אחר כך הוא נכנס לכיתה א ושוב הייתה רגרסיה נוראית. בכיתה ב' טופל על ידי קלינאית תקשורת המתמחה בגמגום שבעצם נתנה גם טיפול רגשי והטיפול היה טוב מאוד אך גם הוא הסתיים כעבור מספר חודשים כשהמטפלת עזבה את הקליניקה וגם טענה שהטיפול די מוצה. אחר כך שוב הייתה רגרסיה. מדובר בילד עם דימוי עצמי מאוד נמוך. הוא רואה עצמו כמכוער (למרות שהוא יפיפה), מוטרד מאוד מהעובדה שהוא נמוך ומתקשה לקבל הערות של חברים בנושא. הוא מפחד להשתתף בכיתה, לא יוזם מפגשים עם חברים ובאופן כללי מאוד מפחד משינויים וממצבים לא מוכרים. חשוב לציין שהוא אהוב על חבריו ועל מוריו. ילדים מנסים להתקרב אליו והוא לא כל כך מעוניין. מפחד ללכת לימי הולדת ומפגשים כיתתיים, למרות שכשהולך בסופו של דבר כיף לו והוא נהנה. אני כל כך רוצה לעזור לו ולא יודעת איך. הוא ילד מדהים עם איכויות נדירות של אינטליגנציה רגשית, חם ואוהב, מחבק ומנשק, אבל אני מרגישה שהוא זועק לעזרה. מתלבטת בין פסיכו-דרמה לבין פסיכולוג. אשמח לקבל עצה בנושא. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום סיגל, מה שאני מציעה לך הוא לבצע חיפוש ובדיקה יסודיים ולמצוא מטפל רגשי מומלץ של ילדים - שיכול בעיני להיות פסיכולוג קליני של ילדים או מטפל מתחום הפסיכודרמה לצורך העניין- ולאפשר לבן שלך טיפול רגשי ארוך טווח שיילך איתו אפילו לאורך שנים. את מתארת ילד בעל איכויות ורמת רגישות גבוהה, שסובל בצורה כזו או אחרת כבר לאורך שנים, ולכן בעיני בדיוק הוא יוכל להפיק תועלת רבה מטיפול מתמשך, המושתת על קירבה ואמון בקשר, ושבתוכו יוכל לבטא את עולמו הפנימי ולעבד רבים מהתכנים המטרידים אותו. קחי בחשבון שעניין הגמגום עשוי להיעלם ולחזור לאורך החיים, ומדד לטיפול טוב לא בהכרח אומר העלמת הסימפטום הזה לחלוטין או לאורך זמן. באמת לאפשר לבנך טיפול רגשי, מצריך הרבה מאוד פרגון וסבלנות, וכפי שאמרתי , ברגע שבחרת מטפל טוב שאת סומכת עליו עוד לפני תחילת הטיפול, את תוכלי להתאזר בסבלנות גם בתקופות שנראה לך שהטיפול "אינו עובד" או לכאורה לא מביא תוצאות. להתרשמותי חשוב מאוד שלבנך יהיה "מקום משלו" בעולם הזה, שיאפשר לו להתמודד עם אתגרים כאלה ואחרים שיפגוש ופוגש לאורך חייו. כל טוב, ירדן פרידון ברשף

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים