בעיה בולטת בעור- איך מתייחסים?

שלום ורד, אני שמחה לשמוע על האופן בו אתם מסייעים לביתכם להתמודד עם המחלה. גם איפשרתם לה מקום משל עצמה לעבד רבים מהתכנים שוודאי עולים בהקשר זה ובכלל, ובכך אני מתכוונת לטיפול הרגשי. לעומת זאת נראה שבנכם מחפש אף הוא דרך לתקשר איתכם משהו מרגשותיו ומחשבותיו סביב המחלה של אחותו והשאלה היא אם אתם רוצים לאפשר שיחה פתוחה עימו סביב הנושא הזה או לא. ייתכן מאוד שבשיחה עימו אתם תפגשו תכנים שלכם כהורים יהיו מעט קשים "לעיכול" בגלל ההזדהות עם ביתכם, כמו למשל בושה ומבוכה, אבל אולי תופתעו לגלות שם גם אשמה או אפילו קינאה..ייתכן והתפקיד של "מגן" אחותו הוא תפקיד אותו הוא כלל לא בחר ו"כבד" עליו..אני מציעה לכם פשוט לדבר איתו, ולשמוע מה עולה ממנו סביב הנושא הזה. מאחר והשיחה תתקיים איתו(ובמילה "שיחה" אני מתכוונת גם לשיחה מתמשכת, דיון או שיח כללי סביב הנושא, או אפילו אוזן קשבת מעט יותר מחודדת בהקשר לנושא הזה), אז כדאי לנסות להגיב ממקום שאמפטי אליו, ולא דווקא לאחות שלו. לא למהר לומר לו איך עליו להיות, מה עליו להרגיש וכיצד להתנהג, אלה בראש ובראשונה לברר איך הוא באמת מרגיש, ואז אני מאמינה שיהיה לכם ברור יותר כיצד להגיב אליו בחזרה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף