גן טרום חובה

שלום לכן ! בני בן ה 3.8 נמצא בגן פרטי עם קבוצת ילדים בגילו . לי כאמא חשוב בגילאים האלו שהסביבה תהייה מכילה , שהילד ירכוש בטחון עצמי , כישורי חיים , יכולת להתמודד עם תסכולים וכדומה . החלק הדידקטי בגיל הזה תופס מקום מאוד מזערי , מבחינתו הלמידה צריכה להיות חווייתית , אנחנו משתדלים לשמור על הגמישות החשיבתית והסקרנות הטבעית שקיימת בילד. בשנה הבאה הוא יהיה בן 4 ואני מאוד חוששת שבגן עייריה מתוך 35 ילדים הוא יהפוך לשקוף , שכל תכניות הלימוד ודרך החינוך שם יפגמו במה שעד כה עבדנו קשה עבורו , כמה שהגננת תהייה מקסימה ומצוינת הרי גם מבחינה הגיונית היא לא תגיע לכל ילד ויהיו ילדים שיפלו בין הכיסאות. אני מאוד חוששת ולא יודעת האם עדיף בגיל הזה לתת לילד עוד שנה שבה יתחזק מבחינה אישיותית ( גם השיקול הכלכלי כמובן מאוד מאוד קובע) מה אתן חושבות ? מה חשוב בגילאים האלו מבחינת התפתחות תקינה שלא תהייה רק " ילדים מסתדרים בסוף הם גדלים בסדר" אני מאוד לא מאמינה באמרות כאלו תודה רבה רבה מעריכה מאוד את דעתכן המקצועית !

שלום גליה, כפי שכתבתי כאן לא פעם בעבר, אני נוטה להסתייג מהמיתוס לפיו גן עירייה נופל באיכויותיו מן הגן הפרטי. גננות טובות יש כאן וכאן, ולצערי גם גננות פחות מוצלחות. גן טוב הוא גן טוב, נקודה. זה נכון שגני העירייה בדר"כ צפופים יותר (השיקול הכלכלי משחק תפקיד אצל כולנו), אך יש גננות שעושות עבודה נפלאה גם בתנאים הללו. יש, למרבה הצער, גם דוגמאות הפוכות, של גנים פרטיים מאובזרים ו"מתוקתקים" שאינם מציעים הרבה מעבר לשירותי שמרטפות. אני בדעה שכל זמן שקיימת אצלנו היכולת לבחור, עלינו לעשות הכל כדי למצוא עבור הילדים מסגרת איכותית, המספקת מענה לכל (!!!) הצרכים שלהם, כולל החלקים הדידקטיים והתכניים. בגיל ארבע ילדים בהחלט פתוחים לקליטת תכנים, וחבל להסתפק במסגרת שאינה מספקת תוכן הולם. תהא המסגרת שתבחרו אשר תהיה, אני אישית מאמינה בכל לבי שמשימת החינוך, ההעשרה והגרייה האינטלקטואלית מוטלת בראש וראשונה עלינו, ההורים, ואם אתם פועלים ברוח זו (מבחינת עידוד לסקרנות וחקר) שום גן (כמעט) לא יוכל לקלקל לכם. בהצלחה ליאת