בן שנתיים

בני בן השנתיים ו10 חודשים נמצא בגן הנוכחי מגיל שנתיים ו3 חודשים. ההסתגלות בהתחלה לא הייתה קלה אך לאחר תקופה מסויימת החל להסתגל והלך בשמחה לגן. בשבועיים האחרונים חלה נסיגה שמתבטאת בזה שאינו מוכן ללכת לגן (בוכה בבוקר ומבקש חיבוק מאמא ואבא), אינו מסכים להשתתף בחוגים בגן, מסרב לאכול ארוחת צהריים בגן. ניסיתי לברר מהגננת והסייעות מה קרה בשבועיים האחרונים בגן והן בעצמן לא יודעות מדוע הוא כך. אין שום שינוי בבית, הוא בן יחיד שמקבל מספיק תשומת לב ואני בעצמי לא מבינה מדוע הוא מתנהג כך. הוא רק חוזר על אותו משפט "אני לא אוכל בגן" כששואלים אותו למה הוא אינו עונה. בהתחלה זה התחיל רק מזה שאינו מוכן לאכול צהריים בגן אבל לאט לאט אני מתחילה לראות שגם בחוגים אינו משתתף, ליבי ממש נקרע מזה. איך אפשר לעזור לו?

שלום יעל, לפעמים, גם אירוע שולי וטרוויאלי עלול להירשם אצל הילדים הרכים כחוויה בלתי נעימה או מעוררת חרדה. מספיק שילד אחר נחנק, קיבל מכה, הקיא או אפילו ננזף, כדי לעורר רתיעה אצל בנך. אני מציעה לנסות להגיע אל הגן בשעת האוכל, ולסייע לו לעבור את שעת הארוחה (בהנחה שזהו אכן המוקד) כשאת לצידו. שימי לב שלמה שמטריד אותו או מושך את תשומת לבו, ונסי להבין. לפעמים כאשר חוויה נעימה דוחקת את זכר החוויה הקודמת זה מספיק, ולפעמים נדרשת תקופה ממושכת יותר של הקהייה הדרגתית. בקשי גם מהגננות לסייע לך בכך. כשיבינו שאינך חושדת או מאשימה אותן, אין לי ספק שהן ישתפו פעולה ויירתמו. בהצלחה ליאת