בת מתנכרת

שלום, אני בהחלט יכולה להבין את הקושי במצב המורכב בו אתה נמצא ובכל זאת נשמע שלמרות הכל אתה ובת זוגתך מנסים בכל כוחכם לגלות סבלנות ורוך כלפי ביתך, ועל כך מגיעה לכם הערכה רבה! באמת חשוב לזכור שבסופו של עניין מי שנמצא במצב המורכב ביותר כרגע, היא הבת שלך. היא ככל הנראה מנסה בכל כוחה למצוא דרך להמשיך לאהוב את שני ההורים שלה - מה שכרגע יוצר התנגשויות, ייסורי מצפון ובאופן כללי הרבה מאוד קונפליקטים (פנימיים וגם במציאות)- אותם אתה פוגש בדרכים השונות שתיארת. להבין לעומק את שעובר עליה, יסייע לכם להמשיך לגלות כלפיה את החמלה וההבנה שאתם מגלים כלפיה עד כה. יחד עם זאת חשוב לקחת בחשבון שהתפקיד שלך כמו גם של גרושתך של - הורים אחראיים - לא הסתיים ברגע הגירושין..ועם כל הקושי אני מציעה לך לא לוותר על האפשרות של עיבוד וליבון הדברים עימה (גרושתך), מה שבודאות יסייע לביתך להרגיש יותר בנוח עם כל מה שהיא מרגישה ויביא לשיפור ביחסים שלך איתך. לגבי קביעת כללי עשה ואל תעשה בבית. יש לאמר שזה לא דבר שלא בא בחשבון. בכל מקרה כדאי להגביל גילויים של אלימות (מילולית) וכיוב', אולם פיתרון אמיתי למצב וזה אומר - להמשיך לשמור על קשר קרוב עם ביתך - לא יוכל להסתכם רק בגבולות, איסורים וחוקים, וממילא לא תוכל לאסור עליה להיות "קרה" או "מנוכרת". במילים אחרות לא תוכל לשנות את ההרגשה שלה דרך כללים וחוקים. כוחם של אלה במצב כזה הוא מוגבל וזה תמיד יהיה חייב לבוא יחד עם הבנה למצבה, וקודם כל ניסיון של "המבוגרים האחראיים" לפתור את המצב בינהם לטובת רווחת כולם... שולחת לך כוחות ועידוד במצב המורכב בו אתה נמצא, ירדן פרידון ברשף