ילד בן חמש המפחד להישאר באזורים שונים בבית לבדו

היי, בני עוד מעט בן חמש, לפני כחודש ניפצו לי את חלון הרכב בנסיון לגנוב אותו ולאחר מכן הסתובב הגנב בשטח ביתי- אך לא נכנס פנימה (יש לנו מצלמות אבטחה), בני היה עד לכל הסיטואציה של החיפוש במצלמות האבטחה והשוטרים שהגיעו לביתי. בשבועיים האחרונים בני מפחד להישאר לבד באזורים שונים בבית כאשר אחד מההורים לא נמצא איתו. בלילות הוא מתעורר בערך כל שעה ובא אלינו כשהוא אומר שהוא מפחד. כששאלנו אותו ממה הוא מפחד הוא אמר שהוא מפחד שהגנב יחזור. ניסינו להסביר לו שהגנב כבר בכלא והבית שלנו זה מקום מאוד בטוח שאף אחד לא יכול להכנס אליו כי יש לנו אזעקה וכלב מאוד גדול שהגנבים מפחדים ממנו. וגם הסברנו שהגנב לא רוצה לפגוע באף אחד שהוא היה רעב וחיפש אוכל ובגדים לילדים שלו אבל שום דבר לא עוזר. הפחד שלו להישאר לבד באיזורים שונים בבית מתרחש רק בבית שלנו ולא בבתים אחרים. אנחנו מדברים איתו על זה על בסיס יום יומי ורואים שהוא מאוד משתדל להתגבר על הפחד אבל עדיין הוא קם בלילות הרבה ומבקש לישון איתנו(מה שלא היה לפני כן). אודה מאוד לקבלת ייעוץ. אציין שיש לנו ילד נוסף בן שנתיים עוד מעט. תודה.

שלום ליטל, אחרי אירוע כ"כ בלתי נעים, תגובות כאלה הן צפויות והגיוניות, אפילו אצל מבוגרים. יכול להיות שבאופן כלשהו, הילד חש גם את חוסר הביטחון שלכם (שאולי התערער גם הוא במידה מסוימת בעקבות האירוע). לכן, אני מציעה לכבד את הרגישות, לעשות לה מקום, ולתת לזמן לעשות את שלו. הניסיונות שלכם "למכור" לו סיפור מרוכך על איש שחיפש אוכל לילדיו הרעבים, ללא ממש הולכים ביחד עם שוטרים ומצלמות אבטחה. גנבים הם עסק לא נעים - יהיו מניעיהם אשר יהיו - וכולנו מנסים לשמור על עצמנו ועל רכושנו באופן המיטבי. נדמה לי שזאת צריכה להיות רוח הדברים. משהו כמו - "זה באמת היה לא נעים לגלות שמישהו ניסה לגנוב לנו את האוטו, והסתובב בחצר. אבל אנחנו יודעים להגן על עצמנו ועל האוטו והבית, ועובדה שהכל נגמר בשלום. אנחנו מבינים שאתה פוחד קצת עכשיו, אבל אתה תתגבר בסוף, כי אנחנו - המבוגרים - שומרים עליך ועלינו טוב טוב. אם נוח לך יותר להישאר קרוב אלינו זה גם בסדר". לגבי הלילה, אני מציעה להשתדל לקום אליו ולהרגיע אותו במיטה שלו, למרות אי הנוחות שבדבר. ויתור בתום זה עלול לפתוח פתח להרגל שיהיה קשה להיגמל ממנו (תגמול חיובי על הפחד). לסיכום, הייתי ממליצה לעשות "מה שפחות עניין" מהפחד, ולנסות להחזיר את העניינים לשגרה (גם אצלכם), ולאפשר לכולכם להתרחק קצת מהאירוע הזה. אם תרגישו שגם בעוד מספר שבועות לא תהיה הטבה, התייעצו שוב. בשמחות ליאת