מיואשת ממש

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

25/04/2015 | 01:12 | מאת: מיואשת ממש

שלום רב, יש לנו 2 ילדים בת 8 ובן 3. הבכורה היא ילדה שברוך ה לא נתקלנו איתה בשום בעיית התנהגות והקטן הוא מורד מרגע שנולד, כל דבר קטן מוביל אותו לבכי ועצבנות אנחנו מוותרים לו הרבה רק כדי שלא יעשה מהומות אבל זה בא על חשבון הבת שלנו וזה מאוד קשה גם בגן הוא מפגין אלימות כל פעם שאינו משיג את שלו ואנחנו עובדים במשותף על מנת למגר את התופעה, הבעיה היא שאי אפשר ללכת איתו לאף מקום מבלי לחזור מותשים, הוא חוטף מרביץ יורק ולא עושה חשבון, כשהוא עושה את זה אנחנו מסבירים לו שזה לא נעים ומרחיקים אותו מהמקום וגם הולכים הביתה בסוף אבל זה לא עוזר כיהושע מגיע הביתה ושוב חוזר חלילה ניסינו גם להתעלם וזה גם לא עוזר כי היריקות שלו מכלכות והמכות שהוא נותן לאחותו וגם לנו גורמים לו להיענש ולא מייחסים אליו במשך כמה זמן ובסוף הוא נענש בחדרו עד אשר נרגע אבל זה חוזר על עצמו. אף עונש לא מרתיע אותו כבר ואנחנו ממש מיואשיםפ. לא יודעת מה לעשות כבר. הוא ילד חכם מאוד ואוהב מאוד והוא שובה את לב כולנו עם הדברים שהוא אומר ועושה אבל האלימות לא נגמרת מצידו בבקשה עזרתך הדחופה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, זה נשמע שילדייך אכן מאוד שונים זה מזה והמציאות היא שכל ילד באמת נולד קצת אחרת, עם טמפרמנט שונה וסף תסכול אחר וכיוב'. המשמעות של זה היא שנדרשת גמישות בסגנון ההורי ונראה שסגנון ההורות שסיפקתם, אולי באופן טבעי למדי לביתכם הגדולה, פחות מתאים לבנכם הקטן. קשה לי מכאן להעריך את הסיבות לביטויי התוקפנות אצל בנכם, וזה גם נשמע שהדרכים שניסיתם להתמודד עם זה - ויתורים ו/או עונשים אינם יעילים. כמו כן זה נשמע שאתם מתקשים להיות עקביים מולו בהתיחסות לעניין. לכן אני ממליצה לכם לפנות בהקדם להדרכת הורים אצל מטפל רגשי מוסמך המתמחה בהדרכת הורים, בה תוכלו למצוא דרכים יעילות יותר על מנת למתן ולמגר את האלימות ובנוסף לכך לאמץ סגנון הורי שיהיה מתאים יותר עבורו. בברכה, ירדן פרידון ברשף

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים