אלימות

שלום ליאת, זה נשמע שלבנך יש כמה גורמים בחייו שעשויים לייצר אצלו תסכול רב. ראשית אחים בני שנתיים וחודשיים וחצי, מהווים ללא ספק התקבצות גילאים מאוד מאתגרת מבחינת המשאבים ההוריים, לכן לא ברור עד כמה יש לו מקום משלו בתוך הקשר איתך (או עם אבא שלו). נוסף על כך סביר להניח שבנך פשוט מרגיש שהוא מופקר בגן - המקום בו מבלה את רוב יומו. אינני יודעת בדיוק מה התרחש שם בינכם לגננת, אבל בסופו של עניין נשמע שהוא זה שנענש - זו בפני עצמה סיבה מוצדקת לכעס. כפי שאני רואה את זה, הדבר הדחוף ביותר שעלייך לעשות הוא לפתור את העניין מול הגננת ולאחר מכן (ובהקדם האפשרי) לחזור ולהעביר לבנך מסר שהגן הוא מקום טוב ובטוח להיות בו. הזיכרי כי גן הוא המקום בו בנך מבלה את מרבית זמנו (או חלק ניכר ממנו) ואסור בתכלית האיסור שירגיש שהדמות שאמורה בין היתר לטפל בו שם - מתעלמת ממנו. כך נוצר מצב כללי בו בנך מרגיש שאין לו אף דמות מטפלת זמינה - לא הוריו ולא הגננת. זהו בפירוש מצב שבו ילד יכול להרגיש בודד, מתוסכל וכועס. עם כל הקושי, חשוב שתנסי מצוא לבנך זמן בתוך הלוז היומי והמשפחתי. אני מאמינה שכאשר תצליחי לייצר את התנאים הללו ולעזור לו לחזור ולהרגיש "מוחזק" - כלומר מטופל, מוכל ומקבל את תשומת הלב לה ראוי, בגן ובבית, גם ביטויי התוקפנות יתמתנו. כל טוב, ירדן פרדיון ברשף