בת 2.8 - בכי היסטרי, רעידות, וכעס באמצע הלילה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

15/12/2014 | 11:06 | מאת: ר

שלום, מזה שבועיים הקטנה מתעוררת בשעות קבועות ( בהן התעוררה בעבר לרגע כדי לקחת מוצץ או בקבוק ) אבל הפעם לא נרדמת חזרה אלא נכנסת להתקף בכי היסטרי, מתגלגלת על הרצפה, כועסת, מגיעה לשיעול, רעידות וממש יוצאת מהכלים. למעשה דבר לא מרגיע אותה, רק לראות טלוויזיה או משהו קיצוני שמסיח את הדעת ואני ממש לא אוהבת את הרעיון.. ההתקף עד לרגיעה יכול לקחת שעה - שעתיים. הבכי מאד עוצמתי, זה לא אופייני לה בכלל במשך היום. לפעמים נכנסת להתקף בכי ונשכבת על הרצפה אבל לדקות בודדות בשעות אחהצ וגם ממש ממש לא כל יום. יש לציין כי לפי כחודש, לצערי, בשלב מאד מאד מוקדם של ההריון שלי - הסבא סיפר לה ואני לא בטוחה שיכולה להכיל את ההתמודדות הרגשית עם המידע הזה, בכל פעם שרואה את הבטנונת אומרת שיש לי תינוק בבטן ואתמול בערב לקחה בובות מהבית בובות והכניסה מתחת לחולצה שלה כאילו יש לה גם :) אחרי כן אמרה ש"לא רוצה סבתא בבטן" והייתה די נסערת מהמשחק שהמציאה.. היא מאד מאד מפותחת רגשית ותקשורתית, דווקא בלילה קשה לנו כי באמת לא מוציאה מילה ולא עושה דבר חוץ מ"להתפרק" לצערי גם לפני מספר ימים, העברנו את הכלבה שלנו ( יש לנו עוד אחד ) לסבתא והסבתא כבר אחרי יומיים ביקשה שאקח אותה בחזרה, אמא שלי היא לא יציבה נפשית ולכן נאלצתי לעבור איתה אפיזודה לא נעימה של ריב ואיומים, מצאנו עצמנו מוסרים את הכלבה באמצע הרחוב למשפחה חדשה, לעיני הילדה. האם שני ה"טריגרים" האלו הם הם הסיבה, כיצד לעזור לה להתמודד רגשית ? ומה עלינו לעשות בלילה? מצד אחד רוצים להציב גבולות ומצד שני חוששים להתעלם מזעקותיה ולא לנסות להגיב לבכי . האם כדאי לפנות ליעוץ שינה או יעוץ פסיכולוגי של ממש . תודה!!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, אני מעריכה ומתרשמת מהרגישות הרבה שלך כלפי ביתך ומהרצון האותנטי לעשות את מה שיהיה הכי נכון ומיטיב עבורה. מדברייך זה נשמע שהיא נחשפה למידע/אירועים ללא הכנה מתאימה ולא בזמן ובדרך שאת היית בוחרת לחשוף אותה אליהם. כרגע נשמע שהמשותף לשני הדברים הוא - חדש שמחליף ישן, או ישן שהמשפחה לא רוצה בו, וזוהי כמובן הבנה מאיימת שעלולה לעורר מתח וחרדה, וייתכן מאוד, כפי שאת מעלה, שהיא מוצאת ביטוי בעיקר בלילות בצורה של סיוטים או ביעותים. כרגע מה שנדרש ממך הוא להעביר לביתך מסר מרגיע וברור לגבי המקום שלה במשפחה והקשר שלכן. בגלל שאת נמצאת בשלבי הריון מוקדמים, אני מציעה לעשות זאת דווקא בדרך שלה - דרך משחק. למשל לשחק עם בובות - בובה אמא בהריון ובובה בת - כשהמסר הפשוט והברור הוא שבכל מצב ושלב, כולם נשארים ביחד, אמא לא עוזבת וממשיכה לאהוב את כל הילדים בדיוק כמו קודם. כמו כן אני מציעה להעביר מסר ברור לסבא ולסבתא לגבי חשיפת מידע טרם זמנו. אני מקווה שהתייחסות לשורש העניין, כפי שאני מבינה אותו, תסייע להוריד את מפלס החרדה הכללי ובהsרגה גם את ההפרעות לשינה. בברכה, ירדן

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים