מה עושים?
דיון מתוך פורום גריאטריה
אבינו סוכרתי יציב מאוזן. מעל 80 שנה. עבר ניתוח פנימי לפני כמה חודשים. קיבל תרופות. הופיע לו גירוד בעור בעיקר ברגליים. לאחר הניתוח היתה בצקת שירדה לאט. ושושנה. העור מעט יבש. קיבל משחה מהרופאה קרם. הבעיה היא הגרד לא נעלם והוא נכנס לטירוף של גירודים הסברנו שינסה להתאפק לשים משחה וגם כדורים. כיוון שזו רגל סוכרתית עם קצת בצקת ובעיה נוירולוגית. הוא אמר טוב ועכשיו גילינו שהוא גרד ללא הפסקה ופצע את עצמו ולא אמר את האמת הוא גירד עם מברשת בטירוף והעור עם פצעים מדממים קצת. אחרי כמה חודשי שיקום קשים שהכל הסתדר אנחנו בנסיגה. אין דרך להתמודד ולשלוט איאפשר לשבת לידו 24 שעות. זה ממש כמו התחלה של כל סיפורי הרגל הסוכרתית והגנגרנה. וזה לא עוזר! אובדי עצות. זה בוודאי גירוד גופני אבל יש לזה אובססיה נפשית. המשפחה בכעס נןראי עליו. כיוון שהושקעו ימים ולילות בטיפול בו לשקמו. חודשים בבית חולים ובבית. והדבר שכלכך חששנו ממנו קורה שוב. הוא מסתיר מאתנו את מה שהוא עושה ואז נעמדים מול שוקת שבורה. כך היה לפני ניתוח הבקע שהתפרץ פתאום ולא הבנו מדוע שאלנו מה הוא עושה אמר כלום כלום ואז הסתבר שהוא עשה פעולות הרמה של עשרות קילוגרמים בלי לומר לנו. זה נראה כמו סוג של בעיה נפשית. הוא מסתיר את מה שעושה ואז אנחנו מול בעיה וזהו. אנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות. בעיקר שברור שסיפור הרגליים זה תסריט כמעט ודאי של גנגרנה בשלב זה או אחר. האמת שדי מיואשים כי משקיעים שעות וימים בטיפול מסור מאוד שירד לטימיון. מה יש לעשות מניסיונך. תודה
כפי שאתה לבד כותב, ייתכן והבעיה היא גופנית ו/או נפשית ולכן צריך לפעול בשני הכיוונים, באופן כללי ישנן סיבות רבות לגרד :פנימיות(אי ספיקת כליות)וחיצוניות ובהתאם מספר רב של טיפולים כאשר הרבה פעמים השיטה היא ניסוי וטעיה: אם משחה אחת לא עוזרת מנסים שניה ושלישית ואם כדור אנטי אלרגי אחד לא עוזר מנסים שני ושלישי, אני מניח שרופאת עור בדקה אותו, ייתכן שכדאי להתיעץ עם אלרגולוג, האם הוא מקבל טיפול תרופתי חדש שלא קיבל בעבר או כל תכשיר או חומר שהוא בא איתו במגע. במקביל כדאי להתייחס לפן הנפשי / הרגעתי במיוחד אם לא תימצא כל סיבה פיזית לגרד.
מקבל תרופות שגורמות לגרד וגם בעית כבד מסוימת. מקבל כדוג לאלרגיה נגד גרד. הבעיה שהוא לבד. וברגע שאין שליטה אז זה לא משנה מ גורם לכך. ברגע שהוא פוצע עצמו וזו רגל סוכרתית...אז הפעולה חייבת להמנע ולא משנה מה. וזה לא קורה. זה מתסכל כי כל הטפול השיקומי שהצליח ירד לטמיון זה שעות רבות של המשפחה. אמרו לנו מה אתם משקיעים הוא מבוגר שילך לשיקום בבית חולים. התעקשנו על השקעה בבית וזה הצליח. אבל עכשיו זה סכנה קש לרגליים שהיו עם בצקות והצלחנו לרפא. בקצור. שאל לכ נעימה. בשביל מ להמשיך להשקיע ?
אם כבר שאלת את דעתי אז ממשיכים להשקיע למענו ולמען איכות החיים שלו וגם למענכם ובעיקר לא כועסים עליו כי הוא לא עושה את זה כדי לעצבן אותכם וזה כנראה חזק ממנו כמו שאתה לבד מבין. גנגרנה לא מופיעה יום בהיר אחד, גם לא ברגל סוכרתית וגם לא משריטות ברגליים, מה עושים? עוקבים אחרי מצב הרגליים, מנקים ומחטאים את השריטות ומטפלים בהם כמו בפצעים "רגילים" ניקוי וחיטוי, זה הכל (ולנשום עמוק)
מנהל פורום גריאטריה
