פג

שלום 1. האם ניתן לבצע פרוצודורה של פג לצורך הזנה במסגרת ובזמן אשפוז של אדם מבוגר שאושפז עקב דלקת ריאות קשה ובעיות נשימה, או שחייבים מרווח זמן בין האשפוז לביצוע הפרוצדורה? השאלה מתבקשת עוד יותר עקב העובדה שלחולה יש נטיה לאספירציות כך שמצד אחד יש דחיפות בפג. 2. האם הפרוצדורה מצריכה הרדמה כללית? סדציה? הרדמה מקומית? 3. האם חולה דמנטי שלא אוכל לבד, אלא אוכל רך בעזרת מזרק, כאשר ישנו הסיכון של אספירציה, רצוי לעשות פג? קראתי בויקיפדיה שיש בעיה עם זה: (יחד עם זאת, נמצא כי באוכלוסיות מטופלים מסוימות השימוש בצינור הזנה אינו אמצעי יעיל, המשנה את מהלך המחלה. כך, אצל חולי שיטיון (דמנציה) מתקדם נמצא כי קיים שיעור תמותה גבוה מאד, בממוצע של 33% מן המטופלים, ב-30 הימים הראשונים לאחר החדרת הגסטרוסטום. הגורמים העיקריים המנבאים את שיעור התמותה הם גיל מעל 75 שנה, אשפוז בעקבות מחלה חריפה, אספירציה (שאיפת חלקי מזון לריאות), דלקת ראות ודלקת בדרכי השתן.) 4. שאלה לסיום, כמה זמן ניתן להיות עם זונדה? והאם צינור הזונדה לא בעייתי לכשעלצמו מבחינת אספירציות עקב כך שהוא לא מאפשר לספינקטר להיסגר? תודה רבה

רון שלום השאלות ה"טכניות" בנושא של פג או זונדה מתאימות יותר לפורום שעוסק בגסטרואנטרולוגיה. המידע שמצאת בויקיפדיה נותן לך מענה די מדויק (עד כמה שאפשר) בנושא של צינור הזנה בכלל, אין הבדל משמעותי באספירציות בשתי השיטות- זונדה ופג, שתיהן בעייתיות וכל זה מבלי שבכלל נגענו בשאלה של איכות החיים (ולא תוחלת) של האדם המבוגר עם צינור הזנה.