דלף אחרי ניתוח שרוול

שלום ותודה על התמיכה באתר זה. אימי נותחה ב19/1/2014 בבית החולים רמבם דר עסלייה. שוחררה הביתה אחרי 3 ימים , אחרי יומיים שבה לבית החולים עם כאבים בבטן וחום. נמצא דלף, ונאמר לנו שזה יטופל אחרי טיפול אנטיביוטי חזק. אחרי שבועיים או יותר עברה גסטרוסקופיה ואובחן החור. לפני הפלישה ליבה נאמר לנו שהיא נכנסת להדבקה. כשיצאה התברר שטיפלו בסוג של מהדקים או סיכות. מאז, אנחנו לא רואים את הסוף. היא עברה כבר 5 פעמים גסטרוסקופיה ובכל פעם מחדש מגלים חור חדש. חשוב לציין שהדביקו לה בפעמיים האחרונות, וכעת שלושה ימים אחרי ההדבקה, הנקז מתמלא בנוזל שחור ומוזר שלדברי הרופא המנתח לא נראה לו טוב. במהלך החודשיים וחצי ביקשו ממנה להשתחרר הביתה בטענה שהכל בסדר איתה ושבתקופת חולים יוציאו את הנקז. בפעם אחת סטגר ניסה לנקות את הנקז והבין שהוא סתום. הוא מיד ביקש מהאחיות לבקש בבוקר סיטי. הרופאים הגיעו בבוקר וטענו שהכל בסדר ושהיא יכולה לרדת הביתה ובנוסף זלזלו בחוות דעתו והחלטתו של הסטגר לסיטי. אנחנו התעקשנו שתעבור בדיקות מקיפות לפני שחרור בנוסף לגסטרוסקופיה ושם לתדהמתינו נאמר שיש לה עוד חור. מיותר לציין שהאמון בצוות הרופאים ובאיבחון המקצועי שלהם פחת מיום ליום בעננו. הנקז אמנם היה סתום ולכן היה יבש. הרופאים בקושי מגיעים לבקר אותה או לחזק אותה. לפני יומיים אחרי שהובטח לה מפי המנתח, אישית, שהוא יהיה נוכח בהדבקה הנוספת, הוא לא הגיע ובנוסף אימי נשאלה עי הרופא האחראי להדבקה , אם היא רוצה לנסות דבר חדשני שהוא עדיין בנסיון. לפי מה שהבנו זה, החדרת צינורית לחור שתתחבר מחדש לקיב ולא תנקז לנקז. האם לא די בכך שהמנתח לא נוכח? לא דיבר איתה על אפשרות זו? היא גם מתבקשת להחליט על גורלה מבלי שאף אחד יכין אותה??????? יש לנו הרגשה שכל הצוות מסתובב סחור סחור ולא יודע איך לסיים את הסיבוך הזה. מדוע אי אפשר להבחין בכמה חורים בגסטרוסקופיה אחת? אולי שתיים. אבל חמש? ועדיין למצוא חור? השאלה שלי היא. האם יש סיכוי לפצע? שכחתי את השם. והאם הנוזל המתנגש לנקז חייב להגיע מהקיבה ולא מפציעה באיבר אחר. חשוב לציין שהיא נכנסה לניתוח עם כבד מוגדל, בקע סרעפתי, ורפלוקס. לאחרונה היא מתלוננת על כאבים בושט והם טוענים שהכל בסדר. היא היתה מחוברת לttpn בעבר. היום מקבלת עירוי נוזלים בלבד לוריד. בת 66. אנחנו חושבים להעביר אותה לביח אחר. לפני ההעברה יש לך המלצה לאיזה בית חולים ? אפילו למרכז. הזמן שם עובר ופעם אחת בשבוע בלבד ניתן להכניס חולים להדבקה. מה שקורה זה שאנחנו בהמתנה שאין לה סוף וגם לרופאים אין תשובות. יש פרופסור שיוכל לעזור לנו בבעיה מורכבת זו? שמעתי על רובין. אשמח לקבל ממך תשובה. אנחנו פשוט נואשים ואובדי עצות. תודה. גלית.

שלום ותודה על התמיכה באתר זה. אימי נותחה ב19/1/2014 בבית החולים רמבם דר עסלייה. שוחררה הביתה אחרי 3 ימים , אחרי יומיים שבה לבית החולים עם כאבים בבטן וחום. נמצא דלף, ונאמר לנו שזה יטופל אחרי טיפול אנטיביוטי חזק. אחרי שבועיים או יותר עברה גסטרוסקופיה ואובחן החור. לפני הפלישה ליבה נאמר לנו שהיא נכנסת להדבקה. כשיצאה התברר שטיפלו בסוג של מהדקים או סיכות. מאז, אנחנו לא רואים את הסוף. היא עברה כבר 5 פעמים גסטרוסקופיה ובכל פעם מחדש מגלים חור חדש. חשוב לציין שהדביקו לה בפעמיים האחרונות, וכעת שלושה ימים אחרי ההדבקה, הנקז מתמלא בנוזל שחור ומוזר שלדברי הרופא המנתח לא נראה לו טוב. במהלך החודשיים וחצי ביקשו ממנה להשתחרר הביתה בטענה שהכל בסדר איתה ושבתקופת חולים יוציאו את הנקז. בפעם אחת סטגר ניסה לנקות את הנקז והבין שהוא סתום. הוא מיד ביקש מהאחיות לבקש בבוקר סיטי. הרופאים הגיעו בבוקר וטענו שהכל בסדר ושהיא יכולה לרדת הביתה ובנוסף זלזלו בחוות דעתו והחלטתו של הסטגר לסיטי. אנחנו התעקשנו שתעבור בדיקות מקיפות לפני שחרור בנוסף לגסטרוסקופיה ושם לתדהמתינו נאמר שיש לה עוד חור. מיותר לציין שהאמון בצוות הרופאים ובאיבחון המקצועי שלהם פחת מיום ליום בעננו. הנקז אמנם היה סתום ולכן היה יבש. הרופאים בקושי מגיעים לבקר אותה או לחזק אותה. לפני יומיים אחרי שהובטח לה מפי המנתח, אישית, שהוא יהיה נוכח בהדבקה הנוספת, הוא לא הגיע ובנוסף אימי נשאלה עי הרופא האחראי להדבקה , אם היא רוצה לנסות דבר חדשני שהוא עדיין בנסיון. לפי מה שהבנו זה, החדרת צינורית לחור שתתחבר מחדש לקיב ולא תנקז לנקז. האם לא די בכך שהמנתח לא נוכח? לא דיבר איתה על אפשרות זו? היא גם מתבקשת להחליט על גורלה מבלי שאף אחד יכין אותה??????? יש לנו הרגשה שכל הצוות מסתובב סחור סחור ולא יודע איך לסיים את הסיבוך הזה. מדוע אי אפשר להבחין בכמה חורים בגסטרוסקופיה אחת? אולי שתיים. אבל חמש? ועדיין למצוא חור? השאלה שלי היא. האם יש סיכוי לפצע? שכחתי את השם. והאם הנוזל המתנגש לנקז חייב להגיע מהקיבה ולא מפציעה באיבר אחר. חשוב לציין שהיא נכנסה לניתוח עם כבד מוגדל, בקע סרעפתי, ורפלוקס. לאחרונה היא מתלוננת על כאבים בושט והם טוענים שהכל בסדר. היא היתה מחוברת לttpn בעבר. היום מקבלת עירוי נוזלים בלבד לוריד. בת 66. אנחנו חושבים להעביר אותה לביח אחר. לפני ההעברה יש לך המלצה לאיזה בית חולים ? אפילו למרכז. הזמן שם עובר ופעם אחת בשבוע בלבד ניתן להכניס חולים להדבקה. מה שקורה זה שאנחנו בהמתנה שאין לה סוף וגם לרופאים אין תשובות. יש פרופסור שיוכל לעזור לנו בבעיה מורכבת זו? שמעתי על רובין. אשמח לקבל ממך תשובה. אנחנו פשוט נואשים ואובדי עצות. תודה. גלית.

אני לא רופאה, אבל ממש כואב לי לקרוא את מה שקרה לאימך. כמו כן אני רואה שעדיין לא קיבלת תגובה לפנייתך. לדעתי ממש לא כדאי לחכות, ולבקש טיפול בבי"ח אחר. אם לא אכפת לכם במרכז, אז יש את פרפ' רובין כמו שציינת והוא וותיק ובעל נסיון. אני נותחתי ע"י ד"ר אסנת רזיאל אבל היא מנתחת באסותא כך שזה לא בי"ח ציבורי. ניתן להתייעץ איתה גם כן. היא מומחית בעלת נסיון רב. מאחלת הרבה בריאות ופיתרון מהיר לאמא.