פורום משפט ורשלנות רפואית
בשנת 1990 נשלחתי ע"י רופאת עיניים לצילום סי.טי. עקב הופעת בלט בעין. הצילום נעשה ללא חומר ניגודי והאבחנה היה: נוירופיברומטוזיס או באפשרות שניה פיברוזדיספלזיה. נשלחתי לרופא אופטלמולוג שקבע שיש התרחבות של עצם הספנואיד (ארובת העין), שאין צורך להתערב כירורגית כי זה מסובך ויש לעקוב מדי שנה בצילומים נוספים לבדוק אם אין התפתחות. עד שנת 1997 לא ביצעתי צילומי מעקב. בחודש מאי 97 פניתי לרופאת העיניים והיא אמרה: אנחנו יודעים שמה שיש לך זה לא מסוכן אבל אם את רוצה להרגע נשלח אותך שוב לסי.טי. בצילום נתגלה גידול בגודל של ביצה לפחות, שגרם כבר לבצקת בינונית. כעבור שלושה חודשים נותחתי - אי אפשר היה להוציא את כל הגידול כי זה חדר כבר לעצם של ארובת העין. אני עוברת צילומי אמ.אר.איי מדי שנה לצורך מעקב. הגידול היה שפיר. שאלתי: האם יש מקום לתבוע את מכון הסי.טי. או את הרופאים שלא איבחנו את הגידול? נאמר לי ע"י רופאה נוירולוגית כי במקום שיש התרחבות של עצם כמו במקרה שלי- יש לחפש את הגידול שמאחור והיא תמהה איך לא חשבו על זה אז. יש לקחת בחשבון שהצילומים המקוריים אבדו לי, אך יש לי את המכתב הנלווה לצילומים ובו האבחנה.
חיה שלום, תשובה כללית לשאלתך תוכלי למצוא במסגרת תשובתי הקודמת. בשאלתך הנוכחית הוספת מס' נתונים שיש להם חשיבות, כגון שאלת היקף הנזק התוצאתי, ונושא אובדן הצילומים המקוריים. בירור היקף הנזק צריך להעשות ע"י נוירולוג. באשר לצילומי הרנטגן, C.T , MRI על המוסד הרפואי קיימת חובה לשמור צילומים אלה במשך 10 שנים מתום הטיפול האחרון, מכאן שאם נכונה טענתך שהצילומים אבדו, על המוסד הרפואי להוכיח כי לא התרשל. אני חוזר על המלצתי כי תתיעצי עם עו"ד אשר מתמחה בתביעות רשלנות רפואית. כל טוב והעיקר בריאות.
האם יש קייס לתביעה משפטית במקרה המפורט להלן: בשנת 1984 הבחנתי לראשונה בבלט עין אחת, לא יחסתי חשיבות מרובה לכך, רק בשנת 1990 הלכתי לרופאת עיניים והיא שלחה אותי לצילום סי.טי. בצילום שנערך ללא חומר ניגודי היו שתי השערות, האחת נוירופיברומטוזיס והשניה פיברוז דיסלפציה. כמו כן נשלחתי לרופא אופטלמולוג שקבע הבלט נוצר כתוצאה מהתרחבות עצם הספנואיד, זה איננו מסוכן, זה מסובך לנתח כי זה בראש וכל זמן שזה לא מפריע לי אין צורך להתערב אלא רק לעקוב אם אין הרחבה נוספת . בצילום סי.טי. שנערך בשנת 1997 נתקבלה גידול שגרם כבר לבצקת במוח. ופתאום כולם לא מבינים איך לא אובחן הגידול כבר אז בסי.טי. הראשון. רופאה נוירולוגית אפילו אמרה כשיש התרחבות של עצם מובן שצריך לחפש את הגידול שמאחור. נותחתי לצורך הוצאת הגידול. אי אפשר היה להוציא את הגידול בשלמותו כך שנותרו שאריות גידול במוח. אני עוברת צילומי אמ.אר. איי מידי שנה לצורך מעקב. שאלתי היא האם יש מקום לתבוע את מכון הסי.טי. שלא אבחן את הגידול כבר בשנת 1990, או את הרופאים שלא פענחו נכון את התוצאות? יש לקחת בחשבון שצילומי הסי.טי. הראשונים אבדו, אבל יש את המכתב הנלווה מרופאי המכון. כמו כן אני שמחה לציין שהגידול התגלה כשפיר. אודה לתשובתך חיה.
חיה שלום, ראשית אני מבקש להדגיש שכל תשובה להלן כפופה לנתונים המצוינים בשאלתך, ואינה מחייבת אלא לאחר אימות הנתונים והתיעוד הרפואי. נתחיל מהסוף, לצורך הוכחת תביעה לרשלנות רפואית עליך להראות שנגרם לך נזק, וכי יש קשר סיבתי בין הנזק ובין ההתנהגות הרשלנית. לפי תאורך אף שחלק מהגידול נשאר, הרי שלא נגרם לך נזק, לאמור נזק פיזי (אין הכוונה לכאב וסבל), מכאן שאם לא נגרם לך נזק של ממש, אפילו תוכיחי רשלנות במעקב הרפואי, הרי הסיכוי שלך להיפרע פיצויים משמעותיים לאחר ההוצאות הכספיות שתאלצי להוציא עבור חוות דעת רפואיות, אינן גדול. אשר לרשלנות הנטענת, על פני הדברים נראה כי קיימת סטייה מסטנדרט רפואי מקובל בטיפול בך, בהנחה שהנתונים שהצגת מדוייקים, משעה שנתגלה הבלט בשנת 1990 הרי שהייתה חובת מעקב אקטיבית על האופטלמולוג וכן על רופא המשפחה, הרשלנות היא בכך שלא נערך מעקב ראוי לבירור אופיו של הבלט ושלילת האבחנות שנתגלו, נוכח הסיכון הרב של מיקומו האנטומי והאפשרות לקיומו של גידול. במקרה שלך יש שאלות משפטיות נוספות כגון שאלת ההתיישנות ומועד גילוי הנזק, לפיכך רצוי שתתייעצי עם עורך דין המיומן בתביעות רשלנות רפואית. בשם הפורום אני מאחל לך שתהיי בריאה.
http://www.doctors.co.il/forums/read.x?num=5&id=146&loc=0&thread=146
ש. שלום, לא כל כישלון של טיפול רפואי הנו בר תביעה, אני מניח כי הרופא המטפל ניסה לטפל בך בדרך שמרנית ללא הצלחה, אך ספק אם התנהגות זו היא רשלנית, מכל מקום גם אם נגרם לך נזק בתקופת הביניים, ההוצאה שתיגרם לך בניהול המשפט ובהוכחת הנזק, אינה מצדיקה הגשת תביעה. תהיה בריא.
אני מטופל על ידי רופא שיניים ידוע .לאחרונה נעשה לי כתר שהרס לי את החניכיים. כשתבעתי בכתב ובעל פה שיפצו אותי אמרו לי מנהלי המרפאה שאינם מבוטחים ביטוח אחריות שילוחית ולכן עלי לתבוע רק את ביטוח אחריות המקצועית של הרופא .האם אין חובה על מרפאת שיניים להתבטח לפני ביצוע טיפול שיניים כדי שיוכלו להבטיח פיצוי ללקוחות . מה עושה מתרפא כדי לוודא שלמרפאת השיניים בה מטפלים בו יש כל הביטוחים הנדרשים ?
גידי שלום, ע"פ החוק (תקנות רופאי שיניים (מרפאות של תאגידים) תשנ"ג - 1993 חייבת מרפאה שהנה תאגיד לבטח עצמה בביטוח אחריות צד שלישי, לפיכך אם נגרם לך נזק בטיפול השיניים שנגרם עקב טיפול רשלני אתה זכאי לתבוע את הרופא בתביעה לרשלנות רפואית, ואת המרפאה בעילה של הפרת חובה חקוקה על כך שלא הוציאו ביטוח צד ג' או ביטוח אחריות מקצועית, אך שים לב מדובר בחובה שחלה רק על מרפאה שהוא תאגיד. מכל מקום מומלץ כי תתייעץ עם עו"ד המתמצא בתחום.
הגעתי למיון וולפסון עם כאבי בטן חזקים ודימום מועט, לאחר שיום קודם הייתי אצל רופא הנשים שאיבחן הפלה. במיון וולפסון בדק אותי רופא כולל אולטרא סאונד, ולדבריו הכל היה בסדר והוא טען שאני סתם לחוצה. הוא לא לקח לי שום בדיקות דם גם לא ספירה.נתן לי אופטלגין ושלח אותי הביתה ללא התיעצות עם רופא בכיר. לאחר כשלושה ימים הגעתי למיון איכילוב ושם אובחן הריון חוץ ריחמי שבוע עשר.שבהמשך טופל בהצלחה. שאלתי היא האם יש עילה לתביעה?
סנדי שלום, על פני הדברים נראה שהטיפול שנעשה בך היה רשלני, אם אכן שוחררת מבית החולים ללא בירור ראוי, ומבלי לאבחן את ההריון החוץ רחמי. בבירור עילת התביעה יש לבחון מהו הנזק שנגרם לך, אם מדובר לנזק לצמיתות יש לשקול בכובד ראש אפשרות של תביעה ברשלנות רפואית.
תודה לך.ואם יש עורך דין טוב ואולי אפילו אתה, אשמח לדון איתך על המקרה.אשמח אם תשלח לי פרטים לדואר.
סנדי שלום, תוכלי ליצור קשר למשרדי בטל. 02-6529990 .
שלום וברכה! רציתי לדעת כמה זמן לוקח לתבוע את קופ"ח מכבי על רשלנות רפואית? וכמה כסף אמורים לקבל על תיק מסוג זה?
רונה שלום, בשאלתך אין מספיק פרטים כדי להשיב לך. באופן כללי אציין כי תביעה לרשלנות רפואית יכולה להמשך מספר שנים תלוי במחלוקת ובמקום בו מוגשת התביעה. גובה הפיצוי מותנה אף הוא בגורמים שונים כגון גיל הנפטר, סוג התביעה (תביעת תלויים או עיזבון) וכהנא וכהנא נתונים. מוצע כי תתיעצי עם עו"ד שתחום מומחיותו הוא תביעות רשלנות רפואית.
שלום שמי אופיר ואני סטודנט למשפטים אשר רוצה לדעת על אתרים ספרים פסקי דין וכל חומר לימודי באנגלית ובעברית על הנושא הזה בתודה מראש
שלום אופיר, תוכל למצוא את המבוקש בספר "דין ופסיקה במשפט הרפואי-בתוספת הבטים רפואיים ומשפטיים במיילדות וגניקולוגיה" תשנ"ט-1999, הוצאת אבי ספרי משפט. בספר יש הפנייה לפסיקה מן והארץ והעולם בנושא המבוקש, וכן פסיקה ופרשנות בתחומים משיקים.
שלום שמי אורטל ואני סטודנטית למשפטים . אני מכינה סמינריון בנושא רשלנות רפואית בהפלות. אבקש את עזרתך בהפנייתי לכל חומר משפטי העוסק בנושא. תודה רבה.
אורטל שלום פני אלי בדוא"ל או טלפונית ואסייע לך.
למה רוב הרופאים הכלליים ישר נותנים תרופות פופולריות ,מתייחסים לכל בעיה בנפרד ולא כבעיות שכלולות בגוף אחד ויכול להיות ביניהם קשר. נראה שהם גם לא מודעים ,או מתעלמים ממחלות או תופעות שמדברים אליהם כמודרניות יותר ולא בודקים מספיק אם תופעות המטופל קשורות לבעיה ; זוהי אי איכפטיות ממשית שאין למי לפנות לפעמים לברור אם לא מכירים רופאים מספיק מומחים וטובים
שלום ענת, אני מציע שתפני את שאלתך לפורום רפואה כללית אשר מנהלה תוכל להשיב לשאלתך.
לפני שנה עברתי ניתוח באחד מהמרכזים הרפואיים הגדולים בארץ, אשר לדעתי בוצע ברשלנות וגרם לי נזק. ביקשתי לקבל את הרשומות הרפואיות מהמרכז, ואכן קיבלתי, אבל מעיון ברשומות התעורר החשד כי הרשומות שונו לאחר מעשה וכי נמחקו קטעים, נעלמו מסמכים מסויימים וכן באחרים הוספו תוספות כדי לשפר את מצבם של הרופאים. כיצד ניתן להתמודד עם זיוף הרשומות ע"י המוסד הרפואי? איך ניתן לדעת שהרשומות שקיבלתי ממחלקת הרשומות של בית החולים הן אכן נכונות ולא "טופלו"?
שלום לנפגעת האנונימית, נושא הרשומות הרפואיות זוכה להתייחסות מיוחדת של בתי המשפט. הרשומה הרפואית מנציחה את הארועים שהתרחשו סביב הטיפול הרפואי, ודווקא למוסד הרפואי יש עניין שהרשומות ישקפו את אשר ארע בפועל בזמן אמת, שכן קשה מאוד להסתמך על הזיכרון. שינוי שנעשה ברשומה רפואית או מחדל ברישום מהווה עבירה פלילית לפי החוק. רופא הנדרש להעיד על רשומה רפואית שערך ואשר יש בה סתירות, או שעברה שינויים והתאמות, יתקשה מאוד לתת הסבר למעשיו כאשר מולו תוצג גירסה עובדתית שונה. ניתן בקלות יחסית לאבחן אם הרשומה רפואית עברה שינויים או התאמות לא כל שכן זיוף. מוצע כי תתיעצי עם עורך דין שיש לו ניסיון בתביעות רשלנות רפואית, אשר יוכל להנחות אותך כיצד ניתן לבדוק אם הרשומה עברה טיפול. אם הנסיבות המפורטות במכתבך נכונות הרי שמדובר במקרה חמור ואת רשאית להתלונן במשטרה.
זה בדיוק העניין, שאין באפשרותי לפנות כרגע לעו"ד, והייתי רוצה לדעת איך ביכולתי לבדוק ולהוכיח שאכן הרשומות "טופלו". האם תוכל להנחות אותי בנושא? אפשר גם לכתוב לתא דואר שלי.
אשמח לדעת כיצד אוכל לדעת אם רשומה רפאואית עברה זיוף כן אם לאו. בברכת חברים צבי רגב
שלום אני בחור בן 22 ועברתי טיפול להסרת שיער לצמיתות (בלייזר) בחוזה שערכתי עם מנהל הסניף נכתב"הלקוח יבצע טיפול 1שלאחריו מובטחת תוצאה משמעותית של הסרת שיער לצמיתות בשיעור של כ-50%.במידה ולאחר הטיפול ה-1לא תהיה תוצאה משמעותית יהיה הלקוח זכאי להחזר כספי" בירצוני לציין שכל השיער חזר ליצמוח לי בגוף האם אני רשאי לקבל החזר כספי כמו שהובטח לי בחוזה ? האם אני יכול ליתבוע אותם באופן פרטי ? ואם כן ,תוכלו להמליץ לי על עורך-דין?
אודי שלום, על מנת להשיב על שאלתך האם בנסיבות העניין הופר החוזה ואתה זכאי לקבל החזר כספי, רצוי שתתיעץ עם עורך דין אשר יקרא את כל הוראות ההסכם ויוכל לייעץ לך בהתאם. לעניין זה תוכל להתייעץ עם כל עורך דין אשר יוכל להפנותך למי שמתמחה בחוזים.
האם אינפורמציה רפואית ממוחשבת בעלת ערך משפטי? בשולי הדיעות שהובעו בנושא ניהול אינפורמציה רפואית במחשב -ברצוני להעיר שבהיות התוכנות לאכסון תמונות כולל צילומי רנטגן ניתנות לשינויי רזולוציה כללית ואו במקטעים מסופקני אם אפשר להתייחס אליהם כאל מסמך משפטי קביל או אפילו כאל צידוק לטיפול מבלי לאבטח את התוכנות לבל יתאפשר לשנות את תמונת המאסטר שמתקבלת (שינויים ברזולוציה שעלולים להיעשות עלולים לשנות את יכולת האיבחון של מי שיבא לבדוק את הצילומים ) .בנוסף לכך רוב רופאי השיניים עדיין אינם מתורגלים בקריאת צילום ממוחשב שהודפס על נייר מדפסת וספק אם אינפורמציה שרוב הציבור המסתמך עליה אינו בקי ברזיה יכולה לשמש הוכחה מדיקולגאלית בערכאות . ד"ר משה גרינבאום
לד"ר גרינבאום שלום, שאלתך הנוגעת לקבילות המידע הרפואי הממוחשב אשר אינו מאובטח ואשר ניתן לעשות בו שינויים, היא שאלה אשר מתבררת ברבים מהמשפטים המדיקוליגליים. דיני הראיות מבחינים בין קבילות ומשקל, כלומר אם צד במשפט מעוניין להגיש את צילומי הרנטגן כראיה במשפט הרי בית המשפט יקבל אותם בד"כ כראיה, אך אם הצד השני יוכיח כי נעשה בהם שינוי או יש קושי לקבל אבחנה מדויקת הרי שבית המשפט יפחית ממשקלם, ובחשבון הסופי של בחינת הראיות לא ינתן להם משקל אשר היה ניתן להם אילו לא הייתה לגביהם מחלוקת . האפשרות לעשות שינוי בצילומי רנטגן או במידע ממוחשב כלשהוא (כגון MRI), אינה שוללת מהם את כוחם במסמך מדיקוליגלי קביל בבית המשפט (גם רשומה רפואית ניתן לשנות ע"י תוספת או מחיקה שעלולים לשמש כראיה דווקא נגד מי שערך אותם), השאלה היא איזה משקל יינתן למסמך (צילום הרנטגן) שהוגש, ואם יוכח שרופא השיניים חסר ניסיון בקריאת צילומי הרטנגן, ועקב כך נעשתה טעות באבחנה או הרופא טעה בטיפול ועקב כך נגרם נזק למטופל, הרי שהסתמכותו הנ"ל עשויה להצמיח עילה לתביעה ברשלנות רפואית.
מחבר: משה תאריך: 22-04-2000 12:30 אני בן 33 , חולה במחלת בכטרב. [A S] אני הייתי ועודני משרת כקצין בצבא קבע. לאחר 5 שנות שנות שירות בקבע לקיתי במחלה הנ"ל. למרות כאבי הגב שמהם סבלתי לא אובחנה מחלתי ע"י המערכת הצבאית אלא ע"י משרד הביטחון לאחר שהגשתי תביעה בה טענתי שאני סובל מכאבי גב עזים , חוסר יכולת להתישר וכו'.. את המחלה איבחן לראשונה מומחה הפועל מטעם משרד הביטחון אני חייב לציין שטרם גיוסי לא סבלתי משום בעיות כרוניות וגם במשפחתי אין שום מקרה של מחלה זו. את כל שירותי בצעתי כקצין לוגיסטי ביחידות שדה רבויות פעילות. הרופא מטעם משרד ביטחון שאיבחן את המחלה טען שהמחלה היא קונסטיטוציונלית ולכן אין לה קשר לתנאי השירות ולצה"ל ולכן נדחתה התביעה להכרה כנכה צה"ל. כדי לחסוך בפרטים אוסיף שחוות דעת הרופא שלי טענה לסבירות גבוהה שהמחלה פרצה עקב אופי השירות, וגם מחלה קונט' מחייבת טריגר שיגרום לפריצת המחלה. בסופו של דבר הגעתי לוועדת ערר שביקשה חוו"ד כרפואית נוספת בה טען הרופא [אשר משמש אף הוא ברגיל מומחה מטעם משרד הביטחון] שיש להכיר רק בהחמרה וזאת בהתבסס על איחור באיבחון, ותנאי שירות קשים ומיקרוטראומטיים. השאלה היא האם מבחינה משפטית הכרה במיקרוטראומות שהאיצו את מועד הופעת המחלה אינן שקולות ל"גרימה". אודה לכם אם תואילו לענות לי חג שמח, ובריאות....
למשה שלום, על מנת שקצין התגמולים יכיר במחלתך כמחלה שנגרמה עקב השירות הצבאי ובמהלכו (קשר סיבתי). מחלה שנגרמה ממיקרוטראומה יכול שתוכר במלואה ע"י קצין התגמולים, ואם תוכיח כי המיקרוטראומה החלה במהלך השירות הצבאי, וטענה זו תהיה מבוססת בחוות דעת רפואית הרי שיש בידך להגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים ולהשיג על קביעותיו שיש להכיר במיקרוטראומה רק כמי שהחמירה את מחלתך.
הנני חולה A.S. וברצוני לברר על אתר בו אוכל לקבל מאמר רפואי או כל כתבה רפואית אחרת העוסקת בקשר שבין טראומהתאונה לבין גרימההחמרה של המחלה. אודה לך אם תחזיר לי תשובה בהקדם.
טופלתי בראוקטן שזו תרופה חזקה לאקנה קשה. כתוצאה מהטיפול היו לי פצעים ונפיחויות רבות. הרופאה נתנה לי אנטיביטיקה וזריקות קורטיזן ואף ניסתה לנקז נפיחות כמה פעמים באמצעות מזרק. כיום יש לי הרבה צלקות וכתמים כהים שאין לי מושג אם הם יעלמו כתוצאה מזריקות אלה. האם יש עילה לתביעה?
לאביטל שלום, עילה לתביעה ברשלנות רפואית יכולה לקום מקום שהרופאה או המוסד הרפואי הפרו חובת זהירות שהיה להם כלפיך, נגרם לך נזק ויש קשר סיבתי דהיינו שהנזק נגרם עקב הפרת החובה. מתיאור הסיפור שלך עולה שהטיפול הרפואי הצליח אך נותר לך נזק. הרפואה אינה יכולה להבטיח הצלחה טיפולית בכל מקרה, אפילו לא הוזהרת כי שימוש בתכשירים הנזכרים בשאלתך עלולים להסב לך נזק, עדיין את צריכה להוכיח כי יש קשר בין השימוש בתכשירים והנזק, ובעיקר כי לא היית עושה שימוש בתכשירים חרף האזהרה הנ"ל. אני מאחל לך כי תבריאי מהר וכי הצלקות והכתמים ייעלמו.
לפני מספר חודשים הייתי אצל רופא עור עם גידול קטן בשפה, הרופא ריסס לי את המקום עם חנקן זהו. תוך זמן קצר החל הגידול לצמוח במהירות והלכתי למומחה פה ולסת שלקח ביופסיה הסתבר שהיה לי גידול סרטני שהחל להתפשט. המומחה טוען שיש פה רשלנות רפואית עעל טיפול לא נכון ואי ביצוע ביופסיה. דבר שהיה מקטין באופן משמעותי ביותר את הנזק שנגרם לי כתוצאה מהניתוח. האם יש פה מקום לתביעה בגין רשלנות רפואית?
לאריה שלום, אכן אי נטילת ביופסיה ע"מ לברר אם יש ממצא פתלוגי וגידול סרטני מהווה חובת זהירות של הרופא. בנוסף הייתה על הרופא להסביר לך את משמעות הטיפול וסיכון כי הגידול נושא אופי סרטני ואי הסרתו עלולה להסב לך נזק. יחד עם זאת השאלה היא שאלה של קשר סיבתי בין הטיפול שבוצע בך ובין הנזק המתואר. לצורך תשובה לשאלה זו יש לעיין בתיעוד הרפואי ולקבל עוד אינפורמציה עליה אשיב לך אם תפנה אלי לדואר אלקטרוני [email protected]
שלום , לפני כ-6 שנים במעתי ניתוח פלסטי להצמדת אוזניים . לפני הניתוח המנתח לא הזהיר אותי כלל וכלל על הסכנות וטען שזה ניתוח פשוט . כמו כן את תהליך הרישום והתשלום הראשוני בצעתי בעצמי בהיותי קטין ללא ידיעת הוריי מול בית החולים שקיבל אותי כך. תוצאות הניתוח היו עגומות מאד עקב זיהומים (הרופא לא הסיר התחבושות למרות תלונותיי על כאבים , רק ביום ההורדה עצמו ! ) והרופא נאלץ לכרות לי סחוסים ותעלות בשני האזניים בניתוחים חוזרים , והזריק לי לתוך האוזן קורטיזון ע"מ לעמעם את הצלקות האדומות .(ללא הצלחה) . היום אני מוערך בכ- 10 אחוזי נכות , ע"י פלסטיקאי אחר . האם זוהח רשלנות רפואית ?
a שלום, הסיפור שלך מעורר שאלות במספר תחומים, ראשית, כיצד בוצע בך טיפול רפואי ללא הסכמת הוריך, שהרי בהיותך קטין היה על הוריך להסכים לטיפול הרפואי? שנית, לא תמיד יש קשר סיבתי בין הטיפול רפואי ובין תוצאות עגומות כפי שאתה מתאר. זיהומים הם סיבוך ידוע ומוכר הגורמים לנזק, אך אין בהם להביע תמיד על רשלנות רפואית. שלישית, גם אם הופרה כלפיך חובת הזהירות של הרופא בכך שלפני הניתוח לא הזהיר אותך הרופא אודות הסכנות שבניתוח עדיין עליך להוכיח קשר סיבתי בין חוסר ההסבר והאזהרה ובין תוצאותיו העגומות של הניתוח, כגון שהיית פונה לרופא אחר לבצע את הניתוח או שאם היו מתוארים לך הסכנות של הניתוח היית מסרב לבצע אותו.
שלום רב הנני קצין בצה"ל אשר לפני שנה וחצי בגיל 39 עבר אוטם שריר הלב. הדבר התרחש מספר שעות לאחר ויכוח חריג ביותר ביני למפקדי אשר מתועד בכתובים. אין לי גורמי סיכון למעט כולסטרול, הקרדיולוג שלי טוען שיש לי עילה לתביעת נכות שכן האירוע ניגרם עקב השרות ותוך כדי השרות למרות שהתרחש בלילה כשהייתי בביתי. מה דעתך המלומדת? תודה חנן 051-376819
לחנן שלום, אם האוטם שנגרם לך התרחש במהלך ועקב השירות הצבאי אתה זכאי להגיש תביעה לנכות נגד קצין התגמולים. הקשר הסיבתי בין ויכוח חריף ואוטם ללא עבר לבבי הוכר בעבר כתאונת עבודה במסגרת הביטוח הלאומי. אני מציע לך להתייעץ עם פרקליט המנוסה בתביעות לתגמולים נגד קצין התגמולים. ואשמח להפנותך אם תיצור עימי קשר לדואר אלקטרוני [email protected]
ברצוני לברך את מקימי הפורום על יוזמתכם הברוכה. אני מקווה שהיא תסייע לרבים לקבל את הטיפול הרפואי המגיע להם. לצערי, נזקקתי בשנים האחרונות לשירותיה של מערכת הרפואה. הרופאים שוכחים לא אחת שמאחורי מערכת הסימפטומים שהם רואים לפניהם מסתתרים אדם ונשמה. היחס המזלזל, חוסר הסבלנות, ההתנשאות ואי הרצון למסור מידע, בודאי שאינם תורמים להחלמה. נהפוך הוא! הם מוסיפים מתח מיותר, שלדעתי הצנועה, לעיתים אף פוגם ומחמיר את המצב. לכן, אני תקוה שיצירת מודעות בקרב הציבור הרחב בכלל ובקרב הרופאים בפרט, תתרום לבריאות כולנו. לא יתכן שבעידן האינטרנט-מהפיכת המידע, יתייחסו הרופאים אלינו כאל ציבור חסר דעת. לכן -יישר כח!!!!!!!!!
רופאת השיניים שלי נוהגת להשליך לפח את צילומי הרנטגן של כל הלקוחות לאחר תום הטיפול . כשהייתי צריכה צילום של טיפול שורש שעשתה בעבר אמרה לי שאין לה צילום שלי . שאלתי אם אין כאן רשלנות מצידה ומה אני יכולה לעשות כדי גרום לה להבין שיש צורך לשמור את התיק הרפואי של כל אחד כולל צילומי רנטגן ?
גלי שלום, שמירה על הרשומה הרפואית היא חובה המוטלת מכח חוק זכויות החולה על כל מטפל ובכלל זה גם רופא שיניים. אם רופאת השיניים שלך זרקה לפח את צילומי הרנטגן הרי שיש בכך הפרה של החוק ורשלנות. על פי החוק צילומי רנטגן יש לשמור במשך 10 שנים ממועד הטיפול האחרון. אני מציע לך לבדוק עם רופאת השיניים שלך שוב אם יש ברשותה את צילומי הרנטגן שלך, האם יתכן שהיא זרקה את צילומי הרנטגן הפגומים ושומרת את הצילומים הטובים? מכל מקום אם הרופאה נוהגת להשליך לפח את כל הצילומים יש להעמיד אותה על חומרת המעשה המגיע לכדי עבירה פלילית ע"פ חוק זכויות החולה.
לפני כ 3 שנים הומלץ לי לבצע ניתוח לתיקון פריצת דיסק הזמן חלף עשיתי את כל הבדיקות הנחוצות ,אך כשבוע לפני הניתוח נאמר לי שהוא בוטל בגלל שהלכתי לדעה שניה אצל רופא שאינו רופא בית החולים שבו הייתי אמורה לעבור את הניתוח,האם זו רשלנות ? האם מותר לבית חולים לעשות זאת? תודה מראש על התשובה מיקה
למיקה שלום, מפנייתך עולה כי המוסד הרפואי סירב לנתח אותך נוכח פנייתך לקבלת חוות דעת שניה. אם זה היה השיקול הרפואי היחיד שהנחה את הרופא הרי שיש בכך הפרה של זכותך לקבל חוות דעת שניה ע"פ חוק זכויות החולה, ואף מחדל רשלני. יחד עם זאת אני מסופק אם הסיבה להימנעות מהניתוח הנזכרת בשאלתך הייתה הסיבה והשיקול הרפואי, אני מציע שתתיעצי שוב עם אורטופד ו/או נוירולוג באשר לסיבת אי ביצוע הניתוח המתועדת מן הסתם בתעודת השחרור.
שלום; קראתי בעיתון כי בית חולים במרכז הארץ חוייב בתשלום פיצויים לאחר שחולה נפטר בעקבות העובדה שלא ביצעו לו בדיקת סי-טי יקרה. התוכלו להסביר לי מהם הקריטריונים לבחנת רשלנות במקרים כאלו? תודה
לרונית שלום, תביעה הרשלנות רפואית מתבררת על פי דיני הנזיקין, הקובעים סטנדרט אובייקטיבי לבחינת התנהגותו של הרופא תוך ניסיון להשוות את ההתנהגות הנבחנת, להתנהגות המקובלת והנוהגת ע"י עמיתיו של הרופא הנתבע. רשלנות רפואית תקבע מקום שבהתנהגות הרופא יש משום סטייה מהנורמה שנקבעה ע"י הרפואה עצמה. במתן תשובה לשאלה האם התרשלה הרופאה המטפלת במקרה עליו קראת בעיתון (ע"א 2509/98 תרצה גיל נ' קופת חולים) בחן בית המשפט מספר נדבכים: הראשון, האם הסימפטומים שהובאו לפניה היו צריכים לעורר חשד כי החולה סבלה מגידול במוחה? השני, האם היה מקום להימנע מבדיקת CT ולהסתפק בבדיקה פשוטה יותר (EEGׂ)? שלישית, האם היה ניתן לשלוח את החולה במועד בדיקת הרופאה לבדיקת CT מבחינת זמינות הבדיקה. בית המשפט העליון השיב בחיוב על שלושת השאלות ומצא את הרופאה וקופת חולים אחראים ברשלנות רפואית כלפי החולה מכיוון שלא שלחה אותה לבדיקת CT שהייתה זמינה במועד הרלבנטי (1980).
כל הכבוד על יוזמה זו. לאור ריבוי מקרי הרשלנות הרפואית בישראל בעת האחרונה, אין ספק כי פורום רשלנות רפואית הנו כורח המציאות. בהצלחה
תחום הרשלנות הרפואית הולך ותופס מקום מרכזי בכל פורום רפואי. פסיקת בתי המשפט בתחום זה בשנים האחרונות משפיע באופן משמעותי על הרפואה ועל יחסי רופא - חולה. כל רופא יודע כי המטופל יודע הרבה יותר משידע בעבר, וכי עליו להסביר למטופל את מהות הטיפול הרפואי, ומהן אפשרויות הטיפול שעומדות לפניו. כל פעולה רפואית חייבת להיות מתועדת וזכויות החולה לקבלת טיפול רפואי נאות מעוגנות בחוק זכויות החולה. מנהל הפורום הנו עורך דין בעל משרד לעריכת דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית ומומחה למשפט רפואי, לאחרונה הוא פירסם ספר בשם "דין ופסיקה במשפט הרפואי" . במסגרת הפורום ישיב מנהל הפורום לשאלות המשתתפים בכל שאלה שתופנה אליו בנושא, ואנו מזמינים את המשתתפים להשתתף בפורום ולהביע דעתם.
