דימום מפי הטבעת

דיון מתוך פורום  כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

22/11/2015 | 16:21 | מאת: חדוה

שלום רב, אני בת 70, לפני כשנתיים וחצי היתה לי צניחה של איברי האגן, ועברתי ניתוח לתלייתם מחדש. מאז אני סובלת מקשיים ביציאות (גולות קטנות) ולעיתים אף אי שליטה ביציאתם, ולאחרונה גם בדימום קל עם היציאה. קבעתי תור לפרוקטולוג. כהכנה לבדיקה, ברצוני לדעת: האם יש טעם בביצוע בדיקת דם סמוי בצואה כאשר ישנו דם גלוי? תודה, חדוה

לקריאה נוספת והעמקה
28/11/2015 | 21:25 | מאת: פרופ' עודד זמורה

חדוה שלום, אין טעם בביצוע בדיקת דם סמוי כאשר בגילך יש דם גלוי, ועצם התלונה של דם גלוי מהווה אינדיקציה לבדיקה של המעי הגס (לרוב קולונוסקופיה מלאה), אלא אם ביצעת בדיקה זו ב 3 שנים האחרונות (אם ביצעת את הבדיקה, מומלץ להביא את התיעוד לביקור אצל הפרוקטולוג). בדיקת דם סמוי מיועדת להיות בדיקת סקר לאנשים ללא כל סימפטומים. ברגע שיש סימפטום כגון דימום, בדיקת הבחירה היא לרוב קולונוסקופיה. לגבי העצירות, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם למרות יציאות רכות ישנם קשיי התרוקנות, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגןלבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה