פיסורה - כאבים קשים

דיון מתוך פורום  כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

15/08/2015 | 20:34 | מאת: לילך

שלום. לפני כשבועיים החלו כאבים באיזור פי הטבעת אשר הלכו והתגברו והפכו לבלתי נסבלים (לקחתי משככי כאביםפ לאורך כל היום). השבוע הכירורג איבחן זאת כפיסורה (כולל גם בליטה קטנה ליד פי הטבעת). הוא רשם לי ג'ל ניפאדיפין (עם ISDN), משחת עזרקאין להקלה בכאב, ו2 כפות שמן פרפין ביום לריכוך היציאה. כמו כן המליץ על אמבט ישיבה עם מים חמים וסבון. מספר שאלות: 1. אני סובלת ממעי רגיז המתבטא בכאבי בטן, גזים, ובריבוי יחסי של יציאות (3-4 פעמים ביום). מכיוון שהכאב אחרי כל יציאה הוא פסיכי, ומלווה אותי שעות לאחר מכן, אני מנסה לעשות "דיאטה עוצרת" של אורז, קרקרים וכו'. מצד שני - אומרים שזה לא טוב לפיסורה מכיוון שזה עלול ליצור "יציאה קשה". השאלה היא מה עדיף? מספר רב של יציאות "רכות" שאחרי כל אחת יש כאב גדול (מוביל לכך שהכאב לא נגמר), או שכן לנסות להפחית את כמות היציאות באמצעות דיאטה זו. בכלל - אולי כדאי לצום 2-3 ימים כדי להפסיק ללכת לשירותים ולתת לפצע סיכוי להחלים? 2. שתי כפות שמן פרפין ביום זה מספיק? אולי כדאי יותר? מה הזמן הכי טוב לקחת את זה? עד כה לקחתי את זה מיד אחרי ארוחת הבוקר. האם זה בסדר לקחת את זה כשבועיים? (הבנתי שזה בעייתי לאורך זמן). 3. האם הגיוני שאחרי מריחת ג'ל הניפאדיפין יש תחושת עיקצוץ וצריבה לרבע שעה בערך? כאילו זה עשוי ממנטה חריפה 4. אמבטיית ישיבה אחת ביום זה מספיק? צריך יותר מזה? 5. תוך כמה זמן אתחיל להרגיש שיפור במצב?... :( תודה רבה מראש על העזרה!

לקריאה נוספת והעמקה
24/08/2015 | 16:45 | מאת: פרופ' עודד זמורה

לילך שלום, על מנת לאפשר לפיסורה להרפא, מומלץ שהיציאות יהיו רכות כספוג, אך לא שלשוליות. ניתן להשתמש במרכך יציאות סינטטי כגון נורמלקס. אין בעיה לחקת שמן פראפין למספר שבועות, אולם לא מומלץ ליטול אותו חודשים רבים (נורמלקס ניתן ליטול לטווח ארוך). משחת הניפדיפין אינה מיוצרת על ידי בתי חרושת לתרופות והיא מורכבת בהכנות רוקחיות מקומיות. כל בית מרקחת משתמש בחומר אחר לערבב בתוכו את הניפדיפין. אם החומר שנטלת גורם לך לאי נוחות, מומלץ לשאול את בית המרקחת אם יש להם ניפדיפין בתרכיב אחר, או לרכוש אותו בבית מרקחת אחר. מבחינת אמבטיות- כמה שנוח לך זה בסדר. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה