פיסטולה פריאנלית

שלום רב, לפני כחצי שנה הופיעה אצלי פיסטולה פריאנלית. בהתחלה לא היה ברור שזה זה אך לאחר בדיקות התברר שכן. עברתי לפני כ4 שנים ניתוח בפי הטבעת וגם סבלתי מטחור בעבר, ואני מניחה שזאת הסיבה שזה הופיע לי. כי הסיבות האחרות להופעת פיסטולה לא רלוונטיות במקרה שלי. אני מטופלת אצל פרוקטולוגית שבהתחלה נתנה לי לנסות אנטיביוטיקה, שאותה לקחתי 3 פעמים, פעמיים לקחתי אמוקסיקלאב ופעם אחת אוגמנטין, אך אף אחת מהן לא עזרה לי ובסופו של דבר הרופאה שלי טוענת שהדרך היעילה ביותר היא ניתוח. אני מעוניינת לנסות כל דבר אחר שהוא לא חיתוך של שום איבר מהגוף שלי. הבנתי שיש דרכים אחרות- דבק, לייזר, תכשירים אחרים המקבילים לאנטיביוטיקה. הייתי רוצה להתייעץ לגבי הדברים האלה, מה עוד אפשר לעשות לפני שהולכים לחתוך שרירים, מאוד לא מעוניינת בזה. תודה מראש

גל שלום, הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא טיפול כירורגי, ולרוב אין טיפול שאינו ניתוחי (כגון טיפול אנטיביוטי) שיכול לרפא את הפיסטולה (פרט למקרים של מחלת קרוהן). ישנם ניתוחים בהם מבוצע חיתוך שרירים, וישנם ניתוחים הנקראים ניתוחים משמרי שרירים, משום שבהם לא מבוצע חיתוך של שרירי סוגרים, כגון הזרקת דבק ביולוגי אל הפיסטולה ועוד. יחד עם זאת, אלו עדיין פעולות ניתוחיות. חשוב לציין כי האינדיקציה העיקרית לתקן את הפיסטולה היא איכות חייך, ולכן את צריכה להחליט אם את רוצה ניתוח לתיקונה או לא. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

תודה על התשובה. רציתי לשאול לגבי אפשרות של טיפול בלייזר. הבנתי שזה קיים, האם יש הצלחות ? מה היית ממליץ יותר מבין כל הטיפולים הפשוטים שלא כוללים חיתוך? האם יש איזשהו סיכון בלהישאר עם הפיסטולה מעל חצי שנה? זה יכול להוביל למשהו חמור יותר?