פיסורה וטחורים פנימיים

לפני שלושה חודשים עברתי בדיקה קולונוסקופיה עקב דימום בזמן מתן צואה , תוצאה - נמצאו טחורים פנימיים מספר ימים אחרי הבדיקה החלו להתפתח כאבים לאחר מתן צואה במשך כשבוע הכאבים נהפכו מאד חזקים ומרגיש דקירות חדות בפי הטבעת , הייתי אצל רופא לפני מספר ימים תוצאות - " פיסורה אנאלית אחורית רגישה ביותר " , קיבלתי משחה רקטוג'סיק ולבולק שאלות : 1. אני מורח את המשחה ושותה את הלבולק 5 ימים , הכאבים ממשיכים להיות מאד חזקים כמעט לאורך כל שעות היום , האם כדאי לנסות להמתין או לפנות לטיפול כירוגי ??? 2. אחרי מריחה המשחה יש לי כאבי ראש חזקים למשך כשעה , מה כדטי לעשות ? תודה רבה, אשמח לתשובה מהירה עקב הכאבים העזים

גל שלום, רקטוג'זיק יש למרוח פעמיים ביום בכמות לא רבה, בערך בגודל אפונה על קצה האצבע, סביב פתח פי הטבעת. אין צורך להחדיר פנימה. אם רקטוג'זיק עדיין גורם לך לכאב ראש עז. ניתן לעבור למשחה אחרת הנקראת ניפדיפין, אותה יש למרוח 4 פעמים ביום באופן דומה. פיסורה היא בעיקרה בעיה של איכות חיים, ואתה צריך להחליט מתי אתה מעוניין להתקדם לטיפול נוסף. לריכוך יציאות אנו לרוב ממליצים על תוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס, ושתיה מרובה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

פרופסור עודד זמורה , רוצה להודות לך על המענה המהיר לפניה שלי , קיבלתי הסבר לשאלותיי , ושוב תודה רבה !