פיסורה אחרי לידה

דיון מתוך פורום  כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

08/01/2015 | 15:26 | מאת: הודיה

שלום, אני חודש וחצי אחרי לידה והפרוקטולוג איבחן לי פיסורה בחלק התחתון בשעה 12. הוא נתן לי ניפמידין 4 פעמים ביום ונורמלקס. רציתי לשאול איך בדיוק מורחים את המשחה? אני אמורה להכניס את היד פנימה או רק מבחוץ? הוא אמר לי למרוח בסיבובים בחלק התחתון אך לא אמר אם בפנים או בחוץ.. בנוסף רציתי לשאול למשך כמה ימים לקחת את הנומרלקס? אמרו לי לאכול סיבים תזונתיים- באילו מאכלים יש סיבים תזונתיים? האם דייסת קוואקר עם חלב היא טובה? איך בדיוק עלי לשטוף את המקום? (אין לי אמבטיה). תודה רבה!!

לקריאה נוספת והעמקה
10/01/2015 | 18:54 | מאת: פרופ' עודד זמורה

הודיה שלום, ניפדיפין יש למרוח חיצונית בלבד ואין צורך להחדירו לפי הטבעת. אנא שימי לב שבטיחותו בעת הנקה לא נבדקה, למרות שהספיגה שלו מינימאלית ולכאורה אין בעיה. שטיפת המקום היא רגילה. ניתן להשתמש בנורמלקס לטווח ארוך, ומומלץ להתמיד בנטילתו לפחות מספר שבועות לאחר ההחלמה. ניתן גם להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם. סיבים תזונתיים ניתן למצוא בפירות, ירקות, חיטה מלאה וכד'. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

20/01/2015 | 22:29 | מאת: נטע

היי אני גם עם פיסורה אחרי לידה ואין לי אמבטיה- פשוט קניתי בריכת תינוקות פיצית ושמתי במקלחת

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה