מה לדעתך זה יכול להיות ?

בת 45. מתנצלת על האורך. מזה תקופה ארוכה (התחיל לפני כשנה בערך) אני סובלת מהתקפים של כאבים בפי הטבעת. הכאבים אינם יומיומיים (תודה אל !) אלא התקפיים (יכולים להופיע פתאום גם במהלך שנת לילה). מוקלים באמבטיית ישיבה (לפעמים זה הדבר היחיד שמרגיע) ובמשחות/נרות פרוקטוגליבנול או אחרות. וכך הכאב חולף, וחוזר לאחר זמן מה של הפסקת השימוש. (יכול לחזור גם לאחר חודשיים) בנוסף, לאחר תקופה כזו של on ו-off בכאבים (תודה לאל, התקפי הכאבים הם די נדירים, אולי 3-4 פעמים בשנה....) - החל להופיע דימום רקטלי טיפתי, מועט. ע"ג הנייר או טיפה באסלה או טיפה ע"ג הצואה, בעיקר אם היציאה היתה קשה. לאחר מכן, בד"כ היתה חוזרת הסאגה של כאב, דימום (מועט)... לעיתים רחוקות (קרה פעם אחת לפני מספר חודשים - הפרשה רירית שקופה עם טיפת דם). שינוי תזונתי שהוביל לשיפור היציאות - פתר את הבעיה, עד העצירות הבאה.... אז הכל חזר על עצמו. שוב דמם (מועט. בניגוב או באסלה או שובל דם ע"ג הצואה עצמה), כאבים, גרד, הפרשה רירית וכד'. משהו שמאוד מזכיר טחורים לפי מה שקראתי... הייתי בביקורת אצל כירורג (דווקא בתקופה טובה, בהפוגה מהסימנים הללו, ללא שום דמם או כאבים). הוא עשה אנוסקופיה וטען שאינו מוצא ממצא שיכול להסביר את הסימנים. יש טחורים פנימיים קטנים, לא מדממים. לציין כי הכירורג הזכיר לי שלפני כ-10 שנים (בשנת 2005) עברתי קולונוסקופיה בגלל תלונות דומות (לא זכרתי שהיה לי בעבר דימום רקטלי). הבדיקה היתה תקינה, למעט טחורים פנימיים, ו- skin tag (לא קיבלתי אז כל טיפול). מה אני אמורה לעשות כעת ? אני מציינת שתחת טיפול שמרני קיימת הטבה (הדימום מתמעט מאוד. למשל, מופיע דם בהיר מועט מאוד רק בניגוב לאחר יציאה). ובכל זאת, אני חוששת שלא יתפספס משהו.... (סבא מצד אבא נפטר בגיל 75 מסרטן קולורקטלי). מה לדעתך כדאי לעשות ? (אציין כי אני נמצאת ברילוקיישן בארה"ב, כך ששירותי הרפואה פה די לא זמינים או יקרים להחריד, ורק בעוד מספר חודשים אהיה שוב בישראל, רק שאיני יודעת אם זהו מצב בהול או משהו שסובל דיחוי...) האם ייתכן מצב שבו הכירורג לא ראה ממצא משמעותי בגלל שהייתי באמת "בתקופה טובה" ? (לאחר תקופה של שינוי תזונתי, סיבים, וכד') האם ייתכן כי בדיקה בזמן דימום היתה מגלה ממצאים אחרים ? בעצם אני שואלת האם יש משהו אחר שיכול להסביר התקפים של דימום רקטלי מועט, גרד, הפרשה רירית וכאבים וניתן לגלותו רק בזמן ההתקף עצמו ולא בזמן רגיעה שהכל שקט והאיזור נינוח ? הרופא לא אמר לי למה עליי להמשיך לעשות אז אשמח לקבל כיוון נוסף. די נלחצתי כשאמר שאינו מוצא בבדיקה הסבר לסימנים שתיארתי.

אניה שלום, ככלל. תלונות כפי שאת מתארת יכולות לנבוע ממגוון של בעיות באיזור פי הטבעת, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בהסתייגות זו, אני משער שאולי הכאבים שאת מתארת והדימום הקל ממנו את סובלת נובעים משתי בעיות נפרדות ולא קשורות, סביר ששתיהן שפירות ולא מסוכנות. כאבים התקפיים שמגיעים לפתע, בעיקר בלילה, ללא קשר ליציאה או לפעילות, וחולפים מעצמם, יכולים להתאים לבעיה רפואית הנקראת פרוקטלגיה פוגקס (proctalgia fugax), שסיבתה אינה ידועה, יכולה לפגוע באיכות החיים, אך אינה מסוכנת. הדימום שמחמיר בעיקר ביציאה וחולף ביציאה רכה מחשיד מאד לטחורים פנימיים מדממים. יחד עם זאת, בכל מקרה, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן לרוב במקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. בינתיים מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם גם בארהב) ושתיה מרובה.