פיסורה שמוציאה את החשק לחיות

שלום ד"ר, אני גבר בן 25 שסובל מפיסורה כבר 4 שנים וחצי. הפיסורה הייתה מופיעה ונעלמת לסירוגין לפרקים של חצי שנה. בפעם האחרונה שהיא התפרצה, לפני בערך שנה, היא הביאה איתה כאבים איומים שרק התחזקו ולא שככו עד היום. את הכאבים אי אפשר לתאר במילים, מה שכן, הפיסורה שלי היא קצת מוזרה - אין דימום, אין כאבים בזמן יציאה, יש רק התגברות כאבים אחרי היציאה. הכאבים הם כל הזמן, זה הגיע למצב שאני מתעורר מכאבים בלילה. ניסיתי הכל, אני אוכל המון ירקות, שותה המון נוזלים, אוכל לחם מלא, משתמש בתוסף הסיבים התזונתיים בנפייבר פעמיים ביום, מורח נפידיפין 3-4 פעמים ביום, מנגב רק עם מגבונים ושומר על הגיינה - וכלום. אין שום שיפור. הכאבים הם כל הזמן ומשככי הכאב לא עוזרים בכלל. 4 פרופסורים ודוקטורים מתחום הכירורגיה והפרוקטולוגיה בדקו אותי וכולם פה אחד קבעו שזו פיסורה. המליצו על ניתוח. מבדיקה באינטרנט מצאתי כירורג שמטפל בבעיה דרך ניתוח בלייזר במקום הניתוח הקונבנציונלי שפשוט נראה לי לא הגיוני - לכרות חלק מהשריר בשביל לטפל בפצע?! ממה שראיתי, אנשים מברכים את האיש ואומרים שהכאבים נגמרו ברגע שיצאו מהניתוח. האם אתה מכיר את השיטה לטיפול בלייזר והאם אתה ממליץ עליה? כמה זמן ההחלמה מניתוח רגיל של חיתוך השריר? האם יש עוד כאבים אחרי ניתוח של חיתוך? תודה רבה אילון.

אילון שלום, שיטת הטיפול בפיסורה על ידי לייזר אינה מהשיטות המקובלות בעולם, ואין כמעט מידע בספרות הרפואית העוסק מכך. מאחר בפיסורה היא מחלה שפוגעת באיכות החיים, ואינה מחלה מסכנת חיים, ניתן לנסות כל מני שיטות לא מקובלות או לא מוכחות. שיטות הטיפול הנפוצות בעולם מצויינות במידע הכללי המצורף. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.