פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
2300 הודעות
2240 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

שלל מאמרים בנושאי הפורום: https://www.Shrink-Friendly.co.il
23/02/2006 | 17:26 | מאת: שחר

יש לי גוג חברים מאוד מאוד צפונים, משפחה אמידה+ חיי הנישואים שלהם במשבר רציני. מה היתם ממליצים לעשות ?במי להעזר?והאם ישנם מטפלים מומלצים? בתודה שחר.

24/02/2006 | 09:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שחר, האם חבריך גייז/לסביות? פורום זה מיועד להתייעצות סביב נושאים הקשורים בטיפול פסיכולוגי בהומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים. אם שאלתך מתייחסת לסטרייטים, אנא הצב אותה בפורום פסיכותרפיה הסמוך ואענה ברצון. בכל מקרה, אין באפשרותי להמליץ על מטפלים ומכונים פרטיים. במידה שחבריך סטרייטים, אני יכול רק להפנות אותך לאגודה הישראלית לטיפול משפחתי, משם יוכלו לשלוח לך רשימה של המטפלים הזוגיים והמשפחתיים המוסמכים המומלצים באזור המגורים של חבריך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

23/02/2006 | 02:23 | מאת: דו מינית

רוב הרפרטואר שלי הנו עם גברים...המשיכה הדומיננטית הנה לגברים....הפנטסיות וגמירות החיים שלי היו עם גברים ואברי מין גבריים. הניסיונות שלי עם נשים-המין היפה באו לידי ביטוי כאשר הנשים היו החוט המשולש-כצלע שלישית לי ולגבר נוסף(אורגיה)וממש לא נמשכתי אליהן-הנשים היו לא סקסיות לטעמי. אך נשים יפות ובמיוחד נשים עם שדיים גדולות ותחת מעוצב מגרות את חושי חזותית. האם העובדה שאני אוהבת לראות נשים שרמנטיות בפוזות חושניות וארוטיות מעידה על נטיתי המינית כדו מינית? או שמאחר ואני שוחרת אסתטיקה ויופי הם עושות לי את זה במראה בלבד? האם יתכן שמסתתרת כאן קנאה עזה על גופן החטוב בשל היותי יפהפיה אך מלאה והקנאה מומרת במשיכה לגופן?מעין התמודדות והתגוננות(מנגנון הגנה) עם הקנאה המכרסמת למול מושלמותן? אשמח להבנה ופירוט בהרחבה. אני מבולבלת.

23/02/2006 | 09:56 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דו-מינית, לפי תיאורייך, המשיכה שאת חשה אל נשים המגרות את חושייך בפוזות אירוטיות היא משיכה מינית לכל דבר, שמתוך קושי מובן את מנסה לתרץ אותה חלקית לעצמך כמשיכה אסתטית. העובדה שמשיכה זו באה בנוסף למשיכתך לגברים אכן הופכת אותה לדו-מינית והדבר אינו צריך להבהיל אותך. כפי שתוכלי לקרוא במאמר הבא, ביסקסואלים הם אנשים בעלי רפרטואר התנהגותי עשיר יותר, במילים שלך ואם הם מוצאים הסדר חיים מתאים, זו בהחלט ברכה ולא קללה: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

לא ברור לי באם אני בפורום המתאים אך אודה על העזרה. אנחנו משפחה סטרייטית. לפני מספר חודשים עברו להתגורר בדירה שלידנו זוג של נשים, אמהות של ילד בן כ-12 ותינוקת שנולדה לאחר שעברו להתגורר. אנחנו אנשים ליברליים ואין לנו דבר נגד הומאים- לסביות או כל מיעוט אחר על בסיס ג'נדר או אתני . התרשמנו שהן מזניחות את הילד והתינוקת. הילד כמעט ולא יוצא מפתח הבית, אנחנו שומעים את הבכי שלו לעתים קרובות , הוא נראה מוזנח ועצוב. הן מרבותלצאת כשהילד נשאר כמטפל של התינוקת . מעבר לכך הן מעשנות בפרוזדור מבלי להתחשב בסביבה ,מלכלכות את הלובי מתנהגות בצורה תקפנית כשמעירים להן. כללית , ההתנהגות שלהן לא נראה סבירה ונורמלית ( ללא שום קשר לנטיות המיניות שלהן ). כיצד לנהוג במקרה זה ? כיצד לשכנע אותן לנהוג אחרת ? נעבר לכך , האם לדווח על פקיד סעד על מצב של ילדים בסיכון ? מתנצל על הבורות ותודה מראש על העזרה וכל רעיון יצירתי בנדון . נשמח להגיע למצב של הרמוניה ושכנות טובה בינינו .

23/02/2006 | 09:47 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דני, אני מעריך מאוד את פנייתך ואינני חושב שבגלל יחסך הליבראלי וחששך להיחשב הומופוב אתה צריך לוותר על זכויותיך כדייר/שכן ועל חובתך כאזרח. אני חושב שאתה צריך לומר להן מה מפריע לך בצורה מנומסת ואסרטיבית כמו שהיית עושה עם כל שכן סטרייט. אם אתה מתרשם שיש הזנחה או התעללות בילד, אכן עליך לדווח לפקיד סעד הממונה על רווחת הילד. גם ההומואים והלסביות עצמם נאבקים על שיוויון זכויות ולא על זכויות-יתר (ובוודאי שלא על הזנחת ילדים או התעללות בהם). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

22/02/2006 | 16:23 | מאת: יעלי

לום לך דר רובינשטיין פניתי אליך לפני בערך כ3 חודשים ואני פונה שוב בתקווה שאוכל להמשיך ולקבל הכוונה טובה לגבי היחס שלי לבני. כתבתי לכם שבני בין ה13 וחצי ניהל צטים עם בחורים בוגרים וגילה ידע בכל מה שקשור ליחס בין גברים. מיהו האקטיבי ומיהו הפסיבי ובכלל. כשראיתי את השיחות האלה כמובן שהערתי ושאלתי לפשר העיניין והוא השיב שזה סתם משחק שהחברה עושים ושהידע שלו מסיפורים ושאין לו קשר עם גברים. הסברתי לו כפי שהנחת אותי שזה מסוכן והוא קטין ואסור לו לקייםי יחסי מין והשתדלתי להיות חברה ולהבין מה קורה. לאחר שהבטיח את מה שהבטיח גיליתי שהוא ממשיך לנהל שיחות עם בחורים וטוען שהוא פסיבי. וסיפר שהוא אוהב להחצין את עצמו ובאמת הוא הולך עם שיער ארוך וניראה מאוד נשי ולא גברי. הערנו לו על כך לא מעט פעמים ולא ניראה שמזיז לו. בשיחות שלו אני מוצאת אותו מתלהב מהבחורים הבוגרים ומנסה ליזום פגישות איתם. שאלתי אותו אם יש לו עדיין קשר במסנגר עם בנים אחרים והוא תמיד משיב בשלילה וטוען שמה שראיתי היה מיזמן ומאז הוא לא עושה את זה. יום אחד גם היתה התפרצות שלו והוא בכה ואמר שהוא לחוץ ולא יודע מה הוא אוהב ומה הזהות שלו ושהוא מבולבל. שאלתי אותו אם הוא רוצה ללכת לפסיכולוג והוא סירב. תמיד הוא אומר לי ל תפחדי אמא אני לא הומו אני מבטיח לך. מצאתי שיחה שלו נוספת בה הוא מנסה להזמין בחור להגיע לפגישה של פורום גיימר בו הוא פעיל והוא טען בפני הבחור שכיף לו שם כי כולם הומואים או לסביות. וכולם נוגעים אחד בשני. בשיחה נוספת בחור שאל אותו אם הוא יצא מאהרון ומישהו יודע על הנטיות שלו והוא השיב החברים יודעים המשפחה לא. ברור לי שהוא שיקר את אותו בחור מאחר ואני קרתי שיחות שלו עם חברים קרובים ובנות וזה לא משתמע כך. בכל אופן בפורים הוא אמור לצאת לפגישה עם כל הפורום ואני ממש עובדת עיצות כיצד להיתיחס לילד ולכל המצב הנוכחי. אודה לך על היתיחסותך יעל

23/02/2006 | 09:39 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יעלי, אני זוכר היטב את פנייתך המקורית ואת תגובתי אליה. בתגובתי ניסיתי להפריד בין השיחות של בנך בצ'אט, שהן בהחלט מותרות, ובין קיום יחסי מין בגילו עם בוגרים, דבר שאכן יש לאסור עליו בשלב זה (אם כי האיסור מתייחס יותר לבוגרים המקיימים יחסי מין עם קטינים). מתיאורך את התנהלות העניינים מאז נראה לי שאולי לא הסברתי מספיק טוב את ההבדל בין שני הדברים. בנך נמשך, ככל הנראה, לבנים/גברים. הוא גם יודע לקרוא לילד בשמו ומודע לכך בצורה מלאה. לפי תיאורייך, אין לך ברירה אלא לקבל את נטייתו המינית ולתמוך בו. אני מבין את הקושי לעשות זאת ואם יש צורך בייעוץ פסיכולוגי, הרי שאת הייעוץ הזה את או אתם (ההורים) צריכים לקבל מיועץ שהוא גיי-פרנדלי (ולא ממישהו שינסה להשלות אתכם כאילו זה יעבור עם הגיל או ניתן לשינוי). בצורה כזו תתאפשר גם תמיכה לבנך ומה שלא פחות חשוב יפחת במידה ניכרת הצורך שלו לשקר, צורך שבעצם נכפה עליו כרגע. זאת בכפוף לכך שנער בן 13 אינו אמור לקיים יחסי מין בפועל עם בוגרים כל עוד הוא קטין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

21/02/2006 | 20:30 | מאת: גילי11

חמתי מראה סימני פארנויה והיא לא מוכנה לגשת לאיבחון אבקשך להדריך אותי מה ניתן לעשות

21/02/2006 | 23:11 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גילי, נא העבירי את פנייתך לפורום פסיכותרפיה הסמוך. פורום זה מיועד רק לנושאים הקשורים בטיפול פסיכולוגי בהומוסקסואלים. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין

21/02/2006 | 05:02 | מאת: מישהו

שלום דוקטור גידי! אני בן עוד מעט 18, הומו ויש לי שאלה לגבי המשך החיים שלי, האם אי פעם אוכל ליצור אינדיבידואל שהוא שונה, שהוא שלי... יש לי קשר די חונק עם אמי, כך אני מרגיש. חלק ניכר ממהות שלי הוא כמו אמא שלי, אני מנסה תמיד להיות קרוב אליה מבחינה רגשית, חושב כמוה, חושב מה היא הייתה אומרת, ממש יצרתי לעצמי "אמא מזוייפת" באישיות שלי. לאחרונה זה מעיק לי ואני מרגיש שאני מוכרח להשתחרר מזה ולהיות אני, אינדיבידואל, עם חשיבה עצמאית ורצונות עצמאים ולא תלוי בה רגשית או עוקב אחר הדפוסים שלה ו...התייעצתי עם היועצת לגבי זה והיא אמרה שלפי פרויד אני תמיד אישאר קרוב אליה ושזה בלתי ניתן לשינוי. עכשיו חשבתי לעצמי שלאחר שהיא לא תהיה, על מנת להיות קרוב אליה הזהות שלה שנמצאת בי, לכאורה, עלולה להשתלט ולכן אני עלול להימשך יותר לאובייקטים נשיים שמאפיינים אותה, בתור אישה וזה עלול להשתלט עליי כדי לגרום למהות שלה לחיות איפשהו, כיוון שבלעדיה אני מרגיש מנותק ומת שכזה. כאשר אני רב עם אמי או פשוט מרוחק ממנה, לפתע מתעוררת בי משיכה שכזו לדברים נשיים, שאני מניח שהיא נובעת מהרצון להיות קרוב לאמא במובן כלשהו, לחקות את הקירבה הזו. האם מתישהו אני אוכל ליצור לעצמי מהות משלי ללא כל תלול בה? והאם מתי שאמי לא תהיה עוד אני אישאר אותו אדם והמהות המזוייפת של אמי לא תשתלט על חיי כדי שאיפשהו, מבחינה רגשית, אמי תהיה קיימת? תודה רבה!

21/02/2006 | 08:46 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מישהו, הזדהות אוטומאטית עם האם אינה נדירה בקרב הומוסקסואלים, גם כאשר היחסים איתה אמביוולנטיים (דו-ערכיים) מאוד ולאו דווקא חיוביים באופן חד-משמעי. עם זאת, הייתי מבדיל בין הנטייה המינית שלך ובין התפתחותך כאדם. אתה מאוד צעיר ואם אני מבין נכון, אתה עומד בפני גיוס. אם אתה אכן רוצה לנתק קצת יותר את חבל הטבור, אתה נמצא בדיוק בצומת דרכים התפתחותית המאפשרת זאת. המטרה (ללא כל קשר לנטייתך המינית) היא ליצור נפרדות גדולה יותר בינך לבין אמך, גם אם תישארו החברים הכי טובים בעולם. במילים אחרות, שלא תתפוס את עצמך כשלוחה של אמא ואמא לא תהווה שלוחה שלך אלא תוכלו לחיות כשני אנשים נפרדים החיים זה לצד זה. הניתוק הפיזי, דרך השירות הצבא, יציאה מהבית, לימודים ועבודה - כל אלה הם תנאים הכרחיים, גם אם לא מספיקים, כדי שנפרדות כזו תיווצר. אתה, כמובן, יכול להשלים את התהליך ע"י פנייה לטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

20/02/2006 | 23:06 | מאת: צביקה

אני בן 47 ותיק בנטיה הזו ורק כך אני מגיע לסיפוק. הבעיה אינה במעשים אנטי חברתיים , כי אני הולך למכוני בריאות או לזונות ומפנטז שם מה שבא לי. הבעיה הקשה היא בהרגשת אשם עצומה שכביכול אני גורם לאשה הזו שמעכשיו היא לא תוכל להסתכל על בני משפחתה. ברגע הסיפוק אני מרגיש מושפל וכאילו מתאדה לתוך האשה, ועושה לה טוב, וזה מקור הסיפוק. אני לא מדמיין צורה אחרת שבה ניתן לספק אשה. אני כמובן קרוע בין שתי תחושות אלה. יש לי שתי שאלות. 1. האם ישנה סטיה מקבילה אצל נשים שזקוקות להציץ לגברים וכדומה. אשה כזו הייתה טובה מאוד עבורי כפתרון סופי. . 2. אם יש אשה נבונה שמוכנה לפעולה הפוכה, כלומר לעזור לי להבין את אופי הסיפוק המיני של האשה השכיחה. שנים רבות אני מנסה ומנסה להבין את הרגש המיני של אשה ולא הצלחתי להבין זאת. אם היא תשאיר כתגובה כאן את האימייל שלה, אפנה אליה. רוב תודה.

21/02/2006 | 08:39 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום צביקה, הפורום הזה מיועד להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים סביב הנטייה המינית שלהם. לכן שאלתך אינה קשורה לתכנים של פורום זה. אשמח להגיב עליה במסגרת פורום פסיכותרפיה השכן. את החלק השני של פנייתך בדבר חיפוש אישה מתאימה, הואל נא למחוק מפנייתך כי מדובר בפורום מומחה ולא בפורום הכרויות. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

21/02/2006 | 21:52 | מאת: צביקה

לד"ר רובינשטיין. יש לי פנטזיה חזקה להיות אשה ולחשוף את עצמי בדרך אסורה ומפתיעה, ולהינות שגברים או נערים יתגרו מזה. כלומר גם האכצבציוניזם כגבר קשור ברצון לטבוע בתוך האשה כחלק מהזדהות איתה.אגב, לפעמים אני מוצא את עצמי מביט בהתעניינות על גברים עירומים במלתחה,אבל נגעל מהרעין להתחבר אליהם פיזית. זה אומר שאני שייך למתלבטים בזהות מינית, כלומר לנושא האתר הזה. טיפולים ייעוציים שעברתי על ידי פסיכולוגים שרלטנים או מטומטמים בחסד עליון או אפאטיים, עייפו אותי מהאופציה הזו. הרעיון שהזכרתי באימייל הקודם הוא בעצם שאלה האם גבר ואשה שיש להם דחף חשפני יכולים בקשר הדדי לרפא זה את זו ברמה מסוימת. ועוד שאלה כללית, מה בערך קרה לי בילדות? תודה.

20/02/2006 | 19:07 | מאת: אנונימית

אני בת16 ואני מאוד מתלבטת בקשר לזהותי המינית..יש לי חברה טובה שאני מאוד נמשכת אליה..אבל גם יש גבר שאני מאוד מתעננינת בו וגם אליו אני נמשכת.. במקום שאני עובדת יש מישהי יותר גדולה ממני שאני נמשכת אליה ואני חושבת שזה אפילו יותר מזה..אולי מתאהבת בה..ואני פשוט לא יודעת מה אני השאלה הזאת מאוד מטרידה אותי אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה.. והייתי רוצה לקבל את דעתך..מה נראה לך שאני?

20/02/2006 | 22:09 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אנונימית, מוקדם מאוד לקבוע את זהותך המינית. את נמצאת בעיצומו של גיל ההתבגרות, שבו הזהות המינית נמצאת עדיין בשלבי גיבוש. עם זאת, כאשר אדם נמשך לשני המינים (כפי שאת מתארת את מצבך כיום) נהוג להגדירו כביסקסואל. ביסקסואלים רבים מרגישים צורך להגדיר את עצמם כהומואים, לסביות, או סטרייטים, אך האמת היא שהם יכולים ליהנות משני העולמות, כפי שתוכלי לקרוא במאמר הבא: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

05/02/2006 | 22:54 | מאת: יעל

הי, אני בת 25 עוברת טיפול פסיכולוגי במהלכו אני גם מתעסקת בשאלת הזהות המינית שלי. מקריאה של חומר ובכלל נסיון אני למדה (סלח לי על חוסר הקורקטיות הפוליטית)- שיש קשר בין זהות מינית לנרקיסיזם לאמא פולשנית ודומיננטית ואבא מנוכר. רציתי לדעת אם גם לך זה נשמע קשור או שזה סתם. אני גם לפעמים חושבת שהמחשבות שלי על המינייות הגיעו המכיוון הזה ואולי זה רק פחד מאוד גדול שלי שבגלל נסיבות אלה נגזר עלי להיות לסבית. אני מפחדת לגלות שאני לסבית כי זה אומר עבורי חיים קשים מאוד מאוד

05/02/2006 | 23:29 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יעל, ההסברים התיאורטיים, שהועלו במהלך ההיסטוריה, להומוסקסואליות רבים מאוד, ועד כה אף הסבר לא נמצא תקף מבחינה אמפירית מדעית. מבין ההסברים הפסיכולוגיים שהועלו נמצא שהתיאוריה הפסיכואנאליטית המקורית של פרויד (ולא ליישומיה ע"י פסיכיאטרים אמריקניים בשנות החמישים והשישים) נמצאת בהלימה הגבוהה ביותר עם ביוגרפיות של הומוסקסואלים בהשוואה להטרוסקסואלים, אך כוח ההסבר שלה גם הוא אינו גבוה אבסולוטית. הטענות שציטטת בדבר אם שתלטנית וקשר לנרקיסיזם מוטלות בספק רב (ראי מאמר קצר על הקשר לנרקיסיזם: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a40.asp ). התשובה לשאלה אם את לסבית או לא אינה צריכה לבוא מקריאת חומר תיאורטי, אלא מהשאלה אם את נמשכת מבחינה מינית לגברים, לנשים או לשני המינים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

04/02/2006 | 16:05 | מאת: מבולבל

שלום לך ד"ר רובינשטיין, אני בן 18 לפני צבא ואני מאוד מבולבל בנושא הנטייה המינית שלי ורציתי שתגיד לי איפה אני נמצא ומה עדיף לי. הפעם הראשונה (לפי מה שזכור לי) שנמשכתי לגברים היתה בכיתה ח'. אני זוכר שהייתי מסתכל על גברים ומרגיש משיכה כלשהי. אבל לפני כן זכורה לי תקופה בת שנתיים (כיתה ו'-ז') שבה הייתה לי משיכה כלשהי לנשים. הייתי חושב על נשים עירומות ובעיקר על החזה שלהן. עוד דבר שהיה במקביל הוא שהייתי מאוהב מאוד בילדה מהכיתה שלי. מכיתה ח' (בן 13) עד גיל 18 (לפני חצי שנה) הייתי חושב רק על גברים. שהגעתי לגיל 18 פתאום "התעוררה" אצלי המשיכה לנשים. אני שוב חושב על חזה גדול ועל מגע מיני עם נשים (כמובן שהמשיכה לגברים עדיין ישנה). רציתי שתעזור לי ותגיד לי איפה אני נמצא ובאיזה צד? האם באמת יש דבר כזה ביסקסואל ואם כן האם אני כזה? האם באמת "התעוררה" אצלי המשיכה לנשים או שזה סתם שגעון זמני וחולף? תודה! וסליחה על השאלות הרבות!

04/02/2006 | 17:27 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מבולבל, ביסקסואליות קיימת בהחלט ופירושה משיכה מינית כלפי שני המינים. לפי תיאוריך, נכון לעכשיו לפחות (ואתה צעיר מאוד) אתה ביסקסואל וכדברי המאמר הבא http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp זו בכלל לא קללה, אלא ברכה הטומנת בחובה אופציה ליהנות משני העולמות. אני כותב "נכון לעכשיו" הן משום שאתה צעיר וקשה מאוד לחזות עם מי תבחר בסופו של דבר לקיים קשר זוגי והן משום שלאורך חייהם של ביסקסואלים עוצמות המשיכה לשני המינים משתנה מתקופה לתקופה בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

04/02/2006 | 21:39 | מאת: מבולבל

יש לך הסבר למה שקרה לי בתקופה שבכיתה ו' שבה הייתי נמשך לנשים ופתאום זה פסק? האם זה מקרה שכיח? איך פתאום בגיל 18 יש לי שוב משיכה לנשים? והאם גם זאת תופעה שכיחה? האם גם עם המשיכה לגברים אני אוכל לנהל אורך חיים סטרייטי הכולל בעתיד חתונה ולהקים משפחה? הבנתי כבר שאי אפשר "לבטל" את המשיכה לגברים, אבל אפשר בדרך כלשהי לגרום לי לדחות או להגעל ממגע פיזי איתם? במידה ולא, איך אני יכול להתעלם מהמשיכה לגברים?

04/02/2006 | 12:31 | מאת: שואלת

אני סטרייטית לחלוטין, ולעיתים כאשר אני מאוננת אני חושבת על חברה קרובה שלי. כיצד אתה יכול לפרש סיטואציה כזו?

04/02/2006 | 12:37 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שואלת, כולנו יצורים דו-מיניים במידה זו או אחרת, אלא שאצל רוב בני-האדם המשיכה לבני מינם מודחקת. אין סטרייט "לחלוטין" ואין הומו או לסבית "לחלוטין. הצורך שלך להגדיר את עצמך כסטרייטית לחלוטין ואף להכתיר את פנייתך בכותרת הזו מעיד על חרדה עצומה מפני משיכתך לנשים. אם את חושבת על חברתך הקרובה בעת אוננות ונמשכת לגברים בדרך-כלל, הרי שאת ביסקסואלית, כלומר, נמשכת לבני שני המינים (אולי יותר לגברים, אבל גם לנשים, לפחות לאישה הזו). ביסקסואליות אינה קללה, כפי שניתן לראות במאמר הקצר הבא http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp ובעזרת הכוונה מתאימה מאפשרת ליהנות משני העולמות. אולי כדאי לך לפנות למטפל גיי-פרנדלי למספר שיחות ייעוץ כדי לאפשר לך לקבל את משיכתך ולא לפחוד ממנה כל כך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

04/02/2006 | 17:01 | מאת: שואלת

אני לא חושבת שזו קללה לסבית- אני מכירה לסביות ואף הן לומדות איתי באונ'. גידי מצב כזה שאתה מתאר לא יכול להיות מכיוון שיש לי משיכה עזה לגברים. היו חברים גברים. כיצד אתה יכול על סמך משפט אחד לומר לי שאני נמשכת לשני המינים? אף פעם לא היה לי שום "קטע" עם אישה, אולי עניין אותי איך זה זה להתנשק עם בחורה אבל לא מעבר לכך. אני לא חושבת שהיא תוכל לגרום לי לסיפוק כמו שגבר יוכל. כאשר אני במועדון או פאב אני מסתכלת על בחורים ולא על נשים. אני רוצה להכיר את הגבר הנכון ולהקים איתו משפחה, אף פעם לא חשבתי על בחורה בעניין הזה. רק רציתי לשעת מבחינה פסיכולוגית מה זה אומר, אם בעת אוננות אני חושבת (לא כל הזמן) על החברה הטובה.

04/02/2006 | 11:30 | מאת: אנונימי

שלום ד"ר, יש לי בת זוג כבר למעלה משנה ואוהבות עד מאוד.זו ההתנסות הראשונה של שתינו ולאחר כל התקופה הארוכה שרק החברים יודעים, מצאנו דירה משותפת. יומיים לפני הכניסה לדירה אמא שלה פוצצה את הנושא, האשימה אותי במה שקורה, אמרה לה דברים מאוד קשים, גררה את כל המשפחה שלה אחריה (חוץ מהגיסה) , איימה לפגוע ולהרוס ובסופו של דבר נתנה לי שבוע לספר להורים כי אם לא היא תעשה את זה בדרך הכי מכוערת שיש. עברו כמה ימים קשים ביותר, כשבנתיים נכנסנו לדירה. החלטתי לשתף את אחי וגיסתי שפרגנו ותמכו, למרות הקושי!!!, אח"כ ספרתי לגייה שלקח את זה קשה כי הוא חושב על ההורים ומה יקרה לאבא כשהוא יידע, הוא לא יוכל לחיות עם הנושא. הוא ישתוק עד שידעך, זה יהרוג אותו וכו', האיומים מצד המשפחה של בת זוגתי בינתיים ממשיכים והתחושה ששעון הזמן מתקתק. שאני חייבת לספר להורים כי כמה שהידיעה היא קשה עדיף שישמעו ממקור ראשון - אני- ולא ממקור שלישי עצבני וזועם. ביקשתי מגיסי שיספר לאחותי ובינתיים הלכתי לבית של ההורים לספר לאמא שלי, שלא אבדה את העשתונות אבל קבלה את זה בצורה מאוד מאוד קשה,אחי תמך בי בשיחה, ולאחר קצת בכי ובאצילות רבה מצד אמא שלי, הלכתי עם תחושה כבדה מאוד ובבקשה לא לספר לאבא, לתת עוד קצת את הזמן לכולם, לעכל, להבין,להתחזק. באמצע הלילה אני קבלתי טלפון מאחותי ומגיסי שאמרו שהם בדרך, והגיעו והקימו צעקות וצבטו את המקום הכי קשה - ההורים והסבל והכאב והצער ואיך זה יקצר להם את החיים. הכל גורם לתחושה מאוד קשה וחוסר ידיעה מה יהיה עם ההורים ועם הסבל הזה. אני מרגישה חסרת אונים. לא רוצה לפגוע, אבא ואמא הם האנשים הכי קרובים לי בעולם והכי חשובים לי ויש לנו קשר טוב. והפחד הכי גדול שיקרה להם משהו. אבקש את עזרתך.

04/02/2006 | 11:45 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, קראתי בתשומת-לב את פנייתך הכואבת. לדעתי, לא בכל המקרים מחויב המציאות לצאת מהארון ולעיתים קרובות מדיי אני נתקל בהומואים ולסביות שמתחשבים הרבה פחות ממך ברווחתם הנפשית של המקורבים להם כאשר הם יוצאים מהארון כדי שהם עצמם יחיו טוב יותר. המקרה שלך שונה לחלוטין ואת גם מתארת התגייסות רבתי של גורמים אחרים במשפחה שלך. אני חושב שאם את כל כך רגישה להורייך, הם גידלו בת לתפארת, ואם זה המצב, הם גם יקבלו אותך כמות שאת, על כל המשתמע מכך. אני לא אומר שהתהליך יהיה קל, אך באמת נקלעת למצב הבלתי-רצוי והמכוער של חוסר ברירה, כי כל אלטרנטיבה תהייה באמת גרועה יותר. ייתכן שרצוי להצטייד מראש בשמות של מטפלים גיי-פרנדלי שיוכלו לתמוך בך ובהורייך בתהליך או בפרטים של קבוצת תמיכה להורי הומוסקסואלים. אשמח לשמוע מה קורה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

03/02/2006 | 03:14 | מאת: זנזון

ב-4 שנים האחרונות אני פשוט עושה את זה עם כל אחד. אני בן 22, והיו לי עשרות סטוצים עם כל הגילאים (מעל 21). היו לי יזיזים. מה נסגר איתי? אני פוגש בחור, עושים מה שעושים, והולכים הביתה. אני מרגיש טוב במהלך המגע עד נקודה מסויימת שאני מבין מה אני עושה, אני מבין שאני לא נמשך לבחור, ובשנייה שאני מגיע לסיפוק - ההיגיון מתחיל לעבוד ואני רק רוצה לסיים. אני בקושי מדבר עם הבחורים, הם אובייקט בשבילי. אני בחו"ל כרגע.

03/02/2006 | 09:14 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, נשמע שאתה מאוד מפחד להרגיש. אני שואל את עצמי מה אתה משיג מהמגעים הללו. הדעת נותנת שהגברים שאתה שוכב איתם נמשכים אליך ואז אתה מפיק סיפוק מכך שאתה מהווה אובייקט מיני כלפיהם. כל כך הרבה אנשים רוצים אותך - ואתה לא חושק באף אחד מהם. אין ספק שחלוקה כזו מעמידה אותך בעמדת עליונות מדומה מעליהם, כאשר ברקע סביר להניח שמסתתרת תחושת נחיתות וצורך עצום בחיזוקים. בכך אתה גם מפריד לחלוטין בין מין ורגש. ייתכן שזו המחאה הפרטית שלך נגד נטיותיך המיניות וייתכן שהסיבה לכך היא אחרת. המלצתי לך היא לפנות למטפל גיי-פרנדלי לטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית. על הגישה תוכל לקרוא בקישור הבא: http://www.gidifaq.home-page.org . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

30/01/2006 | 13:50 | מאת: נשוי ומתלבט

שלום ד"ר אני בן שלושים נשוי עם ילדה, מאז ומתמיד היו לי פנטזיות על מין הומוסקסואלי אך מעולם לא מימשתי אותם פעם יותר ופעם פחות עליי לציין שאני נמשך גם לנשים לאחרונה תדירות הפנטזיות עלתה ואני מרגיש כי כעת אני בשל נפשית לקיום יחסי מין עם גבר דבר שיגרום לי לשלמות נפשית שכה חסרה לי כעת מצד שני אני חושש מההשלכות של העניין כולל פגיעה באשתי אותה אני מאד אוהב שלא יודעת דבר על נטיוותי אודה לתשובתך

30/01/2006 | 20:19 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נשוי, מניסיון רב בטיפול בביסקסואלים נשואים ולא-נשואים (ראה מאמר קצר בנושא: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp) , אני יכול להעיד שהם מוצאים הסדרי חיים שונים, המאפשרים להגיע לשקט נפשי יחסי. אף הסדר כזה אינו "חברת ביטוח" ותמיד ישנה אפשרות שיחסי המין שתקיים עם גברים יהפכו להיות יותר מיחסי מין, אך למעשה אינך עומד, באופן עקרוני, בפני בעיה שונה מזו שעומדים בפניה גברים סטרייטים, שלא מפסיקים לחשוק בנשים אחרות אחרי נישואיהם. מונוגמיה היא הסדר חברתי-תרבותי-מוסרי, אך הדחף המיני אינו מונוגמי, ולא כל כך משנה לצורך העניין אם אתה סטרייט, גיי או ביסקסואל. יש מידה מסוימת של סיכון, במיוחד אם תגלה על עצמך, שיש לך נטייה לפתח גם קשר רגשי עם שותפיך למיטה, אך כאמור השאלה לא שונה בהרבה אם לפתוח קשר נישואין ליחסים אחרים. אתה אכן צריך לקבל החלטה האם להקריב (פוטנציאלית לפחות) את תחושת הביטחון שיש לך בקשר עם אשתך לטובת משיכתך לגברים (ושוב, זה לא שונה מהבחינה הזו מנשים אחרות). אשמח אם תעדכן אותנו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

01/02/2006 | 09:01 | מאת: תוהה

"למעשה אינך עומד, באופן עקרוני, בפני בעיה שונה מזו שעומדים בפניה גברים סטרייטים, שלא מפסיקים לחשוק בנשים אחרות אחרי נישואיהם" האם זה באמת אותו הדבר? סטרייט שחושק בנשים אחרות מחפש גיוון מיני, ריגושים וכד'. דו-מיני שנשוי לאשה וחושק בגברים מחפש מענה לחלק באישיותו (חלק שאינו רק מיני) שלא בא לידי ביטוי וסיפוק נדמה לי שזה לא אותו הדבר.

30/01/2006 | 11:16 | מאת: הפסיכולוג נמצא כאן כעת?

אני רוצ המאוד להתייעץ עם הפסיכולוג ידוע אם הוא נמצא ?

30/01/2006 | 19:13 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רב, אני מבין את תחושת הדחיפות שלך, אך זהו פורום שהתשובות ניתנות בו תוך 24 שעות. במקרים דחופים ניתן לפנות טלפונית לער"ן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

30/01/2006 | 01:26 | מאת: עומר

בילדותי היה לי קשר לא טוב עם אבי, נהגתי להתרחק ממנו ולשנוא אותו והייתי קרוב מאוד לאימי. ידוע לי כיום, שוודאי הסיבה להיותי הומוסקסואל טמונה אי שם באותם ימים בהם סלדתי מאבי במקום להזדהות איתו. רציתי לדעת האם ניתן "לתקן" את נטייתי ע"י טיפול. ראיתי בתשובותיך שטענת שאין אפשרות כזו כיוון שזה מגדיל את הנזק ויוצר תחושת סירוס וכו', אולם, יש לי מעין תיאוריה כזו, שאולי אדם אשר יודע את הסיבות להיותו הומוסקסואל, יכול לתקן את המצב. הכוונה היא שאם ישנו כעס בלתי בתור כלפי אבי, אם ישנם זכרונות רעים ודברים שגרמו לי לסלוד ממנו, הרי שאותם דברים לא "נטשו" את המוח, הם שוכנים שם במעמקי התת מודע, והם המפתח והשורש לתחילתה של התפתחות אישיותי ההומוסקסואלית. לכן, אולי בעזרת טיפול פסיכולוגי ארוך טווח או טיפול בהיפנוזה, יהיה ניתן לחזור לאותם מקרים ספציפיים וקריטיים שגרמו לי לסלוד מאבי ומהמין הגברי, ובעת השחזור אולי "לתקן" את העבר, להשלים איתו ולקבל אותו בסלחנות, ואולי ע"י הורדת האבן מהלב והשחרור מכל אותם מקרים השוכנים בתת מודע,לגרום לי להתחבר אל ההזדהות עם המין הגברי מחדש, ולמעשה לצמצם את הנטייה ההומוסקסואלית ולפתח ולחדד את הנטייה ההטרוסקסואלית. (בתור הבהרה קטנה, ידוע לי שלא יהיה ניתן לבטל נטיה זו בשום אופן, אולם אולי למזער אותה ולחדד את ההטרוסקסואליות. דבר נוסף, בטיפול אינני מתכוון לטיפול החורג מכללי האתיקה, טיפול הומופובי שיכפה עליי להיות הטרוסקסואל בעל כורחי, אלא בטיפול שמנסה להתחקות אחר השורש, הגורם לנטייה במצבי הספציפי, ואולי בעזרת השלמה עם העבר וקבלתו באהבה לגרום לדברים הבלתי פתורים להתנקות מהגוף, ולחזור לנטייה הראשונית וה"נורמטיבית" של מרבית בני האדם) מקווה שהבנת את כוונתי ולמרות ידיעותיך כי טיפול זה הוא מזיק ומסרס, תקדיש מחשבה יתרה לדברים שאמרתי, כי אני חושב שכל מקרה הוא לגופו, ואי אפשר להכליל שכל אדם אשר יעבור טיפול כזה יפגע ממנו. ישנם אנשים בעלי פוטנציאל גדול יותר למימוש נטייה הטרוסקסואלית לאחרים, ועל כן לאנשים מסויימים אשר רחוקים מאוד ממימוש נטייתם הסטרייטית, טיפול כזה יגרום נזקים וגהינום לנפש, אולם לאחרים אשר יותר קרובים למימוש אישיות הטרוסקסואלית אולי הדברים יתקבלו אחרת, ביתר קלות ואולי אף יסתיימו בהצלחה חלקית (אני לא אופטימי לגבי הצלחה טוטאלית אפילו בתיאוריה כמו שאתה רואה) ברצוני לדעת מבחינה תיאורתית, האם ישנו סיכוי, אפילו קלוש, שיש בסיס בדבריי וסיכוי שהם נכונים? אשמח לתשובתך תודה, עומר

30/01/2006 | 09:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עומר, ראשית, אציין שאני עצמי מאמין גדול בתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד בעיקר לגבי מקורות ההומוסקסואליות, אך בימינו היא שנויה מאוד במחלוקת ונערכים מאמצים רבים למצוא את הגורמים הביולוגיים לתופעה. עם זאת, פרויד עצמו לא חשב שיש בכוחה של התובנה בדבר היחסים בין הילד והוריו, כולל הזדהות-יתר עם האם וחוסר הזדהות עם האב, כדי להכחיד את המשיכה לבני אותו מין וליצור משיכה למין השני, כפי שתוכל לראות במכתבו לאם אמריקנית, שאומר בעצם הכול: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a10.asp . כמו פרויד, גם אני סבור שטיפול פסיכולוגי גיי-פרנדלי יכול לעזור לך להיות אדם מאושר יותר עם הנטייה המינית שלך, אם כי לא לשנותה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

28/01/2006 | 11:22 | מאת: רפי

שלום אני נשוי למעלה מ-20 שנה (עם ילדים) מבקש מידע לגבי קבוצות תמיכה / דיון לגברים הומוסקסואלים ונשואים

28/01/2006 | 23:29 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רפי, לצערי, אינני מכיר באופן ישיר קבוצת תמיכה כזו, אך אני מציע לך להסתכל בעכבר העיר במדור "גאווה". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

22/01/2006 | 22:00 | מאת: אסף

איך אפשר להפסיק לראות בגברים אחרים כאובייקט מיני בלבד? למרות המראה החיצוני, לזכור שיש בהם מעבר לאיבר מין, הם גם בני אדם?

23/01/2006 | 09:21 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אסף, היה עוזר אם היית יכול לפרט קצת יותר את הקושי שלך. האם לא הצלחת לפתח קשר רגשי עם גבר וזה מה שמפריע לך? בן כמה אתה? ברור שהמשיכה הראשונית היא פיזית - לפעמים מתפתח ממנה גם קשר רגשי ולפעמים לא, אך מעבר לכך פרט קצת יותר מה קורה לך ואשמח להגיב. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

23/01/2006 | 21:22 | מאת: אסף

אני בן 22.5. לא הצלחתי לפתח קשר רגשי ממשי עם גבר, היו רק מפגשים לצורכי מין. ואחרי ש"נגמר", רק רציתי לקחת את הדברים וללכת. אני רוצה להפסיק לראות גברים כאובייקט מיני שצריך לספק אותי, אלא כאנשים שאפשר להתחבר איתם. למשל מישהו שפעם לפני כמה שנים היה לי איתו מפגש חד פעמי, ועכשיו חזר לחיים שלי כידיד. אני רוצה לראות בו ידיד, לא יזיז. להפסיק לחשוב עם ההורמונים כל הזמן.

20/01/2006 | 15:00 | מאת: אלי

שלום ד"ר רובינשטיין. רוצה לדעת למה קיימת הומוסקסואליות, מעבר לתאוריה של פרויד (קונפליקט אדיפוס לא פתור), איזה עוד סיבות הייתה יכול לתת? ישנו הסבר ביולוגי, חברתי וכד?

20/01/2006 | 21:02 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלי, בנוסף על התיאוריה הפסיכואנליטית קיימת תיאוריית הגיל הקריטי של סאליבן ולפיה אלה שלא חוו יחסי קרבה עם בני מינם לפני גיל ההתבגרות מועדים לפתח הומוסקסואליות; גם סטומרס רואה את גיל ההתבגרות המוקדמת כקריטי וסבור שיחסי חברות עם בני אותו מין בתחילת גיל ההתבגרות - כשהם באים יחד עם בגירה מינית מוקדמת - עשויים לנבא הומוסקסואליות; תיאוריית הלמידה, לפיה התנסות הטרוסקסואלית טראומאטית (למשל, ילדה שנאנסה וגדלה להיות לסבית) עשויה להוביל להומוסקסואליות. כל אלה תיאוריות פסיכולוגיות, שיחסית אליהן לתיאוריה הפסיכואנליטית סימוכין אמפיריים מבוססים. במהלך השנים הוצעו הסברים ביולוגיים שונים, מוחיים, הורמונאליים וגנטיים - לפי אחד המודרניים שביניהם, גנים מסוימים משפיעים במוחו של העובר על קולטן מסוים, שתפקידו לספוג טסטוסטרון וכאשר ספיגה זו פחותה, אזורים אלה מפתחים תכונות נשיות. השערה זו טעונה הוכחה, שעדיין לא סופקה. הסבר בדבר קיומו של גן הומוסקסואלי, שזכה לתהודה בתחילת שנות התשעים, הופרך כמה שנים מאוחר יותר בקול ענות חלושה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין! אני נער בן 17, מוגדר בתור הומוסקסואל, מחוץ לארון. לאחרונה עלו לי כמה שאלות לגבי הומוסקסואליות ו"גבריות": שמתי לב שבנוכחות של גברים ביטחוני העצמי מתערער והערך שלי גם, איני יודע כיצד לבלוע את הנוכחות שלהם ולהשתלב איתה; אני מרגיש נחות לידם, מעורער לגמרי ומעדיך לברוח ולהתחבר אל הבנות (בעיקר גברים סטרייטים/דודים) אני מתחבר עם נערים וגברים רבים, אבל שהם טיפוסים מופנמים לרוב וחסרי ביטחון עצמי גם, אבל בכל זאת יש קושי להתחבר לגברים, גם בנוכחות הומואים. לא הייתה לי נוכחות גברית אקטיבית בבית מאז גיל 6 לערך, כלומר היא הייתה, אך לא בעלת השפעה רצינית (או שאיני מודע לה) והושפעתי המון מאמי ומדודותיי, שהקיפו אותי תמיד. השאלה שלי היא למה אני סובל מחוסר ביטחון עצמי ליד גברים? כי לא גדלתי עם נוכחות אבהית ומשמעותית בחיים ולכן אני מרגיש לידם "פחות", "פחות גבר" ולכן התחברתי יותר לבנות וזה רק הגדיל את התחושה שאני לא "כמו גברים אחרים" ולכן אני נמשך לגברים על מנת לשאוב מהם גבריות ולהיות שווה להם על ידי משיכה לגברים? האם זה הגיוני? בתודה רבה, א'.

20/01/2006 | 20:51 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום א', אני מתרשם עמוקות מרמת הניתוח האינטלקטואלי, התבונה והאינטואיציה שלך. ההסבר האחרון שאתה מציע הוא "הגיוני" בתנאי שזה מה שאתה מרגיש, שכן זהו הסבר פסיכואנליטי קלאסי. אם לא קראת אותו באיזה שהוא מקום וזה מה שאתה אכן מרגיש, אזי הוא כנראה נכון במקרה שלך. גברים הומוסקסואלים חשים לעיתים קרובות שפה משותפת ונינוחות גדולות יותר בחברת נשים (עוד על כך כאן: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a27.asp) ורבים מהם אף מאמצים גינונים נשיים שונים, המוכר ביניהם הוא דיבור בלשון נקבה בסיטואציות שונות. אכן היעדר דמות הזדהות גברית נאותה בילדות עשויה גם להסביר את התפתחות הנטייה ההומוסקסואלית עצמה וגם את חוסר הנוחות בקרב גברים. כשמדובר בגברים סטרייטים, חוסר הנוחות הזה ניזון גם מההומופוביה של הגברים הסטרייטים עצמם. אבל, אם אתה מרגיש נוח בחברת בנים/גברים מופנמים, אז מה הבעיה? בין אנשים מופנמים מתפתחים יחסים עמוקים וקרובים. דווקא יחסים בין אנשים מוחצנים לבין עצמם נוטים לפעמים להיות שיטחיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

תודה רבה (: אני לא קראתי לגבי חוסר ביטחון עצמי והומוסקסואליות, אך כן קראתי בעבר את התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד לגבי הומוסקסואליות, עוד לפני שבכלל חשבתי על יציאה מהארון ( לפני שנתיים- שלוש בערך). אני משקיע כמות זמן לא מבוטלת בחשיבה על עברי והתנהגותי ורגשותיי בעבר ביחס להווה וניתוח הרגשות והמחשבות שלי לגבי כל מה שקשור לנטייתי המינית (כן, בעבר אמרת לי שאני סובל מהומופוביה עצמית מודחקת..). אם אני יכול לשאול עוד שאלה בבקשה, האם הומוסקסואליות שהתפתחה כך, עקב חוסר ביטחון עצמי, היא הומוסקסואליות קלאסית או הומוסקסואליות שיכולה לחלוף לאחר טיפול להעלאת הביטחון העצמי? (אני ממילא מחוץ לארון, כך שזה לא בעייתי בשבילי לחזור בי (רק שהחברה תראה בי מעורער נפשית לגמרי...). תודה רבה שוב!

29/01/2006 | 10:16 | מאת: סטודנטית

גידי שלום אני סטודנטית לפסיכולוגיה שנה ג' ועושה סמינר בנושא נטייה מינית. יש לי מספר שאלות לשאול אותך, האם תהיה מוכן שאפנה אליך במייל ?

16/01/2006 | 14:14 | מאת: אמא מתלבטת

ביתי הינה בת 15 נודע לי דרך עיון ביומן שהיא מנהלת(מובן שללא ידיעתה) כי היא מקיימת קשר עם אחת החברות הטובות שלה שהוא מעבר לסתם חברות טובה אלא קשר שכולל גם אהבה ויחסים ריגשיים כמו בין גבר לאשה. מובן שבהתחלה ניבהלתי ואחר התאפסתי ,לא הראתי לה שאני יודעת אך מאוד מטריד אותי שהיא לא משתפת אותי ומתייעצת איתי כפי שהיא עושה במצבים אחרים.הייתי מאוד רוצה לדבר איתה על זה ולהגיד לה קודם כל שמה שלא יהיה אבא ואני תמיד נאהב אותה ונדאג לה.מצד שני היא עדיין צעירה להגיע להחלטת וההיתי רוצה לדבר איתה על המצב שהיא נמצאת בו,הייתי רוצה שהיא תרגיש עמי חופשי גם בנושאהזה . ואני מתלבטת האם בכלל לדבר איתה על זה ובאיזה אופן.היא גם כתבה ביומן ,מעניין אם אמא שלי יודעת ואם כן מה היא יודעת?. מה לעשות עם זה אני לא רוצה שהיא תיפגע ותעשה טעויות.

16/01/2006 | 22:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אמא, אני מרגיש שבינך ובין ביתך יש רמה גבוהה של הערכה, קרבה וכבוד הדדי. לדעתי, מעדת כאשר היצצת ל-ד' אמות של בתך, הזקוקה גם למידה מסוימת של פרטיות כדי להתפתח בצורה תקינה. יש, ללא ספק, דרכים רבות להעביר לבתך את המסר שאת מקבלת אותה בכל תנאי, גם בלי לשתף אותה בגילוי הסוד. לכן, המלצתי לך היא לקחת צעד אחד אחורה, להכיל את המידע החדש על בתך בתוך עצמך, ולחכות לשעת כושר, כשבתך תרצה ותוכל לשתף אותך במידע זה בעיתוי שנוח לה. בתהליך ההתפתחות יש חשיבות רבה לפיתוח נפרדות בינך ובין בתך ואקט ההצצה ליומנה הפר, במידה רבה, כלל חשוב והוא שעם כל הקרבה המבורכת, שתיכן עדיין יצורים נפרדים, בעלי טריטוריות נבדלות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

גידי שלום, הייתי מעוניינת לדעת מהן התיאוריות המרכזיות בנוגע להתפתחות ביסקסואליות, האם אתה יכול להסביר בקצרה או להפנות לחומר בנושא? האם מדובר על שלב עד לגיבוש זהות מינית חד-צדדית או שמדובר על זהות בפני עצמה? מה התפיסה השלטת בנושא ומה תיאוריות איזוטריות יותר אומרות? בתודה, אני.

14/01/2006 | 23:44 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אשה, למיטב ידיעתי, אין תיאוריה המסבירה ביסקסואליות כישות בפני עצמה, אלא רק הומוסקסואליות. לפי התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, כאשר לא הושלם פתרון מוצלח בשלב הפאלי, לא מושלמת ההזדהות עם ההורה בן אותו המין. במקרים שהזדהות זו קיימת באופן חלקי, לאישיות אין צורך להדחיק לחלוטין את משיכתו כלפי בני או בנות המין השני וכאשר ההדחקה אינה מושלמת, מורגשת משיכה כלפי בני שני המינים. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

14/01/2006 | 18:11 | מאת: עומר

האם ניתן לשנות נטיה מינית הומוסקסואליות ע"י טיפול מוכח כלשהו? אשמח לקבל תשובה והכוונה. תודה!

14/01/2006 | 19:22 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עומר, לא ניתן להכחיד את משיכתך לבני מינך. יש להבדיל בין נטייה מינית והתנהגות מינית. אם אתה נמשך לגברים ולנשים, ניתן לממש משיכה אחת יותר מהאחרת, אך לא ניתן להפחית את אף אחת מהמשיכות. טיפולים שניסו להכחיד את המשיכה לבני אותו מין הסתיימו, ברובם המכריע, בנזק נפשי שהתבטא בדיכאון, תחושת סירוס כלפי שני המינים ופגיעה בתפקוד המיני. טיפולים אלו עדיין מוצעים במגזר הדתי ע"י הממסד הקתולי וע"י הממסד הדתי האורתודוכסי בארץ, מעטים אנשי המקצוע המוכנים ליטול חלק בניסיונות "טיפוליים" אלה והמעטים העושים כן פועלים בניגוד לכללי האתיקה המקצועית של האיגודים הפסיכיאטרי והפסיכולוגי האמריקניים (הנחשבים הסמכות העליונה באבחון הפרעות נפשיות). רוב הטיפולים מסוג זה נערכים בידי אנשי דת לא מוסמכים מבחינה מקצועית. המלצתי לך לחפש עזרה מאיש מקצועי גיי-פרנדלי שיעזור לך לקבל את נטייתך המינית ולחיות עימה בשלום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

13/01/2006 | 21:51 | מאת: טומי

אם אני ילך לייעוץ פסיכולוגי או למישהו מקצועי יש מצב שהנטייה שלי לא תהיה לבנים... אני לא יוע מה אני!!! ואני לא רוצה להיות הומו!! אני רוצה משפחה, ילדים מקווה שתעזרו לי!!!!!! תודה מראש!!

14/01/2006 | 12:32 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום טומי, את המשיכה לבנים לא ניתן לחסל בשום אופן. יש להבדיל בין משיכה מינית ובין התנהגות מינית. אם אתה מרגיש משיכה מסוימת גם לבנות, אתה יכול לממשה ולהניח כרגע למשיכה שלך לבנים. אם אתה נמשך אך ורק לבנים, הטיפול היחיד שניתן להציע לך הוא טיפול שיעזור לך להשלים עם המשיכה לבנים ולחיות איתה יותר בשלום. ניסיונות שנעשו במשך שנים רבות להילחם בעזרת טיפול פסיכולוגי במשיכה לבני אותו מין הביאו רק נזק גדול יותר, שהתבטא בדיכאון, תחושת סירוס וחוסר יכולת לתפקד עם בני שני המינים. אני מצטער שזו לא התשובה אותה קיווית לקבל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

TESOPALMED FORTE-C.YOHIMBINE השפעות מצטברות על איברי-גוף ועל הורמונים. ד"ר גידי שלום רב . אני נוטל לפרקים את הטבליות ובממוצע עד-4- מחפיות(גם חצאי ורבעי כדור ) לשבוע.המחפית עוזרת לי באופן חד משמעי! אפשר והאפקט הוא פלסבו אך זה שולי ואני מעריך התוצאה. 1)אודה לתשובה לשאלה : מדוע אין YOHIMBIN טהור במינון של-5-10 mg?ובמידה ויש אז היכן נרכש? 2)ההצטבר מידע בספרות רפואית/אלטרנטיבית,(גם הפנייה לביבליוגרפיה )אודות הנזק המצטבר שנגרם למערכות שונות (כבד-לב-דם-urethra וכיו"ב ) מהתוספת ומציפוי המחפית ב :STRYCHNINE NITRATE 1 mg ומדוע בכלל משתמשים ברעל סטריכנין במינון זה? תודה מראש

11/01/2006 | 20:58 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אושר, ככל הידוע לי, מדובר בחומרים טבעיים לחלוטין שאין להם תופעות לוואי, אך הואיל ואינני רופא, מוטב שתפנה את השאלה לפורום הפרעות בתפקוד המיני המנוהל ע"י רופא אורולוג. על כל פנים, אני שמח שהתרופה עוזרת לך (פלסבו או לא... ;-) בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

10/01/2006 | 18:20 | מאת: אופירה

שלום שמי אופירה יש לי בת זוג שהוריה אינם מקבלים אותה אולם אחיה הוא הומו ואותו הם כן מקבלים שאלתי היא כיצד היא תוכל לשוחח אם אמא ואיך עליה להתחיל לשוחח בכלל על הנושא מבלי שיענישו אותה בהתעלמות ממנה וכל הדברים הללו? תודה על עזרתך

11/01/2006 | 10:11 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אופירה, בת כמה בת זוגך ובת כמה את? האם אתן גרות יחד? מה עוד את יכולה לספר על בת זוגך ומשפחתה? האם בת זוגך עובדת/לומדת? האם משפחתה תומכת בה כלכלית? - קשה לענות תשובה משמעותית בלי לדעת קצת יותר. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

09/01/2006 | 17:31 | מאת: מיכאל

הי ד"ר רובינשטיין ושאר המשתתפים... אני נוטה בזמן האחרון יותר ויותר למחשבה שאני הומו ולא בי-סקסואל. עד כמה שהיה לי יותר נחמד לחשוב את עצמי כבי, אני פשוט לא מוצא את עצמי נמשך לנשים יותר. יכול להיות שזה עוד ישתנה. לא יודע, איכשהוא הייתי רוצה להתנסות עם אשה שוב פעם ולו כדי לראות איך זה יהיה, אבל אני מוצא את עצמי נמשך בעיקר לגברים. היה לי עכשיו חודש די אינטנסיבי, שבו הייתי עם בחור אחד כמעט כל יום, בכל פעם שיכולנו. אני לא יודע אם שגיתי באשליות, אבל הוא מאוד מצא חן בעיני, והרגשתי שאני אוהב אותו, אבל לא אמרתי לו את זה. בקיצור, אני ציפיתי מהקשר הזה שיהיה קשר רומנטי רציני. בכל מקרה, הכל היה טוב, אבל לא דיברנו על הקשר שלנו. אתמול דיברנו על הקשר שלנו. ומה מתברר? שהוא רוצה שנהיה "חברים טובים", וגם שנמשיך לעשות סקס, אבל שהוא לא רוצה קשר איתי. ומה זה אומר בעצם? האמת היא שכבר לפני החודש הזה הוא אמר לי שהוא רוצה שנהיה חברים טובים, אבל אני פירשתי ולדעתי בצדק את האינטנסיביות העכשווית של מערכת היחסים ביננו כקשר. והוא לא כמו הקודם (אם סיפרתי לכם עליו כאן), שהתלבט בזהות המינית שלו, אצלו הזהות המינית ברורה, וברור שעיקר היחסים שהוא מעונין בהם הוא עם גברים. היה לי איתו סטוץ כבר לפני ארבעה חודשים, לפני שהייתי עם הבחור השני, ואחרי זה לא כל-כך שמרנו על קשר. אולי הוא התאכזב ממני אז, ועכשיו הוא מאכזב אותי מחדש, אבל למה זה צריך לשנות? ומה? האם לחזור עכשיו לשדות הציד ולשוק הבשר, כשבעצם אני יודע במי אני מעונין...האם לתת לחברות טובה הכוללת סקס צ'אנס כבעצם קשר דה-פאקטו. ומה ההבדל בין זה לבין קשר? הבלעדיות...כן, הידיעה שהאדם השני רוצה אותי בלבד, ולא מחפש מישהו אחר במקביל...אולי אני בכל זאת מונוגומי למרות הסטוצים. מעבר לזה הייתה לי בשבוע שעבר חוויה "משונה". מישהו שאני בכלל לא מכיר הציע לי מציצה בשירותים של מועדון. הייתי שם עם ה"חבר", אבל הוא אחר במקצת, ובעשר דקות עד שהוא הגיע, מישהו ניגש אלי והציע לי מציצה בערך באותה הטבעיות שהוא היה מציע לי לשתות איתו משהו. אני יודע שבין גברים הדברים יותר ישירים, אבל בכל זאת...מילא אם הוא היה מציע לי לשתות איתו משהו לפני כן, אבל ככה ישר בלי שיש לי ולו שמץ של היכרות איתו. טוב, זהו... ביי מיכאל

09/01/2006 | 19:48 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מיכאל, נשמע שנקלעת למערבולת רגשית בעקבות האינטנסיביות המינית-רגשית שבה אתה חי ואשר מאפיינת את העולם ההומוסקסואלי. מונוגמיה אינה מהווה צורך מיני, אלא הסדר חברתי שהוכיח את עצמו עד גבול מסוים בעולם הסטרייטי (שגם בו יש לעיתים קרובות יחסים מחוץ לנישואין ומוסד הנישואין עצמו נמצא בהידרדרות ושיעור הגירושין נמצא בעלייה מתמדת). בקרב גברים השמירה על מונוגמיה עוד יותר קשה, כפי שניתן לראות מהמאמרים הבאים: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a14.asp http://www.zarut.com/shrink-friendly/a30.asp גברים, מטבעם, מחפשים ריגושים וכשמדובר בקשר בין שני גברים, הקונפליקט בין הצורך בריגושים והצורך ביציבות הולך ומחריף. הקושי של גברים הומואים לשמור על מונוגמיה שימש בשנים האחרונות טענה נוספת בידי אותם אנשי מקצוע הטוענים שהומוסקסואליות היא הפרעה. במרקם היחסים העדין של קשר רומנטי בין גברים תמיד יש צד אחד בשלב מסוים של הקשר שנוטה יותר למונוגמיה וצד אחד שנוטה יותר לריגושים ולהחלפת בני זוג וקיימים הסדרים שונים שאנשים מגיעים אליהם כדי לשמור על זוגיות. נראה לי שהקשיים הללו הובילו אותך לשקול שוב יחסים עם נשים, אך משיכתך המינית אליהן פחותה, קשה לשער שמשם תבוא הישועה, כי כשתמצא קצת יציבות בקשר עם אישה, הצורך בריגושים עם גברים שוב יפקוד אותך. הבחור שאיתו התרועעת מבקש להימנע מהגדרות ואם תוכל לשאת את העמימות שבה הוא מבקש להשאיר את הקשר, תוכל אולי להמשיך ליהנות ממנו. זוגיות, ככל הנראה, לא תצא לך ממנו. גם האירוע שאתה מתאר בשירותים של אותו מועדון אינו יוצא דופן ולעיתים קל יותר להציע מין אוראלי מזדמן מאשר להזמין מישהו למשקה. אם קשה לך עם אורח החיים הזה, אזי מועדוני גייז אינם המקום המתאים לך ועדיף לנסות הכרויות באמצעים אחרים. ואולם, נשמע שאתה מאוד אמביוולנטי בינך לבין עצמך בחיפוש אחר האיזון בין ריגושים מיניים ובין יציבות זוגית, נושאים שכדאי לתת עליהם את הדעת בשיחותיך עם הפסיכיאטרית שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום גידי, (נו, זה מגוחך לקרוא לך בתוארך, לא?) קודם כל סתם רציתי לומר לך תודה רבה בשמי לפחות על המאמץ שאתה משקיע בפורום הזה לגמרי בהתנדבות. שנית, תיקון קטן, אני לא מטופל ע"י פסיכיאטרית אלא על ידי פסיכולוגית, שהיא לא פסיכודינמית, ושביקשתי ממנה להגדיר את השיטה שהיא עובדת בה היא אמרה שאין לה שיטה מוגדרת. ובמקביל, אני גם מטופל אצל פסיכיאטר דתי בשירות הציבורי, שלמרבה הפתעתי דווקא מגלה יחסית גיי-פרינדליות, לפחות הרבה יותר ממה שציפיתי ממנו. למעשה, בכלל לא תכננתי לספר לו על כך, אבל כנראה הפסיכולוג הקודם שלי כתב את זה בתיק הרפואי, והוא העלה את הנושא ביוזמתו. הפסיכולוגית שלי שופעת נתונים סטטיסטיים והיא אמרה לי שלפחות לפי סקר בארה"ב, חמישים אחוז מההומואים היו בקשר כלשהוא כשעשרים וחמישה אחוז היו בקשר מחייב, והשאר בקשר פתוח. לגבי עצמי ברור לי שאני רוצה מישהו קרוב שיהיה איתי ושאני גם אגור איתו ואנהל איתו משק בית משותף. לצורך הענין זו יכולה להיות גם אשה סופר ליברלית, שתסכים שאני אתפרפר גם עם גברים. האמת היא שלא הייתי מאמין שיש כזו, אלמלא היכרתי מישהו שהיה נשוי לבחורה כזו, אבל אכן מה שיותר סביר שזה יהיה גבר. מצד שני, אני לא יודע עד כמה זה יפריע לי אם הוא ישכב לעיתים רחוקות עם גברים אחרים, כל עוד מבחינה רגשית הוא רק איתי, אבל מצד שלישי כמו שאתה מציין במאמר שלך יש כאן מילכוד, כי זה עלול לפרק את הקשר. טוב, נו, דיה לצרה בשעתה. בינתיים יש לי אטרף-דייטינג...חחח...אני דווקא די מחבב את האתר הזה למען האמת, ולא כל-כך איכפת לי לחזור אליו, למרות שאני עדיין מאוכזב. לא נורא הפריע לי שהציעו לי מין אוראלי בשירותים, זה היה אפילו קצת משעשע. האמת שחשבתי שבירושלים השמרנית זה לא קורה, כנראה שהעיר הזאת פחות שמרנית ממה שחשבתי. שוב תודה מיכאל

05/01/2006 | 12:14 | מאת: קרן

שלום, בני הבכור בן 6.5 שנים. בעבר אובחן ע"י פסיכולוגית ילדים כסובל מ"חוסר ויסות תחושתי". הוא ילד מקסים ונבון אך חסר שקט ומנוחה. עד לפני מס' חודשים היתה לו תנועה מסוימת עם הידיים שהיתה ממש כפיתית (מניע את ידיו מעלה מטה תוך כדי קפצוצים). לפני כשנה נולד אחיו, בספטמבר האחרון החל כיתה א' ולאחרונה הסימפטומים החריפו. היתה תק' שמצמץ בעיניו, היינו אצל רופא עיניים שלא איבחן בעיה מסוימת. המצמוץ עבר. עכשיו, לאחרונה, הוא כל הזמן נוגע בפניו ומכניס את כפות הידיים לפה. בן זוגי ואני מעירים לו אבל הגענו להבנה שאם זה לא זה אז יהיה משהו אחר. הוא ממש עצבני, צועק יותר מהרגיל וקשה לנו להתמודד עם הסיטואציה. שאלתי האם לפנות לפסיכולוג ילדים או לפסיכיאטר לאבחון והפניה מתאימה? האם תוכל להמליץ על מאבחן באיזור רחובות?

05/01/2006 | 12:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום קרן, פורום זה נועד לדיון בסוגיות הכרוכות בכיווניות חד-מינית. אנא הפני את פנייתך בפורום פסיכותרפיה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין

03/01/2006 | 09:39 | מאת: ת.אלף

האם זה נכון שרוב הגברים שנולדו עם היפוספאדיאס הם נוטים להיות הומואים, רציתי לדעת מה הקשר והאם גם אתה חושב שיש קשר בין שני הדברים תודה

03/01/2006 | 11:19 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלף, לדעתי, אין כל קשר בין מומים מולדים באיבר המין וכיווניות מיניות. נהפוך הוא: גבר עם היפוספאדיאס יתקשה עוד יותר לנהל חיים הומוסקסואליים בגלל הדגש העצום המושם ביחסים אלה על צורתו וגודלו של איבר המין, בעוד אישה יכולה להתייחס למין כחלק קטן יותר ביחסים. הנטייה המינית נקבעת ע"י שילוב בין גורמים גנטיים (שאיננו יודעים מספיק מה הם) ובין גורמים סביבתיים שונים וההיפוספאדיאס ללא ספק אינו עושה את החיים קלים יותר לא להומוסקסואלים ולא להטרוסקסואלים. כפי שאתה בוודאי יודע, ישנן כיום טכניקות ניתוחיות מתקדמות לתיקון הפגם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

דחפתי דברים עבים לתוח הטוסיק שלי ואחרי זה ראיתי דם על הדברים האלה ואחרי יום יצא לי קקי אם דם וכאבים בבטן מה זה יכול להיות בבקשה תעזרו לי מודאג מאוווד

02/01/2006 | 11:34 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מני, בהנחה שהפנייה רצינית, עליך לפנות לפרוקטולוג (רופא המתמחה במחלות של פי הטבעת, כגון טחורים - הפנייה דרך רופא המשפחה), להימנע מקיום יחסי מין אנאליים, במידה ואתה נוהג לעשות זאת, עד שהפצעים יתרפאו לחלוטין והדימום ייפסק והימנעות ממשחקים דומים בעתיד (לפחות לא בסדר גודל של העצמים שהחדרת לעצמך ותוך הקפדה על שימוש בחומר סיכה מתאים). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

01/01/2006 | 01:33 | מאת: דני

תודה רבה לך, באמת. הלוואי שבאמת אזכה לחוות את הצד האופטימי ולא הפסימי. הלוואי שפעם אחת בחיים יתגשמו לי הדברים הטובים ולא רק הדברים הרעים, כולי תקווה. אני מקנא בך מסיבה כ"כ פשוטה ואלמנטרית- אתה מקבל את עצמך וחי איתך בשלום. הלוואי וגם אני אהיה כזה. אם אוכל לקבל את עצמי אני לא חושב שיהיה איכפת לי מהסביבה שלי. בגלל שאני כ"כ לא מסוגל לחיות עם עצמי בשלום כל הבעיות שלי מתחילות. זה מעין "על ראש הגנב בוער הכובע"- כ"כ לא נוח לי עם זה ואני כ"כ לא מסוגל לקבל את זה ומרגיש רע עם זה וצורך להסתיר את זה, עד שלפעמים אני מגזים בדרך בה אני מגונן על עצמי מהעולם. אני מסבך לעצמי את החיים וחי אותם בדרך הקשה- כי קשה לי עם הסביבה שלי וקשה לי עם עצמי, ואני יודע שזה קודם כל באשמתי. אני לא יודע למה, אני פשוט לא מסוגל אחרת, לא יכול אחרת... אני לא מבין את זה, אני לא מבין את עצמי...אל תשאל. אני לא יודע איך בנאדם מסוגל לבחור לעצמו סגנון חיים כ"כ קשה ומענה. זה ממש הענשה עצמית מטומטמת שאני יכול להפסיק ואני לא מסוגל ולא רוצה. הרי הרבה יותר קל לעבור תקופה קשה אחת בחיים של יציאה מהארון, מאשר לעבור מחזור חיים שלם של קושי וסבל בהתחבאות בתוך אותו ארון. משום מה נראה שאני יודע את כל התשובות, את המקור לכל הבעיות, את הפתרון הפשוט ביותר...אבל בכל זאת פועל בצורה שגויה. משהו בי דפוק- אבל זה לא חדש לי. תמיד ידעתי את זה. אני והטימטום מנהלים רומן כבר שנים- מהיום שנולדתי. אבל כמו שאתה אומר, יהיה טוב.... חייב להיות מתישהו טוב. שוב תודה על הכל דני

02/01/2006 | 21:19 | מאת: מיכאל

הי דני, נו, טוב, נשמע שאפשר לחזור לעיצה הקבועה של ד"ר רובינשטיין ללכת למטפל גיי פרינדלי. (ואינני אומר זאת חלילה כביקורת...) אני אולי סקפטי לגבי טיפול כזה, אבל נו, סקפטי או לא סקפטי, אני הרי בטיפול כזה בעצמי וזה די עוזר לי, אצל מטפלת שלא ידעתי אם היא גיי פרינדלי או לא כשפניתי אליה, אבל התגלתה כדי גיי פרינדלי בדיעבד. תראה, מצד אחד, אף פעם לא הרגשתי ממש רע עם הנטיות המיניות שלי, אבל מצד שני לקח לי הרבה זמן לממש אותן. זה תהליך שיכול להיות די ארוך לחלקנו. אני מכיר בחור שכבר בגיל 16 יצא מהארון, וניהל חיים הומואיים פעילים, והוא גם מסביבה יחסית הומופובית אבל לאחרים זה קשה יותר. בכל מקרה,אתה לא צריך להיות כל-כך קשה כלפי עצמך. לאנשים שונים לוקח זמן כדי להבשיל. תרגיש טוב מיכאל

שלום, אני בן 22. מגיל מאוד צעיר החברים בביה"ס נהגו להשפיל אותי ולקרוא לי הומו בתור קללה (אני מדבר על גילאים 8-9), בנוסף אבי נהג להכות אותי בילדותי ופיתחתי אליו עם השנים המון כעס ושנאה בתקופה מסויימת- כיום אני נמשך לגברים. הבעיה היא, שכשאני חושב על יחסים אינטימיים עם גבר (יחסי מין מכל סוג שהוא), אני מבין שאני לא מעוניין כלל בכך. מצד שני אני לא מרגיש משיכה לנשים, וכמה שאני מנסה להרגיש את המשיכה הזו, מלהביט בנשים עירומות וכו', אני לא מצליח להרגיש פשוט שומדבר. בסביבות גיל 16 נמשכתי למישהי, ומידי פעם כשאני רואה מישהי ממש ממש יפה אני יכול לדמיין את עצמי איתה, אבל בקטע של פשרה ולא בקטע של תשוקה אמיתית. אני מאוד חרד מהעובדה שככל הנראה אני הומו, אני לא מעוניין להיות כזה, והעובדה הזו גורמת לי סבל. אני לא מעוניין להיות הומו, מבחינתי לעולם לא אהיה כזה ולעולם לא אקיים מגע מיני עם גבר. בנוסף, אני יודע שאשבור את ליבם של הוריי בצורה הכי כואבת ונוראית שיכולה להיות, ואיני רוצה להסב להם צער ברמות שכאלו. אני רוצה בכל לבי להשתנות, ומשוכנע שאצליח לנהל חיים סטרייטים לחלוטין, גם אם במחיר של אובדן תשוקה אמיתית למשך כל חיי. זהו מחיר שאני מוכן לשלם בכל לבי. השאלות שלי הן- - האם ניתן להסיק מרקע ילדותי, שכתוצאה מהיחסים עם אבי וכתוצאה מהסביבה שהכניסה אותי כל הזמן למסגרת ה"הומו" בגילאים צעירים, בהם הזהות המינית עדיין אינה מעוצבת ומגובשת, שלמעשה אינני הומו "מלידה" אלא סטרייט "ששינה את עורו" בעקבות תפנית פסיכולוגית כלשהי? - האם ניתן להסיק על רגל אחת ובצורה מאוד גסה, שטיפול פסיכולוגי(/פסיכותרפיה וכו') ואיבחון הבעיה שגרמה לתפנית בזהותי המינית, יאזנו אותי מבחינה נפשית ואגיע בכך למצב שבו אינני מרגיש עוד צורך בדמות גברית בחיי? - האם ניתן בעזרת היפנוזה "להשתיל" משיכה לנשים או לרפא הומוסקסואליות?(וידוע לי שאולי רבים מהמהפנטים לא יתעסקו בזה, אבל אני שואל בצורה תיאורתית בלבד) ובנוסף, מעולם לא קיימתי יחסי מין (מכל סוג שהוא) עם גבר או אישה, האם מכך אפשר לומר שאינני הומו אלא מתלבט בלבד? ושאלה אחרונה- האם יכול להיות שהפחד מאינטימיות וחרדת ביצוע היא הדבר שלמעשה גורם לי למעין "פוביה" מנשים ולכן אני מעדיף להימשך למין הגברי, וגם במשיכה הגברית אין בי רצון לקיום יחסים עם בני מיני? בקיצור, האם אני אה מיני , הומו, סטרייט מבולבל וחרד...? אני מודע לזה שהרבה שאלות, אבל אני ממש ממש רוצה לשמוע מה חוות דעתך על כל שאלה ושאלה, זה מאוד חשוב לי. ידוע לי שאני זקוק לטיפול (וודאי בתשובתך תציין זאת,) אולם מעבר לטיפול, אני רוצה לדעת פחות או יותר לפי דעתך, עם איזו בעיה אני מתמודד באמת, כי אין לי ממש מושג מכל מכלול הבעיות שיש לי, מה הבעיה האמיתית ומהן סתם בעיות "גרורות" של אותה בעיה מרכזית. מאוד מקווה שתוכל לענות על השאלות ולעזור לי, בתודה מראש דני

27/12/2005 | 10:34 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דני, קודם כל, אני מאוד מצטער לקרא על הסבל שהיה מנת חלקך מגיל צעיר כל כך ועל מצוקתך היום. יהיו אשר יהיו הסיבות למשיכתך לגברים ולאי-משיכתך לנשים - לא ניתן לשנות את הכיווניות המינית שלך בטיפול פסיכולוגי ואף לא באף אחד מהאמצעים האחרים שהזכרת. הניסיונות לשנות את הכיווניות המינית בעזרת טיפול פסיכולוגי לכאורה גרמו לאורך השנים רק נזק וכיום מדובר לרוב בניסיונות של אנשי דת לערוך טיפולים מסוג זה, שסופם "סירוס", כלומר, הם לא משיגים את מטרתם ומשאירים את האדם מדוכא ומיואש עוד יותר. המלצתי לך היא לפנות למטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך לקבל את נטיותיך המיניות ולחיות איתן בשלום. יש צורות רבות שבהן ניתן לחיות כהומוסקסואל. אינני יודע - וזה אמור להתברר בטיפול הפסיכולוגי - מה גורם לך רתיעה בחיים כאלה, אך בהחלט אינך חייב להיות חלק מהקהילה ההומו-לסבית, למשל, אלא אתה יכול לחיות חיים שקטים עם בן זוג כלבבך (אפילו בתוך הארון). אני יודע שלא לתשובה הזו פיללת, אך מניסיון של שנים רבות בעבודה עם הומוסקסואלים ומקריאת עשרות מחקרים - זו הדרך היחידה הפתוחה בפניך, בעיקר כשלפי תיאוריך, אין לך שמץ של משיכה לנשים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

27/12/2005 | 14:54 | מאת: דני

אכן לא לתשובה הזו פיללתי...אבל זו המציאות ואין מה לעשות. מה שכן, קשה לי "לקבל את רוע הגזירה", וכמו שאני מכיר את עצמי, אני אעשה כל שביכולתי "לברוח" מיחסים עם גבר (למרות שאני מודע לכך שלא לקבל את רוע הגזירה זה למעשה לא לקבל את עצמי, ושלברוח מיחסים עם גבר זה בעצם לברוח מעצמי) אני לא חושב שאני מסוגל ללכת לטיפול מהסיבה שקודם כל, אין לי אומץ ויכולת להיחשף ולהודות בזה בפני איש, גם לא מטפל- כי קשה לי עם המחשבה שמישהו יודע את הסוד שלי והוא לא שמור ברשותי עוד, ואין לי יכולת לדעת לאן זה יעבור הלאה. דבר שני- אני לא רוצה לקבל את עצמי ככה, לא רוצה להיות כזה, לא מוכן לחיות חיים כאלה. אני רוצה בית, משפחה, ילדים. אני רוצה להיות בעל ושתהיה לי אישה, אני רוצה שההורים שלי יתגאו בי. אין בי רצון לעבוד על הקבלה העצמית, כי אני לעולם לא אוכל לקבל את זה שאני כזה. מבחינתי אני מרגיש כרגע כישלון, ואם אחיה עם זה בגלוי, תמיד תמיד תישאר בי ההרגשה שההורים שלי לא יכולים להתגאות בי, ושגרמתי להם צער, ואני לא יכול לחיות עם ההרגשה הזו, כך שנדמה לי שהחיים בתחושה רעה כלשהי לעולם לא יסתיימו- בין אם אחיה בסתר ובין אם בגלוי, בין אם בייסורי האהבה האסורה ובין אם בייסורי תחושת הסבל שגרמתי להורי והכשלון. תודה רבה לך על תשובתך הכנה ד"ר!

23/12/2005 | 16:39 | מאת: חסוי

כרגע אני בן 18 ואני מרגיש משיכה לגברים העניין שהמשיכה לגברים לא טוטאלית כלומר אני מרגיש משיכה לנשים אבל משיכה חלשה עכשיו קראתי את המאמר באתר לגביי שינוי מהומו לסטרייט אך לא בדיוק הבנתי מה אני יכול לעשות , אני מאמין שחייבת להיות דרך לשנות את המשיכה השאלה היא איך רצוי לציין שאני מוכן לעשות הכל מטיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי אני פשוט לא בנוי להיות הומו פשוט לא , זה מעיק עליי ומדכא אותי ואני רוצה בכל ליבי להיות סטרייט בנוסף הבנתי שלנטיות מיניות יש קשר הדוק להורמונים , השאלה היא אם אפשר באיזשהי צורה להזריק הורמוניים זכריים ובכך לשנות את הנטייה. אני באמת מתחנן שיעזרו לי אני לא יוכל לחיות את חיי כהומו בשום אופן מה לעשות אני מוכן לתת הכל! בבקשה עזרו לי!

23/12/2005 | 23:47 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, אני מניח שהמאמר שאתה מתייחס אליו הוא זה: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a39.asp וחושש שלא הבנת את כוונתו. המאמר מהווה ביקורת על מחקר שבו נמצא כי במקרים בודדים מאוד ניתן לשנות את המשיכה המינית. מדובר לרוב באנשים דתיים שעברו טיפול אצל אנשי דת, אך טיפול פסיכולוגי המכוון לשינוי הנטייה המינית אינו מומלץ ואף מזיק, משום שאינו מצליח ועל כן מגדיל את הייאוש והדיכאון. אין כל קשר בין נטייה מינית והורמונים. תוספת טסטוסטרון (ההורמון הזכרי) עשויה להגביר את הדחף המיני, בעיקר במקרים שבהם הורמון זה חסר (מה שמאוד לא סביר במקרה שלך), אך הדחף המיני עצמו הוא גולמי, כלומר, חסר כיוון ואין בכוחן של הורמונים ותרופות להפנותו לגברים או לנשים. אני מבין שהמשיכה שלך לגברים גורמת לך סבל רב, שהוא בעיקר תוצאה של הסביבה הסטרייטית בתוכה כולנו גדלנו. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לך להשלים עם הנטייה המינית שלך ואולי אף לחזק את משיכתך לבחורות, בעיקר ע"י הכוונה והתנסות עם בחורות. אתה עוד צעיר מאוד ואני ממליץ לך להיות פתוח לחוויה וללמוד מהחיים עצמם בעזרת מטפל גיי פרנדלי, שיעזור לך לקבל את עצמך כמו שאתה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

נראה לי שיש לי חרדות לא מוצדקות לגבי הסקס, לגבי עצמי, למרות שהיה לי סקס מצויין לעיתים. עם מי אפשר להתייעץ במקרה כזה? (לא בפגישה)

21/12/2005 | 09:29 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ל', אם מדובר בסקס הטרוסקסואלי, אתה מוזמן לפנות לפורום פסיכותרפיה באתר זה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

20/12/2005 | 06:33 | מאת: עורך דין

שלום ד"ר אני מבקש לשאול שאלה שמאוד מטרידה אותי. אני עורך דין במקצועי, ומייצג בעיקר - ואולי רק - בני נוער שביצעו עבירות. כלומר, הליכים פליליים בבית המשפט לנוער. אני נתקל במספר רב של תיקי עבירות מין, שבהם המבצעים הם נערים חרדים. סטטיסטית - וזה רק אצלי - הייתי אומר שתשעים אחוז מתיקי עבירות המין המגיעים אלי [ואולי אפילו יותר] שם של נערים חרדים. חלק גדול מן העבירות הללו הן בין בנים, חלק לא. יש לי שתי שאלות: 1. מדוע לדעתך ניתן לצפות בעבריינות מין רבה יותר בקרב חרדים מאשר בקרב אחרים? 2. האם עבריינות זו מצביעה על הומוסקסואליות חבויה, גם אם הפגיעה היא בילדות - כאילו אומר "גברים אסור לי, אז לפחות זה"? כל הסבר שתוכל לתת לי על התופעה, יעזור לי להבינה. ועוד יותר יסייע לי אם תוכל להפנות אותי לחומר מקצועי רלבנטי

20/12/2005 | 11:41 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, אם העבירות מתבצעות ע"י בנים נגד בנים אחרים, אין ספק שעומדת מאחוריהן משיכה הומוסקסואלית. אינני רואה סיבה לראות את העבירות המבוצעות ע"י נערים (חרדים או לא) נגד נערות כאיזו טרנספורמציה מעוותת של משיכתם דווקא לבנים. מה שברור מאוד שהנערים החרדים הללו גדלים באווירה של איסורים חמורים בדיוק בתקופה שבה ההורמונים שלהם משתוללים וככל שהאיסור חמור יותר, הפרי האסור נחשק יותר. האופטימום בחינוך ילדים בכלל הוא להטיל עליהם מה שפחות איסורים, מצד אחד, ולדאוג לכך שהאיסורים הללו יישמרו בקפדנות, מצד שני. כמובן, כשגורם שלישי - ההלכה, אלוהים, רבנים - מעורבים בחינוך, קשה מאוד ליישם זאת והאיסור מתייחס לאיזו שהיא אידיאולוגיה ולא לצרכיו של הילד עצמו. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

21/12/2005 | 22:55 | מאת: חרדית לשעבר

עורך דין יקר, כידוע לך "מים גנובים ימתקו" וככל שהפרי אסור בתכלית האיסור כך הוא נחשק ומגרה יותר. לגבי נטיות הומוסקסואליות במגזר החרדי והדתי הבאות לידי ביטוי במיוחד בגיל ההתבגרות להלן הסיבות העיקריות לכך: 1. נטייה הומוסקסואלית צרופה הקיימת בכל המגזרים לרבות במגזר הכללי- ביחס שווה פחות או יותר. 2. נערים בגיל ההתבגרות הם עם סקרן בעלי הורמונים משתוללים ומטבעם ומטבע הדברים הם בוחנים ובודקים את גבולות האסור והמותר ואת כל החדש, הזר והלא מוכר לעומקו של עניין(תרתי משמע) 3. במגזר החרדי קיימת הפרדה מגמתית וטוטאלית החל מגיל הגן בין 2 המינים כך שפרקטית ופרגמטית קל לנער להתנסות בחוויות מיניות וארוטיות עם נער- חבר לחדר בישיבה או עם שכן , חברותא, מכרים וקרובים זכרים וכדומה...מאשר עם נערה שרחוקה ממנו ומעולם מושגיו- שנות אור! 4. יצר הסקרנות והמציצנות הטבועה בכל אדם באשר הוא... ובאופן מיוחד אצל אלו שמדובר לדידם בפרי האסור באיסור חמור! וכן בדיקת הנטיה המינית הקיימת בכל המגזרים במיוחד בגיל ההתבגרות:גיל הזהות המינית! 5. רובנו יצורים ביסקסואלים/ דו מיניים. ומאחר ונער חרדי חשוף רק לעולם של גברים מגיל קטן הוא צולח לממש בצורה לגיטימית ולא מעוררת חשד טרם חתונתו רק את נטיתו לזכרים ולא לבני המין השני. ולגבי הערתך לגבי סוטים ועברייני מין..לדאבוני מהכרות קרובה לנושא הם קיימים בכל המגזרים וסטטיסטית מצויים יותר במגזר הכללי.

20/12/2005 | 06:28 | מאת: מנסה לעודד

הצלחת לרגש בדברים שכתבת, אבל אני לא מבין דבר אחד - למה עד היום לא הלכת לטיפול? הרי אם יש לך כל כך הרבה מחשבות וקשיים והתלבטויות ושאלות וחוסר ידיעה - הדרך הנכונה להתמודד עם זה היא בטיפול, לא לבד. בבקשה פנה לטיפול, ועדכן על מצבך בהמשך

20/12/2005 | 11:34 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

לדעתי הוא התכוון ל"מלנכוליה"...

17/12/2005 | 22:08 | מאת: אלמונית

שלום וברכה, במהלך טיפול פסיכולוגי מתרחש לעיתים תהליך העברה. האם מטופלת מתאהבת בפסיכולוגית שלה, ומפנטזת וחולמת חלומות ארוטיים מעיד על נטייה מינית מודחקת שלא הייתה ידועה קודם לכם, או שכמו שמטופלת מתאהבת בפסיכולוג מאחר ואין זו האהבה אמיתית כך אין להסיק מהתאהבות של מטופלת במטפלת מלסביות מודחקת.

17/12/2005 | 23:57 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלמונית, מטופלת, שיש לה פנטזיות מיניות על מטפל-גבר, מן הסתם יש לה פנטזיות מיניות גם על גברים אחרים. אם הפנטזיות האירוטיות שיש למטופלת על המטפלת שלה מוגבלות למטפלת שלה בלבד, לא הייתי ממהר להסיק מסקנות על הכיווניות המינית שלה (של המטופלת). אם בהמשך תיווספנה לכך פנטזיות על נשים אחרות, יש דברים בגו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

17/12/2005 | 00:16 | מאת: חסוי

1)באיזה גיל בדרך כלל אדם מגלה את נטייתו המינית האם באמת יש כאלה שמגלים נטייה לגייז רק בגיל50 ? 2)האם גברים שישנים באותה מיטה עם גברים במשך תקופה ארוכה באמת יכולים לההפך לגייז ? 3)האם בבית סוהר גברים הופכים לגייז ?

17/12/2005 | 02:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, אדם יכול לגלות את נטייתו המינית בכל גיל. השאלה היא עד איזה גיל הוא הדחיק אותה. בהחלט היכרתי אנשים שגילו לראשונה שהם נמשכים לבני מינם גם בגיל 50. הייתי אומר שגברים שישנים באותה מיטה במשך תקופה ארוכה היו מלכתחילה גייז מודחקים - ולא שעצם השינה באותה מיטה הפכה אותם לגייז. סביבות כפויות חד-מיניות עשויות לגרום למשיכה סמויה ובלתי מודעת לגברים להתפרץ, הן בגלל הזמינות של גברים רבים והן בגלל אי-הזמינות של נשים. עם זאת מקובל לחשוב שהומוסקסואליות המתפתחת לראשונה בסביבות כמו בית סוהר היא הומוסקסואליות נסיבתית החולפת בתום המאסר. ובכל זאת, לא כל האסירים מקיימים פעילות הומוסקסואלית, כך שרק מי שיש לו נטייה מוקדמת סמויה ובלתי מודעת לכך סביר שיממש את נטיותיו אלו בסביבה המזמנת זאת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

17/12/2005 | 16:08 | מאת: חסוי

14/12/2005 | 09:55 | מאת: dicklove61

דר' רובינשטיין שלום לפני מספר שנים טופלתי על ידך בבעיה של הומוסקסואליות נסתרת. לאחר תקופה מסויימת הגעת למסקנה שאני הומוסקסואל וכי הטיפול היחיד הוא לחוות אותה עם גבר משום שהמשך ההתכחשות יוביל לתוצאות בלתי הפיכות. לצערי צדקת באבחנתך, קבלתי דום לב ולאחר מכן אירוע מוחי. רק לפני שנה נפל לי האסימון והגעתי לידי השלמה עם המושג ועם ההכרה כי אני אוהב גברים וכי אני הומוסקסואל. לפני מספר חודשים חוויתי את הגבר הראשון שלי וחוויה זו שחררה אותי לגמרי מאז אין אני מפסיק ליצור קשר עם אוהבי גברים כמוני, שאלתי אליך: כיצד ניתן לשלוט על היצר ולמתן את החיפוש הבלתי פוסק?

14/12/2005 | 17:43 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, צר לי לקרוא על הקורות אותך. אם אכן היית בטיפולי, אין זה סביר בעיניי שתמשיך להתייעץ איתי מעל גבי הפורום ובכל מקרה, הקושי שאתה מעלה אינו ניתן לטיפול שלא במסגרת טיפול פסיכולוגי פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

14/12/2005 | 21:39 | מאת: מיכאל

הי דיקלאב61 האם אתה באמת חושב שקבלת דום לב ואירוע מוחי בגלל המואיות מודחקת? לא שזה לגמרי משתמע ממה שכתבת, אבל זה נשמע ככה בכל זאת, וברור שזה לא המצב. לגבי היצר, זה נרגע עם הזמן, כך נדמה לי, ובינתיים למה זה בכלל מפריע לך? לי זה דווקא נשמע כמו משהו טוב. בברכה מיכאל

11/12/2005 | 18:30 | מאת: יעל

תמיד חשבתי שאני נמשכת לגברים בלבד לאחרונה יש מישהי שאני נמשכת אליה מאוד. האם אני צריכה לממש משיכה זו, ז"א כמו הרבה דברים בחיים לא הכל צריך ואני הרי נמשכת גם לגברים אז ואתם אני בסופו של דבר יקים משפחה וכו' האם היית ממליץ לביסקסואליים לנסות גם את המשיכה לגבר וגם לאישה או מאחר וטוב לי עם גברים אז המשיכה לנשים יכול להישאר בגדר פנטזיה.

11/12/2005 | 23:37 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יעל, כמטפל, הייתי משתדל מאוד לא לייעץ לך מה לעשות (ראי גם מאמר בנושא: http://gidi10.home-page.org/). הייתי מנסה להיות שותף לתהליך ההתלבטות, לשאול אותך מה את חושבת שיהיה המחיר של כל אחת מהאופציות והייתי מעודד את הדיאלוג הפנימי שלך עם עצמך ומקשיב לך. מבחינה רציונאלית, נכון שאנחנו לא מממשים את כל הפנטזיות שלנו, אך השאלה היא איזה מחיר את מרגישה שאת משלמת על כך שאינך מממשת את הפנטזיה, או במילים אחרות - מה גודל ההחמצה? גם האופציה של חוסר המימוש גובה מחיר והיא התסכול שאת מרגישה ועשוי לצאת החוצה ביחסייך עם גברים. לעומת זאת, המימוש הוא דבר שאפשר לדעת רק את תחילתו וקשה לדעת במה הוא יסתיים. כולנו נאלצים להתמודד כל הזמן עם מצבים של אי-ודאות בחיים וההחלטה עד כמה "להסתכן" היא החלטה שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום אני בת 18 וחצי,הפעם הראשונה שלי היתה עם בחורה,למעשה הפעם היחידה. אני מסתכלת הרבה על בחורות ומרגישה מין משיכה מטורפת,ויש בחור שאני נמשכת אליו אבל זה בא לי בגלים,יש יום שאני כן נמשכת ויום שלא נמשכת,אין משיכה מטורפת אני יכולה בהחלט להגדיר את עצמי כדו מינית.?

10/12/2005 | 11:09 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גלי, לי נשמע שאת בהחלט דו-מינית. ביסקסואליות יכולה ללבוש צורות שונות. יש המקיימים את הקשר הרגשי המרכזי בחייהם עם בני מינם ומסתפקים בהרפתקאות מיניות עם בני המין השני, יש כאלה שמקיימים את הקשר הזוגי בחייהם עם בני המין השני ושומרים את היחסים עם בני מינם במסגרת של סטוצים. כמו כן, מוכרת לנו תופעת ה"סדרתיות", כלומר, תקופות שבהן מקיימים מערכת יחסים עם בן או בת אותו מין ותקופות שבהן מקיימים מערכת יחסים עם בן או בת המין השני וזאת בגלל הקושי למזג בין שני העולמות, שהחברה חינכה אותנו להפריד ביניהם. יותר על כך תוכלי לקרוא במאמרי על ביסקסואליות בקישור הבא: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

09/12/2005 | 06:17 | מאת: אודי

אני כבר לא צעיר, מעל 40, ומתלבט כבר 25 שנים...אני נמשך לדברים מאד מסויימים עם בני מיני, ונמשך להרבה דברים ובעיקר רגשית-נפשית רק לבנות המין השני. גם בעולם הפנטזיות, לפעמים אני בצד זה ולפעמים באחר. התמוה בכל הוא שהנושא הכי מעורר מינית עבורי, עם גברים ועם נשים, הוא נושא הגודל של האיבר. למרבה הפלא, בניגוד לרבים, אני דווקא נהנה מהתחושה שיש לי איבר קטן. אשה שתדבר איתי כך, תגרום לי עוררות רבה. גבר שיצטיין בנתונים מרשימים משלי ואף יתגאה בהם, יעורר אותי מאד. אוביקטיבית אני לא חריג בעניין המימדים (כ 12 ס"מ). יש לי תחושה שאני נהנה מההשפלה שבכך. לא מבין למה. לא אלך לטיפול. יצויין כי ביום אני גבר נאה מאד, כנראה מושך מאד נשים, עם קסם רב וגבריות אף כי לא שרירן ולא עוסק בטיפוח הגוף.לא מהטיפוס הזה. עוד יצויין כי יש תקופות שאני גולש לתחום יותר ואז כמעט לא מתפקד עם בת זוגי שמסרבת לקחת חלק במשחק. בתקופות אלה אני מוכן ורוצה לחשוף את עצמי במצלמת אינטרנט ונהנה מאד מתגובות שמעירות על כך ש"הוא" קטן. תגובה כזו מבחורה תסעיר אותי יותר מבחור, אך יש היצע גדול יותר מבחורים שנהנים מתוצאות ההשוואה. כאשר מישהו/י אומרים ש"הוא" נורמלי, אני מתאכזב ומוביל אותה/ו "להודות" באמת כפי שאני רוצה לשמוע אותה... ועוד: התנסויותי המיניות החלו בהרבה ניצול מיני מצד נשים, בגיל צעיר מאד, המשיכו במעט התנסויות עם בני מיני, כשבד"כ אני חש שאט נפש לאחר שהיתי עם בין מיני, וסיפוק ורגיעה לאחר שהיתי עם בת זוגי, אותה אני מאד אוהב. אני לא מבין את עצמי, ולא יודע איך להרגע. האם אפשר לנתח אותי ולהבין אותי ולהציע לי דרך התמודדות? האם אפשר לאפיין אותי (הומו או לא) ולשייך אותי למגדר או קבוצה ידועה?

09/12/2005 | 09:41 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אודי, אם אתה דווקא רוצה הגדרות וסיווגים, אז קודם כל, אתה ביסקסואל שנמשך לשני המינים ומשיכתך לגברים בעלי איבר מין גדול היא אחד הסימנים לכך. ביסקסואלים נמשכים במקביל או לסירוגין לבני מינם ולבנות המין השני (עוד על כך תוכל לקרוא בקישור הבא: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp ). העובדה שמצד אחד, אתה נמשך לגברים (בגלל גודל האיבר שלהם) ומצד שני, זה מעורר בך שאט נפש מעידה על הומופוביה עצמית (רתיעה מההומוסקסואליות של עצמך). עוד תופעה שכיחה אצל גברים הומוסקסואלים רבים היא היכולת להתקשר רגשית לנשים אך לא לגברים, תופעה שבמקרה שלך ניתן לשייך אותה להומופוביה. בד בבד, אתה מרגיש רגיעה לאחר שהיית עם בת זוגך כאישור לגבריותך, הנפגעת ממשיכתך לגברים בגלל אותה הומופוביה עצמית. מבחינת הצורך בהשפלה סביב גודל איבר המין שלך - מבחינת איבחונית קלאסית, מדובר בפרברסיה, שיכול מאוד להיות שהיא נובעת מהניצול המיני, שעליו לא כתבת דבר כמעט. לרוב פרברסיות מסוג זה (במקרה הזה סוג של מאזוכיזם) הן אגו-סינטוניות, דהיינו, לא מפריעות לאדם עצמו ועל כן אני לא כל כך מבין ממה אתה רוצה להירגע. גם לא ברורה לי התנגדותך החד-משמעית לטיפול, שכן זו הדרך היחידה שאני מכיר במקרים כאלה להגיע לאיזו שהיא שלוות נפש יחסית. האם חוסר הרוגע נובע מהעובדה שאתה נמשך לגברים ולנשים? האם אתה אדם שזקוק להגדרות חד-משמעיות ונכנס ללחץ במצבים לא ברורים? האם ההשפלה שאתה זקוק לה מעוררת בך חרדה? כל אלה שאלות שראויות להידון בטיפול פסיכולוגי, שאגב, לא חייב להיות ממושך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

05/12/2005 | 18:11 | מאת: מישהו

האם גם בתקופת האדם הקדמון הייתה משיכה של גבר לגבר ?

05/12/2005 | 19:50 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מישהו, קשה לדעת מה היה בימי האדם הקדמון, אך מאז שתיעוד ההיסטוריה אפשרי יש לנו עדויות על כך שהתופעה הייתה קיימת מאז ומתמיד. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

29/11/2005 | 22:03 | מאת: מלנכלוניה

היי לכולם אני בן 27 וובילדותי נאנסתי על ידי שכן במשך 3 שנים מאז עברתי לצד השני ( דייהנו הצד הגברי) הנסיון שלי עם גברים לצערי החל בגיל צעיר מאוד , כשוכלם משחקים מחבואים בגיל 9 אני הבנתי אתה מונח "לגמור" אז ככה שילדות לא היית לי. מאז שגילית את הצאט אני מנסה ליצור קשר עם גברים כי משהו חסר לי. וכל פעם שאני יצור קשר אני תמיד נרתע האם כדאי לי ללכת לשם שוב ? האם זה אני? האם אני כאן כי אולצתי להיות כאן? אני שואל הרבה שאלות כשאני גולש בצאטים (את עצמי) אני לא יודע אם אני שייך לשם - אבל אני יודע שאני אוהב את זה (אולי?) במשך שנותיי הייתי לי פעם אחת חברה והייתי איתה 4 חודשיים בלבד כשאני מרגיש שמהשו לא טוב לי אני מיד בורח ולא יודע להתמודד עם קשיים. במשך השנים הללו אני שואל את עצמי למה? האם הפתרון שלי הוא למות ולשכוח מהכל מצד שני אני רואה שאנשים נהנהים ואני לא - ואני רוצה גם להנות - לא מגיע לי???? אוף קשה לי להוציא עוד מילים מהפה שלי ולמרות שיש לי הרבה כי אם אני ימישך אני רק יבכה אין לי כוח לבכות אין לי יותר דמעות!!!! תודה רבה לכם אנשים טובים .

30/11/2005 | 09:46 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מלנכוליה, תיאוריך הקשים מחייבים לדעתי טיפול פנים אל פנים משולב, תרופתי ושיחתי. קודם כל, אתה נמצא בדיכאון אקוטי כרגע, שיש לטפל בו תרופתית. במקביל, יש לעבד איתך את הטראומה בעזרת איש מקצוע גיי-פרנדלי מתחום בריאות הנפש. אתר נוסף שתוכל להיעזר בו ואשר יש בו פורום המיועד ספציפית לגברים נפגעי תקיפה מינית הוא http://www.macom.org.il ובו פועלים אנשי מקצוע בהתנדבות וקיימת בו גם קבוצת תמיכה לאנשים במצבך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

היי, מה שכתבת מאוד ריגש אותי. אני לא חושבת שאתה צריך לסבול, ואין שום סיבה שתסבול! אני גם חושבת שטיפול יהיה מאוד במקום כאן, אולי בעזרת שיחות משותפות עם המטפל הוא יוכל לעזור לך עם כל מה שעברת וכל מה שאתה מרגיש כיום ולכוון אותך למקום שבו תרגיש טוב ושלם עם עצמך ובכלל. אבל חוצמזה, אני אשמח להתכתב איתך באימייל אם תרצה, סתם, כידידה :-) אם תרצה אוכל להשאיר כאן אימייל. כל טוב ובהצלחה...

29/11/2005 | 00:47 | מאת: כרובי

מתכתב עם מישהו כבר שנתיים ON AND OFF, מבלי להיפגש או לדבר בטלפון, ככה מדי פעם. הוא הציע לי להתקשר אליו. התקשרתי.. לא אמרתי משהו חריג, אחרי 2 דק' שיחה - "אני יכול לחזור אליך יותר מאוחר?" השעה 00:45 ועוד לא חזר. מה זה אומר? יש לציין ש90% מהפעמים, אנשים שאני מדבר איתם בטלפון לוחצים עליי להיפגש איתם (כנראה שהם מציירים איזושהי תמונה כשהם מדברים איתי, כל הזמן מחמיאים לי שהקול שלי סקסי וכו'). האם אני אמור להיעלב? אני משתדל שלא, אולי הוא עסוק, אולי הזכרתי לו מישהו שהוא מתעב, אולי הוא מתבייש להתקשר בחזרה, אולי הוא שלח לי הודעה ולא קיבלתי.. אבל עדיין, קצת מעליב. הוא זה שביקש שאתקשר אליו.

29/11/2005 | 10:56 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום כרובי, לעולם הווירטואלי חוקים משלו עם רמה נמוכה מאוד של מחויבות מהסוג המקובל בעולם המציאות. כשמדובר בהכרויות וירטואליות על רקע מיני, הדחפים הם המכתיבים את ההתנהגות ולא הנורמות החברתיות המקובלות באינטראקציות פנים אל פנים. לכן אותו אדם מיצה את העניין בשיחה מסוימת, אמר שיתקשר (קשה לדעת אם אפילו באותו רגע שהבטיח הוא התכוון לכך) ובכלל אם אתה רוצה לעבור מהעולם הווירטואלי ולממש את הקשרים שאתה יוצר במציאות, עדיף לקצר ככל האפשר במגעים הווירטואליים, לעבור לטלפון ולהיפגש. אין כמעט ספק שקשר שנמשך שנתיים בטלפון לא יתממש במציאות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

29/11/2005 | 13:45 | מאת: כרובי

תודה.. :) אז למה אתרי היכרויות באינטרנט כ"כ פופולריים?

27/11/2005 | 01:50 | מאת: מיכאל

שלום מחר שוב אני הולך לפסיכולוגית שלי במטרה להיות מאושר למרות שאני ספקני לגבי התוצאות. האם בכלל יש סיכוי לזה? ואולי אני כבר עכשיו במצב האופטימלי מבחינתי? טוב, לא על זה בכלל אני רוצה לכתוב...הייתי עם שלושה גברים בשבוע האחרון, היה דווקא נחמד, אין לי רגשות אשם, והבחור השני שהייתי איתו גם תיקן לי כל מיני דברים במחשב, שיעשה אותו יותר מהיר, אז אני גם קיבלתי תמורה לאגרה, ואני יכול להרגיש קצת כמו זונה. סתם, אני מתלוצץ, אם כי אולי רק אני אבין את ההלצה. אין לי רגשות אשם. גם לא איכפת לי להיות הומו. לא באמת, ואני לא חושב שסקס מכהה את הנשמה, ולא מאפשר לי להיות מוכן לקשר רציני, אבל כשהייתי עם הבחור האחרון, שסיפר לי על הסבל שלו מבדידתו, והציע לי לישון אצלו, אבל לא נעניתי לבקשה, התחלתי לשאול את עצמי עד כמה אני באמת נמשך לסקס עם גבר, האם זה באמת מה שמושך אותי כל-כך? האם לא הייתי יכול להינות גם אם הייתי עם בחורה? האם אני פשוט עצלן מכדי לחזר אחרי בחורה או אחרי בחור, ובוחר סתם להזדיין ביחסים סתמיים עם בחורים שפגשתי דרך האינטרנט. אף פעם בחיים לא הייתי זקוק כל-כך ליחסי מין. התחלתי עם זה רק בגיל 19 עם בחורה שהיתה החברה הראשונה שלי וידעה שאני נמשך גם לגברים, היו לי שנים שבהן לא היה לי סקס ורק אוננתי. תקופות ארוכות, מה פתאום עכשיו זה כל-כך חשוב שלי ואני משקיע בזה כל-כך הרבה מאמץ, או בעצם במחשבה שנייה לא משקיע בזה מאמץ כלל, זה הרי בא כל-כך בקלות. אמרתי לידידה שלי שאני צריך להיגמל מסטוצים, והיא שאלה אם זיונים עושים לי טוב, אז למה להיגמל מהם? אכן, למה בעצם? טוב, זהו לעכשיו.. לילה טוב מיכאל

27/11/2005 | 02:14 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מיכאל, תודה על השיתוף והחשיפה, גם אם היא וירטואלית בלבד. אולי תוכל לספר לנו מניסיונך איך אתה מנווט בין משיכתך לגברים ולנשים. כפי שבוודאי שמת לב, זו שאלה שחוזרת כאן בפורום ומטרידה אנשים לא מעטים. האם מאז שהתחלת לממש את משיכתך לגברים אתה מקיים גם יחסים עם נשים? האם יש לך קשרים רגשיים יותר עם בני או בנות אחד מהמינים ועם בני או בנות המין האחר הקשרים מיניים יותר? האם אתה מקיים במקביל יחסי מין עם גברים ונשים או שיש לך תקופות כאלו ותקופות כאלו? ושאלה שמסקרנת אותי מבחינה מקצועית: מה אתה מרגיש שהטיפול נותן לך בהקשר של הכיווניות המינית שלך? תודה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

27/11/2005 | 22:46 | מאת: מיכאל

הי ד"ר גידי ושאר המשתתפים אני צריך פרספקטיבה הרבה יותר רחבה כדי לענות לך על השאלות האלה, אולי תשאל אותי את אותן שאלות עוד עשר שנים אני אדע מה לענות עליהן. אולי אז אני כבר אהיה בטוח שאני פשוט הומו, ואהפוך גם אני להומו מילטינטי, שחושב שבי-סקסואליות איננה אלא הומואיות מודחקת, ואולי אני אצליח לשלב בין שתי העולמות וליצור קשר רגשי עמוק גם עם גברים וגם עם נשים. למרות שכפי שתיארתי את השבוע האחרון שלי אני לא בוחל בסטוצים, השאיפה שלי היא לאהבה, ולא איכפת לי להיפגע בדרך. להיפך. המשיכה המינית שלי גם לגברים קיימת מאז גיל ההתבגרות, התחלתי לממש אותה רק לפני קצת יותר משנה. לפני כן היו לי רק שלוש חברות, כך שאין לי ניסיון רב עם נשים. (אחת מהן במשך שנתיים) מאז שהתחלתי עם גברים לא הייתי בכלל עם נשים, והייתי עם די הרבה גברים יחסית לסטוצים, והיה לי גם שני קשרים פחות או יותר רציניים. עם האחד זה היה מובסס יותר על מין, אם כי גם היינו חברים, היה לנו על מה לדבר ויצאנו ביחד, אפילו צעדתי איתו במצעד הגאווה, עם השני זה היה יותר רגשי, אם כי כך לפחות חשבתי יותר מבחינתו, אבל זה נמשך מעט מאוד זמן, והוא נטש אותי בתואנה שהוא לא רוצה מערכת יחסים רצינית עם גבר אלא עם אשה, ונו ,אני איכשהוא אולי אמור להבין את זה, למרות שאני קצת כועס עליו. לגבי הטיפול, ובכן, כפי שאולי אתה זוכר, כי ציינתי את זה באחת ההודעות שלי, וגם כתבתי כאן הודעה תחת השם שלומי פעם, אני קצת נהנה ובעיקר סובל, מהפרעה בי-פולרית. הייתי בטיפול במרפאה ציבורית במשך שנה וחצי, והוא התמקד יותר בהתמודדות עם שני מאניות פסיכוטיות ודיכאון קשה שכלל ניסיון התאבדות. היה אמנם עיסוק בשאלות של הזהות המינית, אך הן די נדחקו לקרן זווית לעומת הבעיות היותר אקוטיות. מזה כחודש, אני בטיפול אצל פסיכולוגית פרטית, ואיתה אנחנו גם נוגעים בנושאים האלה, אבל אני עדיין עסוק הרבה יותר בהחלמה מה"מחלה" שלי, ולהתרגל להיות במצב מאוזן, לצערי לכמה שנים הקרובות בעזרת תרופות. העיסוק בשאלת הזהות המינית הוא עדיין בגדר מותרות עבורי במידה מסוימת, הבי-פולריות מטרידה אותי הרבה יותר מהבי-סקסואליות, אם כי ככל שעובר הזמן ואני באמת במצב מאוזן ויציב, עובד בשוק החופשי, גר בדיור רגיל מחוץ לבית אבי, זה מתחיל להעסיק אותי יותר. הפסיכולוגית שלי אמרה לי היום שהעבודה שאני חי חיים לגמרי רגילים היא הישג, ויש בזה משהו, רק לפני פחות מחצי שנה, הייתי מאושפז במחלקה סגורה אחרי ניסיון אובדני, שאפילו כמעט הצלחתי בו. ואז לא היה מיכאל וירטואלי שמשתף בחוויות שלו את הפורום....אולי העולם מרוויח משהו קטן מקיומי המיוסר לעיתים... זהו להפעם... בברכה מיכאל

אודה לכם על התייחסותכם הכנה... התחלתי לצאת עם גבר חם מפרגן, ומתוק, הייתי שבוע בעננים אבל אז.... גיליתי כמה דברים שמערערים את ביטחוני ורצוני להמשיך את הקשר...תגידו לי אם אני מחורפנת או שיש לי "קייס"?! הגבר לובש חוטיני(פעם ראשונה שנפגשתי בזה..), הוא מסודר ומוקפד בטרוף, הוא צוחק על אהבתו לאיפור עם נצנצים-עלי כמובן(אף גבר בחיי לא אהב זאת עד עכשיו..?!), הוא מדבר על רגשותיו בלי כל בעיה בדרך שלא נפגשתי בה עד עכשיו ושגורמת לי כבר אי נוחות... ועוד כל מיני מניירות שמזכירות לי ידיד טוב שהיה הומו אגב הוא נמשך אלי בטוח- רואים זאת, ורוצה לישון איתי כל לילה, אבל מה? הוא גומר ממש !לאט (האם זה לא עוד סימן???? עזרו לי....אני מקבלת כל אחד כפי שהוא, אבל לא בטוחה שיכולה לחיות עם אחד כזה באופן אישי...

25/11/2005 | 10:30 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גילי, בתופעות שתיארת אין בהכרח כדי להעיד אל נטיות הומוסקסואליות, אם כי חלק מההתנהגויות אופייניות יותר להומוסקסואלים. ייתכן שהוא אימץ לעצמו גינונים של מטרוסקסואל. האורגזמה המושהית שלו עשויה לנבוע מקשיי ריכוז וקשה לדעת על מה הוא חושב/מפנטז. המלצתי היא לקיים איתו שיחה פתוחה, אולי תחילה על העיכוב באורגזמה, ואולי אף לפנות איתו בהקשר זה לטיפול סקסולוגי, ובהמשך אולי גם על נטיותיו המיניות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

29/12/2005 | 06:24 | מאת: ויש נשים שאוהבות את זה...

24/11/2005 | 15:53 | מאת: בן אדם

הייתי רוצה לשמוע מהדו מיניים שבכם האם העובדה שהייתם עם בני המין שלכם הפריעה לכם להקשר גם עם בני המין השני? האם זה מפריע בדרך כלל לנשים שאתם נמשכים גם לגברים?(ברור שיש נשים שזה לא מפריע להן אבל אני שואל על בדרך כלל) מה עושים עם זה? האם אתם פשוט בוחרים לכם מין מסויים ודובקים בו? האם הידידים שלכם הם רק הומואים? סטרייטים? או שנייהם? זהו.

24/11/2005 | 23:11 | מאת: מיכאל

הי בן אדם, של בחורים שלא רצו להיות איתי בקשר כי אני נמשך גם לנשים. . מאז שהתחלתי עם גברים לא יצאתי עם נשים כך שאני לא ממש יכול להגיד לך מנסיוני, אם כי היו לי כמה חברות בעבר, שנעשה כבר רחוק למדי. אני כאמור מתלבט אם אני בכלל בי ולא פשוט הומו. האמת היא שנראה לי שיש נשים שזה יפריע להן. מישהו אמר לי פעם ללכת על נשים שגם בי-סקסואליות, אבל בסך הכל העולם מורכב ורבגוני ובודאי יכול להכיל גם בי-סקסואליות. תראה, לא הייתי מספר על זה לבחורה בפגישה הראשונה, אבל אולי אחרי כמה חודשים שזה נעשה כבר רציני, אפשר לספר, ואם הבחורה באמת אוהבת אותך, אז למה בעצם שזה יפריע לך, ואם היא לא מקבלת אותך כמו שאתה, אז היא לא באמת אוהבת אותך... היכרתי גם מישהו שהיה נשוי למישהי שהסכימה שהוא יהיה עם גברים במקביל, אבל זה נשמע לי דרישה מוגזמת מאשה, אבל אם אתה מגלה נאמנות, אז למה שלבחורה ליברלית ואינטליגנטית זה יפריע... בברכה מיכאל

10/11/2012 | 00:57 | מאת: מחפש את הדרך

להכיר אישה שתקבל אותך כמו שאתה. אני הייתי בשתי מערכות יחסים. אחת במשך שנתיים ובקשר הזה התנסיתי פעם ראשונה עם גבר ואז סיפרתי לה כעבור מס' חודשים. נשארנו ביחד אבל זה לא החזיק זה לא שהיא עזבה אותי היא פשוט לא התאמצה בכלל לראות אותי כאילו לא היה אכפת לה הרגשתי שהיא לא אוהבת אותי מספיק ובקושי מתאמצת לראות אותי וזה נגמר בקטע שאני באתי וחתכתי את זה כבר מעצבים. אחרי זה אחרי הרבה זמן בעצם אחרי שנה וחצי יצאתי עם מישהי 5 חודשים וסיפרתי לה שיש לי נטייה כזאתי לא שעשיתי משהו בדיעבד כן עשיתי בזמן שהייתי איתה אבל לא אמרתי לה. אמרתי לה רק שבגלל זה נפרדתי מהחברה הקודמת. הבחורה הזאת נשארה איתי איזה שבוע ואחרי זה הלכה לפסיכולוג שלה היא הייתה מטופלת הרבה שנים בעקבות הטרדה מינית. ואז היא פשוט עזבה היה בכי נורא גדול שלה ראיתי את הכאב היא אהבה אותי כנראה ממש אבל אולי לא מספיק ?? עכשיו אני אחרי קשר עם גבר מבוגר במשך שנה קשר שטלטל אותי לגמריי . אני רוצה להתחתן ולהכיר אישה ולהביא ילדים מפחד שאף אחת לא תקבל אותי ככה המשפחה שלי לא מקבלת אותי ככה החברים אני לא מעז לשתף אותם בכלל. אני בעצמי לא מקבל לגמריי את עצמי בעקבות הסביבה ובכל זאת ניהלתי קשר לא פשוט עם גבר במשך שנה ואהבתי אותו גם וזה הפחיד אותי עוד יותר הרי איזה עתיד יש עם גבר גרוש עם שני ילדים בן 45+ . אני בשנות ה-20 המאוחרות דרך אגב. חשבתי להכיר אישה ביסקסואלית גם האם זה אפשרי ?

היי בן אדם יקר, אכן, ישנם קשיים בלהיות ביסקסואל שאינם קיימים בקרב סטרייטים או הומואים. ביסקסואלים סובלים מאפליה מעצם משיכתם לבני מינם - כאשר הם יהיו בקשר זוגי עם גבר הם יחוו את אותם הקשיים שחווים הומואים במצבם. יחד עם זאת, לביסקסואלים נוספים קשיים אחרים, שנובעים מחוסר הלגיטימציה החברתית שקיימת בישראל לזהות דו-מינית, בורות וחוסר ידע בנושא, ומיתוסים רבים ומופרכים (ביסקסואלים הם "הומואים בארון", הם אינם מונוגמיים וכו'). לפיכך, חווית גיבוש הזהות הדו-מינית עשויה להיות קשה ומורכבת מחווית גיבוש הזהות ההומו-לסבית. כפי שכתב מיכאל בתגובה אליך, אנשים רבים שנמשכים לשני המינים מחליטים בחלק מהמקרים להגדיר עצמם כהומואים מתוך ידיעה שזה יקל על החברה ההומו-לסבית, שמעדיפה קונפורמיות, לקבל אותם ב-100%. אני חושב שישנם יתרונות רבים בלהיות דו-מיני. ראשית, יותר אופציות פתוחות בפנייך או כמו שאמר פעם וודי אלן - זה מגביר את הסיכויים שלך למצוא דייט ליום שישי :-) שנית, יש לך את האפשרות לחוות שני עולמות שמנסיוני לכל אחד מהם הייחוד שלו - קשר זוגי חד-מיני לעומת קשר זוגי מעורב. שלישית, אתה יכול להביא יותר צדדים שלך לקשרים זוגיים שונים. כלומר, עם גבר להראות את הצד הפגיע, הרך וה"נשי" יותר ועם אישה את הצד האסרטיבי וה"גברי" יותר. ולהיפך, אתה יכול להביא הן את הצדדים הנשיים והן את הגבריים שלך לכל קשר, ולהפוך אותו ליותר מעניין ומורכב. במקרה שלי היו בנות שזה הפריע להן ברמת העיקרון, אבל ברגע שהן למדו להכיר אותי הן הבינו שאני אדם אמין, ולהחלטה שלי להיות מונוגמי אין שום קשר לנטייה המינית שלי. באופן אישי, כשאני פנוי ומחפש קשר אני ברוב המקרים לא בוחר מין מסויים, אבל ישנן תקופות בהן אני מרגיש שאני מוכן יותר לקשר עם גברים או להיפך, ולכן באופן אקטיבי אני מחפש זאת יותר (מה שלא פוסל אוטומטית את האפשרות השנייה). יש לי חברים סטרייטים והומואים, אבל באופן כללי אני נמשך יותר לעולם החברתי הלהט"בי. אם ברצונך לשמוע סיפורים נוספים, דעות אחרות או להכיר עוד דו-מיניים אתה מוזמן לבקר בפורום שלנו ב-Gogay http://www.gogay.co.il/forum/display_forum.asp?fid=21 בברכה, אלעד.

29/12/2005 | 07:09 | מאת: דו-מינית/ביסקסואלית/סוג של ירק.

אני מאוד מסכימה עם אלעד. לגבי הרבה דברים שהוא כתב. אם כי בורכתי בחבר שלא מפריעה לו העובדה שאני אנהל קשרים גם עם נשים... באופן כללי, אני אשקר אם אני לא אומר שהאידיאל שלי מבחינתי הוא קשר רומנטי עם בן זוג - בחור ובנוסף - קשר רומנטי מהצד עם בחורה. בו זמנית (אבל לא ביחד...). :-) אולי משום שעם נשים, למרות היותי ביסקסואלית, הניסיון שלי קטן יותר. אבל כמובן שאני יכולה להיות גם רק עם מישהו/מישהי אחד/אחת ספציפי/ת. אני יכולה להיות מונוגמית. ואני מאמינה שיש ביסקסואליים שיכולים אף הם להיות מונוגמיים. אני מסכימה מאוד גם עם מה שאלעד כתב בקשר לאפליה. (אני מקווה שיפרסמו את ברכת השלום שלי בפורום...) :-) שמאוד מתקשרת למה שהוא כתב. יש הרבה אנשים, בינהם גם אנשים מסוימים שקרובים אלי, שחושבים שדו מיניות היא נטל. אני חושבת שאם מצליחים למצוא בן זוג מבין ותומך, הנטל יפחת אם לא יעלם. אני יודעת שזה נשמע אופטימי. אבל **ק איט. מותר להיות לעיתים אופטימיים, לא? :-) אני לא בוחרת אותם לפי איבר המין... אני חושבת שזה מאוד תלוי בבנאדם ולא במין שלו. אלא לפי הראש שלהם, איזה בנאדם הם. כמובן שיש תכונות שלגברים אין כמו שיש תכונות שלנשים אין, לכן זו פשוט שאלה של זמן... מקום... מצב רוח אם תרצה... ונכון שלפעמים גם חסר קצת אלמנט נשי או אלמנט גברי. לכן יש לי "אידיאל". יש לי ידידים מכל המינים ומכל הסוגים. אני יכולה לומר בפירוש, שגברים (סטרייטים כמובן) מגלים קצת יותר התלהבות בקשר לנטיה הביסקסואלית. זה לא מפתיע, למרות שהיו כאלה שזה הפריע להם. והיו כאלה, שלא - ואפילו קיבלו במקצת את "רוע הגזירה" וחלקם אפילו בשמחה וששון. נשים לעומת זאת מגלות קצת יותר רתיעה מלהכנס לקשר עם בחורה שכבר "תפוסה" ע"י בחור אחר.. זה נתפס כ"לא רציני" וכיו"ב. כמובן שיש גם את אלמנט הקינאה...

24/11/2005 | 14:40 | מאת: הולי

שלום רב... לפני שאתחיל בכלל לכתוב,אני חייבת לציין שיצא לי לקרוא המון מאמרים שלך,וממש אהבתי את הדרך שאתה מתנסח,אתה פשוט ג-ד-ו-ל....השתמשתי בכמה מהם לצורכי כתיבת עבודה לאוניברסיטה,ואפילו המרצה אהבה את מה שכתבתי,והיא לא כ"כ סימפטית...גם צירפתי אותם לרשימת הבביליוגרפיה. בכל אופן,אני סטודנטית שנה ג' לפסיכולוגיה,ובמסגרת לימודי הקורס "מיומנויות בפסיכולוגיה",אני צריכה לכתוב עבודה מחקרית על השאלה הנ"ל...אני אשמח מאוד אם תוכלי להפנות אותי למקורות/מאמרים/מחקרים או כל דבר אחר שממנו אוכל לשאוב אינפורמציה... בברכה הולי וכמובן,לא אשכח לציין אותך ברשימת הבביליוגרפיה שלי...שוב

24/11/2005 | 19:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום הולי, תודה על המילים החמות. אני ממליץ על הקישור הבא: http://allpsych.com/journal/homosexuality.html ועל הספר הבא: Born Gay?: The Psychobiology of Sex Orientation by Glenn Wilson, Qazi Rahman כמקורות העדכניים ביותר המוכרים לי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

23/11/2005 | 14:36 | מאת: תומר

עם 3 גברים הייתי בשבועיים האחרונים, עם שלושתם כמובן לא נהניתי, היה טכני לגמרי.

23/11/2005 | 20:22 | מאת: מיכאל

לא נורא, לי היה שבוע שהיו לי בו שלושה גברים, האחרון גם נעשה חבר שלי...אבל, אני ממש מסכים איתך שסקס של סטוצים הוא הרבה פחות מספק מסקס של מערכת יחסים...כדאי לך לנסות את זה... בברכה מיכאל

23/11/2005 | 23:00 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום תומר, אני לא חושב שהעובדה שלא נהנית ביחסי מין ללא רגש הופכת אותך לזנזון, אלא מעידה על כך שאתה בחור רגיש שמחפש אהבה ושואף לשלב מין ורגש. אני יכול בהחלט להבין שהניכור שהרגשת ביחסי המין גרם לך להרגיש רע ולשתף אותנו בהרגשה הרעה באמצעות הכינוי שבחרת. אני יכול להבין גם שקיימת בעייתיות מסויימת בכך שרוב מערכות היחסים עם גברים מתחילים מיחסי מין, אך אין פירושו של דבר שכולם מסתיימים ביחסי מין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

17/12/2005 | 12:35 | מאת: איציק

אני יכול להעיד באופן אישי עד כמה תשובתו של גידי נכונה. חוסר הסיפוק והתסכול שאתה חווה רק אומרים שאתה מחפש משהו שכנראה לא נמצא בסקס מזדמן. בהצלחה.