פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
2300 הודעות
2240 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

שלל מאמרים בנושאי הפורום: https://www.Shrink-Friendly.co.il
31/08/2006 | 13:03 | מאת: הצל של הגבר

שלום לך ד"ר רובינשטיין אני שוב נתקל בלבטים קשים אולי אני בכלל לא דו מיני אלא הומופוב,שלא מוכן להודות בנטייתו. איך אתה היית מגדיר דו מיניים לפי נסיונך? בעבר קראתי שכתבת שרוב הגברים שבאים אליך לטיפול יש להם צד אחד של מניות שהם נמשכים אליו יותר. השאלה איך בן אדם יכול לדעת שהוא דו מיני ולא נוטה לנטייה אחת? אני לא ממש מחפש הגדרות ולחיות לפי דרך מסויימת,כל אחד חי בצורה שנראת לו לנכון אבל הייתי מאוד שמח אם היית יכול לספר לי קצת איזה סוגים של דו מיניים אתה מכיר? איך לדוגמא אדם יכול לדעת שהוא דו מיני או אולי הוא הומו? האם רק המשיכה המינית נחשבת כקריטריון או אולי יש דברים אחרים שבהם אנו קובעים את נטייתנו ואת צורת החיים הנכונה שאליה אנו מתאימים? אם אני נמשך יותר מינית לגברים אוהב לגוון ולא להיות של גבר אחד ולעומת זאת מחפש אישה אחת כי תמיד נמשכתי לצד הנשי והעדין שיכול להשלים אותי ולספק לי את מה שבאמת אני מחפש בחיים ובבניה קשר זוגי. האם זאת דו מניות כי יש לי באמת רצון לחיות עם אישה לא בגלל החברה או הלחץ החברתי כי ככה מאז ומתמיד ידעתי שזה מה שאני רוצה.

01/09/2006 | 11:25 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שוב, אני רק יכול להציע לך לחזור ולקרוא את המאמר הקצר הבא, שבו ניסיתי לרכז את מלוא המידע בנושא: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html ביסקסואל הוא אדם הנמשך פיזית-מינית (לפני שמתחילים להיכנס לפן הרגשי) לשני המינים, כאשר בדרך כלל המשיכה לאחד המינים חזקה יותר. אחת התגובות הקיצוניות אך השכיחות בקרב גייז היא שביסקסואלים אינם מקבלים את ההומוסקסואליות שלהם וזה בהחלט לא נכון. אני מרגיש שאתה מאוד מבולבל, מוטרד ומתייסר ומציע לך בחום לפנות למטפל גיי/בי-פרנדלי שילווה אותך בניסיונותיך למצוא לך הסדר חיים משביע-רצון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי פורום... עברתי לדירה חדשה לבדי. זהו, חסל סדר שותפים. השכנה שלי היא חמותו של בעל הבית והיא גם מעין סבתא מאמצת, ככה אני קורא לה. אני משקה לה את העציץ ומסדר לה את השלט, והיא הביאה לי אוכל בשבת ממה שהיא בישלה למשפחה שלה. נשארתי באותה שכונה, אבל בעוד בדירה הקודמת הדירה הייתה בבניין חדש, וגם השכנים התנהגו כמו אנשים "חדשים", כלומר די בניכור, כאן הדירה הזו קיימת אולי שמונים שנה, וגם השכנה נשארה כנראה באותה תקופה. ואני עדיין בירושלים... אני משום מה מתקשה להאמין שבתל-אביב יהיה לי יותר טוב. האם זה הגיוני לעבור לעיר אחרת רק כי יש בה יותר גייז? כי אין לי שום סיבה אחרת...אז כמובן שיש כאן תמונה יותר רחבה, ושם יש יותר ליברליות, ויותר לאן לצאת, ובעצם גם יותר אנשים שאפשר לצאת איתם זה שיקול. נו, אני סתם מפחד לעבור, ומוצא לעצמי תירוצים. מה נעשה מחר? אני כנראה אפגש עם חברי א', שהייתי איתו במחלקה הסגורה, ונלך ביחד לקנות לוביה לשכנה שלי בשוק. ננהל דו שיח פסבדו פילוסופי, כמו שהפסיכיאטרים אוהבים לקרוא לדברים שהמטופלים שלהם אומרים והם לא מבינים. לילה טוב מיכאל

31/08/2006 | 13:29 | מאת: גבר שרוצה לאהוב

שלום מיכאל ,כל מה שרשמת וכל הלבטים ירושלים ת"א מתאימים לי בדיוק אשמח שנדבר [email protected]

היי גבר... שלחתי לך מייל. לא יודע אם קיבלת...האימייל שלי מופיע למעלה... בכל מקרה, רציתי לכתוב לך שלא תמיד הדשא של השכן ירוק יותר. אני יודע שאולי זה נשמע מוגזם, אבל נראה לי שהשאלה הבסיסית שאנחנו צריכים לענות עליה היא למה אנחנו כאן? למה להיות קיים? או כמו שקאמי שאל, למה לא להתאבד? אני חושב, ואולי אני טועה, שרוב האנשים בעצם עונים תשובה מאוד ברורה לשאלה הזו במעשים שלהם גם אם הם לא מודעים לזה, והיא להקים משפחה, להוליד ילדים ולגדל אותם. זו דרך להרגיש שאתה לא זמני ובר חלוף אלא במובן מסוים נצחי, כי משהו ממך ממשיך הלאה. זו הדרך של רוב האנשים לתת משמעות לחיים שלהם. למה אני כאן? כי יש לי חובה כלפי הילדים שלי, המשפחה שלי. שאלתי את אמא שלי וזה הפיתרון שהיא נתנה לי, שאלתי את אבא שלי וזה הפיתרון שהוא נתן לי. אני לא הולך לשאול אנשים ברחוב, כי אני רחוק עכשיו מאוד ממאניה, אבל נראה לי שזה גם הפיתרון שרובם היו נותנים לי. חיים בתור הומו עושים את הפיתרון הזה לבעיה להרבה יותר קשה. לא בלתי אפשרי, אבל יותר קשה, ולכן אנחנו צריכים למצוא פיתרון אחר. אני אחשוב על פיתרון ואתן לך תשובה מחר...נו, טוב, אולי מחרתיים, או אחרי שאני אסיים את התואר השני שלי, שכבר התחלתי והפסקתי...יש לי כבר נושא לעבודת גמר, הומוסקסואליות ומהות החיים. מישהו בטח כבר כתב על זה דוקטורט. בברכה מיכאל

31/08/2006 | 00:18 | מאת: מבולבלת

ד"ר רובנשטיין שלום. אני בחורה בת 27, נשואה כבר 3 שנים. בשנים האחרונות התחזקה אצלי ההרגשה כי אני נמשכת לנשים. מעולם לא חשבתי שאני לסבית אך הסקס הלא מספק עם בעלי וחברה חדשה בחיי (לא באופן רומנטי) האירו אצלי מספר נקודות. מצאתי את עצמי פתאום מפנטזת על החברה הזאת שלי, בעיקר אחרי שהיא סיפרה לי שהיה לה קטע עם בחורה. הרגשתי שאני ממש מתאהבת בה. פינטזתי עליה ודימיינתי את החיים שלנו יחד, מאוהבות, למרות שידעתי שאין לזה שום סיכוי ממשי, מבחינתה. אני לא מתכוונת להתגרש או לנסות לגלות דברים אחרים אודות המיניות שלי, אבל זה עדיין מציק לי שנמשכתי לאישה ומאז אני מוצאת עצמי נמשכת גם לנשים אחרות. מיותר לציין שקשה לחיות כך. מה דעתך בנושא?

31/08/2006 | 11:56 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מבולבלת, אינני יודע אם העובדה שהסקס עם בעלך אינו מספק אומרת משהו על משיכתך לגברים בכלל, אך ברור שאת נמשכת לנשים ואינך מממשת חלק גדול מעצמך כשאת נמנעת מלממש משיכה זו. הייתי ממליץ שתנסי יחסים עם אישה ותראי מה קורה לך בהם. לא תמיד קיימת התאמה בין הפנטזיות לבין המציאות. יכול מאוד להיות שהתייעצות פנים אל פנים עם מטפל גיי-פרנדלי תעזור לך להבהיר לעצמך דברים ולקבל תמיכה בשלב המעבר והגישוש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

30/08/2006 | 03:21 | מאת: גבר שרוצה לאהוב

שלום ד"ר רובינשטיין אני בחור בן 28 חי כבר כ5-6 כגיי,מכיר פחות או יותר את חיי הגייז,אתרי היכריות ומועדונים ואיך לומר לך את זה אף פעם לא היה לי מישהו רציני ,מעולם לא הגעתי לסיטואציה שהייתי יכול לפתח קשר אמיתי עמוק עם גבר,הכל סטוצים קשרים רגעיים,מעט מאוד גברים מחפשים את הקשר הרציני,אומרים לי אהבה מגיעה פתאום בלי שמחכים לה..... אני לא מאמין בקלישאות,ממה שאני רואה בשטח מנסיון של 6 שנים ומחברים קרובים יותר מידי אהבה לא פורחת בין הגברים,יש קשרים אומנם אבל רק יחידי סגולה מגיעים לקשרים ארוכי טווח, המון בגידות ומישהו פעם אמר לי ונראה לי שהוא צודק שמונוגומיה בין גברים זה מאוד קשה למצוא,גברים חושבים על סקס ללא הפסק לא מסתפקים במה שיש להם,ובכלל קשה להחזיק גבר נאמן. תראה אולי אני מכליל אבל בעיניים שלי ראיתי את הסיטואציות של חוסר הנאמנות והסקס החופשי הזה. הייתי אצל מטפל גיי פרנדלי וגם הוא ייעץ לי לא להרים ידיים ולנסות שוב ושוב לחפש את האחד והיחיד,לנסות לפנות לאירגוני התנדבות של גייז אולי שם יהיה אפשר להכיר גברים איכותיים שתורמים לקהילה,התנדבתי ושוב נתקלתי בהצעות מזדמנות של סקס אני מנסה להכיר אנשים איכותיים בוגרים יותר שעברו אולי את הקטע השטחי בחיים ושוב אני נתקל בסקס וחוסר הרצינות של הגברים,גברים ממש צוחקים עלי שאני אומר שאני לא שוכב עם גברים בפגישות הראשונות ואני מנסה לפתח משהו יותר עמוק הכל סובב סביב הסקס לאן שאני לא פונה לכל שכבות הגיל כל בעלי התואר והפועלים הפשוטים סקס..... סקס...... סקס........ אני לצערי לא מאמין שיגיע הגבר שירצה להתעניין בי מעבר לסקס,ואז נכנס הגורם הנשי שאני מנסה למצוא אותו כמפלט ואיך אומר לך את זה עם נשים לשמחתי או לצערי יש יותר אופציות לקשרים טובים וארוכי טווח,מנסיון אישי. אני בטוח ד"ר רובינשטיין שאם הייתי סטרייט כבר הייתי עובר היסטוריה של מערכות יחסים ואולי כבר הייתי נשוי,ולא כל הזמן ללכת לחפש את הבלתי מושג אהבה עם גבר. אני מתבגר ואני לבד ונמאס לי להיות לבד,אני נראה טוב בעל אופי מקסים ומיוחד ולצערי אני ישן לבד בלילה משדר בטחון ואהבה לזולת הבעיה כנראה לא בי אלא בתופעה..... אני רוצה להכיר מישהו גבר או אישה ולאהוב,השאלה ד"ר רובינשטיין איך אני יכול להגיע לאישה ויש לי כמה בנות שהיו מעוניינות,איך ניתן לפתח אהבה עם אישה רומנטיקה שהמשיכה המינית שלי לגברים(למרות שאני מעריץ נשים) אבל לא ממש נמשך מינית אליהן האם יש דרך בטיפול מיני או פסיכולוגי ,אני יודע שאין טיפול למנוע את המשיכה לגברים אבל האם יש איזשהי דרך לפתח גם רגש מיני לאישה...... גברים גרמו לי להמון דיכאון ואפילו אני משתמש בכדורים נגד דיכאון בגלל הקטע הזה אני מטופל גם אצל פסיכיאטר, אבל אין פתרונות גם לו..... חוץ מלתת לי פרוזק ולהגיד לי שיום אחד יהיה טוב. אני יודע שטיפול לא אוכל לקבל כאן אבל אשמח ד"ר רובנשטיין שתייעץ לי אפילו בנקודות מה ניתן לעשות כדי להיות אוהב ונאהב ותאמין לי שאני לא אובססיבי לזה ,אני בסך הכל מבקש מה שכולם רוצים דבר פשוט.....לא?

30/08/2006 | 11:26 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, קראתי את פנייתך בתשומת-לב רבה ואני שותף לתחושת המלכוד שאתה מתאר. אינני יודע אם רק יחידי סגולה מגיעים לקשרים ארוכי-טווח, אך אני יודע שהם קיימים. אמנם כשמסתכלים על אתרי גייז ועל מקומות מפגש, הרושם הנוצר הוא של אנשים שמחפשים רק מין, אך גם אם תחפש אנשים נשואים במועדוני הכרויות של סטרייטים לא תמצא. לא הבנתי מדבריך אם יש לך איזו שהיא משיכה מינית לנשים, או שמצאת מפלט בקשרי הידידות האפלטונית שלך עם נשים. על כל פנים, לא זה צריך להיות הכיוון. להערכתי, יש איזה מנגנון פנימי בך שמונע ממך לפתח קשר והוא ראוי לעיבוד במסגרת טיפול פסיכולוגי. נכון שהאווירה הכללית באתרי הכרויות ובמועדוני גייז היא אווירה מינית מאוד, אך מצד שני, אתה מעורה בעולם הזה במידה רבה מאוד. יכול להיות שאלה לא המסלולים הנכונים לחיפוש זוגיות, יכול להיות שאתה נענה מהר מדיי להצעות לסקס - אינני יודע. בכל אופן, המלצתי לך היא לפנות לטיפול ובשלב זה להרפות מהחיפושים כי הם רק מוסיפים על מצוקתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

30/08/2006 | 13:54 | מאת: גבר שרוצה לאהוב

שלום ד"ר רובינשטיין קראתי את תגובתך ובהחלט הסכמתי עם מה שאתה אומר. אבל הבעיה שמציקה לי יותר זה שאני מכיר מישהי מאוד חמודה כרגע אנחנו מוגדרים כידידים מאוד טובים,יתכן והייתי יכול לעלות שלב לחברות ולאהבה הכל תלוי ברצון ובהשלמה שלי מה אני באמת רוצה. כל פעם שהיא מכירה גבר חדש אני מרגיש את הכאב שאני הולך לפספס אותה. השאלה אם בכלל אוכל לפתח איתה קשר נורמלי, לחשוק בה ולאהוב אותה זה יהיה אפשרי ,כי היא מיוחדת ואני מאוד מתחבר אליה,הפחד שלי מרוכז בדבר אחד שהביצועים המיניים שלי לא יהיו טובים מנסיון עבר עם נשים,אני לא אומר שאני מתפשר ומחפש אהבה בכח גם נשים עושות לי את זה, איתן דווקא אני מחפש את הרוך האהבה הקרבה גברים לדעתי זה יותר בקטע חוויתי להנות וללכת הבייתה,יתכן ואוכל גם לפגוש בסופו של דבר גבר רציני השאלה מה זה יתן לי,אני מחפש בטיחות בחיים ילדים משלי ולא לאמץ להקים משפחה נורמלית בלי הרבה סיבוכים,אהבה בין גבר לאישה מה שלא נגיד ונרחיב היא הרבה יותר פשוטה וטבעית,ואני דווקא כן רואה את עצמי חי במערכת יחסים עם אישה כי שוב אין לי בעיה לתת לאישה מה שהיא צריכה להיפך אני יכול לתת יותר כי אני גבר רגיש ורומנטי ויכול לחשוק ולאהוב אישה, הבעיה שנוצרת היא הצד הגברי הזה שלא עוזב אותי שאולי אני מרים ידיים ומחפש אהבה לא נכונה שלא תתאים לי,מצד אחד אני כן רוצה את אותה בחורה ומצד שני אני לא בטוח בוודאות זה המעשה הנכון לעשות. יש לי איתה נושאים משותפים הערכה אחד לשני ואולי כן ניתן לפתח את זה למעבר ,השאלה אם כדי לעבוד על זה או להמשיך לברר מה באמת מתאים לי????

30/08/2006 | 17:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שוב שלום לך, קשרי ידידות אפלטוניים בין גייז ובין נשים סטרייטיות הן תופעה שכיחה למדיי, שזכתה להתייחסות נרחבת בספרות: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a27.html יש לי הרגשה שאתה מבלבל בין סוג זה של יחסים ובין הקושי שלך למצוא בן-זוג. אני ממליץ לך בכל זאת לפנות למטפל גיי-פרנדלי נוסף להתייעצות בקשר לקשייך למצוא בן-זוג ואולי גם ביחסך לנטייה המינית שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

31/08/2006 | 00:58 | מאת: מיכאל

הי גבר... מצד אחד אתה מתלונן שגברים רוצים רק סקס, מצד שני אתה כותב: "אני מחפש בטיחות בחיים ילדים משלי ולא לאמץ להקים משפחה נורמלית בלי הרבה סיבוכים,אהבה בין גבר לאישה מה שלא נגיד ונרחיב היא הרבה יותר פשוטה וטבעית," מה נסגר? אתה בעצמך לא רוצה קשר רציני עם גבר, אלא עם אישה...אתה בעצמך רואה בגברים רק אובייקטים מיניים, אתה בעצמך שבוי במערכת מושגים מקובעת שרואה במערכת יחסים בין גבר לאשה משהו הרבה יותר פשוט וטבעי. אם אתה בי-סקסואל והבחירה שלך, כמו שד"ר רובינשטיין מציע כאן לאנשים רבים, היא לקיים מערכת יחסים רצינית עם אשה, וסטוצים עם גברים, אז מה הדיכאון הקליני מחוסר רצינותם של הגברים? ואם אתה הומו, אז למה לא להיפטר מהערגה למשהו שאתה לא מסוגל להשיג? תרגיש טוב מיכאל

29/08/2006 | 01:59 | מאת: יריב

אני בחור הומוסקסואל בשנות ה20 לחייו. לפני כמה ימים ראיתי אצל חברים סרט שבו ראו שתי לסביות מאוננות אחת לשנייה, פתאום זה החל לגרות אותי ברמות שאף דבר מעולם כמעט לא גירה אותי. מאז אני מאונן וחושב רק על זה, ומפנטז רק על זה. הפחד שלי, זה שיכול להיות שזה מעיד על כך שאני רוצה להיות בחורה, האם לדעתך יש בזה משהו? (ברמה המודעת, אני ממש לא רוצה להיות בחורה).

29/08/2006 | 08:50 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יריב, לדעתי, בהחלט יש בעוררות המינית שלך למראה מגע מיני בין שתי בחורות כדי להעיד על כך שאתה נמשך גם לנשים. מדוע אתה מפחד מזה? מדוע בגילך הצעיר אתה צריך להתקבע על דבר אחד? בי-סקסואלים בהחלט יכולים ליהנות משני העולמות: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html אם הם מצליחים להתגבר על הצורך בהגדרות נוקשות של "או-או". אפשר בהחלט "גם וגם". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

27/08/2006 | 10:13 | מאת: Can't take it any more

שלום, אני הומוסקסואל בגילאי ה-20. פעמים רבות אני נמשך (ולא יכול להתגבר על הצורך) להכיר גברים בשירותים ציבוריים. לרוב לא למטרת יחסים מלאים, אלא רק בשביל "לראות ולגעת". אני לא יודע מה לעשות עם זה ואני תמיד בחרדה שמישהו ראה אותי בסיטואציה כזאת ליד משתנות או יודע על נטייתי המינית (בכל דרך שהיא) כמה נפוצה התופעה ואיך אני יכול לטפל בה?

28/08/2006 | 09:01 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, התופעה נפוצה מאוד. הספרות ההומוסקסואלית מלאה תיאורים אפילו של סיפורי אהבה רומנטיים מהמאות הקודמות, כשמקום המפגש הקבוע בין האוהבים היו השירותים הציבוריים. בכל מדריך למטייל של גייז בעולם תוכל למצוע גם קטגוריה של שירותים ציבוריים וגם כאשר יש אפשרויות נוחות יותר לכאורה לקיים יחסי מין, במועדונים של גייז, השירותים או מקום "נלוז" אחר (כגון חדר חושך) משמש זירה לפעילות מינית. ייתכן והדבר משמש גירוי מיני נוסף, המקשר בין סקס ולכלוך, והופך את המגע למשהו מיני נטו בגלל המרכיב האנונימי המאוד חזק במקומות מסוג זה. אם יש לך משיכה למקומות מסוג זה והחשש העיקרי שלך הוא להיתפס ע"י סטרייטים, ייתכן שהחשש הזה הוא חלק לא מודע בגירוי המיני שלך, אך כדי להגן על עצמך מפניו, תוכל באמת לעבור לשירותים הציבוריים של מקום המיועד אך ורק לגייז, כגון שירותים של מועדון גייז או חדר חושך של סאונה וכד'. כדי לטפל בתופעה אתה צריך להבין ברמה הרגשית מה מושך אותך בה - ולא להתנהג כאילו אתה עושה משהו שאתה למעשה לא רוצה לעשות. ייתכן שלצורך כך תצטרך להיעזר במטפל גיי-פרנדלי, שלא יהיה שיפוטי כלפי התופעה, ויבין את התמונה בכללותה: מה אתה מרגיש לגבי זוגיות, האם הייתה לך זוגיות, האם זו דרך שלך לברוח ממנה, או האם זה פשוט משהו שמושך אותך וצריך לתת לך לגטימציה לממש אותו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

25/08/2006 | 19:52 | מאת: מודאג

שלום ד"ר רובינשטיין, לפני זמן מה התארחתי בדירה של אחי, הגדול ממני במספר שנים, ובתחילת שנות ה-30. אחי רווק, לא היה לו עד עכשיו קשר רומנטי משמעותי, ועד לביקור חשבתי שהוא סטרייט, כי אני יודע שהוא מתכתב עם בחורות באתרי היכרויות. בזמן שלא היה בדירה, השתמשתי במחשב שלו, וגיליתי במקרה שהוא נכנס לאתר בלוג-טי.וי. תחת הכינוי "מחפש נער חלק במצלמה". זה מאוד הפתיע אותי, ובעיקר הדאיג אותי, בגלל שנראה לי שזה עשוי להעיד על נטייה לפדופיליה. הדאגה היא גם לבריאות הנפשית שלו, אבל במידה רבה פחד שיש בו צד אנוכי שהוא יממש את הנטייה הזאת, ואני לא אעשה כל מה שאני יכול בשביל למנוע את זה. ההסבר החלופי והיותר מרגיע שחשבתי עליו הוא שאחי בכל זאת סטרייט, אבל בגלל שקל יותר להשיג סקס במצלמה עם בנים, הוא מחפש מראה נערי כמעין פשרה, בבחינת "הכי קרוב לאישה". מובן שגם אם הוא פדופיל, יכול להיות שהוא אינו מממש את זה עם נערים מתחת לגיל ההסכמה. למרות שאנחנו לא קרובים וזו ודאי תהיה חוויה מביכה, תכננתי לדבר איתו על העניין, אבל עד עכשיו לא הזדמן לי. חשבתי גם שאולי כדאי להתייעץ איתך לפני כן. חשוב לציין שעצם האפשרות שהוא נמשך לבנים לא מטרידה אותי, שכן אני בעצמי הומו. כמו כן, לא נראה לי שאחי הומו, כיוון שהמשפחה שלי מקבלת אותי באופן מלא וגם לו יש מכרים הומואים, כך שאם הוא היה כזה, לא הייתה לו סיבה מיוחד להסתיר זאת. שאלותיי הן: א. האם לדעתך יש לי סיבה לדאגה? ב. האם לדעתך כדאי/צריך שאדבר איתו על כך? תודה רבה!

26/08/2006 | 12:26 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לאח המודאג, העלית שאלה מורכבת מאוד. ראשית, הומוסקסואלים שונים יכולים לגדול באותה סביבה, שעל פניה נראית מקבלת, וחלק ייצאו מהארון וחלק לא. הדבר תלוי בתפיסתם את הסביבה בציפיות שהם חושבים שיש להורים מהם, במידת המשיכה לגברים, בבלעדיות של משיכה זו ועוד. כך שלא הייתי שולל על הסף את העובדה שהוא הומו רק מפני שלא יצא מהארון ויש לו מכרים הומואים. יש גם הרבה הומוסקסואלים שבעברם קיימו יחסי מין עם בחורות, חיפשו בחורות באינטרנט ולבסוף הבינו שזה לא זה. עניין שונה לחלוטין, כמובן, הוא עניין הפדופיליה. בין חיפוש אחר נער חלק במצלמה ובין קיום יחסי מין עם קטינים המרחק עצום. קודם כל "נער" בהגדרה הזו יכול להיות בהחלט מישהו שעבר את גיל ההסכמה ונראה נערי. זו העדפה מאוד שכיחה בקרב הומוסקסואלים. שנית, אנחנו עדיין במצלמה, זוכר? אני מבין את הדאגה והיא בהחלט בכיוון הנכון, אך מכיוון שהעניין נודע לך בצורה בה הוא נודע לך (כלומר, בדרך לא לגיטימית של חיטוט בחומריו האישיים של אחיך), הייתי מחיל כאן את הנורמות שמקובלות בבית משפט, דהיינו, שמאחר שהאמצעי להשגת ה"ראיה" פסול, ה"ראיה" אינה קבילה, מה גם שה"ראיה" כאן רחוקה מלהעיד על כך שאחיך יקיים יחסי מין הלכה למעשה עם נערים מתחת לגיל ההסכמה. הייתי ממליץ לך שני דברים: (א) להתגבר על יצר המציצנות הקיים בכולנו ולא לחטט לאחיך במחשב ו-(ב) במקביל, להתעניין בצורה גלויה ולגיטימית בחייו האישיים של אחיך כדי ליצור את האווירה שתעזור לו לצאת מהארון במידה והוא אכן הומו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

26/08/2006 | 13:25 | מאת: מודאג

תודה רבה על התשובה! רציתי רק לציין שהגילוי לגבי אחי לא נעשה במסגרת "חיטוט לא לגיטימי" במחשב של אחי, אלא באמת נתקלתי בזה במקרה תוך שימוש במחשב שהוא הרשה לי להשתמש בו. זה אמנם לא מידע גלוי ופומבי, אבל הוא קפץ לי מול העיניים מבלי שחיפשתי אותו באופן אקטיבי, והשאלה היא אם נכון להתעלם מכך. כיוון שחוסר הלגיטימיות של דרך הגילוי היה מרכיב מרכזי בעיצה שלך, האם זה משפיע עליה באיזושהי צורה?

22/08/2006 | 11:37 | מאת: איציק

שלום, אני חייל כבר שנתיים, קרבי. מעולם לא התנסיתי לא עם גברים או נשים. הבעיה היא שמגיל מסוים הפסיקה אצלי המשיכה לנשים (שהיתה מאוד חזקה עד גיל 15 בערך), והתחלפה למשיכה לגברים. עד עכשיו הייתי בטוח שאני הומו (למרות שכמה שקשה לי להימשך לנשים, משהו בי עדיין נמשך לנשים), אך בצבא במקלחות, לא רק שמעולם לא הרגשתי מגורה ממראה גברים ערומים, זה שרוב הפעמים ממש הגעיל אותי לראות גברים ערומים, וראיתי המון. האם אני הומו בהכחשה? דו? א-מיני? מה אני?

22/08/2006 | 21:24 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום איציק, לפי תיאוריך, אתה גם נמשך לגברים וגם מפחד ממשיכה זו (מה שמכונה "הומופוביה" = פחד מהומוסקסואליות). במילים אחרות, המשיכה קיימת ויעידו על כך הפנטזיות שלך, אך בגלל שהפנמת את העמדות החברתיות השליליות נגד הומוסקסואליות, הרי שכאשר אתה נתקל בגברים עירומים הלכה למעשה, אתה מרגיש גועל (לא כל כך מהם, למרות שזה מה שאתה מרגיש, אלא מהמשיכה שלך אליהם). כל עוד קיימת משיכה לבני שני המינים, אתה יכול להגדיר את עצמך כדו-מיני, כאשר עוצמת המשיכה לכל אחד מהמינים נמצאת על רצף http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . נראה לי בהחלט שווה התייעצות עם מטפל גיי/בי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

21/08/2006 | 16:38 | מאת: מתלבטת

אני בת 27, בקשר עם אישה קרוב ל 4 שנים, נמשכת מאוד לגברים ולא נמשכת פיזית לנשים אחרות, כרגע נמצאת בצומת דרכים, האם לקחת הפסקה ולבחון את המשיכה וכימיה עם גברים או להישאר בקשר הטוב והאוהב? יש לציין שהייתי בקשר עם גבר מספר שנים בעבר.

22/08/2006 | 10:47 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מתלבטת, הבעיה שאת מעלה אינה פסיכולוגית אלא מציאותית. מבחינה פסיכולוגית, יש לך בהחלט פוטנציאל ליהנות משני העולמות. אילו היית גבר, בוודאי הייתי ממליץ לך לנסות להגיע לאיזה שהוא הסדר המאפשר לך לעשות זאת, שכן גברים מחפשים הרבה יותר ריגושים ושינויים מאשר נשים, המחפשות יותר ביטחון ויציבות בקשרים. מסיבה זו הייתי מציע לך להתעלם ממין האדם שאותו את אוהבת ואם טוב לך בקשר הספציפי הזה, למרות שזו אישה ולמרות שרק אליה את נמשכת, הרי שברמה הפשוטה ביותר אני אישית לפחות לא הייתי עוזב קשר טוב. אם, לעומת זאת, את חיה בהרגשה מתמדת של החמצה, זה סיפור אחר, אך בכל בחירה יש החמצה של האופציות האחרות. זו, כמובן, עיצה שאפשר לתת רק באינטרנט וייתכן מאוד שמאחורי ההתלבטות שלך, ואולי גם מאחורי הקשר שפיתחת עם האישה, יש גורמים משמעותיים יותר ששווה ללבנם בייעוץ אישי אצל מטפל גיי/בי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

22/08/2006 | 13:39 | מאת: מתלבטת

תודה על התגובה שלך, יש לציין שאני בתוך הארון, רק בחודשיים האחרונים סיפרתי לבת משפחה ולחבר בעבודה, הבת זוג שלי דורשת בשביל שתינו פרידה בכדי שאני אוכל לבחון את המשיכה שלי לגברים, אני מתנגדת מאוד ודורשת לתחום את זה בזמן, אך היא לא מוכנה בטענה שאי אפשר לתחום את זה בזמן. יש לציין שיש לנו קשר מאוד אוהב ותומך.

19/08/2006 | 20:55 | מאת: עידן

אני בחור צעיר הומוסקסואל. לאחרונה פתאום לפעמים אני חש משיכה מינית עזה לבחורות. לא כל הזמן, אבל למשל אם אני רואה סרט עם בחורות ערומות, אני יכול פתאום להתחרמן מזה מאוד, ואז אני מרגיש חוסר משיכה לגברים. אני מוצא את עצמי מתחיל יותר ויותר לפנטז על בחורות. אני חייב לציין שעד לאחרונה בחורות ממש לא היו מענינות אותי. אף פעם לא הגעילו אותי, פשוט לא עינינו. מה כל זה אומר עלי? מה לדעתך עלי לעשות?

20/08/2006 | 09:15 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עידן, מזל טוב! הפכת להיות אדם הרבה יותר עשיר מבחינה מינית ואישית עם רפרטואר מיני הרבה יותר רחב מזה של הומואים מצד אחד וסטרייטים מצד שני. כמו שתוכל לקרוא במאמר הבא http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html , עיקר סבלם של בי-סקסואלים נובע מצורך נוקשה בהגדרות של "או-או" ואני סבור שהפתרון הוא "גם וגם", כלומר, ליהנות משני העולמות. אתה בחור צעיר ולא צריך לתכנן כרגע את כל חייך. ייתכן שתעדיף לקיים מסגרת נישואין רגילה עם אישה ולהשאיר את הקשרים עם גברים כיחסי מין מזדמנים, ואולי להפך. בינתיים, אתה לא צריך להחליט שום דבר, לכאן או לכאן, אלא פשוט להרשות לעצמך להתנסות וליהנות משני העולמות עד שתיתקל בבחור או בבחורה שעימם תרגיש שאתה רוצה לחלוק את חייך ואז, כמו בכל החלטה בחיים, אנו נאלצים לוותר, לפחות חלקית, על האופציות האחרות. ייתכן שתרצה לשקול התייעצות עם מטפל גיי/בי-פרנדלי שיעזור לך להכיל בתוכך את שתי המשיכות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

25/08/2006 | 18:54 | מאת: הורים מודאגים

בננו בן ה16 התודה בפנינו כי הוא הומוסקסואל מזה 5 שנים .הוא אובחן כילד הסובל מאספרגר ומadhd ומקבל מזה 10 שנים ריטלין .במשך שנים סבל מקשיים חברתיים ומבדידות.נראה לנו שהוא פונה להגדרה זו כיוון שאינו יודע מי הוא ולאן הוא שייך . הוא מחפש שייכות קשר קרבה ונראה לנו שהוא מאוד מבולבל. ברצוננו לציין כי התנהגותו ממיד היתה מוזרה וחסרת אמפטיה לזולת. איננו יודעים לאיזה מטפל לפנות

17/08/2006 | 12:33 | מאת: שירי!

שלום לך ד"ר גידי, אני בת 21 בטוחה מאוד שאני לסבית, אחרי תקופה של שנתיים עם נשים החלטתי "לצאת מזה" ולחזור לחיי הקודמים למרות שאני לא נמשכת לגברים... עשיתי זאת מכיוון שאני רוצה לנהל בעתיד מערכת יחסים נורמלית עם גבר הכוללת חתונה וילדים. אז ניתקתי את כל מערכותיי עם הנשים וכל מה שקשור לתקופה הזאת. עשיתי זאת לא בלב שלם אבל אני מרגישה שאני מוכרחה גם למען משפחתי... האם לדעתך אפשר לשנות את נ טייתי המינית? והאם זה בסדר שפתאום עקרתי את עצמי מהעולם של הנשים שהתרגלתי אליו? אשמח אם תעזור לי אני מאוד מבולבלת.... תודה שירי

20/08/2006 | 09:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שירי, אילו היה בך שמץ של משיכה מינית לגברים, ההחלטה שלך הייתה אולי סבירה, אך במצב שאת מתארת, לא נראה לי שהמטרה שהיצבת לעצמך מציאותית הן משום שאינך נמשכת כלל לגברים ונמשכת אך ורק לנשים והן משום שההחלטה נובעת אך ורק מציפיות החברה ממך ולא משום גורם מוטיבציוני פנימי. אנשים מוכנים לשלם מחירים גבוהים מאוד כדי להשתייך לחברה (http://www.giditherapy.com/kzolma.html), אך במקרה שלך עושה רושם שהמחיר גבוה מדיי ומהווה מרשם בדוק לתסכול מתמשך. המלצתי לך היא לפנות למטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך לקבל את נטייתך המינית ולראות בקהילה ההומו-לסבית את מסגרת ההתייחסות שלך. יש לציין שדווקא בקרב לסביות יש חיי קהילה מפותחים יותר ומסגרת תומכת יותר מאשר בקרב גייז גברים. אולי כדאי לך להצטרף לקהילה כמו קל"ף (קהילה לסבית-פמיניסטית), שיש לה גם אתר משלה באינטרנט. על כל פנים, בהחלט הייתי ממליץ לפנות לייעוץ, בעיקר הואיל ואת מציינת בעצמך שאינך שלמה עם החלטתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

In Close-to-Nature Medicine (www.scientiapress.com) can be found a protocol for a clinical trial to treat early-stage HIV with Magnetized Water Therapy. לבדוק גם ממים ממוגנטים באתר אקווה סופט מדור מחקרים מאוד מעניין

20/08/2006 | 08:58 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אור, פורום זה עוסק בהיבטים הפסיכולוגיים של התמודדות עם כיווניות חד-מינית, כולל של התמודדות עם מחלת האיידס. אני ממליץ לך לפנות לפורום העוסק במחלות זיהומיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

14/08/2006 | 11:01 | מאת: מנסה לעזור לשכנתי הטובה

לשכנתי יש ילד בגיל ההתבגרות(13) והוא התפתח מבחינה פיסיולוגית רואים ושומעים. יש בעיה של תקשורת בין ההורים לילד (אין פתיחות ביניהם הם לא מדברים על נושאים של בינו לבינה או כל נושאי המין אשר עומדים לפניו בפתח) הם רכשו לו הרבה ספרים אשר יוכלו לעזור או לענות על שאלותיו. לפני שבוע קרה מקרא והילד קצת ליטף את הבת דודה לו על הבגדים באזור הפות לא הפשיט אותה ולא החדיר אצבעות יש לציין כי הילד הוא ילד נבון וחכם הוא לא התכוון לפגוע בילדה (בת 8) היא בתמימות סיפרה לנו וכאשר הם שאלו את הילד אז הוא הכחיש ולאחר שאביו הסביר לו את המשמעות של המעשה מהצד הפלילי הוא הודע והצטער מאוד הוא טוען כי עשה שטות והוא לא מבין איך הגיע למצב כזה. מאותו היום הילד (על פי טענת האם ) לא יוצא לחצר לא מדבר עם הדודים הקשורים לארוע ולא אוכל כמו שהוא היה רגיל (הילד לא כתמול שלשום) העיניין לא דווח לשום גורם מטפל לא למשטרה (כי המשפחה ידועה ומוכרת) ולא נראה לאחר ברור יסודי כי נעשה שימוש בכוח הם פוחדים כי עם יערבו פסיכולוג או רופא מטפל נפשי עבור הילד ישר ידווחו עליו ללשכת הרווחה או למשטרה ואז הילד יהיה מבוהל ואלי יגיע לכלא או לכל מוסד אחר והם מאוד פוחדים . מה הם צריכים לעשות מה אני יכולה לייעץ להם לעשות הילד סגור בתוך עצמו כל הזמן מסוגר בחדרו ולא יוצא הוא מתבייש במה שעשה והם פוחדים כי השלך יד בנפשו האם כל יום שעובר מודה לה' שעבר בשלום. למי אתה ממליץ לה לפנות ומה לעשות כדי שלא יגיעו לגורמים שיסבכו את ילדם וכדי שיצא מהעיניין בטרם יגיע לבית ספר . הם זקוקים לעזרה דחופה ...!? עם ניתן לעזור?

20/08/2006 | 08:55 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, השאלה אינה קשורה לעולם התוכן של פורום זה, שעניינו ייעוץ להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים בקשר לזהותם המינית. הואיל ובמקרה המתואר הילד נגע באיבר המין של בת דודתו, לא מדובר במגע בין בני אותו מין. יחד עם זאת, אני מבין שהמצוקה של הילד ומשפחתו גדולה והמלצתי היא לפנות לפסיכולוג המתמחה בטיפול בבני נוער או למטפל משפחתי. רשימה של המטפלים המשפחתיים המוסמכים באזורים השונים בארץ ניתן למצוא באתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

06/08/2006 | 03:14 | מאת: משה

רציתי לשאול לדעתך בצורה כנה,אמיתית ומקצועית. אני בן 22 יודע כבר הרבה זמן.עברתי תהליך ארוך וקשה עם עצמי שתחילה היה בעיקר לאחר הגילוי הראשוני בגיל 14 הכחשה והכחשה עמוקה וכואבת שמן הסתם נכשלה. בסוף הגעתי להשלמה עם עצמי. אבל עם הסביבה( למשל בצבא וחברים ומשפחה מורחבת,בוסים בעבודות ובכלל בחיי יומיום) אני מאוד סגור בקטע הזה. היום סיימתי צבא ומתחיל ללמוד. האם אני זקוק לטיפול פסיכולוגי בנושא הזה? או בעצם אני שואל איך אפשר לדעת האם אני צריך וחייב ומומלץ טיפול כזה כפי שאם היה לי דלקת גרון( אין הכוונה לשינוי נטייה) או האם כדאי כלומר אפשר להפיק מזה תועלת כלשהי שאפשר גם בלעדיה? תודה ומקווה שהבנת את סיפורי כי הוא בא מהלב.

06/08/2006 | 07:24 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום משה, הדעות בנושא הקשר בין בריאות נפשית ובין יציאה מהארון בקרב הומוסקסואלים חלוקות. המיליטנטיים שבחבורה, ובתוכם גם מטפלים, יראו ביציאה מהארון תנאי הכרחי להשלמה עם עצמך - ואילו המתונים יותר, ואני בתוכם, יגרסו שיש לבדוק כל מקרה לגופו, בתלות באישיות הספציפית שלך, במזג שלך, במידת המוחצנות שלך בכלל ועוד כהנה וכהנה משתנים אישיים וסביבתיים, שיש לתת עליהם את הדעת. קצת יותר על כך תוכל לקרוא במאמר הקצר הבא: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a16.html יכול להיות שאת ההחלטה כדאי לקבל יחד עם מטפל גיי-פרנדלי, מחד, אך מתון ומאוזן, מאידך, שיהיה מספיק אובייקטיבי לבחון יחד איתך את הצורך שלך לצאת מהארון: באיזו מידה הוא נובע מצורך לקבל אישור על נטייתך מהחברה הסטרייטית, האם ההסתרה פוגעת באותנטיות של יחסיך הבין-אישיים (למשל, אם בלאו הכי אתה טיפוס קורקטי ופורמאלי בעבודה יש משמעות שונה ליציאה מהארון מאשר אם אתה בחור מוחצן וחברותי שמרגיש צורך לחלוק היבטים שונים מחייו האישיים). ברור, שאם וכאשר יהיה לך בן-זוג קבוע שתחלוק עימו את חייך ההסתרה תהייה גדולה מדיי מכדי שתוכל לחיות חיים שלמים בלי לצאת מהארון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

09/08/2006 | 06:54 | מאת: משה

ד"ר רובנישטיין אני מצטער אבל לא הבנתי ממך ברור, אתה חושב שכדאי לפנות למטפל או לא? במה זה תלוי? והאמת שתשובה שלך קצת בלבלה אותי. היציאה מהארון קשורה לאישיות שלי? אם אני מוחצן אז אצא ואם מופנם אז לא? כי לדעתי זה קשור פשוט ברצון להיות פתוח,אמיתי וכן מה שנקרא להוריד אבן מהלב? אשמח לדעתך( ותודה על הסבלנות).

05/08/2006 | 03:42 | מאת: אמא

שלום רב, אני מחפשת אחר ה- מומחה (!) בארץ בעל ניסיון רב ועבר מחקרי רב בטיפול בילדים (מתחת גיל 6) עם הפרעת GID . אני מבזבזת את זמנו של ילדי שהולך ונהיה קריטי וכסף רב , עד עתה לא הושגה התקדמות בטיפול וזאת לא כי לא שיתפנו פעולה - אלא כיוון שהמטפלים פשוט לא מבינים בתחום- לא יודעים מה להציע ומתגלחים על חשבוננו בל מיני הבחנות, ובעיקר על חשבון ילדי . אנא אנא עזרתך!!

05/08/2006 | 05:37 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אמא, אני מבין את תסכולך ומצוקתך, אך ראשית, אני מנוע מלהמליץ על מטפלים ומכונים פרטיים מטעמים מובנים ושנית, אני לא בטוח שיש את "המומחה בארץ" לטיפול בהפרעה בזהות המינית אצל ילדים, אם כי אני יכול להבין שאחרי חיפושים אחר מטפל כזה נוצרת איזו שהיא פנטזיה שיש מומחה אחד גדול שיפתור את הבעיה. עם זאת, מהכרותי עם מטפלים בילדים (פסיכיאטרים ופסיכולוגים), התרשמותי היא שרובם מכירים היטב את הבעיה וייתכן שהתסכול שלך נובע מהקושי המציאותי לתת לך תשובות חד-משמעיות או להיענות למשאלותייך. עם זאת, פטור בלא כלום אי-אפשר ולמרות שאינני יודע מאיזה אזור את בארץ, לדעתי המקום הטוב ביותר שניתן להתחיל ממנו הוא מרפאת הילדים והנוער בבי"ח "גהה": http://www.clalit.org.il/geha/Content/Content.asp?CID=25&u=120 שהיא מרפאה מקצועית מאוד ומעודכנת בכל התחומים הרלוונטיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

04/08/2006 | 22:51 | מאת: שרית

אני בת 21 ועדיין לא קיימתי יחסי מים אם אף אחד מהצדדים אני יודעת שאני נימשכת לבנות וזה מבלבל אותי מאוד אני לא מצליחה להחחזיק בקשר לא אם בחור ולא עם בחורה אני מפחדת מזה שאני לא יודעת כלום מהאי ניסיון מה לעשות איך להתחיל למצוא קשר ואז שיבוא זהיבוא או ללכת ופשוט סתם להתנסות למרות שקשה לי להחשף בפני אדם זר....מה עושים אני ממש מפחדת כי ככל שעובר הזמן אני מרגישה יותר מבויישת......רע לי להיות לבד אבל שאני מתחילה קשר מהחשש שבן או בת הזוג יידע אני קוטעת באמצע....

05/08/2006 | 05:29 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שרית, נשמע שאת משליכה את הקונפליקטים התוך-אישיים שלך בדבר זהותך המינית על בני או בנות הזוג הפוטנציאליים. במילים אחרות, במקום לפתור את הלבטים בזהות המינית, קודם כל, בינך לבין עצמך - את מדלגת על הצעד החשוב הזה, מתחילה קשרים ואז עם נשים יש לך בעיה של חוסר ניסיון ועם גברים יש לך בעיה גם של חוסר ניסיון וגם של הסתרת משיכתך לנשים. אחד הפתרונות לבעיה זו הוא לנסות להתגבר על הבושה וההימנעות ולהתנסות עם בני ובנות שני המינים ולראות כיצד את מגיבה אליהם הלכה למעשה (ובגיל 21 עדיין אין מה להתבייש בחוסר הניסיון שלך, בעיקר לא בפני נשים). הואיל וקשה לך לאזור אומץ ולעשות את הצעד הזה עד הסוף, הייתי ממליץ על פנייה למטפל גיי-פרנדלי כדי שילווה אותך בצעדים אלה. מה שברור הוא שככל שאת נמנעת, כן החרדה מפני התנסות צוברת ממדים גדולים יותר, וזה תהליך לא בריא שכדאי לקטעו בעודו באיבו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי,גידי, ראשית, אסבר את אוזניך בעובדות "יבשות": הנני מורה ומרצה בעלת תואר שני. לפני כ-7 שנים נכנסה לחיי שמרית.הייתי אז רק בת 30 , והיא קצת לפני 27. התאהבנו עד טירוף. אהבה אמיתית. מכל הלב. התגרשתי מבעלי, והמשכתי לגדל את שני בניי, שאוהבים ומכבדים את שמרית. אציין, גידי, כי מאז ומתמיד התאהבה שמרית בנשים.בגיל 13 בתיכון, בגיל 16 כשגדלה וחיה בקיבוץ, בגיל 25 כשהחלה לעבוד, אך, איך לאמר, לא "הלך" לה. פעמים אחדות היא ניסתה לשים קץ לחייה בדרגות חומרה שונות (החל מבליעת כדורים, דרך פיתוח וטיפוח הפרעה נפשית של בולימיה וכלה בירייה בעצמה, עקב אכזבה מאישה זו או אחרת. איתי זה "תפס" ואף היכה שורשים. אני ,למעשה, הייתי "הראשונה" והאמיתית שלה. לימים, שכרנו בית משותף,אליו שמרית מגיעה בתדירות גבוהה. מעבר לזה, אנחנו מנהלות חיים משותפים, מרתקים, המאופיינים בעליות ובמורדות, כמו בכל זוגיות אחרת. בזמן ששמרית עובדת מחוץ לעיר היא לנה בבית אמה,"חמותי" שתחיה, הגרושה מזה כ-30 שנה,שאהבה אותי מאוד עד שהבינה שבעצם, שמרית ואני מנהלות זוגיות ולא "חברות". מאז היא מגנה בכל תוקף את הזוגיות הזו. היא לא מקבלת אותה.לא מכבדת אותה. היא נגעלת ממנה. לא רק מהזוגיות,אלא אף מבתה שלה. אין קשר בין השתיים. לא שיחה. לא דיון. לא משא ומתן. היא מסרבת לעמוד איתה בקשר, אלא עד אשר תחדול הזוגיות ביננו. היא מבקשת בכל תוקף שהקשר ביננו ייפסק לאלתר וששמרית תתחתן, תקים בית לתפארת מדינת ישראל, ותהיה "ככל הבנות". זה מעיק עליי. זה מפחיד אותי. אני חשה מאויימת בכל פעם שגל של בקשות שכזה כלפי שמרית מתעורר. היא שונאת אותי עד עמקי נפשה ואיחלה לי לא אחת ש"אמות", ש"אשרף בגיהנום", אני וילדיי. איך פותרים פלונטר שכזה? כיצד אוכל להוריד מעליי את המועקה הזו? מצד אחד, שמרית מפסידה אמא, אך מרוויחה בת זוג. מצד שני, האמת היא...שאני לא הייתי מעוניינת להיות במקומה של שמרית. אגב, תמיכתי הרגשית בשמרית הינה בלתי נלאית. עמדתי, אני עומדת ואעמוד מאחוריה באהבה רבה בכל פעם שזה קורה. אנא, הגב מכל הלב. ע'

04/08/2006 | 10:01 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ע', מתיאורייך עולים ספקות רציניים לגבי יכולתה הרגשית של אם חברתך למלא כהלכה תפקיד הורי, הכולל קבלת הבת שלה כמות שהיא מכל בחינה שהיא. לך, כמובן, אין חלק ביחסה של האם אל חברתך הן משום שאת לא השפעת על נטייתה המינית של חברתך והן משום שכבר היו לה בנות זוג קודם לכן. לכן, את לא צריכה להרגיש כל אחריות ו/או אשמה במצב שנוצר ובוודאי שלא לחשוב כי גזלת מחברתך את אימה. אדם בוגר אמור לעשות בחירות בחייו, תוך ידיעה שבכל בחירה כזו הוא מחמיץ את האלטרנטיבות. הבחירה של חברתך בך והמחיר שהיא משלמת על כך בקשר עם אימה היא אכן בחירה כאובה מאוד, אך פרט לכך שתהיי שם בשבילה כבת זוג נאמנה (ובכך גם תמלאי, במובן מסוים, חלק מהתפקיד ההורי שאימה לא יכולה לעמוד בו), אינך יכולה לעשות דבר ומצד שני, הזוגיות היציבה היא המתנה הגדולה ביותר שאת מבחינתך יכולה להעניק לחברתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

03/08/2006 | 19:40 | מאת: מיכאל

שלום פורום...(או יומני היקר) אז יש לי מישהו חדש עכשיו, שעוד לא החלטתי איך להגדיר אותו, האם כיזיז? בן זוג? סטוץ קבוע? אני מאוד אוהב הגדרות והן חשובות לי ביותר. אני מעביר שלוש שנים בניסיונות כושלים להגדיר מאיזו מחלה נפשית אני סובל. הרופאים אומרים לי כל פעם משהו אחר, הרופא הנוכחי גם אומר שני דברים שונים בו זמנית. ומה בעצם יהפוך אותו לבן זוג שלי? אם הוא ישן איתי? אם נגור ביחד? אם נהייה בלעדיים מבחינה מינית? מבחינה רגשית? הוא אמר לי לפני כמה ימים שהוא לא רוצה קשר, אבל אני לא מאמין לו. הוא גם אמר לי באותו היום שהוא לא רוצה סקס. וכמובן ששכבנו באותו ערב, ולא לחצתי עליו בכלל. סיפרתי לו על מחלת הנפש כביכול שלי בפגישה השנייה, שזה הישג בהתאפקות לא לספר. בדר"כ אני מספר בפגישה הראשונה. כמובן שזו טעות, מי ירצה קשר עם חולה נפש...למרות שבינתיים זה לא שינה לאף אחד. הרי אין כאן צורך לעשות בירור גנטי, ולא לדאוג שאני לא אהיה מפרנס טוב. מצד שני לבקר אותי בבית משוגעים זה גם לא נעים, מה שלא יקרה כנראה כי אילפו אותי היטב. הפסיכאטר שלי טוען שהעולם הרוחני/תרבותי שלי לא עשיר מספיק. טוב, הוא כמובן לא השתמש במילים אלה, אבל זו הפרשנות שלי. אני לא ממש מצליח להבין למה הוא אמר לי את זה, כאילו הוא שואף שזה יוביל לשינוי. ולמה שזה שהוא אמר לי את זה יוביל לשינוי...לפני שתי פגישות הוא טען שאני לא מסוגל לעשות תואר שני, כאינדיקציה לאחת האבחנות שלו. אז נרשמתי לתואר שני, ואחרי זה התחרטתי, אם כי לא ביטלתי רשמית את ההרשמה. נו, טוב, מה אני מצפה מבן אדם שרואה אותי פעם בחודש וחצי. טוב, כמובן שהפורום הוא לא תחליף לייעוץ פסיכולוגי, ואני כבר בטיפול אצל מטפלת גיי פרינדלי, שכבר אמרה לי בפגישה האחרונה שאני לא אוחצ'ה. (היא לא השתמשה במושג הזה).אבל אני אוהב לכתוב בפורום ולא ביומני היקר, אז אני כותב. ערב טוב מיכאל

03/08/2006 | 21:57 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

29/07/2006 | 04:17 | מאת: רוני

אני מרגיש שאני נמשך לשני המינים אבל בעצם עד עכשיו לא קימתי יחסים עם שניהם ...לפני כמה חודשים היכרתי בחורה ואני מתכנן להתארס אנחנו אוהבים אחד את השני וכשאני איתה אני מרגיש משיכה רגשית ופיזית ...יש לי הרגשה שבגלל שאני נמשך לגברים אני לא אוכל לקיים יחסי מין איתה ...לא יודע איך אני חושב כך אבל זה מה שאני חושב ....ואני מרגיש כל הזמן מוטרד כזה והיום הזה שאני אקיים בו יחסי מין איתה זה כמו מבחן בשבילי ואני רוצה להוכיח לעצמי את הגבריות או הנורמליות שלי ואני יודע שזה לא רצוי ...אני מפחד מהעתיד אני רוצה שיהיה לי בית אישה וילדים ..מה אני אעשה ואיך אני יכול להפריד בין שני הדברים ...אין לי בעיה לקבל את שני העלומות אבל לעולם לא לוותר על הרצון שלי להקים תא מפשחה מסורתי (בית וילדים ) המשיכה שלי לנשים יותר גדולה אבל מה אתה ממליץ איך אני יכול להמשיך עם זה והתמודד האם לעצור וזהו או להמשיך עם הקשר איתה אני אוהב אותה ולא רוצה לאכזב אותה אני חיב לדעת מה אני זה משגע אותי תודה ד''ר

29/07/2006 | 10:24 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רוני, באופן פאראדוכסאלי, ככל שתפחד פחות ממשיכתך לגברים, יהיה לך קל יותר לקיים יחסים עם נשים. מתיאוריך עולה סוג של הומופוביה (פחד מהומוסקסואליות) שהפך, כנראה, לאובססיה מטרידה ומעוררת חרדה לגבי יחסיך עם נשים. אני ממליץ לך לקרוא את המאמר הקצר הבא http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html ולפנות לייעוץ אצל מטפל גיי/בי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

30/07/2006 | 01:34 | מאת: רוני

ד''ר תודה על התשובה אני רוצה להוסיף דבר אחד .... מכל מה שכתבתי רציתי רק לדעת האם אני אוכל להמשיך עם הקשר על הבחורה ולהתקדם והאם אני אוכל להקים משפחה ולהתחתן בעצם אתה תיארת לי מה המצב שלי ואני מודע ויודע את כל מה שאמרת לי ...אם יש משיכה מינית לנשים אפילו באחוז קטן יש אפשרות ליצור קשרים עם נשים ? איך מגיעים לטיפול שהמלצת ?לאן אני צריך לםנות ? תודה רבה

26/07/2006 | 13:39 | מאת: אייל ת"א

שלום ד"ר רובינשטיין לצערי הייתי אצל מטפל גיי פרנדלי והוא היה כל כך גרוע שמיד הפסקתי את הטיפול אני דווקא בעברי הייתי בטיפול פסיכולוגי אפילו כמה ויודע מה זה פסיכולוג טוב. ברגע שכל שנייה הפסיכולוג מסתכל על השעון וישר בתחילת פגישה מתחיל להסביר לי שהוא מחייב על ביטולים אז זה לא נעים. בכל מקרה ד"ר רובינשטיין אני מכיר את הגברים שדיברת עליהם כי הם באים אלי הבייתה וזאת אוכלוסיית הגברים שאני נפגש איתה(הנשואים) אבל אני מרגיש שהם בתוך כלא בלחץ פוחדים מכל דבר,מסתובבים כאילו הם עברו עבירה חמורה. לפי מה שאני יודע האישה שלהם לא יודעת,יש מקרים שנשים כן מקבלות את זה? אני מכיר כמה בחורות שאמרו לי בגידה עם גבר זה שונה לחלוטין מאישה,בגבר אני לא מרגישה מאוימת בגבר יש משהו שאישה לא יכולה לתת. לפי הנסיון שלך הם לא מדוכאים בקשר עם אישה? הם מתפקדים בו טוב? ולמה הם בחרו דווקא לחיות עם אישה ולא בחרו בגבר או לפחות ניסו למצוא גבר רגיש רומנטי שיממש להם גם את הפנטזייה המינית והרגשית כאחד? הם פחדו להיות יוצאי דופן? פחדו להיקרא הומואים? הלחץ החברתי והמשפחתי לחץ עליהם להינשא ולא להיות שונים בחברה? הרי זה ברור שהמשיכה המינית לנשים היא מינימלית (אני קולט את זה לפי ההתלהבות המינית שלהם שהם מגיעים אלי הבייתה) אני מרגיש כאילו הם באים אלי ללונה פארק להנות מהלחץ של השיגרה המשעממת. האם זה לא נקרא ללכת נגד הטבע מהפחד מתכתיבים? שלא יהיו שונים ובודדים בחברה? ולמה הם חושבים שקשר עם אישה יותר יציב?

26/07/2006 | 22:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אייל, צר לי לקרוא שעברת טיפול שלא השביע את רצונך, אך גם אי-אפשר לנהל "טיפול" דרך פורום באינטרנט. עושה רושם שאתה מכיר לא פחות בי-סקסואלים או הומוסקסואלים נשואים ממני, כך שהמענה ללבטים שלך לא יבוא מ"סקר" שתערוך באמצעותי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין בנוגע לשאלתי על אופציית הבחירה האם לדעתך מערכת זוגית בין גבר לאישה יותר חזקה? יש מחוייבויות יותר מחייבות אחד כלפי השני?(משפחה ילדים משכנתא וכו') השאלה היא אם סקס זה הכל בחיים או שצריך לחשוב על מעבר,כי כולנו מגיעים לשלב מסויים בחיים שהסקס הופך להיות זניח ורוצים בן זוג לחיות איתו בצורה רצינית. ולצערי מערכת זוגית בין 2 גברים מתבססת לפחות בהתחלה על סקס ואולי יש משהו מעבר פחות רומנטיקה יותר מיניות. אז נכון אני לא מתלהב לגבי סקס עם נשים,אבל לדעתי הן יכולות להיות אחלה פרטנריות לחיים,(לא בתור ידידה טובה) בתור אישה טובה שאפשר לאהוב לספק אחד לשני את הצרכים. אם אני נמשך בעיקר לגברים זה הופך אותי להומו? או יתכן ואוכל גם לקיים מערכת יחסים בריאה עם אישה, יש בידיי את האופציה לבחור לדעתך? או אם אני נמשך לגברים ובכל זאת אני אלך עם אישה זה ללכת נגד הטבע? עלי לחפש גבר? השאלות האלה מאוד מעסיקות ומציקות . תודה

24/07/2006 | 18:26 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אייל, כמו ביסקסואלים רבים, אתה נמשך מינית לנשים יותר מאשר לגברים, אך שואף להגיע לביטחון שמעניקה מערכת נישואין בין גבר לאישה. אם לא היית נמשך כלל לנשים, אני מתאר לעצמי שלא הייתה לך התלבטות. במצב הנוכחי, שבו אתה נמשך לבני שני המינים, יש לך אפשרות בחירה מסוימת האם לבחור בגבר או באישה כשותף או שותפה לחיים. בממוצע, נשים שואפות יותר ליציבות וביטחון וגברים נמשכים יותר לריגושים וגיוון. לכן, שוב בממוצע, בקשר בין שני גברים קשה יותר לשמור על מונוגמיה. עם זאת, אין ערבויות וגם בקרב סטרייטים שיעור הגירושין נמצא בעלייה מתמדת. את ההחלטה האם לגייס את מעט המשיכה שיש לך לנשים כדי להינשא לאישה ולחפש מין מזדמן עם גברים כדי לממש את משיכתך לגברים רק אתה תצטרך לקבל, כאשר בכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות. בקשר עם אישה יהיה לך, אולי, יותר ביטחון אך פחות חופש ובקשר עם גבר תוכל יותר לממש את נטייתך המינית ויהיה לך גם יותר חופש, אך אולי גם פחות ביטחון ויותר בדידות (אם לא תמצא בן-זוג קבוע). כך או כך, נשמע שקשה לך לחיות בשלום עם נטייתך המינית והייתי ממליץ לך לפנות לייעוץ למטפל גיי/בי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

25/07/2006 | 12:57 | מאת: אייל ת"א

שלום שוב ד"ר רובינשטיין השאלה בכלל אם אני בי סקסואל? המשיכה שלי לגברים היא כמעט מלאה,רק לפעמים עוברת אישה שאני מסתכל עליה אני מסוגל לשכב עם נשים ודי להנות למרות שאני נמצא בלחץ שהעיניינים לא יעבדו הבנתי בעבר שתמיד בבי סקסואלים יש צד שנמשכים אליו הרבה יותר או גברים או נשים אשמח מאוד ד"ר רובינשטיין אם תוכל להסביר לי מי נקרא בי סקסואל? אפילו אם אני נמשך 90 אחוז לגברים אני נקרא בי סקסואל? יש נשים בודדות שמרגשות אותי, ואני בטוח שאוכל לקיים אורח חיים תקין ונורמלי עם בחורה אשמח מאוד אם תוכל לפרט קצת לפי נסיונך מי נקרא בי סקסואל? ואיזה סוגים של בי סקוסאל אתה מכיר?

הי אייל ת"א... משכנתא, ילדים, רכב ארבע על ארבע, וילה בכפר סבא לא מבטיחים כלום. אפשר להיות "סטרייט" מתוסכל לגמרי בתוך בית שהוא שונא, עם ילדים שהוא לא מצליח לתקשר איתם ואשה שהוא לא אוהב, אבל נשאר איתה בגלל המשכנתא, הילדים, הסטטוס החברתי. ובמקביל, אתה יכול להיות הומו מאושר עם הרבה חברים, ועם זוגיות או בלי זוגיות בדירה נחמדה בתל-אביב. אתה צודק שסקס זה לא הכל בחיים, אבל זה בכל זאת זה מרכיב מאוד חשוב בזוגיות. גם לנשים סקס מאוד חשוב...ואם תהייה עם אשה שתמשך אליה מעט, הרי במוקדם או במאוחר לא תוכל לספק אותה, וזכותה הלגיטמית להיות עם מישהו שבאמת נמשך מאוד אליה כאשה כי הוא נמשך בעיקר לנשים. אני לא מנסה לשכנע אותך, גם אני בערך במצב שלך במידה מסויימת, אם כי אני כרגע, וזה אולי עוד ישתנה, נוטה ללכת לכיוון של זוגיות עם גבר, והסיבה העיקרית לכך היא כי קשה לי להאמין שאני אוכל להחזיק מעמד לאורך זמן עם אשה מהבחינה המינית. אז אולי אני שטחי, אבל מה לעשות, כיום סקס טוב עם מישהו שאני יותר נמשך אליו, מהווה מרכיב חשוב בחיים שלי. פעם זה לא היה ככה, והיו לי תקופות ארוכות של התנזרות או הסתפקות בנשים. אחי הסטרייט עבר לפני כשנה לתל-אביב, והאמת היא שאני לא ממש רואה עד כמה החיים שלו שונים משלי מהבחינה הזוגית. יש לי הרושם שאין כזה הבדל גדול. גם הוא מתנסה בסטוצים, ומעט מערכות יחסים קצרות טווח. ואולי אתה לא צריך להחליט בכלל, ופשוט ללכת לפי התחושות שלך ברגע שהן קורות בין עם גבר ובין עם אשה... אוף, כתבתי הרבה ובעצם אין לי ממש מה לכתוב לך... ביי מיכאל

24/07/2006 | 01:25 | מאת: יוסי

שלום ד"ר גידי אני בן 18 וחצי ובצבא.אני יודע שאני הומו כמה שנים.אני נאלץ להסתיר זאת מחבריי בצבא ובמיוחד מהמפקדים כי הם פשוט טוענים בכל מיני נסיבות שהומואים הם חולי נפש ושזה לא נורמלי ואתה יודע...כל מיני דברים מהסוג הזה. עכשיו מבלי להסגיר את עצמי אני מנסה להסביר להם ממה שקראתי שזה לא מחלה ולא בלתי טבעי אבל שום דבר לא עוזר.אני מפחד שיתגלה להם למה באמת אני מגן על הנטייה ולא סתם עונה להם ומשתתף בשיחה. האם יש משהו אני יכול לעשות או לומר שיכול לעזור לשנות את דעתם או לצאת מהסבך הזה?? אני ממש מבקש עצה טובה איך להתמודד עם כל הסיפור הזה.תודה

24/07/2006 | 09:49 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוסי, באופן תיאורטי, אני חושב שלא היו לועגים לך אם היית יוצא מהארון ואומר להם שאתה הומו, בהנחה שמשאר הבחינות אתה מקובל חברתית. מחקרי עמדות על היחס למיעוטים שונים בחברה מצביעים על כך שדעות קדומות נחלשות, ואף נעלמות לחלוטין, ברגע שמכירים את בני המיעוט. עם זאת, אני מבין שאין לך כרגע את האומץ לנסות זאת ואינך מוכן לקחת את הסיכון. אני משער שהלעג להומוסקסואלים אינו נושא השיחה היחיד של חבריך ליחידה ואתה יכול לשתוק כאשר מדברים על הנושא הזה, אם אינך רוצה להיות "שגריר" של הנושא ההומוסקסואלי, למרות שלדעתי, אם היית מביא את עצמך כ"הוכחה חיה" (במקום לנסות לשכנע אותם ברמה התיאורטית), הם אפילו היו מתנצלים בפניך. מעבר לכך, אני תוהה מדוע זה מציק לך כל כך. הרי במקומותינו אנו חיים וביטויי הומופוביה בקרב מתבגרים/צעירים סטרייטים הם חלק מההוואי החברתי. יכול להיות שבאיזה שהוא מקום פנימי רגיש ופגיע אתה חושש שיש משהו במה שהם אומרים? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

09/08/2006 | 07:04 | מאת: יוסי

הארת את עיני. כלומר הדרך הטובה ביותר לשכנע אותם( ואולי גם בני משפחה??) היא פשוט לספר להם ולתת הוכחה חיה לכך שהומוסקסואליים הם שפויים בדיוק כמו כל אדם אחר? לזה באמת דרוש אומץ כמו שאמרת אך גם ידע ומידע מקיף על הומוסקסואליות על מנת שאוכל לענות על שאלותיהם הן ברמה התיאורטית והן ברמה האישית. השאלה איך משיגים את האומץ והביטחון כדי לבצע את זה? לשאלתך אני ממש לא חושב שיש משהו במה שהם אומרים קל וחומר לא בצורה שהם מתכוונים אלה כלומר בצורה הומופובית ומשפילה. אבל וזה אבל חשוב גם אני עצמי לפעמים בתוך תוכי תוהה האם יש קשר בין הומוסקסואליות שבי לבין כל בעיה קטנה בחיים שלי שגורמת למתח,חרדהלחץ פחד וכו'? או שאולי זה לא קשור וכל אחד מרגיש ככה? אני בעצמי כבר מבולבל.מה עושים?

שלום ד"ר רובינשטיין לאחרונה אני מאוד מקפיד על תזונה נכונה והאמת לא נהנה מזה יותר מידי העיקר להיות בריא ולהראות טוב ואיכשהו עשיתי השוואה בין סקס לבין אוכל שאלה היצרים הכי בולטים של האדם. לי אישית מאוד קשה לפתח יחסים עם גברים אבל הסקס מדהים איתם,אז אפשר להשוות את הסקס לשוקולד טעים (טעים לרגע ואז נעלם) לעומת זאת סקס עם נשים בעיניי פחות "טעים" אבל מערכת היחסים יותר מבוססת אולי יותר מתמשכת עתיד יותר בטוח משפחה ילדים משכנתה מחוייבות,עם גבר איזה מחוייבות יהיה לי ביום אחד כל החבילה יכולה להתפרק,אני כל כך עסוק בשאלות האלה וזה כל כך מטריד אותי האם לבחור בגבר האם לבחור באישה הסקס עם גברים יותר טוב בעיניי מערכת יחסים עם אישה יותר מבוססת ורצינית בעיניי אני משווה את היחסים עם נשים למזון בריאות הטעם לא משהו אבל התוצאה בריאות יותר מראה יפה יותר משקל יציב,השוואה קצת מוזרה אבל יש בזה משהו לא????

23/07/2006 | 08:54 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אייל, קודם כל, אשריך שהגעת למצב שבו אתה יכול לבחור בין שתי אפשרויות. בכך אתה מנצל את הפוטנציאל שלך כבי-סקסואל (אתה מוזמן לעיין במאמר הקצר הבא: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html), כפי שלא הרבה ביסקסואלים עושים. הדבר גם מתייחס לשאלתך על הצורך לבחור. ביסקסואלים רבים שהיו בטיפולי, בייחוד במצב שאתה מתאר, הגיעו להסדרי חיים משביעי-רצון, כאשר את הקשר הזוגי בחייהם קיימו עם אישה ואת הקשר עם גברים שמרו במתכונת של יחסי-מין מזדמנים ("שוקולד", אם להשתמש במטפורה שלך). באופן ממוצע, נשים אכן זקוקות ליציבות וביטחון ומספקות אותם יותר מאשר גברים (גם סטרייטים), בעוד גברים זקוקים יותר לגיוון וריגושים. אין זה אומר שגברים לא יכולים ליצור מערכות יחסים משמעותיות בינם לבין עצמם. עם זאת, אנו עדים לשני תהליכים: (א) עלייה ניכרת ומתמדת באחוז הגירושין בקרב זוגות סטרייטים ו-(ב) קושי לשמור על מונוגמיה בקשר בין גברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

05/08/2006 | 01:15 | מאת: מזדהה לחלוטין ומסכים עם אייל ת"א

21/07/2006 | 22:34 | מאת: LK

שמתי לב , שבן שלי בן 20+ מגרד הרבה באזור פי הטבעת. האם זה יכול להיות סימן להומוסקסואליות? אגב לא ידוע לי על זה, אבל אין לא חברה. אני מאוד מודאגת, תודה, LK

22/07/2006 | 11:06 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום LK, אני ממליץ לך להניח לבן שלך להתפתח באופן ספונטאני בלי לעקוב אחרי כל צעד ושעל שלו. התופעה שתיארת אינה אופיינית להומוסקסואלים, אך גם אם יתברר, מסיבות אחרות, שבנך הומוסקסואל, את צריכה להיות שם בשבילו רגועה ככל שאת יכולה, כמקור תמיכה ולא כמקור לדאגות נוספות. אני מתאר לעצמי שאם פרטים קטנים כאלה גורמים לך לדאגה, את נוטה לדאגנות ולחרדה באופן כללי ואולי כדאי לשקול טיפול פסיכולוגי עבור עצמך הן כדי לשפר את איכות חייך והן כדי שתהייה אימא יותר נינוחה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

שלום רב, המדובר בילד אינטילגנטי באופן מיוחד בן 9 אשר מגיל 4 מכריז על רצונו להיות שייך למין היפה - נשים, וכי הוא מואס בהיותו בן. הדבר כרוך בלבישת בגדי נשים (מדידת השמלות של אימו), נעילת נעלי עקב, משחקים בעיקר עם ברביות והתעסקות באגדות. טופל בעבר אצל פסיכולוגים שונים, עבר איבחונים רגשיים רבים, מטופל בתרפיות רבות לשחרור המצוקה הנפשית בה הוא נמצא. מיותר לציין את הקושי הנפשי של האם ובמיוחד של האב המתקשים להתמודד עם גחמותיו ואי הנורמליות?!. עד כה לא הצליחו להגיע למטפל אשר מכיר בעיות מסוג זה בגילאיי 9 והיכול לתת הדרכה אמיתית וכיוון לפתירת הבעייה (כל סוג של הדרכה ופתרון). התחושה היא של ירי לכל הכיוונים וחוסר אונים מוחלט. האם תוכל לכוון אותם למרכז טיפולי המתמחה בבעיות מעין אלה או לאיש מקצוע (גיאוגרפיה לא משנה) בדחיפות.

19/07/2006 | 00:12 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, אני מבין את החרדה והמצוקה שלכם ומשער שמטרת הטיפול בילד, כפי שאתם רואים אותה, היא "נרמול" רצונותיו. אני חושש שעליי לאכזב אתכם בנקודה זו. הניסיון הקליני והמחקר מצביעים על כך שהן בסיפורי חיים של הומוסקסואלים והן באלה של טראנסג'נדרים (אנשים שעברו ניתוח לשינוי מין) הרצון לשינוי מין ואימוץ גינונים הפיכי-מגדר הופיעו מאז שהם זוכרים את עצמם. לדעתי, המצוקה של ילדכם תפחת במידה ניכרת, אם תוכלו לעמוד מאחוריו ברצונו זה. בשלב זה, התמיכה אינה אמורה להיות "מעשית". הוא אינו צריך לבחור אובייקט מיני וגם לא להחליט על ניתוח לשינוי מין בשלב זה בחייו, אך ניתן להפחית במידה ניכרת את תחושת האכזבה שהוא גורם לכם וכתוצאה מכך מרגיש אשמה ואת תחושת החריגות, שתישאר תמיד, אך תפחת במידה ניכרת, אם אתם, כהוריו, תוכלו לקבל את הרעיון. כדי שתהיו מסוגלים לעשות זאת, רצוי לדעתי שתקבלו הדרכה מאיש מקצוע, אם כי אני מודע לכך שרוב אנשי המקצוע מבולבלים בעצמם נוכח תופעה כזו. במיוחד הייתי ממליץ להימנע ממטפלים שינסו לכוון את הילד ל"פעילות גברית" במטרה לטפח אצלו דימוי עצמי גברי. מניסיוני, הכוונה מסוג זה תורמת לתחושת הכישלון של ילד, שאינו נמשך לפעולות מסוג זה (משחקי בנים וכו'). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

05/08/2006 | 22:02 | מאת: ממליץ

מציע לכם לראות את הסרט 'החיים בורוד' חוץ מזה שהסרט מעניין, נושא הסרט דומה לדילמה שהצגתם

05/02/2008 | 16:05 | מאת: תומר

הי אני בן 31 ואני עדיין לא קיימתי יחסי מין מלאים עם גברים למרות שאני נמשך לגברים אבל לא לתרבות ההומואים . היו לי מפגשים עם גברים שהגיעו רק למצב של חירמון הדדי ולא מעבר לזה. מצד אחד אני לא מאמין במוסד הזה שלחיות עם גבר ומצד שני אני נמשך לגברים שהם רק גבריים ושלא נראים הומואים.אני אתן לך רקע על עצמי אני גדלתי בבית שיש בו רק בנות 7 אחיות ואבא שלי לא היה בבית תמיד הייתי סביבם וכנראה שספגתי מהם את הנשיות שלהם חיצונית אני לא נראה נשי אבל בפנים אני עדין ורך לפעמים. אני חי כבר ארבע שנים בתל אביב התגוררתי לפני כן בירושלים והיו לי מערכות עם נשים קצרות מאוד שחוץ מהסקס עצמו לא היו ממש משמעותיות.. בגדול יש לי פחד מלחיות ולהיות הומו שלם אבל בפנים אני מרגיש מאוד חצויי ולא שלם וזה מקרין לי על שאר תחומי החיים וזה קשה מאוד ומבלבל.. אני יציין שאני בא מרקע דתי ורוב משפחתי דתיה.. אני ממש חייב להתקדם ולהחליט מה קורה איתי.. קשה לי תעזור לי תודה......

17/07/2006 | 10:11 | מאת: שי

שלום רב, יש לי קושי גדול למצוא מטפל מתאים לבעיה מינית איתה אני מתמודד מאז ומעולם - משיכה מינית לבני 13-19, כלומר לא בדיוק פדופיליה אלא משיכה לנערים שהחלו התבגרות מינית, ומלווה בפנטזיות חריגות. מיותר לציין כי לא היה לי קשר זוגי וכי אין לי משיכה לא לגברים ולא לנשים. כיום בן 30 פלוס. לא ברורה לי מהי שיטת הטיפול הנכונה, פסיכואנליזה, פסיכולוגיה קלינית או פסיכיאטריה. אשמח מניסיונך ללמוד מהו סוג המטפל המתאים וכיצד ניתן למצוא מטפלים בשוק הפרטי, וכן בבתי החולים הפסיכיאטרים. תודה על הסיוע שי

18/07/2006 | 10:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שי, באופן תיאורטי לגמרי, פסיכואנליזה אמורה לעזור, כי התפיסה היא שפדופיליה היא סטייה המצביעה על חוסר בשלות מינית. באופן מעשי, אנחנו יודעים שקשה מאוד לשנות את כיוון המשיכה המינית, הן מגברים לנשים והן מנערים לגברים מבוגרים יותר. לכן, המלצתי לך היא בעיקר מעשית, אם כי לא סותרת טיפול פסיכולוגי. קודם כל, מבחינה פורמאלית, חלק גדול ממושאי תשוקתך המינית הם נערים/בחורים צעירים שחלקם כבר לא קטינים ולחלקם מותר לקיים יחסי מין. לפיכך, לא הייתי מחמיר בהגדרה עד כדי פדופיליה, כל עוד אתה מסוגל להתגבר על מימוש תשוקתך לנערים מתחת לגיל 16 (אם זה דחף לאו בר כיבוש, יהיה עליך להיעזר בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI, שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא הפחתת החשק המיני, אך כמובן שהפחתת החשק אינה סלקטיבית והחשק המיני עלול לרדת באופן כללי). אם אתה מסוגל להתגבר על מימוש משיכה זו, אנחנו נשארים עם בני 16-19 ועם בעיה קלה יותר. אני מכיר לא מעט מטופלים שנמשכים מאוד לנערים בגיל הזה, אך מסתפקים במימוש התשוקה עם בני הגבול העליון שבקבוצה זו או - וזה קורה הרבה - במשך השנים הם מסוגלים "להסתפק" בבעלי מראה נערי הנראים צעירים לגילם במידה ניכרת. ישנם לא מעט בחורים כאלה וחלק גדול מהם נמשך למבוגרים מהם. לא הייתי הולך על פתרון גורף, לא מציאותי ומסרס של הכחדת המשיכה למושאי תשוקתך המינית, אלא בהחלט הייתי ממליץ לך להיעזר במטפל גיי-פרנדלי, שיעזור לך להבחין בין מה שאפשר לשנות ויש להשלים עימו, מה אפשר לשנות וכיצד לחיות בשלום ובמסגרת החוק עם תשוקותיך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

17/07/2006 | 06:59 | מאת: שני

ד"ר רובינשטיין שלום אחי בן 39 נשוי מזה כעשר שנים עם שלושה ילדים קטנים, על פניו היה נראה כי הוא מאושר בנישואיו. יש לציין כי אחי הוא טיפוס מופנם שאינו משתף בנבכי נשמתו ואינו חושף את שעל ליבו.אחי טיפוס מאוד גברי, חקלאי, חסון לא הומופוב ומעולם לא חשדנו כי קיימת אצלו נטייה לגברים. אתמול התבשרנו על ידי אשתו (היחסים איתה הדוקים מאוד) כי הוא ביקש לעזוב את הבית משום שהוא רוצה להתנסות עם בני מינו.כמובן שאנחנו בשוק ולא מצליחים לקשר בין אחינו לבין נטייה הומוסקסואלית או ביסקסואלית שהיא. אנחנו משפחה ליברלית קשובה ותומכת אך זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר. עדיין לא שוחחתי עם אחי על כל כי איני יודעת מה לאמר כרגע. אנחנו חשים כי עולמנו חרב עלינו. אנא עזרתך או עצתך כיצד עלינו לנהוג. מיותר לציין גי גיסתי מרוסקת.

18/07/2006 | 10:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שני, אני מבין את המהלומה שניחתה עליכם, אך מציע לעשות קצת סדר ולהפריד בין הדברים. ראשית, הייתי מפריד בין המהלומה שניחתה על גיסתך ובין זו שלכם, משפחת המוצא שלו. בטוחני שאחיך צבר את הדברים בתוכו זמן רב ואין מדובר במשיכה לגברים שהופיעה לאחרונה והוא מייד רץ לשתף את אשתו. מדובר בתהליך ארוך ומייסר של הסתרה ואחיך זקוק כעת למלוא התמיכה (אולי גם מקצועית) בעיקר מכם, בני משפחת המוצא שלו. בניגוד לפגיעה של אשתו, הפגיעה שלכם מהעניין היא בעיקר פגיעה תדמיתית ותוצאה של דעות קדומות שמאוד שכיחות בחברה. אשתו, לעומת זאת, פגועה הרבה יותר, בעצם כמו נשים רבות של גברים סטרייטים, שבני זוגם נוטשים אותן לטובת אישה אחרת, או מחליטים לפרק את הנישואין. אני גם משער שלאחיך יש כבר ילדים גדולים והמשפחה מגובשת. יש לי לא מעט מטופלים שהגיעו להסדרים מהסדרים שונים במצבים כאלה, חלקם יצאו מהארון בפני כל המשפחה, עזבו את הבית אך נותרו בני זוג תומכים ואבות מסורים לילדיהם. חלקם בדקו את העולם ההומוסקסואלי וגילו שלכל היותר הוא יכול לספק אותם מינית, אך לא כתחליף למשפחה וחזרו לאחר הבדיקה לחיק משפחותיהם והפכו אף בעלים מסורים יותר, כשהכול גלוי וידוע. בכל מקרה, הייתי ממליץ לאחיך, אם הוא פתוח לזה, לעבד את הקורות אותו בעזרת מטפל פסיכולוגי גיי/בי-פרנדלי כדי לעזור לעצמו ולמשפחה להתארגן סביב המצב החדש. אני גם מפנה אתכם לשני מאמרים קצרים, האחד עוסק בביסקסואליות והאחר בנשותיהם של הומוסקסואלים, כחומר למחשבה: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a31.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

18/07/2006 | 20:41 | מאת: שני

ד"ר רובינשטיין שלום ראשית תודה רבה על תגובתך. שני דברים לי אליך: 1.המאמר האשה שאיתו משום מה לא נפתח גם בלינק ששלחת לי וגם באתר שלך עצמו 2. האם תוכל לתת לי או להפנות אותי למטפלי גיי/בי פרנדלי באזור חיפה והצפון. שוב תודה על העזרה שני

07/07/2006 | 11:04 | מאת: בדוי

שלום! הבעיה הבאה שלי היא כזאת.. מאז שהייתי בערך בגיל 12-13 (היום אני בן 19 )התחלתי להרגיש משהו לגברים .. הבעיה היא שהנושא כל כך מציק לי ואני לא שלם עם זה כי הבעיה היא שאני לא יודע אם אני אכן כזה או שזה סתם איזשהו רגש.. בחיים לא דיברתי על זה עם בן אדם כל שהו יש לי חברה כבר 10 חודשים ואני אוהב אותה אבל תוך כדי אני נמשך גם לגברים האם יכול להיות שאני דו ? הבעהי והשאלה הזו מתרידה אותי כבר המון שנים היא פגעה בי המון היו ימים שהייתי מסתגר בחדרי ורק בוכה אני לא יודע מה לעשות כבר אני מוטרד נורא ואני משתגע לא קיימתי יחסים עם שני הצדדים, כי לא יצא לי (עם החברה כנראה זה ייקרה בקרוב) . האם יכול להיות שבגלל זה אני לא יודע מה אני ? .. אני חייב עזרה מעולם לא דיברתי על כך עם אף אחד זה מפחיד אותי כל כך... אני לא רואה עצמי בעתיד בתור הומו או דו ההפך אני רואה עצמי נשוי עם ילדים... אני חייב לציין שיש לי כל מיני סימנים שמראים "כאילו" אני הומו .כמו למשל--> אני עדין מאוד, אני לא משחק כדורגל..וכד' (אני לא נשי)...בבקשה עזור לי אני לא יודע מה לעשותתתת אני משתדעע כבררר

07/07/2006 | 14:49 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בדוי, במידה ואתה נמשך גם לנשים, הרי שאתה ביסקסואל. כמו שתראה במאמר הבא, ביסקסואליות יכולה בהחלט להיות מקור להנאה משני העולמות: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html ואתה יכול לראות את עצמך אדם עשיר יותר מבחינת הפוטנציאל המיני. יחד עם זאת, אני בהחלט ממליץ לך לטיפול פסיכולוגי גיי/בי-פרנדלי, משום שאתה נשמע לחוץ וחרד מאוד בגלל פרשנות לא נכונה שלך את המצב ודעות קדומות שליליות. אני גם הייתי מציע לך לדחות את יחסי המין עם חברתך עד שתפנה לטיפול, כי ברמת החרדה שאתה מתאר, אתה עלול להתייחס ליחסים אלה כאל "מבחן" ל"נורמאליות" שלך או לגבריות שלך וזה אף פעם לא רצוי. כמו שאתה רואה, למרות שאתה עדין, יש לך חברה ובעידן המטרוסקסואלי, שבו גברים מסירים שיער בלייזר ודואגים להופעתם החיצונית, אין בכך כל קשר לנטייה המינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

06/07/2006 | 03:51 | מאת: יואב

שלום, אני בחור בן 35 ומכור למין. אני מבזבז המון שעות ביממה אחרי חיפוש סקס. איך אני יכול להגמל מזה? האם ישנה דרך או מסגרת המתעסקת עם הנושא. אגב, יש לי בן זו ג כבר כמה שנים שלא יודע מזה - ואני רוצה שכך ישאר. מה לעשות??

06/07/2006 | 09:52 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יואב, התופעה מוכרת וכדי להבין את המשמעות שלה לגביך יש להכירך אישית. אם התופעה הופיעה בעיקר בצד הקשר הזוגי שלך, ייתכן וקשה לך, כמו לגברים רבים אחרים, עם השחיקה המינית הנלווית לקשר מונוגמי בד"כ. בכל מקרה, מדובר בתופעה כפייתית ויש לטפל בה כבכל תופעה כפייתית אחרת. בהקשר זה אני ממליץ על הספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ורייד וילסון בהוצאת מודן. ייתכן שהספר כשלעצמו יעזור לך וייתכן שתוכל להיעזר בו במסגרת טיפול. הטיפול המוצע בספר הוא התנהגותי-קוגניטיבי, אם כי יש גם ניסיונות לטפל בתופעה באוריינטאציה פסיכודינאמית. לעיתים ניתן לשלב בטיפול תרופות אנטי-דיכאוניות ואנטי-חרדתיות המעלות את רמת הסרוטונין בסינפסה, כשתופעת הלוואי שלהן היא לפעמים ירידה בחשק המיני. בד"כ אנשים הסובלים מדיכאון וחרדה סובלים מתופעה זו, אך במידה והחשק המיני שלך מוגבר ומפריע לתפקודך התקין, ייתכן שניתן להיעזר בכך, בהתייעצות עם פסיכיאטר, כמובן ואז הדחף המיני יירד לגבולות הנורמה. זאת, כמובן, בנוסף לטיפול בשיחות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

06/07/2006 | 10:53 | מאת: יואב

תודה על התייחסותך. עזרת רבות.

05/07/2006 | 23:48 | מאת: מיכאל

למה? יכול להיות שהיא לא עלתה בגלל בעיות טכניות... בברכה מיכאל

06/07/2006 | 09:43 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

אני מניח שמדובר בתקלה טכנית. לא זכור לי שלא העליתי הודעה שלך.

05/07/2006 | 11:39 | מאת: אופק

בשבוע האחרון בגדתי בחברה שלי.. זה היה עם קוקסינלית.. מאז המקרה אני מוצף בחששות שנדבקתי באיידס.. השתמשתי באמצעי מניעה.. אבל עדיין מפחיד אותי הסיכוי הקטן הזה שקרה משהו.. אני לא רוצה לשתף את בת הזוג שלי מכיוון שאני אאבד אותה.. ומצד שני אני דואג לה ומפחד לקחת את הסיכון.. מה עליי לעשות?

06/07/2006 | 09:42 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אופק, אם השתמשת בקונדום, אני מניח שאין סיבה אובייקטיבית לדאגה. עם זאת, למען השקט הנפשי שלך, תוכל לעבור בדיקת איידס בעוד 3 חודשים. נראה לי שהחרדה שלך מאיידס אינה רציונאלית (ראה מאמר קצר על כך: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a38.html ) וייתכן שהיא נובעת מפחד שהמגע עם הקוקסינל והדעות הקדומות שנלוות למגזר זה באוכלוסייה גרמו לך. נשמע שאתה "מעניש" את עצמך ע"י הפחדים הן בשל הבגידה והן בשל הסיפוק המיני הלא מקובל שהיפקת מהאקט המיני, אולי על רקע שמרנות מינית בסיסית. הייתי מציע לך ללבן את פחדיך בעזרת איש מקצוע. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

06/07/2006 | 10:06 | מאת: אופק

תודה רבה דוק'.. האם אתה חושב שבתקופה הזו(3 חודשים) יהיה נכון יכול להמשיך לקיים יחסי מין עם חברתי..? (היא לוקחת גלולות)

שלום ד"ר רובינשטיין בעבר כתבתי כמה דברים ואהבתי את תגובותיך לכן אני מעוניין להמשיך להתייעץ איתך. הלבד לבד לבד....... הורג אותי,התרגלתי לזה אולי שאחיה לבד או שאין הפתעות בחיים ופתאום תגיע אהבה. יעצת לי לפנות למטפל גיי פרנדלי לצערי אני לא אוכל לעמוד מבחינה כלכלית בכך,בקופת חולים אין מטפלים גיי פרנדלי. השאלה מה ניתן לעשות,הבילבול מטריף אותי,השבוע נכנסה לי דמות נשית לכל הסיפור שגרמה לי רגש מסויים, בעבר חשבתי רק על גברים ופתאום הרגשתי איזשהו רגש מיוחד (לא ידידותי) משהו יותר עמוק כלפי אישה. יכול להיות שזה כתוצאה מבררת מחדל? יכול להיות שכבר אני מתחיל להתפשר? כל השאלות האלה לא ברורות לי אני אומנם נמשך מינית לגברים, אבל מאוד קשה לי להיקשר אליהם בכל סוג של קשר הגברים שהכרתי עד עכשיו יצרו אצלי דחייה מסויימת בפיתוח קשר כל שהוא זה ברור שאני זקוק לטיפול השאלה איך אוכל לעמוד בזה?

01/07/2006 | 00:12 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שחר, לא ברור לי אם הרגש שאתה חש כלפי הדמות הנשיית שנכנסה לחייך מלווה משיכה מינית. ישנם גברים הומוסקסואלים רבים שמוצאים שפה משותפת וכימייה עם נשים. על כל פנים, ברור שקשה לך למזג מין ורגש עם גברים, דבר שבשורה התחתונה יוצר בדידות. אכן עדיף שהמטפל יהיה גיי-פרנדלי ואני סבור שחלק גדול מהמטפלים (הסטרייטיים) הוא גיי-פרנדלי, גם אם אינו מצהיר על כך או משווק את עצמו ככזה. לכן, האפשרות של טיפול במסגרת הביטוח המשלים של קופ"ח או במסגרת מרפאת חוץ פסיכיאטרית של בי"ח כללי (למשל, באיכילוב) בהחלט קיימת ובכל מקרה, עדיפה על היעדר טיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

30/06/2006 | 01:08 | מאת: יותם

אני בן 23 בערך 12 שנה אני כבר פעיל מינית, אני לחא יכול להגיד שאנ ישלם עם הנטייה שלי אוליכן שלם אך קשה לי לקבל אותה, לא טוב לי להיות הומו - כל מה שאני אומר הוא לדידי בלבד כמובן לאיוצא בהצהרות מגלומניות כאלה או אחרות אבל לי רע לא יודע אם זה מהתניות לגבי עצמי האם זה באמת בר שינוי וכו' מההגרומים ...לא יודע אבל רע לי כל כך רע לי... אבל אני בוחר לדחות את ההתעסקות בזה כרגע הבעיה בה הייתי רותה לטפל כרגע שגורמת לי להרגיש נורא לפעמים עד כדי מחשבות אובדוניות היאאיך שאני מפרק תסכולים או לא יודע מה.. אני מנהל חיים כאילו ואני מכור לסקס אני הולך לסאונות ומקומות נלוזים כבר שנים קו החם אינטרנט הכל חלק מחברי יודעים על זה. למה התמכרות שכזו קוראת? יש קווים כללים להתמכרויות? למה אני לא מצליח להפסיק? אני לא רוצה באמת? יש בכלל אפשרות שכזו? המחשבות האובדנויות מתחילות לקבל פרופרציות מפחידות בעיקר מהפחד שהנה אני מתבגר וזה הבוגר שאני גדל להיות כך אני חי לימים אנשים כבר מכירים את הפרצוף שלי ולא נעים לי ברובליקה הזו של המכור אבל אני לא מצליח להסתפק ביצרים בסייסים זה קשה לי ויתר אם הייתי מכור לסמים או אלכוהול פשוט הייתי מפסיק שזה סקס לגזור על עצמי סגפנות זו שטות מיסודה אני אדם אני צריך פורקן בריא איך לוקחים אחורה האם חובה יהי ללכת לטפל בזה מקצועית? אני יודע שזה נשמע דפוק אבל כרגע זה לא אופציה מכמה סיבות שונות אני דוחה את זה ושפ אני אטפל בדברים לעומק לכשיגיע הזמן.. נח לי עם הדחייה הזו אבל ההתמכרות הזו... יש איזשהם קווים מנחים שתוכל לכוון אותי לחשוב עליהם איפה אני צריך לחפור כדילהבין למה אני עושה את זה ואולי הידיעה תקצר או תעזור לתהליך אם אזה דברים אני צריך להתמודד? אני יודע שהבקשה פשטנית ואישאיש הוא עולם שלם אבל יש איזשהוא מעגל רחב קו מנחה בנושא של התמכוריות נלוזות של מין - לא שאני שופט - זה לא מקומי שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה ושהוא יכול לחיות איתו לי זה עושה רע חסכים רגשיים אולי? איך ממלאים אותם בדרכים אחרות? כל פעם שאני חושב על לכתוב את המודעה בערב בפורום כל הזמן אני ממלא תילי תילים של רעיונות שאנ ימתיישב זה תמידנשמע לקוני וילדותי... אני בטוח שאתה מכבד את כולם תמיד בתשובה ראויה ואני גם רואה את זה בעצמי אך בבקשה אני מצפה בקוצר רוח לתשובה... אל תשלח אותי פשוטו לטיפול... זה לא אופציה כרגע ואני צריך "אקמול קטן" לפני שאני יהילי תאפשרות להתעסק עם האנטיביוטיקה... על כל פנים - אודה על כל תשובה

30/06/2006 | 09:06 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יותם, אני חושב שכשאדם מדבר על מחשבות אובדניות, יהיה זה חסר אחריות מקצועית מצידי לא להפנות אותו לטיפול פסיכולוגי ויפה שעה אחת קודם. העובדה שטיפול הוא לא אופציה בשבילך היא חלק מההתמכרות שלך והסרבנות שלך לפרוץ את מעגל הקסמים שאתה מתאר. אתה מתאר הומופוביה (פחד מהומוסקסואליות) עצמית קיצונית וחי את החיים ההומוסקסואליים בצורה של נבואה המגשימה את עצמה בצורה מנוכרת שגורמת לך לשנוא את עצמך. מאחר שהפסקת ההתמכרות בכוח לא נראית לי מעשית, ה"אקמול" היחיד שאני יכול להציע לך הוא ללכת לסאונה ולמקומות הנלוזים הרבה יותר כי כנראה בשלב זה זה לא מרתיע אותך מספיק ואולי אז גם תפנה לטיפול. (כמובן שהדברים נכתבים בתגובה לדבריך - אין לי הסתייגות מוסרית או פסיכולוגית מסאונה ו/או מקומות "נלוזים" אחרים כל עוד הם גורמים הנאה לאדם). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

30/06/2006 | 09:27 | מאת: מיכאל

יש לי לינק בשבילך, שלא תרגיש בודד במערכה... http://www.nrg.co.il/online/40/ART1/078/579.html נו, טוב, אולי זה לא יעזור, כי מה שעושה לאנשים מסויימים טוב, עושה לך רע...אבל למה בעצם זה רע לך כל-כך? מה ההבדל בין מכור לבין מישהו שנהנה מהחיים? למה אשה ששוכבת עם גבר כל יום היא נימפומנית הראויה לגנאי, וגבר ששוכב עם אשה אחרת כל יום הוא דון ז'ואן הראוי להערכה? אה, כן, אנחנו בפורום הומואים...ובכל זאת הצגתי את השאלה הזו, כי נראה לי שאתה מרגיש רע עם עצמך כי זה מה שהכניסו לך לראש... אתה אובססיבי לגבי זה? חושב רק על זה? אם אתה לא עושה סקס יום אחד אתה מרגיש תסמיני גמילה? זה כמו להיות מכור לסיגריות? נו, טוב, אל תתיחס אלי יותר מדי, אני ציני היום...אגב, אני מומחה במחשבות אובדניות, אבל זה לא כי יש לי יותר מדי סקס... בברכה מיכאל

30/06/2006 | 12:55 | מאת: יותם

"מה שהכניסו לך לראש...." זה תמיד הצחיק אותי באותה נשימה אותם אנשים שמדברים על השוני בין הומאיות מבחירה או התנאיה סביבתית... אני לא מבקר את הדעה שלך היא הייתה מאוד מתוקה והכתבה באמת ניחמה אותי בצורה מוזרה לכמה שניות ותודה בכלל ליחס אבל מה זה משנה מה קרה עד עכשיו מה הכניסו לי לראש... זה משנה כמו ש"לא נולדתי הומו והסביבה והחינוך הפך אותי לכזה...." כרגע אני צריך להתמודד עם עצמי עם ההתניות שלי על עצמי ועם כל הבעיות שאימצתי בדרך בצורה כזאת או אחרת... וזה עושה לי רע , לי , רק לי אני לא מעיד על אובדן העולם דרך פריצות ומטיפנות דתית... אישה היא "שרמוטה" רק אם היא מחשיבה את עצמה כזאת לדעתי לי זה עושה רע - והייתי רוצה להפסיק עם זה וקשה לי.... זהו זו לא הבעיה היחידה זו לא הבעיה "האם הגדולה" היא אחת מיני רבות אבל לוקחת יחסית הרבה אנרגיות מחיי והייתי רוצה להתמודד עם זה פניתי בפורום לעצה וקיבלתי ביטול ילדותי כאילו הבעיה לא סקסית מספיק אובדנותאוי שמענו על זה - התמכרות לסקס - נו באמת אתה כזה פרימיטיבי תתשחרר אתה פשוט הומופוב - כאילו שהידיעה עוזרת לי וכמובן הקסם הגדול העצה האולטיטיבית - אולי כדאי שתלך לטיפול ואני באמת כותב את המילים בסלחנות ולא בעקיצה ישירה קצת סרקאזם.. אבל באמת מתוך בקשה לעזרה אני לא מצליח להבין את מהות הפורום אם אפשר היה לסכם את רוב ההודעות לפני החתימה האישית של המייעץ - אני ממליץ שתפנה לטיפול בהצלחה ד"ר .... מה מטרת ההתיעצויות פה? סינון מטופלים? תשובה שתמתיק את מרירות חיי ה"פתורים" והפניייה קרה לאלה הנואשים... זו תהיה צביעות לבקר את הביקורת שלי - זה לא לך כל המקום הזה פשוט אל תפנה , אתה מבקר ונכנס לכותב כי פייר מקומות כאלה נפתחו כדי שנדבר ונפרוק ושלא ישאלו אותי אחרי שתי הודעות אם אני פסיבי או ממוקם אני מודה ומעריך את כל העזרה שד"ר גידי נותן לי בתשובות שלו כאן לכולם - הוא לא חייב לי כלום אבל אני עדיין רוצה קצת... לא יודע... או שאני הטיפשי וזה מקום מקצועי לחלוטין ולגמרי ואני באמת לא מבין את מהות המקום באם כן התנצלותי הכנה - אשתדל לא להפריע יותר

29/06/2006 | 19:59 | מאת: לאה

בעיה אחת. בתי בת ה-22 יוצאת עם בחור מתוק וחמוד. הם יוצאים כבר חצי שנה ולמרות זאת הוא לא מנסה לפתח את הקשר המיני מעבר לנשיקות וגיפופים. היא בעצמה ללא ניסיון מיני אבל קצת מודאגת ולכן פנתה אלי להתייעצות. יתכן שהבחור הומו? מה היא צריכה לעשות. בעייה שניה. בתי השנייה בת 18. היא מבלה רק בחברת נשים ולפעמים בנים והכל בחבורות. מדי פעם היא נשארת לישון אצל חברה אחת בפרט. אני חושבת שיש בינהן מערכת יחסים מינית. מה לעשות? לרמוז לה שלא מפריע לי בכלל, או לחכות עד שהיא תפתח. אני אולי קצת מלחיצה אותה כשאני שואלת למה אין לה חבר. אגב- שתי הבנות יפות מאוד, נאות אטרקטיביות וואינטליגנטיות בלי שום בעיות מיוחדות.

30/06/2006 | 08:57 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לאה, לגבי בתך הראשונה - כלל לא ברור שהבחור הומו רק משום שהוא לא יוזם יחסי מין עם בתך. יכולות להיות סיבות רבות נוספות, כמו חוסר הניסיון המיני שלו, חוסר ביטחון שלו, העובדה שבתך מעולם לא קיימה יחסי מין ועוד. לא ברור לי האם היא עצמה מעוניינת ביחסי מין איתו. אם כן, היא יכולה להתחיל ליזום ולראות מה התגובה. לגבי בתך השנייה - מדובר בשלב זה רק בהשערה שלך. העבירי לבתך מסר כללי שאת תמיד שם בשבילה ותקבלי אותה בכל מצב, בלי לנסות לבדוק את ההשערה שלך באופן ספציפי ובלי לפגוע בפרטיותה שכל כך חשובה בכל גיל אך בעיקר בגיל הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

07/08/2006 | 11:43 | מאת: ירדן

לאה שלום. חיפשתי דרך לשלוח לך את זה בהודעה אישית ולא בפומבי אני יכולה לייעץ לך בעניין בתך,אני בעצמי כרגע ב...אישיו עם ההורים שלי אשמח אם תחזרי אלי [email protected] ירדן

23/06/2006 | 23:43 | מאת: אצבעונית לס

היי יש לי בת זוג כבר 6 שנים אני יצאתי מהארון כל משפחתי וחברותיי וחבריי יודעים . בתחילת מערכת היחסים לחצתי שתספר למשפחתה אך לאחר שנה החלטתי שזה לא טוב שאלחץ ולכן לא הזכרתי זאת. אני ובת זוגתי בנות 25 ומתכננות להביא עוד שנה או יותר ילד לעולם , לפי חוסר ההתפתחות הריגשית שלה אני לא יודעת אם אעשה זאת איתה. אני לא רוצה כל הזמן להזכיר את זה וללחוץ יחד עם זאת אני לא יכולה להמשיך ככה . ההורים שלה מאוד פרימיטיבים הם בשלב של הכחשה הם יודעים אך משחקים אותה שלא יודעים. אני יודעת שאם אני אלחץ והיא תעשה זאת היא יכולה לאבד את משפחתה בגלל זה. מה לעשות ? האם להישאר במערכת יחסים שנתתי לזה 6 שנים הזדמנות והיא אהבת חייאך לא בוגרת מספיק . תעזור לי בבקשה !

24/06/2006 | 11:34 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אצבעונית, עד המשפט האחרון בפנייתך התקשיתי מאוד להבין אם את אוהבת את חברתך. את נשמעת מאוד שיפוטית ומתנשאת כלפיה ונטייתי הטבעית היא להמליץ לכן על טיפול זוגי אצל מטפל גיי-פרנדלי. אם מישהי או מישהו היה אהבת חיי, לא הייתי שוקל לעזוב אותו או אותה בגלל הקושי שאת מתארת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום לכל משתתפי הפורום אני נמשך לגברים אך עובר שנים מאוד קשות לא מבחינת הנטייה את זה קיבלתי ואני שלם איתה. אני עובר חיים קשים מבחינת הבדידות הקשה וזה שאיני מצליח למצוא בן זוג והאמת אחרי שנים של טיפולים פסיכולוגים בנושא, אני מרגיש שהפתרון לא ממש יבוא,אני מתבגר ואיני מוצא בן אדם שיתחבר ויאהב אותי, אני רוצה להיות מבוסס גם מבחינת מערכת יחסים כמו שהשקעתי בחיים בתחום הלימודים והעבודה אני מחפש גם בן זוג יציב, לצערי נכוותי מאודדד מגברים וראיתי את חוסר הרצינות לקשר רציני וזהו הרמתי ידיים בנושא זה. שאלתי לד"ר רובינשטיין אני מאוד אוהב נשים לא מבחינה מינית אבל נשים מאוד מושכות אותי בדרכים אחרות ואני מסוגל לפתח קשר רומנטי עם אישה. השאלה היא אם יש דרכים לטפל בתחום המיני אפילו בדרך מלאכותית שהעיניינים יעבדו בצורה תקינה? אני לא הולך נגד הטבע אני פשוט מחפש אהבה והאמת לגבי נשים היו לי המון הזדמנויות לפתח קשר, אך ברחתי מהפחד ולא ניסיתי. אשמח לתשובה כנה וישירה האם אפשר לטפל בתחום המיני? תודה מראש

22/06/2006 | 11:43 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נדב, גברים הומוסקסואלים רבים מוצאים שפה משותפת עם נשים יותר מאשר עם גברים ויש להם ידידות נפש, אשר גם הן מוצאות לעיתים שפה משותפת גדולה יותר עם הומוסקסואלים מאשר עם גברים סטרייטים. ידידות כאלה זכו לכינוי "האג פאג" ותוכל לקרוא על כך במאמר הקצר הבא: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a27.html . עם זאת, אם אין לך כלל משיכה לנשים, אל לך לבלבל בין הזיקה הרגשית העזה שיש לך לנשים ובין קשר זוגי, רק כי לא הצלחת עד עתה לפתח קשר זוגי מספק עם גבר. באופן טכני גרידא, אפשר להגיע לזיקפה אפילו במקרים של אימפוטנציה קשה. האורולוגיה מציעה כיום שלל פתרונות טכניים, החל מוויאגרה, דרך ואקום או זריקות (שגורמים זיקפה בלתי רצונית) וכלה בהשתלת תותב, אך כמובן שלא תרצה לחיות חיים מאולצים כאלה וגם האישה לא תרגיש נחשקת בנסיבות כאלה. בהחלט הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל מטפל גיי-פרנדלי, שיעזור לך להבין מדוע אינך מוצא בן זוג. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין קראתי את תגובתך וכמובן שאתה צודק לחלוטין! אבל בכל הנושא של מציאת בן זוג (גבר) אני נמצא בבעיה,זה לא כזה פשוט כמו שזה נראה אותו סיפור גם קיים אצל ידידיי ומקריי,המצב היום שגברים מחפשים מפלט בקיום יחסי מין עם גברים,חלקם נשואים,דו מיניים,או כאלה שרוצים לעבור חוויה חד פעמית. מאוד קשה למצוא גבר איכותי ורציני שחי כגיי שנמצא מחוץ לארון ומעוניין לחיות חיים עם בן זוג זכר. כך שאני לא בטוח שפסיכולוג גיי פרינדלי ימצא את הדרך ,אולי הוא יעודד אותי קצת ויגיד שזה לא נורא אבל הוא לא יוכל להביא לי את הגבר הרציני הביתה. גברים היום רואים בקיום יחסי מין עם גברים כמשחק חד פעמי כמשהו ללא מחוייבות. לא פעם הייתי עם גברים שזה לא התחיל במיטה שהתלהבו ממני ורצו להמשיך איתי בקשר אך אחרי שניפרדנו הטלפון והרצון העז שהיה להם בפגישה נעלם ולא שמעתי מהם יותר. גברים היום רוצים לגוון כל יום להיות במיטה עם גבר אחר הכל פרוץ וחופשי,ומחפשים למצוא את הפוסטר שעל הקיר,אולי גברים שמתחילים להתבגר גיל 30 פלוס מתחילים לחשוב על כיוון רציני אבל אז הצעירים מתחילים לסגור להם דלתות והם מתחילים להרגיש את הבדידות אבל הכרתי גברים בני 30 פלוס שכבר לא מאמינים והתרגלו לחיות לבד והם לא נותנים צ'אנס להכיר מישהו בגלל הנסיון שלהם והאכזבה שלהם מגברים אז מה אתה אומר?

22/06/2006 | 23:04 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נדב, אכן קשה למצוא בן-זוג, אך הומוסקסואלים רבים, בגילים שונים, מצליחים בכך. ביחסים בין גברים יש שתי תופעות שכדאי להיות מודע להן: (א) יש בהחלט לגטימציה ליחסי מין לשמם (ולא כחלק מקשר). (ב) חלק גדול ממערכות היחסים הרציניות מתחיל מקשר מיני (כולל מין בפגישה הראשונה). ייתכן שאתה מקרין להיטות גדולה או נואשות בקשר במגעיך הראשוניים, והדבר מעורר רתיעה אצל הצד השני. אני בכל זאת הייתי ממליץ לך לבדוק את הנושא בעזרת מטפל גיי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי נדב מת"א... ואני חשבתי שבתל-אביב יש המון גברים רציניים ואיכותיים, שחיים מחוץ לארון... כנראה שטעיתי. אולי אתה צריך להתפשר...נניח למשל על מישהו שהוא לא לגמרי מחוץ לארון...נו, טוב, אני גר בירושלים ולנו יש ארונות קודש, ארונות קיר, בדרך כלל עם טפטים... אתה באמת בטוח שהחיים של סטרייטים הרבה יותר קלים? כמה נישואים יש שמסתיימים בגירושין? וכמה נישואים אומללים יש שלא נגמרים בגירושין רק בגלל סיבות כלכליות או ל"טובת" הילדים... החלום הסטרייטי בורגני שכולנו גדלנו לרגליו אכן נחלתם של רבים. גם אני לפעמים שוגה בו, חולם אותו, כואב את היעדר הגשמתו ככל הנראה בחיי. מה אנחנו רוצים? דירה יפה בפרבר, עם גינה, רכב בחנייה הפרטית, שלושה ילדים, משכנתא. בלתי אפשרי? זה אפשרי....שכבתי כבר עם בחורות, ולא הייתה לי שום בעיה של זיקפה. ואני לא רואה סיבה שזה לא יחזור על עצמו. ואני מכיר עוד כמה הומואים שזה המצב אצלם. ואני ממליץ לך גם לנסות עם בנות, בלי ויאגרה ובלי תותב, תנסה, מה יש לך להפסיד, לא ילך, אז תהיה יותר בטוח באורח חייך. טוב, זהו, בעצם אין לי מה להגיד לך...יותר פורק את שעל ליבי, וכמובן חוזר על עצמי... תרגיש טוב ובהצלחה מיכאל

אני ממליץ לך ללכת לסקסולוג . מניסיון אני אומר לך .

אה, כן, ואם הוא היה סטרייט שלא היה עומד לו עם בנים גם היית ממליץ ללכת לסקסולוג? שלום, ד"ר סקס,תשמע, היום זה באופנה להיות הומו, ורוב החברים שלי הומואים, ואני כל שבוע במועדון אחר, אבל מה לעשות כשאני עם בן פשוט לא עומד לי, מה לעשות? אולי ויאגרה? אולי זריקה? אולי תותב? אני בעצם נורא נמשך לבנות, אבל הן כולן שטחיות ורוצות רק את הכסף שלי, וכשהן מסתכלות עלי הן רק מחפשות את המפרנס שידאג להן ויממן אותן, הן רואות בכביכול אהבה רק עסקה כלכלית וניסיון להעלות את הסטטוס החברתי שלהן. הן בכלל לא רוצות אהבה, כל מה שהן רואות מולן זה את המכונית היפה שלי ואת הדירה שיש לי ואת המשרה שלי כעורך דין שהוא גם רואה חשבון. כולן מחפשות קשר עאלק, שמענו, רק מחפשות להציג חתן מוצלח לאמא ולחברות. לעומת זאת עם בנים זה אחרת לגמרי. כן, גברים, איתם אפשר לבנות מערכת יחסים שבנויה על אימון והדדיות. אני נורא רוצה להיות עם גבר, ואפילו ניסיתי כמה פעמים, אבל פשוט לא עומד לי איתם. ד"ר סקס, תעזור לי, בבקשה..... מתנצל על הציניות, לא ישנתי הלילה, כנראה שזה בגלל זה... יום טוב מיכאל

21/06/2006 | 21:11 | מאת: ?

האם יש מצב שגבר יודע שהוא נמשך לנשים מינית גופנית ורגשית ,ואין באפשרותו להשיג נשים למשך תקופה של שנים ובינתיים הוא נמצא בחברה של הומואים ולוחצים עליו לנסות אותו, אז האם בדרך כזו גבר יפסיק להימשך לנשים וימשך רק לגברים ?

22/06/2006 | 11:37 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ?, אתה מתייחס לתופעה שידועה כ"הומוסקסואליות נסיבתית" המתפתחת במקומות, שבהם נמצאים אך ורק גברים (כגון בתי כלא, פנימיות וכד'). ברוב המקרים, הומוסקסואליות מסוג זה לא תתפתח "על ריק". כלומר, אם לא הייתה איזו שהיא נטייה מוקדמת לכך, גם אם מודחקת לחלוטין, גברים ימצאו לעצמם פתרונות אחרים. ייתכן מאוד שכאשר הנטייה ההומוסקסואלית קיימת באופן סמוי ולא מודע, היא תפרוץ בסביבה חד-מינית. במקרים מסוימים היא יכולה להימשך גם בתנאים אחרים ובמקרים אחרים לא. אך כמו תמיד, לא ניתן ליצור יש מאין ואם המשיכה לגברים הקיימת בכולנו מודחקת חזק מספיק היא לא תצא לפועל גם בנסיבות כאלה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

22/06/2006 | 19:50 | מאת: הילד בן 30

רציתי להתייחס לשאלה האם גברים "סטרייטים" (כאלה שמעולם לא התנסו או חשבו על "קטע" עם בנים) עשויים להתנסות ולשאר כאלה לתמיד. ובכן, גדלתי בפנימיות חקלאיות. בכל השנים האלה, החל מגיל 13 ועד יב' היה לי מגע אינטנסיבי ושוטף רק עם בנים סטרייטים, כאלה שמעולם לא התנסו. לפני כמעט עשרים שנה (בין עשרים לחמש עשרה שנה אחורה) לא דיברו על זה בחופשיות כמו היום. לא היה לי שם של מתרומם אבל בקבוצה, לאורך כל השנים בפנימיות, ידעו שאני אוהב מגע מיני עם בנים. רוב הבני בקבוצה גיששו את דרכם בזהירות אלי כשהם מצד אחד סלדו מהקטע אבל מצד שני נימשכו והתנסו איתי. הפעילות האינטנסיבית היתה בעיקר בתקופת התיכון, כיתה ט', י' יא ויב'. השתוללתי בלי הפסקה. מעולם לא הכרתי הומואים מחוץ למיסגרת הפנימייתית. באיזשהו שלב כל הצוות ידע כי הסוד הגדול דלף החוצה איכשהו והעיפו אותי אחרי שגילו ששכבתי עם כל הבנים בקבוצה לאורך כל השנים (עשרות רבות) לפני כמה שנים היתה פגישת מחזור. כולם הגיעו. במידה מסויימת הייתי נבוך. סיפרתי לכולם (כשהגיע תורי לספר על עצמי) שאני עם חבר, טוב לי ואני שלם עם עצמי. זה לא היה קל כי זה היה מאוד טעון. אני מניח שחלק מהבנים חששו שאפלוט משהו. אחר ניגשתי למדריך שהיה אחראי על הסילוק שלי מהמיסגרת (עקב הגילוי) ואמרתי לו: הנה, ראית ? כולם נשואים. כולם עם ילדים ומסודרים. אף אחד מהם לא הפך הומו בגלל ההתנסויות. מי שלא הומו לא יכול להפוך להיות הומו. אגב, מרבית הבנים ביקשו להשאר איתי בקשר לאחר המיפגש ההוא אבל שום דבר לא קרה.. גם לא ניראה שיקרה.. רובם לא כבר לא כאלה אטרקטיביים, כך שאין לי דרך לדעת מי עדיין בפוטנציאל למגע חוזר ומי לא. ניראה לי שכולם מדחיקים את זה בצורה כזו או אחרת.

22/06/2006 | 22:30 | מאת: ?

במשפט האחרון האם התכוונת שלכל הגברים יש נטייה מודחקת להימשך לבני מינם , ורק במקרה שהיא מתעוררת (כלומר שהיא ברמה מסויימת) , ואז הגבר יהיה מודע לכך שהוא נמשך לבן מינו , האם לזה התכוונת ?

21/06/2006 | 19:06 | מאת: מתלבט

אני בחור בן 20 חייל, דו מיני עם נטייה ברורה לכיוון הבנות. מישהו שאני מכיר הציע לי לעבוד כנער ליווי(לשכב עם גברים) רציתי לדעת איזה השפעות נפשיות יכולות להווצר כתוצאה מסוג כזה של עבודה. ברמה העקרונית זה לא ממש בגלל הכסף, אלא יותר מתוך סקרנות של מזה, ואיך זה. יכול להיות שאני אעשה רק מספר פעמים ואחרי זה יפסיק רציתי לדעת מה דעתך על העניין, איך זה יכול להשפיע עלי ברמה מודעת ולא מודעת, והאם אתה יכול להכווין אותי למחקרים כמו כן איך לפי דעתך זה ישפיע על זוגיות עם נשים בעתיד. במידה ואני אספר להם שהתנסיתי במשהו מהסוג הזה. בתודה מראש

22/06/2006 | 11:32 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מתלבט, ברמה החברתית תמיד יהיו זונות משני המינים ותמיד יהיו להם צרכנים, אך ברמת הפסיכולוגית הפרטנית, אין ספק שמשהו מאוד בסיסי ביחסיך הבין-אישיים ייפגע קשות כתוצאה מעיסוק בזנות בגילך הצעיר (ובכלל), כשאישיותך עדיין בתהליך התפתחות וגיבוש. אתה מדגיש שאתה נמשך יותר לבנות ואני תוהה אם עצם הנכונות שלך לשקול את הצעתו של חברך אינה מעידה על איזו שהיא הומופוביה, כלומר, עיוות המשיכה לגברים וניתובה לאפיק של מכירת גופך. ואולי, אתה זקוק לחיזוקים על כך שאתה בחור מושך עד כדי כך שיש כאלה שישלמו כדי ליהנות מגופך. אני ממליץ לך בחום לברר מה קורה לך עם ההצעה הזו במסגרת ייעוץ מקצועי ע"י מטפל גיי-פרנדלי, כי בגיל שאנשים מחפשים אהבה ורומנטיקה אתה שוקל לעסוק בזנות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

24/06/2006 | 12:14 | מאת: מתלבט

לגבי המשיכה. כעקרון כל מה שקשור לבנות אני כמו סטרייט לבנים, אני יכול להנות ממין איתם, ולא מעבר לזה. אמרתה שיפגע משהו מאוד בסיסי ביחסים הבין אישיים, למה? באיזה צורה?

23/06/2006 | 01:08 | מאת: מיכאל

הי מתלבט אז בשביל מה? איזו סיבה בעולם יש למישהו או מישהי להפוך לזונה, (סליחה נער ליווי), חוץ מאשר כסף? אם סקס עם גברים מסקרן אותך אז תשכב עם גברים מושכים בלי כסף...ולא עם גברים לא מושכים בשביל כסף... בתכלעס זה דווקא נשמע לי הגיוני לעבוד בזנות. זה אמנם מאוד לא מכובד ולא מקובל חברתית, אבל הנה אני עומד שמונה שעות על הרגליים, חייב להיות נחמד לאנשים, חייב להיות נחמד לקולגות שלי, לוקח קשה כל שטות, כבר זמן רב באותו מקום שאני אמנם אוהב אבל גם לגמרי נמאס לי ממנו, וכל זה בשביל שכר מעליב. הייתי יכול להרוויח פי עשרים לשעה בתור זונה. אולי אפילו פחות משעה, כמה זמן כבר לוקח לגבר חרמן לגמור? משכורת של יומיים שלי עכשיו בפחות משעה, מה רע? אני מוכר את הגוף שלי בצורה אחת, הזונה מוכרת בצורה אחרת. למעביד שלה קוראים סרסור, ולמעביד שלי יש שם יפה יותר. אבל לשנינו לוקחים את חלק הארי ממה שאנחנו תורמים בזיעה שלנו. אז אם אתה רוצה לעשות את זה בשביל הכסף....מיילא....אבל לא בשביל הכסף? אז בשביל מה... אגב, אתה יכול למצוא לעצמך תומך, שזה זנות לייט. במקום לקבל כסף אתה מקבל מוצרים. סוג אחר של סחר חליפין... אני כותב את הדברים בציניות כמובן, למרות שיש בהן גם משהו מן האמת. לפעמים אני לא יודע עד כמה סטוצים אינם זנות בהתנדבות, ולכן זה מזעזע אותי פחות מבעבר שמישהו שוקל את זה. אבל בכל קנה מידה, זה פשוט לא שווה את זה. אל תחשוב על זה אפילו. בברכה מיכאל

20/06/2006 | 12:01 | מאת: ביסקסואל מבולבל עם החברה

אני נמצא במערכת יחסים כבר חצי שנה עם חברתי אני מאוד מרוצה היא דואגת לי ומשלימה אותי מכל הבחינות אני יודע שאני נמשך לגברים גם רק בקטע אוראלי זאת אומרת למצוץ להם וזה הכל שום דבר מעבר וזה קורה לי מדיי פעם משקראתי את ההודעות עזרתי לי מאוד להבין שאני בי למרות שלא עשיתי עדיין כלום עם גברים והכל בגדר פנטזיה.. אני נמצא עם חברה שלי והסקס הוא מעולה אני נהנה אבל מדיי פעם אני חושב על גברים ,עשיתי סקס וירטואלי עם גברים בזמן האחרון זה פחות מושך אותי הסקס הוירטואלי הזה אז אני מאונן על נשים אני מסוגל לאונן גם על בחורות וגם על גברים .זה קצת מציק לי עם החברה שלי קשה להתמודד איתה אני רוצה אותה ורוצה להשאר איתה אבל זה מבלבל מה אני יעשה?

20/06/2006 | 13:27 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ביסקסואל, במקרה שלך, כמי שבאמת נמשך גם לגברים וגם לנשים, יש לך פוטנציאל ליהנות משני העולמות. כפי שתראה במאמר הבא http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html ביסקסואלים רבים סובלים מהצורך שלהם בהגדרה חד-משמעית או של הומוסקסואלים או של סטרייטים וטיפול אצל מטפל גיי/בי-פרנדלי יכול לעזור להם להגמיש את מערכת הערכים הנוקשה ולהפכה גמישה וליבראלית יותר. מטפלים המתמחים בטיפול בגייז ובביסקסואלים מדווחים על יכולתם של ביסקסואלים להיות מאהבים טובים עם שני המינים ולמען האמת, מניסיוני, גם הנשים עצמן מדווחות על כך. בטווח הארוך יש למצוא, כמובן, את ההסדר החברתי-זוגי המתאים שיאפשר שילוב בין השניים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

20/06/2006 | 10:13 | מאת: נורית

שמעתי מסקסולוגית שהפרוסטטה אצל גברים הוא מקום ארוגני erogen מה דעתך על זה ?

20/06/2006 | 13:22 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נורית, הפרוסטטה היא אכן מקום ארוגני עם רמה גבוהה של עיצבוב והוא יכול להיות ארוגני בתנאי שאין לגבר ולבן/בת זוגו עכבות לגעת בו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

20/06/2006 | 17:14 | מאת: נורית

אתה יכול לפרט קצט יותר

18/06/2006 | 20:56 | מאת: תוכי

אחח, עוד דחייה. הבחור נכנס אליי לדירה, בוחן אותי, אני מזכיר לו שנפגשנו כבר פעם (פעמיים למען האמת, בפעם השנייה הוא דחה אותי), הוא אומר "יכול להיות", ואז המשפט הכ"כ שנוא.. "נראה לי שנוותר".. אני מרגיש כזה אפס ומכוער כשהוא אומר את זה.

18/06/2006 | 23:14 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום תוכי, אף אחד לא שמח מדחייה, אבל נראה לי שאתה מעניק לזולת כוח עצום עליך. אני מתאר לעצמי שיש גם אנשים שאתה לא מעוניין בהם. "שידורים חוזרים" של פגישות עיוורות כמעט אף פעם לא יוצאים מוצלחים. מבחינה מעשית, אני רק יכול להציע לך לנסות דרכי הכרות אחרות, המוצלחת שבהן (לדעתי הבלתי-מחייבת) היא לנסות להכיר אנשים בסביבתך הטבעית, אם זה עבודה, לימודים ואפילו סתם ברחוב. ראשית, תקבל ותיתן תשובה מיידית לשאלה אם אתה מעוניין בצד השני ואם הוא מעוניין בך בלי לעבור את מסע הציפיות המייסרות של פגישות עיוורות. שנית, זו דרך שמאפשרת להכיר את האדם במהלך הטבעי של החיים, לעמוד על צדדים שונים באישיותו וכל זאת בלי המתח של "אודישן" הכרוך בפגישות עיוורות, כאשר בשנייה אתה שופט ונשפט עפ"י המראה החיצוני בלבד. ועם כל זאת, התגובה הקשה שלך (שמדבריך אני מבין שהיא אינה מקרה בודד) גורמת לי להמליץ לך לפנות לייעוץ כדי לטפל בדימוי העצמי הנמוך שלך, שכן אם כל תגובה של הזולת גורמת לך תגובה קיצונית כל כך, משהו כנראה מאוד לקוי ביחסים שלך עם עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

19/06/2006 | 06:31 | מאת: תוכי

אתה אומר שזו תגובה קשה אבל.. יש אנשים שמגיבים בסדר לדחייה? זה לא מצב נעים. כאילו נותנים לך "עובר" או "נכשל".

בהמשך לתגובתך ד"ר נכבד כן לא ניתן לצפות מראש איזה סוג של קשר יפתח חברי לבני מינו ולכן עצרנו את התקדמות היחסים בנינו על מנת שהוא ורק הוא יברר את צרכיו והוא יוכל להנות משני העולמות ולא אני היו לי בעבר קשרים זוגיים בריאים ובוגרים עם גברים סטרייטים שכללו הבנה הדדית אהבה ועוד כל רצוני היה באמת לשאול אם והוא יחזור אליי ויחליט שהוא רוצה להנות משתי העולמות איך אוכל אני להתמודד עם המצב המורכב שבו הוא נמצא? ולהנות ולאהוב אותו ממנו ולהבין את צרכיו הנוספים וכן יש בהחלטה מסוג זו שביצענו סיכון היחסים הרומנטיים בנינו אך במצב הנוכחי בו הוא מבולבל לגבי מיניותו ורצונותיו הברורים משני העולמות לא ניתן להמשיך ולפתח קשר בריא וכן לקחנו בחשבון שקיימת האפשרות שהוא יבחר לבלות את חייו עם גבר ולא איתי בכל מקרה חיפשתי קצת כיוון ועידוד למצב וכנראה לא הבנת אותי נכון מצטערת על ההטרדה

16/06/2006 | 23:11 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום כלנית, הבנתי אותך נכון, אני מבין את הכאב שלך ואת כלל לא מטרידה. אם בחיר ליבך יחזור מההפסקה שלקחתם עם רצון לחלוק איתך את חייו, לאחר שלא מצא קשר זוגי עם גבר, תיאלצי לחיות עם העמימות הזו, שאולי אחד מקשרי המין המזדמנים שלו עם גברים עלול להפוך לרומן. אלה לא חיים פשוטים, אך מניסיוני יש נשים שחשות מידה גדולה יותר של ביטחון עם גבר כזה מאשר עם גבר סטרייט שעלול לבגוד בהן עם נשים אחרות. לפחות כאן הדברים גלויים ומדוברים ולא תרגישי בתחרות עם אישה אחרת. גם אילו היית נישאת לגבר סטרייט, לא היה לך ביטחון שהוא לא היה שוכב עם נשים אחרות. השאלה הבסיסית שצריכה לעניין אותך, לדעתי, במידה ותחזרו לחיות יחד היא האם יש ביניכם יחסי מין מספקים, כלומר, האם הוא נמשך גם לנשים במידה סבירה, או שהוא נמשך לגברים ויחסי המין איתך הם מעין "חובה" שהוא ממלא. ואגב, לא חשבתי שהגברים הקודמים בחייך היו ביסקסואלים, אך יש לבדוק את האפשרות שאולי הם היו בלתי-מושגים מבחינות אחרות, כמו שהגבר הזה, בהיותו ביסקסואל, הוא במידה מסוימת בלתי-מושג עבורך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

16/06/2006 | 18:10 | מאת: כלנית

ד"ר שלום , קראתי את המאמר שלך בנושא ביסקסואליות חבר שלי מבולבל במשך שנים לגבי זהותו המינית והוא נמצא ב"גיהנום של ביסקסואליות" הוא מרגיש שהוא רוצה לחיות בשני הכיוונים אך בסופו של דבר לבנות ולבלות את חייו עם אשה אהבנו מאוד ונוכח הבלבול החלטנו שעדיף שהוא יחווה גם חוויות הומוסקסואליות לפני שיחליט נכון לעכשיו נפרדנו עם המון כאב ואין אונים איך אפשר לחיות עם המצב בשלום? האם נוכל אי פעם לנהל חיים שלמים יחד? אם הפתרון יהיה לקבל אותו כביסקסואל אעשה זו אבל האם באמת ניתן לבנות מערכת יחסים בריאה במצב הנוכחי ?אם כן איך מתמודדים כבת זוג שלו גם אני רואה בביסקסואליות סוג של גן עדן שכן הוא גבר מלא ומקסים שיכול להבין אותי בכל נימי נפשי הן כאהוב והן כחברה טובה שבעיניי זהו יתרון גדול ובסיס לבנות מערכת יחסים מלאה ובריאה מאוד אנא עזור לנו למצוא קצה של אור כי כרגע אנו שרויים בחושך גדול נ.ב מצטערת על אורך ההודעה אנו באמת כואבים וחסרי אונים תודה מראש כלנית

16/06/2006 | 19:26 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום כלנית, ההחלטה על פסק-זמן כדי לתת לחברך לחוות חוויות הומוסקסאליות נשמעת לי הגיונית. קשה לדעת מראש איזה סוג קשרים חברך יפתח עם גברים אחרים. אם הניסיון יראה שהוא נמשך בעיקר ליחסי מין מזדמנים, למשל, אזי יש גברים ביסקסואלים רבים הנשואים לנשים וממשיכים לקיים יחסי מין מזדמנים עם גברים. אם, לעומת זאת, יתברר שהוא נוטה להיקשר לגברים מבחינה רגשית, אזי את מסכנת את הקשר הזוגי ביניכם. ההמלצה המבוטאת במאמר "ליהנות משני העולמות" מכוונת אל הביסקסואל עצמו ולא אל בת-זוגו - ואולי כדאי לך אישית להתייעץ עם איש מקצוע מדוע את מכניסה את עצמך מראש לקשר כזה. אני מבין שקיימת אהבה ביניכם, ולפעמים אכן גברים הומוסקסואלים מיטיבים להבין נשים יחסית לגברים סטרייטים, אך שווה לבדוק מה קורה לך ביחסייך עם גברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

14/06/2006 | 15:51 | מאת: ק

שלום גידי אני נמצא במערכת זוגית עם גבר כמעט חמש שנים ולאחרונה אני מאונן הרבה ומשוחח שיחות אירוטיות עם גברים באופן די התמכרותי (אני לא פוגש אותם פיזית). לא היתי רוצה לבגוד בבן הזוג שלי אבל אני מרגיש מגורה מאוד. הסקס איתו כעת די שגרתי למרות שטוב לנו ביחד. מה דעתך?

14/06/2006 | 20:06 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ק', למילה "בגידה" יש משמעות שונה עבור אנשים שונים, ובעיקר עבור בני-זוג שונים. אני הייתי מגדיר "בגידה" כמשהו שיש בו "סיכון" לקשר רגשי עם מישהו אחר. לפי תיאוריך, מה שאתה עושה אינו מהווה בגידה בעיניי, הואיל ואתה לא פוגש אפילו פיזית את הפרטנרים שלך. מצד שני, שחיקה במשיכה המינית בתוך קשר זוגי היא בהחלט תופעה שכיחה. יהיו אנשים שיגדירו זאת אחרת, אבל לטעמי, אם תישאר בגבולות הנוכחיים של סקספון בלי לפגוש את האנשים, לא הייתי רואה בכך סיכון של הקשר הזוגי עם חברך. לעומת זאת, כן הייתי ממליץ לחשוב על העשרת חיי המין שלך עם בן זוגך בצורה שתהייה מקובלת על שניכם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

11/06/2006 | 14:22 | מאת: מבולבל

בהמשך לשאלה הקודמת בנוסף אני מאונן על גברים ואחרי זה אני מרגיש שאני נגעל מזה אני נמשך רק לאיבר המין שלהם וזה בקטע פאסיבי,ועם בחורות אני מרגיש טוב ...אני לא יודע מה לעשות ?

11/06/2006 | 23:01 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מבולבל, כמו בי-סקסואלים רבים, אתה מבולבל ובמקום לקחת את הטוב שבשני העולמות, אתה סובל מכך שאין לך הגדרה חד-משמעית של מי שאתה. מהתוספת לפנייתך המקורית אפשר לחוש את ההומופוביה (פחד מהומוסקסואליות) העצמית שלך: אתה נהנה מהמגע עם הגברים אך מרגיש גועל מייד לאחר מכן, כנראה על רקע הרגשתך שגבריותך נפגעת מכך. המלצתי לך היא לקרוא את המאמר הקצר הבא: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html ולפנות לייעוץ של כמה פגישות אצל מטפל גיי/בי-פרנדלי, שינסה להגמיש מעט את התפיסה הנוקשה שלך של "או זה - או זה" ויראה לך שאפשר "גם וגם". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

11/06/2006 | 01:35 | מאת: ד

האם יש קשר בין גילוי עריות אצל נשים לבין הנטייה המינית ? האם בקרב לסביות יש יותר נשים שעברו גילוי עריות ביחס לסטרייטיות? תודה

11/06/2006 | 09:11 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ד', לא ידוע לי על סטטיסטיקה כזו, אם כי הואיל ומדובר בשתי תופעות "מסתתרות" (גם גילוי עריות וגם נטייה מינית) הכרוכות בבושה ובאשמה גדולות, קשה לערוך מחקרים שיטתיים. יחד עם זאת, קיימת נטייה לקשור בין ניצול מיני ובין נטייה מינית, כמו שקיימת כיום נטייה לקשור בין ניצול מיני וכמעט בין כל הפרעה נפשית - ואין לכך בסיס מחקרי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

10/06/2006 | 21:59 | מאת: איידסופוב

שלום לכולם, זה לא הולך להיות קצר... במאי 2002 קיימתי מין הומוסקסואלי מוגן למהדרין. נסתפק ונאמר שכעבור דקות ספורות ביקשתי מהצד האקטיבי שיצא ממני ובסופו של דבר כל אחד גמר על עצמו. באוגוסט 2002 מצאתי את עצמי בהתקפת חרדה בלתי מוסברת שכמעט הוציאה אותי מדעתי. שכנעתי את עצמי שנדבקתי. בעברי הייתה בדיקה שלילית אחת פחות משנה קודם שמאז לא קיימתי מעולם מין לא מוגן. בסוף אוגוסט עשיתי בדיקה - אחרי היום הארוך בחיי קיבלתי תוצאה שלילית ונדרתי נדר. עד שאני נמצא בקשר רציני, מחייב עם תוחלת חיים של כמה חודשים לפחות, מין אנאלי, על כל צורותיו יורד מהתפריט. זה לא שחייתי חיים של סקס לא מוגן לפני כן, ההפך הוא הנכון אבל אני כל כך הבהלתי את עצמי שמשהו בי פשוט נשבר והחלטתי, זהו, אני יותר לא הולך לתת לעצמי סיבה לחרדה לא רציונלית שתוביל לבדיקה. 4 שנים נטולות חדירה אח"כ... (בכנות, לא ממש חסר לי) היה לי סטוץ עם מישהו שנדבק בכלמידיה ועוד משהו שנקרא המופיליוס פרה-אינפלואנזה וכשהוא אמר לי את זה, אני הרגשתי כאילו אני ב-2002 שוב. זה מישהו שמעולם לא חדר אלי ומעולם לא גמר לי בפה. הוא גם מאז אמר לי שבדיקת ה-HIV שלו שלילית אבל הנזק כבר נעשה... והחרדות הלא רציונליות חזרו. פחדים, תרחישי תשובה חיובית בראש ולמען השם, על מה לעזאזל?! בסוף 2002 שני אנשים בלי להתריע מראש גמרו לי בפה אבל לא היה לי שום פצע פתוח או משהו כזה וגם לא בלעתי... אני בחור בן 25, בריא ודי מצליח אם יורשה לי לומר ואני לא יכול לחיות ככה. אני אומר לעצמי לך תיבדק וזהו אבל באותה נשימה אני גם אומר לעצמי, הנה אתה מאכיל מחדש עוד פעם את הפאראנויה שלך, ותהיה תשובה שלילית אבל פה זה לא יגמר כי הבעיה היא לא באורך החיים הלא בטוח שלי... הבעיה היא יותר פנימית. אם באיזושהי צורה פגעתי פה באדם חיובי, שיהיה ברור שחלילה זאת לא הייתה הכוונה שלי, אני פשוט רוצה שקט נפש ואני מרגיש שזה הולך לדרוש הרבה יותר מבדיקה... אשמח לתגובות, דעות, רעיונות... תהיו בריאים, בטוחים ותרגישו טוב.

10/06/2006 | 23:33 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום איידספוב, איידספוביה היא מקרה פרטי של היפוכונדרייה: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a38.html הטיפול בהיפוכונדרייה ממושך ולא קל, הוא דורש קשר של אמון קודם כל עם רופא (במקרה הטוב רופא המשפחה), או מומחה למחלות זיהומיות, טיפול פסיכולוגי ולעיתים גם טיפול תרופתי נוגד חרדה ממשפחת ה-SSRI. למעשה, היפוכונדרייה היא סוג של הפרעת חרדה אובססיבית וטיפול התנהגותי-קוגניטיבי המכוון ספציפית לאמונות השליליות האופייניות להיפוכונדרייה עשוי להועיל. מתיאוריך היפים על התרחישים השונים שרצים במוחך עולה, להערכתי, פוטנציאל טוב שטיפול כזה יצליח. אם אתה רוצה לקבל רושם ראשוני על צורת הטיפול, אני מציע לך לקרוא את ספרם של פרופ' עדנה פואה ופרופ' רייד וילסון, "די לאובססיה". להלן קישורים לפרק לדוגמא מתוך הספר ולסקירה שכתבתי עליו: http://ocdcenter.org.il.istemp.com/Stop%20Obsessing%20Chapter%201.pdf http://makorrishon.co.il/show.asp?id=12993 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

10/06/2006 | 03:41 | מאת: מי אני ?ומה אני ?

אני בן 22 עד עכשיו לא קימתי יחסי מין לא עם גברים ולא עם נשים אני לא מרגיש טוב בכלל..יש ימים שאני מרגיש שאני מתחבר לנשים ואז אני שמח ויש ימים שאני מרגיש שאני מתחבר לגברים ואז אני לא מרגיש טוב ומתחיל אצלי מצב של חוסר שקט ודאגה וכאב פנימי נפשי . הגעתי למצב שאני לא יודע איך להגדיר את עצמי... עברתי טראומה בעבר שעד עכשיו היא משפיעה עלי.עם זונה שלא הרגתי נוח איתה ולא יוכלתי לקיים יחסי מין.הרגשתי אחרי זה שאני לא יכול בכלל וכשיש לי בעיה . אני רוצה להתחתן אני רוצה שיהיה ילדים ומשפחה אבל אני לא יודע אם אני יכול לעשות את זה או לא ...מבחינה חברתית אני מאוד מוצלח והכל הולך טוב מאוד אבל הדבר הזה הוא הכי מדאיג אותי אני רוצה שיהיה לי קו לחיים .....לפני כמה ימים היכרתי בחור וניפגשנו אני לא הרגשתי שום משיכה אליו לא רציתי את זה באותו יום הרגשתי שאני סטרייט הדבר הזה קרה לי עם מישהו אחר שהתפשט מולי במצלמה וזה בכלל לא השפיע עלי ...מה זה אומר? תמיד עלה לי בראש אחרי הטראומה עם הזונה שהייתי בגיל 16 שאני לא יכול ואחרי שהיכרתי את שני בגברים האלה הכל השץנה אני עכשיו לא נמשך לגברים ?האם המשיכה לגברים היתה כתחליף ?למרות שלפעמים הרגשתי את המשיכה הזו ...הנסיון עם הגברים לא מצא חן בעיני ....מה אני אעשה ?

10/06/2006 | 08:39 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, קודם כל, אני מצטער מאוד על הניסיון האומלל שעברת, ואולם לא נראה לי שמשיכתך לגברים נובעת מאותו ניסיון. ניסיון זה בהחלט יכול להשפיע לרעה על גישתך לנשים, אך אין בו כדי ליצור משיכה לגברים. לעיתים קרובות נוח לנו להיאחז באירוע חד-פעמי ובודד, כואב ככל שיהיה, ולתלות בו את כל קשיינו בחיים. בפנייתך אתה מתייחס לניסיון (או ליתר דיוק, לחוסר הניסיון) שלך עם גברים ונשים. את הנטייה המינית שלך לא מגדיר הניסיון או היעדרו אלא המשיכה המינית. המלצתי לך היא להיעזר במטפל גיי-פרנדלי כדי לעשות סדר בדברים ולגלות האם אתה נמשך לגברים, לנשים או לשניהם. אם קיימת בך משיכה פיזית לנשים, נראה לי שתוכל לממש את רצונך להקים תא משפחתי מסורתי, גם אם בצידה קיימת משיכה לגברים. לעומת זאת, אם אינך נמשך כלל לנשים, הכיוון צריך להיות השלמה עם משיכתך לגברים ומימושה. לפי התרשמותי השטחית מאוד מתיאוריך במגעים עם גברים, הם לא היו מוצלחים בגלל מרכיבים הומופוביים (פחד מהומוסקסואליות) ולאו דווקא מחוסר משיכה. במילים אחרות, אינך יכול להגדיר את עצמך כסטרייט (למרות שבולט שאתה רוצה לעשות זאת) רק על סמך חוסר משיכה לגברים וצריך לוודא שאתה אכן נמשך לנשים. כאמור, אני ממליץ מאוד להתייעץ פנים אל פנים עם איש מקצוע גיי-פרנדלי שלא יגלה יחס שיפוטי ולא ינסה לדחוף אותך לשום כיוון, אלא ינסה לעבד יחד איתך את הקונפליקטים הקשים שאתה מתאר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

10/06/2006 | 21:54 | מאת: SSS

אני כן נמשך לנשים מבחינה פזיזת והיו לי כמה נסיונות עם בחורות כמו נשיקות ליטופים וכולי והרגשתי מאוד טוב עם זה ולא הרגשתי שיש לי בעיה אבל מה שקרה איתי (טראומה) תמיד עולה לי בראש ואני מגדיר את עצמי כלא יכול אבל אם נדבר על משיכה פיזית לנשים אני בטוח שזה נמצא ואני תמיד מפנטז על נשים ויש לי זיקפה .בקשר לפוביה אני כן מודע לזה שיש לי פוביה מהומאוסיקסוליות ואולי הסיבה היא התרבות והמשפחה השמרנית שאני חי בה . אני חושב שצריך למשש את המשיכה שלי לנשים ולעשות סדר עם כל הדברים ולקבל את עצמי איך שאני ולגשת לטיפול שיעזור לי לעשות כיוון לחיים שלי תודה רבה לך אתה באמת נתת לי כיוון . רציתי רק לשאול אותך מה דעתך על טיפול באמצעות סירוגייט אני חושב שזה יעזור לי וזה יעשה לי כיוון לנטיה שלי . אני מתכוון על סירוגייט (אישה ). אני בא מענף הרפואה וואני מטפל גם בבעיות נשפיות אבל קשה לי לטפל בעצמי ....... תודה ד''ר

09/06/2006 | 21:57 | מאת: maple

נכתב לאחר עיון במאמרך על הביסקסואליות. אני מגדיר את עצמי הומו למרות שאני נשוי כ10 שנים לאשה ואנו מגדלים את ביתנו המשותפת. אשתי הכירה אותי כהומו ובגילך 25 לא היה לי שום נסיון מיני עם אשה , רק עם גברים - אני נמשך מאוד מינית לאשתי ומערכת הזוגית שלנו היא מונוגמית - זה הוא ערך החשוב גם לי ועקרוני לתחושת הביטחון והאינטימיות בתא המשפחתי להבנתי. אך אני חייב להודות כי סוג האנרגיה המינית ,עבורי לפחות, שונה מיחסים עם גברים ליחסים עם אשתי (לא היה לי מעולם ניסיוון ולא נכונות להשקיע אנרגיה במאמץ למצוא קשר מיני עם אשה אחרת מלבד אשתי) - כך שאני מוצא עצמי נאלץ לוותר על חלק מחיי המיניים בתמורה ליציבות/סיפוק התא המשפחתי. לעיתים עולים משברים - אני לא יודע אם ביסקסואליות עבורי היא רק ברכה למרות שבטוח שאינה רק קללה. הראה לי דרך אחרת להסתכל על זה נב. אנא הוסף ביבליוגרפיה למאמרך המעניינים בבקשה.

10/06/2006 | 08:29 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום maple , תודה על עניינך במאמרי http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html אם הבנתי נכון, אתה נמשך מאוד לאשתך, מקיים איתה יחסים לא מתוך כורח אלא בהחלט נהנה מכך והמונוגמיה שלך מתבטאת בהימנעות מיחסי מין הן עם נשים אחרות והן עם גברים. ההנאה משני העולמות, עליה אני מדבר במאמרי, היא פוטנציאל הניתן למימוש בהתאם למצבו המשפחתי והאישי של האדם ולמערכת הערכים שלו. רובנו איננו מממשים את כל הפנטזיות שלנו ונקודות מבט נוספת יכולה להגדיר את משיכתך לגברים כפנטזיה בלתי ממומשת המתנגשת עם חיי המשפחה שלך בדיוק כשם שיש סטרייטים הנמשכים לנשים אחרות ואינם מממשים את משיכתם זו. יש אמנם הומוסקסואלים וביסקסואלים נשואים רבים, המקיימים יחסי מין עם נשותיהם ועם גברים וחיים עם זה בשלום, אך אם זה לא מתאים לך, אתה יכול כאמור להתייחס למשיכתך לגברים בדיוק כמו שסטרייטים מתייחסים למשיכתם לנשים אחרות, לפעמים מממשים ולפעמים לא. מאמריי נכתבו במשך מספר שנים לעיתון "הזמן הוורוד" ובתור טורים פופולאריים אין להם רשימה ביבליוגרפית, כנהוג בחומר אקדמי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

06/06/2006 | 16:38 | מאת: דן

ד"ר רובינשטיין אני אכן מרגיש משיכה פיזית לגברים כפי שאמרת אבל אני לא מקבל את עצמי,קשה לי עם ויש רגשות כמו בושה עמוקה פחד מגילוי ובעיקר חשש עמוק לגבי העתיד שלי עם כל המצב הזה וכל הרגשות האלה שבטח משפיעים על החיים שלי.בבקשה עזור לי

07/06/2006 | 10:12 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דן, הקושי לקבל את נטיותיך המיניות בחברה הסטרייטית שגדלת בה הוא מובן. אלה לא הציפיות שהיו לסביבתך, ובעיקר לאחרים המשמעותיים בחייך (בעיקר ההורים) ממך, ציפיות שהפנמת מראשית התפתחותך. הומוסקסואלים אכן נתקלים בקשיים ייחודיים להם והייתי ממליץ לך לפנות למטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך לקבל את עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly