פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

שלום, אני בחור צעיר בן 22,הומוסקסואל,אחרי צבא ובגרות מלאה.לומד. אמנם גיליתי על עצמו בגיל צעיר יחסית בתחילת גיל ההתבגרות אך השלמתי עם עצמי רק בתקופה האחרונה לאחר מסע ייסורים ארוך שבוודאי מוכר לחלק מהאנשים. שמעתי וזה מה שרציתי לדעת, לברר, להתעודד או אולי להתאכזב שבעצם הומואים מאחר ואינם נמשכים לנשים ולא מקימים תא משפחתי כפי שאמם נניח הייתה רוצה לא מביאים ילדים לעולם ובעצם נשארים מאומללים וגלמודים.אלא אם מביאים ילדים עם לסביות או באמצעות אימוץ(שעל פניו נשמע טוב) אבל החיים רצופי קשיים ומכשולים אם מביאים באמצעות לסביות בגלל יחס החברה והכול בעצם.אם כן אני שואל בצער רב מה גורלנו? האם נכון מה ששמעתי שבעצם בעולם ההומוסקסואלי קשה להגיע לסיפוק רגשי אלא רק לסיפוק מיני זול? תודה מראש.

שלום יוסי, נדמה לי שהרושם הרע שקיבלת נובע מתצפית בהומוסקסואלים שמחפשים מין או קשר, אם באתרי הכרויות ואם במקומות בילוי. גם אם היית מתבונן באתרי הכרויות ובמועדוני פנויים-פנויות של סטרייטים היית עלול להגיע למסקנות עגומות. לעומת זאת, הומוסקסואלים החיים בזוגיות פחות נראים באתרי הכרויות (אם בכלל) ובמקומות הבילוי הללו, שנועדו בעיקר להכרויות. באשר לגידול ילדים - רוב הסדרי ההורות של הומוסקסואלים מבוססים על התחברות של גבר הומוסקסואל דווקא עם אישה סטרייטית ולא לסבית: http://www.alp.org.il/ . במסגרת זו נערך ניסיון מסודר המונחה ע"י אנשי מקצוע להכיר בני זוג מתאימים לצורך העניין. קיים גם אימוץ ילד ע"י זוג הומוסקסואלים, אך בשלב זה הוא יותר בעייתי עדיין בחברה הישראלית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום יוסי אין אמת אחת לגבי החיים ההומוסקסואלים, בתוך החיים האלה יש מרחב שלם של אפשרויות ומגוון רחב מאוד של אנשים. אתה יכול לבחור את הדרך שלך, ואם לא תתפשר ותתמיד בה, אני מאמין שתגשים בדיוק את מה שאתה רוצה. או לחלופין אם תתפשר, אולי תגשים משהו אחר ותגלה שדווקא אותו אתה רוצה. לי אין כל-כך ספק שמין מזדמן הרבה יותר נפוץ אצל הומואים והוא גם הרבה יותר זמין. יש בכך יתרונות וחסרונות, ואני חושב שזה דווקא מהווה מושא לקנאה אצל סטרייטים רבים, אבל אף אחד לא כופה עליך להצטרף לחינגה הזו. לגבי הבאת ילדים לעולם, יש כמה וכמה אופציות. כולן בעייתיות למדי בעיניי, אבל אלה אפשרויות שתוכל לשקול בבוא העת. אני רואה את החברים שלי כתחליף למשפחה. אני בכלל לא גלמוד ובודד, ואני לא חושב שגם אהייה גלמוד ובודד, אלא אם כן אבחר בכך. אני לא חושב שילדים הם האופציה היחידה להיות עם אנשים אחרים. רוב האנשים מביאים ילדים לעולם ממניעים אגואיסטים, אני לא רואה סיבה לגרור עוד אנשים לעולם הדי אומלל הזה, רק כדי שיהיה מי שיבוא לבקר אותי כשאגיע למוסד סיעודי, או כדי להגשים דרכם את החלומות שלי. בברכה מיכאל

ד"ר גידי רובינשטיין שלום רב, חשוב לי מאד לדעת מהו שיעור ההומואים, הלסביות והבי-סקסואלים באוכלוסיה. מלבד מיתוס עשרת האחוזים, המבוסס על ממצאי מחקריו של קינסי בנושא, קראתי מחקרים רבים בעלי ממצאים סותרים: כאלו המחזקים את ממצאי מחקריו של קינסי, ומצביעים על כך ששיעורם באוכלוסיה הוא אכן 10%, ממצאים המרמזים על שיעור נמוך יותר שנע סביב 5%-7% , סקרים המצביעים על שיעור של 2%-3% , וכמו כן קיימים גם מחקרים המצביעים כי שיעורם של ההומואים, הלסביות והבי-סקסואלים באוכלוסיה עומד על אחוז אחד בלבד! (האם יתכן ומדובר בשיעור נמוך כל כך?) כפי שאתה בודאי מבין, הממצאים הנ"ל מאד מאד מבלבלים. לכן, אודה לך מאד אם תשיב על שאלותי הבאות: א.מהי הסיבה לשונות הרבה כל כך בין תוצאות המחקרים בנושא? ב.מהו, להערכתך ומתוך הידע שיש לך כפסיכולוג קליני מומחה בתחום, שיעורם האמיתי באוכלוסיה? האם, לדעתך, חלה עליה במספרם של אנשים בעלי אורינטציה חד-מינית לאורך השנים? בכבוד רב, חיים ל.

שלום חיים, כמעט כל המחקרים שנעשו על הומוסקסואליות בכל נושא אינם מבוססים על מדגמים מייצגים, משום שמדובר במיעוט מסתתר. כאשר עורכים את המחקר על מטופלים הומוסקסואלים, ברור שהמדגם סלקטיבי ואינו מייצג אנשים שלא פנו לטיפול. כשעורכים את המחקר בקרב הומוסקסואלים מוצהרים המבלים במקומות בילוי של גייז או הנמנים על אגודות וארגונים של גייז, המדגם אינו מייצג את אלה שנמצאים בארון ואינם מגיעים למקומות אלה. בשאלון של קינסי ובשאלונים דומים שהופצו באוכלוסייה הכללית השאלה הייתה אם לאדם היה מגע מיני כלשהו עם בן מינו ומכאן עשרת האחוזים המפורסמים, הכוללים גם מי שהיה לו מגע מיני אחד, מה שלא מעיד בהכרח על אוריינטאציה הומוסקסואלית. המקור המהימן ביותר שנתקלתי בו ומבוסס על מספר רב של מחקרים מדבר על כך שרוב המחקרים שנעשה בהם שימוש במדגמים מייצגים מציעים שלפחות 3-6% מאוכלוסיית הגברים הבוגרים בארה"ב הם הומוסקסואלים ואחוז נמוך במקצת של נשים לסביות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

לד"ר רובינשטיין- רב תודות על תשובתך המעניינת. חג שמח!

אה... רציתי רק לשאול האם הנתונים שציינת כוללים גם את הבי- סקסואלים? בכבוד רב, חיים ל.

לד"ר גידי רובינשטיין שלום ורב תודות על תשובתך המפורטת. מה שאני לא מבין, הוא האם הנתון שציינת, שלפיו לפחות 3%-6% מהגברים הם הומוסקסואלים, מתייחס להומואים בלבד, או שהוא כולל בתוכו גם גברים בי-סקסואליים. אודה לך על התיחסתך לשאאלתי. בכבוד רב, חיים ל.

ד"ר רובינשטיין שלום, אני הומו בן 30, וכבר כמה שנים שאני סובל משפיכה מוקדמת (לסירוגין, מגיל 25 לערך). בשנה האחרונה התופעה רק החמירה, וכשהיה לי חבר לתקופה קצרה, היו מקרים רבים שפשוט לא הצלחתי להחזיק מעמד, ושפכתי מהר מדי כמעט בכל מגע מיני (לא בכולם - אבל ברובם). אני חייב לציין שאני די שמנמן, וכיום המשקל שלי הוא הגבוה שהיה לי אי פעם (גובהי 170 ס"מ ומשקלי 93 ק"ג). אולי המשקל הגבוה שאליו הגעתי הוא הגורם לבעיה? קניתי את ספרה של הלן סינגר קפלן (פז"מ: כיצד להתגבר על פליטת זרע מוקדמת) וניסיתי לבד את התרגילים. לצערי הרב, איבדתי את סבלנותי ככל שחלף הזמן, ולא התמדתי בתרגילים הללו. הסיבה היא שאני מיואש - אני לא רוצה תרגילים בשביל לעשות משהו שבגיל 22 היה מובן מאליו - לגמור לאט, ומתי שאני רוצה. זה מייאש ומתסכל אותי, ורבות הן הפעמים שאני מעדיף לאונן מאשר לשכב עם מישהו (כיום, אגב, אני שוב רווק). אני מודע לכך ששפיכה מוקדמת יכולה להיגרם גם מבעיה פיזיולוגית - האם מוטב לי קודם כל לפנות לאורולוג? האם ויאגרה או סיאליס מעכבות את השפיכה? או שמא יש צורך בטיפול פסיכולוגי? אני יודע שהכול כאן על רגל אחת, אבל אשמח לשמוע ממך עצה כלשהי. תודה

שלום מודאג, סיאליס וויאגרה עשויות לעזור לשמור על הזיקפה אך לא להשהות את השפיכה. אחת מתופעות הלוואי (הלא רצויות בד"כ) של תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה-SSRI היא עיכוב השפיכה ואולי שווה להתייעץ על כך עם פסיכיאטר. לפעמים אוננות לפני מגע מיני יכולה "לצנן" קצת את הליבידו ובכך לעזור בשליטה על עיתוי השפיכה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

למודאג... אתה יכול לקחת סרוקסט, וזה משהה את השפיכה מאוד, אבל גם מוריד מאוד את החשק המיני ואת ההנאה מסקס. לדעתי, מאוד לא מומלץ...אני סבלתי מהתרופה הזו והפסקתי אותה די מהר, אם כי קיבלתי אותה להתוויה המקורית כמובן, דהיינו לדיכאון. בברכה מיכאל

גידי שלום רב, אני אשה כבת 40+ נשואה כבר 15 שנה.לפני הנישואים חייתי עם בעלי כ7 שנים נוספות. אנו יחד כבר מגיל הנעורים.היות וחונכתי חינוך שמרני לא היה לי עניין בסקס בשנות הנעורים ותחילת שנות העשרים שלי.בתקופה זו נקשרתי רגשית למי שכיום בעלי. בעלי הוא איש מוכשר וכלפי חוץ בעל עוצמה.כיום אני יודעת שהוא חסר בטחון וחלש רגשית.מגיל צעיר הוא התקדם בעבודה בתפקידים נחשקים,נשאב לעבודה וללימודים גבוהים והם כל מעייניו (עד היום).בצעירותו הוא התעניין בגברים הומוסקסואליים,גברים כאלו נמנו על ידידיו והוא "בדק" את יחסיו איתם במסווה של ידידים.הוא גם אהב לקרוא על הומוסקסואליים,ולראות סרטים.מאד נמשך לתחום. במשך שנות חברותינו ונישואינו,היו מדי פעם "צלע שלישית".או שהייתי מגלה שהוא הומוסקסואל או בי או משהו לא ברור או בחורה שהיתה "ידידה" כמו שבחורה מחפשת בחורה. העניין הוא שהוא לעולם לא גילה עניין בסקס.בהתחלה כשגיליתי את מיניותי ורציתי להגשימה אני יזמתי.הוא היה לחוץ מאד.לא היתה לו זקפה והוא רצה שאני אבצע הכל לבדי כלומר אתיחס אליו כאל "ויברטור".שכב ולא ידע מה לעשות.הוא לעולם לא יזם סקס. לאחר מספר מועט של פעמים ויתרתי על סקס.היתה לי חוויה לא טובה ולא רציתי יותר. מדי פעם שאלתי אותו למה זה ככה אצלו אך הוא תמיד טען שאין לו זמן,הוא לחוץ,לא עכשיו וכד'. זמן רב קיבלתי את תשובותיו כמובן מאליו.נקשרתי ואהבתי אותו ולא רציתי לאבדו. שרשרת של ארועים שקרו במקביל וכן הרצון להתחתן גרמו לנושא להידחק הצידה.יותר לא דיברנו על זה.בד בבד לא נפסקו קשריו המשונים עם גברים אך לא היה להם ביטוי רגשי חיצוני. חשדת בו כל הזמן אבל לא רציתי להאמין.כל מיני "שריפות קטנות" החשידו אותו (ארוע עם מישהו שטען שניסה להטרידו מינית,נשיקה שראיתי אותו מנשק נער צעיר ומחבק וכו') קשריו עם חברים גברים הוא "אינטרסנטי" אין לו ממש חברים.לעומת זאת הוא מתחבר לנשים אך לא במובן הסקסואלי אלא כידידות.(פעם אף מישהי לא הבינה מדוע היא מנסה לגרותו וזה לא משפיע עליו). בשנות השלושים שלנו נולדו נו שלושה ילדים מהפריות מבחנה.לא היה בינינו שום סקס.הוא לעולם לא רצה,לא ביקש לא יזם.רק חיבוקים,נשיקות חטופות ואחיזות ידיים.זו מקסימום האינטימיות שהיתה. לפני כשנתיים לאחר משבר תעסוקתי שלי,הכרתי מישהו והיה בינינו רומן.הסכר ש"נסגר " נפרץ וחיי הנזירות שלי תמו.הרגשתי בעננים.התאהבתי ועיני נפקחו. גילוי הרומן זעזע אותו ואותי וגרמו למשבר בינינו.יותר לא הסכמתי לקבל תשובות סתמיות שזורות בעיני חול.כשביקתי תשובות לשאלות שלי מדוע אני צריכה לוותר על סקס בשביל שלמות הזוגיות שלנו,הוא הביא תשובות מגוכחות:אין לו זקפה,הוא עסוק,וכד' מי שאין לו זקפה אך יש לו תשוקה דואג שתהיה לו זקפה. הלכנו לטיפול אך ממש לא ידעו לטפל בנו.שכבר הלכנו למישהו כן טוב,הוא נבהל והפסיק את הטיפול באמצע (הציעו לו לבדוק עם עצמו מה הוא באמת רוצה מהמיניות שלו). עד היום לא קיבלתי תשובות.אך אני ממשיכה לחשוד.יש לו "חבר" ממשרה מאד בכירה ובעלת השפעה במשרד ממשלתי ואני חושדת שיש קשר הומוסקסואלי ביניהם. הוא מאד קנאי לי.רציתי לפרק את הקשר אך אני לא רוצה לפגוע בילדינו הקטנים. הם רגישים והם יפגעו מזה.הוא אבא טוב ועיסוקו דרך אגב נחשב "נשי". הוא מתקדם בעבודה ועצם הגילוי (אם יחשוף את זהותו לפי חשדותי) יפגע בו היות וגם הוא עובד מדינה.אני גם חרדה לפרנסת המשפחה.בקיצור אני במילכוד וחייבת שמישהו יעזור לי ולו.אני מצד אחד יודעת שהוא יסרב לקבל עזרה ישירה.אך אם אני אקבל ואדע בוודאות עפ"י סימנים שונים האם חשדותי נכונות ,אוכל לעזור לו ובעקיפין לכל המשפחה. חוץ מזה אני מתפוצצת כבר כי אני מאד מינית ורוצה בן זוג לסקס אך שיהיה גם רגשי. בקיצור אני רוצה להיות מאושרת סוף סוף.

שלום לך, הסיפור נשמע לא טוב, בין אם בעלך מקיים יחסים עם גברים ובין אם לאו. אילו היו ביניכם יחסי מין סבירים, היה אפשר למצוא "פתרונות יצירתיים" שונים שהיו מאפשרים לו איזה שהוא מרחב מחיה לקיים יחסי מין מזדמנים עם גברים, בלי לפגוע בנישואיכם: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html במצב הנוכחי, כשגם אין יחסי מין ביניכם וגם יש התכחשות גדולה כל כך לעניין (הן למשיכתו כלפי גברים והן לקשייו בתפקוד המיני), זו כבר באמת בחירה שלך אם את מוכנה לספוג כל כך הרבה ולמען מה. אני מבין שמדובר בקשר נעורים ואכן יש גם נשים שנשואות לגברים הומוסקסואלים ומוכנות לספוג לא מעט: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a31.html אך את עדיין אישה צעירה יחסית שלא שווה לה לוותר על חיי מין, לדעתי. ואת לגמרי צודקת - גברים יוצאים מעורם כדי לטפל באימפוטנציה, ויעיד על כך שוק הקליניקות המשגשג לטיפול באין-אונות. בשורה התחתונה: לדעתי, כדאי לך לפנות לטיפול תחילה לבדך ולהבהיר לעצמך מדוע את מוכנה לשלם מחיר כה יקר עבור זוגיות חסרת מין לחלוטין. את יכולה להבהיר לבעלך שגם אם תיפרדו, עדיין תוכלו להישאר חברים טובים, אך מותר לך להגשים את מיניותך עם גבר אחר ("חיים רק פעם אחת"). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

בצעירותי אנס אותי בחור בוגר והיום הזיכרונות מטרידים אותי למישהו יש פיתרון?ניראה לי שאני זקוק לטיפול תודה

הי איתמר הייתי ממליץ לך בתור צעד ראשון לפנות לאתר מקום: http://www.macom.org.il או ספציפית לכאן באותו אתר: http://www.macom.org.il/topic_malerape.asp אתה אומר שאתה זקוק לטיפול, כנראה שאתה צודק, השאלה היא איזה סוג של טיפול ואצל מי, ועל כך אולי גידי יוכל יותר לעזור לך. בברכה מיכאל

שלום איתמר, ראשית, אני מצטער שנאלצתי למחוק את מספר הטלפון שלך מסיבות מובנות. שנית, אני ממליץ לך לפנות לקו החירום הספציפי לנפגעי תקיפה מינית 1203 ו/או באמת, כפי שמיכאל הציע לך, לאתר www.macom.org.il . כמו כן, במערך הפסיכיאטרי של המרכז הרפואי ע"ש שיבא פועלת מרפאה לנפגעי טראומה מכל הסוגים. מדובר בטיפול מקצועי מאוד בן 15 פגישות בשיטת החשיפה. הצוות במקום מודרך ע"י פרופ' עדנה פואה, מומחית בינלאומית בתחום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, הבעיה שלי היא שאני מגורה מינית כמעט ורק מאירועים בלתי צפויים ואסורים, כמו למשל שמישהו במקלחות של חדר הכושר מתבונן בי והענינים מתקדמים. אני מגורה מינית ע"פ סיטואציות (כמו זו שהזכרתי) ולא ע"פ הבן-אדם איתו זה קורה. כעת אני יוצא עם מישהו כבר חודש, והחשק המיני שלי כלפיו כבר דיי ירד, אני מאד נהנה בחברתו, פיתחנו קשר קרוב , אך עם פיתוח הקשר החברי המשיכה המינית נגוזה ולא אחת קורה לי שאני שוכב איתו ומפנטז על סיטואציות אחרות ( אונס למשל). כדי להחזיר את החשק שלי כלפיו, ניסיתי להכניס לחיי המין שלנו דברים קצת יותר פרועים כמו אלימות בסקס, אך הבחור איתו אני יוצא הוא בדיוק הפוך ממני במה שהוא אוהב בסקס - הוא מעדיף סקס עדין, שלא עושה לי את זה. אני מודאג מכך שאיני מצליח להימשך אליו יותר ( בהתחלה הייתה משיכה , כשהוא היה חדש) ושאני מפנטז כשאני איתו ולא איתו על גברים אחרים. אני מרגיש שאני זקוק ל"אילוף" מחדש של היצר המיני שלי כך שאתרגל לסקס עם בן זוג ולא לסקס עם פרטנרים מתחלפים - שזה משהו שיותר מרגש אותי. איני יודע כיצד לבצע את האילוף הזה. אציין שהיו לי בני זוג בעבר, אך איתם הסקס לא היה עדין, והוא תמיד לווה בויכוחים וריבים ( מי יהיה אקטיבי ומי יהיה פסיבי) , כך שבסופו של דבר תמיד היה בסקס עם אותם בני זוג ריגוש. מה דעתכם?

שלום אלי, ריגוש וצורך בגיוון בסקס, בעיקר אצל גברים, הם תופעה טבעית ונורמאלית. צפייה באותו סרט פורנו שגרם לעוררות מינית גבוהה מאוד בהתחלה גורמת דה-סנסטיזציה, כלומר, מפחיתה את העוררות וגירוי מיני שבא במפתיע (למשל, במקלחת של מכון הכושר) הוא אכן הגירוי המעורר ביותר מבחינה מינית. כך שכל מה שאתה מתאר הוא טבעי ונורמאלי. עם זאת, קיים קונפליקט מתמיד בין הצורך בריגושים (במין אך לא רק) ובין הצורך בביטחון וביציבות, שקשר זוגי אמור להעניק. מבחינה זו לא נראה לי בהכרח שבן הזוג שלך אינו מתאים לך, ואף לא הייתי ממליץ לך לשנות אותו. הוא עונה על צרכים מסוימים, חשובים מאוד, ובתחום המיני קיימים צרכים אחרים, מנוגדים אפילו. פנטזיות על סקס אחר עם אנשים אחרים בזמן המגע המיני ביניכם היא תופעה נפוצה ורצויה, שבטעות נתפסת כ"בגידה". זו אפילו טכניקה בטיפול סקסולוגי. המיזוג בין התחום המיני והתחום הזוגי הוא משימה לא פשוטה. גם בקרב סטרייטים אנו עדים לעלייה מתמדת בשיעור הגירושין (וזאת לפני שלוקחים בחשבון את כל אותם מקרים רבים של זוגות שחיים גרוע ואינם מעיזים להתגרש). מונוגמיה בין גברים היא "גזירה" שמעטים עומדים בה: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a14.html http://giditherapy.com/shrink-friendly/a30.html וכאן תצטרך לעשות את המאזן שלך ולמצוא את סדר העדיפויות שלך, אך השלב הראשון הוא הבנה שמדובר בשני תחומים שונים ולפעמים הניסיון למזג ביניהם עלול לפגוע בכל אחד מהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי אלי האמת היא שבערך רציתי לומר לך מה שגידי אמר, אז חיכיתי שהוא יאמר את זה. אבל אתה נמצא עם הבן אדם רק חודש, יכול להיות מאוד שאחרי שהזמן יעבור ותכירו אחד את השני יותר טוב, אולי הוא יסכים להשתתף במעין משחקים מיניים שאתה אוהב יותר, אם תהייה מספיק פתוח איתו כדי לספר לו את זה. בברכה מיכאל

הי פורום... מצד אחד,מצבי ממש טוב, באופן לא כל-כך מפתיע הבטלה עושה לי בינתיים רק טוב, אני ממש נהנה מהחופשה ללא הגבלת זמן שלקחתי לעצמי.וכמו כן הבחור ההוא שאמרתי שהתאהבתי בו. נו, ההוא מכמה הודעות למטה, שבטח את כולן קראתן, אז זהו, שאין לי כל-כך ספק, שאנחנו נעים במסלול ברור ובטוח לקראת מה שקרוי בעגה המקומית- קשר. או אם ננקוט בלשון המהדרין- קשר רציני. הקטע הוא שאני בוגד על ימין ועל שמאל, ממש כמו שרמוטה (אם נתייחס לצד הנשי שבי) או מניאק (אם נתייחס לצד הגברי שבי). בתקווה שאני עושה שימוש במונחי הלשון המקובלים לציון שם תואר המביע עמדה שלילית כלפי התנהגותי הנלוזה. אני לא ממש מסוגל להסביר לעצמי למה אני מתנהג ככה, כי בכל הפעמים הקודמות לא נהגתי ככה. זו פעם ראשונה שיש לי קשר או ניצנים של קשר, ואני לא נאמן בכלל. אני ממש אוהב אותו, אין לי כל ספק בזה, ואני מוכן להתגבר על הקשיים והמכשולים שמתעוררים ובוודאי עוד יתעוררו, ולגלות סבלנות כלפי מה שמפריע לי ולא בהכרח בשליטתו. אני מצטער שאני נוקט בלשון עמומה, התחלתי לפחד בזמן האחרון שאנשים יזהו אותי כאן מהמציאות החוץ וירטואלית, ומדובר בדברים אינטימיים למדי. בקיצור, מה קרה לי? איך נהייתי כזה? ולא, אני לא כמו הבחור של אסי, אני כמובן מסתיר את זה ממנו. בברכה מיכאל

שלום מיכאל, מוגוגמיה היא הסדר חברתי-תרבותי שנועד לאפשר קשר ממושך. הדחף המיני עצמו הוא דחף הטרוסטטי, כלומר, שואף לגיוון ולחוסר יציבות. במחקרים על סטרייטים נמצא שגברים מחפשים יותר גיוון מנשים המחפשות יציבות בקשר וגברים מפירים את המונוגמיה יותר מנשים. כמובן, הצירוף של שני גברים בקשר הוא הרבה יותר בעייתי מהבחינה הזו. בשנים האחרונות קיימת נטייה חוזרת של חלק מאנשי המקצוע בעולם להגדיר הומוסקסואליות כהפרעה נפשית בדיוק על רקע זה של הקושי העצום של גברים הומוסקסואלים לשמור על מונוגמיה: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a14.html http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a30.html זו, כמובן, התייחסות כללית. פתחת את דבריך באמירה על הבטלה/אבטלה שעושה לך טוב - וייתכן מאוד שאילו היית עובד שכיחות יחסי המין מחוץ לקשר הייתה פוחתת גם מחוסר זמן וגם מחוסר עניין והעבודה הייתה משמשת סובלימציה לצורך שלך ביחסי מין מזדמנים. אפשרות נוספת, ולא סותרת, היא שאתה מופעל ע"י חרדת נטישה מפני עזיבה פוטנציאלית של חברך ובכך מקדים תרופה למכה מבחינה פסיכולוגית. כלומר, אתה מבטיח שאתה עדיין מבוקש בשוק, כך שאם תיעזב העולם לא ייחרב וכך אתה מרגיש פחות את התלות הקיימת בכל קשר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום גידי מעניין שדווקא על ההסבר הפשוט ביותר לא חשבתי. אכן, אילו הייתי עובד, זה אולי היה קורה, אבל פחות. הקטע הוא שהפסקתי לחפש, אני לא נכנס לצ'אטים יותר כבר חצי שנה, וביטלתי את הכרטיס שלי באטרף. סך הכל בגדתי שלוש פעמים, עם מישהו ממקום בילוי, שעשה לי עיניים. עם מישהו בחו"ל ועם מישהו שיצאתי איתו פעם. אני מגלה שהצורך שלי בסקס לשם סקס, איננו בדיוק פשרה שאני עושה עם החיים עד שיהיה לי קשר, אלא משהו שאני אשכרה זקוק לו בפני עצמו. תודה על ההסבר ועל המאמרים המעניינים בברכה מיכאל

שלום רב, קראתי בעניין רב את הכתבה ... רציתי לשאול מה הכוונה בכתוב "הפרעה בתפקוד ההטרוסקסואלי - למה הכוונה ? תיפקוד מיני לא תקין? כמו מה ? ו - תגובות פאסיביות כנועות לגברים אחרים - כמו מה למשל? האם למשל גבר שעובד תחת בוס ואף פעם לא יעמוד על דעתו רק כדי לשמור על שקט? האם לגברים כאלה יש חברים גברים ( לא הומואים) או חברים בכלל? איך היחסים שלהם עם נשים? יש להם ידידות? איך מערכות הזוגיות שלהם עם נשים? האם יש סיכוי כי גבר כזה יחבל במודע או בתת מודע בזוגיות שלו עם נשים, ויטען לחוסר תקשורת, שינסה במודע או בתת מודע "להתנקם" בנשים - כי הוא פוחד מהן , שאינו מסוגל להבין נשים כי הוא חושב אחרת לגמרי, ול אנדבר רק על "מאדים ונוגה"? ... האם גבר כזה "פוחד מנשים" כי אינו מוצא שפה נכונה לתקשר איתן. איך אפשר להבים גבר שמעדיף לפנות בבנק לפקיד גבר כי הם מדברים באותה שפה ולא לאשה , כי היא אולי תבין דברים אחרת . מה עוד יכולה להיות סיבה שגבר גברי מאוד ממש נגעל מהומואים? האם יתכן שגבר כזה ימצא עצמו נשוי לאשה בעלת נטיות לסביות מבלי שהוא יכול לזהות או להבין זאת? אודה לך מאוד להתייחסותך.

שלום טליה, לגבי הכתבה שבנושא - קשה יהיה לענות על כל שאלותייך בלי לכתוב מאמר חדש :-) הומוסקסואליות לטנטית אינה הפרעה נפשית פורמאלית, שיש לה קריטריונים אבחוניים ברורים. מדובר בתפיסה נאורה מאוד של פרויד לגבי מה שמוכר היום כהומופוביה, פחד אי-רציונאלי מהומוסקסואלים המתבטא ביחס עויין ובדעות קדומות שליליות כלפיהם. לשיטתו של פרויד, באופן תיאורטי מאחורי כל פחד מסתתרת משאלה ובמקרה של הומופוביה, מאחורי העוינות מסתתרת משיכה בלתי-מודעת. פרויד מצביע על כמה ביטויים התנהגותיים אפשריים, שיש להתייחס אליהם בהסתייגות, ולא כתנאים הכרחיים לקיומה של הפרעה נפשית מוגדרת. הוא מונה, בין היתר, קשיים בתפקוד המיני עם נשים הנובעים מחרדה לתדמית הגברית, דבקות גדולה מאוד בתפקיד המגדר הגברי המסורתי ובחלוקת התפקידים המסורתית בין גברים לשנים, אי-מתן ביטוי לתכונות שעלולות להיחשב נשיות וצורך חזק בשליטה ביחסים עם בת הזוג. גברים "גבריים יתר על המידה" (hyper-masculine) לא ייטו ליחסים אפלטוניים עם נשים, לקשר עם אישה תהייה משמעות מינית והם כן יקיימו יחסי אחווה עם גברים אחרים (כמו היחסים הנוצרים בין מתבגרים בני אותו מין בקבוצת בני גילם ומינם). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה על תשובתך המעניינת. חלק מהסימנים בהחלט מתחברים אצלי למקרה שאני מכירה - קשיים בתפקוד מיני תקין, שמירה על תפקידים לפי מיגדר וצורך בשליטה המתבטא דוקא בהערות ארסיות על דברים קטנים ומעצבנים ולא על מהויות, וגם בלהיות קנאי יתר על המידה... אך האם זה יכול להתבטא גם בזה שאין בכלל חברים? יש קולגות לעבודה אך אף לא חבר אחד !!! ( חוץ מאמא ואבא ! וזה בגיל 50 !) לא כמו שכתבת- שום התחברויות עם גברים. נהפוך הוא . המלצתי לו פעם על חבורה של כמה בני זוג שנפגשים ביחד מדי פעם, שיחת גברים בשביל הכיף, והוא סירה להצטרף, כי הוא לא מתחבר לחבורה של גברים בלבד, ואמר שהוא הולך "רק עם האשה"... האם המצב של הומו לטנטי מתחבר עם חוסר תקשורת קבוע עם נשים ? ...העדפה לדבר עם גברים ( בבנק, בעבודה, בכל מקום אחר...) כי "הם מדברים באות שפה" ? ... הצהרה קבועה של "פחד מנשים" ?... אמא שתלטנית ? ...אחות מעורבת וקובעת דיעה ? ...נשים במשפחה שהן שתלטניות ומסרסות, וזו הדוגמא ממנה יצא לחיים שלו... האם הפחד הקבוע מנשים יכול לשתק מערכת יחסים זוגית, בגלל דפוסים קבועים של התגוננות מנשם ?... ו...כן, המקרה מדובר כולל סלידה גדולה מאוד מהומואים ו...אשה שהפכה לגרושה עקב בגידה שלה בו עם אשה שהיא לסבית מוצהרת... אודה לך מאוד להתייחסותך.

אמ, זה סיפור קצת ארוך ומסובך, אבל אני אנסה להבהיר מה קרה. לפני שנה בערך, אני לא בטוחה למה אבל כל מי שדיברתי איתו שאל אם לסבית. . והכל התחיל בזה שידיד שלי התחיל לדבר איתי על זה שאולי אני מאהובת בחברה הכי טובה שלי (במבט לאחור זו כזו חוצפה אבל בסדר). אחריו, אנשים פשוט התחילו לדבר איתי על זה, אפילו שני ההורים שלי שאלו אותי אם יש סיכוי שאני נמשכת לנשים, וכל אחד מהם שאל בנפרד, בלי לדבר ביניהם על זה לפני כן. אז חשבתי על זה וחשבתי על זה וחשבתי על זה. וזה נראה כמו לא, ולפעמים כמו כן. לא הצלחתי להחליט, אבל השנה אני והחברה ההיא כל כך התקרבנו, עד שפעם אחת יצא שדיברנו על זה והפסקנו מאז לדבר. ואז דיברתי גם עם ההורים שלי, למרות שעוד לא הייתי בטוחה בכלל אם אני נמשכת לבנות, ואפילו הלכתי לפסיכולוגית כמה פעמים עד שאבא שלי החליט שזה בזבוז זמן וכסף והפסקתי. הוא אמר לי "את יכולה לדבר איתי על כל דבר, אני יכול להיות הפסיכולוג שלך." מה שהסתבר כממש לא נכון, כי אחרי זה, כשרציתי ללכת למסיבה של לסביות בתל אביב הוא היה זה שאמר שהוא "מאוד יכעס אם אני אהיה לסבית כדי לנסות להיות מיוחדת. ואני לא כל כך בטוח שנקבל אותה". מאז מה שקרה עם חברה שלי עברו בערך חמישה חודשים. וכמה שבהתחלה זה היה מבולבל ולא ברור וחשבתי שאולי אני רק מפחדת מגברים וזה לא באמת, עכשיו אני יודעת שזה באמת. אולי אני נמשכת גם לגברים, אבל הנטייה שלי לנשים מאוד חזקה. ואני צעירה אז אני לא חושבת שצריכה להיות בעיה בעניין כי יש לי עוד זמן והזדמנויות לקשרים עם נשים וגברים והכל פתוח. הבעיה שלי כרגע היא שאני אומללה. אני לא בטוחה למה, אבל לא כיף לי בכלל. אני לא מרגישה שייכת לשום מקום, לא מצליחה לדבר עם בנות חדשות שאני לא מכירה, זה מפחיד אותי ממש. אני לא מצליחה לדבר יותר עם אנשים כמעט, למרות שחלק מהחברים שלי כן יודעים על המחשבות שלי, אבל הם לא יודעים שהחלטתי שכן. ככה גם ההורים שלי: הם יודעים על המחשבות שלי אבל לא יודעים שהחלטתי שכן. אני לא יודעת מה הבעיה אפילו, וחסר לי כל כך קשר עם בנות. גם לקשר עם חברה שלי, שהייתה בנאדם כל כך משמעותי בחיים שלי ושהיה לי כל כך קל לדבר איתה אבל אנחנו בכלל לא מדברות, וכמה שאני מבינה למה היא עזבה, אני כבר לא הייתי רוצה אותה בתור משהו אחר, רק חברה... אבל זה מרגיש לפעמים כאילו היא ממש שונאת אותי! אני לא יודעת מה לעשות בעצם. אני מאוד רוצה לפגוש בנות אחרות, כדי לא להרגיש כל כך מוזר, אבל כשאני חושבת לעשות משהו כזה אני נבהלת וחושבת שאולי אני אומרת שטויות, ושאולי אמא שלי צודקת ושאם אני אנסה עם בנות בהתחלה אני אתפש על זה ולא אנסה יותר עם בנים. אני לא בטוחה יותר בגבולות של דברים. וזה מעצבן אותי ממש! סליחה על ההודעה הארוכה... חח אני אוהבת לדבר. תודה מראש!

שלום מעין, קראתי את פנייתך בתשומת-לב רבה ולא פלא שאת מבולבלת ומרגישה רע. שני מקורות התמיכה העיקריים בחייך, אמא ואבא, מעבירים לך מסרים מבלבלים ומבולבלים. לפי תיאורייך, הם גם העלו את נושא נטייתך המינית ביוזמתם, כלומר גרמו לך לפקפק בעצמך, גם שלחו אותך לטיפול, גם הפסיקו לך את הטיפול ובנוסף לכך, אביך הציע למלא תפקיד של פסיכולוג ואח"כ העביר לך מסר ברור של נידוי מהמשפחה אם תלכי בעקבות נטיותייך המיניות. בהתחשב בכך, אני רואה את נטייתך המינית כעניין מישני וסבור שאת זקוקה לטיפול פסיכולוגי ממושך בגישה פסיכודינאמית, אשר יהווה משקל-נגד לחוסר התמיכה המשווע שאת מקבלת ממשפחתך המאוד לא מקבלת. אם הורייך מסרבים לממן טיפול כזה, פני בעצמך או לביטוח המשלים בקופ"ח לקבלת טיפול פסיכולוגי מסובסד (בסביבות 160 ש"ח לפגישה) או לרופא המשפחה שלך לצורך קבלת הפניה למרפאת חוץ פסיכיאטרית של בי"ח כללי עם טופס 17. ייתכן אפילו שזו אופציה עדיפה על טיפול בשוק הפרטי שהורייך עלולים להפסיק לך אותו באופן שרירותי לפי גחמותיהם ודעתם הבלתי-מקצועית. טיפ: נסי להסתיר את הפנייה מהורייך ואל תתני להם לחבל בטיפול ולשגע אותך בדרכים אחרות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני באמת אוהב אותה,לא יכול בלעדיה,ברגע שאני רואה אותה אני מתמלא בכח ואושר ואני שונא את החבר שלה כל הדברים האלה אני מרגיש כלפיה. שלום שוב ד"ר רובינשטיין,הבחורה שתיארתי כאן היא אהבת חיי ,האישה המושלמת והאהבה שלי אליה מטורפת (לא מדובר באהבה של ידידה טובה כמו שכתבת על כך רבות בפורום שנפוץ שלכל גיי יש ידידת נפש שהוא אוהב אותה). כאן מדובר במשהו יותר חזק ויותר גדול שאני לא יכול למצוא את מקומי בכל הבלאגן הזה. היא אוהבת אותי גם כפי שאני אותה ואילו לא הייתי גיי ונמשך לבנים היא אמרה שמזמן הייתה עוזבת את החבר שלה והולכת איתי לכל החיים. אני עומד באמצע בינה לבין חבר שלה הוא מקנא בי היא אומרת. על הזמן איכות והיחס הנרחב שהיא נותנת לי ,אנו מבלים המון וההתאמה בינינו היא מושלמת. לעומת זאת אני שונא את החבר שלה הם התחילו לדבר על חתונה והלב שלי שבור לרסיסים(כל פעם שהיא מדברת על החתונה ביניהם אני נכנס לדיכאון). אני בטוח שהייתי מאושר בחברתה לכל החיים,היא נפשי התאומה וחברת החיים שבוע שעבר נפגשנו שלושתינו אני,היא והחבר שלה.רציתי לקחת אותה ממנו . פתאום נמשכתי אליה רציתי לגעת לחבק ולנשק אותה. האהבה שלי אליה היא מטורפת הבעיה היחידה היא שדבר אחד אולי לא אוכל לתת לה כמו שצריך זה הסקס ,אבל מצד שני אולי אוכל לעבוד על זה ולא לצאת ידי חובה בגלל שבאמת אני אוהב אותה!!!

שלום גבר ורוד, סקס בין בני זוג הוא רק סימפטום ולא נראה לי שידידתך שוקלת להינשא לבן זוגה רק בגלל יחסי המין. לא נשמע שיש לך הרבה מקום להתלבטות, משום שהיא זו שהגדירה את "תפקידך" בחייה כידיד אפלטוני. אינני יודע מה רמת המשיכה המינית שלך לנשים בכלל. דרושה איזו שהיא משיכה כדי לקיים יחסי מין עם אישה. גם כשמדובר בגברים ביסקסואלים שבסופו של דבר נישאים, ההתנהלות עד הנישואין שונה מזו שאתה מתאר. מדובר בדרך-כלל באהבה בין גבר לאישה, כולל יחסי מין, כאשר הגבר נמשך גם לבני מינו. אתה מתאר מצב שונה לחלוטין, שבו לידידה שלך יש בן-זוג סטרייט, שאופי היחסים איתו שונה מהותית מאופי היחסים איתך, קרובים ככל שיהיו. נראה לי שלפחות במקרה הזה תיאלץ לקבל את בחירתה לראות בך ידיד, שמבחינות רבות יהיה אולי יותר קרוב אליה מבעלה לעתיד: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a27.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין. התופעה שאציג בפניך לא חדשה לי,אבל רציתי להתייעץ איתך לגביה. בד"כ רוב הגברים שאני נפגש איתם לסטוץ חד פעמי מגדירים את עצמם כדו מיניים, נשואים או יש חברה ומידי פעם הולכים עם גברים. התופעה הזאת חוזרת יותר מידי , יתכן וגברים אלה עדיין מבולבלים או מתביישים להודות בזהותם. בזמן קיום יחסי המין עם חלקם אני רואה את המשיכה העזה והאובססיבית לגברים ,כך שבאמת אני תוהה האם גם לנשים יש להם את הלהט הזה. נפגשתי בהחלט עם גברים מאוד איכותיים ,אבל מעבר למפגשי סקס קבועים או חד פעמי לא יצא מזה כלום. הבעיה כך אני רואה אותה היא שיתכן וגברים אלה לעולם לא ישלימו בנטיתם ותמיד יחיו חיים כפולים(מה רע להם נהנים משני העולמות).האם לתת לגברים אלה את האופציה לחיות חיים כפולים כאלה ולשתף איתם פעולה? או להיפגש עם גברים המגדירים עצמם כגאים. האם לנסות לצמצם את המפגשים הללו אם בכוונתי למצוא קשרים יותר עמוקים ורציניים? לדעתי וכך אני רואה את המצב כיום ,גבר שמכבד את עצמו ולא רוצה לצאת דופן בחברה תמיד יחזיק בחורה מאחורי הדלת. בשביל מה להם לנסות למצוא גבר לקשר רציני עם כל הסיבוכים שכך ועוד להיות יוצאי דופן בחברה. כך האופציות של הומואים מצתמצמות לחלוטין ברגע שגיי פוטנציאלי מחזיק באישה קטנה שעומדת מאחוריו.

שלום גבר ורוד, גברים ביסקסואלים מגיעים להסדרי חיים שונים ובמידה והם מצליחים הם אכן נהנים משני העולמות: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . אין פירושו של דבר, שהם הומוסקסואלים מודחקים בלבד, משום שהם מודעים למשיכתם לגברים ונותנים לה ביטוי מעשי, אם כי רבים מהם נמשכים לגברים יותר מאשר לנשים ומשיקולים כאלה או אחרים בוחרים לקיים קשר זוגי עם נשים. אם אתה מרגיש לא נוח לקיים עימם יחסי-מין, יש הרבה גברים הומוסקסואלים בלעדיים, שתוכל לקיים איתם יחסי מין. כשאתה בא במגע מיני עם אדם כזה או אחר אינך משרת בהכרח אידיאולוגיה מסוימת או יוצא למסע פוליטי. המטרה צריכה ליהנות ואם יש משהו שמפריע לך, מצא לך גברים מתאימים. למשל, קיום יחסי מין מזדמנים וקצרים באמצע יום עבודה עם גבר נשוי יכולה להיות חוויה לא נעימה. עם זאת, לא חסרים גברים הומוסקסואלים בלעדיים, שאינם נמשכים כלל לנשים, שמקיימים מין אנונימי וקצר מסיבות אחרות. אני לא חושב שיש לחלק את העולם ל"מפלגות" ולהחרים חברי "מפלגה" כזו או אחרת, אלא להימנע ממה שגורם סבל ולמקסם את ההנאה. ברור שאם מטרתך היא קשר זוגי, גברים נשואים או דו-מיניים אינם מתאימים לך לצורך הזה, אם כי אני מתאר לעצמי שאין בכוונתך להתנזר עד שתמצא את הקשר המיוחל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי גבר ורוד סחתיין על הכינוי החדש, תתחדש...(קצת צנוע יותר...) אצלי גברים נשואים ובי-סקוסואלים שיש להם חברה מוקצים מחמת מיאוס גם לסטוץ, אם כי יכול להיות שהייתי עם כאלה ללא ידיעתי כי הם לא סיפרו לי. זה לא נובע מאיזו סיבה אידיאולוגית או מהתחשבותי באשה שלהם, אלא כי ברור לי, שזה לא יכול להוביל לכלום, שעיקר הקשר הרגשי שלהם מופנה למקום אחר ולא יופנה כלפי, וגם כי אני יודע שהפוטנציאל בסטוץ מסוג כזה לקשר משמעותי יותר הוא נמוך מאוד, כל עוד יש את הפוטנציאל אז אני מרגיש יותר טוב עם עצמי ועם מה שקורה- גם אם בסופו של דבר מה שנוצר הוא קשר חד פעמי. כל אחד בוחר משהו אחר, וכל אחד משלם את המחיר על הבחירה שלו. אני לא חושב שישנו מוסר מוחלט, שיש איזו דרך לדעת בוודאות מה נכון לעשות או לא לעשות, אף על פי כן כולנו עוסקים כל הזמן במוסר גם אם אנחנו לא קוראים לזה ככה בפירוש. המעשה שהגברים הנשואים האלה עושים נחשב לא מוסרי בחברה שלנו, ואילו המעשה של הומואים בלעדיים או בי סקסואלים שאינם בוגדים בבני/בנות זוגם נחשב מוסרי בחברה, האם אתה משתף פעולה עם מעשה לא מוסרי? התשובה היא כן, אם כי כמובן האחריות שלך פחותה בהרבה מזו שלהם, ולכן המעשה שלך עצמך איננו לא מוסרי. בברכה מיכאל

שלום לכם... השאלה שבכותרת התחילה להטריד אותי בזמן האחרון. למה אני כותב בפורום הזה כל-כך הרבה וגם בפורומים אחרים של בריאות הנפש...חברה שלי אמרה לי אתמול שיכולתי להיות פסיכולוג מצוין, ושאני צריך ללכת ללמוד את זה, וגם שאיזה בחור שעובד איתה נדלק עלי, אבל יש לו חבר, כנראה שזה לא מפריע לו במיוחד... זה היה אחרי שהיא הסבירה לי את כל מה שהיא עוברת בזמן האחרון מבחינה נפשית, וביקשה ממני לאבחן אם יש לה מאניה דיפרסיה... אחרי שדיברתי איתה התאמנתי על איך להגיד "אהממ". ניסיתי כל מיני טונים של "אהממ", והרגשתי שאני לא עושה את זה כמו שצריך, אז כנראה שאני אצטרך לוותר על קריירה בתחום. כמובן שהסיכוי שאני חוזר עכשיו לאקדמיה לחמש שנים מרצוני ועוד בסביבה תחרותית בצורה מבחילה כמו החוג לפסיכולוגיה, הוא אפסי. בעיקר שצורת החשיבה הפילוסופית ביקורתית שלי הולכת להרוס לי לגמרי כל סיכוי להתיחס ללימודים האלה ברצינות, אם בכלל עוד נותר ממנה משהו אחרי חמש שנים של ניוון. ונחזור על השאלה בכותרת, הרי במובן הגלוי לעין, אין לי שום תועלת בכך שאני כותב בפורום הזה, ברוב המקרים כלל לא מגיבים למה שכתבתי, ורק במקרים יוצאי דופן מודים לי על הזמן שהקדשתי גם אם מסכימים או לא מסכימים. (במקרה הצטברו כאן שני מקרים יוצאי דופן אחד אחרי השני...אבל לאורך השנתיים בערך שאני כאן זה לא קורה הרבה). למה אני לא הולך לשחק מטקות במקום לכתוב כאן? אז מה? אולי זה נותן לי תחושה של העלאה עצמאית, אגו-מאניקית, דהיינו ה"יעוץ" שאני נותן כאן מחזק לי את האגו, וגורם לי לחשוב על עצמי דברים טובים. אולי זה בגלל שאני מאוד אוהב סיפורים, והדברים שנכתבים כאן הם סיפור שאני יכול להשתתף בו באופן פעיל. אולי זה בגלל שאני באמת רוצה לעזור לאנשים ועוד בלי כל תמורה? אהממ... מה דעתך, ד"ר רובינשטיין? בברכה מיכאל

שלום מיכאל, כל התשובות שנתת לעצמך בהחלט מתקבלות על הדעת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום בני בן 19 הודיע לי לפני כמה ימים כי הוא b. שאלתי היא האם זה משהו גנטי? האם יש טעם שהוא יילך לייעוץ? מה דעתך? תודה

הי אמא מודאגת... למה את כל-כך מודאגת? כמו שהסביר ד"ר רובינשטיין כמה הודעות למטה, ובניגוד למה שאני שוכנעתי להאמין לגבי העמדה המקובלת, הומואיות או ביואיות נובעים מגורם סביבתי ולא גנטי. אני אולי אדאיג אותך יותר, שבגיל כזה הצהרה על בי-סקסואליות, היא לעיתים קרובות הצהרה מרוככת על הומואיות, בחזקת נשאיר לאמא איזה פתח לתקווה, אבל זה לא כך בהכרח, יתכן שהוא אכן בי. ונחזור לשאלה הראשונה, על מה הדאגה? אם תפרטי מה בדיוק מדאיג אותך יהיה יותר קל לגידי לסייע לך... לגבי ייעוץ- זה משהו שצריך לבוא ממנו ואך ורק ממנו, הוא מדוכדך? מרגיש קושי בזוגיות או בהשגת זוגיות? כי אם הכל בסדר אצלו בחיים, או שיש לו קשיים רגילים- אז חבל על הזמן ועל הכסף ועל עוד הרבה דברים אחרים יותר עמוקים. אני חושב שטיפול יכול לעזור לאנשים מסויימים, אבל אני חושב שהוא גם יכול להזיק לאנשים אחרים, ולרבים הוא לא מועיל ולא מזיק- סתם מיותר... בברכה מיכאל

שלום אמא מודאגת, בין אם הגורם למשיכה של בנך לגברים הוא גנטי ובין אם הוא סביבתי (ועל כך אין לנו תשובה חד-משמעית עדיין ממחקרים), לא ניתן להכחיד אותה. אם בנך אינו מרוצה מהמצב, ייעוץ יכול בהחלט לעזור לו להשלים עם עצמו וללמוד למזג את שתי הנטיות בתוכו ולתרגם אותם להסדר חיים מעשי: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . אם הוא הציב זאת בפנייך כעובדה והוא מרוצה ממצבו, את יכולה להיעזר בכמה שיחות בעצמך כדי לעכל את האינפורמציה הלא נוחה לך ולהמשיך לשמש לבנך דמות אימהית תומכת. הצהרה על ביסקסואליות בגיל הזה אינה חייבת להיות הצהרה מרוככת על הומוסקסואליות, כפי שכתב לך מיכאל. תלוי מאוד באיזה גברים ונשים בנך ייתקל בהמשך חייו ועם מי יתפתח קשר זוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה על תשובתך. בני עדיין לא קיים יחסים אינטימיים ולכן לדעתי עדיף שהוא ידבר עם מישהו על העניין. הוא ילד מאוד רגיש ואינני רוצה שהוא יפגע. לכן, חשבתי שעדיף שהוא ישוחח עם מישהו לפני ולא אחרי. הוא איננו מדוכדך אלא להיפך אחרי שהוא סיפר לי הוא אמר שהוא מאוד שמח שהוא שיתף אותי בעניין. כאב לי רק לדעת שזה יושב אצלו כבר המון זמן ואני לא ידעתי. הוא אמר לי שהוא לא רצה לשתף אותי עד עכשיו כי הוא רצה להיות בטוח בעניין. בכל אופן הוא נראה כאילו הוקל לו .

שלום רב. אני באמצע שנות ה-20 לחיי. מאז ומתמיד ניהלתי מערכות יחסים עם גברים שכללו משיכה מינית ונפשית ,אולם לסיפוק מיני מלא אני מגיעה אך ורק כשאני מאוננת וחושבת על נשים. יש לציין כי בחיים מעולם לא מצאתי עצמי נמשכת לאישה, והמחשבה על להיותעם אישה במציאות ממש לא מושכת אותי.אם כך,מדוע אני מגיע לסיפוק במחשבה על נשים?האם זו נטייה מינית מודחקת או שאלו מחשבות שניתן להמירן במחשבה על גברים?

שלום קרין, נשמע שאת נאבקת עם עצמך קשות בניסיון להדחיק את משיכתך לנשים. טיפולי המרה, שמנסים להחליף משיכה מינית אחת במשיכה מינית אחרת, הוכחו כלא יעילים ואף מזיקים לדימוי העצמי בהמשך, עם פוטנציאל לגרימת דיכאון. המלצתי לך היא לפנות למטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך לקבל את משיכתך לנשים (גם אם בסופו של דבר תחליטי לחלק את חייך עם גבר). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

קודם כל תרשה לי לברך על הפורום עיינתי בו הרבה והוא בהחלט נתן לי הרבה חומר למחשבה אני בן 24 ויש לי בעייה שאני לא מצליח להשתחרר ממנה אני ביישן וקשה לי לעשות את הצעד הראשון (כנראה מפחד מדחייה) לדוגמא במסיבה, גם אם אני רואה מישהו שמסתכל עליי ולמרות שאני ממש רוצה אותו אין לי אומץ לפנות. אני גם לא יודע מה אפשר להגיד בסיטואציה כזו. בעייה הפוכה שקורית לי הרבה זה שאם כבר הכרתי מישהו והתחלנו איזשהו התחלה של קשר, אם הבנאדם הזה מראה יותר מידי רצון בי אז זה גורם לי מהר מאוד לאבד עניין בו. לדוגמא הכרתי מישהו שממש נדלקתי עליו על ההתחלה אבל כבר בפגישה השניה הוא אמר לי שהוא מרגיש מאוהב וזה גרם לי להפסיק להתלהב ממנו ולבסוף להיפרד. מצד שני אם אני הצד המעוניין אני מפחד להראות סימני אהבה וזה גם כנראה גורם לאנשים להבין אותי לא נכון וכבר קרה לי שמישהו שהפסיק להתקשר וששאלתי אותו מה קרה הוא אמר שהוא חשב שאני לא מעוניין למה זה ככה? אני מאוד רוצה קשר אבל אני מרגיש שכל פעם אני יורה לעצמי ברגל אשמח לשמוע את השגותיך בעניין ושל כל מי שחושב שיש לו מה להגיד בנושא

שלום אלעד, גם ביישנות וגם איבוד העניין במי שמעוניין בך מעידים על דימוי עצמי נמוך. כשאנו מתחילים עם מישהו וכשאנו נכנסים לקשר, אנו חושפים את עצמנו לתלות ולפגיעה במידה מסוימת. כמובן שאותו דבר נכון גם לגבי הצד השני. איבוד העניין במי שמתאהב בך בהחלט מעידה על כך, כפי שתוכל לראות במאמר הקצר הבא: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a22.html הדינאמיקה היא שאדם שדוחה את אלה שמעוניינים בו, ועוד יותר מאבד עניין בהם כשהיה עניין ראשוני, היא שהוא משליך את הדימוי העצמי הנמוך על הזולת. במילים אחרות, אם מישהו מעוניין בי, לא ייתכן שהוא שווה משהו. העניין אינו קשור בהכרח לנטייה המינית והייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית ע"י מטפל גיי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום אסי, תגובתך לאלון לא פורסמה, משום שהייתה פוגענית, שיפוטית ומשמיצה. בעיקרון, פורום זה הוא פורום מומחה בו אני אמור לעשות שימוש בידע ובניסיון המקצועיים שלי כדי להשיב לגולשים. עד כה אישרתי לפרסום גם תגובות של הגולשים זה לדברי זה במטרה לעודד את מרכיב התמיכה ההדדית בפורום. אני מנצל את ההזדמנות להזכיר לכולנו לשמור על תרבות הדיון ועל כבוד הדדי למצוקות הזולת. אנו כאן כדי לעזור ולא כדי לשפוט אנשים אחרים. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

טוב אולי באמת הגזמתי, ולקחתי את זה אישי מדי. סורי.

הי אסי אני אשמח לשמוע כל תגובה או התייחסות בלי להיפגע תודה אלון

שלום לך, קראתי את המאמר שעוסק בביסקסואליות והרגשתי שהוא מאוד רלוונטי עבורי. אם תוכל להפנות אותי לחומרים נוספים בנושא (ספרים, מאמרים, מחקרים) אודה לך מאוד... מידע רלוונטי: אני נמצא בטיפול ,לא אצל מומחה בביסקסואלים, אבל הנושא עלה ונמצא על הפרק... תודה על: אתר הבית המזמין והמרתק שלך ועל השירות היפה שאתה נותן פה.

שלום רונן, תודה על המחמאות. פרק מצוין בנושא תוכל למצוא בספר הבא: Dwaorkin S H (2000). Individual therapy with lesbian, gay AND bisexual clients. In M. R. Perez, K.A. DeBord, & K.J. Bieschke (Eds.), Handbook of counseling AND psychotherapy with lesbian, gay, AND bisexual clients (pp. 157-182). Washington, DC: American Psychological Association, 2000. וכן בספרו של צ'ארלס סילברשטיין, "חדוות המין ההומוסקסואלי", בהוצאת שופרא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי, אני בת 31 ורציתי לשאול על מעשה שעשיתי בילדותי ואחר כך בכתה ח' בערך ואחר כך בנעורים. בגן אני זוכרת ששיחקתי לילדה באיבר מינה. מה זה מעיד עלי? בגיל בית ספר יסודי שכבתי על תינוקת שאמא שלי טיפלה בה (לא חזק), ונהניתי מכך. בנעורים "שיחקתי" והשתעשעתי עם חברות, ונהניתי מכך. מה זה אומר עלי? אשמח להתיחסותך לגבי כל אחד מהמקרים, בייחוד על השניים הראשונים. אולי הייתי ילדה ועשיתי את זה מתוך דחף...אולי אני מודעת לנושא המין, הרי יש הרבה ילדים שמאוננים, אבל אני עשיתי זאת עם בנות, ואולי זה מעבר לכך. אשמח לשמוע דעתך.

שלום מיכל, ילדים אכן מאוננים ומשחקים במשחקים מיניים עם בני מינם, בלי שהדבר יעיד בהכרח על נטיותיהם המיניות בבגרותם. השאלה מה עורר את הנושא בשלב זה של חייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום דר' גידי בעבר נכנסתי לפורום ונעזרתי מאוד בהמלצותייך. היום אני נמצא במצב מורכב וקשה מאוד מבחינה רגשית ואני זקוק לעצה. אני נשוי עם שני ילדים כבר 12 שנים (בן 41). מאז ומתמיד נמשכתי לבני מיני בעיקר (אני משער שה קשור לניצול מיני שעברתי בילדות ואב אותו חוויתי כחלש) מעולם לא יכולתי להרשות לעצמי לצאת מהארון וההדחקה עמוקה מאוד. מותר לציין שהחיים בארון בתקופת הילדות והנערות היו קשים מנשוא והיום אני בהשלמה עם מצבי ומתוך בחירה אני נשוי לאישתי ומקיים חיי משפחה. אני מרגיש שזה נכון לי היום ואולי בעתיד זה ישתנה. אני נהנה מאוד מיחסי מין אישתי אך ממש לא מפנטז על זה, למעשה, אני מפנטז על גברים צעירים ולא על נשים. נורא מוזר לא מצליח להבין, אני מאוד נהנה עם אישתי אך מפנטז על גברים. היעדר המשיכה לאישתי כמובן מרחיק אותי ממנה וה יוצר בעיות רבות. ואולם, זה רק דבר אחד, שאיתו כאמור, אני די שלם. הקושי האדיר שלי בימים אלו הוא שהתאהבתי עמוקות במישהו עימו אני עובד כבר שלוש שנים(בן 23). זה התחיל ממש לאחרונה, עד היום הוא היה עובד שלי(אני מנהל אותו) אותו חיבבתי מאוד בשל אופיו המקסים. היום אני נמשך אליו, למגע איתו, מפנטז על חיבוק וסתם קרבה חברית עמוקה, (פחות על העניין המיני אך גם ). אני חייב לסדר לעצמי את המחשבות: אני יודע שהוא מחבב אותי מאוד אך אין לי מושג לגבי נטיתו ואם הרגשתו דומה לשלי. המצב ביננו ממש לא מאפשר לי לפתוח את זה, אולי בעוד הרבה זמן. האם החלל הרגשי העמוק בחיי הזוגיים גרם לכך שאדם אותו אני מחבב ומכיר היטב נכנס ומציף את הצורך שלי באהבה נטו? אולי זה בכלל המשיכה לבני מיני(אבל אני לא זוכר מתי לאחרונה התאהבתי בגבר)? אהי אדם שמסוגל להתמודד וחזק בסך הכל מבחינה רגשית. האם לתת לזה לחלוף? האם לחשוף את רגשותיי? זה לא פשוט, מהלך כזה יכול לפגיע בשנינו קשה. אבל אני אוהב אותו, חזרתי אחורה 25 שנה לפרפרים ולהתרגשות של נער מתבגר. ברור לי שהדבר הכי טוב שיקרה שזה פשוט יעלם ויחזור לקדמותו או שבדרך נס גם הוא חושב עלי באותו אופן. לא יודע. מה אני עושה בינתיים? אשמח לעצות ולהפניה לחומר שמתעסק בנושא הזה של אהבה בלתי אפשרית, אם יש. תודה.

שלום אלון, בשנות עבודתי טיפלתי בביסקסואלים רבים ומניסיוני יש להם פוטנציאל ליהנות משני העולמות. הבעיה המרכזית בטיפול, שברוב המקרים טופלה בהצלחה רבה, הייתה נוקשות מסוימת שהכתיבה להם לבחור בין גברים לנשים. כאשר בעיה זו טופלה הם הגיעו להסדרי חיים שונים שאכן איפשרו להם לממש את שתי המשיכות שלהם. התופעה שאתה מתאר, של משיכה לגברים, ובמקביל קיום יחסי מין עם אשתך, כביכול ללא משיכה, אך עם הרבה רגש ואהבה, היא תופעה שנתקלתי בה רבות. ההתאהבות שלך בבחור נשמעת פנטזיה, שגם בה נתקלתי רבות, ובפנייתך אתה רומז בצדק על הסכנות שבניסיונות לממשה. עם זאת, כדאי אולי כן לממש את משיכתך לגברים עם גברים אחרים ולהתייעץ עם מטפל בעל ניסיון בטיפול בביסקסואלים כדי שהדבר לא יפגע בנישואיך. להלן שני מאמרים פרי עטי, האחד עוסק בביסקסואליות: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html והאחר בהתאהבויות בלתי ניתנות למימוש בקרב גייז: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a22.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly/

שלום דר' גידי תודה על תשובתך המהירה. אני רוצה לחדד נקודה חשובה, אני מצליח להנות עם אישתי כי המין נחווה כנעים, אני קושר את זה לעובדה שיש דרכים רבות לעינוג מיני שהוא תוצאה של חיכוך איברי המין ותו לא. העניין הוא שאני לא נמשך רגשית לאישתי או לנשים ואני משער שהואקום הרגשי גרם להתאהבות הפתאומית והקשה. אני מאמין שבמוקדם או במאוחר אני אצתרך לעשות משהו שיאפשר לי לחיות באופן שלם באהבה שהיתה חסרה לי כל חיי. איך אוכל לוותר ולהתעלם מרגש כה חזק? אולי חשיפתו לפחות תקל עלי? או שמע הזמן יעשה את שלו? תודה אלון

הרבה זמן מעסיקה אותי השאלה הזאת. כי הרי הפסיכולוגיה מניחה שמשיכה לאותו מן אינה דבר מולד, אלא נרכש, וכל פסיכולוג (ע"פ השקפת עולמו ודעתו המקצועית אני מניח) מחליט אם לראות לנכון, או לא, הומוסאקסואליות. אז אם כמו שהפסיכולוגיה מניחה, הדבר אכן נרכש, אני מניח שיש סימפטומים, סיבות וגורמים שנותחו ע"י הפסיכולוגיה והן שמרכיבים את ההנחה המקצועית נכון? אז פסיכולוגים, שמהורים באותם גורמים וסיבות, יפעלו כמיטב על מנת שילדיהם לא יזכו במשיכה הנרכשת לא ?? ולכן השאלה המתבקשת, האם בנים של פסיכולוגים (אחד, אחת, שניהם) יכולים "לצאת" הומואים??

שלום בן אדם התפיסה המקובלת בקרב פסיכולוגים כיום היא שמשיכה כלפי בני מינך היא מולדת ולא נרכשת. בברכה מיכאל

שלום אחד שמסתובב, בניגוד למה שמיכאל כתב כאן, אין הסכמה - בוודאי שלא רישמית - על כך שהומוסקסואליות היא מולדת. ההסבר הגנטי שפורסם בזמנו בקול תרועה ואומץ בחום ע"י הקהילה ההומו-לסבית הופרך ולהפרכה זו ניתן הרבה פחות פרסום. קיימות תיאוריות פסיכולוגיות שונות, שניסו לתת הסברים סביבתיים להומוסקסואליות, אך בלתי-אפשרי למנוע התפתחות הומוסקסואליות על סמך הסברים אלה. רוב ההסברים מוצעים בדיעבד ואין להם תוקף ניבויי. במילים אחרות, גם אם נניח לצורך העניין שהקומבינציה של אם שתלטנית ואב פאסיבי או נעדר אחראית להומוסקסואליות, עדיין נוכל לראות שחלק גדול מהסטרייטים גדלו באווירה משפחתית כזו ולא הפכו להומוסקסואלים, אם כי נוכל למצוא את הדפוס הזה בצורה שכיחה ובולטת יותר בקרב הומוסקסואלים. גם אז מדובר בניואנסים שלא פשוט לשלוט בהם. אם שתלטנית לא מודעת בד"כ לשתלטנותה, היא חווה זאת כדאגה וחווה את הדאגה כמשהו טוב ולגיטימי. קשה גם "ללכת על ביצים" שמא הצאצא יתפתח להיות הומוסקסואל. לסיכום, יש תופעות פסיכולוגיות מולדות שניתן לשנותן במידת-מה (למשל, מופנמות ע"י טיפול בחרדה חברתית) ויש תופעות סביבתיות שלא ניתן לשנותן או למנען (והדוגמה הבולטת לכך היא באמת הומוסקסואליות). פסיכולוגים ומטפלים בהחלט ערים לכך שאי-אפשר לשנות או למנוע הומוסקסואליות ולכן אני מקווה שהם מספקים לילדיהם סביבה מספיק תומכת ומקבלת למקרה שיתברר שאחד מצאציהם יתפתח להיות הומוסקסואל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום. אני מאוד אשמח אם מישהו יוכל לייעץ לי ברצינות, בנושא שמטריד אותי זה זמן מה. הכל התחיל בכלל לפני כמה שנים, עוד כשהייתי בתיכון וגיליתי שאני ביסקסואלית. זה לא הטריד אותי במיוחד, האמנתי שאני נמשכת לשני המינים וחשבתי שזה נחמד שאני יכולה ליהנות "מכל העולמות". הרגשתי שלמה עם ההחלטה שלי ושיתפתי גם את המשפחה שלי. אמא שלי רמזה שאני צריכה לבחור כי היא אמרה שיהיה לי קשה בחיים, כלומר, למצוא גבר (או אשה) שיסכימו להיות איתי בזמן שאני נמשכת גם לבני או בנות המין השני. אמרתי לה כמובן שהיא מקשקשת ושלא יהיו לי בעיות כאלה. אבל כן יש בעיות כאלו. כיום אני באמצע שנות העשרים לחיי ובכל פעם שיש לי חבר אני לא יכולה להפסיק לחשוב על נשים. זה חסר לי. תמיד חשבתי שאין הבדל בין אהבת נשים לאהבת גברים, זה הכל תלוי באדם. ושאם אני אוהבת גבר אז באותה המידה אני יכולה לאהוב גם אשה ומה שחשוב זה בעצם האהבה ולא מין בן או בת הזוג. אבל היום אני חושבת אחרת, אני יודעת שבכל זאת, נשים הן נשים וגברים הם גברים. וגברים לעולם לא יוכלו להיות נשים, ונשים לא תוכלנה להיות גברים (למעט אלו שנולדו בגוף הלא נכון). בזמן האחרון אני מתחילה להרגיש כאילו אני בכלל לסבית ולא סטרייטית. מצד שני, אני אוהבת גם גברים... אני לא זקוקה להם רק מבחינה מינית, אלא אני גם נמשכת לגבריות שלהם, על אף שיצא לי להיות יותר עם גברים קצת נשיים. בעוד אני לאו דווקא נמשכת לנשים גבריות, אלא אפילו לנשים נשיות. כעת אני מנהלת סוג של קשר רומנטי עם בחור שיודע על הנטיות שלי. ביקשתי ממנו אם אוכל להיות עם אשה, לפחות חד פעמי כדי לדעת איפה אני עומדת. אני לא מעוניינת לבגוד בו ולכן הייתה חשובה לי ה"רשות" שלו. זה פגע בו ואני יכולה להבין מדוע. אבל בכל הזמן שהייתי איתו שמתי לב שאני מסובבת את הראש בכל פעם שאני רואה בחורה מושכת, בעוד לגברים אחרים אני בקושי מגיבה. כשאני מגיעה למקומות בילוי של נשים אני מרגישה כאילו לשם אני שייכת, למרות שהניסיון עם נשים שיש לי מועט. כן הייתי כבר עם אשה, והתנסתי, אבל לא הרבה. כעת הנושא הזה מטריד אותי יותר משום שאני מגיעה לגיל בו אנשים מתחילים לפתח קשרים רציניים ולחשוב על חתונות ואני עדיין לא יודעת איך אצליח למצוא קשר זוגי בו אוכל להיות עם גבר אך בו זמנית להיות גם עם נשים. אני מרגישה כאילו כן הגיעה העת לבחור, ואני מרגישה חסרת אונים כי אני יודעת שאני זקוקה גם לאהבת נשים. אני מרגישה כאילו אני קרועה בין שני העולמות, כאילו לעולם לא אצליח למצוא את המקום שלי וזה גורם לי להרגיש תלושה לחלוטין. האם אני לסבית? האם אני סטרייטית? האם יכול להיות שבאמת יש נטייה ביסקסואלית או שבעצם זו רק מדרגה "בדרך ל..."? אולי עצם העובדה שלא התנסתי מספיק עם נשים גורמת לי רק לפנטז יותר על להיות עם אשה מאשר עם גבר? חשוב לי לציין שבתור פנטזיה, דווקא אין לי כל כך פנטזיות על מין עם נשים. לפני זמן מה חלמתי חלום בו אני עם אשה, לא זכור לי שהיה בו מין מפורש אבל עצם העובדה שהייתה בו אשה שהתחילה איתי גרמה לי להרגיש אחרי שהתעוררתי עד כמה הנטייה הלסבית שלי יותר חזקה מאשר הנטייה הסטרייטית שלי. יתכן ואפילו הגעתי מכך לריגוש מיני כלשהו, אבל כשמימשתי את הריגוש הזה, לא פינטזתי על אקט עם אשה... החלום היה כל כך אינטנסיבי אבל במציאות הדברים אולי קצת שונים: כשאני עם גבר אני לא מפנטזת על נשים ובאופן כללי אני לא מפנטזת על מין עם אשה. פעם בחנתי את זה באמצעות צפייה בסרטי לסביות וזה בכלל לא עשה לי את זה. בזמן אחר שצפיתי בסרט דומה הרגשתי יותר קרובה לנושא הזה אבל זה עדיין לא גרם לי לריגוש מיני. ולכן אני תוהה למה אני נמשכת אם בכלל? אני כן מרגישה שאני צריכה לדעת איפה אני עומדת כי חוסר הידיעה גורמת לי לחוש לא שלמה עם עצמי. האם זה באמת חשוב לדעת או שסתם אני מייאשת את עצמי?

שלום לך, קראתי בעיון רב את פנייתך המפורטת. במהלכה שאלת שאלות שהייתי שואל אותך תוך כדי בירור וענית עליהן. קינסי וחבריו מציגים רצף בן 7 דרגות הנע מהומוסקסואליות בלעדית ועד הטרוסקסואליות בלעדית ובתווך דרגות שונות של משיכה לגברים ולנשים. האדם עצמו מתבקש לדרג את עצמו על פני הרצף הזה ואין לנו למעשה כל קריטריון חיצוני לקבוע אם אדם נמשך יותר לבני מינו או לבני המין השני. ואולם, אם כשאת נמצאת עם בחור את מוצאת את עצמך מסובבת את הראש כשאת רואה נשים מושכות ברחוב, הייתי מעז לשער שאת נמשכת לנשים יותר מאשר לגברים במובן הפיזי גרידא. כשמשיכה בסדר גודל כזה קיימת היא עלולה להפריע לניהול זוגיות תקינה עם גבר, כפי שאת מעידה מתגובתו של הבחור הנוכחי בחייך. עם זאת, בהחלטה על בחירת בן זוג נכנסים גורמים רבים בנוסף למשיכה מינית ואת צריכה לשאול את עצמך האם את מוכנה לעשות את כל מה שנדרש כדי לקיים זוגיות לסבית. קיימים הסדרי נישואין אלטרנטיביים, אך השאלה היא אם יש לך את תעצומות הנפש ללכת נגד הזרם. המלצתי האישית היא להוריד מעצמך לפחות את גורם הזמן כגורם המוסיף לחץ: אמצע שנות העשרים זה עדיין גיל צעיר. תני לעצמך הזדמנות לזרום עם החיים, להיתקל בגברים ובנשים ולראות במי את מתאהבת עד כדי רצון לחלוק איתו או איתה את חייך ולעשות את הוויתורים הנדרשים מכל הסדר כזה. חשוב להבין שבכל בחירה בין אפשרויות אנו משלמים על דחיית האפשרויות האחרות, גם כשסטרייטים בוחרים בני זוג. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

היי גידי, רציתי לציין דבר נוסף, כשאני לבד, זאת אומרת - לא נמצאת במערכת זוגית כלשהי, אני לא זקוקה לאשה בצורה כ"כ אינטנסיבית כמו שאני זקוקה לה כשאני עם גבר. אולי זה באמת מעבר לחיצוניות - אני כן נמשכת לנשים אבל לנשים מאוד מסוימות. אני יכולה לסובב את הראש ולומר "איזו יפה" (במובן המיני) אבל מושכות אותי בסופו של דבר נשים עם אישיות מסוימת, או תכונות מסוימות. כך גם עם גברים. אני לא נמשכת "רק" חיצונית לגברים, זאת אומרת, הגוף שלהם חשוב, אבל זה לא מה שקובע, אני נמשכת אליהם לפי התכונות שלהם, למרות שאני כן אוהבת את הגוף הגברי. זה פשוט קורה כי צריך לרגש אותי לא רק עם גוף יפה (למרות שמשיכה חיצונית גם חשובה). אני אאמין שכך גם עם נשים. אני יותר מאמינה שחסר לי מגע של אשה, או חסרה לי אשה בכלל - כשאני נמצאת בקשר זוגי עם גבר. יש משהו יותר "קשה" בגברים, ובנשים אני מחפשת ומוצאת גם, יותר רוך ויותר הבנה. אני לא מרגישה שגברים יכולים ממש להבין אותי. לעומת זאת כשאני לבד, אני פחות מרגישה "זקוקה" בדחיפות... בד"כ לגברים שיצאתי איתם, לרובם, הם הבינו שזה הכרח מבחינתי "להשלים" את עצמי, אחרת בלעדי זה אני לא שלמה. אני מרגישה נורא אם אני אצטרך לבחור... זה לא העניין של לבחור בגבר ואז להיות עם עוד אחד. או להיות עם שתי נשים. זה צריך להיות קצת מפה וקצת משם כדי לגרום לי להרגיש מאוזנת. אני רואה שני מינים שונים שלהיות עם אחד זה רק להיות חצי "אני". האם כולם חייבים לוותר? איפה אפשר לראות קישור למה שכתבת על קינסי?

אני בת 34 נשואה באושר והרבה אהבה עם ילדים ועובדת מספר שנים במקום עבודה קבוע. לפני כשנה התחברתי עם הבוסית שלי (מבוגרת ממני) שהפכה לחברתי הטובה ביותר גם היא נשואה עם ילדים. מזה מספר חודשים שכל כך כיף לי איתה והחיבוקים החבריים (כשנפגשים) הפכו להיות מאוד נעימים לי ויש לי אף רצון לנשקה.(לא פינטזתי על כניסה למיטה) מעולם לא הייתה לי נטייה למין השני. לפני מספר ימים סיפרתי לה על תחושותי והיא נדהמה וטענה שמבחינתה זו חברות טובה והיא אוהבת אותי כחברה. אני אוהבת את בעלי ואיני רוצה לפרק את המשפחה. מה זה אומר עלי

שלום מיכל, קשה לקבוע אם לנשיקה שאת מפנטזת עליה יש אופי אירוטי וגם אם כן, את עוד רחוקה מאוד מלהגיע איתה או עם כל אישה אחרת למיטה. העובדה שאת לא מרגישה משיכה מינית לנשים בכלל גם היא תומכת בהשערה שמדובר בעניין נקודתי מאוד. בכל מקרה, במידה שאת עדיין נמשכת לגברים בכלל ולבעלך בפרט, לא הייתי רואה כאן חשש לבטחון הנישואין. לא כל פנטזיה חייבים לממש וגם אם היית נדלקת על גבר אחר, זו עדיין לא הייתה סיבה לפרק את הנישואין עם בעלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

חמוד לאללה. גדול ממני בשנתיים. יש לי פרפרים בלב כשאני איתו, אני חושב שאני מתחיל להתאהב בו. יצא לנו להיפגש כמה פעמים, הבחור הזה הוא חרמן חבלז, ואני יותר אוהב להתכרבל, להתחבק, דברים כאלה. אבל אני לא יודע אם הוא מעוניין בקשר. אנחנו לא מדברים כל יום, לא נפגשים כל יום. הייתי אצלו בבית, הוא היה אצלי, היינו בסרט. איך אני יודע מה לעשות?

שלום אסי, חרמנות אינה עומדת בסתירה לקשר, בעיקר לא בתחילת הקשר. מההנאה שאתה מפיק מהמפגשים עם הבחור, כולל יחסי המין, אני מניח שהם כוללים גם את ההתרכבלות והחיבוקים שכה חביבים עליך. אינני מכיר את הצד השני (ולמעשה, גם לא אותך), אך עד כמה שהדברים תלויים בך, מאוד חשוב שלא תקלקל את הסיכוי לקשר ע"י "תנועות מיותרות" (לחץ, ניסיון להאיץ את קצב ההתפתחות, מחוות רומנטיות מוגזמות וכיו"ב דברים שעלולים להבריח את הצד השני). בעיקר חשוב להימנע, במצבים כאלה, מניסיונות להגדיר את הקשר מראש ולנסות "לחתום חוזה" (למשל, לשאול מה הוא מחפש והאם הוא מחפש קשר :-). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

זה מה שהיה קורה בעבר. אז כן, עכשיו אני ממש לא לוחץ והוא זה שהרבה פעמים יוזם טלפונים. אבל אם בא לי להיפגש איתו, אני לא אמור להתקשר?

שלום לכם... וזהו, הלכו פייפן כל התוכניות שלי לקשרים לא מחייבים ויזיזותיים, והחלטתי הנחרצת שלא להיות ב"קשר רציני" עם מישהו, שעמדתי בה בגבורה במשך כמה חודשים. מה שאומר תוכניות לחוד ומציאות לחוד. (כי עכשיו אני דווקא רוצה קשר רציני עם מישהו...) הוא מבוגר ממני בחמש שנים, אבל נראה בגילי, בהתחלה למען האמת לא תיכננתי משהו מעבר לתוכניות המקוריות, ולקח לי שלושה שבועות עד שהתאהבתי בו לגמרי. כך שזו ממש לא הייתה אהבה ממבט ראשון...החדשות הטובות הן שזה כנראה הדדי, אם כי לא בטוח שבאותה רמה. כלומר, ברור שאני מוצא חן בעיניו, אבל יכול להיות שכל מה שהוא רוצה איתי הם יחסים לא מחייבים. ובערך אותה עיצה שגידי נתן לאסי, נתן לי חבר לגבי הקשר הזה, וכך אני גם נוהג. מצד שני, אני דווקא לא חושב שיזיק לי הפעם להיות הרבה יותר "מחזר" ממחוזר. אני מרגיש בו איזה חשש מאוד גדול מהיפגעות. אני מרגיש הוא נפגע הרבה פעמים ודי פיתח ביצורי הגנה כנגד זה. אז אני מתקשר הרבה יותר, ויוזם הרבה יותר, ומרגיש טוב עם זה. אני חושב שבמקרה שלי זו הדרך הנכונה. חוץ מזה היו לי המון אכזבות בזמן האחרון מהאינטרנט מכל מיני אנשים, ובאמת את הגבר שסיפרתי לכם עליו עכשיו היכרתי במציאות הכביכול לא וירטואלית. (פאב) אני מתחיל יותר ויותר לחשוב שהאינטרנט הוא ממש מקום גרוע להכיר בו, ומקומות אחרים עדיפים בהרבה. תרגישו טוב מיכאל

שלום ד"ר רובינשטיין היקר ברצוני לספר לך על חוויה נעימה שהייתה לי. ויש מוסר השכל בסופה....... כל תקופת "החטאים" שלי (הכוונה למין מזדמן:) הייתי מחפש את הגברים הערסים החזקים בעלי חזות ערבית וכו' (מאוד נמשך למראה הזה ) ואכן נהנתי בחברתם... אומנם הסקס לא תמיד היה בעל כוונות הדדיות הבחור רצה להנות ולא תמיד היה איכפת לו ממני שגם אני אגמור. בתקופה האחרונה סיפרתי לך גם בביקורי הקודם בפורום שעברתי שינוי שאני מחפש להכניס יותר רגש לחיי ואפילו בסקס מזדמן אני מחפש יותר תוכן. השבוע נפגשתי עם בחור מקסים...שונה מהגברים שאני נפגש איתם בהיר ודי שונה מהטעם שלי אבל הוא היה נראה טוב בהחלט!!! בעל ראש על הכתפיים ,מלומד, מנומס .המפגש היה כל כך שונה ממה שהייתי רגיל.הוא חייך אלי חיוך אמיתי מתוך הלב, קודם כל הוא נורא החמיא לי לגבי המראה . הייתה כימיה נפלאה,מפגש מאוד נעים בינינו כבוד הדדי מלא והרגשתי מאוד בנוח ובטחון האמת גם שהורדתי בזמן האחרון מאז שדיברתי כאן לאחרונה 20 קילו ממשקלי:)))))) כמובן שהבטחון עולה פלאים גם בסקס מזדמן..... למרות שהמפגש שהיה בינינו הוא רק לסקס מזדמן ולא בטוח שנשמור על קשר לעתיד יש לו חברה והוא מאוד ארוניסט הרגשתי על הגובה הרגשתי שנותנים לי כבוד ,הוא רצה שאגמור ונתן לי להנות לחלוטין...... מה שלא תמיד אני רגיל עם הגברים שאני איתם. לאחר הסקס שכבנו ודיברנו צחקנו ועישנו אפילו את הסיגריה של אחרי. תמיד הייתי נפגש עם גברים תת רמה כנראה ופה היה שינוי משמעותי. המוסר השכל שלי מהנושא הוא שבאמת עלי לבחור את הגברים האיכותיים ובאמת לא להיכנס למיטה כל כך מהר וגם לגבי בן זוג באמת אני צריך למצוא גבר איכותי ולא להיתפשר על מישהו סתמי.......

שלום גבר השנה, החיים אכן יכולים להיות בית ספר למי שמוכן ללמוד ועושה רושם שאתה בחרת ללמוד ולהפסיק ללכת עם הראש בקיר. הפחתה של 20 ק"ג במשקל מעידה על כוח רצון ויכולת לדחות סיפוקים, שמבחינה אחרת יישמת אותה גם לגבי בחירת אובייקטים למין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, איפה יש קבוצות תמיכה באיזור מרכז שיעזרו לאם של בחורה לסבית להתמודד עם יציאתה של בתה מהארון ?

שלום לאה, בסניף הרצליה של תהל"ה: http://www.tehila.org.il/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין אני בן 22, גיי. בשנתיים שלוש האחרונות אני מוצא את עצמי נכנס לתקופות של חרדה, בעיקר מפני איידס. לעצם העניין, אקדים ואומר שאני עושה סקס מוגן, פרט למציצות שאותן אני עושה ועושים לי ללא קונדום, אך בשום אופן לא נוצר קשר בין הפה לזרע. על אף כל זה, אחרי אקטים של סקס שהם בעיקר מנוגדים למה שאני מאמין (כמו "לפרוץ" לדירה לצורך סקס, לעשות את זה במקומות מפוקפקים וכו') אני מתחיל לפחד ולהרגיש חרדות שזהו, נדבקתי. החרדה העוד יותר גדולה היא לגשת ולבצע את הבדיקה. אני מהמתעלמים - לא הולך לעשות, כי בפעמיים האחרונות שעשיתי כמעט איבדתי את שפיותי בהמתנה. אני לא חושב שאני מסוגל לעמוד בעוד בדיקה, כי אם הייתי יכול הייתי הולך עכשיו לעשות. בכל מקרה, במהלך הצבא הייתי מטופל אצל קב"נית שלא עזרה במיוחד. דרכה הבנתי בערך, שאני מנסה להעניש את עצמי כשאני בעצם פועל נגד האמונות שלי - לא סקס כי אם הדרכים לעשות אותו. אני לא יודע איך להיפטר מהחרדות, מהפחדים, מההרגשה המגעילה שמישהו יושב לי בראש ומחליט מה אני ארגיש - או להעניש את עצמי על דברים שבסה"כ נמצאים אי שם על סקאלת הדברים הטיפשיים שצעירים עושים.. מה לעשות?

שלום חרד, התסמונת שאתה לוקה בה ידועה בשם "איידספוביה": http://giditherapy.com/shrink-friendly/a38.html . מדובר במקרה פרטי של היפוכונדרייה, פחד אירציונאלי ולא מציאותי מפני מחלות. הומוסקסואלים הסובלים מאיידספוביה באיזה שהוא מקום לא מודע לא קיבלו את נטייתם המינית באופן מוחלט. התובנה הזו אינה עוזרת במיוחד וישנו טיפול קוגניטיבי המיועד באופן ספציפי לטיפול בהיפוכודנרייה. בטיפול זה נעשה ניסיון לערער את דפוסי החשיבה האופייניים להיפוכונדריים והטכניקה יעילה גם לטיפול באיידספוביה. מטפל גיי-פרנדלי שמכיר את הגישה יוכל ליישם אותה לטיפול באיידספוביה אצל הומוסקסואלים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

בן זוגי עבר תקופה קשה, ארוע לב, צינתור ואז שוב ניתוח מעקפים ושיקום לב. זה ממש זיעזע את המציאות שלנו. אני ממש רוצה לעזור לו אבל הוא הזקין בין רגע. הוא חרד רוב הזמן שמא זה יקרה שוב. פליז תנו לי איזו הצעה, כל עצה תתקבל בחום.

שלום איליי, בהנחה שאנחנו מדברים על יחסים בין שני גברים - המשפט "הוא הזקין בין רגע" גורם לי לתהות האם בן זוגך איבד מהאטרקטיביות שלו כלפיך ואתה מרגיש אשמה על כך, בנוסף לדאגה המובנת למצבו. במילים אחרות, עד כמה אתה מצליח להפריד בין הצרכים שלו ובין הצרכים שלך? אולי תוכל לשתף אותנו קצת יותר, בלי פרטים מזהים כמובן, בן כמה אתה? בן כמה הוא? כמה זמן אתם חברים? או כל פרט נוסף על יחסיכם מלפני הניתוח? האם הניתוח היה פתאומי? באופן נקודתי מאוד, אוכל רק לומר שהתייעצות עם פסיכיאטר בקשר לטיפול תרופתי נוגד דיכאון עשויה לגרום להקלה מהירה יחסית שתזרז את תהליך השיקום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אפשר לומר שזה בא במפתיע, רגע אחד הכול רגיל רגע אחד אירוע, אמבולנס ומאז זה דיי הוביל לניתוח והרגע שאחרי הוא בבית, עצוב, שקט, לא בטוח בעצמו. "הזקין בין רגע" רק מבחינה פנימית. הצרכים שלי לא קשורים, אני אוהב אותו. אני פשוט רוצה פתרון. קראתי בפורום אחר על שירותי חירום פרטיים. בפורום שירותי חירום הייתה הודעה על שח"ל. אולי זה מה שהוא צריך? אולי זה יעזור לנו. לפעמים לא צריך לרוץ לפסיכולוג כמו לאדויל נגד כאב ראש. לא?

שלום, רציתי להתייעץ איתכם לגבי המקרה הבא: לאחר זמן ממושך שלא היה לי קשר, וכל ניסיון שלי למצוא קשר באינטרנט הסתיים במיטה, ולא נמשך, הכרתי בחור חמוד, שבהתחלה מאד אהבתי את מראהו, ואת האופי שלו. הקפדתי לא לשכב איתו בפגישה הראשונה (ועד היום). העניין הוא שאני בן אדם שמתקרב לאט, ולוקח לי לזמן להתאהב (בעצם אפשר לומר שאף פעם לא ממש התאהבתי), בעוד שהבחור שהכרתי הוא בדיוק הפוך - הוא רוצה שניפגש כל יום (ולעיתים הוא לוחץ), ולפעמים גם פעמים ביום ( בבוקר - אני קם איתו - כי אנחנו ישנים יחד, ובערב שוב). אני מכיר אותו בסה"כ שבוע וזה מרגיש לשנינו כהרבה יותר - כנראה בגלל שנפגשנו המון. העניין הוא שבהתחלה התלהבתי ממנו וחשבתי שממש יש סיכוי שזה יצליח בנינו, ועכשיו אחרי שבוע כבר ממש ירד לי ממנו, ואין לי כוח אליו, לא בא לי לראות אותו, ואני מרגיש שאני צריך מנוחה (אתמול ראיתי אותו פעמיים, והיום התחמקתי). אני לא יודע אם לא בא לי עליו בגלל איזשהי הגנה שיצרתי כדי לא להיפגע מאנשים שמתקרבים אלי, או בגלל שבאמת הלחץ שלו מרחיק. אני מתלבט איך להמשיך איתו אם בכלל. הייתי רוצה קשר, אבל פשוט אין לי כוח למפגשים כה תדירים. מה גם שפתאום כל המשיכה שהיתה לי לבחור נמוגה כלא היתה. זה גם מעצבן אותי שתמיד הוא שואל אותי בסוף כל פגישה שלנו: "אז מתי אני רואה אותך שוב?, מחר? " מה דעתכם ? זה אני שחושש ממחויבות וקשר, ועלי להתמודד עם עצמי, או שזה פשוט מקרה של הכרות שאין בה קליק הדדי. תודה!

שלום דארן, קליק כנראה יש, או לפחות היה ונעלם. שתי האפשרויות שאתה מעלה יכולות להיות נכונות ואינן חייבות לסתור זו את זו. יכול מאוד להיות שהבחור לא איפשר לך להתגעגע אליו ע"י משחקי התקרבות והתרחקות המקובלים בחיזור שבתחילת קשר ובמילים פשוטות יותר, המאיס את עצמו עליך. עם זאת, נשמע ששניכם סובלים מחרדת נטישה קשה - הוא משולל הגנות לחלוטין ונדבק אליך ואילו אתה, כמו שיפה אמרת, מגן על עצמך יתר על המידה ובכך אתה "נוטש" מראש כדי לא להינטש. כל קשר טומן בחובו מידה גדולה מאוד של תלות ותלות מתקשרת אצל כולנו לחוסר אונים, לפחד שאנו תלויים ברצונו הטוב של הזולת. כדי לדעת אם זה דפוס המאפיין אותך באופן בסיסי יש להכיר את היסטוריית הקשרים שלך עד עתה. נושא נוסף שיש להעלות על הדעת הוא הדימוי העצמי שלך. יש אנשים שמרגע שמישהו מגלה בהם עניין הם מאבדים בו עניין: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a22.html ובכך בעצם משליכים את הדימוי העצמי הנמוך שלהם על בן הזוג. מכיוון שבתחילת הדרך נמשכת אל הבחור ומרגע שהוא הביע בך עניין אתה איבדת עניין, הייתי לוקח גם אפשרות כזו בחשבון. אני לא הייתי מציע לך לוותר, אלא להילחם על הקשר ע"י מציאת שביל הזהב שבין התמסרות מוחלטת שמאיימת עליך ובין הימנעות מוחלטת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי, קראתי כאן הודעות של אנשים, מעניין הנושא, וגם אני כאן עכשיו בשביל לשאול... אני בת 31, בחורה מאוד רגישה, אף פעם לא היתה לי מערכת יחסים רצינית וממושכת עם גבר, בצבא, שניסו להתחיל איתי בנים, ממש רעדתי מהענין, והתרגשתי או שיותר פחדתי, נראה לי. אחרי הצבא, יצא לי להכיר דרך אנשים גברים, ולראשונה שכבתי בגיל 24 אני חושבת, ומאז שכבתי עם הרבה גברים, בערך 16, אני בחורה מאוד רגישה ומופנמת, ואקט עם גבר נראה לי אגרסיבי, לפני הצבא, וגם בילדות, "שיחקתי" קצת עם חברות, ועם בנים לא ממש עניין אותי, וגם מאוד פחדתי מזה, מאוד נהניתי מזה, וזה לא נראה לי אגרסיבי בכלל, אלא עדין, בקטע הזה אני יכולה לראות את עצמי עם בנות ובכיף. גם בקטע הרגשי אני מחפשת יותר את הקשר עם בנות, אבל אני מבולבלת, ואני אומרת לעצמי, תזרמי, כאילו אם אני רואה בחורה שאני נמשכת אליה, ומדמיינת אותנו יחד, אני שואלת את עצמי אם יכולתי להיות הבת זוג שלה, ולא נראה לי שכן, וכאן נכנסים הבנים, נראה שאני כן מעוניינת בקשר ריגשי והתאהבות עם בנים, רק הקטע שזה קשה לי, מכיוון שאני כל כך רגישה, כי אני גם חיה ב"בועה" שיצרתי לעצמי, בבית עם ההורים ולכן גם כל יציאה מהבית קשה לי. אולי גם את זה צריך לקחת בחשבון. יוצא לי לצאת לבליינדייטים רבים ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים "פותחת את הרגליים" לכל אחד שאני נמשכת אליו, אני מעדיפה את זה מאשר לשבת במסעדה או משהו, שלא תתגלה הפוביה החברתית שלי. אם כן, מה התרשמותך מהמצב, אני כבר לא ילדה וצריכה לדאוג לעתיד, להתמסד להקים משפחה, וזה דווקא כן מסתדר לי עם גברים. האם יש אנשים שפשוט לא אוהבים אנשים? או שהם פשוט לא יכולים לפתח משהו, כי הם כאלה רגישים. ומה זה הפחד הזה מבנים? האם אני טיפוס עדין עד כדי כך? כבר מגיל קטן אני זוכרת שתמיד הייתי נפגעת מאחי, מכל דבר קטן, אך יחד עם זה מאוד אהבתי אותו ודאגתי לו, יש לי חברות שאומרות שתמיד חייכו שהיו ליד אביהן, אני תמיד התבכיינתי לידו...כאילו משהו לא הסתדר לי כאילו הרגשתי ש"אני לא יכולה"...ומסכנה כזו. אשמח לדעתך. האם אני לסבית, או דו?....

שלום מיכל, אני מרגיש שיהיה זה מאוד לא אחראי מבחינה מקצועית להתייחס לכל מכלול הקשיים שאת מתארת ושנמשך שנים כה רבות מעל גבי פורום באינטרנט. את מעלה שלל קשיים, חלקם טבועים עמוק באישיותך, חלקם קשור לזהות המינית, וכל זה ראוי להתייחסות בייעוץ פנים אל פנים עם איש מקצוע. יחסך לקשר מיני עם גבר נשמע מאוד בעייתי. כך גם מגורייך אצל ההורים בגילך. יש אנשים יותר מופנמים ופחות מופנמים. הניתוב של החרדה החברתית שלך ליחסי מין עם גברים נשמע מאוד בעייתי. לדעתי, דרוש כאן בירור יסודי במסגרת טיפול פסיכולוגי ארוך טווח בגישה פסיכודינאמית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום לד"ר רובינשטיין,אני בן 19 עד לפני שנתיים לא חשבתי על קיום יחסי מין עם גבר הדבר היה נראה לי מגעיל שנאתי את זה לא ראיתי את עצמי בתוך זה. פשוט זה בה והתעורר ואני מוצא את עצמי מאז מפנטז בעיקר על בנים ורק מדי פעם על בנות.יש לי גם מחשבות על להיות נחדר,אך הדבר מפחיד אותי כי אני יודע שזה משפיע מאוד על הנפש ועל האישיות כמו שנראים על הומואים זאת אומרת מדברים בלי לחשוב הרבה ,קול כמו של הומואים ופסיביות נפשית. מה שכן ניסיתי עד עכשו זה כאילו אני נחדר עם עצמי באמצעות חפצים בגודל ועובי של איבר מין,וכאילו אני מרגיש אחרי זה שהנפש שלי נכלאת פנימה ומתכנסת פנימה ומן הרגשת דיכאונית כזאת , מה שעוד אחרי זה אני מקיא. אך מעולם לא ניסיתי זאת עם בנים אני פוחד שאם אעשה זאת ואהיה נחדר ממשית עם גבר זה ירדוף אותי ויוציא אותי מדעתי ואחרי זה אני ישתגע ,ואולי אף לא אבחר בלהיות הומו.לגבי להיות אקטיבי אני לא חושב שזה ישפיע עלי לרעה כמו בלהיות פסיבי. מה דעתך על כך ,ומה נראה לך שעלי לעשות ואתה מציע לי לעשות ? האם מי שנחדר ע"י גבר זה משהו בלתי הפיך הוא לא יוכל לקיים יחסי מין עם אישה ולגמור איתה? והוא בעיקר יהפוך לפסיבי לצד הפסיבי בעת קיום יחסי מין עם בנים. מקווה שתוכל להשיב על שאלותיי ועל הספקותלי בעניין, תודה אורן

שלום אורן, אני מצטער לקרוא על הייסורים הקשים שאתה עובר עם עצמך, רובם ככולם תוצאה של דעות קדומות וסטראוטיפים חסרי כל אחיזה במציאות. המילה "פאסיבי" היא מילה מאוד לא מוצלחת לציון היחדרות ע"י איבר מין גברי. ישנם לא מעט גברים הומוסקסואלים הנהנים להיחדר והם פעילים מאוד הן בחייהם באופן כללי והן ביחסי המין שלהם. חלק גדול מאוד מהם אף מתנהג בצורה גברית, בניגוד לתדמית שעולה מפנייתך. יתר על כן, אני אישית טיפלתי בלא מעט גברים בי-סקסואלים הנהנים להיחדר כשהם עם גבר ובמקביל, מקיימים יחסי-מין עם נשותיהם (ובמסגרת יחסים אלה הם, כמובן, חודרים אליה). היכולת שלך לקיים יחסי מין עם נשים תלויה אך ורק במשיכתך המינית אליהן ואני מבין שמשיכה זו אינה גדולה. אורן, גם פרויד וגם ממשיכי דרכו סבורים שבכולנו יש חלקים גבריים וחלקים נשיים. ההרגשה שלי היא שאתה פוחד עד מוות מהחלקים הנשיים שבך. יש אכן הומוסקסואלים, שנהנים מחדירה, והם מחצינים את החלקים הנשיים שלהם בצורה פרובוקטיבית (למשל, נותנים לעצמם דרור לדבר הרבה, אם כי לא בלי מחשבה, כמו שכתבת). הייתי ממליץ לך מאוד לפנות למטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך לחיות בשלום עם נטייתך המינית ולקבל באהבה גם את הצדדים הרגשיים הרכים יותר באישיותך במקום להתגונן באופן מתמיד מפני החרדה שהם מעוררים בך. אין פירושו של דבר שממחר בבוקר אתה צריך לקיים יחסי מין ולהיחדר על ימין ועל שמאל, אך כן היה רצוי מאוד שבעזרת טיפול פסיכולוגי מתאים תגמיש את תפיסתך לגבי גבריות ונשיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

או בדרך אחרת? תודה מראש, גלעד

הי אורן ההודעה שלך מזכירה לי קטע מהספר "כל החיים לפניו" של אמיל אז'אר, שבו ה"אמא המאמצת" שלו מבקשת ממומו, שלעולם לא ישתמש בתחת שלו, כי התחת זה הכבוד של הגבר, או משהו בדומה לזה. לא יודע אם עדיין מלמדים את הספר הזה לבגרות, אבל אם לא קראת, מומלץ בחום בכל אופן, למרות שהקטע שהבאתי הוא די שולי... בברכה מיכאל

לד"ר גידי רובינשטיין שלום . רציתי לדעת מה הקשר בין דחפים הומוסקסואלים מודחקים לבין פארנויה ,מה הכוונה בהדחקה? הסבר ,וההשלכות של ההדחקה הזאת. לי אישית היו תכנים פארנואידים אובחנתי אצל פסיכיאטר ,יש לציין שיש לי פנטזיות לקיים יחסי מין עם גבר או עם בחור, והיו לי לפני כן אך לא מימשתי זאת במשך כשנה וחצי פחדתי להיות הומו,בעיקר הכוונה להיות פסיבי מן ההשלכות על האישיות שיווצרו מכך מדבר בקול חלש מרגיש חולשה והרגשת נחיתות. יש לציין שהתכנים הפארנואידים נעלמו לי ,התרופות נוגדות פסיכוזה לא עזרו ממש מלבד הסבל הרב שהם גרמו כתוצאה מהשפעתם ותופעות הלוואי שלהם ,אני כיום בן 19 וחצי ללא טיפול תרופתי בכלל וללא מעקב פסיכיאטרי. האם לפי דעתך קיום יחסי מין עם גבר תעזור לי במניעת חשיבה פארנואידית בעתיד , האם זה לא בריא לא לממש פנטזיות מתמשכות הומוסקסואליות, יש לי פנטזיות מעטות מאוד לגבי קיום יחסי מין עם נשים. תודה ערן

שלום ערן, לפי התיאוריה הפסיכואנליטית, הדחקה היא מנגנון ההגנה הבסיסי ביותר, שנועד להגן על האישיות מפני חרדה שמקורה ביצרים המיניים והתוקפניים שלנו. פרויד אכן סבר שפרנויה (בעיקר אצל גברים) היא השלכה של הדחף ההומוסקסואלי שקיים אצל כל בני-האדם בצורה מודחקת. אצל אנשים מסוימים, סבר פרויד, האדם לא הצליח להדחיק את הדחף באופן מלא, הדחף מאיים על זהותו הגברית, ואז הוא משליך את הדחף ההומוסקסואלי על אנשים אחרים, כלומר, ייחס את החלק הלא רצויים באישיותו לאנשים אחרים. במציאות אנחנו יכולים להיווכח בכך במקרים קיצוניים של הומופוביה (פחד אי-רציונאלי מהומוסקסואלים) אצל גברים שחוששים מאוד לתדמיתם הגברים, הם תחרותיים מאוד, מאוימים מאוד ע"י גברים אחרים וכו'. במקרה שלך - הואיל ואתה מודע למשיכתך לגברים ואין בך כמעט כל משיכה מודעת לנשים, אינך מדחיק ואינך משליך את הדחף ההומוסקסואלי. מבחינה תיאורטית לפחות, קו המחשבה שלך נכון, כלומר, לפי התיאוריה הזו הגשמת הדחפים ההומוסקסואליים אמורה להפחית במידה ניכרת את חשדנותך לפחות בהקשר של זהותך המינית. עם זאת, תמיד יש פער בין התיאוריה למציאות ולא הייתי מציע לך להתייחס להגשמת נטייתך המינית כאל "טיפול" בחשדנות שלך. לעומת זאת, ככל שתילחם בנטייה זו, הדבר יפגע ברווחתך הנפשית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום לד"ר גידי רובינשטיין, אני כיום עוד מעט בן 20 ויש לי שאלה שמטרידה אותי אני תמיד מגיל קטן נמשך לנשים מגיל בית ספר יסודי ,במהלך גיל ההתבגרות שלי עד גיל 17 ו8 חודשים שנאתי הומואים התופעה נראתה לי חריגה ומגעילה,לא עד הגיל הזה היו לי פנטזיות מיניות על בנות ,ופתאום בגיל הזה הכל התהפך הייתה לי פנטזיה על חדירה אנאלית מגבר,וכבר שנתיים מאז אני מפנטז יותר על בנים מאשר בנות והדבר מדליק אותי. אני לא מבין איך זה קרה וקורה .אני חייב לציין שבמהלך גיל ההתבגרות שלי היו לי הפרעות אכילה ,וטופלתי בכדורים מנגזרות הפרוזק לאחר מכן, וגם טופלתי בתרופות נוגדות פסיכוזה במשך מספר חודשים ובבירור אצל פסיכיאטר פרטי הייתה טעות באבחנה ולא הייתי אמור לקבל את התרופות נוגדות פסיכוזה אלא הייתה לי רק בעייה של ocd ,הפסיכיאטר אמר שתרופות נוגדות פסיכוזה מי שמקבל אותם ולא חולה עלולות לגרום לחוסר גמישות בחשיבה ,אני חייב לציין שעד גיל 15 וחצי הייתי מאוננן ללא פנטזיות רק מעצם הגירוי עצמו וממש פנטזיות על חדירה עם בת היו לי בגיל 17 ,עד גיל זה שכשהייתי מאונן היו עולות לי תמונות של גברים שחקני טלויזיה שנראים טובכאילו הגוף והפנים שלהם הם שלי ואז גמרתי באוננות,אבל גם אז במקרה הזה שנאתי הומואים ולא נמשכתי אליהם. עוד משהו אני חייתי במשפחה ללא דמות גברית הורי גרושים וכמעט ולא ראיתי את אבי חוץ משיחות טלפון. הפנטזיה על הסיטואציה של חדירה מגבר החלה לי בגיל 17.8 עוד שהייתי תלמיד בתיכון ולפני צבא,אני חייב לציין שקיבלתי בצבא פרופיל גבוה הסתרתי מהצבא את הטיפול הפסיכיאטרי , מיד לאחר שימוש בתרופה אנטי פסיכוטית שלקחתי על דעת עצמי היא הייתה ברשותי לקחתי אותה במינון על דעת עצמי לא מינון יתר היא הרדימה אותי חזק קרוב ל10 שעות לקחתי אותה איך שחזרתי מבית ספר בכדי להוריד חרדה שהייתה לי וכשהתעוררתי הרגשתי מוזר מעורפל כזה, נבהלתי ובלעתי עוד כדור התופעות רק החריפו,עד כדי מעין הזיות חזותיות וערבבתי במצב הזה תרופה אנטיפסיכוטית אחרת במינון נגד הזיות ,במהלך התחושה הזאת אני חושב שהיו לי לפי ההגדרה הזיות היו לי פנטזיות מיניות על גבר בפעם הראשונה נבהלתי לא הבנתי מה קורה איתי הרגשתי שהאישיות שלי משתנה ומתפוררת לא ידעתי מה לעשות פחדתי להגיע חלמיון בבית חולים פסיכיאטרי, אז חזרתי לאחר יומיים שההתחושות האלו קצת פחתו לפסיכיאטר בקופת חולים הוא כשהוא ראה אותי התחלתי להגיד לו אני משתגע מה התרופה הזו עשתה לי וביקשתי להתאשפז אך הוא טען שאיני פסיכוטי אמרתי לו שהיו לי הזיות ראייה, אך הוא אמר לי שמה שחשתי היו תופעות לוואי תגובתיות של התרופה האנטיפסיכוטית רספרדאל ,להערכתי החומר הכניס אותי לפסיכוזה אך הוא לא שם לב ,הוא טען שהזיות זה שמסתכלים על הקיר ורואים למשל דוב, וזה לא היה לי , חשתי כאילו אני רואה תמונות כמו בחלום טנקים זמן מלחמת העולם השנייה וראיתי מטושטש שוב אני חושב שבכל זאת נכסתי לפסיכוזה פעם ראשונה בחיי הרגשתי שאנשים רוצים לפגוע בי בגלל מעשה שעשיתי כמו פחד פארנואידי ההזיותלפי מה שהרגשתי חלפו לי כעבור 4 ימים של סיוט רציתי להתאבד בזמן הזה זו הייתה הרגשת גיהנום אך לא פגעתי בעצמי ולא ניסיתי לפגוע בי לא הגעתי לאשפוז והפסקתי ליטול תרופות אנטי פסיכוטיות וחזרתי לאט לאט לעצמי הייתי במשבר בדומה למשבר סכיזופרני ראשון,האישיות שלי לא חזרה לגמרי לעצמה עד כחלוף 5 חודשים שבמהלכם התחלתי פעם ראשונה לפנט בעיקר רק על גברים,באותו זמן לאחר שחזרתי לעצמי הייתה לי הוראת בדיקה פסיכיאטרית ולא הובחנתי כסובל מהפרעה או מחלה נפשית והמליצו לי להפסיק לקחת תרופות כולל תרופות אנטי דיכאוניות. לאחר מכן היה לי מצב פסיכוטי שאובחן ע"י רופאים ואחריו אני מרגיש שחל שינוי ניכר באישיות שלי אני בנאדם אחר כאילו בדיוק כפי שחשתי את השינוי באישיות שלי לאחר ההשפעה של התרופה האנטיפסיכויטית שלקחתי על דעת עצמי ואני מרגיש כאילו הרגשה כמו בהפרעת דיס-פרסונאליזציה. וכיום אני מרגיש שאני נמשך מינית יותר לבנים למה זה קרה ? האם הייתי גיי טבעי והסיבות הם סיבות גנטיות או שכתוצאה מחומרים פסיכוטרופים נהייתי גיי אני חייב לציין שאני לא נוטל כיום תרופות פסיכיאטריות מכל הסוגים ועדיין מפנטז על בנים ומעט על נשים מה עושים אני חש שנפגעתי מהמערכת הפסיכיאטרית וכתוצאה מכך נהייתי גיי, קשה לי לקבל זאת את המצב החדש מצד אחד אני נהנה מהפנטזיות וגם היו לי פגישות עם בחורים ללא סקס ואני נהנה מהקירבה הזו אך בכל זאת מתוסכל מהמחשבה שנהפכתי לגיי ואולי הייתי אמור להיות סטרייט , אודה לך מאוד אם תוכל לענות על שאלותיי תוך התייחסות לנקודות שהעליתי ולהסיר ממני כל מיני ספקות תודה אייל

שלום אייל, בכולנו יש פוטנציאל להימשך לבני שני המינים. אצל סטרייטים המשיכה לבנים מודחקת לחלוטין, אצל גייז המשיכה לבנות מודחקת לחלוטין ואצל ביסקסואלים אחת המשיכות מודחקת יותר והאחרת פחות. יש אנשים שמדחיקים את משיכתם לבני מינם עד גיל מבוגר ואילו אצלך משיכה זו הגיחה למודעות בגיל ההתבגרות, שהוא גיל מאוד שכיח לכך. פרט לכך, אתה סובל כנראה מהפרעת חרדה קשה ומ-OCD ולעיתים כשה-OCD קיצוני האובססיות הן על גבול מחשבות השווא האופייניות למצב פסיכוטי וההבדל הוא רק כמותי. לכן ובגלל רמת החרדה הגבוהה קיבלת תרופה אנטי-פסיכוטית במינון נמוך שאינו מיועד לטיפול בפסיכוזה. אני מתאר לעצמי שהגילוי בדבר משיכתך לבנים הוסיף לחרדה הבסיסית הגבוהה שלך בלאו הכי. על כל פנים, גם במצב התיאורטי מאוד שתרופה גורמת להזיות, תוכן ההזיה בא מתוכך ושלב זה או אחר הפוטנציאל של משיכה לבנים היה פורץ למודעות. אתה נשמע בחור אינטליגנטי מאוד ובתוך כל החיים הקשים שלך והמצב הפסיכיאטרי הלא פשוט, הצלחת ללמוד הרבה על ההפרעות השונות ולהישאר ממוקד. לא נראה לי שאתה סובל מאיזו שהיא פגיעה קוגניטיבית כתוצאה מתהליך פסיכוטי או כתוצאה מתרופה אנטי-פסיכוטית. אתה חרדתי מאוד וסובל מ-OCD ומפאניקה הומוסקסואלית. עם טיפול תרופתי (ואני מתרשם שהפסיכיאטר מטפל בך בסבלנות ובמסירות) וטיפול פסיכולוגי תומך תופעות אלו תיפחתנה עם השנים ותמצא את האיזון שלך בחיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אולי אני לא אוהב סקס? כאילו, אני פשוט לא נהנה מזה. נפגשתי שוב עם בחור, פעם שנייה, חמוד דווקא. השתובבנו במיטה, דווקא כן נמשך אליו. אבל לא יודע, אני פשוט לא נהנה מהסקס. אני נהנה יותר מההתכרבלות, מהאינטימיות, חיבוקים. לא נהנה במיוחד מהדברים האחרים.

שלום אסי, לא כולם אוהבים אותם דברים בסקס. אתה אוהב את החלקים הרגשיים והרכים יותר וזה לא רק לגיטימי בעיניי אלא גם יפה. ובנוסף לכך, יש לך פרטנר חמוד. תן לקשר להתפתח והסתכל על חצי הכוס המלאה (ויש על מה) ואין לדעת איזה כיוונים הקשר יתפוס. יש אנשים רבים מפותחים מאוד מבחינה פסיכולוגית שאלה החלקים האהובים עליהם בסקס. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אבל מה עם הפרטנר אוהב דברים אחרים.. ?

כן, זה המונח הנכון להשתמש בו אבל הידיעה הזו לא עוזרת להתמודד עם המצב. אחרי כמעט שבע שנים שזה לא קרה לי הכרתי בחור חמוד שלומד איתי קורס באונברסיטה ופשוט נפלתי ברשתו. האמת שהבחור לא ממש מבין מאיפה עוצמות הרגש שלי כלפיו אבל אני בתוכי יודע שזה יותר מסתם חברות אלא אהבה. הוא לא גיי ואני לצערי עדיין מדחיק את זה ועודני עמוק בארון אבל החשיפה שלי והרגש שאני חש כלפיו מביכים לפעמים גם אותי. הנקודה שהוא הצעיר ממני בשנתיים נזרק מביתו על אם ילדו היחיד מה שמציב אותי במצב של זה שאמור לעזור לו לשקם את ביטחונו העצמי לאהוב את עצמו כשבעצם אני מתנהג כמו ילדה מאוהבת בגיל 14. כל שיחת טלפון, על הודעת טקסט כל הודעה קולית נשמרת בזיכרון ואני מקשיב לה שוב ושוב. כל רגע במחיצתו ממלא אותי באנרגיות שמחזיקות מעמד לא יותר משעה לאחר שהוא הולך ואז מתחילה הספירה לאחור עד הפגישה הבאה. בעבר, חוויתי חוויות דומות עם חברים שלבסוף איבדתי בהם עניין ואני סמוך ובטוח שכך גם יקרה הפעם. הנקודה שההבנה והמודעות שלי לכך שהכל נובע מתוך חוסר ביטחון עצמי שלי אני ומתוך ריקנות פנימית על אף שאובייקטיבית לא חסר לי מאומה לא ברמה המשפחתית ולא ברמה הכלכלית - לא ממש עוזרים לי להחליט לעצור את כדור השלג ואת הסחף שאליו אני מוביל את עצמי ואותו. קראתי מעט על יחסים כפייתיים וזה בדיוק ממה שאני סובל. איך יוצאים מזה ומה עושים.

שלום david, התופעה שאתה מתאר אופיינית לחלק נכבד של אוכלוסיית הגייז שלא יצאה מהארון על רקע חוסר קבלה של הנטייה המינית. גברים סטרייטים מהווים גורם משיכה מיני עבור גייז בכלל ואם תעיין בכרטיסי הכרויות או בכינויים שאנשים בוחרים לעצמם בצ'אטים, תמצא לא מעט אנשים שטורחים להדגיש שהם נראים סטרייטים. ההתאהבות שלך בסטרייטים מאפשרת לך להישאר בארון ונראה לי ששורש הבעיה הוא בקושי לקבל את הנטייה המינית שלך באופן מלא. מבחינה התנהגותית נקודתית מאוד ניתן לטפל ביחסים שלך עם הבחור כמו בכל התמכרות אחרת, אבל (א) אנחנו יודעים שטיפולים בהתמכרות מוגבלים ביעילותם ו-(ב) גם אם הטיפול הזה יצליח, עדיין תהייה חשוף להתאהבות ופגיעה מהבחור הבא ולא הייתי רואה טעם לחזור באופן סדרתי על טיפול בהתמכרות. נראה לי שבכל מקרה כדאי שתפנה לטיפול פסיכולוגי, כי גם את הטיפול בהתמכרות לא תוכל לעשות בכוחות עצמך, וחשוב מכך, מומלץ לרדת לשורש העניין במסגרת טיפול פסיכודנאמי עם מטפל גיי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי גידי... למה עדיף במצב כזה טיפול פסיכודינמי ולא טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד מטרה? למה אתה חושב שעדיף לו לנבור בנסיבות העבר שהובילו למצב הזה, ולא להתעסק בסיבות בהווה שגורמות למצב? אני הייתי עכשיו בטיפול שהוא יותר ממוקד מטרה והרבה פחות פסיכודינימי ואני מרגיש שהפקתי ממנו תועלת רבה...לעומת זאת הטיפול הקודם שלי היה פסיכודינמי, אצל מטפל שהוא פסיכואנליסט בהכשרתו, ולא הרגשתי שהפקתי ממנו תועלת בכלל... בעיקר המקרה הזה נראה לי ממש ספציפית פחות מתאים לטיפול פסיכודינמי, כי מדובר בבעיה קונקרטית מאוד... בברכה מיכאל

אירועים טראומתיים ביותר בעברי יצרו אצלי חרדת נטישה שבאה לידי ביטוי אך ורק ביחסים זוגיים. כל ארוע שמתפרש כדחייה או ניכור גורם לי להתפרצות כעוסה - אמנם ללא חלילה אלימות מילולית או מכות מתחת לחגורה אבל בהחלט סערת רגשות שמחריפה אילו בן הזוג מגיב בריחוק או הליכה לחדר אחר וכו'.. ניסיתי שנים ארוכות פסיכותרפיה - רמת המודעות שלי גבוהה מאוד אך ללא יכולת לשלוט בחרדה בעת הארוע . עלי לציין שלו בן הזוג מגיב נקודתית באמפתיה - החרדה נעלמת ונמנע המשך הסאגה אך ברוב המקרים לא כך קרה ועל כן גם הרגשתי רע וגם בן הזוג לא סלח לי על הדברת הבלתי פוסקת.. ביום יום אני מתפקדת מעולה עםהצלחה בכל התחומים אך בשורה תחתונה סובלת כי נותרתי לבד . -בן הזוג טעם שלמרות האהבה לא מוכן לחיות כשהוא מפחד שאאבד שליטה... אני מיואשת ביותר . מה עלי לעשות ?

שלום עננה, פורום זה מיועד להומוסקסואלים וביסקסואלים. הואיל ופנייתך מתייחסת לקשיים המופיעים בינו לבינה, הציבי אותה בפורום פסיכותרפיה השכן ואענה לך ברצון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

זה הולך להיות קשה, אבל אין ברירה- אני חייב לעמוד בזה. האמת היא שביומיים האחרונים הייתי באופוריה, וכבר לא יכולתי לחכות שזה כבר יגיע, אבל היום שוב אני רואה את הדברים בעיניים מפוכחות, ואני מבין שזה הולך להיות קשה, אבל אני חייב את זה לעצמי. כבר ארבעה חודשים אני מתלבט אם לעזוב את העבודה שלי, והחלטתי שאני עוזב. יש לי חודש להתכונן, כי נתתי התראה של חודש. אני אפילו יכול לחפש עבודה חדשה ולמצוא בזמן הזה, הבעיה היא שאין לי מושג ירוק מה אני הולך לעשות, ואני צריך חופשה. אני צריך קצת לנוח מעולם העבדות המודרנית. להיות אדם חופשי תקופה מסויימת. ומתוך האילוץ הזה של החופש להתפתח. אם אמשיך לשקוע עוד ועוד בנוחות הזו של עבודה קבועה ללא אחריות רבה ועם שכר זעום, שבעיקר נותנת לי את הפריבילגיה הזו לדעת בשביל מה אני קם בבוקר, ולמי אני נותן תועלת ותפוקה. מי מרוויח מקיומי...ואינני מתכוון רק לתוצאות המאזן של החנות שאני עובד בה, אלא גם להנאה שאני מסב ללקוחות, שמקבלים את השירות המצויין שאני נותן...(זו לא יהירות, אני הרי גם לקוח... אני יודע על מה אני מדבר), להנאה של האנשים שאיתי מהחברה שלי. ברוב הפעמים הקודמות שהייתי מובטל, זה היה בעיצומו או בתחילתו או בסופו של מצב אפקטיבי כלשהוא, אף פעם לא חיפשתי עבודה במצב יציב. אין ספק שהדבר היה בעוכריי, ואילו עתה יהיה קל יותר למצוא עבודה אם ארצה בכלל. הבעיה היא שאתה לא יכול להגיע ליעד, אם אין אתה יודע לאן אתה רוצה בכלל ללכת. אני לא חייב לעבוד כדי להתפרנס. לא הייתי מעלה בדעתי לעזוב עבודה מבלי שיש לי עבודה אחרת, אלמלא היותי אדם אמיד למדי. אני לא מחפש עבודה בהכרח, אני ארגיש טוב מאוד גם אם יהיה לי עיסוק. בקיצור, אני חייב ליצור את התוכן שימלא את הריק. להגדיר שוב את הזמן והחלל, שכבר נוכחתי שאינם אלא אשליה גמורה. כן, זה יהיה קשה, אבל אין ברירה, אני חייב את זה לעצמי. בברכה מיכאל

שלום מיכאל, אני מציע לך להתייעץ על הנושא עם הפסיכולוגית שלך. אני חייב לציין שהעובדה שקיבלת את ההחלטה על עזיבת העבודה, לפני שמצאת מקום אחר, ובעיקר לאחר יומיים של אופוריה, מדאיגה אותי בהתחשב בהפרעה הבי-פולארית שאתה סובל ממנה ומתמודד עימה בגבורה ובתבונה בדרך-כלל. יכול להיות שחופשה מבוקרת ממקום העבודה תספיק לך וייתכן שיש לשקול ייעוץ והכוון תעסוקתי במכון המתמחה בכך, לפני שאתה מחליט על החלפת תחום. עבודה אינה רק מקור פרנסה. אנשים שאינם אמידים חייבים לעבוד לפרנסתם. דווקא השילוב בין ההפרעה הדו-קוטבית שלך ובין אמידותך הכלכלית עלולה להיות מסוכנת עבורך. יכול מאוד להיות שאתה זקוק לשינוי, אך אני מציע לך לעשות אותו תוך התייעצות מתמדת עם הפסיכיאטר והפסיכלוגית המכירים אותך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

שלום גידי אין לי פסיכולוגית כרגע, נפרדתי ממנה לפני שלושה שבועות. עם הפסיכיאטר דיברתי, אבל הוא יותר התעניין ברמת הליתיום שלי בדם, ובעינייני תרופות בשיחה האחרונה שלנו. הוא לא נראה מודאג במיוחד. אני מודע לסכנות שבצעד שלי במידה מסויימת, אבל אין לי ברירה אלא לקחת אותו. הייתי בשני מכונים להכוון תעסוקתי בחיים שלי והם לא ממש עזרו לי. בכל מקרה, אני הרבה יותר חושש להיכנס לדיכאון מאשר איזה היפו-מאניה, שאתה אולי רומז אליה, אדרבא, דווקא יתאים לי לישון פחות ולהינות יותר לזמן מה, וגם לא יזיק לי קצת להוציא כסף. אגב, אני אף פעם לא הוצאתי כסף ברמה לא מבוקרת, גם כשהייתי במצבים מאוד קיצוניים, כי קיבלתי חינוך מאוד נוקשה בנושא הזה, שהיה יותר חזק מהמאניה. הפסיכולוגית הייתה בעמדה שאני חייב למצוא עבודה אחרת לפני שאני עוזב את העבודה שלי, אבל אני רוצה לא לעבוד לתקופה מסויימת... בכל מקרה, גידי, תודה על הדאגה... בברכה מיכאל

ד"ר שלום בן 30 . עם בעיות בזהות מינית. יש לי חברה בערך שנה. שמתי לב לתופעה "מעניינת". לאחר שאני שוכב עם גבר , אני נמשך אליה יותר . לעומת זאת כאשר אני לא שוכב עם גברים במשך זמן מסויים (נניח שבוע - שבועיים) אני נהפך כלפיה לאפטי. היא כמעט ומפסיקה לעניין אותי (מינית ובכלל). יש לציין כשאני מפנטז על גברים (ומאונן) אני ממשיך להיות אפטי. רק כאשר אני שוכב פיזית עם מישהו המשיכה אליה (ואל בנות בכלל) מתגברת. עם גברים אני פסיבי. כשאני שוכב עם חברה שלי מתקשה להגיע לאורגזמה (כי נראה לי שחסר לי הגירוי בפי הטבעת). אני ממש מיואש. ולא יודע מה לעשות. מצד אחד אני יודע שקשר רק עם גבר לא יספק אותי וכנ"ל קשר עם בנות. כדאי לציין גם שיש לי בעיות בדימוי העצמי שלי. אני גם לא מרוצה מגודל האיבר שלי. ומקנא מאד (וגם נמשך ) בגברים עם איבר מין גדול. אשמח לשמוע את תגובתך. תודה רבה.

שלום שלומי, עקרונית, ביסקסואליות יכולה להיות ברכה: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html אך המצב אצלך נשמע מורכב יותר. ייתכן - וזו השערה שצריך לבדוק בטיפול פנים אל פנים תוך הכרות אישית מעמיקה איתך - שהעיכוב באורגזמה עם חברתך נובע מקשיי ריכוז כתוצאה מהסחת דעת לגברים. מקור כל קשייך, כפי שאתה מציין בעצמך, הוא הדימוי העצמי הנמוך, שגברים בעלי איבר מין קטן יחסית נוטים להשליך אותו על הנושא הספציפי הזה. ייתכן גם שההרגשה שאינך יכול לקיים קשר כוללני עם גבר נובעת מקשיים לקבל את משיכתך לגברים בכלל ואז הפער בין העצמי האמיתי שלך ובין התדמית שאתה מציג בפני העולם ובמידה רבה בפני עצמך הולך וגדל. אלה נושאים רבי-חשיבות שיש ללבנם פנים אל פנים עם מטפל גיי-פרנדלי ואני מקווה שהפנייה לפורום היא הצעד הראשון לקראת פנייה לטיפול כזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

לד"ר גידי שלום רב רציתי לשאול ,לגבי אדם המתלבט בזהות המינית שלו האם סרוגייט מומלץ כחלק מן הטיפול {בנוסף לבירור השיחתי שנעשה איתו }? והאם יעצת את זה למטופלים

שלום אסף, אם אין כל משיכה לנשים, אין טעם בסרוגייט, כי אי אפשר ליצור משיכה יש מאין. אם יש משיכה לנשים והיא מלווה חרדה, אחת הדרכים להפחית אותה היא להיעזר בסרוגייט, אם כי ברור שהדבר לא יפחית את המשיכה לגברים. אני לא המלצתי על כך מעולם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

ואף אחד לא התחיל איתי. באסה.

שלום מסתורי, אינני מכיר את המקום אך לפי תיאורי מטופלים שלי, מקובל להגיע אליו עם חבר או בחבורות, כך שכדי להתחיל איתך אדם צריך ממש להיפרד מהאנשים עימם הגיע. אני לא בטוח שזו משימה קלה ובוודאי קשה יותר לפנות לאדם שהגיע עם חבריו. על כל פנים, באופן כללי יותר, קיימת גם אפשרות שאתה תעשה את הצעד הראשון או תשתמש באתר הכרויות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

שלום אני גיי בן 27 שאלתי - מדוע גישת הפסיכולוגיים הגיי פרנדלי טוענת שנטייה מינית אינה ניתנת לשינוי? שהרי אין כל הוכחה מדעית שנטייה מינית אכן מולדת אלא ספקולציות בלבד יש אתר אינטרנט (חילוני) וגם קומונה הנקראים "אנשים משתנים" בה טוענים גייז (לשעבר?) כי הם שינו נטייתם המינית וכיום נשואים. (לפי שיטת טיפול בפסיכולוגיה הרפראטיבית). כמובן שביצעו שינוי זה מתוך בחירה ורצון לא להיות בחיים ההומוסקסואליים שבלאו הכי מתישים וקשים . בגילי למשל כבר נחשב ל"מבוגר" למרות שאני צעיר וכיצד ניתן לקיים מערכת יחסים עם גייז שמקדשים את הנעורים שמתישהו כולנו מתבגרים. איך ניתן לשרוד ולהנות במקום כזה .. כאשר בעוד כמה שנים כבר "לא יסתכלו עליי בכלל" וזאת למרות שאני נראה טוב ואף נראה צעיר לגיל ,גיל זה כבר עשוי לדחות פניות שלי להכרות. אני שם על כף המאזניים את מצבי ומבין שיותר משתלם לי להקים משפחה עם אישה וילדים שזהו בעצם רצוני , שכן ככל שהגיל במגמת עלייה כך הסיכויים לזוגיות קטנה ומסתכלים על הבנאדם כסוג ב. מה דעתך על מצבי הנוכחי ודעתי בנושא הנ"ל?

שלום רועי, קראתי בתשומת-לב רבה את פנייתך. מעניין שלמרות ידיעותיך על תרפיה רפאראטיבית (הטיפול המתיימר לשנות את הנטייה המינית) והסתייגותך מעמדת המטפלים המצהירים על עצמם כגיי-פרנדלי (שהיא העמדה הרווחת בקהילה המקצועית הפסיכולוגית והפסיכיאטרית בכלל) - עשית את דרכך דווקא לפורום הזה, שהוא גיי-פרנדלי. טעות נפוצה היא לחשוב שאם תכונה היא מולדת היא אינה ניתנת לשינוי ואם היא נרכשת היא ניתנת לשינוי. ידוע לנו, למשל, שמופנמות היא תכונה מולדת ועדיין אפשר לעזור למופנמים המעוניינים בכך להפחית את החרדה החברתית שלהם באמצעות טכניקות התנהגותיות-קוגניטיביות שונות. לעומת זאת, משיכה לבני אותו מין - גם אם היא נרכשת - אינה ניתנת להכחדה. אם, בנוסף לכך, אין כל משיכה לבני המין השני, לא ניתן ליצור "יש מאין" ולהקנות להם משיכה הטרוסקסואלית. בין לבין, ישנם מצבי-ביניים שונים, שבהם על אף שאדם נמשך יותר לבני מינו אך נמשך במידה פחותה יותר לבנות המין השני, הוא יכול לבחור לממש זוגיות עם נשים משיקולי כדאיות כאלה או אחרים (זאת, למרות שיש כיום תאים משפחתיים אלטרנטיביים). אם אינך מוצא את עצמך בעולם ההומוסקסואלי ויש לך משיכה כלשהי לנשים, אתה יכול לבחור באישה כבת-זוג לחיים, אך אם אין לך משיכה כזו כלל ועיקר, לא ניתן, כאמור, ליצור יש מאין וסופך שתישאר קרח מכאן ומכאן. לא תוכל לפתח קשר מיני עם אישה ולתפקד איתה מינית רק מתוך "שנאת המן" (קשיי ההסתגלות שלך לעולם הגייז) בלי כל "אהבת מרדכי" (עוררות מינית עם נשים). התייחסות לנשים כאל מקלט מפני העולם ההומוסקסואלי לא תועיל לך. למרות הפופולאריות של הומוסקסואלים צעירים, שנים רבות של טיפול בגייז לימדו אותי שיש הומוסקסואלים צעירים ואטרקטיביים הסובלים מדיכאון קשה בשל נטייתם המינית ואילו יש הומוסקסואלים מבוגרים, המסוגלים לקבל את גילם בהשלמה, אשר מפיקים סיפוק והנאה מקשרים עם בני מינם (גם קשרים שהחלו בגילך ואף הרבה למעלה מכך). אם אינך נמשך כלל לנשים, דווקא מטפל גיי-פרנדלי יוכל לעזור לך למצוא את הפשרה ההולמת שתאפשר לך למצוא בן-זוג בתוך מה שנראה כג'ונגל בלתי-אפשרי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

ד"ר רובינשטיין שלום רב, לפני מס' ימים קיימתי יחסי מין בפעם הראשונה. הפרטנר שלי היה מושלם מכל הבחינות. היה לנו סקס מצויין ומענג, וללא כל בעיית זיקפה כזו או אחרת, ההפך הוא הנכון. הבעיה היא שלא הצלחתי לגמור. דווקא ציפיתי שבפעם הראשונה , אגמור בתוך שניות. אני בן 28, ועד היום הניסיון המיני שלי התסכם , למרבה הצער, באוננות מול סרטים כחולים. שאלותיי הן : 1. מה יכול להיות הגורם לבעיה הנ"ל ? 2. כיצד ניתן לפתור אותה? אשמח מאוד לתשובותיך, חג שמח, ירון.

שלום ירון, קודם כל, מזל טוב! (כמובן, לא בציניות - זה יום משמעותי בחייך). שנית, בנוסף ל"מזל טוב" - מעטים זוכים לפרטנר מושלם ביחסי המין הראשונים שלהם, ואכן שפר עלך גורלך מהבחינה הזו. אם מול סרטים אתה יכול לגמור, הסיבה לחוסר הגמירה עם הבחור חייבת להיות פסיכולוגית, כלומר, נובעת מחרדה שלגמרי מובנת ביחסי מין ראשונים. הסיבה המרכזית לקושי לגמור על רקע פסיכולוגי (ובהנחה שאינך לוקח תרופות נוגדות דיכאון המעכבות שפיכה) היא פשוט קושי בריכוז. בניגוד לסרטים כחולים, שבהם אין לצופה כל חרדת ביצוע והגירויים המיניים ממוקדים מאוד - יכול מאוד להיות שביחסי המין הראשונים שלך היית טרוד בדברים אחרים, כמו להסתכל על עצמך מהצד, לחשוב על גודל המעמד וכו'. גמירה מהירה ביחסי מין ראשונים מופיעה כשיחסים אלה מופיעים בגיל ההתבגרות וההורמונים משתוללים. קח את זה לאט-לאט. זה הישג גדול שהייתה לך זיקפה עם כל החרדה וההתרגשות שהמעמד עורר ואני מאמין בלב שלם שזה יבוא עם הזמן, אם רק לא תהפוך את זה לבעיה. תן לעצמך לגיטימציה לא לגמור גם בפעם הבאה ובזו שאחריה. יבוא - טוב. לא יבוא - גם טוב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום.... ברצוני לספר על הפחד הנוראי והליליות ללא שינה שעברתי השבוע מדובר בבדיקת איידס שעברתי. אני תושב הצפון ונסעתי במיוחד לת"א לעבור בדיקה מהירה ,תשובה תוך כמה דקות. לא יכולתי להתמודד עם הפחד אז הייתי מוכן לשלם כל סכום כדי להירגע ושזה יקח מספר דקות ולא שבוע שלם, הפחד היה כל כך נוראי שהוא לא שווה כל הנאה מינית שעברתי. ממש חרדות קשות ומה יקרה אם יגידו לי חלילה שנדבקתי.....,הדרך הייתה ארוכה כפליים הכל עבר לעט. אבל בסוף ברוך השם הכל היה בסדר. הרופא אמר לי שאני צריך לברור את האנשים שאני הולך איתם וזאת בעצם שאלתי כאן מה הכוונה לברור......,ברגע שאני נכנס לצ'ט או פוגש בחור במועדון ויש משיכה איך עלי לברור בדיוק.........,אני יודע שמומלץ להכיר בן אדם רציני ולזרום לאט לאט אבל לצערי מקרים כאלה כמעט ולא מתרחשים אצלי.האם לבקש טופס בדיקה אחרון(הרי זה לא מציאותי) יש כאן קונפליקט לא קטן לגבי דרך ההתנהלות שלי בעתיד,בינתיים אני לא מבצע קיום יחסי מין עד הודעה חדשה אבל בטח זה לא ימשך לנצח...... הסיבה שהלכתי להיבדק מכיוון שהקונדום נקרע(זה לא שלא שביצעתי סקס מוגן). אז הדבר יכול להתרחש שוב ושוב אהיה בסרטים של לילות ארוכים ללא שינה מה אתה מציע לעשות כיצד אפשר לנהל את חיי המין שלי במקסימום בטחון???

שלום לך, אני מבין את החרדה העצומה שעברה עליך. מדובר, למעשה, בסוג של היפוכונדרייה המכונה איידספוביה: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a38.html והיא סוג של הפרעת חרדה שיש לטפל בה בצורה מעמיקה יותר (קיים טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ספציפי להיפוכונדרייה). למרות כוונותיו הטובות של הרופא שבדק אותך, העיצה אכן לא בדיוק שימושית וברמה המעשית, אני ממליץ לך לא "לברור את הבחורים" אלא להקפיד על אמצעי בטיחות מירביים בזמן המגע המיני. בסה"כ קשה מאוד להידבק באיידס. שימוש בקונדום בזמן מגע אנאלי מכסה חלק ניכר מאפשרויות ההדבקה. קיים סיכוי קטן הרבה יותר, אם כי הוא בהחלט קיים, להידבק מאיידס במגע אוראלי (כאשר אתה נותן את המין האוראלי, כלומר, מוצץ) ע"י פליטה מוקדמת של הזרע (pre-cum) שאינה מורגשת ע"י מקבל המגע (הנמצץ). סיכוי זה נמוך יחסית ומותנה בצירוף של נשיאת הנגיף ע"י מקבל המגע ודימום בחניכיים של נותן המגע. אפשר להתגונן נגד סיכון זה ע"י קונדום, אם כי מעטים ישתפו פעולה בפרקטיקה מינית כזו. ובכל זאת, לאור החרדה העצומה שתיארת, המלצתי לפנות לטיפול פסיכולוגי, רצוי אצל מטפל גיי-פרנדלי שער לאופן ההתנהלות של העולם ההומוסקסואלי ולא ישגה שוב במתן עיצות לא ישימות כמו הרופא שבדק אותך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

נפגשתי עם מישהו, נסעתי איזה 40 דקות בשביל סטוץ. בכלל לא נמשכתי אליו, והוא עוד אומר לי "היה עדיף שניפגש עם תמונה", יענו הבחור בררן. בסוף מצצתי לו והוא גמר לי בפה וזה היה דוחה ברמות.

שלום נוחי, שמעתי דווקא מאחד הרבנים שאת רוב הייסורים אנו מביאים על עצמנו ואני סבור שהקטע הקצר שכתבת מצביע על שרשרת מעשים שאפשר היה להפסיק אותה בכל שלב, אך בחרת להמשיך, שלא בטובתך. אבל, אומרים שאין רע בלי טוב ואולי לפחות תוכל להתייחס לקטע הזה כ"שיעור". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

מה ז"א? איך אני אמור להגיב כשבחור שלא נראה הכי טוב דוחה אותי?

שלום ד"ר רובינשטיין היקר ברצוני לספר על דבר טוב שלאחרונה קרה לי,ואשמח לספר על כך. קודם כל אני חושב שפתאום התבגרתי בחשיבה שסקס זה הכל,ולאחרונה גיליתי שזה ממש לא הכל בחיים,אומנם לעיתים אנחנו זקוקים לסקס אבל לצערי ומנסיוני רוב נסיונות הסקס המזדמן שהיו לי והיו די הרבה לא נתנו מענה לצרכים האמיתיים שלי(זה מתחיל מהר נגמר מהר ולא נותן בי טעם של עוד). בימים עברו הייתי יושב שעות על גבי שעות מול הצ'ט בנסיון למצוא איזה בחור מזדמן ולאחרונה גיליתי שאפשר לעשות דברים רבים אחרים בזמן שאני שורף בצ'טים. כרגע אני חושב שהמטרה הבאה היא לחפש גבר רציני ואמיתי שנוכל לאהוב ולבצע סקס עם יותר רגש ממה שהיה לי בעבר,היום המגמה היא לשכב רק עם גבר שיש לי איזה רגש איתו. בעברי היו לי בחורים שהיינו עושים סקס על בסיס קבוע ,חשבתי שבחורים אלה הם רק איתי אבל חייתי באשליות . היום אני מרגיש שאין בי את הכח והרצון למצוא איזה בחור צעיר בתחילת דרכו ולקיים איתו סקס מזדמן,ולפעמים באמת עדיף לי להתפרק לבד מאשר סתם עוד סטוץ לפנקס. המטרה היום היא באמת למצוא גבר יותר בוגר בגילאי ה30 פלוס ולזרום איתו לכיוון רציני ולא להכנס עם כל גברבר ישר למיטה. אני חושב שכולנו עברנו את תקופת ההתפרקות וההתפרעות ובסופו של דבר אנו לומדים לקח . אני יודע שזה לא פשוט למצוא גבר רציני אבל אני חושב מחשבות חיוביות ומישהו פעם אמר לי שזה הכיוון הטוב ביותר והכל בראש ובקו המחשבה. בכלל התחלתי להשקיע בעצמי מוריד במשקל ,מקפיד על הופעה חיצונית,ושומר על עצמי בכלל ,נותן לעצמי הרבה יותר כבוד מבעבר. ותאמין לי השינוי הוא בא ממני ללא עזרה של פסיכולוג ,התבגרות טובה שהייתה צריכה להגיעה.

שלום גבר השנה, אני שמח לשמוע. השינוי בא תמיד מהמטופל ולא מהמטפל, גם (ובעיקר) כשהטיפול יעיל מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי גבר השנה סחתיין על השינוי, מחזיק לך אצבעות ומאחל לך שתמצא אהבה במהרה. תזמין אותנו לחתונה? (-; בברכה מיכאל

הייתי היום באוויטה פעם ראשונה. אחח כמה בנים היו שם. וכ"כ רציתי שמישהו יתחיל איתי, יעשה לי מבטים. :(

הי אסי לך עוד כמה פעמים בסוף מישהו יתחיל אותך....או יותר טוב, אולי אתה תתחיל עם מישהו? לעשות מבטים אתה בטוח יכול... בברכה מיכאל

שלום, אני בחורה בת 28. לבטים על זהות מינית הם משהו שמלווה אותי כבר הרבה מאוד זמן. כנערה לא חשתי משיכה מינית בכלל. לא לבנים ולא לבנות. לא היו לי פנטזיות מיניות, גם לא על אקטים תמימים כמו נשיקה. זו פשוט לא הייתה אופציה שחשבתי עליה. לא נגע לי (אולי הוצאתי את עצמי מראש מהמשחק..אינני יודעת). הנשיקה הראשונה עם גבר הייתה רק בגיל 21, וחוויתי אותה כמשהו מאיים ולא נעים. בכלל, מאז בערך התחלתי בתהליך של "אימון אישי": התאמנתי ביחסים פיזיים עם גברים. בהתחלה זה נחווה כמשהו שקרוב לאונס.. מעין מס שצריך לשלם. הרגשתי ניכור, מנותקת מעצמי. בהדרגה למדתי לתת לגוף להגיב. אבל עדיין- יחסים פיזיים הם משהו שנחווה אצלי כמשהו מכאני רוב הזמן. שכבתי עם מעט מאוד גברים והגוף כבר למד להנות מזה קצת. היום אני חושבת שאני כבר נמשכת לגברים..אבל מנטאלית- לא מרגישה כלפיהם כלום. שום טיפת קירבה. כלום. ויצאתי גם עם נחמדים..אבל.. לא מרגישה כלום בלב, רק בגוף. כלפי נשים לעומת זאת.... יש בנות שאני מרגישה קירבה אדירה כלפיהן! לפעמים מרגישה שאתפוצץ! אהבה של ממש!! בנות הן כל כך יפות, כבני אדם (לא פיזית אני מדברת). פשוט אנשים עשירים... מלאות הבעה ורוך ועולם פנימי..זה משהו שאני לא מוצאת אצל גברים. ויחד עם זאת, במפגשים אינטימיים עם נשים 1:1, אני תמיד נבוכה ומגמגמת.. מה שלא קורה לי עם גברים. כל כמה שנים אני נתקלת בבחורה שממש עושה לי את זה. הקירבה כל כך גדולה והדדית שזה מוציא אותי משיווי משקל.. אני חושבת עליה באובססיביות מהרגע שאני מתעוררת ועד שאני הולכת לישון. לא מרגישה משיכה מינית ומפחדת מאוד מאוד לדמיין משהו כזה, מאידך- גם המשיכה לגברים היא משהו שאימנתי את עצמי לעשות... אולי עוד לא פגשתי את הבחורה הנכונה..? אני יודעת שאם הבחורה הנוכחית תיזום משהו, אני אענה... אבכה מרוב פחד ואקרוס אבל אענה (אני די בטוחה שהיא סטרייטית, אם כי מערכת היחסים שלנו שרק החלה דומה מאוד לזוגיות)... זה מדיר שינה מעיניי העניין הזה למה אני לא מרגישה כלום כלפי גברים. אפילו מתקשה להאמין שיש להם עולם פנימי שיכול לספק ... ומרגישה כל כך הרבה כלפי נשים. ובכלל, מה זה אומר עליי שהמשיכה המינית זה משהו שהייתי צריכה לפתח בכוח...? תודה וסליחה שהארכתי..

שלום מתלבטת, סליחה על הדימוי הבוטה, אך האימון האישי שעברת נשמע לי קצת כמו אילוף חיות. אפשר לעשות "ניסים ונפלאות" בעזרת "תרגול" וכשהתרגול מלווה מצוקה ופחד, הוא יכול גם להצליח מבחינה טכנית, אך אין בו לא הנאה ולא סיפוק. אני, למשל, אינני נוהג לצערי לעסוק בפעילות גופנית, בימים כתיקונם (למרבה הצער) כי היא משעממת אותי מאוד, אך לאחרונה עברתי תאונה קשה והייתי חייב לעבור אימוני פיזיותרפיה וכמובן, כשהמטרה הייתה שיקום, היה בכך הכרח והצלחתי להתמיד בכך. לומר לך שנהניתי מהתרגילים? בשום אופן לא. המלצתי לך היא להפסיק ללמוד טכניקות ולפנות לטיפול פסיכולוגי, רצוי אצל מטפל גיי-פרנדלי, שייתן לך את התמיכה המתאימה לבדוק מה קורה לך ביחסים עם נשים. המסקנה אינה חייבת להיות שאת לסבית, אך תדעי לפחות שניסית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

צירפתי חיוך כי נדמה היה לי שהצלחתי לזעזע (אפילו) אותך :-) זה לא היה נורא כמו שזה נשמע במה שכתבתי... אונס הייתה מילה מוגזמת. 'פשוט' ניכור מעצמי וחוסר עניין. ניכור וחוסר עניין זה משהו שאני מרגישה גם ביחס להרבה דברים אחרים (כן, גם ביחס לפעילות גופנית). אני דווקא חושבת שה'שיטה' המוזרה שלי בכל זאת קצת עבדה לי; בנים מסובבים לי את הראש ברחוב ולא בנות. ממש לא בנות. לא מצליחה (או אולי לא מעיזה? אינני יודעת) לחשוב בכיוון הזה.. אני חושבת שהיום אני כן נמשכת לבנים. (לא תמיד בטוחה אבל..) אני בעיקר מבולבלת מהפער הזה שאני מרגישה כבר הרבה שנים, בין המשיכה הפיזית לבנים (בין אם פיתחתי אותה איכשהו בכוח ובין אם הייתה מתפתחת בי ממילא) לבין חוסר היכולת להרגיש כלפיהם משהו רגשי-אמיתי. ולצד אלה- רגשות ותחושות אהבה שמציפים אותי ביחס לבנות מסוימות. ממה זה יכול לנבוע לדעתך? אני יודעת שחדר הטיפול הוא המקום לברר זאת, אבל אולי עולים לך כמה כיוונים אפשרים שאוכל לחשוב עליהם... האם אתה חושב שזהות/נטייה מינית מושתתות בראש ובראשונה על רגש או על משיכה? ובכלל, למה לקח לי כל כך הרבה שנים לגלות עניין ביחסים גופניים? זה ממש לא נגע לי. גם לא בחלומות בהקיץ.. האם ביישנות יכולה להיות אופציה..? תודה לך, על תשובת הלפנות-בוקר שהענקת מתלבטת. נ.ב.- הצטערתי מאוד לשמוע על התאונה הקשה... מקווה שהפיזיותרפיה השיבה כוחות ושאתה חש בטוב. ליל מנוחה..

זוכרים שכתבתי שנפגשתי עם מישהו, היה כיף, נמשכתי אליו והוא נעלם? אז "נתקלתי" בו בצ'ט. אוי וזה לא מה שציפיתי. הוא ישר אמר שהוא מחפש לזיין, שאל אם יש לי חוטיני או בגדים סקסיים, אם יש לי אחיות, שאני אבוא "למצוץ" לו (מצטער על השפה הבוטה).. יענו סטוציונר. אמרתי לו שמצטער אבל לא מתאים. וזה באמת כבר לא מתאים. למה הם מתנהגים ככה?

שלום אסי, לפי תיאוריך, הבנתי שגם אתה מחפש רק סטוץ ואפילו קבעת עם אותו בחור פגישה שהוגדרה מראש כמינית בלבד ואף הייתה תחומה לזמן קצר. יכול להיות שאותו בחור עושה זאת בשפה יותר בוטה ממך, אך הרושם שלי הוא שהוא רק משקף לך את החלק היצרי שלך שמעוניין בסטוצים ולא בקשר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

נכון, אבל יש בי גם חלק נוסף, שכרגע הוא הדומיננטי. שמחפש חום, אהבה, איכפתיות. לא מבוסס על "לדפוק ולזרוק".

הי אסי (אם אתה עדיין כאן) אני בכוונה מגיב להודעה הזו ולא להמשך השרשור, ואני אענה לך: למה הם מתנהגים ככה? אם אתה רוצה פרספקטיבה יותר רחבה לנושא הזה אתה יכול לקרוא את הספרים של מישל וולבק, שדי מפרט את התופעה בצורה מדויקת. אבל ללא קשר לוולבק, אני חושב שהסיבה היא שהרבה אנשים בימינו איבדו את הכבוד לאחרים ולעצמם. זה תקף גם לגבי קשרים ויחסים וסקס, אבל האמת היא שהתופעה יותר רחבה ואתה רואה את זה גם בפוליטיקה, בעסקים, ובעצם בכל תחומי החיים. אני ממש לא מדבר על כל האנשים חס ושלום, ואני מקווה שאפילו לא רוב האנשים, אחרת כבר מזמן לא הייתי רק מנסה להתאבד אלא הייתי מצליח, אבל יש מסה קריטית של אנשים, שעבורם בני אדם אחרים אינם אלא אובייקטים. נתון שיש להתחשב בו רק כדי להשיג מהם משהו. יש נסיבות מסויימות שבהן זה יותר מעודן, אבל דווקא העידון כאן הוא צבוע ואני מעדיף בהרבה את הישירות של הצ'אט והעולם ההומואי, שבו מאוד ברור ובהיר שמישהו רוצה אותך כאובייקט מיני בלבד ותו לא. זה גלוי, זה מוצהר. זה ברור. רוצה לשחק את המשחק- תשחק. לא רוצה- אל תשחק. בברכה מיכאל

שלום פורום הפסיכולוגית שלי שוב בחופשה, היא כל הזמן נוסעת לחו"ל, אבל הפעם זה משמח אותי כי אני בודק אם אפשר בלעדיה, ואני מגלה שאפשר גם אפשר, אז במקום לדבר איתה אני כותב בפורום, וזהו, הולך להתפנות לי עכשיו הכסף שאני משלם לה, אז אולי אני אשלח קצת ממנו לד"ר רובינשטיין על טיפול דרך הפורום. כתבתי כאן לא מזמן שאני רוצה שיהיו לי מאהבים ולא זוגיות, התוכנית הייתה פשוטה: להגדיר מחדש את האקסים שלי, שמדי פעם הייתי איתם בכל זאת גם בקשר אינטימי כמאהבים, ולהסתפק בהם בלי להזדקק לזוגיות. אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד, כי כל הזמן הזה הרי המשכתי להיות באטרף, וכמו משמים צצו להם שני אנשים בחיי, שלשניהם הבהרתי מראש שאינני מעוניין בקשר רציני, ושניהם דווקא עושים את כל הסימנים האפשריים כל אחד בדרכו שלו, שהם רוצים קשר רציני איתי...אחד מהם כמעט אמר לי היום שהוא מאוהב בי. עכשיו יש לי יותר מדי מאהבים ופחות מדי זמן, וזאת בהתחשב בעובדה, שאני מאוד אוהב שיש לי הרבה זמן להיות עם עצמי, לחשוב מחשבות, לישון הרבה, לכתוב בשלל הפורומים השונים שאני מתכתב בהם, לקרוא ספרים, ללכת לסרט לבד. בקיצור אני צריך הרבה זמן חופשי, ושני מאהבים רציניים זה פשוט דורש הרבה זמן, ואני עוד נאלץ לעבוד למרבה הצער... אכן, זה קצת צרות של עשירים, ואני בהחלט שוקל להיפרד מאחד מהם, ואני יודע גם מי מהם זה יהיה, אבל הוא כל-כך חמוד, וזה סתם יפגע בו. חשבתי לקטוע את זה היום, אבל אז חשבתי שבעצם לא יקרה כלום אם זה יהיה מחר או בשבוע הבא או עוד כמה שנים, והרי אמרתי לו במפורש שהוא לא היחיד בחיים שלי...בסוף לא אמרתי לו על זה שום דבר היום. מיכאל

שלום מיכאל, את הקשיים האישיים שלך נשאיר לפסיכולוגית שלך, אך אתה מעלה בעיה שכיחה מאוד. קראת להודעתך "חידושים והמצאות". מעניין שהתגליות המשמעותיות ביותר ברפואה נתגלו "מתוך שלא לשמה". גם הפרוזאק פותח בזמנו כתרופה נגד אפילפסיה ובמקרה נתגלה כנוגד דיכאון. אני חושב שגם כעת, כשאתה אומר לאנשים שאתה מעוניין רק בקשרים חלקיים, עטים עליך הצעות לקשר וסביר מאוד להניח שאם הייתי מחפש קשר "ברצינות" (שלא לומר "בנואשות"), אנשים היו מתרחקים ממך. חיפוש אחר אהבה מרחיק אותה ברוב המקרים: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a22.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

שלום גידי אני לא כל-כך מבין מה הקשר בין המאמר למה שכתבת לי, אבל אני מתחיל להאמין שאתה צודק באופן כמעט מיסטי. זה כאילו פועל במטה קסם. ברגע שאני מגיע בלי ציפיות, ברגע שאני כבר לא רוצה, הכל מגיע אלי כמו מעצמו. הרי העברתי עכשיו איזה שנה וחצי עם רצון עז לקשר, לזוגיות, לחיים משותפים ביחד, למגורים ביחד. אפילו למונוגמיה. וברגע שבאמת ובתמים זנחתי את הרצון הזה, והחלטתי בדיוק ההיפך, שאני רוצה רק יחסים בלתי מחייבים, אם כי שהם הרבה יותר מסדרה מתמשכת של סטוצים, ולא רק שהחלטתי אלא שאמרתי לאנשים שאני נפגש איתם מראש שזהו כל רצוני, פתאום הכל התהפך. האבסורד הוא שאני באמת לא רוצה קשר רציני וזוגיות. אני חושב, שמה שהפיל לי את האסימון הוא הקשר האחרון שהיה לי, זה שבו התלוננתי שאני נהפך לבורגני. הסיבה העיקרית שמאוד הופתעתי מזה שהוא זרק אותי לבסוף, ודיברתי איתו על זה והוא הסביר לי בדיוק למה, היא שהרגשתי שהוא ממש פורח בתוך המוסד הזה של קשר מחייב מונוגמי, שזה ממש עושה לו טוב, בעוד שאני הרגשתי אמביוולנטיות כלפי זה. זו הייתה הפעם הראשונה שהיה לי ממש קשר כזה עם גבר בוגר, רציני, מבוסס, קשר רציני של אנשים מבוגרים. עכשיו, כשאני מסתכל על זה אחורה אמנם היה לי טוב אז, אבל האמת היא שעכשיו הרבה יותר טוב לי. יתרה מזו, הניסיונות של המאהבים החדשים שלי ל"גרור" אותי לתוך קשר מחייב מונוגומי נראים לי ממש כמו ניסיון לפגוע בחירות שלי ובאושר שלי. בברכה מיכאל

שלום רציתי לספר על חויה לא נעימה שעברתי, הגעתי לפגישת התרשמות אצל פסיכולוג בקופ"ח סיפרתי לו על הקשיים בזהות המינית ועל הצורך בקבלת עזרה בנושא זה. הפסיכולוג הממיין אמר שהוא יתייעץ עם גורמים נוספים ויחזור אלי, היום קיבלתי טלפון שהטיפול שאני אמור לקבל לא מתאים למסגרת הקופה. למה??? הפסיכולוג טען בפגישה שאין ברשות הקופה פסיכולוג גיי פרנדלי שיכול לסייע בנושא זה. אז הסברתי לו שאני לא מבקש פסיכולוג גיי פרדלי אלא פסיכולוג רגיל שישמע וינסה להבין. לאחר התשובה שקיבלתי היום שהקופה לא מוכנה לתת לי פסיכולוג שינסה לפתור את בעייתי התייאשתי...... לאחרונה אני שומע על מקרים קשים של נערים וגברים יותר בוגרים שזקוקים לעזרה ולצערי הדלתות לא ממש נפתחות פרט לטיפול במחיר מלא שלהרבה מאיתנו אין את הסכום לשלם. אין גוף שניתן לפנות באנונימיות ולהתייעץ, האגודות הבית הפתוח וכו' לא נותנים מענה לצורך לאוזן קשבת הם מוכנים לממן טיפול חד פעמי .וקבוצות שיותר מתבטלות מאשר מתקיימות. כמעט כל אחד מאיתנו זקוק לדבר להתייעץ לקבל חיזוקים ולצערי אין הרבה גופים שמוכנים לתת מענה לנושא.

שלום כיוון חדש, מצער מאוד לשמוע שזו ההתייחסות בקופ"ח. האמירה הזו היא אפילו לא "פוליטקלי קורקט" והיא למעשה אפליה לכל דבר. הרי לא ביקשת פסיכולוג שמתמחה בטיפול בהומוסקסואלים, אלא פסיכולוג גיי-פרנדלי, כלומר, ידידותי לגייז, כזה שאינו רואה בהומוסקסואליות הפרעה נפשית ואם נאמר לך שאין חיה כזו בקופ"ח, יש כאן אפילו case משפטי לאפליה נגד הומוסקסואלים, כלומר, חוסר יכולת או רצון לתת לך את הטיפול המגיע לך רק בגלל שאתה גיי. במישור המיידי יותר כדאי לדעת שבאופן כללי, טיפול פסיכולוגי במסגרת קופ"ח ניתן לרוב במסגרת הביטוח המשלים. אמנם לא מדובר בטיפול חינמי לחלוטין, אלא בטיפול מסובסד באופן משמעותי ואז אתה יכול לבחור מטפל מתוך רשימת המטפלים הנמצאים בהסדר עם קופ"ח. אפשרות נוספת שעומדת בפניך היא לפנות לפסיכיאטר בקופ"ח ולומר לו שהואיל ונאמר לך שלא ניתן לספק לך טיפול פסיכולוגי במסגרת הקופה, אתה מבקש הפניה (טופס 17) למרפאת חוץ פסיכיאטרית בבי"ח כללי. כך או כך, מגיע לך טיפול פסיכולוגי ע"י מטפל גיי-פרנדלי (קרי: כזה שאינו רואה בהומוסקסואליות הפרעה נפשית) במימון הקופה: או טיפול מסובסד במסגרת הביטוח המשלים, או טיפול בשירותי בריאות הנפש של הקופה עצמה או במרפאת חוץ פסיכיאטרית בבי"ח כללי במימון הקופה (טופס 17) וכאן אתה צריך לגלות אסרטיביות ועקביות או לחילופין להתלונן במשרד הבריאות על הקופה שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

לדעתי, במקביל לדרכים העקיפות המצויינות שד"ר רובינשטיין הציע, עליך להתלונן על הרופא בפני המחלקה לפניות הציבור בקופת החולים, ובמידה שזה לא מועיל - גם למשרד הבריאות. אם הדברים אכן התרחשו כפי שתיארת אותם, הרי שמדובר באפליה לשמה. שיהיה בהצלחה... אלעד.

שלום ד"ר רובינשטיין שאלתי: בכל פעם שאני מבצע סקס מזדמן ,החרדה לאחר מכן גדולה מאוד מעבר להנאה של אותו רגע(לפעמים אני שואל את עצמי למה אני צריך את כל זה). אני מדבר על הפחד שאולי הפעם לא נזהרתי ונדבקתי באיידס. אני משתדל תמיד לקיים יחסים מוגנים עם קונדום אבל כידוע לך קונדום לא נותן הגנה מלאה ב100אחוז.אולי הקונדום נקרע באמצע, אלף ואחת מחשבות והשערות אולי הפעם זה היה מסוכן. מאוד קשה להקפיד על סקס מוגן ב100 אחוז כי סקס מוגן בהגדרה זה ביצוע מין אוראלי עם קונדום,להשתדל שהגמירה לא תיהיה בפנים גם שמשתמשים בקונדום. בקיצור מדובר בכל כך הרבה פרמטרים שמאוד קשה לתכנן אותם במהלך סקס. השאלה מה כדי לעשות להימנע מסקס מזדמן ? לעשות תכנון מראש במה אני מוכן להיסתכן ובמה לא? האם אני יכול להיות בטוח בסקס מזדמן? כל כך הרבה שאלות וספקולציות שאני נמצא בהם שהן פשוט לא נותנות לי מנוח. אני לא יכול לאחר כל סקס מזדמן ללכת להיבדק כי זה לא חיים. מצד שני הסקס הוא צורך טבעי של האדם! מה היית מייעץ לי לעשות? ואיך לקחת את כל העניין הזה יותר באיזי????

שלום מפוחד, עם כל הפחד שלך, אתה מצליח לנסח את העניינים בצורה מאוד לוגית. קיים סיכון קטן מאוד להידבק באיידס בכל אחת מהדרכים שציינת, אבל כמו רוב האנשים הסובלים מחרדה ודאגנות, אתה שואף לוודאות מוחלטת במציאות שיש בה מרכיב דומיננטי של חוסר ודאות. את "הצורך הטבעי בסקס" אפשר לספק בלי הזולת, אך זה לא מה שאני מציע לך לעשות. איידספוביה (ראה מאמר: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a38.html ) מופיעה אצל אנשים בעלי נטייה כללית לחרדה ואני מרשה לעצמי לשער שאתה לא בדיוק האדם הכי רגוע עלי אדמות גם בשאר התחומים. לכן הייתי מציע לך (א) לשקול את האפשרות של טיפול תרופתי נוגד חרדה, דיכאון ואובססיות המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) - אפילו רופא משפחה יכול לתת לך מרשם אם רק תאמר לו שאתה סובל מחרדות ורוצה לקחת את החיים יותר באיזי ו-(ב) תתחיל טיפול פסיכולוגי, שיכול להיות כוללני יותר ולהתייחס לחרדה התכונתית שלך או ספציפי יותר כגון טיפול קוגניטיבי המיועד ספציפית לשינוי דפוסי חשיבה שאופייניים להיפוכונדרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly