שאלה בקשר למיניות

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

17/07/2016 | 17:00 | מאת: דני

שלום רב. כבר שאלתי כאן שאלה אך רציתי יותר לחדד. אני בן 31, מאז ומעולם נמשכתי לנשים. תמיד שאפתי ושואף לזוגיות עם אישה בלבד. מצד שני היו לי התנסויות עם גברים. בדרך כלל תמיד עם גברים בוגרים ממש. אף פעם לא נמשכתי לגבר או משהו כזה. רק הסיטואציה בה אני נחדר היא המהנה מבחינתי. גם תוך כדי האקט אינני מסוגל להתנשק או משהו כזה. חבר שלי יצא בפניי מהארון לפני שלושה חודשים, מה שגרם לי להיחלץ שמא אני גם כזה. מאז המשיכה שלי לנשים נעלמה כליל. אציין כי אינני נמשך מי יודע מה לאיבר המין של נשים, אך תמיד התגריתי מהגוף שלהן, נשיותן, פנים, דיבור וכן על זה הדרך. כשהייתי בזוגיות אף פעם לא נפגשתי עם גברים כי הצורך הנפשי מילא אותי לגמרי. אני תמיד נאכל עם עצמי אם לשלוח הודעה לאותו גבר עמו נפגשתי בשנתיים האחרונות. כי אם לא הוא, כנראה הייתי מפסיק עם זה ( מה שקרה כשפעם אחת הפסקנו להיפגש). האם זה נורמלי שפתאום איבדתי את המשיכה לנשים? אני כל היום חופר בנושא. חשבתי אם אני מסוגל לצאת מהארון מה שנראה לי לא סביר כי אני אינני נמשך לגברים סתם ככה במהלך היום ובאמת יודע בתוכי שאינני מסוגל או רוצה להיות בזוגיות עם גבר. כשאני הולך לים מבלי לשים לב אני בוחן רק נשים, אבל משום מה הלהט שהיה לי נעלם. מקווה לתשובה. אשמח אם תענה לי אם זה נורמלי לא להימשך לאבר מין של אישה, אך לשאר הדברים כן. כמו כן, החלטתי להפסיק להיפגש עם אותו גבר, אך מאז אני רק חושב על זה, ועל פגישה עם נשים לא כך.

17/07/2016 | 17:28 | מאת: פרופ' גידי רובינשטיין

שלום דני, אני זוכר היטב את פנייתך ושום דבר לא השתנה. כפי שכתבתי לך גם אז, קיים רצף בין הטרוסקסואליות מוחלטת לביסקסואליות מוחלטת כשבין הקצוות 5 דרגות של ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 מעבר לעצמת המשיכה, אופי המשיכה של ביסקסואלים לגברים ולנשים שונה (למשל, משיכה לפן הרגשי יותר של נשים והסתפקות ביחסי מין עם גברים) וכן "סדרתיות". בתקופה מסוימת המשיכה לגברים חזקה יותר ובתקופות אחרות המשיכה לנשים חזקה יותר. עם זאת, מניסיוני הרב בטיפול בביסקסואלים, המגמה הכללית היא שהמשיכה לגברים גוברת עם השנים והמשיכה לנשים יורדת. במקרה שלך, נשמע שהרתיעה מההיבטים האחרים, פרט לחדירה עצמה, של המשיכה לגברים נובעת מהומופוביה או מ"פאניקה הומוסקסואלית", כלומר, פחד ממשיכתך לגברים. יציאה מהארון לא רלוונטית לעניין הזה. לדעתי לפחות, יציאה מהארון שייכת ל"משרד החוץ" שלנו, כלומר עד כמה אתה רוצה לחשוף היבט זה כלפי אנשים אחרים ואין טעם לעסוק בכך כל עוד העניינים לא ברורים ב"משרד הפנים" שלך. יש בהחלט דרך לגרום לך ליהנות משני העולמות ע"י הגמשת התפיסה הנוקשה של "או גברים או נשים" וזה גם מאוד לגיטימי ליהנות מחדירה עם גברים ומדברים אחרים עם נשים. זה היופי שבגיוון. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

19/07/2016 | 17:18 | מאת: דני

כן, העניין הוא שמבחינה רגשית אני לא נמשך לגברים בכלל. גם פיזית, אינני נמשך אליהם או למראה שלהם, רק לחלק של הסקס. אני באמת שאלתי את עצמי אם אני רואה את עצמי בזוגיות עם גבר וזה ממש ברור לי שלא. גם אותם גברים שפגשתי, הם מאוד מסויימים. לוקח לי הרבה זמן להכיר מישהו. היו גם כאלו שלא נהניתי איתם. מה שמטריד אותי הוא שמאז שחבר שלי התוודה בפניי פתאומית המשיכה שלי לנשים נעלמה כליל, שכמה ימים לפני קיימתי יחסי מין עם אישה בשיא הלהט. איך זה הגיוני? זה מה שמשגע אותי. זה לא משהו שקרה בהדרגתיות. כשלא נפגשתי עם אותו גבר, אז במשך חודשים ארוכים לא הייתי עם גבר, זה הקטע.

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים