חשש לגביי האפשרות לקשר ארוך טווח (עם אישה)

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

20/01/2015 | 02:20 | מאת: יון

(הודעה יותר עדכנית - שכחתי לצרף אימייל ומספר פרטים) שלום, קודם כל אציג את עצמי בכללי: אני גבר חילוני בן 23, ממשפחה חילונית, ללא דעות קדומות. דיסקליימר: אני עלול לעשות שימוש בשפה בוטה – אין בכוונתי להצטייר כסוטה או לפגוע במישהו, אלא להיות כנה עד כמה שניתן. אשמח לקבל איזושהי אינדיקציה לגביי איפה אני נופל בסקאלה של מיניותי (אם יש כזו בכלל) ובנוסף, אשמח לקבל עזרה ב"בעיה" הרצינית יותר: אינני מסוגל לדמיין עצמי במערכת יחסים ארוכת טווח אשר תצליח. מעולם לא הייתי מאוהב. אני לא בטוח מאיפה להתחיל, אז אנסה להתחיל מההתחלה... כבר מגיל ~10-11 בערך מצאתי את עצמי נמשך לנשים, ובנות בכללי, מורות, חברות לכיתה וכו'. היו לי הרבה "קראשים" על בנות, מעולם לא על אחת בלבד – תמיד על כמה במקביל. ה"קראשים" האלה מעולם לא היו על בסיס אופיין של הנשים/בנות המדוברות – אלא תמיד על בסיס המראה שלהן, בעיקר עם דגש על הירכיים והישבנים שלהן (אני אוהב ישבנים גדולים ויריכיים "עסיסיות"). טווח הגילאים גם הוא היה מגוון. מבנות כיתתי, אימהות של חברים (בנות 40-50) ועד למורות בביה"ס. הליבידו שלי היה חזק מאוד מאז ומעולם – אני מאונן מגיל ~11, ומגיל 12-13 התדירות עמדה על משהו בסגנון של 3-4 פעמים ביום, לפעמים יותר. היום בגיל 23, הממוצע הוא בערך פעמיים ביום מבחינה מינית הראש שלי מאוד פתוח – אהיה מוכן לנסות כמעט הכל לפחות פעם אחת ע"מ לדעת אם זה בשבילי או לא, ולא אהיה מהיר לשפוט פטישים ונטיות של אנשים אחרים. בגיל 14, עלה לי פופ-אפ מאתר פורנוגרפי, בו הוצגה בפניי תמונה של טרנסקסואלית (קוקסינלית) – מיד הסתקרנתי. בהילוך מהיר קדימה לגיל ~17, אחרי אינספור מקרי אוננות שהסתיימו ברגשות אשמה וגועל עצמי מהמשיכה שלי לקוקסינליות (שכבר היוו 80% מסך כל הפורנוגרפיה שצרכתי) הגעתי להשלמה עם עצמי שאני נמשך גם לקוקסינליות וגם לנשים ואין עם זה שום בעיה. בגיל 18 חוויתי את הניסיון המיני הראשון שלי אי פעם – עם קוקסינלית. הייתי לחוץ מאוד, הלב שלי הלם בחזה בעוצמה מטורפת והרגשתי קצת מסוחרר, אבל סה"כ הייתי כ"כ חרמן, ונהניתי. מאז אותה חוויה ראשונה, שכבתי עם לפחות 15 פרטנרים מיניים שונים: 5 נשים (בגילאים: 50, 36, 27, 22 ו- 31), 2 גברים ו 8~ טרנסקסואליות ומתלבשות (קרוסדרסרס) כשאני מסתכל על הרקורד הזה ומנסה לחשוב, מה היה משותף לכולם, עולה לי לראש רק תשובה אחת... נמשכתי לישבן שלהם/ן: שני הגברים היו הומואים נשיים, שמנים, עם ישבנים גדולים – ובזה התרכזתי, התעלמתי לגמרי (בזמן המין) משאר הגוף שלהם, כולל מאיבר המין והפנים שלהם – אני לא נמשך לשיער גוף, זיפים, קול גברי ושרירים – זה די דוחה אותי את האמת, ולאחר גמירה, כל מה שרציתי היה שהם יפסיקו לגעת בי וללכת הביתה. עם המתלבשות והטרנסיות היה לי הרבה יותר פשוט, נשמכתי להתנהגות הנשית שלהן, לנשיות שלהן בכללי, למבנה הגוף הכולל ולא רק לישבן, אך בכל זאת, כשמצאתי עצמי עומד מול מתלבשת שלא ענתה לקריטריונים שלי בתור מה שמושך, המח שלי פשוט בחר להתעלם מהאספקטים הלא מושכים שבהן, ולהתרכז במה שכן משך אותי – הישבן. עם נשים המין מעולה. צריכת הפורנו שלי בימינו נראית כך: 85% פורנוגרפיה של קוקסינליות ומתלבשות (פוקוס על ישבן), 10% פורנוגרפיה "קונבנציונלית" של נשים (שוב, הפוקוס הוא על תחת גדול, נשים גדולות וכו') ו-5% פורנוגרפיה הומוסקסואלית (עם דגש על ישבנים גדולים, בד"כ אנימציה). אני מודאג – איך אוכל להיות בזוגיות עם בחורה כשאני מוצא את עצמי נמשך לקוקסינליות בצורה כה עזה גם כן? למה יש לי נטיות כ"כ עוצמתיות לעבר ישבנים גדולים? איך בכלל אני יכול להגדיר את עצמי מבחינה מינית, האם ההגדרה הזו באמת חשובה? אם שואלים אותי, אני אומר שאני בי-סקסואל. אני מודאג מהפרוספקטים שלי לעתיד... אני לא רוצה למצוא את המחשבות שלי נודדות לעבר מין עם קוקסינליות ומתלבשות כאשר אני בקשר מחייב שמבוסס על אמון הדדי – לא אוכל לחיות עם עצמי מבחינה מצפונית. אך בעיקר אני מודאג מחוסר האהבה הרומנטית שאני חש: שתי נשים התאהבו בי, או התחילו להתאהב בי, לאחר ש"כייפנו" ביחד זמן מה... ותמיד, אבל תמיד זה רק גרם לי להרגיש רע עם עצמי שהולכתי אותן שולל – שכן מעולם לא הרגשתי אהבה כלפיהן, אלא רק יצר מיני, כמובן שאני עשיתי עמן שיחות הבהרה, וחתכתי את היחסים לפני שיכולתי לפגוע בהן יותר. אני טיפוס שגם אוהב להיות לבד, או עם הכלב שלי, ולבלות יותר מחצי יום עם בחורה זה כבר בעיני יותר מדי - אני רוצה זמן לבד עם עצמי. בנוסף, למרות שהיו לי הרבה הזדמנויות, ולעיתים אף הפצירו בי לעשות זאת – מעולם לא ביליתי את הלילה עד הסוף עם אישה, או כל פרטנר/ית מיני/ת אחרת שהייתה לי – אני לא מסוגל לאפשר לעצמי לישון עם מישהו... אני מרגיש שאני חייב לחזור הביתה ולישון לבד, אני גם לא אוהב מגע והתכרבלויות אלא עם כן אני חרמן באותו הרגע - מה לעזאזל הקטע עם זה? . . האם נידונתי לחיי רווקות ניצחיים? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יון, לפי תיאוריך, קיימים שני נושאים שמטרידים אותך: (א) המשיכה לריבוי אובייקטים (גברים, נשים וטראנסקסואלים) (ב) הקושי למזג מין ורגש ולהפוך אותם לקשר זוגי. המשיכה לאובייקטים מרובים, כמו גם ביסקסואליות, היא ברכה ולא קללה, משום שהיא מרחיבה את טווח הבחירה שלך, או במילים אחרות, אתה אדם עשיר יותר ממי שנמשכים רק לאחד המינים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 כלומר, אם גבר סטרייט בלבד צריך לבחור מתוך ההיצע הגדול מאוד של אוכלוסיית הנשים, אתה צריך לבחור בן או בת זוג מתוך היצע רחב הרבה יותר. כמו בכל בחירה שאנו עושים, אנו מחמיצים את האפשרויות האחרות, וזה דבר שצריך לחיות עמו. הקושי השני נראה לי הבעייתי יותר והמחייב פנייה לייעוץ פנים אל פנים, קרי: חוסר היכולת שלך למזג מין ורגש באותו אובייקט עד כדי חוסר יכולת לבלות איתו לילה שלם. ייתכן שההצפה המינית שאתה מרגיש ממלאת תפקיד בקושי זה וייתכן שיש לו שורשים עמוקים יותר שכדאי לבדוק בטיפול (למשל, קשריך עם הוריך). בשולי הדברים אציין כי משיכה לישבן, הן של גברים והן של נשים, היא נורמלית וטבעית לחלוטין ותעיד על כך הפופולאריות העצומה שיש לז'אנרים העוסקים בכך בסרטים פורנוגרפיים. בהחלט גם סטרייטים מדברים על ישבנים של נשים בתאווה עזה ובחדרי חדרים גם נשים מדברות על ישבנים של בחורים. דבר נוסף - הרצף שבין הומוסקסואליות להטרוסקסואליות הוא רצף בן 7 דרגות שעליו האדם מדרג את עצמו כפי שהוא מגדיר את עצמו ולא איזה מדד אובייקטיבי שחוקר או מטפל מדרג עליו את האדם. אני ממליץ לך לפנות לייעוץ פנים אל פנים ולדון בדברים בהקשר הספציפי של סיפור חייך ואישיותך הייחודית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

20/01/2015 | 15:27 | מאת: יון

תודה על התגובה המעמיקה, אני מניח שאצטרך לחפור עמוק יותר ולנסות להגיע לאיזשהו פיתרון - מאוד מפריע לי שאינני מצליח להתאהב... בנוסף, תוכל להעלות סברה לגביי סיבת המשיכה שלי לטרנסקוסאליות ומתלבשות? למה זה כ"כ מושך אותי? הן האובייקט המיני הראשון אליו אני פונה בד"כ, לפעמים תוך כדי ויתור על מין קונבציונאלי עם נשים טבעיות. האם יש מחקרים מדעיים בנושא?

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים