פורום הרזיה ללא דיאטה

הפורום פתוח לאנשים שרוצים לשפר את איכות האכילה שלהם, מתמודדים עם עודף משקל, חושבים על דיאטה ואוכלים אחרת, רוצים לשקם את הגוף מדיאטות, מחפשים את הדרך לצאת ממעגל הדיאטות האין סופי, שואפים לרדת במשקל ולשמור על משקל תקין לאורך זמן
5145 הודעות
4696 תשובות מומחה

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה

22/06/2006 | 15:06 | מאת: ענת א

שלום לך, היתי ילדה רזה ונערה רזה עם הריונות שמנתי לאחר לידת בתי לפני כשנה וחצי התחלתי בדיאטאות שונות ומשונות .עכשיו אני רוצה להפסיק ולא יכולה אני לא אוכלת אלא טורפת אז יש שני מצבים או לשמור מאוד או לטרוף וזה מציק לי מה לעשות. חשוב שתדעי שאני צאליקאית ולכן אסורים עלי סוגי מזונות שונים אז אפשר להתחיל ....?

22/06/2006 | 17:12 | מאת: בלה אגמון

שלום רב לך. את שואלת אפה להתחיל וזו שאלה מאד חשובה. צריך להתחיל מבפנים מתפיסות עולם שלך, מדרך בה את מפרשת את המציאות ובוחרת את התנהגות שלך. מתפיסת עולם שלך נוצרות מחשבות מסוימות והן אלו שגורמות לך להתנהגות מסוימת. למשל יכול להיות שיש לך תפיסת עולם שאומרת שכדי לרזות את צריכה לעשות דיאטה אבל חוץ ממחשבה זו יש לך מחשבה נוספת האומרת שדיאטה זה סיוט אחד גדול. כשאת מנסה לרזות שתי תפיסות עולם אלו מתנגשות זו בזו ואת מוצאת את עצמך תקועה.כדי ליצור שינוי עליך להתחיל בהחלפה של תפיסת עולם וצורת מחשבה. אם למשל תשכתכנעי שכדי לרזות צריך לעשות לא דיאטה אלא תהליך של התחברות לגוף והקשבה לרעב ושובע ותתחיל לפעול כך לא תיהיה התנגשות עם חלק האומר שאת עכשיו בדיאטה ועומדת לסבול . כשתתנסי בדרך חדשה תראי שז אכן עובד ותראי שבלי סבל את מצלחה להתנהג אחרת. תהליך של שינוי תפיסה הוא לא פשוט וקשה לעשות אותו לבד נשמח לעמוד לרשותך. אגב זה שאת עושה דיאטה לצליאק מראה שיש לך יכולת שמירה על כללים ואפשר לעזור לך להשתמש בכוחות אלו גם לצורך הרזיה נכונה. בברכה בלה

22/06/2006 | 02:15 | מאת: @נת

שלום רכשתי לא מזמן "משקל" ביתי (כוונתי לאותו מתקן שנועד לאפשר לי למדוד את משקלי לצורך מעקב אחר התקדמות הדיאטה). עלותו היתה קרוב ל200 שקלים, ולמרות המחיר שנראה לי מכובד,היתה למכשיר שרכשתי נטיה לזייף בכמה ק"ג בכל פעם שעליתי עליו, כלומר להשלות אותי שרזיתי בכמה ק"ג למרות שהדבר (כפי שהתחוור לי מבדיקה על משקל אחר) - לא קרה בפועל. (בחוברת היצרן אף העזו לציין כי תיתכן חריגה של עד 5 ק"ג לפה או לפה)- ואם כך מהי תכליתו של המתקן עבורי?! אשמח אם תוכלו להמליץ לי על מתקן שקילה שידוע כבעל דיוק רב יותר (רצוי מקסימלי) ואבקש לציין אם ניתן, גם מי הוא היצרן, היכן ניתן לרכוש, ומהו המחיר המומלץ למתקן שכזה. בתודה מראש.

תנודות של 5 ק"ג הן הזויות לחלוטין. למאזני שקילה איכותיים סטיה של 100-200 גרם לכאן או לכאן, לא יותר מזה. מאזני שקילה מקצועיים עולים הרבה מאוד כסף, הוצאה מיותרת לחלוטין, מה שמחזיר אותי למשפט בו פתחתי את הנושא. @נת, אם היה לך את הגוף של...נאמר, ג'יזל, היה מעניין אותך כמה את שוקלת? אני מניחה שלא. מאזני שקילה בדיוק כמו תפריט ודיאטה שומרים אותך שמנה מבפנים ומבחוץ. משמרים ומזכירים לך שיש לך "בעיה". מבטיחה לך שזה לא יגמר גם כשתגיעי למשקל הרצוי המשקל הוא אומדן להרבה מאוד פרמטרים שאינם רלוונטיים להרזייה שלך ואפילו ממסכים אותה. משקל הגוף מושפע מאוד מכמות המים והשרירים בגוף (שוב, בגלל תכולת המים בהם), שומן אינו שוקל יחסית, לו יש תכונה של נפח ולכן משפיע על ההיקפים שלנו, מידת המכנסיים, החולצה, השמלה וכ"ו. כיוון שהרזייה בהגדרתה היא תהליך של צמצום מסת השומן אנו מודדים אותה בהיקפינו ולא במשקלינו. מה שקורה בדיאטה, הכי "בריאה" שתהיה, מהדיאטנית הכי מוכשרת שתהיה, הגוף מאבד מסת שריר ונוזלים ומכאן הירידה במשקל הגוף כבר בשבוע הראשון, עד שהגוף לא מוכן יותר ונתקעים.מעבר לכך, כיוון שרקמת השומן היא קופת החסכון היעילה ביותר, הגוף שומר עליה מכל משמר ובעיתות חסך והגבלה (דיאטה) מגביר את המנגנונים המיועדים לשמרה. כך קורה שבדיאטת כסאח הגוף ישחרר לא יותר מ- 5% ממנה (בהרבה מקרים, מעט מאוד), סה"כ. בתהליך של הרזייה ללא דיאטה, אנו מאפשרים לגוף לשחרר את רקמת השומן והמדהים הוא שהביטוי המשקלי הוא נמוך יחסית לביטוי הניכר בהיקפים, בתחושת הקלילות והנוחות. אני זוכרת לקוחה שהתקשרה אלי מחנות בגדים וסיפרה שהיא לובשת 2 מידות פחות כשבעבר כדי להכנס למידה החדשה הזו נדרשה ל- 5-6 ק"ג פחות. בתהליך שלנו השינוי הוא לא רק פיזי, הרבה יותר רחב ולא יתכן לנקז תהליך כ"כ ענק למספר משקלי שלא אומר כלום על ההתקדמות שלי. כשאני כותבת שלמאזני השקילה רק כח אחד- להרוס לך את היום, וגם את התהליך. כוונתי היא: אם את בדיאטה ועולה על המשקל ולשמחתך ראית ירידה - את בתחושה שמגיע לך פרס, פיצוי על עוגמת הנפש שבחסך, תחושה שאת בשליטה ואז.... אם את עולה על המשקל ואבוי לא רק שלא ירדת אלא אף עלית (אולי כי הגוף הבריא שלך מעלה מסת שריר, על חשבון שומן) - היאוש, הכעס והתסכול מכרסמים את דרכך למקרר. השקילה היומית או השבועית היא ביטוי לסוג של שליטה הרסנית. מיקוד בתוצאה (שלא ממש רלוונטית) להבדיל ממיקוד בדרך. ואל לנו להתפלא אם נהיה נדונים לחזור שוב שוב לאותה נקודה. האמת שאני יכולה למלא דפים בכל הנוגע לבעית השקילה אך אסתפק בזה. בהצלחה לאה

20/06/2006 | 23:32 | מאת: שירז

רציתי לדעת האם בנתונים הבאים ניתן לעשות ניתוח 175 ס"מ 95 ק"ג גיל 26 ניסיתי כל דיאטה אפשרית ואני עולה בממוצע כ5 ק"ג לשנה ונמאס לי מהחיים אני לא יוצאת מהבית לא מתגנדרת לא מבלה לא הולכת לים ולא רוצה להכיר בחורים מה אעשה?אני כבר מיואשת לגמרי זהו הפתרון האחרון שלי!!!!!

21/06/2006 | 00:40 | מאת: אחת שמבינה

תקשיבי נשמה אל תחפשי תירוצים אני ואת יודעת שכל דיאטה שניסית היא ליום יומים זה פשוט קטע של ע-צ-ל-נ-ו-ת!!! נשמה תתחילי פשוט לאכול בריא תורידי כ יום משהו למשל אם הדפקה שלך זה לאכול 3 חבילות שוקולד תורידי ל2 לאט לאט כל יום תקבעי לך שאת מוידה משהו קטן!!!!!!!!!! ממש קטן זה ישתלם את תהיי כוסית ותרגישי מושכת את לא רוצה להרגיש מושכת ולהיות סקסית!!!! זה הזמן את צעירה אל תעשי ניתוחים אמא של חברה שלי נפטרה בגלל ניתוח קיצור קיבה בגלל סיבוכים זה לא שווה את זה אנ למשל פעם שקלתי 87 קילו והייתי 158 או 160 היום אני שוקלת 58 ואני 173 כי עשיתי דיאטה מבוקרת עם המון ספורט גם את יכולה נשמה ייאאללהההההההה יאלה הזמן זז תודה אחת שמבינה

05/07/2007 | 22:21 | מאת: ענבר

תעשו תעשו תעשו מומלץ ביותר...אגב לא שמעתי על אדם שמת בישראל מהצרת קיבה..רק מקיצור, וזה שני דברים שונים הורדתי 50 קילו בחצי שנה...החיים שוניםםםםםםם!!!!!! ותמיד אם נוסעים לחו"ל אפשר לפתוח את הטבעת טיפה ולהתפרע, ואם עולים במשקל אז מצירים בחזרה, ואפשר לחיות עם זה.

21/06/2006 | 08:21 | מאת: בלה אגמון

שלום שירז היקרה. אני רואה שמאד קשה לך . בנתונתים שמסרת אני חושבת שמאד חבל לעשות ניתוח. ניתוח להצרת קיבה זו פעולה כירורגית הכרורכה בסבל רב וסיכון לא מועט. אחרי הניתוח את מגובלת מאד בכמות וסוג המזון שאת אוכלת. גישתך לחיים תפיסות העולם שלך מידת השליטה על חייך לא ישתנו בעקבות הניתוח את הדרך הזאת תצטרכי לעשות לבד בכל מקרה. הנתונים על המנותנחים לא מעודדים חלק מאד גדול מהם חוזר בסופו של דבר למשקל העודף כי רובם לא עשו שינוי אמיתי בתפיסת עולמם. אני שומעת שאת מיואשת כי ניסית על ידי דיאטות לרדת שוב ושוב לשוא. כפי שאת יודעת אנחנו טוענות שדיאטה זו דרך בטוחה להשמנה. אני חושבת שכדאי לך מאד לנסות לרדת בדרך אחרת לפני שאת פונה לניתוח. ניתוח מומלץ לבעלי עודף משקל גבוה מאד המסכן את החיים שלהם את לא בקטגוריה הזאת. בגישה נכונה תוכלי לרדת כל מה שצריך בלי לעלות אבל עליך להבין שאת צריכה לשנות תפיסת עולם מה שנקרא פרדיגמה. לשנות תפיסת עולם האומרת שכדי לרזות צריך לעשות דיאטה ולהבין שכדי לרזות צריך לעשות דברים אחרים לגמרה. נשמח מאד לעזור לך , את מוזמנת ליצור קשר. בברכה בלה

07/10/2006 | 13:59 | מאת: מיכל

אני בת 39 שוקלת95 גובהי 163 ניסתי את כל הדיאטות כולל תרופות והישתתפתי בקבוצות תמיכה אך כלום לא עוזר אני מרגישה חולשה יש לי כאבים ברגלים והגב אני מעוניינת לעבור ניתוח להצרת כיבה האים אני מתאימה אני חברה בקופת חולים מכבי ויש לי מכבי משלים האים קופת החולים מממנת את הניתוח

20/06/2006 | 23:29 | מאת: ג'פטו

טוב אז ככה, במשך 4 חודשים אני עושה דיאטה ודואגת מדי יום לרשום את מה שאני אוכלת. עד אתמול נהגתי לפרסם את תפריטיי בפורום של האתר STARMED אך לדאבוני מהיום בבוקר האתר אינו קיים עוד. הוא נמחק והיה כלא היה. אני מפחדת מאוד כי נעשיתי די תלויה באתר הזה מאחר והוא היווה עבורי סוג של קבוצת תמיכה שכעת איננה קיימת עוד. האם אוכל למצוא מזור באתר זה? אני בהחלט מקווה שכן. ולמי שזה מעניין אותו: להלן התפריט של היום (יום ג שבוע 1 חודש 4) ארוחת בוקר: דגני בוקר פיטנס עם חלב 1 אחוז ארוחת צהריים: 3 קציצות בשר מבושלות עם ירקות 3 כפות גדושות אורז לבן ארוחת ערב: 2 פרוסות לחם קל כף חומוס מלפפון חמוץ סלט ירקות ביניים: 2 משמשים צהובים.. לשיפוטכם. לכולם לילה טוב

21/06/2006 | 08:28 | מאת: בלה אגמון

שלום רב לך. הפורום שלנו הוא אנטי תזה לדיאטות. אנחנו נגד תלות במסגרות חיצוניות שאת מאמינה שהם אלו העוזרות לך לרזות. תלות במסגרת חיצונית משאירה אותך קטנה, חסרת אונים ומאמינה שרק בעזרתה את מצליחה. גישה כזאת מסוכנת , מקטינה ולא תוביל אותך לשינוי ארוך טווח. אנחנו בעד לעזור לאנשים לגדול ולקחת אחריות על הגוף שלהם ,על הנפש שלהם ו,על הצרכים שלהם. גישה מסוג כזה תאפשר לך באיזון מתמיד סביב נושא של אכילה ומשקל שלך. לדוגמא איך תשפטי האם התפריט שכתבת לנו טוב? תשאלי את עצמך האם את שבעה ממנו? עד כמה את נהנית מחווית האכילה? האם יש לך קולות בראש המתחננים לאכל אחר ואת לא מקשיבה? תפריט טוב הוא תפריט המאפשר לך להנות מאכל בריא איכותי וטעים כזה שמזין את גופך באנרגיה חיובית. בהצלחה

21/06/2006 | 16:46 | מאת: לאה פינטו

איך את יודעת מראש איזו כמות תשביע אותך? אני מציעה לך לקרוא קצת בפורום על מנת להבין לאיזה אתר הגעת. כדיאטנית מוסמכת זהו משטר אכילה מלאכותי, מנותק ומנוכר לגופך. (קראי קצת על הגישה בתגובתי לדניאלי) מחזירה אותך לתשובתה של בלה אך לפני כן, מזמינה אותך לשאול כל מה שבא לך אך בבקשה לא להפיץ כאן תפריטים. בהצלחה בכל דרך שתבחרי לאה

19/06/2006 | 17:59 | מאת: דניאלי

איך מרזים ללא דיאטה

19/06/2006 | 22:52 | מאת: בלה אגמון

הופכים ממרזים לרזים.

20/06/2006 | 11:32 | מאת: לאה פינטו

בתהליך מקסים ומרגש. השאלה שהעלית היא שאלה מאוד טבעית לכל מי שנפגש פעם ראשונה עם הגישה הזו. כדיאטניות בעלות ותק מקצועי רב בתחום, אנו לא מקבלות את הדיאטה כדרך עובדתית להרזייה בריאה ולהשגת מטרות רצויות ויציבות. הנתונים והסיפורים האישיים מוכיחים זאת שוב ושוב ושוב ושוב.... ב- 30 השנים האחרונות, היקף תוכניות הדיאטה על סוגיהן השונים (אגב, אותה גברת בשינוי אדרת בד"כ) עולה לשיאים, כמות וסוגי מוצרי הדיאט והלייט מפוצצים לנו את המקררים והמדפים - ומה קורה עם גרף ההשמנה? עולה ועולה. אם כן, אין ספק שגישת הדיאטה לא עושה עבודה טובה, בלשון המעטה. ואני אחדד: גישת הדיאטה משמרת ומטפחת את ההשמנה ולכך בסיס ביולוגי ופסיכולוגי. בבסיס הגישה "הרזייה ללא דיאטה" עומדת ההבנה שגופנו נולד רזה ונולד לחיים רזים (כך בריא, נוח וקל לו) והוא מעוצב גנטית לקיים כל התהליכים שנועדו לשמור על משקלו האידיאלי בדיוק כמו כל מערכת אחרת שמווסת את תפקודה באופן טבעי ובריא. ההשמנה החלה ביום בו אנשים החלו לנסות ולשלוט בתהליכים הללו (ראי הבדל בין ילדה לאשה, ראי הבדל בין חיות מבויתות לחיות בר). אין ספק שהשמנה מעידה על אכילת יתר וגם המטרה שלנו בגישה זו היא לעזור לך לצמצם את הצריכה המיותרת שמעיקה על גופך ועל מצבך הרגשי-נפשי. אנו מתנגדות לדרך שיוצרת חסך בכל מובן, מחייבת אותך לגיוס כח רצון בלתי אפשרי ושליטה מתמדת. אנו רואות באכילת יתר עצמה סימפטום, מכאן שהמיקוד הוא בגורמים לו. אני רואה את תהליך ההרזייה כתהליך שינוי אמיתי שמטרתו לעזור לך להיות אדם רזה ולא להשאר אדם שמן בגוף שמימדיו מצטמצמים לפרקי זמן כאלה ואחרים. מה שמציעה הגישה ואני בתוכה הוא תהליך אישי מדהים בו לומדים להבחין בין ה"ראש" (מסרים שיפוטיים, בעיקר דיאטטיים - חברתיים) ל"גוף" (מסרים ביולוגיים לרעב-שובע), לומדים להגיב לגוף שלנו אחרת, לכבד. לומדים מהי הנאה אמיתית מאוכל, מהו הסיפוק והעונג האולטימטיבי מאכילה (כשהכל, אבל הכל, מותר!!!), מתחברים לעולם הרגש שלנו ומכבדים את רגשותינו, לומדים ומשנים את הגישה/תפישה שלנו במקום בו היא מזמינה לנו צרות. והתוצאות? מדהימות שקשה לתאר. מעבר למימדי הגוף שהולכים ומצטמצמים, חיים בחופש, חיים בשפיות, חיים כמו אנשים נורמליים, כמו שנולדנו לחיות. והכי חשוב, זה יציב וקבוע. מקווה שהתשובה הארוכה ועדיין על קצה המזלג, מסבירה את הענין. שלך לאה

21/06/2006 | 16:59 | מאת: תמיר

לאה שלום, אני ממש נפעמת מתשובותיך המפורטות - כל הכבוד. נכדתי בת 8.5 נחשבת לילדה שמנמונת (עם הרבה בטחון עצמי ויופי חיצוני), (גם להורים עודפי משקל) יש לה כבר מודעות לאכול נכון, אך אינה יכולה לעמוד בפני "יצר האכילה". האם בגיל זה אפשר כבר ללמד אותה את השיטה/עקרונות שאת דוגלת בה? אשמח להביא אותה אליך לטיפול/שיחה, אם לדעתך ניתן כבר בגיל זה להתחיל. מצפה לשמוע ממך תודה תמיר

17/06/2006 | 10:15 | מאת: בועז

שלום בני בן 8 ורציתי לדעת כמה ארוחות הוא צריך לאכול ביום

17/06/2006 | 20:10 | מאת: לאה פינטו

בועז שלום, ממליצה לקרוא תגובתי בנושא השמנת ילדים, בעמוד זה של הפורום. שבוע טוב לאה

16/06/2006 | 13:16 | מאת: טלי

1.האם לקיחת צנטרום יכולה לגרום לתופעת השמנה? זכור לי שכן.או נפיחות?? 2.האם כשאדם צם יום בשבוע יש לזה יתרון לעיכול? ובכל מקרה, האם זה לא בריא לצום במשך יום ולשתות רק מים? כלומר, אם כבר צום אז ללא שתיה כדי שהמעיים לא יעבדו על ריק?

16/06/2006 | 22:31 | מאת: לאה פינטו

לשאלתך הראשונה, רכיבי התזונה היחידים שיש להם ערך קלורי הם פחמימות, חלבונים ושומנים. מולטיויטמינים הם חסרי ערך קלורי. השמנה? אין שום מזון ובכלל זה שום מולטיויטמין שיש לו יכולת הכישוף להשמין אותנו. אני חוזרת, אין שום מזון ובכלל זה שום מולטיויטמין שיש לו יכולת הכישוף להשמין אותנו. הגיע הזמן להוריד את האחריות להשמנה שלנו מהאוכל, ולהחזיר אותה אלינו. להבין מה גורם לנו לצרוך מזון באופן כ"כ לא נכון לנו (רמז: אורח חיים דיאטטי, עולם הרגש שלנו, תפישות מעוותות). בנוגע לשאלתך השניה, ישנן ודאי גישות שרואות יתרון בצום בתכיפות כזו או אחרת. אני לא רואה לזה יתרון כלל וכלל, אלא במקרים קליניים-רפואיים שמצריכים זאת. מה מטרת הצום מבחינתך? מעניין לדעת. שבת שלום לאה

16/06/2006 | 22:33 | מאת: טלי

לא ממש מעונינת לצום אלא להבין האם אכן צום על ריק "בריא" יותר מצום יומי המושתת על מים. הוסבר לי שלא רצוי לעשות צום ולשתות רק מים כי זה לא הקיבה עובדת על ריק?? ואם כבר אנשים צמים אז הצום צריך להיות טוטאלי (מדובר ביום אחד בלבד...)

16/06/2006 | 02:01 | מאת: מתוסכלת

שלום רב, אני בת 32. לפני כשנה עברתי ניתוח אורתופדי (לאחר תאונה). לאחריו - ירדתי כ-8 ק"ג בשלושה שבועות, ומאז המשכתי לרדת עוד קצת, ואז - נשמר המשקל לאורך זמן. נציין כי ההרזיה היתה תוצאה של שילוב של דברים: 1.נטילת מורפיום בכמויות אסטרונומיות 2. לא אכלתי כמעט כלום. התקיימתי בעיקר ממים (המורפיום גרם לי להתייבשות שפתיים) 3.שלושה חודשים בבית לוינשטיין - לא ממש עשו לי תיאבון.... בינתיים מאז - אני כבר למעלה משנה נוטלת מורפיום וגאבאפנטין (בגלל פגיעה עצבית שנוצרה במהלך הניתוח, בטעות...) לפני כחודש הפסקתי את הגאבאפנטין בגלל עלייה מטורפת בתפקודי כבד. השבוע הסתבר שאכן הכדורים האלה היו אחראים לעלייה בתפקודי כבד, כי הבדיקות החדשות אחרי שהפסקתי אותן היו כבר מאוזנות יותר, אבל - בחודש וחצי האחרונים - עליתי כבר למעלה מ-4 ק"ג. הבעיה היא - שאין שו ם הסבר לזה - אני אוכלת כמעט כלום, אני כבר אפילו לא אוכלת השוקולד, שהיה המאכל האהוב עליי ביותר בעולם, כי הוא פשוט לא טעים לי יותר.... עשיתי בדיקות דם, כי חשבתי שקשור אולי לבלוטת התריס, אבל הן יצאו תקינות יחסית (בתחום הנורמה, אבל מדד לכיוון הנמוךשל הנורמה). האם יש לכן רעיון מה יכולה להיות הסיבה למצב? האם הפסקת מורפיום לאחר תקופה ארוכה של נטילה עשויה להשפיע ולעשות את זה ? או אולי ההפסקה של גאבאפנטין (שזה דווקא מוזר כי הרגשתי שדווקא בזמן שאני נוטלת אותו אני מרגישה יותר נפוחה ושמנה...).? אולי יש סיבות אחרות שאני לא מעלה בדעתי? אודה לכן מאוד על תשובתכן, וסליחה מראש על אורך השאלה מתוסכלת לחלוטין...

16/06/2006 | 22:55 | מאת: לאה פינטו

בהסתמך על דברייך, אין שום שינוי תזונתי, התנהגותי כלשהו שיכול להסביר את העליה במשקל, שאת קוראת לה השמנה (זה לא בהכרח נכון). כיוון שהשינוי היחידי שאת מתארת הוא השינוי התרופתי, אני מציעה לך לבדוק עם רופאייך או בפורום תרופות ופרמקולוגיה (או רוקחות ותרופות) על השפעה אפשרית של התרופות בהן השתמשת. אני, באופן אישי לא רואה עצמי מספיק בקיאה בנושא כדי לתת לך תשובה ראויה. כשהבחנתי השמנה מעליה במשקל, מה שעמד לנגד עיני זה דוקא משק הנוזלים בגופך. עליה מהירה יחסית (ללא שום שינוי ברמת הפעילות וצריכת המזון) יכולה להעיד בהחלט על תנודות במשק המים. ואולי מדובר בכלל במשהו אחר. שווה בדיקה שלך. ובכל מקרה הרבה בריאות לאה

15/06/2006 | 22:51 | מאת: ענת

שלום אני בת 29 נשואה + ילד כבר תקופה של 3 שנים שאני סובלת מעודף משקל מאז לידת בני. אני רק במגמת עלייה במשקל ולא מצליחה להתחיל את הדיאטה או שינוי בהרגלי התזונה למרות שאני רוצה כבר. אני מרגישה שאני נמצאת בתוך מעגל אינסופי של השפלות מצד אנשים על ההשמנה שלי וכתוצאה מכך אני יוצאת פחות מהבית ונמענת מלהפגש עם אנשים וזה כולל גם אירועים משפחתיים ובעקבות הדכדוך וההישארות בבית אני אוכל יותר ומשמינה יותר וכך זה חוזר על עצמו שוב ושוב. השבוע קיבלתי בשורה על מוות של אבא של מכרה, חברה טובה של אחותי, וכולם הלכו לנחם מלבדי. החלטתי להתעלות מעל זה ולקחת את עצמי בידיים , לצאת מהבית וללכת לנחם למרות שחששתי שוב מהערות ושיחות של אנשים על ההשמנה שלי. יצאתי מביתי ונסעתי דרך ארוכה מאד על מנת להגיע לביתה ולנחם. כשהגעתי אנשים הגיבו להשמנה שלי והשתדלתי להתעלם ולהבליג, עד שפגשתי את המכרה המתאבלת ובעלה. הם העירו לי בלי סוף כמעט על השינוי החיצוני שחל בי אחד אמר לי פני אנשים רבים שהיו " תגידי מה בלעת? מה את אוכלת" ואנשים עוד דיברו על זה.. זה שבר אותי החזקתי את עצמי כל כך חזק ואמרתי לעצמי " רק על תבכי ... עד שיצאתי משם.. ונסעתי בחזרה הביתה... אחרי שעות שהגעתי הביתה.. פתחתי את הדלת ופרצתי בבכי.. אין דבר משפיל יותר.. אני עד עכשיו בוכיה לא מצליחה להפסיק זה לא נותן לי פוש חזק לעשות דיאטה , אני רוצה להשאר בבית ולא לצאת.. יש לי אירוע משפחתי בעוד שבועיים.. מה הטעם בכלל ללכת? אין שום סיכוי שאני אוכל להנות? אין שום סיכוי שמישהו יסתכל ויראה משהו אחר מלבד אישה שמנה.. העולם מתחלק לרזים ושמנים ואנחנו כנראה לא ראויים ליותר....

15/06/2006 | 23:28 | מאת: לאה פינטו

כתיבתך הבהירה היטב את הכאב שאת חווה. כאב שלא הותיר אותי אדישה. ענת, נסי לענות על השאלות הללו לפורום או למייל הפרטי שלי. איך את יכולה לעזור לעצמך לשנות את המציאות הזו? איך אנו יכולות לעזור לך לשנות? מה את בעצם מבקשת לעצמך? חיבוק ענק, את לא לבד שלך לאה

12/07/2006 | 01:22 | מאת: שרון

ענת שלום, אני בת 26, כל חיי הייתי שמנמונת, מרגע שהייתי ילדה קטנה ספגתי השפלות והעלבות מאנשים קרובים, גם אני הגעתי למצבים שבהם לא רציתי לצאת מפתח הבית. בראש השנה האחרון נעלתי את עצמי בשירותים ולא הפסקתי לבכות מאחר שדודותיי העירו לי על כמה השמנתי. כשהייתי אוכלת בארוחות החג היו מסתכלים לי לתוך הצלחת ומעבירים ביקורת - רק מזה השמנתי עוד יותר! בעוד חודש אני מתחתנת וממה אני דואגת ביום חתונתי? לשמלה כמובן, החשש הכי גדול שלי הוא לספוג הערה מבני המשפחה (כבר ספגתי עד עכשיו). ענת, 26 שנה אני חיה עם הערות כאלו, בוכה, סופגת ולא יכולה והתעלם. עצה אחת אני יכולה לתת לך: המעגל הזה הוא אין סופי, ברגע שמישהו מעיר לך הביטחון שלך יורד ואת מסתגרת בבית עוד יותר, אוכלת, משמינה וחוזר חלילה (אני יודעת מניסיון). נסי לחיות את החיים בשבילך, תחשבי על החסרונות והפגמים של האנשים שמעירים לך ותראי שיש לך הרבה מה להציע מלבד מראה. כשמישהו מעיר לך וואו כמה השמנת, תחשבי בראשך וואו נוספו לך שערות לבנות או וואו האף שלך גדול.. או וואו יש בעיות גדולות יותר בחיים משומן. מקווה שעזרתי, את לא היחידה.

15/06/2006 | 16:33 | מאת: שני

זו רשימת קלוריות מסודרת לפי א-ב שהכנתי, אספתי את המידע על הקלוריות מאתרים שונים ואמינים... אז אני מקווה שזה יעזור לכם: http://community.msn.co.il/comm_display_topic_threads.asp?CommID=13166&ForumID=22426&TopicID=409704&PagePosition=1

15/06/2006 | 21:40 | מאת: בלה אגמון

ממתי ספירת קלוריות עוזרת לרזות ?????????? רזים טבעי לא מודעים לקלוריות ונשארים רזים ואלו כל השמנים כל הזמן סופרים קלוריות זה לא עוזר להם במיוחד. תודה על הטרחה אבל בפורום הזה אנחנו בידיוק מנסים לעזור לאנשים להיפטר ממנטליות של עשיית דיאטה הכוללת ספירת קלוריות.

14/06/2006 | 19:54 | מאת: אילנית

היי לאה תודה שחזרת אליי , זאת לידה ראשונה וכרגע אני שלושה חודשים אחרי , לפני ההריון שקלתי 54 קילו וכרגע אני שוקלת 60 קילו וגובהי 1.65 בכול מצב יש לי " צמיגים" במותניים , שומן עודף בירכיים ובישבן , אכלתי כרגיל לפני ההריון שזה אומר ארוחות מסודרות , והרבה נשנושים . כרגע אני אפילו אוכלת פחות ( לא בכוונה ) ומתי שאני רעבה , אולי " הנשנושים " הם אלה שחוסמים את הירידה במשקל ? ( שהם שקדים , אגוזים בכמויות ) האם אפשר לרדת במשקל ללא פעילות גופנית ? כי אני על סף ייאוש ורוצה לעשות שאיבת שומן ..... כדאי?

17/06/2006 | 20:21 | מאת: לאה פינטו

קודם כל תרגעי.כשאת בלחץ, כל הגוף שלך בסטרס וזה משפיע על התנהגות האכילה שלך, ועל יכולת הגוף שלך לשחרר ולהשתחרר. אילנית, את רק שלושה חודשים אחרי הלידה. (מבינה שאין לך את הנסיון הזה כי זו לך לידה ראשונה) וכל הכבוד שהעודף שלך עומד על 6 ק"ג בלבד. זה נפלא, תרגעי. הגוף שלנו, הנשים, עובר שינויים כל הזמן ובודאי בתקופות הריון לידה וסביבן. תני לגוף שלך את הכבוד והזמן להתאזן מכל בחינה. הקשיבי לו, נראה לי שהוא מאוד זקוק למנוחה את עדיין בחופשת לידה? אם כן, זוהי תקופה לא פשוטה ורגישה ואפילו מזמינה עליה במשקל בשל עייפות רבה, החלפת מזון בנוזלים (בעיקר כשמניקים), שעמום, תסכול, חרדה (לידה ראשונה, אמרת?) עושה רושם שדיאטות זה לא משהו שהעסיק אותך בעבר ונתוני משקלך היו לשביעות רצונך. תני לזה פשוט לחזור, לאט. בלי לחץ. היי קשובה למה את באמת צריכה. לאה

25/06/2006 | 16:07 | מאת: חגית

היי אילנית תתנחמי חמודה את בעודף של 6 קילו ,גם אני אחרי לידה כמעט 3 חודשים בעודף משקל של 15 קילו ,ואני גם מאד רוצה לרדת ומהר ,אנחנו אחרי לידה והגוף קצת קשה לו לחזור ישר למשקל שלו,משיחתי עם חברות המשקל יכול לקחת בן 8 חודשים לשנה עד שחוזרים למשקל הקיים וגם עם הרבה שמירה וספורט ,אז אל יאוש תהני מכול רגע ומהתינוק החדש.. שיהיה לך הרבה מזל טוב ונחת .. ושאלו יהיה הצרות שלנו .. אם תרצי לדבר אני פה בשבילך.. חגית

14/06/2006 | 16:29 | מאת: ענבל

שלום לכן. אני אמא לבן 8.5 משקל ו כ- 50 ק"ג / גובהו 147 ס"מ. מגיל 6 חודשים אובחן כאלרגי לחלבון חלב ולקטוז, ולכן שתה עד גיל 6 אך ורק חלב סויה. כיום ידוע לי כי פולי סויה מלאים באסטרוגן, ההשפעה על בנים - לא ברורה לי עדיין. בנוסף, בשל בעייה אורטופדית, הוא נמנע ככל האפשר מפעילות גופנית (בגלל כאב הרגליים המתלווה לכך ) בזמן האחרון הוא מעלה במשקל בצורה מהירה ואני דואגת יותר ויותר מיום ליום. יש לכן כמה עצות או כיוון מסויים עבורי ? המון תודה מראש.

17/06/2006 | 20:09 | מאת: לאה פינטו

שלום ענבל, התרשמתי שאת מאוד ערה לבנך וזה נהדר. ראי, ילדים משמינים מאותן סיבות שמבוגרים משמינים - אכילת יתר. ובדיוק כמו אצל מבוגרים, גם אצל ילדים אכילת היתר היא סימפטום. בגישה של הרזייה ללא דיאטה אנו עוסקים במניעים שלנו לאכילת יתר, להבדיל מדיאטות שלא רק שאינן פותרות את הבעיה אלא מעצימות אותה. יש לי כמה הצעות: 1. קודם כל לפנות לרופא המשפחה ולוודא שהילד בריא ואין בעיה מטאבולית בלתי מאובחנת ברקע. 2. בשום פנים ואופן לא להפוך את זה לאישו בבית וביחסייך עם הילד. פגשתי לא מעט מקרים בהם הדרך של ילדים למשוך תשומת לב ההורים אליהם היא דרך ההשמנה שלהם שהופכת להיות הבעיה של ההורים ואז מתחיל הקרנבל: דיאטנית פה, מכון שם, פסיכולוג פה, תוכנית מיוחדת שם וכ"ו...זה לא נגמר ולא ייגמר טוב. מעבר לכך שבשלב מסוים הילד הופך להיות כ"כ מזוהה עם ההשמנה עד שקשה לו להפרד ממנה. 3. העובדה שהילד לא פעיל פיזית, אינה סיבה להשמנה. זה רק אומר לי שצרכיו האנרגטיים נמוכים יותר בהשוואה למצב בו היה פעיל יותר. הגוף שלנו יודע לווסת את הצריכה התזונתית בהתאם לצרכיו ואנשים (ודאי ילדים) שמחוברים לגופם ערים לסיגנלים הנשלחים מהגוף באמצעות מנגנון הרעב והשובע. 4. חסר לי הרבה מאוד מידע על הילד, לכן אל תקחי זאת באופן אישי, האמירה היא מאוד כללית, נסי לבחון מה נכון לכם. אנו אוכלים יותר משהגוף שלנו רוצה וצריך כאשר: א. המזון מוגבל בזמינותו מסיבה כלשהי - דיאטה, למשל, גם כזו שההורים כופים עלינו. היא לא חייבת להיות מסודרת, מספיקים מסרים חוזרים כמו: "אכלת יותר מדי" "את זה אתה לא צריך" וכ"ו. ב. אנו נותנים למזון למלא תפקיד בעולם הרגש שלנו. מבדידות ושעמום עד מתח וכעס, לאוכל תפקיד להרגיע אותנו, לנחם אותנו, לשמח אותנו, לרגש אותנו וכ"ו. הקשר הרגשי והטבעי שלנו עם מזון נוצר עם ההאכלה הראשונה כשאמא מחבקת, מעניקה חום ואהבה, מעניקה הגנה ובטחון, מעניקה מגע אנושי. כל אלה יחד עם המזון נותנים מענה לצרכים בסיסיים של כל תינוק אנושי ואנו זוכרים זאת גם בבגרותנו. ישנם מקרים בהם ההקשר הזה כ"כ ברור, ילדים שמחליפים את אמא בעוד צלחת ואת אבא בעוד מקדולנדס. כשההורים מפסיקים או ממעטים לספק את הצרכים הללו. אל תתייחסו אל הילד כאל בעיה, התייחסו לבעיה עצמה. אכילת יתר היא סוג של מצוקה, של קריאה לעזרה ואפילו מרד. זכרי, אנו מגדלים ילדים לטווחים ארוכים וכל פתרון של הרגע לא יפתור את הבעיה בטווח הארוך. והכי חשוב, תהיה אשר תהיה הסיבה, אל לו להורה להכנס למקום של האשמה עצמית אלא ואך ורק למקום של לקיחת אחריות במטרה באמת לעזור ולתקן את המעוות. היו ואהבו, פשוט אהבו. אני חושבת שנתתי קצת חומר למחשבה ומקווה שיהיה לך לעזר. באיכפתיות רבה לאה

19/06/2006 | 11:49 | מאת: ענבל

לאה יקרה,התרשמתי עמוקות . קראתי שוב ושוב,יש לי מספר נקודות נוספות להעלות. לפי סדר הדברים בתשובתך. 1 - לאחר בדיקות ע"י רופא המשפחה לא נמצאו בעיות מטאבוליות. בנוסף,לאחר טיפול הומיאופטי בעיית האלרגייה לחלב פרות נעלמה ... 2 - שלב הדיאטנית, עברנו ללא הצלחה . היא היתה כל כך אגרסיבית ושיפוטית,ממש אחת שאסור לתת לה להתקרב לילדים , כך שקמנו באמצע פגישה איתה ויצאנו ללא שוב. מאז לא דובר בנושא ! לא עשינו דיאטה והמילה לא קיימת בלקסיקון המשפחתי. 3 - מנגנון הויסות הטבעי של רעב ושובע, אני בספק רב אם המנגנון הנ"ל אמנם פעיל. ודאי שמעת את הביטוי "עיניים גדולות" זו בדיוק ההרגשה שלי. זה טעים,אז הוא רוצה עוד. הוא יכול להיות "מלא" אחרי ארוחה ,אך עדיין לא יסרב לקינוח (במידה ומישהו יציע) והכוונה היא בזמן שאנחנו מתארחים או במסעדה . מגיל צעיר מאד, אם מישהו בקרבתו אוכל,הוא נהייה "רעב" ומבקש לאכול. 4 - א - חטאתי ! חד וחלק, הדברים האלו כן יוצאים לי מהפה, "אתה לא חושב שזה מספיק ?" "בשביל מה אתה צריך את זה ?" "עוד סוכר ?" אוי ואבוי לי ... 4 - ב - פה הלכתי לאיבוד... אוכל,בצורה מודעת ומתוך חשיבה מוקדמת , מעולם לא היה או שימש כשוחד,כפרס או אמצעי ניחום כלשהו. לא היה מצב של "לכשתסיים לאכול תקבל קינוח/סוכרייה/גלידה" אדרבא,סוכרייה לפני האוכל ? אין בעייה. וקינוח אצלנו אוכלים פעם בשבוע, אולי ! לגבי מחסור בתשומת לב הבא לידי ביטוי באכילת יתר, אני יכולה להבין את הקשר, בהחלט, אבל שאלת השאלות היא מה עושים ? תשומת לב לא חסרה לו, לדעתי , לפעמים הוא אפילו דוחה זאת ונמנע מכך. אם יש כעסים ומריבות, בערב לפני השינה - מנקים הכל ומדברים , בד"כ עם המון הומור ומסרים ברורים לחלוטין. בעלי עובד , אך כל ערב דואג לבלות עם הילדים לפחות שעה (לא ציינתי,יש זאטוט נוסף במשפחה בן 3,5 ) אני הפסקתי לעבוד על מנת להקדיש את הזמן לטיפול וגידול הילדים ככל האפשר. אין מפתחות על הצוואר ואין ארוחות מיקרו מוכנות בפריזר . אנחנו לפעמים מתפצלים על מנת לאפשר לשניהם פעילויות המתאימות לגילאיהם השונים. המודעות לנושא תשומת לב לילדים והוצאת התיאורייה לפועל - עובדות אצלנו. והייתי רוצה לחשוב שאמנם כך . האירי עיניי במידה ותראי לנכון. - - - - לסיום, מה כן להגיד ? איך כן לנהוג ? מתי להגיד כן ? מתי למנוע ? איך להסביר ? או שאולי בכלל לא להסביר ? לתת לו להמשיך לצרוך כמויות מזון מוגזמות ? או לא ? מקווה מאד שתוכלי לתת לי מידע נוסף והכוונה רחבה במידת האפשר. בתודה מראש. ענבל . .....

14/06/2006 | 09:58 | מאת: Noga

איזה מזונות נחשבים לדלים בקלוריות אך משביעים לזמן ממושך?

14/06/2006 | 15:42 | מאת: לאה פינטו

נוגה שלום. מעט קלוריות משמעו מעט אנרגיה. שובע היא תחושה שמשמעותה הפיזיולוגית היא סיפוק אנרגטי. לגוף מספיק אנרגיה לשלל תפקודיו ולכן אין כל צורך בתוספת. בכל פעם שרמת האנרגיה הזמינה תרד ובהנחה שגופך הבריא ממשיך לתפקד באופן אופטימלי, הגוף ישלח סיגנלים של רעב. ז"א תגמר תחושת השובע ותתחלף בתחושת רעב בתחילה קל מאוד ובהמשך יגבר. אם את צורכת מוצר דל קלוריות כלומר דל אנרגיה, תחושי שובע לפרק זמן קצר יחסית בהשוואה למצב בו אכלת מוצר עשיר יותר אנרגטית.זה אומר שהפער בין הארוחות משתנה ובסה"כ היומי הצריכה מתאזנת מעצמה כל עוד אנו קשובים לגופנו. תחושות הרעב שובע שלנו מווסתות ע"י מספר מערכות ואינן רק פונקציה של רמת המלאות של הקיבה. הגוף שלנו יודע לספור את הקלוריות בצורה מדהימה ומכוון אותנו בהתאם למה שנוכל. זו הסיבה שע"פ הגישה של הרזייה ללא דיאטה אוכלים מה שרוצים. כל נסיון "לעבוד " על הגוף בכך שנעמיס את הקיבה שלנו ב"מוצרי אויר" (דיאט ושאר לייט, המון מים וסיבים) הוא מגוחך. זכרי, המח סופר את הקלוריות ולא יוותר על מה שנדרש להשרדות הגוף. כל "מוצרי האויר" ממלאים את הקיבה לפרק זמן קצר, אך לאחר הספיגה לדם, הגוף יתחשבן. אחד המהפכים שעוברים לקוחותיי בתהליך אצלי הוא שמפסיקים עם צריכה של מוצרים אלה וצורכים אותם רק אם אוהבים את הטעם ו/או המרקם אך בשום אופן לא במגמה לרזות. שלך לאה

21/06/2006 | 14:56 | מאת: תמיר

נשמע ממש מענין. האם תוכלי לתת דוגמה של תפריט יומי או כמויות/סוגי מזון ליום. אני בת 60 גובה 162 משקל 69-70. ומעונינת לרדת 4-5 ק"ג מה דעתך? מחכה לתשובתך תודה

13/06/2006 | 20:32 | מאת: רחל

אני חוזרת על בקשתי אולי מישהו יוכל להוסיף לי מידע קראתי כתבה שיש לאכול ביום לפחות 30 ג' של סיבים מסיסים ולא מסיסים האם למישהו יש תפריט שיש בו כמות כזו של סיבים שיעזרו לבריאות לעצירות וגם לירידה במשקל אם אפשר

14/06/2006 | 15:59 | מאת: לאה פינטו

נתחיל עם זה שאנו לא מחלקים כאן תפריטים ולא היינו רוצות לתת לזה במה בפורום שיעודו הוא הרזייה ללא דיאטה. ולכן איתך הסליחה על אי יכולתי לספק לך את הסחורה המבוקשת. יחד עם זאת מצאתי לנכון להתייחס להודעתך אשר נוגעת בשני דברים שונים: 1. הרזייה 2. מענה לבעיית עצירות ובריאות כשמדובר בהרזייה, אינני אוהבת את השימוש המניפולטיבי שעושים בסיבים. הוא אינו יעיל למטרה זו ואת יכולה לקרוא זאת בתגובתי לנוגה (הודעה אחת מעלייך). אם בבריאות עסקינן, אין ספק שלסיבים התזונתיים תפקיד חשוב בשמירה על בריאות ותפקוד מערכת העיכול. עצירות היא מצב שלו בד"כ 3 סיבות עיקריות: 1. חוסר פעילות גופנית 2. צריכה נמוכה של סיבים תזונתיים 3. צריכת נוזלים לקויה. מעבר לגורמים הללו שהם בשליטתנו יכולים להיות גורמים שדורשים התערבות רפואית. במצבים של עצירות כרונית (שנים רבות) ונטילת לקסטיבים (חומרים משלשלים) , מענה כפי שציינתי לעיל לא בהכרח יעזור. עוד אוסיף שסיבים משני הסוגים קיימים בירקות ובפירות (גם בקליפות ולכן רצוי כמה שפחות לקלוף), בקטניות, בדגנים מלאים - תוכלי לראות על אריזות המזון את התכולה. ודעי שללא צריכת מים מספקת, סיבים יכולים להחריף את המצב (בעיקר הסיבים שמגיעים ממזונות יבשים). הרבה בריאות לאה

11/05/2009 | 15:48 | מאת: רחל

רחל בניפיבר (קופסא ירוקה) מצוין ! מחיר 65 שקל.

13/06/2006 | 19:55 | מאת: שולה

לא ברור לי מדוע מנהגי האכילה שלי לא השתנו ואני עולה במשקל ?

13/06/2006 | 23:18 | מאת: בלה אגמון

יכולות להיות סיבות רבות . שינוי מטבולי עקב עליה בגיל או שיבוש הורמונלי. (למשל בעיה בבלוטת התריס). ירידה במסת שריר (עקב חוסר פעילות גופנית). כמו כן מספיק שאת אוכלת קצת יותר ופעילה קצת פחות (לדוגמא הפסקת ללכת ברגל כמו שנהגת והתחלת לאכל פרוסת לחם נוספת שלוש פעמים בשבוע) זה כבר מוסיף משקל לאורך זמן. בנוסף הרבה פעמים אנחנו עיוורים לגבי התנהגות שלנו וקשה לנו לראות מה באמת אנחנו אוכלים. נסי לשאול את הסובבים אותך האם השתנה משהו בהתנהגות שלך.

שלום רב, עד מעט ימלאו לי 53 שנים, עדיין אני "נהנית" ממחזור סדיר, הרגלי האכילה שלי דומים זה שנים רבות. לאחרונה ירדתי במשקלי באופן משמעותי בלא שעשיתי דיאטה מכוונת. אודה לכן אם תסייעו לי להבין את הסיבות לירידה במשקלי (אני מאוד נהינית מהתוצאה היא ממש יסודית ומחמיאה, אך ללא ספק מעוררת שאלה) בתודה חנה

שלום רב, את מתארת מצב בו ירדת במשקל בלי ששינת הרגלים דבר שאת מרוצה ממנו מאד. אני שמחה לשמוע שזה קרה לך אבל כדי להיות זהירה בכל זאת הייתי מבקשת ממך לשתף את הרופא שלך בתופעה. ירידה במשקל בלי שינו בתזונה יכולה להיות בגלל סיבה מבורכת - הגוף והנפש מתאזנים ויש ויתור על השומן המיותר שכבר לא משמש לצרכים ש שימש בעבר, אבל יחד עם זה עלולה להיות סיבה אחרת (בעיה בריאותית כלשהי למשל חוסר איזון של בלוטת התריס או סיבה אחרת) , לכן הייתי מבקשת לשלול בעיה בריאותית ואם הכל תקין להמשיך להנות מגוף בריא ויפה.

בלה שלום רב, תודה על תשובתך, אכן אני מטופלת זה מספר שנים באלקטרוסין 100 מ"ג בשל תת פעילות בבלוטת התריס. אציין שבכל השנים שנטלתי את התרופה עשיתי מעת לעת בדיקות דם והתוצאות הראו על יציבות. בכל השנים הללו משקלי עלה דווקא וזאת למרות הרגלי צריכת מזון זהים. כעת המצב השתנה (כאמור להנאתי כי רבה). אודה לך שוב אם תשובי. חנה

13/06/2006 | 11:00 | מאת: Omer

האם זה באמת עובד?

14/06/2006 | 16:05 | מאת: לאה פינטו

הי omer, נראה לי שאם זה היה עובד המצב של אחוז ניכר באוכלוסיה היה מצוין מבחינה פיזית, לא? זהו מוצר שקיים מספיק שנים על המדפים. אבל יש כאן שאלה נוספת, מה זה "עובד"? אם המשמעות היא שיורדים עם זה במשקל? יתכן מאוד שכן, אבל זה לא צריך לרגש אותנו יותר מדי כי בעצם עם כל דיאטה יורדים במשקל. אין זה אומר שמרזים ומעבר לכך, בטוח עולים אח"כ. לאה

11/06/2006 | 18:18 | מאת: רועי

היי שמעתי על משהו חדש שנקרא רז-כיף ואמור לעשות פלאים לשרוף שומנים ולגרום לך לרזות משמעותית תוך חודש חודשיים ולהיפטר מכל השומן בסך הכל אחרי לקיחת כמה כדורים ביום... זה יכול להיות? זה האתר שלהם: www.razkef.com תודה.

12/06/2006 | 23:31 | מאת: לאה פינטו

וכמו כל דיאטה שמשמעותה, יצירת מניפולציה ונסיון שליטה בתהליכים ביולוגיים באמצעים חיצוניים (כולל תפריט) - זה בסופו של דבר ישמין אותך. אינני רוצה להתייחס באופן ספציפי למוצר שעליו אתה מדבר, אדבר באופן כללי על קטוגריית דיאטת הקפסולות. אם היה בזה ממש, מזמן לא הייתי בשטח. כמי שמכירה את הביולוגיה של גופנו עולות בי לא מעט שאלות נוכח מוצרים שמתיימרים להעלות לנו חילוף חומרים, להשביע אותנו, לבנות אותנו....נו באמת. מציעה לציבור להיות קצת יותר ביקורתי ולשאול כמה שאלות, לדוגמא: מגביר חילוף חומרים? - האם זה מכיל הורמוני טירוקסין? אלה הורמונים המשוחררים מבלוטת התריס ואחראים לקצב חילוף החומרים. אם אכן כן, לא ממליצה לאף אחד לשחק עם ההורמונים האלה. כי ביום שתגמר האספקה החיצונית בלוטת התריס תספיק להתנוון וחילוף החומרים ישכב מעולף על הרצפה. בונה רקמת שריר? - האם זה מכיל את הורמון הגדילה? את הפיזיולוגיה של המאמץ למדתי כמה שנים, למעט פעילות גופנית, הורמון הגדילה ושאר סטרואידים אינני מכירה חומרים שיש להם היכולת לבנות שריר. כמי שעבדה בעבר עם אוכלוסיה גריאטרית הסובלת מאיבוד שריר, הייתי שמחה לדעת על מוצר אפקטיבי שכזה. מפחית תשוקה למתוק? - אוי ואבוי, כי אז הרגנו את הדחף של המח שלנו להשרדות. הדחף למתוק מווסת ע"י נוירופפטידים המופרשים מהמח. תאי המח הם תאים מפונקים שמשתמשים רק בסוכר לצרכיהם האנרגטיים. מאגרי הסוכר בגוף ק-ט-נ-ט-נ-י-ם ולכן צריכת פחמימות מסוגים שונים היא מאסט. ואם המוצר מבטיח לכם דיכוי תאבון (מניעת רעב) או שובע? זכרו שרעב ושובע הם אותות / מסרים / סיגנלים בריאים וטבעיים של הגוף, בדיוק כמו האות לעשות פיפי, לנוח וכ"ו. כולנו נולדנו עם המנגנון הזה שמשרת את הרזים נאמנה. למעשה זהו המנגנון היחידי שיעזור לכם לרזות באמת. שובע? כמה פעמים הרגשתם שבעים וזה לא הפריע לכם להמשיך לאכול? שובע תחושו גם מלאכול פנקייק או תפו"א אפויים. האם זה מבטיח שתנהגו כמו שנוהגים רזים, ואכן תהיו מסופקים ותפסיקו? לא בטוחה בכלל. המשך האכילה על אף איתות הגוף למצב של שובע הוא תוצר של התייחסות מעוותת למזון, לגוף שלנו. בתהליך הרזייה אמיתי אין מקום לדברים מהסוג הזה. מוצרים אלה נמצאים שנים רבות על המדפים - הם לא הביאו את המהפיכה רק ניצלו את המצוקה והגדילו את המחזור השנתי. אם זה היה פתרון ראוי, כמו כל דיאטה אחרת, כבר מזמן היו נעלמים כבדי המשקל ממחוזותינו. אך לא היא, כי אין קיצורי דרך. מקווה שהתשובה מאירה יותר משמאכזבת שלך לאה כמי שהתמחתה גם באפידמיולוגיה ורפואה מונעת, חסרים ים של נתונים שהייתי מציעה לבדוק: מי היו הנבדקים שלהם? כמה זמן נמשך

24/12/2006 | 17:54 | מאת: אבי

עבודה בעיניים. שילמתי 750 ש"ח. לקחתי בדיוק לפי מה שנאמר לי. לאחר חודש- לא ירדתי גרם, לא ירדתי בהיקפים, לא ירד לי התאבון. פשוט עבודה בעיניים. הזהרו.

18/08/2007 | 19:06 | מאת: מירי

fשווה לקרוא לעומקו של האתר של ד"ר קונלי-גם מענין,מושך ואמיתי כך לפי נסיוני גם התכשיר הפלאי שלה זה בפרוש תהליך וכדאי להתאזר בסבלנות כי התוצאות מדהימות ומובטחות

10/09/2010 | 17:55 | מאת: דוד

לכבוד השנה החדשה חזרה הנוכלת ד"ר קונלי למכור לוקשים לציבור לא נמאס לך להוליך שולל את האנשים החפצים לרזות , הייתי מטופל שלך ומכרת לי את הכדורים שהתגאית שהמצאת. את לא המצאת שום דבר, אולי את הצבע של הקופסא. הכדורים שלך הם וייטהלייף 2000 שנמצאים בכל בית טבע ובית מרקחת. טענת שלא משתלם לך לייצר יותר , ומה עכשיו לקראת ראש השנה ויום כיפור חזרת לרמות את הציבור , אין לך טיפה בושה. להוליך שולל את התמימים והנאיבים החדשים. אני בז לך

10/09/2010 | 17:55 | מאת: דוד

לכבוד השנה החדשה חזרה הנוכלת ד"ר קונלי למכור לוקשים לציבור לא נמאס לך להוליך שולל את האנשים החפצים לרזות , הייתי מטופל שלך ומכרת לי את הכדורים שהתגאית שהמצאת. את לא המצאת שום דבר, אולי את הצבע של הקופסא. הכדורים שלך הם וייטהלייף 2000 שנמצאים בכל בית טבע ובית מרקחת. טענת שלא משתלם לך לייצר יותר , ומה עכשיו לקראת ראש השנה ויום כיפור חזרת לרמות את הציבור , אין לך טיפה בושה. להוליך שולל את התמימים והנאיבים החדשים. אני בז לך

11/06/2006 | 11:01 | מאת: Elad

כמה קלוריות בערך יש בקפה ביתי? שמכיל כפית סוכר ורבע כוס חלב 5%

12/06/2006 | 23:33 | מאת: לאה פינטו

מתנצלת על התשובה הלקונית, אך לשיטתנו ספירת קלוריות, נקודות ושאר ירקות לא רלוונטיים בתהליך ל הרזייה. איתך הסליחה . לאה

11/06/2006 | 10:34 | מאת: אילנית

האם אוכל לחזור לגזרתי הקודמת ? אני מתאמנת 4 פעמים בשבוע על ההליכון ושורפת כ500 קלוריות באימון אך נראה לי שאולי התזונה שלי לא נכונה כי אני לא רואה תוצאות לא במשקל ולא בהיקפים האם אני יכולה לאכול רגיל בשביל לרדת במשקל ללא מתוקים כמובן ? מה עלי לעשות ?

12/06/2006 | 23:39 | מאת: לאה פינטו

ודאי שאת יכולה. כל אחת יכולה. תלוי באיזו דרך תבחרי. אך לפני הכל אשמח לכמה תשובות: כמה זמן עבר מאז הלידה? איפה את מוצאת את התזונה שלך לקויה? האם חיית בדיאטה / שמירה לפני ההריון? במהלכו? מדובר בלידה ראשונה? ולמה לעזאזל (אופס, סליחה) "ללא מתוקים, כמובן"? ממתינה בסבלנות לתשובותייך לאה

10/06/2006 | 18:40 | מאת: לאה פינטו

הייתי בטוחה שכבר עניתי לך. את מעלה כאן 2 דברים שונים, שני מניעי מוטיבציה שונים: בריאות והרזייה. אז בואי נברר שאלה קטנה: אם הייתי אומרת לך שהקפה בו את מתעניינת הרבה הרבה יותר בריא לגופך מהקפה הרגיל או הנטול-קפאין. והייתי מוסיפה שהערך הקלורי שלו כפול מהאחרים. מה היית בוחרת? מה היה עומד מאחורי הבחירה שלך? אני יודעת שאת מנסה להגיע לאיזושהי שורה תחתונה, דעת מומחה. אך אני מעונינת להעביר מסר שהוא הרבה יותר משמעותי בשבילך, לטעמי. להמשך התכתבות פורה לאה

10/06/2006 | 18:05 | מאת: omer

יש אצלנו במשפחה נטיה להצטמג בצדדים. האם ניתן עם אימון ותזונה נכונה להוריד אותם?

10/06/2006 | 18:31 | מאת: לאה פינטו

08/06/2006 | 17:08 | מאת: יפית

שלום רב ברצוני לשאול 2 שאלות: 1)קראתי בהרבה מקוקות שצלוליטיס לא ניתן להוריד, אני בת 24 הנני רזה באופן כללי אך באזור האגן והירכיים נוצרה לי שכבת צלוליטיס עבה ומשמעותית שמרחיבה את הקיפיי וחשוב מזה הפחה את גופי למאוד לא אסטתי ולא מחוטב? אם לא בספורט ולא בדיאטה אז מה עליי לעשות כדי להיפתר מהצלוליטיס בצורה בריאה ומבוקרת? 2)כשאני מעסה ולוחצת על צידי האגן שלי בשכתה השומן-באזור שבו יש לי צלוליטיס אני מרגישה מתחת לעור כמו הרבה גולות קטנות כאלה (מאים כדוריות), מזה בדיוק? מה יש שם בתוך השכבת הצלוליטיס?

08/06/2006 | 22:17 | מאת: לאה פינטו

הצלוליטיס הוא בעצם תופעה שבה תאי שומן, מרקמת השומן, "נדחפים" ברווחים שנוצרים ברקמת החיבור המקיפה אותם. הרפיון של רקמת החיבור, ככל הידוע לי, גנטי. ואין קשר להיותך רזה או שמנה כי רקמת שומן יש לכולם ואם רקמת החיבור רופפת ובעלת מרווחים בתוכה, תאי שומן יזלגו החוצה. בכל אופן זה יוצר את המראה הגלי. אז את יכולה להבין שמה שאת מרגישה הם שקיקים קטנטנים של תאי שומן שחלחלו מבעד לרקמת החיבור. אינני מכירה פתרון תזונתי לתופעה וגם לא סוג פעילות גופנית כי הבעיה היא לא עם השומן או עם מסת השרירים. הפתרונות הקיימים היום הם בעיקר פתרונות קוסמטיים זמניים. את זה תוכלי לברר בפורום המתאים. בהצלחה לאה

10/06/2006 | 18:08 | מאת: XYZ

לבירור פתרונות קוסמטיים לצלוליט?

08/06/2006 | 12:51 | מאת: סימה

שלום אני בת 38 ושוקלת72 ביחס לגובה שלי יש לי כ10 קילו עודף מישקל.כמה קלוריות ביום אני צריכה ליצרוך, כדי להוריד קילו וחצי או שתיים בשבוע ?דרך אגב חוץ מהליכה של פעמיים בשבוע במשך 30 דקות אין לי פעילות גופנית רצינית אחרת .בתודה

08/06/2006 | 13:05 | מאת: בלה אגמון

סימה היקרה שלום רב. ספירת קלוריות לדעתנו לא רלוונטית להרזיה. עובדה - אנשים רזים טבעי לא ספרו קלוריות לעולם ונשארו רזים. אכילה על פי קלוריות מביאה לתסכול רב שבסופו יש התנפלות על מזון ועליה במשקל שירד בעמל רב. בגישה בה אנחנו עובדות לא אוכלים על פי קלוריות אלא על פי צרכים של הגוף. מקווה שעזרתי.

08/06/2006 | 11:39 | מאת: לוסי

אני עוד מעט בת 54. המחזור האחרון היה בנובמבר 2005. אין לי שום תופעות לווי. תודה לאל. אבל, הוספתי המון במשקלי. אני לא אכלנית גדולה, לא אוכלת שומני, לא אוכלת הרבה לחם ופחממות, קצת חולשה למתוק, אבל בגדר הנורמה ללא הגזמה. אני לא עוסקת בספורט בשלל רצועה צולבת קרועה וקרע חלקי במניסקוס בברכי.בעבר רקדתי ריקודים סלוניים מספר פעמים בשבוע ולא יכולה יותר. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם המשקל שלי וזה מתסכל אותי. אנא תשובתך. תודה

09/06/2006 | 17:11 | מאת: לאה פינטו

שלום לוסי. עם גיל המעבר, מתרחשים שינויים רבים בגוף האישה שהגורמים המניעים להם הם הורמונליים בבסיסם. בדיוק כמו בגיל ההתבגרות. הורמונים זה הסיפור כולו. אחד השינויים שחווה גופה של אשה בתקופה זו הוא שינוי בהרכב הגוף, משמע שינוי ביחס בין רקמת שומן ורקמת שריר. זה גורם לשינוי בצורת הגוף. עליה במשקל היא תופעה שכיחה בקרב נשים בגיל המעבר אך אין לה הסבר פיזיולוגי, למעט ההסבר שארחיב עליו כעת. בשל שינויים בהרכב הגוף (מסת השריר מצטמצמת), חילוף החומרים יורד ומכאן שהדרישה האנרגטית לאנרגיה פוחתת. המשמעות היא שהגוף זקוק לפחות מבעבר. ז"א שמה שנראה לך נורמלי וסביר בעבר כנראה לא רלוונטי לצורכי גופך היום. נשים שחיו את חייהן ללא דיאטות, שמירה, אכילה מאופקת ושליטה מתמדת על משקלם והמזון הנכנס לפיהם אלא תוך הקשבה למנגנון הרעב שובע שלהן לא עולות במשקל ואכן מעידות על כך שמשקל גופן לא השתנה. הן בהחלט יכולות להתלונן על כך שהבטן ו/או הזרועות קצת יותר רופסים מבעבר ושהיום הן מרגישות צורך להפעיל את גופן פיזית (כדי להעלות מסת ומתח השרירים). נשים בגיל המעבר, בניגוד אלייך, חוות גם שינויי מצב רוח תכופים שמובילים אותן לאכילה רגשית מרובה מה שתורם שוב להשמנה שלהן. במקרה שלך גם ההפסקה בפעילות הפיזית מוסיפה לירידה בצרכים האנרגטיים-קלוריים של הגוף. אני מבינה מהודעתך שלימדת את עצמך לחיות בהגבלה ושהצריכה ע"פ הידע שלך נראית לך סבירה. למען האמת צריכה סבירה מווסתת רק ע"י סיגנלים ביולוגיים ואם את רוצה ליצור שינוי במשקלך (משהו שהוא לחלוטין אפשרי) עלייך ליצור קודם כל שינוי בגישתך. לא לפצוח בעוד חסכים (זה יחזור אלייך בהמשך) אלא לתת לעצמך מתנה ולהחזיר לעצמך את הקשר שלך עם הגוף. אל תשאלי "מה הגוף יכול לעשות למעני" תשאלי "מה אני יכולה לעשות למען גופי" נשמח להיות לך לעזר. בהצלחה לאה

09/06/2006 | 20:58 | מאת: לוסי

כל אשר הבאת כאן מוכן לי בהחלט. אני קשובה לגופית בדרך כלל ואכן שמתי לב שגופי דורש פחות מבעבר. אני לא מנסה לחפות על חסרים כאלה או אחרים ע"י אכילה. אולי היה מצב כזה מדי פעם בעבר הרחוק, אבל לא עוד. אני מקבל את השינויים שמתחולללים בגופי בהבנה ומתייחסת אליהם כאל עוד שלב בחיים. אבל מה אני עושה כדי לשנות את העליה במשקל ואי הצלחה בירידה? לא עסקתי כל חיי בדיאטות למינהן, רק מדי פעם. תמיד קבלתי את עצמי כפי שאני. אבל עכשיו זה ממש מפריע לי. המראה שלי במראה לא מוצא חן בעיניי. אני מודה שגופי מתנהג מאוד שונה מאשר רוב הנשים. למשל הריונות: הריון ראשון>עליה של 8.5 קג' והתינוק נולד 3.000קג', הריון שני>עליה של 4.5 קג' ומקשל הילוד 3.250 קג' והריון שליש>עליה של 2.5 קג' והילוד 3.5 קג! ללא הכאות והרגשות שונות. כל דיאטה שניסיתי מסתכמת בכאבי קיבה חזקים וללא תוצאות רצויות.

14/06/2008 | 14:52 | מאת: שני

קודם כל שלום, אני שני ואני בת 15ו אני שמנה ! , והפעם הראשונה שקבילתי מחזור היה בגיל 13 כתה ו' ומעז היו לי איחורים רצינים של מספר חודשים בין מחזור למחזור הבעיה שלי שאני עדיין לא מוכנה נפשית ללכת לרופא נשים . ורציתי לדעת האם יש קשר בין זה שאני שמנה ..לבין זה שיש לי איחורים ענקים במחזור?. אשמח לתשובה . (:

18/03/2013 | 06:25 | מאת: הדס

שלום, אני בת 27 ולפניי שנה וחצי הפסקתי לנטול גלולות נגד היריון. לא קיבלתי מחזור חצי שנה ומאז ע ליתי המון במשקל. תמיד הייתי ילדה ובחורה רזה. לאח חצי שנה ללא וסת קיבלתי אותה באופן מסודר מספר חודשים והמשקל ירד אבל לא חזרתי לעצמי לגמריי. לפניי חמישה חודשים טסתי לטייל בהודו וכבר ארבעה חודשים המחזור לא מגיע ושוב עליתי המון. אני עדיין לא בארץ ואובדת עצות. אני נוטלת תרופות טבעיות שאמורות להחזיר את הוסת אך בינתיים אין תוצאות. אשמח לדעת האם יש קשר ישיר בין אי קבלת הוסת לעלייה המשמעותית במשק ומה ניתן לעשות בעניין. תודה מראש.

08/06/2006 | 10:14 | מאת: משה

קראתי באיזה מאמר שבקפה ללא סוכר וללא חלב יש 105 קלוריות! זה נכון ?

08/06/2006 | 14:08 | מאת: לאה פינטו

אני מתנצלת אך בפורום הזה אנו לא מתייחסים אל המזון שלנו כאל קופסת/גוש קלוריות. לאה

07/06/2006 | 17:19 | מאת: איליה

שלום רב. אני בן 24 BMI-30.6 חישבתי באמצעות מחשבון באינטרנט את כמות הקלוריות המומלצת עבורי והתוצאה הייתה 3400 קלוריות ביום. ערך אנרגטי של ארוחה רגילה במק'דונלדס לדוגמא הוא כ-950 קלוריות. בחישוב פשוט זה אומר שאם אני אוכל בוקר צהריים וערב במק'דונלדס אני עדיין אמור לרדת במשקל. איכשהו זה לא נשמע לי הגיוני... :) מה אני מפספס פה? תודה רבה

08/06/2006 | 08:12 | מאת: לאה פינטו

איליה, מחשבונים ונוסחאות מהסוג הזה שציינת הם כלי חיזוי סטטיסטיים שהשימוש בהם הוא נסיון לנחש כמה הגוף צריך. ולמה לנחש אם אפשר לדעת? בעיני כל נסיון כזה הוא מגוחך ואפילו טפשי כיוון שהדרך היחידה לדעת (עם דגש חזק על - "לדעת") היא דרך שיקום התקשורת עם הגוף שלך. הגוף שלך מתקשר איתך בדרכים רבות ומגוונות, למשל - כששלפוחית השתן מלאה הגוף יגרום לך לחוש אי נוחות ובעצם מעביר לך מסר להתרוקן. באמצעות תחושת העיפות מעביר לך מסר למנוחה, באמצעות כאב מעביר לך מסר כי יש משהו הדורש תשומת ליבך וטיפולך ועוד. כל אלה נועדו לעזור לך לטפל טוב בגוף שלך שמבקש לא רק לשרוד אלא גם לחיות ברווחה פיזית-בריאותית-נפשית. וכך גם מסרים בנוגע לרעב ולשובע - אלה המסרים שמגדירים עבורך בדיוק, לא בערך, מתי, מה וכמה אתה צריך על מנת לחיות טוב במשקלך האידיאלי. אינני יודעת אם הערך האנרגטי הוא 3400 קלוריות או לא. האמת היא שגם אין לי כוונה להתיימר ולנחש (גם אני מכירה את הנוסחאות) כי זה מעולם לא עזר לאף אחד באמת. ומה שבטוח הוא שהדרישות האנרגטיות משתנות מיום ליום, מעונה לעונה. הן משתנות בהתאם למגוון פרמטרים כך שיתכן שיהיה יום שזה יהיה יותר מדי וביום אחר מעט מדי. איך נדע? נסמוך על הגוף שלנו, נקשיב ונגיב. זו הדרך היחידה שעליה אמליץ, הרזייה אמיתית ומוצלחת לעולם תגיע מהפנים החוצה, ולא ההיפך. ולגבי מזון מהיר, בתאבון. גם זה אוכל. ולגישתי אין מקום לאמירה שלי כדיאטנית "לא להגזים או לא רצוי" כי אני יודעת שבתהליך ההרזייה שעוברים אצלי, אנשים לא מגזימים בכלום והכי חשוב, זה בא מתוכם, מתוך הבחירה החופשית שלהם, ואני...בינהם. הקשר המחודש עם הגוף מכוון בצורה מושלמת. אז אני לא יודעת אם עכשיו זה מסתדר לך יותר או פחות אך מקווה שאיזשהו מסר עבר. שלך לאה

06/06/2006 | 23:04 | מאת: ענת

אני בת 30, כ 16 שנים נאבקת עם בעיית משקל. רוב השנים הייתי סביב 5 קילוגרמים מיותרים אותם הייתי מורידה ומעלה כל שנה. מידי פעם היו התקפי אכילה, וכל הזמן, בלי שום קשר לכמה שקלתי, הייתי מרגישה שמנה.. בשנתיים האחרונות התחלתי לעלות במשקל בלי להוריד ואז הפסקתי לעשן ועליתי עוד קצת במשקל. מה שהביא אותי למצב של 10-15 ק"ג עודפים. (אני גובה 1.60, שוקלת 68 ק"ג). אני באמת לא אוהבת דיאטות, ולא מאמינה בדיאטות. (אני מסוגלת לאכול מעט ולרזות אבל אז ברגע שאתחיל לאכול כרגיל, אעלה הכל בחזרה..) לפני כשנה, החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולנסות לאכול בריא יותר. ארוחות בשעות מסודרות, פחות מטוגן, פחות קמח לבן, פחות ממתקים וכו' וזה די מצליח לי, אפילו בקושי יש לי התקפי אכילה.אני משלבת גם הליכות ברגל ומידי פעם שוחה (לא מצליחה להתמיד לצערי). אבל, מאז לא רזיתי בכלל, אפילו עליתי קצת. אז אני מאוד מתוסכלת. האם חייבים לרעוב כדי לרזות? או שעלי להשלים עם המשקל העודף? אני לא יודעת מה לעשות. אני ממש רוצה לרזות ומבחינתי אני כבר שנה "ילדה טובה" (יחסית לפעם כמובן) ולא רואה תוצאות (אז בבקשה אל תגידו לי שזה לוקח זמן ולא למדוד כל יום..) מה עושים? 10 קילו זה לא מעט ואני גם מתחתנת בקרוב

07/06/2006 | 07:31 | מאת: לאה פינטו

ענת יקרה, את מתארת מהלך חיים קלאסי של מדיאטיים (אנשים שחיים במשטר דיאטה) כרוניים, וכל נסיון שלך לאלץ את הגוף שלך לרזות במניפולציה כזו או אחרת, גם אם מדובר באכילה בריאה ימשיכו להוביל אותך מעלה מטה, מעלה מטה, מעלה, מעלה... זה מדהים כמה התאור שלך מזכיר לי את מי שהייתי מגיל 14-15 עד לפני 3 שנים. מאושרת שזו כבר היסטוריה רחוקה שזה כבר לא חלק מחיי. אפילו הנתונים הפיזיים שלנו היו דומים. וגם אני, כדיאטנית (מצוינת, אציין בענוה) כבר חשבתי לוותר ופשוט לקבל את עצמי עם 13 הק"ג המעיקים. אז מה שאומר לך היום זה אל תתפשרי על ההרגשה הטובה שלך, אל תתפשרי על הגוף הקל, הנינוח הבריא והרזה שנולדת לחיות בו. מה שאני יכולה להציע לך הוא להתחיל תהליך הרזייה אמיתי להשגת תוצאות נפלאות ויציבות. תהליך שיכלול שינוי גישה ותפישה, חיבור מחדש לגוף, עבודה מודעת. לא תאמיני כמה זה יהיה קל פתאום. כן, זה ידרוש למידה חדשה ואימון, ולגבי הזמן ...? זה תלוי בך ובמה שתביאי לתהליך ובכל מקרה אלו פרמטרים שבתהליך אמיתי (אם את רוצה להיות רזה ולחיות חיים של אשה רזה באמת) לא ניתן להתעלם מהם ולעקוף אותם. כל נסיון שלך לתת מענה "קוסמטי" מיידי, יביא אותך בדיוק לאותה נקודה ומעליה. יש לך כבר את הנסיון ומקווה שגם את ההבנה. אשמח לעזור לך באמצעות מיטב יכולותיי ונסיוני המקצועי. בהצלחה לאה

07/06/2006 | 18:13 | מאת: ענת

היי לאה תודה על התגובה המהירה והתומכת.. אני לתומי חשבתי שהשינוי בגישה שעשיתי בשנה האחרונה היה השינוי הנחוץ אבל כנראה שבראש משהו עוד דפוק, והעדות היא שבאמת עוד לא רזיתי, אפילו קצת. באילו מסגרות ניתן לפנות אליך ולהיעזר בך?

05/06/2006 | 08:26 | מאת: אופירה

אני בת 33 מזה חודש וחצי שאני עושה הליכה שעה ביום במסלול מאוד קשה כמו כן אני משתדלת לאכול נכון (פירות ירקות חטיפי אנרג'י במקום ממתקים וכמובן גם משלבת עוף ובשר במידה).יש לציין כי במהלך חודש זה לא שמנתי אך גם לא ירדתי אפילו גרם אחד אני בטוחה שמשהו בתהליך זה אינו נכון וחשבתי אולי ללכת לבדוק את בלוטת התריס -אבל לפני שאני רצה לכל מיני בדיקות הייתי רוצה לקבל כמה טיפים בנוגע ל"שינוי הגישה להרזייה" איך עושים זאת ומה לא תקין אצלי אני מיואשתתתתתתתתתתתתתתת לתשובתך בהקדם אודה...

05/06/2006 | 11:50 | מאת: בלה אגמון

שלום אופירה. אני שומעת שאת מאד מאד רוצה לרדת וכמה שיותר מהר. את עושה מה שנראה לך נכון כלמור אוכלת נכון ועושה הליכות קשות וכמובן מצפה לתוצאות במשקל כשאת לא רואה תוצאות את ניהיית מתוסכלת ואולי שוקלת להפסיק את התהליך. מה שאת מתארת זה התהליך הקלאסי של גישת הדיאטה. גישה שאומרת שאם תאכלי פחות ותעשי התעמלות את תרדי. הבעיה היא שגישה זו לא לוקחת בחשבון פרמטרים שונים כמו למשל היסטוריה של משקל שלך שלא סיפרת עליה. אם לדוגמא עשית הרבה דיאטות בעבר יגיב גופך בשמירה על השומן כל פעם שיתחיל תהליך של דיאטה. יש עוד פרמטרים רבים נוספים שיכולים לא לאפשר לך לראות תוצאות מידיות. בגישת הרזיה ללא דיאטה חשוב להתחיל לחשוב אחרת למשל לא בדרך הלינארית של פעולה מול תוצאה. תפסיקי להישקל ולמדוד את מה שאת עושה במונחים של הצלחה וכישלון ופשוט תהני מתזונה בריאה ואיכותית ופעילות גופנית שאת עושה. ברגע שגופך ירגיש שהפסקת לצפות ממנו לרדת הוא יתחיל תהליך של ירידה ובעקר בשומן שזה המקום בו אנחנו מעדיפים לראות את התוצאות. בהצלחה.

05/06/2006 | 13:42 | מאת: לאה פינטו

אופירה, שלום. תהליך הרזייה בדיוק כמו שנשמע הוא תהליך. תהליך אמיתי של שינוי. כך אני מתייחסת לזה. אני מכירה היטב את הדחף הזה של אנשים המבקשים לרזות להכנס לפעולה כאן ועכשיו ולהשיג את התוצאה, אם אפשר, אז אתמול. תחושת הדחיפות משקפת את דפוס הצורך בסיפוק מיידי. כשאת חשה אנרגיה רגשית גבוהה לפעולה. הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת לך זה ההבנה שזה בדיוק מה שגורם לאין-ספור כשלונות. השעני לרגע לאחור ונסי להזכר כמה פעמים היית בסרט הזה? כמה פעמים בעבר היית במקום הזה? ומה קרה בפועל? מדוע, בעצם, את מתמודדת עם זה שוב, עכשיו? על מנת לעבור תהליך אמיתי של שינוי ולהפוך לאדם רזה (להבדיל מאדם שאפשר לכנותו "המרזה המתמיד") בעל מימדי גוף צרים יותר ויציבים שחי בשלווה ובטבעיות עם גופו והסביבה התזונתית-קולינרית שלו, עלייך קודם כל לייצר גישה חדשה שתאפשר לך לעלות על המסלול הנכון וגם להשאר עליו. גישה זה משהו שאנו בונים לבנה על לבנה, משהו שדורש התנסות, הפנמה והטמעה. לא בונים גישה ותפישה על טיפים. מצטערת אם לא סיפקתי את הסחורה אך מקווה שבכל זאת קיבלת משהו. בהצלחה לאה

לאה יקרה, תודה על כל השאלות והאכפתיות. אני בת 35, צמחונית מזה 20 שנה, צורכת ביצים ומוצרי חלב אך לא "חיות" גם לא בצורה מזערית (דרך אבקת מרק או רוטב). מרגישה עייפות מאז ומעולם, לעיתים מאד קשה. קישרתי את העייפות לצמחונות אך גם להתמכרותי למתוק, ממנה אני מתקשה להיגמל. אכילת בשר, בכל מקרה, לא באה בחשבון מבחינתי. כאמור, מתוך מטרה לרזות (כ5 ק"ג עודפים שהתיישבו באזור הבטן) ולשפר את ההרגשה הכללית נועצתי בדיאטנית מוסמכת בעלת גישה טבעית דווקא. ההסברים שלה היו מאד משכנעים אך לבסוף הפרקטיקה שברה אותי (למרות שהסכמתי עם התיאוריה). נדמה לי ששאר התוספים שקיבלתי בדיאטה רלוונטיים יותר לניקוי ומאחר ואינני בניקוי כעת חשבתי שלפחות אמשיך עם האומגה. זו הייתה המחשבה שמאחורי השאלה. לגבי הדרכה- במהלך השנים אני עוקבת אחר רמות הB 12 והן סבירות. אני יודעת מה חשוב לי לאכול כצמחונית אך לא כ"כ אוהבת את האוכל הבריא ולכן רב הזמן, האוכל שלי מורכב ברובו מפחמימות והמון מתוקים. אשמח מאד להארותייך. תודה!

05/06/2006 | 11:51 | מאת: בלה אגמון

שלום לך האם בדקת צליאק? עיפות קשה יכולה להיות הסימן היחיד לצלאק כמו גם עצבנות, חסר פוריות, דיכאון לא מוסבר ואנמיה. אני מציע לך לבדוק זו בדיקה מאד פשוטה.

05/06/2006 | 13:27 | מאת: לאה פינטו

אתחיל עם זה שאני מרגישה מאוד לא נוח עם החיבור שאת עושה בין בריאות להרזייה. אסביר את כוונתי. בריאות היא מצב של רווחה פיזית, רגשית-נפשית וחברתית כאחד. אני לא בטוחה שאני חיה בריא ונכון אם אם אני אוכלת מזון "בריאות" ומרגישה נורא ואיום, בלתי מסופקת, מקופחת, חסרת אנרגיה, טרודה ועסוקה רוב הזמן בעניני משקל ואוכל ו/או מנותקת מחברים (את יודעת ארועים עם מזון כזה ואחר וכ"ו). לשיטתי, לספק בריאות לגופנו הוא רק סעיף קטן מתוך תפישה שלמה שכותרתה היא לתת כבוד לגופנו. רק מתוך המקום, ההחלטה והבחירה לכבד את גופנו ואת עצמנו, אנו נעניק לו גם בריאות. לא בהכרח בשלב ראשון, כללים תזונתיים "בריאים" הם דרייב חלש מאוד (זו הסיבה למה זה קשה ולמה נשברים). הם אינם כח מניע להרזייה. ולכן התהליך אצלי תמיד יתחיל מהמקום של הקשבה וחופש, החופש לבחור מה שהגוף שלי זקוק לו. הבחירות הבריאות באות באופן טבעי אח"כ ואצל כולם. אמירה שכיחה בקרב לקוחותיי היא "את לא מאמינה, הייתי רעבה וכל מה שרציתי זה סלט ירקות או יוגורט עם גרנולה" נשמע הזוי למי שמתוכנת מבחוץ, אך זה המצב כשאנו חיים בהרמוניה עם גופנו ומכבדים את צרכיו הפיזיים. נוכח העייפות הכרונית, אינני מופתעת מהצורך במתוק. אך כיוון שמשתלבים להם כאן כוחות פיזיים, רגשיים-תודעתיים, אינני יכולה לקבוע, אם כי הכיוון די ברור לי. אנו, בני האדם מוגדרים "אוכלי כל" וגופנו בנוי לצרוך מהכל בצורה מאוזנת אם רק נקשיב ונגיב בצורה הולמת . בהעדר מחלה או פגם פתולוגי כלשהו ברקע, אלו מסרים גופך שולח לך באמצעות תחושת העייפות? אלו מסרים הוא שולח לך בכך שהוא דוחק בך לספק לו מתוק. לא הכל פסיכולוגי, אנו עוסקים כאן במערכות פיזיולוגיות בעלות צרכים ברורים וכל ניתוק בתקשורת ורצון לכפות דרך כזו או אחרת מובילה לחוסר איזון. בהקשר לדרך החיים הצמחונית שלך, פרט למה שהציעה בלה, הייתי בודקת מצב מאגרי ברזל שאותם לא ציינת. בעוד ויטמין B12 אנו יכולים לספק גם מביצים וגבינות, המקור הטוב ביותר לברזל בגוף האדם הוא מן החי. כלומר, בשר. אני יכולה להניח שגם את זה את יודעת כצמחונית של 20 שנה ולכן הנתון הזה מאוד חסר לי כאן. אין מצב שאני אשכנע אותך לאכול בשר (אם כי הייתי רוצה) אך לפחות להסב תשומת לב. אגב, איך צריכת הנוזלים שלך? בנוגע לאומגה 3, כיוון שכבר ציינתי בתגובות שונות שלי בפורום את התייחסותי הרצינית לתוספים. באופן אישי אינני נוהגת להמליץ וגם לא אעשה זאת עכשיו. אני מציעה לך מתוך כבוד רב לבריאותך לפנות למי שמומחה בתחום הן לגבי מינון והן לגבי שילוב עם רכיבי תזונה אחרים. וואוו כמה כתבתי, מקווה שגם הארתי משהו. המון בריאות ושמחה. שלך לאה

02/06/2006 | 19:54 | מאת: אלינור

באתר פורסמה הכתבה "ילד אסור, ילד מותר" - הייתי מעוניינת לדעת האם ניתן לקבל פרטים נוספים לגבי החוג שמדובר עליו בכתבה, כגון מיקום החוג, למי פונים, שעות, עלויות וכו'...

03/06/2006 | 15:13 | מאת: לאה פינטו

בסיום המאמר יש אפשרות לתגובות, בררי שם. אני באופן אישי לא קראתי את המאמר ולכן אין לי פרטים בנדון. בהצלחה לאה

02/06/2006 | 10:05 | מאת: א

במסגרת דיאטה שערכתי (שמטרתה הייתה ניקוי הגוף וירידה במשקל) התחלתי לקחת אומגה 3. מבחינת תוספים לקחתי גם דיטוקס, ביו פלוס וכרום פיקולינט. בהמשך גם GSE , כל זה תוך צריכת מזון טבעי ובריא בלבד. הפסקתי את הדיאטה לחלוטין ולא נראה לי בקרוב שאצליח לחזור אליה. שאלתי היא האם עדיין אוכל לצרוך אומגה 3, באיזו כמות ומתי לאורך היום.

03/06/2006 | 15:31 | מאת: לאה פינטו

אני בהחלט לא מתחברת לדיאטה שאת/ה מתאר/ת ולכן כל התייחסות מצדי לגופו של ענין לא תועיל לך. לשיטתי, בקרב בני אדם בריאים באופן כללי, זוהי התערבות בוטה וחוסר כבוד זועק לשמיים כלפי נפלאות הגוף האנושי שיודע להתנקות מצוין ויודע לאזן את עצמו נפלא אם רק ניתן לו את העזרה המינימלית הנדרשת. אני מבינה שאנו באים מתפישות עולם שונות ולכן אוכל רק להפנות אותך למי "שיודע" ומתקשר טוב יותר עם גופך ממך. את/ה יכול/ה לפנות גם לפורום פרמקולוגיה ולברר בנוגע למינון הנכון. מה שמאוד הייתי רוצה לציין הוא את העובדה שתארת ומחזקת את גישתנו, דיאטה, "נפלאה" ככל שתהיה, תמיד בעלת תוחלת חיים קצרה ולכן חסרת רלוונטיות לתוצאות יציבות. המון הצלחה בכל דרך שתבחר/י שלך לאה

03/06/2006 | 18:42 | מאת: א

אין לי ויכוח לגבי הקושי להתמיד בדיאטות, ולכן פניתי לגבי שאלה מאד ספציפית- לקיחת תוסף למרות הפסקת הדיאטה. אין לי מושג כיצד ניתן לעזור לגוף עזרה מינימלית- אני נמצאת בפורום זה לראשונה. לגופו של עניין, אני צמחונית וסובלת מעייפות ושמעתי נפלאות על אומגה 3- זהו המקור לשאלה

01/06/2006 | 19:43 | מאת: אלעד

שלום אני אלעד ואני בן 14. אני נמוך ולא שוקל הרבה ובכל זאת תמיד יש לי כרס קטן שלא יורד.. אני כמעט כל יום הולך לשחק עם חברים כדורסל ואני עושה כפיפות בטן אבל עדיין אני נשאר שמנמן. מה לעשות?

03/06/2006 | 15:11 | מאת: לאה פינטו

אלעד יקר, אם זה מאוד מפריע לך, אני מציעה להתייעץ עם מדריך כושר בנוגע לאופן בו אתה מבצע כפיפות בטן, למשך הזמן ולתדירות. כנראה שיש משהו שאתה לא עושה נכון. אני יוצאת מנקודת הנחה שסה"כ אתה מרגיש טוב עם גופך, למעט הבטן, ומערכת היחסים עם האוכל בריאה כמו גם התפתחותך הגופנית. (נמוך זוהי פרשנות בלבד ולכן לא אוכל להתייחס) בהצלחה לאה

31/05/2006 | 17:22 | מאת: יעל

לפני שבועיים התחלתי דיאטה בפעם האלף הפעם באמת לקחתי את עצמי בידיים אני עושה ספורט כמעט כל יום ,הליכה ,מכשירים ופעמיים בשבוע גם רוקדת אני כמעט לא אוכלת ובשבוע הראשון באמת ירדתי 2.5 קילו השבוע עליתי חצי קילו וזה הרס אותי האם יכול להיות שזה בגלל שהתחלתי לקחת גלולות למניעת הריון לפני שבוע ? אני בת 34 ,שוקלת 72 ורוצה לרדת 10 קילו ,גובהי 1.70 תודה

31/05/2006 | 23:41 | מאת: בלה אגמון

שלום יעל. את מתארת מצב בו עשית הרבה דיאטות בחיים שלך ואת שוב מנסה לעשות דיאטה למרות שבכל הפעמים שניסית זה לא הביא אותך לתוצאה הרצויה. אני לא ממש מצליחה להבין למה את מנסה שוב אותו דבר שרק הרחיק אותך ממטרתך? העליה במשקל לדעתי זה תגובה גופנית ונפשית להתחלה של דיאטה (שוב) גופך ונפשך מגיבים למה שהם חוו כבר הרבה פעמים לדעתי אם את רוצה לרזות עליך לנסות דרך שונה. השאלה אם את מוכנה לשנות תפיסת עולם ולהבין שמדיאטה רק משמינים ולהעיז לנסות משהו אחר? בברכה, בלה

31/05/2006 | 16:44 | מאת: ענבל

אני בת 33. עד לפני 3 שנים הייתי רזה כל חיי (1.74 משקל: 60) גם במהלך ההריון שלי (לפני 3 שנים) הייתי רזה עם בטן וסה"כ עליתי כ-9 ק"ג. לאחר ההריון הפסקתי לעבוד כמדריכת אירובי, והתחלתי לעסוק במקצוע השני שלי - עו"ד. לאחר הלידה ולאחר שחזרתי למשקל 63 שריתי בדכאון, ושמנתי 20 ק"ג, מהם עד היום צלח בידי לרדת רק 5. בעבר חייתי לפי שיטת "רזה לתמיד" (עד ההריון), לא בגלל שהייתי שמנה אלא כי היה לי נוח עם השיטה הזו. ניסיתי כבר מספר פעמים לחזור לאכול כך ואני פשוט לא מצליחה. גם בגלל שלא בא לי על פירות על הבוקר (בעוד שאני זוכרת את עצמי בעבר נהנית מכך מאוד), וגם בגלל שקשה לי להפריד פחמימות וחלבונים. האם יש אמת בדיאטה הזו? האם יש לכן איזושהי דרך לעזור לי לעזור על המסלול. אני שוקלת היום 78, והמשקל העודף מאוד מפריע לי ביומיום. אני מתחילה דרך חיים מסויימת של אכילה נכונה, ולאחר כשבוע חוזרת לסורי. ניסיתי שומרי משקל, דיאטנית, מאוזן, לא מאוזן. פשוט לא מצליחה. חשוב להזכיר כי אני מבצעת הליכה פעמיים שלוש בשבוע (כשעה ורבע בכל פעם במהירות גבוהה), ומתעמלת ביוגה פעמיים בשבוע. תודה

31/05/2006 | 23:51 | מאת: בלה אגמון

ענבל שלום רב, את מתארת מצב בו שנים רבות היית בדיאטה (די חמורה בעיני) שעזרה לך להישאר באיזון. את לא באמת היית רזה אלא כל הזמן שמרת. המחיר של להיות בדיאטה הרבה שנים הוא הפרת איזון פיזי ונפשי שבמצב של משבר גרם לך להשמנה. את לא מסוגלת לחזור לשיטה שעבדה עבורך כי גופך ונפשך נישחקו מדיאטה ומסרבים לשתף אתך פעולה עכשיו. כדי להתחיל לחזור לאיזון מחודש עליך למצוא דרך להגיע לדיאלוג מחודש עם גופך - להתחיל ללמוד אותו - את הצרכים שלו - רעב ושובע שלו וכמובן לבדוק אפה את אוכלת אכילה רגשית. עושה רושם שאת רוצה לחזור למצב בו היית כשעשית דיאטה כמה שיותר מהר ואני יכולה להבין את התיסכול של להיות במשקל אליו את לא רגילה. קשה לי להבין מהפרטים שנתת מה לא מאפשר לך כיום להיכנס לתהליך שיביא להרזיה נכונה אבל אין לי ספק שזה אפשרי. את נשמעת לי כאדם שיודע להציב מטרות ויעדים ולהשיג אותם ונראה לי שעם ליווי ותמיכה נכונה אפשר לעזור לך לחזור לאיזון. נשמח לשוחח איתך בטלפון את מוזמנת ליצור קשר איתי או עם לאה . בברכה, בלה

01/06/2006 | 18:01 | מאת: לאה פינטו

הייתי רוצה להתחיל דווקא בהתייחסות לדיאטת "רזה לתמיד" שבבסיסה הפרדת חלבונים, פחמימות ושומנים. גוף האדם הוא מכונה מופלאה ומערכת העיכול שלנו מדהימה במיוחד על שלל יכולותיה והתהליכים המתקיימים בה, במקביל. אם את כלל בעלי החיים אנו יכולים לחלק לשניים: טורפים או צמחוניים, האדם עצמו הוא יצור יחודי בכך. האדם הוא "אוכל כל" - גם טורף וגם צמחוני. מערכת העיכול שלו (מהפה ועד פי הטבעת) בנויה לטפל במגוון מזונות במקביל. לכל רכיב תזונתי יש את אזור ומנגנון הפירוק והספיגה הספציפי לו ואין הם מפריעים זה לזה. כך שביולוגית להפרדה הזו אין כל בסיס. אין מזון שאנו אוכלים וקיימת בו הפרדה כזו, למעט סוכר (שזה נטו פחמימות) ושמן (שזה נטו שומן), כל המאכלים שלנו מורכבים ממספר רכיבים. בדגנים ומוצרי מאפה יש בעיקר פחמימות אך גם כמות לא מבוטלת של חלבונים, במוצרי בשר נמצא גם שומנים וגם חלבונים, במוצרי חלב נמצא את הכל. בקטניות, אגב, כמות הפחמימות וכמות החלבונים כמעט זהה. מעבר לכך, ישנם מקרים בהם השילוב של פחמימות וחלבונים הוא מאסט. ראי מקרה צמחוניים שמומלץ להם לערבב דגנים (פחמימות) עם קטניות (חלבונים)לשם אספקת חלבונים מגוונת או סכרתיים שעל מנת לאזן את ספיגת הסוכר לדם (פחמימות) ישלבו מזון חלבוני עם פחמימתי כדי להאט ספיגה. הירידה במשקל ע"פ השיטה של רזה לתמיד היא תוצאה של הפרשי שעות שמובילה לצמצום קלורי משמעותי. זה ניתן להשגה בכל דיאטה אחרת. ובדיאטה כמו בדיאטה - בסוף כולם משמינים או נידונים לחיות בה בתסכול מתמשך. לשאלתך, אם יש דרך לעזור לך. אענה במילה אחת - בודאי! והכיוון הוא לא להחזיר אותך למסלול אלא לשנות את המסלול לגמרי. אני רוצה להמליץ לך לעלעל בכמה דפים אחורה ולעיין בתשובות לשאלות שונות על מנת להבין את הגישה. חג שבועות שמח לאה

30/05/2006 | 15:08 | מאת: שני

שלום, אני רוצה לדעת איך אפשר לרדת במשקל תוך חודש כמה שיותר בלי לפגוע ביעילות גלולות למניעת הריון ובלי לגווע מרעב. איזה מאכלים משביעים ולא משמינים יש? איזה תרגילים של ספורט אפשר לעשות? בקיצור, איך אפשר לרדת במשקל הכי מהר....... תודה מראש ובתקווה לקבל תשובה מהירה ומפורטת..... נ.ב. אני בת 20....

30/05/2006 | 17:13 | מאת: בלה אגמון

חשוב שתדעי שאת בעצם רוצה להשמין כי הרזיה מהירה תביא להשמנה עוד יותר מהירה. אם זה ברור לך ועדיין זו החלטה שאת מקבלת אז עליך לחפש דיאטה מאיזה שהוא סוג. בפורום שלנו אנחנו נגד דיאטות נגד הרזיה מהירה. כמו שלאה אמרה מהר יורדים במעלית ולא במשקל. בברכה, בלה

30/05/2006 | 13:04 | מאת: שרון

שלום אני בת 21 אני שוקלת 48ק"ג גובה 1.57 והיתי רוצה להרזות עוד מה כדי לי לעשות ואיך? אני עושה המון ספורט

30/05/2006 | 13:21 | מאת: לאה פינטו

באיזה משקל תרגישי טוב, לדעתך? מה יהיה זמין בחייך כשתגיעי למשקל הזה שאת שואפת אליו, שאינו זמין לך כעת? מה המחיר שאת מוכנה לשלם? שרון, גם אם מבנה גופך צר, משקלו בתחתית הסקלה לגובהך. אם מבנה גופך בינוני (רגיל, ממוצע) את בתת משקל. אני תוהה מדוע אינך שבעת רצון ממצבך, ומה את בעצם רוצה להשיג. עושה רושם שאת בפוקוס קצת היסטרי על משקל גופך (...רוצה לרזות עוד...עושה המון ספורט....). אינני מבטלת את רצונותייך חלילה, אני בהחלט חושבת ומאמינה שמגיע לך להרגיש טוב עם עצמך ועם גופך, אך אני לגמרי לא בטוחה שזו הדרך. נסי לענות בכנות ובפתיחות על השאלות הללו. והכי חשוב, היום, בלי להיות מודעת, את נהנית מגוף רזה. אל תשחקי איתו יותר מדי. יש לזה מחירים. שלך לאה

29/05/2006 | 21:35 | מאת: הדס

האם יש קשר להשמנה בתקופת הקיץ? למה אני תמיד 2 ק"ג פחות במשקל בחורף ואיך אפשר לפתור את זה? בת 28 משקל 50 1.64

30/05/2006 | 07:07 | מאת: בלה אגמון

שלום רב לך. עושה רושם שנושא המשקל מטריד אותך . למרות שאת רזה (על פי הנתונים שמסרת ) את נישקלת ומוטרדת מתנודות לא ממש משמעותיות של משקל גופך. יש כל מיני סוגים של גוף. יש אנשים שדווקא בחורף עולים ובקיץ יורדים ויש ההפך. משקל הגוף נקבע מפרמטרים שונים ורובו מורכב מנוזלים. עליך לבדוק ראשית האם את רק עולה במשקל או בשומן את זה אפשר לדעת על פי הבגדים אם עלית מידה במיכנסיים או עלית בהקפים את כנראה עלית בשומן אם לא אז תנודות של נוזלים. אני חושבת שחבל להתעסק עם מספרים. אם גופך מגיב בצורה כזאת לקיץ ואחרי זה חוזר להיות כמו שהוא בחורף זו דרכו להיות באיזון. בגישה שלנו בכלל לא נשקלים. התעסקות עם משקל עלולה ליצור בעייה אפה שהיא לא קיימת. בברכה, בלה

29/05/2006 | 12:25 | מאת: טן-טן

לבלה ולאה שלום רב, אני סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס אך המצב מאוד גבולי כך שהרופאה לא ממליצה על טיפול תרופתי אך לא נותנת שום טיפול אחר. אני מטופלת אצל דיאטנית כבר חצי שנה ועושה הכל נכון אך לא משילה קילוגרמים ולא מצרה היקפים. אני בת 22, 1.60, 67 ק"ג. ניתן להסיק מהנתונים שיש לי עודף של כ- 13 ק"ג. מה אני יכולה לעשות באופן טבעי על מנת להאיץ את הפעילות של הבלוטה ללא שימוש בתרופות?? אני מאוד מתוסכלת ומיואשת. דבר זה גורם לי לירידה חדה בביטחון העצמי מכיוון ועד ללפני שנתיים הייתי מאוד רזה ואהבתי את זה. אבקש את עזרתכן במישור הפרקטי. לא נפשית כי זה לא עוזר לי. תודה!

29/05/2006 | 15:02 | מאת: לאה פינטו

ראשית אני מציעה לך לקרוא את תגובתי להודעה של אי (2-3 הודעות מתחתייך). שנית, מה הסיבה שבגינה התחלת ללכת לדיאטנית? אני מניחה שאם היה פתרון תזונתי טבעי או אחר לשיפור תפקוד בלוטת התריס, הדיאטנית המטפלת היתה מביאה לידיעתך ואפילו הרופאה שנמנעת מסיבותיה לאזן אותך באמצעות תכשיר תרופתי. לעניות דעתי אין דבר כזה. יתכן שתפקודה הלקוי של הבלוטה אכן משפיעה מאוד על מצבך הפיזי. עלייך לברר עם הרופאה מאלו סיבות היא לא ממליצה על טיפול תרופתי (יתכן שמפאת גילך או סיבה אחרת) . האם ידעת אותה בנוגע לאופן בו את מושפעת מהמצב? בהצלחה לאה

29/05/2006 | 11:48 | מאת: טלי

שלום רב, ברצוני לשאול את המומחה האם כוסית (100 מ"ל) ביום של יין אדום יבש תורמת לירידה במשקל? אבקש תשובה עיניינית ותמציתית על מנת לא לטעות בהבנה. תודה.

29/05/2006 | 12:52 | מאת: לאה פינטו

לא! אם כן, כולנו היינו צרפתים. אין מוצר בעולם, טבעי או סינתטי, שיגרום לנו לרזות או לרדת במשקל. יחד עם זאת, צריכת אלכוהול ברמת התמכרות אכן תגרום לירידה במשקל אך לא לפני שתדפוק את הכבד. שלך לאה

29/05/2006 | 10:40 | מאת: רויטל

שלום! אני בת 31 משקל 45 ק"ג ואני מאוד מעוניינת לעלות כ 5 ק"ג נוספים עצם העובדה שאני רזה מפריע לי יש לציין שאני אוכלת ולא מעט מה עליי לעשות..... תודה מראש רויטל

29/05/2006 | 11:22 | מאת: לאה פינטו

ודאי יהיו בין הגולשים מי שיסננו מתחת לשפם "איזה כיף לה" או "...מה הבעיה שלה?" או אולי "צרות של עשירים". אני יודעת כמוך שאין זה כך בהכרח. ומתרשמת שזה ממש לא המקרה שלך. מנסיוני, קשה הרבה יותר לעלות במשקל (במקרה כמו שלך) מלרדת במשקל (במקרה של השמנה). את ודאי שייכת לאותו אחוז קטנטן באוכלוסיה (הקצה של עקומת הפעמון, ההתפלגות הנורמלית) שגופו מבזבז המון אנרגיה מסיבות מטבוליות מולדות. אני יודעת להגיד שגם אם זה נראה חלום של כל בעל עודף משקל, "לא כל הנוצץ, זהב הוא". מתוך האמפטיה והרצון הכנה לסייע לך אני מתלבטת. אינני יודעת מה עשית עד כה במטרה לשנות את מצבך ואני מתלבטת בין אם להפנות אותך לדיאטנית שתבחן איתך את תבנית האכילה שלך ותייעץ לך בהעשרתה לבין טיפול בדימוי הגופני - עצמי שלך. ואולי שניהם. הנטיה שלי היא לחשוב שזהו גופך, וכל עוד את חיה חיים בריאים ומספקים (פרט לענין זה אולי) אולי את צריכה להרפות וללמוד לאהוב יותר את מי שאת ואת מה שאת מבלי להתערב ולנסות לשנות. כמו שכתבתי, רב הנסתר על הגלוי ואני מתלבטת. מה דעתך? את רוצה להוסיף לי משהו שיקל על התלבטויותיי? מקווה שגם בלה תתייחס לסוגיה שהעלית. ומודה לך על הענין והאתגר שהבאת בפניי. אשמח להמשך התכתובת איתך שלך לאה

30/05/2006 | 08:41 | מאת: בלה אגמון

שלום לך, האם שללת צליאק ? רזון קיצוני למרות אכילה יכול להיות הסימן היחיד לצליאק לטנטי.

29/05/2006 | 09:40 | מאת: אי

שלום רב, אני בת 35, סובלת מתת פעילות הבלוטה מזה כ- 8 שנים ומטופלת באלטרוקסין, 7 ימים בשבוע 100 מ"ג כל יום. לאחרונה, על אף שאני בגבול הנורמה של הTSH והתזונה שלי מורכבת בעיקר מירקות ואני לא מצליחה לרדת גרם במשקל. התיסכול הוא גדול. אני אדם רזה בד"כ (54 ק"ג 1.64 גובה) ולאחרונה שמנתי למרות שאני לא אוכלת הרבה ו/או מזון שמן. הפחד הגדול הוא שזה יחמיר ויחמיר והיאוש הוא רב. נא עזרתך האדיבה. בברכה

29/05/2006 | 10:40 | מאת: לאה פינטו

הי אי. אני מבינה את החשש שלך ואת התסכול הרב ובשלב ראשון אני רוצה להציע לך לשחרר קצת את המתח והלחץ, להרפות ולהגיע אל הסוגיה הזו שמטרידה אותך מתוך מקום שרוצה לעזור לעצמו. כדי שזה יקרה עלייך להיות רגועה, ללמוד את הענין באופן אובייקטיבי יותר ולבחון את האפשרויות לאט ומתוך מחויבות לבריאותך ולהרגשתך הטובה. לאחר קריאת הודעתך אני שואלת את עצמי כמה שאלות ואציג כאן רק 3: 1. האם התייעצת עם הרופא המטפל בנוגע למינון? 2. עושה רושם שאת חיה תחת כללים דיאטטיים כלשהם. האם אני טועה? תפריט דל שלא מביא עבורך את התוצאות הרצויות ויותר מכך גורם להשמנה (כשע"פ עדותך את די מאוזנתמבחינה הורמונלית). 3. האם ההשמנה היא תופעה זרה לך? חדשה בעולמך? אני מרגישה שחסרים לי לא מעט פרטים ואינני יכולה להעריך האם הגוף שלך מגיב לבעית בלוטת התריס או אולי בכלל לחסך שכפית עליו, מחשבתית והתנהגותית. אשמח להמשך התכתובת איתך, תני לי קצת יותר "בשר". שלך לאה

29/05/2006 | 13:47 | מאת: אי

לאה שלום שוב תודה על האמפטיה..:-) לשאלותייך, אנסה לעבות קצת את תשובתי/שאלתי. חודש הבא אני נפגשת עם אנדוקרינולוג לגבי המינון ולמה אני לא מצליחה לרדת במשקל, וכן לגבי העתיד מה יקרה אם שוב אצטרך להגביר מינון הכדורים. לענין ההשמנה, אם זה חדש לי או לא. כשהייתי בצבא השמנתי כ-17 ק"ג, אותם ירדתי כשהשתחררתי. אכלתי כמויות של 3 אנשים כולל בלילות וג'אנק פוד למכביר. מאז ועד היום חלפו כ-15 שנה והמשקל שלי נע בין 52-54 מקסימום. אני מה שאתן קוראות "רזה טבעי". מה שמטריד אותי, שכשלא כבעבר, כשהייתי עולה קילו שניים הייתי מצמצמת קצת מזון ויורדת אותם בלי בעיה. לענין "ההרעבה" שאולי כפיתי על גופי, בגלל זה אני פונה אלייך. מאחר ואני יודעת שלמזון שאני צורכת יש משמעות מעבר לקלורית יתכן וזאת הבעיה, דיאטה. האם למיטב ידיעתך, כל עוד ההומרונים מאוזנים לא צריכה להיות בעיה לרדת במשקל? שוב בתודה על התייחסותך אי

29/05/2006 | 01:28 | מאת: @נת

1)האם קפה דגנים כמו "צ'יקו" משמין יותר מאשר קפה נטול קפאין כמו "האג"? 2)היכן יש יותר קלוריות? בסוכר לבן או חום? מה נחשב לבריא יותר? תודה.

29/05/2006 | 10:24 | מאת: לאה פינטו

@נת יקרה. אין מזון שמשמין אותנו בדיוק כמו שאין מזון שמרזה אותנו. זוהי תפישה מעוותת, ולצערי רווחת, של המציאות. ב- 30 השנים האחרונות, התעשרנו במוצרי דיאט ולייט מכל הסוגים. אלה היו אמורים "לא להשמין אותנו". הלוואי וזו היתה הבעיה כי אז לא היינו רואים את גרף ההשמנה מרקיע שחקים (במקביל לגרף סוגי וכמויות מוצרים אלה). אני ממליצה לך לדפדף ולעיין בתשובותינו לשאלות שונות בדפי הפורום, זה עשוי להבהיר את גישתנו. בנוגע לשאלה השניה ששאלת. - אותו ערך קלורי - הסוכר החום (האמיתי) עובר תהליך עיבוד קצר יותר מהסוכר הלבן. ולכן קרוב יותר לצורתו הטבעית ומכיל גם מעט ויטמינים ומינרלים. בהקשר זה אוסיף 2 דברים: 1. יתרון הויטמינים והמינרלים זניח. לא הייתי רוצה לחשוב שמי שדואג למשק הויטמינים והמינרלים בגופו נשען על מקור כזה. 2. כשאני כותבת "קרוב לצורתו הטבעית" יש לקחת בחשבון שלא כל סוכר חום הוא אכן כזה גם אם צבעו מעיד על כך (בדיוק כמו לחם מלא) ובנוגע למושג "טבעי" , יש נטיה לקשר אותו תמיד עם בריאות. ועל כך אני אומרת "גם ציאניד הוא טבעי" להבדיל אלפי הבדלות מסוכר חום כמובן. ככלל אני בעד גיוון לגוף ולנשמה.אל לנו להיות קטנוניים מדי עם עצמנו. בתקופה בה השתמשתי בדיאטות לשם הרזייה צרכתי סוכרזית בלבד. היום אני צורכת סוכר (לבן וחום תלוי במצב הרוח ובמה שיש בבית), אני הרבה יותר רזה ובודאי לא משמינה. והבריאות...טפו טפו טפו. למעשה, זהו אחד הדברים הראשונים שלקוחותיי משתחררים מהם (למעט הסוכרתיים שבהם). מקווה שעניתי לשביעות רצונך ואם לא, את מוזמנת להמשיך ולנצל במה זו. שלך לאה

30/05/2006 | 02:13 | מאת: @נת

ללאה, תודה על תשובתך המפורטת :) הרשי לי לנסח את שאלתי מחדש- אני מנסה לשנות את הרגלי התזונה שלי כך שיהיו בריאים יותר ואף יאפשרו לי להפחית מעט ממשקלי. כשם הפורום- "תזונה ללא דיאטה" :)~ מאחר ואני מרבה בשתית קפה (כ5 כוסות ביום) והבנתי כי קפאין עשוי לפגוע בירידה במשקל ובכלל בבריאות- אני מחפשת תחליפים. נאמר לי שקפה נטול הוא לא בהכרח בריא יותר. לכן ברצוני לעבור ל"צי'קו" משקה הדגנים. אך חשוב לי לדעת אם ערכו הקלורי גבוה משמעותית בהשוואה לקפה נטול כמו "האג". (כדי לא ליצור מצב של "תפסת מרובה- לא תפסת" בנסיון ההפחתה במשקל). זו היתה השאלה בעצם :) כנ"ל לגבי שימוש בממתיקים- אני מתלבטת האם שימוש בממתיקים המלאכותיים לסוגיהם לא יצור יותר נזק מתועלת, בהשוואה לסוכר. אשמח לקבל התייחסותך והמלצותייך...שוב תודה.

שלום רב במעבר בשימוש תרופת סימוביל מ- 20מ"ג ל- 40מ"ג קפצו ערכי בדיקת CPK לרמה של 600ul, ובהמלצת הרופא המטפל חזרתי להשתמש ב - 20מ"ג. בנוסף אני גם משתמש באספריו כטיפול מניעתי. אני גם מתאמן בחדר כושר במשקולות 4 פעמים בשבוע ומשתמש בתוסף תזונה המכיל גם Synephrine HCL, וגם Yohimbine HCL. שאלתי: האם במצב כפי שתארתי אני חושף את עצמי לסכנה?? אודה לתשובתך בברכה נתן

29/05/2006 | 10:50 | מאת: לאה פינטו

ראשית התנצלותי על המתנתך לתשובתי. בעיני, תוספי מזון הם ענין רציני שדורש התייחסות רצינית. אני באופן אישי מרגישה שחסר לי ידע מעמיק על מנת לייעץ לך. עד כמה שידוע לי עדיין לא יצאו מחקרים אפידימיולוגיים וקליניים מקיפים ומהיימנים דיים שהעידו על השלכות חיוביות ושליליות של נטילת תוספי מזון על בסיס קבוע. אני חושבת ששאלתך במקומה ומתרשמת ממך כמי שלוקח אחריות לבדוק באופן אישי את הענין. אני רוצה לייעץ לך לאסוף מידע ממספר גורמים, בינהם; פורום רוקחות והרופא המטפל. צר לי שאינני יכולה לספק מעבר לכך ואני בהחלט מבינה את הדילמה. דבר נוסף שמעניין אותי הוא מדוע אתה נוטל את אותו תוסף? מה הוא מיועד לשרת? אשמח לתשובותיך שלך לאה

30/05/2006 | 10:53 | מאת: נתן

לאה שלום תודה על תשובתך, וכמו כן על כ??נו?ת דבריך לשאלתך אני משתמש בתוסף לצורך הורדה במישקל וחיטוב. כאשר הפעולה העיקרית של התוסף היא הורדת % השומן בגוף. אני משלב את אימוני הכוח והאירובי עם התוסף, והתוצאות מצויינות. במיוחד כאשר הירידה במשקל היא בעיקר בשומן ולא במסת השריר. בברכה נתי

25/05/2006 | 21:42 | מאת: עודד

לפני כ 5 שבועות שברתי את עצם הרדיוס ביד במהלך פעילות ספורטיבית . . טופלתי בסד גבס ארוך במשך כשבועיים .לפני שבוע בוצע צילום שהראה סימני איחוי של העצם. כיום אני בתנועה מלאה של המרפק אך עדיין סובל מכאבים במרפק. אושר לי להתאמן בשחיה אך לא לחזור לפעילות ספורטיבית בחודש הקרוב. שאלתי האם ישנם ויטמינים או כדורים כלשהם שיכולים לסייע בזירוז ההחלמה ובניית העצם שכן אני צריך לחזור לכשירות ספורטיבית בהקדם האפשרי . אודה לתשובתך. בברכה

25/05/2006 | 22:44 | מאת: לאה פינטו

זו המלצתי המיידית. אנשים נוטים להתעלם מאמצעי ריפוי זה שמשמעותו פשוט לנוח ולתת לגוף לעשות מה שהוא יודע לעשות מצויין ובאופן יסודי, פשוט אל תתערב רק תתמוך ותאפשר. כבד את התכונה והיכולת המדהימה הזו. ככלל, אני מתנגדת להאצת תהליכים, חיי אינסטנט. אני מניחה שאתה מטופל באופן מקצועי, היה סבלני לתהליכי חיים ואולי גם... לעצמך. כאב הוא דרך של הגוף לאותת לנו על תהליכים פנימיים שיש להסב אליהם תשומת לב. גופך מבקש רכות והגנה בזמן שהוא עוסק במלאכת הריפוי. זו הדרך שלו לאותת לך לא למהר ולחזור לשגרה. אינני רוצה להתעלם מהדחיפות שהצגת. אני יכולה להניח שאתה ספורטאי מקצועי? הישגי? ועדיין.... ואם בכל זאת תבחר לזרז ענינים, אני מציעה לך לפנות לפורום או לאתר שעוסק ברפואת ספורט ולהתייעץ עם מומחים בתחום כדי לא ליצור פגיעה לטווח ארוך. מאחלת לך המון בריאות והמון...סבלנות לאה

25/05/2006 | 10:02 | מאת: יורם יפרח

שלום למומחיות האים רצוי ומומלץ לישתות תה טיבטי ביזמן תהליך הארזיה מה התועלת בתה הזה???? ומה הנזקים שהוא עלול לעשות אים ביכלל????????????? אודה לכם אים תיתנו לי תשובה לעניין...

25/05/2006 | 12:41 | מאת: בלה אגמון

שלום רב, תה טבטי מכיל משלשלים.מכיון שרוב משקל גופנו מקורו בנוזלים הרי שמניפולציה על הנוזלים תגרום פנטזיה של ירידה מהירה במשקל. הנזק הוא פגיעה במנגון הטבעי של התפנות, צביעת המעי בצבע שחור מה שנקרא מלנוזיס קולי, איבוד וטמינים ומנרלים חיוניים. בברכה, בלה

24/05/2006 | 07:07 | מאת: א

בלה ולאה - שלום, בהרבה מתשובותיכן בפורום אתן מביאות כדוגמא וכמצב שאליו יש לשאוף את "הרזה הטבעי" - אשמח אם תסבירו למה בדיוק אתן מתכוונות במונח/הגדרה "רזה טבעי". ובהזדמנות זו רוצה להודות לכן על תשובותיכן המעניינות והסבלניות לכלל הפונים. תודה ! א.

24/05/2006 | 07:35 | מאת: בלה אגמון

שלום א. תודה על השאלה שמאפשרת לנו להסביר יותר טוב . רזה טבעי זה הוויה - צורת מחשבה, הרגשה ותפיסת עולם. אדם רזה טבעי מתיחס לאוכל כאל פעילות טבעית שהגוף זקוק לו כמו שינה, נשימת אוויר ועוד. הוא אוכל בחלוקה של בערך 90 אחוז מול 10 אחוז. תשעים אחוז הוא אוכל מתוך רעב פיזי ועשר אחוז מזונות של כיף (צורך בטעם טעים , גירוי בלוטות הטעם, סיפוק הסקרנות לגבי טעם ספציפי של מזון ). אדם רזה טבעי לא סופר קלוריות, לא מגביל את צריכת המזון שלו ולא מרגיש אשם כשהוא רעב. הוא לא מנסה לדכא רעב, לא אוכל מזונות דיאט, וכל ההתחסות שלו לאוכל היא רגוע וטבעית. הוא מקשיב לגופו - גופו אומר לו מתי הוא רעב על פי סימנים פיזיולוגיים ברורים. כשזה קורה הוא שואל את עצמו מה בא לו לאכל ונותן לעצמו את האכל הזה. מכיון שמותר לו הכל הוא בדרך כלל יבחר את המזון המתאים לגופו באותו רגע. כשהוא אוכל הוא אכל מתוך הנאה מלאה וסיפוק בלי מלחמה פנימית וכעס על מה שהוא עושה. הוא לא מבטיח לעצמו קיזוזים אחרי הארוחה ולמעשה שוכח את נושא האכילה מיד אחרי שגמר לאכל. אדם רזה טבעי מקשיב לגופו ומפסיק לאכל כשהוא שבע. הוא לא מסוגל לאכל כשמגיע נקודת השובע גם אם - יש לו עוד הרבה אכל טעים בצלחת, החברה מאד משדלת אותו לאכל, או לא נעים לו מהמארחת . כשהוא גומר לאכל הוא שוכח את כל עניין האכל עד לפעם הבאה. אדם רזה טבעי לא אוכל אכילה רגשית - הוא לא מבין איך אפשר לאכל כשלא רעבים????????? כשהוא עצבני, כועס, בחרדה, משועמם או מתרגש הוא עושה דברים אחרים על מנת להתמודד עם רגשות אלו - הוא לא אוכל. רזים טבעי לא עושים דיאטה ונשארים רזים. כולנו נולדנו רזים טבעי - ההוכחה הכי גדולה לכך זה תינוקות. הם אוכלים בידיוק על פי כללים אלו , שלצערנו הולכים לאיבוד אצל רבים תוך כדי תהליך של גדילה וחינוך. ההויה הזאת מתקלקת מאד כשעושים דיאטה. בשיטה שלנו אנחנו מאמנים אנשים לחזור להיות רזים טבעי תוך שימוש בכילים טיפוליים רבים ,ותוך התאמה של ההתערבות לבן אדם הספציפי ולצרכים שלו. לאה אנא תתיחסי גם את. אני מאד אוהבת לקרוא את התשובות שלך שנותנות זווית אחרת ומשלימה מאד לשלי. בברכה בלה

24/05/2006 | 07:53 | מאת: א.

בוקר טוב בלה ותודה על התשובה המעניינת והמפורטת. אני מניחה שלא הרבה אנשים בחברה שלנו הצליחו להשאר "רזים טבעיים". והשאלה היא האם ניתן לשחזר את אותו "טבע רזה" לאחר כל כך הרבה שנים של דיאטות או הפרעות אכילה. מעיון בתשובותיכן אני מניחה שאתן מאמינות שכן וברור לי שזה מאוד אישי ותלוי באינספור פרמטרים - אבל אני עדיין שואלת את עצמי האם לאחר כל כך הרבה שנים של אמונה אדוקה ב"דת הדיאטה" עד כדי התפתחות הפרעות אכילה למינהן וחברה שכל כך סוגדת לרזון עד תת תזונה - אפשרי באמת לעשות כזה שינוי אדיר. האם זה אפשרי במצב כמו היום בו אנשים ממש נולדים לתוך מוסכמות חברתיות כל כך חזקות לעשות את השינוי. אשמח לשמוע את דעתכן בנושא.

23/05/2006 | 01:31 | מאת: דנה

רציתי לדעת לגבי כדורי רזין , האם כדאי לקחת ומה הסיכונים ואם יש,,, אוסיף גם שבעבר עברתי ניתות כריתת כיס המרה, האם זה מסוכן עבורי ?? אודה מראש

23/05/2006 | 08:00 | מאת: לאה פינטו

בכל הנוגע לכדורים ולפרמקולוגיה אני מציעה לך לפנות לפורום רוקחות ותרופות (בדף זה תמצאי קישור בצד ימין). האם כדאי לך לקחת? אם זה למטרות הרזייה, אין תכשיר פרמקולוגי שאני ממליצה עליו. זוהי לא דרכה של הגישה בה אנו עובדות. שיהיה יום נפלא לאה

28/08/2007 | 12:19 | מאת: דיקלה

אני רוצה להתחיל בדיאטה עם כדורי רזין ורציתי לדעת אם יש בהם סיכון ואם הם עוזרים ותוך כמה זמן בערך רואים תוצאות?

שלום רב ! אני גבר בן 39 גובה 185 ס"מ ומשקלי כ90 ק"ג (לפעמים פחות קילו או שניים ) כל הגוף שלי פרופורציונלי ונראה טוב . אני שרירי בכל בחלקים כולל בבטן. עוסק בעבודה פיסית והולך הרבה ברגל. לא מעשן ולא שותה אלכוהול . למרות כל אלה יש לי כרס מעצבנת וגדולה ושום דבר לא הצליח לי עד היום כדי להוריד אותה הייתי רוצה לדעת מה מותר ומה אסור בענייני אוכל ואולי להרכיב תפריט בריא אשמח לקבל עזרה בנושא . בברכה : שלום .

23/05/2006 | 07:30 | מאת: בלה אגמון

שלום רב, יש סיבות רבות לכך שיש בטן גדולה. מבחינה בריאותית זה אכן לא רצוי וכדאי לפעול בכיוון של שינוי המצב. אם אתה פעיל גופנית יתכן שתזונתך זקוקה לשיפור. בפורום שלנו לא נותנים תפריטים , זה פורום של הרזיה ללא דיאטה ותפריט זה אחד המריכבים הבולטים של דיאטה.

23/05/2006 | 07:56 | מאת: לאה פינטו

אני לא מכירה תפריט תזונתי להורדת כרס. אינני יודעת מה עשית עד היום כדי לשנות את מצבך וגם אינני יודעת למה אתה מתכוון כשאתה מעיד על עצמך כ"פעיל פיזית". אם אתה מחפש מידע ספרותי בנוגע לתזונה נכונה לא חסרים אתרים ופורומים בנושא. סך הכל נראה שאתה מסב תשומת לב מיוחדת לבריאותך ולהרגשתך וזה מרשים. אני יכולה לאמר לך שמה שתמיד עובד על הבטן זה פעילות ממוקדת שמחזקת את חגורות השרירים סביב מאגרי שומן ואיברים פנימיים באזור הבטן. עם הגיל, גברים שמבנה גופם והרכבו שרירי בד"כ, מוצאים עצמם מתמודדים עם הכרס ונדרשים לתחזק את מה שבעבר היה משורטט טבעי ו"קשור" היטב לגב. אם זה חשוב לך אני בטוחה שתמצא את הדרך להשיג זאת. בהצלחה. לאה

22/05/2006 | 19:57 | מאת: הילה

ללאה ובלה שלום! יש לי שאלה אם בן אדם באמת צריך לאכול רק שהוא רעב ולא מעבר לכך לפעמים קורא לי ימים למשל היום שמהבוקר אכלתי יוגורט דל שומן וסנדויצ' קל עם גבינה רזה ועוד סנדויצ' עם גבינה רזה והסכום האנרגטי של המזון הזה הוא זעום ואני לא רעבה לאחר מכן אז מה זה אומר שאני לא יאכל עוד באותו יום כי אני לא רעבה?

22/05/2006 | 21:55 | מאת: לאה פינטו

קודם כל בואי נוציא את המילה "צריך" מהסמנטיקה בתכתובת ביננו. (אישית, המילה הזו מעוררת בי פריחה). אנחנו לא צריכים שום דבר, כל דבר שאנו עושים טומן בחובו רווח כלשהו עבורנו, ולכן אנחנו עושים כי אנו רוצים (לא צריכים אלא רוצים). ולעניננו. אם אינך מרגישה רעבה (עם דגש על המילה "מרגישה") זה אומר שהגוף אינו זקוק לרכיבי תזונה כלשהם, הוא אינו זקוק למזון. נקודה. אם כך, מדוע שתחושי אי שקט נוכח המחשבה שלא תאכלי יותר היום. יתכן והגוף יאותת לך feed me בעוד שעתיים ויתכן שלא עד מחר בבוקר. אני, אינני סופרת לך את הקלוריות ומציעה גם לך לא לעשות זאת, הקשיבי לגופך. יהיו ימים שתזדקקי ליותר ואני חוששת שתפרשי זאת כ"אכילת יתר" וזו עשויה להיות שגיאה מרה שתוביל לתחושת תסכול אולי אפילו רגשות אשם והופ אט אט נוחתת לה המוטיבציה. נפלא בעיני שזיהית כי אין מדובר ברעב ביולוגי. סמכי על גופך. יחד עם זאת, אוסיף בקצרה, אין אדם בעולם שאוכל רק כשהוא רעב. אך אצל אנשים רזים, הנטיה הזו היא מינימלית. שיהיה לך ערב נעים לאה