פורום הרזיה ללא דיאטה

לדעתי התפתח כאן ויכוח לא רלוונטי. הגדרות של "אדם רזה" או "אדם שמן" הן הגדרות אישיות של כל אחד לגבי גופו - מעבר למדדים מדעיים כאלה או אחרים. אלא אם כן יש בעית בריאות ואז הסיפור שונה. מה שעושה השיטה של "הרזיה ללא דיאטה" - משנה את דפוסי החשיבה של האדם השמן (זה שמרגיש שמן- אחרת הוא לא היה מגיע ל"טיפול" כזה או אחר בסוגיית משקלו), לדפוסי חשיבה של אדם רזה - אדם שמרגיש בסדר עם משקלו - ולא מטריד את עצמו בסוגי מזון מסויימים, או בכמויות מזון מסוימות, או בשעות אכילה כאלה או אחרות וכד'. אדם רזה אוכל כשהוא רעב, נהנה מהמזון שהוא אוכל, ונושא האוכל אצלו הוא בעל חשיבות קיומית כמו הצורך להשתמש בשרותים, או הצורך להתרחץ, כמו הצורך לישון וכד'. אצל אנשים שמנים בדרך כלל נושא האוכל כרוך ב"טקסים", "יסורי מצפון" מסוגים שונים, הלקאה עצמית, חוסר הערכה עצמית - בנושא השה בלבד. אין צורך לדבר על איזון נפשי כזה או אחר בצורה כללית. כמובן שיש אנשים רזים לא מאוזנים נפשית ויש אנשים שמנים שמאוד מאוזנים נפשית - וכל זאת בהתאם לנורמות המקובלות בחברה בה אנו חיים. האיזון הנפשי שהוזכר כאן בתהליך "הרזיה ללא דיאטה" הוא איזון נלמד שבעזרתו מפסיקים להלחם במזון ובמה שהוא מסמל עבורינו. מפסיקים את ההלקאה העצמית וההתייסרות בכל פעם שאוכלים "אוכל אסור" ועם כל זה יורדים במשקל בקלות והנאה - והאמינו או לא יש דבר כזה!!!!!!!!!! לכן הויכוח לא רלוונטי - כי כל אחת התווכחה על דברים שונים וכללים מדי. בהצלחה וכל טוב לכולן!!!!

ובכלל מי ביקש ממך להתערב ולהעיר לי. הפורום כאן הוא במה חופשית וזכותי להביע את דעתי. אם זו דעתך בקשה. אל תפני חץ אליי. אני לא מחפשת לריב ולהתווכח. ודרך אגב לגבי השימוש במילים "אדם רזה" - אולי תשתמשו בביטוי אדם עם משקל תקין. אני מכירה הרבה מאוד אנשים רזים שיש להם אובססיה בלתי פוסקת ביחס למה שהם אוכלים. ועם כל הכבוד למשקלי לא הייתי רוצה להתחלף איתם ולוא לרגע. לילה טוב!

ערב טוב, לאה, בהחלט כל מה שכתבת יכול להיות נכון לגבי חלק מהאנשים שמנים או רזים, ויהיו כאלה ש"איזון נפשי" וכל המתלווה לכך יתאים להם . אין לי שום בעיה עם כך ! אבל כמו שכתבתי, יש כל כך הרבה גורמים אחרים שמשפיעים על העניין וכדאי שתקראי את דברי שוב, אינני רוצה שו ב לעצבן כאן את מישהו. לכן, נראה לי שזאת טעות לתת את עיקר כובד ההצלחות בדיאטות לשיטה זו, ולתת את הרושם שדיאטה הכי פשוטה , פשוט לאכול קצת פחות וקצת יותר נכון, גם היא יש לך ערך. מה שחרה לי, זה שגברת פינטו רמזה / שאלה אם נורית ואני חיפשנו במה להתבטא בגלל שאנחנו מתוסכלות מאיזושהי סיבה. ציפיתי שהיא תבין שהתבטאה לא בצורה ראויה (הרי מותר לאנשים לטעות..) , אבל במקום זה היא מצאה לנכון למחוק את הודעתי האחרונה. חבל מאד בשבילה. מיותר לציין, שאין לי שום היכרות עם נורית, ובמקרה הגענו להחליף דעות באותו עניין. המון בריאות לך, איריס

רציתי להגיד לך, שגם את הודעתי הקודמת לאה פינטו מחקה. ואני בהחלט מסכימה איתך לגבי מה שכתבת. גם לי מאוד חרה הצורה שלאה פנתה אלינו כאילו אנו כאן כדי לבטא את תסכולנו. נראה לי שהיא מאוד עסוקה רק באמת שלה ולא רואה לצדדים. היה נעים להכיר אותך ושיהיה לך לילה טוב וחיים נהדרים.

.

אני חושבת שזה מאוד לא מקצועי ומעליב להגיד לי שמצאתי פה במה להביע את התסכול שלי. אין לי שום תסכולים בקשר לאוכל ואני חיה בשלום עם המשקל שלי והגוף שלי. מקווה שתקחי את דבריי לתשומת ליבך.

מעומק לבי, שמחה בשבילך. ויתכן שמתוך המקום השלו והנפלא של חיים ביחסים טובים ובריאים עם גופך ועם עצמך, קשה להבין את עולמו של הנאבק המתמיד במשקלו ובמזון בחייו. כמאמנת לתהליכי שינוי (בהרזייה), אני רוצה להסביר שתפקידו של המאמן הוא לשאול שאלות כי התשובות הטובות ביותר נמצאות בכל אחד מאיתנו, עמוק פנימה. וכן לפעמים השאלות לא נוחות. צר לי שבחרת לפרש את שאלתי כקביעה לגבייך. כיוון שאיננו מכירות אין דבר רחוק יותר מלייחס לשאלתי קביעה כזו או אחרת כלפייך. זה לא יהיה הוגן ולא יהיה מקצועי, את צודקת. מקווה שהארתי והובנתי. שלך לאה פינטו

שלום. יש לי עיכול מאוד איטי (נכנס לשרותים פעם ביומיים-שלוש) והבנתי שיש דרכים בריאות וטבעיות לזרז את העיכול (במקרה שלי זה להילחם בכרס קטנה ואני גם מתאמן במכון כושר לאחרונה) לצערי אין לי אפשרות לממן תזונאי וכו' (ברור לי שזה הכי טוב) אבל הבנתי שיש דרכים טבעיות, אשמח לשמוע עליהן. למשל שמעתי על : - כף שמן זית כל בוקר (רופא אמר לי על זה) - לאכול קצת חריף (זה מה שאני עושה אבל אני יודע שזה לא הכי טוב כי זה קורע לי את הקיבה) - לאכול כל 3 - 5 שעות ארוחות קטנות - תפוחי עץ. מה עוד ?

כמה דברים כלליים ביותר שאני יודעת: עם הקימה בבוקר, דבר ראשון - 1-2 כוסות מים פושרים. עוד טיפ - להשרות כמה שזיפים מיובשים בכוס מים חמים בערב, לכל הלילה, ובבוקר לשתות את המים ולאכול את השזיפים. רצוי לאכול פירות וירקות עם הקליפה. דייסת שיבולת שועל (קווקר) יש כאלה שאכילת בצל עוזרת להם. בכל מקרה זה מאד אישי וכל אחד צריך למצוא לעצמו את מה שעוזר לו. גם בקופת חולים אתה זכאי לייעוץ אצל תזונאי, בהמלצה של רופא המשפחה.

ראשית, אחזור על דבריה של שלומית, דיאטניות בקופ"ח הן חלק מהשרות העומד לרשותך, אין צורך לשלם באופן פרטי על בעיה מסוג זה. שנית, לפני שנקפוץ להמלצות, לעצות ולטיפים, חשוב להבין את התופעה עצמה. ומה שאתה מתאר לא נהיר לי דיו. מהו עיכול איטי? האם אתה מתכוון לעצירות? מי קבע שהעיכול הוא איטי? ובעצם השאלה היא, איטי, יחסית למה? האם מדובר במשהו חדש שאתה חווה? אלו תחושות נילוות (בטן נפוחה, כבדות, כאב וכ"ו)? יש אנשים שאצלם, יציאה אחת ליומיים ואף שלושה היא נורמלית לחלוטין. כדי לעזור לגוף, צריך קודם כל להבין אותו. רוצה להבהיר את המושגים. בעוד עיכול הוא תהליך הטיפול של מערכת העיכול במזון (פירוק וספיגה לדם), עצירות נוגעת להפרעה בהפרשת פסולת. כך יכול להיות שהעיכול תקין לחלוטין אך הבעיה היא בגירוי ליציאה - ואז זו עצירות ואין לזה קשר לעיכול איטי או מהיר. סיבות נפוצות לעצירות (שמוגדרת ספציפית לכל אדם ואדם, כמספר יציאות נמוך מהנורמלי עבורו) הן: צריכה בלתי מספקת של נוזלים צריכה בלתי מספקת של סיבים תזונתיים (מקורם בירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים) אי מתן מענה לגירוי ליציאה (ככה בד"כ מתחילה עצירות המוכרת מהשרות הצבאי) העדר פעילות גופנית המסייעת לפריסטלטיקה, לתנועתיות, של שרירי מערכת העיכול (זו אחת הסיבות לשכיחות עצירות נוכח שברים שמגבילים תנועה). בד"כ לאחר שאנו שוללים אפשרויות אלה, עוברים לבדיקות קצת יותר משמעותיות (ממש לא נשמע לי המקרה שלך). אני משתדלת מאוד להמנע מהמלצות לשימוש בחומרים לקסטיביים, בעיקר אצל אנשים צעירים ובריאים. חומרים לקסטיביים הם מעין חומרים משלשלים כמו אלה המצויים בעלי סנה, בשזיפים (טבעי לגמרי אך לא בהכרח מומלץ. ואגב כדאי להזהר עם המושג "טבעי". כידוע, גם ציאניד הוא טבעי לחלוטין, להבדיל אלפי הבדלות ועדיין) וכ"ו. הגוף מתרגל אליהם ובהמשך מגיב להם פחות ופחות. שי, הגוף שלנו מלמד אותנו על מה שקורה בתוכנו פנימה באמצעות מסרים העוברים בצורת תחושות (התודעה מדברת במילים ובמחשבות, הגוף באמצעות רגשות ותחושות). לפני שרצים לתת מענה, נסה קודם להבין מה הוא צריך, באמת. מקווה שלא סיבכתי אותך. ואם כן, חדד לי מה לא ברור ובכל מקרה כפי שכתבתי בתחילה וכפי שהציעה שלומית, גש לדיאטנית בקופ"ח (פנים מול פנים) שתוכל לתת לך מענה אישי יותר. בברכה לאה פינטו

סובין חיטה עם אשל, בבוקר, לפני האוכל. גדול! ;)

בהחלט יש בו משהו-אולי איזשהו רעיון שאפשר לשלב בתוך הדיאטה (למשל לא להגביל עצמך בתפריט מסויים שאסור לחרוג ממנו וכדומה), אבל לדעתי בהחלט יש לקבוע כללים מסויימים וברורים כאורח חיים (למשל בנוגע לאכילת לילה ופעילות גופנית). אם לא, אז בעצם אתן טוענות שאין אנשים שמנים בעולם, אלא רק אנשים שניסו דיאטות ולא הצליחו וזה ממש לא הגיוני. הרי חלק מהאנשים נולדו ככה ושמנים מילדות-וחלקם השמינו במהלך גיל ההתבגרות בלי קשר לדיאטות, מעין "תהליך טבעי". פרט לעניין שהם לא יחזרו לסמוך על הגוף שאכזב, ובצדק-יש את העניין שהגישה שלכן לא תתאים לאותו אדם, או בכלל לאנשים מסויימים (פגועים במרכז הרעב והשובע, אנשים עם גורמי השמנה אחרים וכו).

שלום אלאינה. אין אפשרות לשלב הרזיה עם דיאטה והרזיה בלי דיאטה. הגבלות חוקים וגבולות יצרו מרד פנימי קונפליקט ועליה במשקל. כדי להפסיק אכילת לילה לא יעזור אם תגידי לעצמך לא לעשות את זה וכי מתי אמירה, ענישה, מלחמה משנים משהו. כדי להתגבר על אכילת לילה חשוב להבין מה היא משרתת ולתת מענה אמיתי לצורך שיצר אותה. אני לא טוענת שאין אנשים שמנים בעולם אבל אני טוענת שאין אנשים שנולדו שמנים. כולנו נולדנו רזים טבעי (ובהגדרה זו אני לא מתכוונת לתת משקל מחריד המוצג כדגם ליופי נשי על ידי דוגמניות צעירות בנות 14 שחלקן סובלות מהפרעות אכילה) אנשים מתנתקים מגופם, מצרכים שלו והופכים לשמנים על ידי חינוך. אולי הילד הקטן לא עשה דיאטה אבל הוא מראה מצוינת לאמא שלו שכל הזמן עסוקה או בדיאטה או בהגבלת מזונה או מזונו. לכן ילד שמן מבטא את משפחתו ודיאטה לא תעזור לו. רשות לאכל הכל לא גורמת לנו להשתולל ולאכל בלי הגבלה להפך היא משחררת . בברכה בלה

ובן אדם משנה את החשיבה שלו והופך לחשוב כמו בן אדם רזה. ודרך אגב למה אתן משתמשות במילה אדם רזה. כאילו רזים הם כאלה בריאים. אני מכירה הרבה רזים שלא ממש בריאים לא בגופם ולא בנפשם. ומיותר עכשיו שתעשו לי הרצאות. כי ראיתי את התשובות שלכן לפונים הקודמים.

נכנסתי לפורום זה באופן מיקרי וגם אני קראתי כמה תשובות שלכן, וקצת מוזר לי כל הנושא הזה של חשיבה, איזון נפשי וכו'. כמו שנורית כתבה, גם אני חושבת ש"רזה" אינו בהכרח רצוי ובריא. מה שנכון יותר זה להיות בעל מידות גוף תקינות, בינוניות ולהרגיש טוב עם זה. אם זה על פי ה- bmi או לפי היקף המתניים בנוסף לכך.. גם אם יש מידה מסויימת של השמנה, זה שונה כאשר זה באיזור הבטן שזה לא כל כך רצוי לבין השמנה "ים תיכונית" כלומר באיזור הישבן והירכיים. , (לפחות לגבי נשים) וזה בכלל לא נורא כל כך. להיפך - כנגד אוסטיאופורוזיס זה אפילו טוב. ולמי שיש עודף משקל באמת, ומקבל עצה מרופא שעליו להוריד במשקל, אז הפתרון הוא לאכול קצת פחות, וכן במקביל לעצות של תזונאית ולהימנע ממזון שמן, ממתקים וכו' וזה מה שקובע, בדרך כלל. תמיד יש יוצאים מן הכלל וזה כבר סיפור אחר

איריס ונורית היקרות. אני שומעת היטב את ההתנגדות שלכן לגישה ומקבלת אותה בברכה. שמעתי טענות כאלה הרבה פעמים ובעיני זה טבעי ובסדר גמור. אנחנו מציגות גישה מסוימת להרזיה איזון ושינוי הרגלי אכילה. אני באופן אישי התחברתי מאד לשיטה אחרי כמעט עשרים שנה של עבודה כדיאטנית רגילה בבית חולים וקופת חולים. במהלך עבודתי פגשתי מאות אנשים בעלי עודף משקל ונתתי להם הנחיות תזונתיות שיעזרו להם לרזות .לצערי למרות מקצועיות אנושיות ורצון רב שהפגנתי לא הצלחו מטופלי להגיע לאיזון פנימי מיוחל .הם היו יורדים אומנם במשקל אבל היו סובלם, רעבים ומדי פעם היו להם בולמוסים. ניסתי לשנות כל פעם את הרכב התזונתי של התפריט להוסיף מזונות עשירים בסיבים ולגוון וכמובן שהייתי תומכת אמטפים ומבינה ,אבל זה לא באמת עזר. אלה שירדו הרבה וחוו הצלחה הגיעו חזרה לטיפולי אחרי שנים כשכל מה שהורידו חזר. לו הייתי רואה שזה קורה רק אצלי הייתי מגיע למסקנה שמשהו בדרך בה אני עובדת לא טוב ומתקנת אותו ,הבעיה היא שכל חברותי וגם כל מאמר מדעי שקראתי בניסיון להבין מה קורה פה נתן תוקף למה שקרה לי. הסטטסתיקה העגומה של חזרה למשקל הקודם של 95 אחוז מאנשים בעקבות הדיאטה הרגיע מצד אחד (הבעיה קיימת לא רק אצלי) אך תיסכלה מאד מצד שיני (אז איך באמת עוזרים לאנשים לרזות לתמיד?). נחשפתי לשיטת הרזיה ללא דיאטה לפני מספר שנים כשפגשתי בכנס דיאטנית אמרקאית שבאה להרצות על השיטה. בהתחלה גם אני הגבתי בחוסר אימון - מה זה הפנטזיה הזאת? אבל מכיון שהסתקרנתי התחלתי לחפש חומר בנושא וקראתי הרבה ספרים ומאמרים על השיטה. השיטה חשפה בפני מספר אמיתות שידעתי מזמן . 1 דיאטות לא עובדות. בטווח קצר הן אולי עוזרות אך בטווח ארוך מיצרות עודף משקל עוד יותר גדול. 2 עשיית דיאטה גורמת נזק נפשי וגופני ומכניסה את האדם לסחרור ומעגל של הרס עצמי. 3 דיאטה היא תעשיה המגלגלת מילארדי דולרים ויש הרבה גורמים שמאד מעונינים להשאיר אנשים במעגל הדיאטות. 4 אנשים רזים טבעי חושבים פועלים ומתנהגים אחרת סביב נושא של אכילה והם לא עושים דיאטה. חשוב להבין כשאומרים רזים טבעי אין הכוונה לרזון המוצג בתקשורת. רזים טבעי זה אנשים שנמצאים במשקל מאוזן המתאים לגופם אין משקל אחד נכון 5 עודף משקל ואכילה לא מאוזנת הם סימפטומים לקונפלקטים פנימיים לא מודעים, דרכי חשיבה ותפיסות מוטעים ולא פונקציונליים. דיאטה לא פותרת קונלפקטים אלה אלא רק מעצימה ומחריפה אותם. אחרי שהבנתי אמיתות אלו הלכתי ללמוד כילים טיפוליים רבים שיעזרו לי להשתמש בשיטה הזו בצורה מקצועית וטובה. פגשתי את לאה תוך כדי המסע שלי ושתנו שמחנו לראות שיש עוד דיאטנית שמרגישה כך. לאה הגיע למסקנות דומות לשלי בדרך משלה ועם כילים טיפוליים אחרים. כיום אני יותר מתמיד בטוחה ביעלות השיטה הזאת. היא נותנת למטופלי הרבה יותר מהרזיה היא נותנת תחושה של שלווה שלום פנימי עוצמה וכח. אז בואו נבהיר שוב. זה לא הוקוס פוקוס. זה לא לאכל המון מזון לא בריא ולא להתעמל וצר לי אם הבנתם את זה כך. זה פשוט ללמוד להקשיב לגוף לצרכים שלו לרצונות שלו לתזונה שהוא מבקש למתי הוא אומר אני רעב עכשיו לאכל ועכשיו למנוחה ומתי הוא אומר שבעתי. אנחנו לא כופות גישה זו על אף אחד. מי שזה מתאים לו יתנסה מי שלא ינסה במקומות אחרים אחרי הכל זה גופו והוא צריך להחליט איך הוא מטפל בו. לאה יקירתי אנא הוספי גם את את נוקדת מבטך המאירה. בברכה בלה

איריס ונורית יקרות. ראשית התנצלותי על כך שלא קראתי כלל את המשך התכתובת. מהודעות הפתיחה שלכן לא נראה לי שיש לי מה לתת לכן. אם יש שאלה ספציפית שמבקשת לדעת ולהבין, אשמח לכבד אתכן ולענות מתוך תפישת עולמי, נסיוני המקצועי, הידע והרצון הטוב. סליחה אך אין לי נטיה להכנס דרך דלתות סגורות. עמדתכן בהחלט ברורה ומובנת וגם רוח הדברים הועברה בצלילות רבה. ולפני שאני נפרדת בידידות, באמת רק מתוך סקרנות שאלה כנה אחת (ואנא, התשובה איננה בשבילי, אלא בשבילכן)... מה הביא אתכן לפורום הזה? ויותר מכך עורר בכן צורך להתריס? האם כי אתן עדיין מחפשות תשובה הולמת? האם כי מצאתן במה לבטא תסכול (שקיים מסיבה כלשהי)? מדוע הפורום וגישתנו מעוררים אצלכן כעס? התנגדות? איפה האיום בדיוק על תפישת עולם כ"כ מוצקה שלכן? אלה הן שאלות מאוד חשובות בעיניי ואני מפנה אליכן באהבה ובאיכפתיות רבה. ואגב, כל תשובה שתתנו (לעצמכן, כי אני לא חשובה כאן כלל וכלל) היא לגיטימית ביותר. מאחלת לכן הצלחה רבה בכל דרך שתבחרו. שלכן בכבוד רב לאה פינטו

לאה שלום, תודה על דברייך. מה הביא אותי לפורום ? - סקרנות בלבד מה עורר צורך להתריס? - זה לא עניין להתריס. זה העניין לתת לכן להבין שכל דבר יש להעמיד במקומו, כלומר - לא ליצור רושם שדיאטה כזו או אחרת "קונבנציונלית" לא עובדת ברוב המקרים, על סמך נסיון בקופת חולים או על סמך אמונה כלשהי, מכיוון שזו הכללה שאינה במקומה. עדיין יש רבים שדיאטה פשוטה מאד, פשוט קצת פחות אוכל, תעבוד אצלם ובלי קשר למכונים ותעשייה העוסקת ומתפרנסת מזה. מי שאצלו זה לא עובד, אז בוודאי כל שיטה אחרת אפשר להתנסות בה, (במידה ואינה מזיקה) ., וזה מבורך. האם מצאתן במה לתסכול ? - לא רלבנטי, ואפילו קצת מעליב מצידך. מצטערת, זה ממש לא במקום! כעס, איום התנגדות? - לא ולא ! זה בכלל לא רצון לבטל כליל את שיטתכן ! זהו רצון בלבד לתת משקל מתאים גם לשיטות הפשוטות , העתיקות , הקונבנציונליות, תקראי לזה איך שאת רוצה. וחשוב לא להתעלם ולא לשכוח את השיטות הללו. גם אני עניתי באהבה ובאיכפתיות, ובהתייחס למציאות שאותה אני מכירה, ואין כאן שום עניין אישי. דלתי לא סגורה, וחשוב שהדלת שלכן תמשיך להישאר פתוחה אף היא. בברכה, איריס

לדיאטניות שלום, אתן טוענות שבתוכנית שלכן לא נשקלים ולא מדברים על מה אוכלים. אז איך יודעים אם יורדים במשקל? ואיך יודעים מה כדאי יותר לאכול וכמה וכיצד לשנות הרגלי אכילה?

נירית שלום. ראשית אני מציע שתקראי את התשובות שלנו ונינו הרבה לשאלות דומות. עכשיו אענה לך ישירות לשאלתך. גישת הרזיה ללא דיאטה דוגלת בלמידה מאנשים רזים טבעי, בניגוד למרזים כמו שלאה אומרת אנשים רזים טבעי חיים בתודעה אחרת, לא של שליטה שקילה ואכילה על פי תכתיב חיצוני. כמו שאת לא שואלת את עצמך איך יודעים כמה שעות לישון מתי היגיע הזמן ומתי צריך לקום אלא מאפשרת לגופך לקבוע לך את מספר השעות המתאים לו ,כך גם באכילה ובמשקל. גופנו הוא מכונה מופלאה ומאוזנת שלא צריך שנכתיב לו מה ,איך, וכמה לאכל, וגם כמה לשקול ואיך להראות. כשאנחנו מנסים לכפות עליו צורת אכילה ומשקל מסוים הוא מגיב במרד ועושה דווקא. הרבה פעמים דווקא בעקבות דיאטה מתחיל אדם לפנטז על אכל עשיר שבעבר הוא בכלל לא אהב אותו. השיטה שלנו עוזרת לאנשים להגיע לתודעה של רזה טבעי. מתוך תודעה זו מתאפשרת הרזיה ואיזון בלי שקילה, ספירת קלוריות רעב ומלחמה מיותרת.

נירית יקרה, אענה לך בקצרה ואיתך הסליחה. בכל התהליך הזה אנו מתחברים לגוף שלנו, לרגשות שלנו, לעצמנו. אנו חווים וחשים, כשהמכנסיים יתחילו להתנדנד לך על המתניים ותוכלי להוריד אותם בלי לפתוח כפתורים, תדעי שרזית. שקילה שבועית היא דרך מיותרת להאיץ תהליכים שיש להם קצב טבכע ובריא משלהם, המיקוד שלנו איננו בתפקידיו של הגוף אלא ביצירת אוירה מאפשרת עבורו לשחרר את מסת השומן. ולגבי הרגלי אכילה - איך בדיוק עזר לך עד היום תפריט דיאטטי לאמץ הרגלים חדשים, לרזות ולהשאר זה. אני מזמינה אותך לקרוא בעמוד זה תגובה שמתארת את הגישה (חושבת שענינו בתגובה ל"מה זו הפנטזיה הזו?"). קריאה מהנה לאה

שלום, רציתי לדעת איך אני יכולה להכין חזה עוף (שניצל) בלי שמן, ושהוא לא יתייבש?

על מחבט טפלון. יוצא מצויין. רק מלח ופלפל

לאה, את הלכת רחוק עם המושג איזון נפשי. אני לא התכוונתי לבן אדם עם בעיות נפשיות שמוגדר כחולה. עמיתתך בלה לעומת זאת כן משתמשת במושג איזון נפשי. אז אולי שהיא תסביר מה זה בדיוק. אולי לכל אחת מכן יש הגדרות אחרות מה זה איזון נפשי. ודרך אגב לאה, את טוענת שאת לא מטפלת בנפש. אז מה זה צד ריגשי אם זה לא קשור לנפש?!

שלום מעין אני כן מטפלת בנפש כי הוסמכתי לכך כפי שכתבתי לך. איזון נפשי להגדרתי זה עזרה לאדם להיות מודע לקונפלקטים פנימיים שלו אשר יצרו את הסימפטום - השמנה או הפרעת אכילה, ולעזור לו להתמודד אתם בדרך יותר יעלה. הכילים שאני משתמשת לקוחים כאמור מעולם של פסיכותרפיה גופנית ואשמח להסביר לך עוד אם תרצי. אני מטפלת בהפרעות אכילה שם טיפול נפשי מהווה את עיקר עבודתי ואלו בטיפול הרזיה אני עושה טיפול נפשי במידה שעולה בכך הצורך. אני מגדירה את עצמי כמומחית להרזיה בעלת מגוון רחב של כילים אשר מותאמים למצב ולצורך של מטופל. במידה ומתעורר הצורך בטיפול נפשי אטפל באדם תוך הסכמתו והסבר מדויק על הדרך והכילים בהם אשתמש.

אכן צודקת כפי שציינתי כבר בהודעתי הראשונה, כל אחת והיחוד שלה, הדרך שלה, הכלים שלה. וכן, גם ההגדרות וצורת ההתייחסות משתנה. (מה לעשות, אנו לא חיים בעולם חד-גוני, וטוב שכך) כתבתי לך 2 תגובות ארוכות, מציעה לך לקרוא שוב. פרטתי שם מהי הכשרת אימון וכיצד עולם הרגש משתלב בה. ומצד שני הבהרתי מהו מבחינתי מצב של חוסר איזון נפשי שדורש התייחסות מקצועית מסוג אחר. אני לא תראפיסטית, לא מטפלת ולא מרפא. אני מבינה ש"הלכתי רחוק מדי" (מזכיר לי ספר נפלא שנקרא "אין מקום רחוק מדי") ומעניין אותי איך את תופשת את המושגים: איזון נפשי, נפש? יכול להתפתח כאן דיון מעניין. (וממקום פתוח ומכבד, אני מקווה) ממתינה בסבלנות שלך, לאה.

אותה.

מעיין היקרה . את נותנת לי המון קרדיט אני לא יצרתי מושג כל כך נשגב שנקרא איזון נפשי אני חושבת שזה התחיל מפרויד . יש לי הרגשה שמשהו מפריע לך בהגדרות שלי ושל לאה. האם את פסיכולוגית ומתקוממת על כך שאנחנו מדברות על מימד רגשי נפשי של תופעת ההשמנה או שאולי נפגעת בדרך כלשהי ? אני חושבת שחשוב מאד להבין שאנשים בימנו סובלים מהרבה קושי וקונפלקטים ומותר להם להיות מטופלים בכל מיני דרכים .טיפול אצל פסיכולוג קליני זה נפלא תומך עוזר ומאזן אבל לפעמים יש צורך בכילים נוספים . אלי כמו אל לאה מגיעים אנשים אחרי טיפולים פסיכולוגיים ופסיכאטריים ארוכים שתרמו להם מאד ועדיין הם זקוקים לתמיכה ואיזון נוספים סביב נושאים של אכילה וירידה במשקל. הרבה פעמים אני עובדת בשיתוף מלא עם פסיכולוג קליני תוך כבוד הדדי לגבולות שלו והרבה פעמים עזר הטיפול שלי והביא לפריצות דרך ,אני יודעת שגם ללאה יש סיפורים דומים.וכמו שלאה ציינה יש לה אפילו מטופלת פסיכולוגית . מי שהגישה והכילים שלנו מתאים לו מפיק מכך תועלת רבה מאד מי שלא אנחנו בוודאי לא כופות שום דבר. אם יש לך עוד שאלות הערות והארות תמשיכי להביא זה מאפשר לשתינו להציג את העמדות שלנו. בברכה בלה

שלום כמו כולם - גם אני רוצה לרדת במשקל. אני רואה שכתוב כאן על השיטה, אך לא מצאתי היכן מפורטת השיטה. אני בת 43, אמא לשני ילדים קטנים. לפני שנה הפסקתי לעשן. בעקבות הלידות ומאד בעקבות הפסקת העישון, עליתי כ- 8 קילו מאד עקשניים שמסרבים להיפרד ממני. אודה לעזרתכן אילת

שלום אילת .פרטנו הרבה על השיטה בתשובות שלנו ויש גם מידע באתר שלי. אם יש לך שאלות ספציפיות אנא תשאלי ונשמח לענות לך.

ראיתי פה כבר מישהי שציינה שהשיטה נהדרת, אך לא מתאימה לכולן. האם היא באמת לא מתאימה לכולם? ובנוסף, אתן מציינות שעל מנת להרזות צריך להגיע לאיזון נפשי עם עצמך. שהוא דבר מבורך לכשעצמו לכל תחומי החיים. אבל נראה לי שהתהליך לקראת איזון הוא תהליך ארוך. ואם מותר לשאול מה ההכשרה שלכן להביא בן אדם לאיזון נפשי. ראיתי שבלה למדה פסיכותרפיה גופנית שלא הרבה שמעו על זה ויודעים מה זה (לא מכוונת זלזול אני פונה חלילה, אלא אולי כדאי שיותר אנשים ידעו מה זה כי זה תחום לא מוכר). ואם לאה תוכל להסביר מאיפה הכשרתה לאיזון נפש אשמח.

שלום רב, מעיין שאלה לגיטימית וחשובה. אסביר על עצמי ולאה תסביר על עצמה. כאמור אני דיאטנית קלינית בעלת ניסיון של הרבה מאד שנים. משך שנות עבודתי כדיאטנית (בבית חולים , בקופת חולים ובאופן פרטי)הרגשתי צורך בכילים שיעזרו לי להבין קצת יותר את נפשו של אדם . בחרתי ללמוד פסיכותרפיה גופנית במכללת רידמן. זו תוכנית הכשרה של 5 שנים וכוללת בתוכה לימוד אקדמי מעמיק ורציני. (מכיון שאני בוגרת אוניברסיטה, היה לי חשוב מאד ללמוד בתוכנית טובה ובדקתי הרבה מקומות עד שנרשמתי לתוכנית זו). בתכנים הלימודיים נכללו קורסים רבים מאד על כל נושא של התפתחות האדם, תאוריות פסיכולוגיות שונות וכילים טיפוליים רבים ומגוונים (עבודה במגע, נשימה, דימיון מודרך, מיקוד, פסיכודרמה, קול ותנועה). המורים בתוכנית הם מהבולטים בתחום ובעלי הכשרה אקדמאית וניסיון מקצועי רב, או בוגרים של תוכניות פסיכותפריה גופנית בחוץ לארץ. עשינו סטאז תחת הדרכה צמודה ועבדנו עם אוכלוסיות קשות ומורכבות. אני ממשיכה ללמוד ולהשתלם וכיום אני אססיטנית בשנה שנייה ברידמן.בנוסף להכשרתי בפסיכותרפיה גופנית למדתי גם אימון אישי מה שנקרא coaching ואני משתמשת בכילים אלו כדי להעצים, לשנות תפיסות עולם ולקדם את מטופלי לעבר איזון והרמוניה בין הגוף לבין הנפש דבר שיביא לפי תפיסת עולמי , הרזיה ללא דיאטה אשר נשמרת לתמיד עכשיו אסביר קצת על פסיכותרפיה גופנית. פסיכותרפיה גופנית עובדת על הנפש דרך הגוף. היא יוצאת מנקודת הנחה שקונפלקטים רגשיים מוצאים את הביטוי שלהם בגוף וכדי לעזור לאדם להגיע לאיזון חשוב לשחרר אותו מדפוסי הגנה מגבילים ומעוותים אשר נוצרו בגוף אך באים לידי ביטוי בנפש - כלומרב תפיסת עולם פירוש מציאות רגש ותגובה. עודף משקל הוא כמובן לא יוצא דופן, זהו סמפטום פיזי אשר מבטא חוסר איזון פנימי ומשקף תפיסות עולם, הרגלים וטראומות אותם עבר הפרט . לכן, אני עובדת עם מטופלי בצורה כוללת גם עם הגוף וגם עם הנפש ונותנת לכל אחד מענה אישי למקום בו הוא נמצא באותו רגע.סוג הכילים בהם אשתמש, משך זמן הטיפול, והדרך בה אתאים את הכילים לאדם משתנים ממטופל למטופל. מקווה שקיבלת הסבר. אני חושבת שזה מצוין שאת שואלת ומבררת על הכשרה של מטפלים ,כי טיפול בנפש הוא אחריות גדולה וחשוב ללכת למטפלים מקצועיים שעברו הכשרה מעמיקה בברכה בלה.

כמובן שהתגובה היא בשמי בלבד, בלה ואני שותפות לניהול הפורום, מאמינות באותן עקרונות ובעלות הסמכה כדיאטניות, אך מעבר לכך כל אחת התפתחה ופיתחה את דרך עבודתה באופן עצמאי ובלעדי לה. אציין באופן מאוד ברור, אני לא פסיכולוגית ולא פסיכיאטרית ואינני מטפלת בנפשו של האדם בשום דרך. כך שהמושג איזון נפשי לא שייך לתחום עבודתי. באופן אישי, אצל רובה המכריע של האוכלוסיה המגיעה אלי אינני מתרשמת בצורך כזה. אחרי הכל 80% מהאוכלוסיה סובלת מעודף משקל ברמה כזו או אחרת ואצל רובה המכריע הבעיה איננה נפשית אלא תפישתית ורגשית. אני בהחלט מודעת לאפשרות שישנם מצבים שחוסר איזון נפשי או הפרעה נפשית יכולים להתבטא גם במשקל ובמימדי הגוף (לא רק השמנה, אגב), במקרים אלה (נתקלתי בשני מקרים כאלה) אני מפנה לאנשי מקצוע מתאימים. כי כל אחד ראוי לטיפול המיטבי עבורו. כפי שציינתי כאן בעבר עבודתי מתפרשת על 3 רבדים: הרובד הפיזי, הרובד הרגשי והרובד התפישתי-קוגנטיבי (שעומדים בבסיס כל תהליך שינוי של ממש). את הכשרתי השגתי באמצעות לימודי תואר ראשון לתזונה קלינית באוניברסיטה העברית, לימודי תואר שני בחוג לאפידמיולוגיה בפקולטה לרפואה בת"א, מאסטר בנושא תזונה ופיזיולוגיה של המאמץ, לימודי אימון עסקי והנעה לתהליכי שינוי. הכשרתי מבוססת על לימודים רשמיים אקדמאיים ונסיון מקצועי רב, קריאה ולימוד שאינם נגמרים לעולם (וטוב שכך). בנוגע לשאלתך הראשונה. השיטה יכולה להתאים לכל אדם בריא בגופו ובנפשו (כפי שציינתי אני לא עובדת עם אוכלוסיה הסובלת מחוסר איזון נפשי). מנסיוני, אם זה לא עובד בשביל מישהו זה יכול לקרות מכמה סיבות: 1. ההשמנה עצמה משרתת משהו שקשה לוותר עליו. ישנו רווח מעודף המשקל (ברוב המקרים המודעות לכך כבר עושה 50% מהעבודה, אך יש מקרים שהפחד מלשחרר גדול מאוד). השמנה יכולה לשרת את המקום הקורבני, את החשש מאינטימיות וזוגיות, הסתתרות וחשש מחשיפה ועוד (אגב, נתקלתי במקרה בו, באמצעות ההשמנה הגדירה בחורה צעירה את האמהות שלה). בחלק מהמקרים, זה חלק אינטגרלי מהתהליך (יצירת הקשרים חדשים). 2.אי שחרור דפוס השליטה המדומה על האכילה והמשקל. האחזות בהלך רוח דיאטטי. את מבינה, כדי להצליח צריך לוותר על משהו והויתור הוא אף פעם לא על עוגה או שוקולד. צריך לוותר על הישן לטובת החדש, אי אפשר לייצר כאן היבריד (ערבוביה של שתי גישות). באופן אישי חוויתי מכל לקוחותיי רק שני מקרים בהם הרגשתי שהתהליך צריך להפסק כיוון שלא הוביל לשום מקום משמעותי מבחינת המטרה שהוצבה. חשוב לי לציין כי אלה הן לא הסוגיות המרכזיות באימון להרזייה ללא דיאטה והן לא עולות אצל כל לקוח/ה. לא לכל אחד יש רווח מהותי בהשמנתו, לא לכל אחד קשה לשחרר (לעיתים רק חסרים הכלים המתאימים). מעיין, יתכן ויעלו עוד שאלות, אני מניחה שעיינת קצת בתשובותנו לשאלות בפורום, ועדיין הנושא חדש ולא מוכר. הכי נכון זה לשוחח עם אנשים שחוו זאת. ממליצה בחום. זו גם יכולה להיות דרך טובה לעמוד על טיבם של אנשי מקצוע מכל תחום. שלך לאה פינטו

לאה לא ממש הבנתי . מצד אחד את אומרת שאת לא מטפלת בנפש מצד שיני מדברת על טיפול רגשי.אז איך את מתמודדת עם אכילה רגשית אם לא דרך טיפול בנפש?

שלום לאה אני עניתי לך על השאלות ונירא לי ששכחת אותי

בוקר טוב. לא שכחתי אותך, ראיתי שבלה ענתה לך וחיכיתי בשקט בצד לראות איך הדיאלוג הזה מתפתח. כיוון שפנית שוב מאותו מקום בדיוק, אני מניחה שהכיוון אינו מספק אותך ו/או שאת מעונינת בעוד דעה. חייבת להודות שקראתי מספר פעמים את שכתבת והמקרה שאת מעלה נשמע לכאורה תמוה. אז אני מבינה (ותקני אותי אם הבנתי לא נכון) שלפני כשנה וחצי עלית תוך 3-4 שבועות 12 ק"ג? אני מבינה שחווית אובדן (לא ברור לי הסדר הכרונולוגי), אני מבינה שגופך חווה תקופת חסך (לא דיאטה אלא חוסר תאבון). עד כאן, נכון? אם לחשוב בקול רם אז... 1.אולי כדאי לגשת לאנדוקרינולוג ולתאר בפניו את הבעיה. אולי זה כן קשור לבלוטת התריס ואולי למשהו אחר. תנודות חדות במשקל (למעלה ולמטה) בפרקי זמן קצרים בד"כ קשורות עם משק הנוזלים של הגוף. וזה יכול להיות מושפע מהרבה גורמים (אינך סובלת מבצקות, נכון?) אני מכוונת כאן לבדיקה, האם מה שאת רואה הוא השמנה או משהו אחר. כתבת שעשית בדיקה של הבטן והכל תקין, האם באמת נשלל הכל. 2. אם אכן אין ממצא להפרעה מטבולית/הורמונלית/אחרת, יתכן שתקופת חסך יצרה ריבאונד. הגוף ייעל את יכולת ניצול המזון, אגירת השומן שלו וצמצם את ההוצאה האנרגטית - כל אלה, בכוחם להגדיל את מסת השומן בגוף גם אם הכמות הנצרכת היא סבירה בעינייך. כיוון שפיזור תאי השומן שלנו בגוף הוא גנטי, כנראה שאצלך ריכוז גבוה יותר בבטן ולכן שם את חווה את השמנת הגוף. 3. אני אף פעם לא יודעת למה אנשים מתכוונים כשהם אומרים "אני אוכל מעט" או "אני אוכל הרבה". האם לאחר תקופת האבל (ושוב אינני מצויה בסדר הכרונולוגי של הדברים) לא חווית מינון גבוה יותר של אכילה רגשית? שאולי ממשיך גם היום? נסי להזכר מה בכל זאת השתנה חוץ מהמצג החיצוני. אני מצטרפת לבלה וחייבת להודות שמאוד קשה לי להתייחס למקרה שלך בפורום הזה, מרגישה שחסרים ים של פרטים. שלך לאה פינטו

מה אם אני לא יכולה לשמוע אותו כבר, מרוב הטרטורים שעבר? שהרי בפעמים היחידות שסמכתי על הגוף ועל היכולת שלו לדרוש רק מה שהוא זקוק לו-נכוויתי. אני יושבת עכשיו-השעה חמש שלושים ושבע. קמתי היום באחת וישר אכלתי. לא אכלתי הרבה. אני מנסה להיות רגע בשקט בלי לפתוח מקרר ולנסות להבין "מה בא לי?". אין לי שמץ של מושג. וגם איך אפשר להבדיל בין סוגי הרעב? אולי לא לכולם יש את היכולות האלה. נדמה לי שהם התעוותו איפשהו במהלך חיינו.

שלום אלאנה. שאלה מצוינת. זה בידיוק התפקיד שלנו - ללמד אותך ,להזכיר לך ,ולהראות לך את מה ששכחת, כי התנתקת מהגוף ,יצרת אתו סיכסוך והפסקתם לסמוך זה על זו. לכולם יש את היכולת להיות באיזון אבל היא הולכת לאיבוד עם הזמן ואפשר לחזור אליה. זה תהליך. את מוזמנת להמשיך לשאול. בלה

אליאנה, ברוכה הבאה לפורום ותודה על השאלה. אליאנה, גם אני כבר חשבתי שזהו, בשנים רבות ומייסרות של דיאטות קיצוניות, מתונות וגם בריאות, בשנים רבות שבהן נעתי בין אנורקסיה להשמנה, דפקתי את המערכת כליל. מבטיחה לך שאם כך היה, הייתי מצטרפת לקבוצת מחקר לפיתוח קפסולה לפתרון הבעיה או לפחות הייתי עושה הסבה מקצועית. מנגנוני ויסות המשקל והאכילה בגופנו הם חלק כ"כ חשוב מהשרדותו ומבריאותו של הגוף כך שמסתבר שהוא לעולם לא מוותר עליהם, הם אינם מתנוונים ואינם נעלמים. וכל עוד נולדת אדם בריא את נושאת אותם עימך כחלק מהעיצוב הגנטי האנושי שלך. אז קודם כל צאי מנקודת הנחה שהיכולת הזו קיימת בך. זה שאינך נמצאת ברמת מסוגלות לממש אותה כרגע, זה כבר סיפור אחר לגמרי. לסמוך על הגוף ולשחרר את עצמך מהראש הדיאטטי זה החלק היותר מאתגר בתהליך. אין לך את הכלים לעשות זאת. זה כמו לגשת למבחן בלי ללמוד את החומר. והאמת זה בדיוק מה שבפועל עשית, בחנת את הגוף שלך, לא שיחררת ולא סמכת עליו באמת כי אין לך את הבסיס לסמוך עליו בשלב זה. יותר מכך, ציפית לאכזבה. בתהליך הזה אנו בונים מערכת יחסים חדשה עם הגוף, עם האוכל, עם עצמנו - מערכת יחסים לא נבנית על טריקים, טכניקות, פעולה אחת. אני חייבת להתפנות לפגישה כרגע, ההמשך יבוא אוטוטו, לא סיימתי עדיין. לאה

תודה רבה על התגובה המהירה. אני מניחה שלמרות שחיפשתי תשובה מעשית אופן הניסוח שנובע מהייאוש שלי, הביא את הודעתי להראות כאילו אני סתם תוהה באויר. אני לא. אני מתבגרת ומדוכאת. דווקא בשנה וחצי האחרונות , בעזרת פעילות גופנית אינטנסיבית ונטילת ממתקים מהתפריט היומי שלי (לא כולל סופ"שים), הצלחתי לרדת 10 קילו. שמרתי על המשקל שנה ואפילו יותר ורק לאחרונה אני מעלה הכל, אני לא יודעת מה קרה. שוב תודה

אני הייתי אצל דיאטנית והיא טענה שאני יכולה לאכול מהכל, אבל הכמות היא זו שחשובה. מה דעתכן על כך?

ומי בידיוק יקבע לך את הכמות ? הדיאטנית?

היי סיון. בואי נחשוב יחד בנסיון להסביר את ההבדל. האם כשאת הולכת לדיאטנית ומקבלת תפריט או תכנית מבוססת קבוצות מזון או מה שלא יהיה - האם את באמת חשה שהכל מותר? נסי לענות לעצמך בכנות, האם את חשה חופש מוחלט. הנחיות תזונתיות יהיו נכונות ככל שיהיו, מתחברות חזק לדפוס החשיבה הדיאטטי של "אסור/מותר" ומצמצמת את מקומה של הבחירה החופשית, מצטמצם לו המרחב של "הכל". זה מה שיוצר פער כ"כ ענק בין הידע האקדמי המדעי המפותח לבין יכולת הפרט ליישמו בחייו (ואז אמרי לי מה שווה כל הידע הזה שבה לפתור בעיה שרק הולכת וגדלה). חלק מהותי ממרחב החופש שמאפשר בחירה אמיתית ועוצמתית שבאה לנו מהקרביים מתאפשר כשאנו יודעים ומרשים לעצמנו לאכול באמת, אבל באמת באמת, כל מה שאנו רוצים, כמה שאנו רוצים, מתי שאנו רוצים. ללא שום תנאי. (כמו אנשים רזים באמת) בלה כתבה בקצרה "מי קובע את הכמות?" - באמת מי? כל עוד גורמים חיצוניים מכתיבים לך מהי מנה נכונה בין אם מדובר ביעוץ אישי ובין אם מדובר כהנחייה כללית (תעשיות מזון על גבי אריזות מזון, בעלי מסעדות, אמא, הדיאטנית או כל מומחה אחר וכ"ו) את חיה במנותק מגופך, שהוא האוטוריטה האמינה ביותר והרלוונטית ביותר בסוגיה זו. כשאנו מגבילים באופן מלאכותי את הכמות אנו מתחילים להתחשבן גם עם ה"מה אוכלים" . כשאנו לומדים בתהליך של הרזייה ללא דיאטה להקשיב לגוף שלנו, למה שאנו מרגישים, קל לנו באופן שאי אפשר לתאר לבחור את הכמות המתאימה לנו בכל זמן נתון וסבלניים מאוד כשהיא משתנה לפרקים. ומה שמדהים הוא שאנו גם חיים בחופש מוחלט, גם מסופקים ונהנים וגם מרזים. ההבדל איננו בתפיסה שהכמויות הנצרכות צריכות להצטמצם, ההבדל הענק הוא בדרך בה זה יקרה. בשום פנים ואופן לא מתוך מקום של הגבלה, מניפולציה ומאבק בצרכים וברצונות שלנו אלא ממקום אחר לגמרי, ממקום של חופש וחיבור שלנו לגוף שלנו, לרגשות שלנו, לעצמנו. ולסיום אצטט לקוחה שפגשתי היום "רק מהרגע שנתתי מקום ל"בא לי" נוצר מקום רב ל"לא בא לי" וה"לא בא לי" בהקשר לאוכל הוא חוויה חדשה עבורי" מקווה שהצלחתי להבהיר לך את ההבדל. בהצלחה רבה שלך לאה

השאלה אם "הבא לי" הוא כאשר היא רעבה באמת, או סתם כל פעם שבא לה גם מסיבות אחרות...

נניח בן-אדם לפגישה אצלכן מה אתן עושות איתו מדברות על אוכל? על החיים שלו? תפרטו קצת יותר מה אתן עושות בפגישות האישיות עם הלקוחות. וכיצד מתבצעת הירידה במשקל.

שלום שילה. אני אתאר קצת את דרך עבודתי ואשאיר ללאה לתאר את שלה. מטרת הטיפול שלנו היא לאפשר לאנשים לרזות בדרך אחרת, לא דרך דיאטה שלדעתנו ולפי הניסיון שלנו רק מקבעת את האדם בעמדה של חוסר הצלחה, ניסיון לשליטה בגוף ותיסכול רב. כדי שזה יקרה חשוב להתאים את ההתערבות לבן אדם . כל אדם הוא עולם אחר וזקוק למפת דרכים שונה כדי להגיע אל היעד. לכן, הדבר הראשון שאני עושה בטיפול זה להכיר את האדם ולראות איזה סוג של תפיסת עולם מנהלת אותו, מה הסיבה שהוא לכוד בניסיונות לא מוצלחים לרדת במשקל ואיך אפשר לתת לו מפה שונה. מכיון שכל אדם זה משהו אחר לא אוכל להגיד מה אני עושה ,כי עם כל מטופל אני עובדת אחרת. כשהייתי דיאטנית נהגתי להתאים תפריט על פי סדר יומו וצרכיו של מטופל ואז היה לי קל להסביר לך מה אני עושה. כיום יש לי הרבה מאד כילים טיפוליים הלקוחים מעולם של פסיכותפריה ואימון אישי. אני מתאמה את ההתערובת ואת הכלי למקום בו נמצא האדם ויחד אתו הולכת במסע לעבר הצלחה ואיזון. בקשר לאיך מתבצעת הרזיה. משקלו של אדם היא תוצאה של בחירות התנהגותיות שלו המושפעות מתפיסות עולם וקונלפקטים לא מודעים. כשאדם מתחיל לעבור תהליך של שינוי תפיסת עולם מה שנקרא פרדיגמה הוא מתחיל להתנהג אחרת דבר שמאפשר לו גם ירידה במשקל בלי סבל ומאבק פנימי. מקווה שהסברתי מספיק את מוזמנת להמשיך לשאול. בברכה בלה

שלום שילה ההרזייה הבריאה והמבורכת (להבדיל מירידה במשקל) מתרחשת כאשר אנו משנים את המיקוד שלנו. ובעצם עוברים ממיקוד בתוצאה שהיא תפקידו הבלעדי של הגוף, למיקוד באופן בו אנו מתנהלים כלפיו, כלפי עצמנו. לשיטתי, התפקיד היחידי שלנו הוא ללמוד מהם התנאים האופטימליים שיאפשרו לגוף לעשות מה שהוא עצמו כמהה לו (לרזות ולהיות בריא ונינוח), ולאפשר אותם. בהקבלה אולי אפשר לקחת כדוגמא הורה וילד. אני כהורה יכולה רק לאפשר את התנאים האופטימליים להצלחת ילדיי בלימודיהם (לצייד אותם בנדרש, לתמוך ולעזור, לרשום לביה"ס הכי טוב, לדאוג שיהיה מחשב, מורה פרטי) אך בשום פנים ואופן אינני יכולה ללמוד במקומם, להתכונן למבחן במקומם וההצליח במקומם, אלה הם כבר התפקידים שלהם. ההבדל הוא בכך שילדינו הם בני אדם בפני עצמם ולנו אין בלעדיות על ההשפעה בחייהם, עם הגוף שלנו זה אחרת. הוא מגיב לכלים איתם אני עובדת במידה והם מיושמים כיוון שהוא מושפע רק מדבר אחד ממני. על מה מדברים? ראשית לא רק מדברים, גם מתנסים, מתאמנים בין המפגשים לפיתוח מיומנויות ותובנות חשובות ופורצות דרך. לשיחות שאני מקיימת עם לקוחותיי נכנס הכל כי הכל חשוב. ההרזייה לא מתבצעת בריק, בואקום. אנו לא לוקחים פאוזה מהחיים כשאנו רוצים לרזות ולכן על הדבר להשתלב בחיינו באופן הרמוני מוחלט, לא פחות או יותר ולא בערך. ההכוונה שלי היא לפיתוח מודעות חדשה, לפיתוח דיאלוג מחשבתי חדש במטרה לבסס מערכת יחסים חדשה עם המזון, מערכת יחסים חדשה עם הגוף, מערכת יחסים חדשה עם ה"אני". בכל אחד מהרבדים הללו, מתקיימת למידה חדשה, התנסות חדשה, הטמעה והפנמה, ניתנים כלים שונים. וכמובן שהכל מאוד מאוד אישי. ואגב, יש שני דברים שעליהם לא מדברים במפגשים: "כמה ירדת השבוע?" ו"מה אכלת השבוע?" - לא מעניין, לא רלוונטי, מיותר לחלוטין.

אני מתנצלת אך לא קראתי את כל ההודעות שבנושא אך מעצם הנושא והמילים "הרזיה" "דיאטה", נוגעים בנקודה מאד רגישה אצלי. אני כמעט בת 51 גובהי היה 160 ס"מ ועכשיו נמכתי 157 ס"מ. אני שוקלת כמעט 70 ק"ג, מעל 10 שנים אני מנסה להוריד במשקל ולא מצליחה. עסקתי בספורט פעמיים בשבוע אך הפסקתי בגלל בעיות בברכיים. המשקל מאד מכביד עלי מסיבה נוספת של בעיות בגב התחתון, בברכיים כאמור ובכפות הרגליים. אחרי הליכה של אני מתעייפת וכואבות לי הרגליים. אני גם מודעת לעובדה שאני לא אוכלת נכון ומנשנשת הרבה.הלכתי לדיאטנית 4 פעמים, קיבלתי ממנה תפריט אך לא אכלתי על-פי מה שהיה רשום שם.ו אודה לכמה עצות.

שלום רב לך המתולתלת. גישת הרזיה ללא דיאטה כשמה כן היא, דרך הרזיה אחרת ,לא דרך דיאטה ,אלא דרך שינוי תפיסה ותודעה. הרזיה ללא דיאטה מלמדת אותך לחיות בתודעה של אדם רזה - כזה שלא סופר קלוריות לא נשקל לא מגביל את עצמו ,אלא חי בדיאלוג של איזון ושיווי משקל עם הגוף שלו. את מתארת מצב בו ניסית שנים לשלוט במשקלך על ידי דיאטה ומה יצא לך מזה? האם רזית? מדבריך אני מבינה שלא. לתת תפריט לאדם שמן שבא לבקש עצה איך לרזות זה כמו לתת דף הוראות בו כתוב שצריך לעבוד קשה כדי להרוויח כסף לאדם עני שמבקש לדעת איך משפרים את המצב הכלכלי. מן הסתם זה לא ממש יעזור לו. אנשים משמינים ולא מצליחים לרזות לא בגלל שחסר להם ידע איך לעשות את זה אלא בגלל שהתודעה שלהם היא תודעה של אדם שמן. מן הסתם לא היו הפתעות גדולות בתפריט שקיבלת והרבה זה לא חידש לך. האם זה עזר לך ליישם את מה שכתוב? וכי למה שזה יעזור האם בגלל שזה נכתב על הדף , הותאם לך בידיוק לצרכים שלך? המחשבה שמידע ישנה במשהו התנהגות היא מחשבה תמימה שגורמת לנו לנסות שוב ושוב ושוב ולמרות חוסר הצלחה להמשיך לנסות ללכת באותה הדרך. ישנו משפט האומר אם תלך באותה דרך תגיע לאותו מקום. הרזיה ללא דיאטה היא גישה שונה המבקשת ממך לוותר על כל מה שאת חושבת שאת יודעת על נושא המשקל(מה משמין, איך מרזים , איך שומרים) ולנסות להעיז לקרוא תגר על המקובל והידוע. אני ממלצה לך לקרוא קצת את התשובות שלנו , ולבקר באתר שלי. אם יהיו לך עוד שאלות נשמח מאד לענות לך. בברכה בלה

לפני שנה ילדתי (בשעטו"ם). כעבור 3 חודשים התחלתי להתאמן בהדרגה על ריצה וכעבור עוד חודשיים הצלחתי לרוץ 4 ק"מ ברצף. מאז אני רצה כל שבוע, 4 פעמים 4 קילומטר בכל פעם. ירדתי יפה עד כה בצורה מתונה, אבל נתקעתי וחסר לי עוד 6 קילו להוריד. התזונה שלי לא מאפשרת לי להוריד ממנה, כי היא לא רבה כבר היום: בבוקר: דנונה פקאן סיני (לא אוהבת מוצרי חלב וזה אחד המעטים...) ואקטימל. צהריים: מנה ירק חם ומנה עוף ובערב קערה גדולה של ירקות. לפעמים אני מוסיפה אוכל בריא פה ושם אבל לא סטייה גדולה (למשל- לחמנייה קלה מלחם מלא עם חביתה במקום דנונה). אני לא אוכלת כמעט שטויות כמו עוגות וכדו'. מה עוד אני יכולה לעשות?

אדווה יקרה. באמת לא רוצה להרוס לך או לבלבל אותך, רק לעזור לך. נסי לצאת מנקודת הנחה בסיסית זו כשאת קוראת את תגובתי. אני יודעת שהגעת אלינו, לפורום הרזייה ללא דיאטה מתוך קושי אמיתי וכנה אך לא אוכל לעזור לך ע"פ גישת הדיאטה, פשוט לא מאמינה בה. ואין ספק שהגעתך אלינו מעידה שוב על תוצאותיה הבעיתיות שעליה כתבנו רבות. אני רוצה להזמין אותך, במידה ותהיי מעונינת, להכיר גישה שונה להרזייה, גישת "הרזייה ללא דיאטה". כתבתי על כך בתגובתי לשאלת אחת הגולשות תחת הכותרת "מה זו הפנטזיה הזו?" (מקווה שאני מדייקת) בעמוד הראשון של הפורום. קראי, אם יהיו שאלות, התנגדויות, אי בהירויות - אשמח לענות על הכל. אך ראשית חשוב שתביני מאיזו תפישת עולם אני מגיעה. מקווה שתעני להזמנתי זו. ערב נעים. לאה

שלום אדווה, ראשית מזל טוב. אני מצטרפת ללאה ורוצה לשתף אותך איך הרגשתי כשקראתי את מה שאת אוכלת. זה נראה כל כך מעט!!! כל כך לא מגוון וכל כך דיאטתי!!! אם לפני הריון היית רזה טבעי כלומר חיית על פי איזון פנימי בינך לבין הגוף שלך את עלולה להרוס איזון מופלא זה על ידי התהליך שאת עושה עכשיו ,זה חבל. פגשתי לא מעט מטופלות שנכנסו למעגל הדיאטה בידיוק ממקום שאת מתארת ניסיון לרזות אחרי הריון. המעגל הזה מסוכן מתיש יקר ובעקר משמין. . מקווה שתיהיי מוכנה להיפתח לעולם אחר. בברכה , בלה

קראתי כאן באחת הכתבות שיש ניתוח לטיפול בהשמנת יתר. לטענת הכותבים הניתוח הזה עוזר לנשים שמנות להיכנס להיריון. אני מקווה שאני מפנה את זה לפורום הנכון. קראתי על זה באחת הכתבות באתר זה.

אני לא יודעת למה את מתכוונת , תשלחי קישור לכתבה.

http://www.doctors.co.il/xID-4840,xCT-229,xCN-email,m-Doctors,a-Article.html

1. האם אתם מקיימים סדנאות ללימוד השיטה או שהייעוץ הוא רק אישי? 2. האם שתיכן מתמחות בשיטה אותו דבר או שיש הבדלים ביניכם? 3. האם אפשר לקבל המלצות מאנשים שהתנסו בשיטה שלכם ורזו? 4. אחרי כמה זמן יש תוצאות? בכל אופן תבורכו על הפורום המקסים שלכן. ועל הניסיון להאיר את נושא הירידה במשקל מזוית קצת אחרת.

שלום רב אענה לך בשמי ולאה תענה בשמה. אני באופן אישי לא עושה סדנאות אלא עובדת פרטי למרות שאני בהחלט מתכננת בעתיד לעשות סדנאות. יש הבדלים בגישות שלנו בעיקר בכילים הטיפוליים. לאה באה מתחום האימון האישי ואלו אני מתחום פסיכותרפיה גופנית. שתינו דיאטניות ושתינו מאמינות בשיטה מאד. בהחלט אפשר . תוצאות - תוך זמן קצר מתחילים לראות את העולם דרך משקפיים אחרות. תהליך הרזיה קורה באופן אישי ובקצב משתנה מאחד לשיני. תודה רבה על המחמאה על הפורום. נשמח מאד אם תפני אליו עוד אנשים.

ערב טוב למתענינת ותודה על הפרגון, מחמם לב לדעת שהפורום שלנו תורם לך ענין והנאה. ולשאלותייך: 1. אני מלווה אישית בלבד. לשיטתי, מדובר בתהליך אישי, בשינוי אישי, בקשיים אישיים, בסיפור אישי ומכאן שההתייחסות צריכה להיות אישית. יד ביד בדרך משותפת שמתאימה לך ולי. אוסיף שאינני מאמינה בקבוצות תמיכה בהקשר זה (ואני יודעות שלא מעט יכעסו עלי עכשיו, ועדיין, זו דרכי ותפישתי), אני מאמינה ביצירת מבנה תומך פנימי להצלחה אישית. אני מוצאת שההיבטים השליליים בקבוצת תמיכה לדיאטה גוברים על היבטיה החיוביים (שאגב מתאימים מאוד לגישת הדיאטה, להבדיל מגישתנו) ואני מתייחסת בעיקר לשניים: מצד אחד לחץ חיצוני מלאכותי ליצירת תוצאות ומצד שני הקבוצה מאפשרת למי שרגיל להמנע מלראות את עצמו להמשיך ולהסתתר מאחורי שאר החברים. בשבילי, כל לקוח ולקוח הוא מאסטר-פיס (מוזר לכתוב בעברית) ומחויבותי היא לסייע לו להגיע מהנקודה הספציפית שבה הוא נמצא אל המטרה ע"פ הכלים שמתאימים לו, ע"פ הדרך הטובה ביותר עבורו. מעבר לכך, יצירת הקשר האישי חיונית להבנתי ולהכרותי עם עולמו של שותפי לדרך. בלעדי הבנה זו קשה לייצר את הפלטפורמה הרלוונטית לו. אני מוצאת שהקשר האישי חיוני גם לצד השני בלא מעט היבטים. כמו כן, ליווי ראוי בתהליך של שינוי בעיניי, מחייב את זמינותי בין המפגשים ע"פ מידת הצורך. 2. אני מגדירה את עצמי כמאמנת לתהליכי שינוי בהרזייה (להבדיל ממאמנים לדיאטה) ומשתמשת במגוון כלים שעשויים להשתנות בהתאם לאדם אותו אני מלווה בתהליך. 3. אני תמיד שמחה לכך. אשמח לקשר בינך לבין לקוחות שסיימו אצלי את התהליך ולקוחות שנמצאים עדיין בתהליך. אני בטוחה שגם הם ישמחו לשתף. אגב, זהו דבר שאני נוהגת להציע לפני כל תחילת התקשרות, בין אם מבקשים ובין אם לאו. חשוב שמי שנכנס לתהליך יכנס מתוך הבנה למהותו. מעבר לכך, יצירת קשר כזה שאני מעודדת לעיתים גם במהלך התהליך מאפשר תחושה של חלק ממשהו רחב יותר, חלק מקבוצה ללא היבטיה השליליים. 4. לשאלתך זאת, אענה בהרחבה ואתחיל דווקא בשאלה: "מהי תוצאה?" האם תוצאה היא ירידה במספר על מאזני השקילה? האם תוצאה היא ירידה במידות המכנסיים? שהם שני דברים שהקורלציה בינהם שונה ממה שאת מכירה. כל לקוחותיי (ואני בתוכם) מעידים על כך שמידת המכנס הנמוכה הנוכחית תבעה מהם בעבר משקל נמוך יותר ב- 3-5 ק"ג. האם תוצאה היא להנות מנוחות עם גופך ללא אובססיה למזון? וכ"ו. מה שאני מנסה לומר זה שלתהליך שינוי מגוון רחב של תוצאות וכל תוצאה באה בזמנה אך התקדמות מתקיימת כל הזמן. לרוב תוך 2-3 פגישות מתחילים לחוש בשינוי (קראי את הודעתה של אביטל לעיל). אם שאלתך היא כמה זמן ידרש לך לתהליך, אומר בהערכה גסה ועל בסיס נסיוני בלבד שמדובר בין 3-6 חודשים. יש לקוחה שלאחר חודשיים לא היתה זקוקה יותר להנחייתי ואחרת ששיתוף הפעולה בינינו נמשך כ- 9 חודשים. אני יודעת לומר לך שאחד הפרמטרים המשמעותיים בקביעת הקצב הוא מידת ההתמסרות לתהליך, עד כמה תהיי מוכנה לקחת סיכון ולשחרר את הראש הדיאטטי. תופתעי לגלות כמה מהר הגוף מגיב לשחרור הזה. אני מקווה שכל שאלותייך נענו לשביעות רצונך ואם יש עוד כמה בארסנל את מוזמנת להמשיך ולשאול. שוב תודה על פנייתך שלך לאה פינטו

פשוט נראה לי שפגישות אישיות יהיו עסק יקר כלכלית. אם תוכלי לציין כאן מחירים אשמח. בכל אופן נראה לי שאישי זה יותר נעים ויותר טוב בשבילי, אבל כלכלית אני לא בטוחה שאוכל לעמוד בזה.

האם השיטה שלכן ישימה בתקופת טיפולי פוריות? שבה אני נאלצת לקחת הורמונים? יש לציין שמערכת הרבייה שלי תקינה ויש לי מחזור סדיר. תודה!

שלום גליה. השיטה שלנו מתאמה הרבה יותר מאשר דיאטה לתקופת טיפולי פוריות. אסביר את עצמי. נשים המצוית בטיפולי פוריות חוות מתח ,חוסר ודאות ותחושות לא פשוטות אחרות. הן מרגישות לפעמים שהגוף שלהן לא בדיאולוג טוב איתן . תחושת חוסר שליטה וחוסר אונים רווחות מאד בסיטואציה לא פשוטה זו. אם את משלבת דיאטה על כל כלליה הנוקשים ,ניסיון שלה לשלוט על הגוף, ואיסורים רבים שהיא כופה זה מתכון בטוח ליצירת חוסר איזון פנימי. האם בנוסף למתח הכרוך בטיפולי פוריות את צריכה גם מתח הכרוך בדיאטה המיצרת קולות של שיפוט עצמי רב? הגישה שלנו היא מעצימה, אוהבת, מאזנת ונותנת לך להגיע לדיאלוג אוהב ומקבל בינך לבין גופך. אני חושבת שזה ממש חיוני בתקופה של טיפולי פוריות. כפי שאני רואה זאת כדי שגופך ישתף אתך פעולה ויעזור לך יחד עם רופאיך לייצר את נס הבריאה עליך להגיע אתו ליחסים של שלום אהבה והרמוניה. יחסים כאלה, מניסיוני ,נבנים הרבה יותר בקלות בשיטה של הרזיה ללא דיאטה מאשר בשיטה של הרזיה עם דיאטה. מאחלת לך המון המון הצלחה. בלה

אז מה את בעצם אומרת אפשר להוריד במשקל בטיפולי פוריות או אי אפשר? לא הבנתי. אודה על תשובתך הקצרה והברורה

אפשר.

אתן מתארות מין פנטזיה כזו - שלא צריך פעילות גופנית, שלא צריך למדוד, לבדוק להישקל ובסוף יש תוצאות מרזים. אולי תסבירו קצת יותר בפירוט על תוכנית ההרזיה שלכן. כי אני לא רוצה ללכת סחור סחור. אני יודעת שבשביל להרזות צריך שהגוף יהיה במאזן קלורי שלילי. מה שלנו בעלי משקל יתר קשה מאוד לעשות. אז לשם כך יש קבוצות תמיכה שעוזרות. אז במה אתן בדיוק שונות?

שלום עמנואלה. אני מבינה את חוסר האימון שלך, שנובע מתפיסת עולם שגדלת עליה ,תפיסה האומות שעלינו במשקל כי אכלנו יותר מידי ולא הינו פעילים מספיק ובגלל זה צריך להוריד את כמות הקלוריות על ידי צימצום אכילה והגברת הפעילות. כל זה נשמע נכון מאד ובמשך עשרות שנים בידיוק את זה מנסים מיליוני אנשים ליישם בדכרים שונות - קבוצות תמיכה, יועצים,מכוני כושר. אבל שימי לב מה קרה ,האם בעיית עודף המשקל הצטמצמה בעקבות זה או דווקא הוחמרה? אם זו הייתה הדרך הנכונה אז כולם היו היום רזים ואילו כיום השנמנה הפכה למגפה.מה שמתברר היום יותר ויותר שגישת הדיאטה אשר מכריחה את הגוף לאכל פחות ולהתעמל יותר מייצרת חוסר איזון פנימי המביא לעליה גדולה יותר. אל תאמיני לי תשאלי את כל מי שעשה דיאטה. גישת הרזיה ללא דיאטה בדקה ומצאה שדיאטה לא מהווה את הפתרון לבעיה אלא להפך מחמירה אותה וחיפשה דרך שונה לעזור לאנשים להגיע לאיזון פנימי - נפשי ופיזי. היא פותחה בארצות הברית על ידי מספר פסיכותרפיסטיות ויש לה זרמים שונים אבל הבסיס דומה.היא מאד עוזרת להגיע לשלווה ,איזון ושלום עם גוף ועם אכל וגם לרזות (לאט). אנחנו לא טוענות שבגישה הזאת את יכולה לאכל מזון לא בריא ולא איכותי לא להתעמל וגם לרזות. אנחנו נותנות לך כילים שיאפשרו לך לנהל דיאלוג הרבה יותר קשוב ונכון עם הגוף שלך , דיאלוג שיאפשר לך לחיות אתו בשלום ושלווה . אני יודעת שלא קל להאמין לכך שזה עובד אבל העדויות של אנשים הם ההוכחה הכי טובה ליעלות השיטה. לאה יקירתי אנא תוסיפי עוד פנינים. בברכה בלה

שוב שלום עמנואלה וגם לך בלה יקירתי. אני דווקא כן אומרת, אכלי מה שאת רוצה בלי להתחשבן על בריא ולא בריא. עם הזמן אני מוצאת שלמעלה מ- 90% מהבחירות הטבעיות שתעשי יהיו בריאות לך. אני בעד חופש מוחלט כי רק בתוך החופש תוכלי לממש את חופש הבחירה האמיתי. רק הגוף יכול לכוון אותך למה שהכי נדרש לו כרגע, לעיתים זה שוקולד (אנרגיה זמינה כאן ועכשיו) ולעיתים זה יהיה סלט ירקות טריים (צורך בנוזלים, מינרלים, ויטמינים וכ"ו). האיזון בא לבד, לא צריך להתחשבן, לתכנן, לנחש. הגוף יודע, בואו נסמוך עליו. כשהלקוחות שלי מספרים שהם יושבים במסעדה ומתוך התפריט המרשים והמגוון מה שהכי בא להם זה סלט ירוק, זו הוכחה. כשבעלי מכין פנקייקים ולי הכי בא סלט עגבניות באותו רגע וזה מה שאני בוחרת ומכינה לעצמי, זו הוכחה. וזה יכול לקרות רק מתוך ההבנה והגישה שהכל מותר לך באמת. שהפנקייק / הפסטה/ הצ'יפס/ הלחמניה או מה שלא יהיה, זמין לך תמיד וללא שום תנאי. רק מתוך הגישה הזו, יהיה מקום לבחירה האותנטית שלך. אכילה שבאה מהמקום הזה היא אכילה מספקת באמת שמשחררת אותך לחלוטין מתחושת החסך. רק אם תבחרי לאכול מה שהכי בא לך תהיי מסופקת באמת...ותפתיעי את עצמך כמה מעט את צריכה מבלי שאני הדיאטנית הקלינית המוסמכת תכתיב לך. זה כבר בא ממך, ממקום שקשה לך לזהות כרגע. ובנוגע לפעילות גופנית, דבר חיובי לכשלעצמו כל עוד אינו קשור עם ההשמנה-הרזייה שלך. אני אומר זאת בצורה הכי ברורה שאפשר: כדי לרזות ולהיות רזים אין צורך בפעילות גופנית. כדי להרגיש חיוניים, רעננים וצעירים - כן. כדי לעשות לעצמנו כיף, כדי להנות - כן. כדי לפרוק רגשות - כן. בשום פנים ואופן לא לצורכי הרזייה, זה לא רלוונטי. כשאנו קשובים לצרכים של הגוף שלנו, נבחין שהם משתנים בין תקופה שבה אנו פעילים לתקופה שבה אנו בוחרים לא להיות פעילים. אם אנו מגיבים לשינויים הללו מתוך כיבוד צרכיו של הגוף - זה לא ישפיע על המשקל ולא על ההיקפים. (לכל היותר על מידת החיטוב). כשאני בוחרת לצאת להליכת בוקר מרעננת, כפי שכתבתי כאן בעבר,אני אף פעם לא יודעת אם זה יימשך רבע שעה או שעה ורבע. אני לא מחוייבת לדבר פרט להנאה ולתחושה הטובה שלי. ואין זה גורע מיציבות מימדיי אפילו לא בגרם ולא בחצי ס"מ היקף. החופש האמיתי הזה, ללא הלקאות השוט של "צריכה / חייבת", נותן לי את מרחב הבחירה ושמתי לב שמתוך החופש קורה שאני גם יוצאת 5 פעמים בשבוע ולעיתים בכלל לא, אבל מה שבטוח זה משמר את הפעילות כחלק מחיי וחשוב יותר כחלק חיובי ורצוי בחיי. זה לא עונש, זה לא קנס, זה לא חובה...זה רוצה. אני אוסיף ואומר שאני בהחלט מודעת לאפשרות שתהיי די מבולבלת כרגע (זה בסדר, כי רק מתוך כאוס אפשר לצאת לסדר חדש) וחשוב לי לומר שאין כאן טיפ / פטנט/ טריק שאם ניישם אותו הכל ישתנה מהיום למחר. מדובר בגישה, בצורת חשיבה שנבנית נדבך על נדבך ליצירת תפישה יציבה. אני מתארת לעצמי שעולות עוד המון שאלות. דבר נהדר לכשלעצמו כי משהו חדש נכנס לחיינו רק ביום שבו אנו מתחילים לערער על הקיים, ביום בו אנו מתחילים לשאול את עצמנו שאלות ותובעים מעצמנו תשובות ראויות יותר. שיהיה יום נפלא לכולם. ושוב תודה לך עמנואלה על הדיאלוג שפתחת. מן הסתם היתה זו ודאי שאלה שעלתה אצל רבים. אז תודה ויום טוב. לאה

שלום עמנואלה וברוכה הבאה לפורום שלנו. אני יכולה להבין שהדבר נשמע הזוי למדי עבור מי שנתקל בגישה לראשונה. ומודה לך על השאלה הישירה. אני רוצה לשתף אותך ולספר שהתפתחתי לתוך הגישה הזו מהמקום שבו את נמצאת היום, מהמקום שבו אני עמוסת ידע (אקדמי- מדעי), נסיון וותק אך תוצאות אין. ולתפישתי, ידע לא שווה כלום אם אינו ישים למשתמש. אז מה אם אני יודעת את הפטנט להרזייה (יצירת מאזן אנרגיה שלילי, למשל או כמה קלוריות יש בכל פיסת מזון), מה זה בעצם שווה אם אני לא מצליחה לרזות ולהשאר רזה, אם אני דנה את עצמי למלחמה יומיומית עם המזון ועם עצמי, אם בסופו של דבר אני מגיעה לאיזשהו משקל יעד ואז מתמלאת חששות מלאבד זאת (מה שקורה בסופו של דבר אצל רובה המכריע של אוכלוסייה), מה זה שווה אם אני בסופו של דבר מוצאת את עצמי אחרי פרק זמן כזה או אחר שוב בעודף משקל? אני לא הסכמתי להתפשר ולקבל את הדינמיקה המטורפת הזו כעובדה, לא עבורי ולא עבור לקוחותיי. מכאן היה ברור שהשיטה הזו שמכתיבה לי מה מותר ואסור לי לאכול, כמה מותר לי, מתי וכ"ו מעוררת בי משהו חזק ומתנגד ובסופו של דבר לא עוזרת לי לייצר את המציאות אליה אני שואפת. הגישה חייבת להשתנות. הרי לא יכול להיות שמשנות ה- 70 כמות תוכניות הדיאטה על צורותיה השונות עולה ועולה, המחזור הכספי של תעשיית הדיאטה מגלגל 40 ביליון דולר לשנה (קפיצה של כ- 10 ביליון דולר רק ב- 10 השנים האחרונות) בארה"ב בלבד, כמות מוצרי הדיאט והלייט במרכולים גדולה מאי פעם, מכוני כושר צמחו כמו פטריות אחרי הגשם וראה זה פלא גרף ההשמנה ועודף המשקל בקרב האוכלוסיה עולה במקביל. (אגב, כל אלה נתונים מחקריים) לא יכול להיות שאני מוכנה לקחת על אחריותי כשלונה של גישה זו. מצטערת, לא נולדתי פגומה ולא יכול להיות שכ- 80% מהאוכלוסיה הבריאה נולדה עם דפקט השמנה. ואם משהו לא עובד בשבילי (משמע, אם שנים על גבי שנים אני ממחזרת בחיי את אותו לופ) אני מפסיקה לבחור בו. חייב להיות משהו אחר, חייבת להיות דרך אחרת כי המטרה היא לא רק לרזות (עד שלב מסויים אין דיאטה שלא מרזים איתה) המטרה היא להפוך לאדם רזה (מבפנים ומבחוץ) ובאופן יציב וקבוע. רק שינוי מבפנים יכול להחזיק שינוי חיצוני. ואם כך, אז בואי ננסה לבחון מהם ההבדלים האמיתיים בין רזים לשמנים. מבטיחה לך שלא הצ'יפס ולא הסוכרזית עושים את ההבדל (לקוחה שלי תמיד אומרת בהלצה שסוכרזית זה מאוד משמין כי רק שמנים צורכים אותה). כל עוד תחשבי שהמשקל ואכילת היתר הם הבעיה וההבדל, שם בדיוק תפלי. כי אלה הם רק סימפטומים של הבעיה האמיתית והרי ידוע שאם אנו מטפלים בסימפטום, את הבעיה עצמה לא ממש פתרנו. אני מצאתי שהדפוס הבעייתי ביותר הוא דפוס השליטה. הנסיון המתמיד להיות בשליטה על הגוף שלנו על האכילה שלנו (בלתי אפשרי בעליל). פעם אמר לי איש חכם "כשמשהו לא עובד בשבילך, קחי סיכון, לכי על הדרך ההפוכה, הנגדית", אני חושבת שהפנמתי את המסר ויודעת שמה שנתפש אצל רוב האנשים כההיפך מ"שליטה" הוא "חוסר שליטה" וזה הפחד הגדול של מדיאטיים, להיות בחוסר שליטה. אך ע"פ הגישה הזו, ההיפך מ"לשלוט" זה "לסמוך" וזה ההבדל הענק בין הגישות. זה גם ההבדל הענק בין אנשים רזים לאנשים הסובלים מעודף משקל ומהשמנה. בתהליך הזה אנו לומדים מחדש לסמוך על המסרים מהגוף שלנו, על הרגשות שלנו, על עצמנו...בדיוק כמו שהיה כשהיינו ילדים. בגישה הזו אנו הולכים עם הגוף ולא עושים עליו מניפולציות. כל עוד נולדנו בריאים, הגוף שלנו נולד עם היכולת הטבעית לווסת את המשקל שלו ואת האכילה שלנו, לבד. הגוף עצמו שואף למשקל אידיאלי, להרכב גוף (שומן, שריר) אידיאלי באופן טבעי וכל מה שעלינו לעשות זה להתחבר, להקשיב, להרגיש ולא פחות חשוב, לאהוב את עצמנו על מנת להעניק לעצמנו את המתנה הנפלאה הזו. לגוף יש את היכולת לעשות זאת לבד הוא רק זקוק לטיפלה עזרה מאיתנו, לא לשליטה שלנו. כשאנו קשובים לעצמנו, מאזן האנרגיה הרצוי מתרחש מעצמו, הכמויות הנצרכות פוחתות ללא מאמץ וללא קושי והכי חשוב לאחר שעוברים את התהליך הזה נעלמת מהשפה שלנו המילה "שמירה", אין על מה לשמור, זה פשוט הופך להיות חלק ממי שאת. וכן, אנשים מרזים ולא רק בגופם, גם ובעיקר בתודעתם. את מוזמנת לשוחח עם אנשים שעברו את התהליך ולהיווכח בעצמך. אוכל לתת לך מספרי טלפון. עמנואלה יקרה, הכל התחיל אצלי מפנטזיה ונגמר ב- 13 ק"ג פחות ומשקל יציב מזה 3 שנים ללא תנודות, ללא הגבלות, ללא פעילות גופנית (פרט לזו שבא לי מדי פעם בשביל הנפש), חיים בחופש טוטאלי, בטבעיות עם הגוף והאוכל בחיי...(כמו ילדים, כמו אנשים רזים באמת). מקווה שהארתי ולו במעט את אשר ביקשת ואם לא מספיק, המשיכי לשאול ואשמח לענות. שלך לאה פינטו

שלום וברכה, לאחרונה הוספתי כ- 7 ק"ג מיותרים למשקלי .בהתנהלות היום יומית שלי הנוכחית קשה לי ולא מצליחה להפטר ממשקלי העודף, אשמח לקבל יעוץ המורחב גם לבעיות הנישנוש בעת התקפי רעב מחרידים...אורח חיי עמוס מאוד, מתחיל מוקדם מאוד בבוקר (0530 לערך) ומסתיים לו קרוב לחצות +-, מהלך היום מאופיין בחטיפות מזון למינהם, ע"פ רוב דיברי מאכל קלים.לא שוכחת ...אוהבת ריבה אשמח לשמוע דעתכן בברכה לאה

לאה שלום רב. כשיש יש אורח חיים עמוס בו התזונה מורכבת מחטיפות לא מסודרות אכן קורה שהגוף מקבל יותר ממה שהוא זקוק לו. עליך ללמוד להקשיב לרעב ושובע פיזי של גופך ולדעת בידיוק מה מתי וכמה הוא רוצה לאכל. חשוב מאד ללמוד להפריד בין צרכי הגוף לאכילה מתוך ראייה של מזון או אכילה שבאה לפצות על עייפות, רעב קיצוני שלא כובד בזמן או תהליכים רגשיים שלא מקבלים מספיק תשומת לב. נשמח לעמוד לרשותך. בברכה בלה

אני מאמצת בשתי ידיים את גישתכן, אבל לצערי אצלי זה לא עובד. הקילוגרמים דבוקים. אני חיה בהנאה ובאיזון, לא מכירה את המילה דיאטה יותר, עושה ספורט לנפש, מתחברת בעזרת דמיון מודרך ועדיין - 10 ק"ג שעלו בגלל הפסקת עישון וגיל הבלות - מסרבים להתפוגג. האם יש עצה שתעזור ? תודה.

שלום מירה. מנסיוני, אני מניחה שעדיין יש משהו שלא שיחררת. אעלה בפנייך מספר שאלות כנות שמזמינות אותך להתבוננות פנימה ולשיתוף (כדי לעזור לי לנסות להבין ולעזור לך) מהי "דיאטה" בעינייך? מהם איזון והנאה? אין לי ספק שיש משהו משמעותי לעבוד עליו וכי למה שהגוף יעמיס על עצמו 10 ק"ג מיותרים? איזה אינטרס יש לו, לגוף, להיות כבד ומסורבל? האם יתכן שאין מדובר ב- 10 ק"ג מיותרים, אלא בתודעתך בלבד? שמחה לשמוע שפעילות גופנית קיבלה הקשר חיובי ובריא בחייך. וחוץ מזה, אשמח לשמוע במה את מוצאת את הגישה נהדרת, כדברייך. מה היו ההיבטים החיוביים בהשפעתה? ממתינה לך לאה

הי לאה, תודה על תשובתך המהירה והמושכלת. את צודקת חלקית. גיל הבלות מאמץ שומנים באופן טבעי ואבולוציוני ואין לי שאיפות לגוף של דוגמנית, אולי כן בעצם ...אבל לא בגלגול הזה. אני לא מאמינה בדיאטות להרזיה - דיאטה עבורי היא סגנון אכילה המתבקש מצורך רפואי או אחר. עשיתי כל סוגי דיאטות הרזיה, אפילו בכדי לרדת 2 ק"ג, מצחיק ועצוב, ובסופו של יום נשארים עם משקל עודף עוד ועוד. היום יש לי ממש דחיה מפני המושג ובכל פעם שאני רואה אנשים בתכניות טלויזיה מבזים את עצמם כסוג של קתרזיס לזכות באהדת הציבור, אני ממש רוצה לצלצל למפיקים ולומר - מה אתם עושים, מחנכים דור שלם להיות כמו קופים בקרקס. שלא לדבר על המחלות האיומות שמתפתחות מהשאיפה להרזיה והורסות את החולים ואת סביבתם. המשקל העודף שלי נובע מדברים נוספים, אני עובדת כיום מהבית ונמצאת ליד המחשב בעיקר, ירידה בתיפקוד בלוטת המגן (אני מטפלת באמצעות הומיאופטיה, בינתיים מסרבת לכדורים). אבל בשורה התחתונה - משיא המשקל שלי אי פעם - 7 ק"ג יושבים עדיין ומסרבים לרדת. וזה תמיד מפריע, כי הגוף אינו מורגל. אני גם מתוסכלת מכך שאני לא נראית לעצמי טוב, בעיקר בתמונות, כי העין מתרגלת במראה. אני אוכלת נכון ומאוזן, לא הייתי אף פעם ממש שמנה או אכלנית כפייתית, וחשוב לי ליהנות, ממה שאני אוכלת וממה שאני עושה, זה אומר שלא לאכול ערימות סלטים ענקיים, לא רק קמח ואורז מלא אלא מעורב, גבינה 5% ולא 1/2 וכו'. ואגב, עיסוקי הוא בתזונה ואני תמיד שמחה ללמוד משהו שלא ידעתי. אז תודה, אני מעריכה. מירה

שלום רב, במהלך חיי ניסיתי אין ספור דיאטות, גובהי 1.50 ומשקלי 55 ק"ג. אני מתעמלת בין פעמיים לשלוש, משקלי "תקוע". אני יודעת כי לא פעלתי נכונה. מה עלי לעשות על מנת להוריד במשקל? אני לא שמנה, אך מעוניינת להיות חטובה. אם אני חוזרת לתזונה נכונה אני משמינה שוב. אני אוכלת המון ירקות, מקפידה לא לאכול מזון שומני, מעדיפה לחם שיפון או לחם מחיטה מלאה. מה אני עושה לא נכון? תודה ברורית

שלום ברורית . בעיני מה שאת עושה לא נכון הוא לא לקבל את גופך כמו שהוא. את במשקל תקין לחלוטין ורצון לרדת עוד ולעצב את הגוף על פי מודלים לא ראליים מזיק מאד. בדרך הזו המטבוליזם נהרס וגופך מצוי בתחושה מתמדת של חסך וסבל.

אלה הם שני דברים שונים. היי ברורית, בואי נעשה קצת סדר בהגדרות. הרזייה משמעה צמצום מסת השומן. ישנה כמות שומן מינימלית שכל גוף אנושי זקוק לה לרווחתו הבריאותית. לרקמת השומן הרבה תפקידים חיוניים, היא רקמה חשובה כמו כל רקמה אחרת בגוף. חיטוב כבר קשור יותר לעיצוב השרירים בגוף. נכון שצמצום מסת שומן (שלה יש נפח) תורם לצורת הגוף שלנו אך במקרה שלך, עבודה על חגורות השרירים תהיה יעילה יותר ונכונה יותר. אינני יודעת איזה סוג פעילות את מבצעת 3 פעמים בשבוע אך יודעת לומר שחיטוב דורש עבודה ספציפית על קבוצות שרירים ספציפיות. התייעצי עם מדריך כושר בנדון. ומאוד לא מומלץ לנסות לפעול דרך האכילה שלך, זה לא מה שיחטב אותך. בהצלחה לאה פינטו

אני השמנתי באופן פתאומי לפני כשנה וחצי בעצם ועד אז שקלתי 50 והיום אני שוקלת 64 כל הבדקות הדם שלי תקינות אני השמנתי בעיקר באזור הבטן ואני ניראת בהריון וקרה לי מס' פעמים שאנשים נתנו לי את מקומם באוטובוס כי חשבו שאני בהריון ולא טוב יהיה לי לעמוד ואני הייתי אצל דיטקני קלינית וכתבתי לה מה אני אוכל והיא אפילו הוסיפה עוד מס' דברים לתפרית היומי שלי אני מאוד לא טוב לי עם עצמי ומאז גם התחתנתי ובעלי הכיר אותי שהייתי שוקלת50 והוא כל הזמן מזכיר לי שכמה לא בסדר שאני השמנתי ושזה לא יפה אין לי בעיה רפואית ולא אכלת הרבה אז מה עלי לעשות אזממה אפשר להשמין? האם מעצבים ולחץ? מזהשאיבדתי אמא צעירה רק בת 46? מזה שהפסקתי לאכול באופן מוחלט לתקופה ממושכת? תעזרו לי בבקשה

עדן יקרה. ראשית, אני מאוד מצטערת לשמוע על אימך, הבחירה שלך לציין זאת מעידה על משמעותו והשפעתו של ארוע מכאיב זה על חייך. שלא תדעי עוד צער. קראתי את הודעתך שוב ושוב ועולות בי בעיקר שאלות. 1. האם השמנת הבטן מוכרת לך ממשפחתך? 2. האם בעבר כששקלת 50 ק"ג זה היה באמצעות דיאטה ו"שמירה" או שזה היה משקלך הטבעי? 3. אני מבינה שאת נוטלת גלולות נגד הריון וזה משהו חדש עבורך, האם ידעת את הגניקולוג בהשמנתך? אולי שווה. 4. לא מבינה את המשפט "השמנתי באופן פתאומי" - פרטי, פרטי. הרי לא קמת בוקר אחד עם 14 ק"ג עודפים. ויכול להיות שיעלו עוד שאלות בהמשך. באופן כללי, אינני יכולה להתעלם מהאובדן שחווית ומהשפעתו האפשרית על המציאות שאת מתארת. האם את מוצאת קשר, כרונולוגי, רגשי, אחר? אמתין בסבלנות לתשובותייך. ואל תדאגי, הפתרון קיים רק שחשוב לפני כן להגדיר היטב את הבעיה. שלך לאה פינטו

שלום עדן. את מתארת מצב בו עלית במשקל באופן פתאומי בלי לשנות דבר בהרגלי אכילה שלך. את שואלת האם מצב רגשי יכול לגרום לכך. אענה לך כמטפלת גוף נפש. בטן בשפת גוף נפש הוא מקום מושבם של רגשות עמוקים ולא מאובדים. הגדלה של אזור הבטן על פי הגישה הזאת באה כדי לעשות מקום לרגשות שלא עובדו. לכן אם קרתה לך טראומה גדולה (איבוד אמא בגיל צעיר) יתכן מאד שהגוף נפש שלך הגיב כמו שהוא הגיב. חשוב לראות האם עבדת היטב את האבל שכרוך עם אובדן שחווית. בנוסף, אי אכילה משבשת את האיזון העדין הקיים בגוף וגורמת גם היא לעליה במשקל. בברכה בלה

שלום בלה! אני גם מטפלת הרבה על פי שיטת גישטל אני יועצת חינוכי.אז מה עלי לעשות בעצם?מה עצה שאת יכולה לתת לי כדי לחזור למשקלי הקודם? שלום לאה ! אני אענה על השאלותיך אין במשםחתי מישהו שמן או עודף משקל אלא להפך. חוב לציין שגם אני לא נוטלת גלולות נגד הריון . ו50 קילו זה היה משקלי הטבעי ולעולם לא עשיתי דיאטה שוב אז מה עלי לעשות אני חייבת לציין שאפילו לפני מספר חודשים עשיתי אולטראסאונט בטן בתקווה שאולי אמצא את הבעיה והכל היה תקין.

אני בת 26,ונשואה שנה ילדתי לפני 3 חודשים הנני מניקה {אומרים שהנקה עוזרת לרדת במשקל ואני דווקא עולה} עליתי 16 קג בהריון .כתוצאה מכך אני מרגישה שבעלי מתרחק ממני בגלל שאני לא במשקלי כמו ברווקותי אני מטופחת ואישה נאה מאוד רק שנדמה לי שההנקה מגבירה את התיאבון אנא עזרי לי למצוא דיאטה שמתאימה לי תודה רבה

מאחלת לך הרבה הנאה ונחת מהעולל או העוללית. מיטל, זוהי לידה ראשונה? (אני מנחשת ראשונה) כמה מילים על הנקה. יצור החלב והפרשתו הם תהליכים שתובעים לא מעט אנרגיה מהגוף ולכן מעלים את הדרישה של הגוף לאנרגיה (בכינוי הנפוץ - קלוריות). הגוף מכוון אותנו לאכילה נאותה (הן לכמות אנרגיה והן לרכיבי תזונה) על מנת לאפשר תהליך בריא ומופלא זה ואין סיבה להשמנה. אינני יודעת איך התנהלת עם גופך טרום ההריון והעובדה שאת מחפשת כרגע "דיאטה" מתאימה אולי מעידה על היותך מדיאטית. בתקופת חופשת הלידה, נשים רבות עולות במשקל והסיבה איננה פיזיולוגית. הסיבה לרוב היא רגשית. לאחר לידה חיינו תמיד משתנים בין אם זו לידה ראשונה או שלישית. כל ילד חדש קצת "מבלגן" לנו את החיים, את סדר היום, את שעות השינה, את סדר העדיפויות. אם זה ילד ראשון אז בכלל אנו עומדים בפני מציאות חדשה ולא מוכרת הדורשת מאיתנו הסתגלות והתאמה לזהות החדשה כהורה. ובקיצור אנו מדברים על שינוי ובכל שינוי, חיובי ככל שיהיה, קיים משבר (קטן או גדול) שתובע מאיתנו להביא משהו חדש ולא מוכר, מעמיד אותנו במקום של אי-ודאות, חששות וכ"ו. ואז מגיע מקומה של האכילה הרגשית. אכילה שמיועדת לגרום לנו להרגיש אחרת או לא להרגיש בכלל. אני מוצאת שאצל נשים, ובעיקר נשים לאחר לידה, אכילה רגשית מופעלת חזק בתגובה לעייפות ולשעמום. לעיתים זו רק תקופה קצרה וזה עובר ולעיתים זה עלול להמשך ולהפוך להרגל אוטומטי. בכל מקרה, דיאטה שתכתיב לך מה לאכול ומתי, לא תעזור לך לשנות באמת. היא רק תתן לך תחושת שליטה מדומה ותכניס יותר מתח ולחץ לחייך. מה שאני הייתי מציעה לך זה להתחבר לגוף שלך ולרגשות שלך ולכבדם. לתת להם מענה הולם וראוי. כי רגשות אף פעם לא מסופקים באמת באמצעות אוכל, בגלל זה אנו תמיד בתחושה שצריכים עוד ועוד. קחי דוגמא מהתינוק/ת שלך. אם הוא/היא בוכה מתוך עייפות הוא/היא ידחה את הציצי. אם הוא בוכה כי הטיטול רטוב, הוא ידחה נסיון שלך להאכילו. זה אולי יישמע מוזר אבל נסי להיות "תינוקת" להבין את צרכייך האמיתיים ולתבוע לעצמך מענה אמיתי. אם תוכלי לעשות זאת לבד נפלא. אם לא, נשמח לעזור לך. בנוגע לבעלך, אני מציעה לתקשר. יכול להיות שאת צודקת בתחושותייך ויכול להיות שלא. יכול להיות שזו תקופה קצרה וזה עובר. מה שבטוח הוא שהאופן שבו את תופשת את גופך ומרגישה כלפיו משפיעות על הפרשנות שלך. ולכן המיקוד שלך רצוי שיהיה קודם כל במערכת היחסים שלך עם עצמך. מיטל יקרה, אני מאחלת לך רק טוב ואשמח להמשיך התקשורת איתך גם במיילים הפרטיים אם את חשה צורך לשתף ולשמור על פרטיות. שלך לאה פינטו

שלום מיטל היקרה. ראשית מזל טוב. את מתארת עליה במשקל בעקבות הריון, ובעקבות העליה את חושבת שבעלך מתרחק ממך. זה כמובן מפריע לך ואני מתארת לעצמי שאת מחפשת דרך לחזור למצבך לפני הלידה. הרשי לי להאיר לך מספר נקודות חשובות. לידה ראשונה הוא אירוע חשוב ומרגש מאד בחיי הזוג. שום דבר לעולם לא יחזור להיות כמו שהיה לפני זה וחשוב מאד להבין ולהתמודד עם זה. אתם מעכשיו תמיד כבר לא תיהיו רק זוג אלא הורים, ואת לעולם לא תיהיה רק את אלא גם אמא ,שזו חוויה נפלאה ונהדרת אך גם קשה ותובענית .יש שכר רב אך גם מחירים לא פשוטים לצידה. עליך להבין זאת . שינוי בגוף קורה לנשים רבות אחרי לידות. הוא לא חייב להישאר אבל נשים רבות לא יחזרו להיות מה שהיו לפני הלידה. המסר המקומם של המדיה בו אשה בגיל 30 ,אמא לילד בן חודש (כלומר ילדה לפני חודש) נראית רזה ועם בטן שטוחה מיצר תחושה שכך צריך להיות ,ומסתיר את העובדה שלרוב הנשים לוקח זמן רב לחזור למשקל שלהן לפני הלידה, ולא מעט נשים לא תחזורנה אליו לעולם. מסר זה גורם לנשים רבות להיכנס מיד למשטר של דיאטה והתעמלות קפדנית כשהן לא מוכנות לכך. הן עדיין עיפות פיזית ונפשית, גופן לא מאוזן והן לא ישנות טוב בלילה. בתקופה כזו דיאטה יכולה להיות הרסנית. היא מגבירה את העצבנות העיפות ותחושה החוסר אונים שקיימת גם כך, ומכניסה את האשה למצב מתסכל עוד יותר. במקום להנות מהתקופה הכי יפה בחייה, מרגישה האשה תיסכול, שנאה כלפי גופה, חושבת שהיא לא מושכת מינית , מתרחקת מבעלה במקום לדבר אתו ולבקש תמיכה ואז משליכה עליו את המחשבות על חוסר משיכה שלה. ברוב המקרים, במצב כזה הדיאטה לא מביאה את התוצאות הרצויות ,ואז נעה האשה בין צום לזלילה תוך שהיא לא מצלחה לראות תוצאות מקוות במשקלה. בשלב יותר מאוחר עלולה הדיאטה הזאת להוציא את האשה מאיזון שהיה לה לפני הלידה והיא תתחיל לנוע במעגלים של דיאטה הרזיה והשמנה. לכן, כדי שזה לא יקרה לך אני מאד ממלצה לך מספר דברים. 1 תיהיה סבלנית ואוהבת מאד כלפי גופך, תביני שלוקח לו זמן לחזור לעצמו. תעבירי אליו מסרים של אהבה קבלה אחריות והכרת תודה. הרי גופך ייצר לך את המתנה הגדולה ביותר שתקבלי אי פעם ,את ילדך. 2 תיהיי קשובה לצרכים של גופך בדיוק כמו שאת קשובה לצרכים של תינוקך. תזיני אותו במזון איכותי, תני לו לנוח ותעשי פעילות שמהנה אותך. 3 חפשי תמיכה בכל מקום, בעקר מנשים שבמצב שלך. כשתראי כשאת לא לבד בתחושות אלו יהיה לך יותר קל. 4 דברי עם בעלך ושתפי אותו במחשבות שלך , אני בטוחה שהוא יתן לך תמיכה. 5 בשום פנים ואופן אל תעשי דיאטה, זה מתכון בדוק להשמנה. כשתיהיה מוכנה תעשי תהליך של איזון הדרגתי וכך תוך זמן קצר תחזרי בחזרה לגוף שהיה לך לפני הלידה. נשמח מאד ללות ולעזור לך אם תצטרכי. בברכה בלה בברכה בלה

גופנית בשביל לרדת במשקל. הכיצד?! אשמח לדעת

כן, אני יודעת שזה נשמע תמוה אחרי שנים של הפנמת המסר "כדי לרזות צריך לעשות ספורט". אז זהו, שממש ממש לא חייבים. אחד העקרונות הבסיסיים של הגישה "הרזייה ללא דיאטה" מנחים אותנו לאכילה בהתאם לצורכיו הפיזיים של הגוף. הגוף יודע לווסת את האכילה שלנו ומכאן את משקלו באופן טבעי. בדיוק כמו שהוא יודע לווסת את עבודת הכליות, הכבד, מערכת העיכול וכ"ו. מאיתנו נדרשת רק עזרה קטנה להבדיל משליטה ומניפולציה. אנו יכולים לעזור לגוף שלנו להגיע למשקל ולמימדים האופטימליים עבורו אם רק נקשיב ונמקד את תשומת הלב שלנו למסרים שהוא מעביר לנו באמצעות תחושות רעב, שובע וסיפוק (ישנן רמות שונות לכל אחד מהמרכיבים הללו והן נלמדות בתהליך). אנשים החיים ע"פ הגישה, מה שהופך אותם לרזים טבעי מבפנים ומבחוץ, מבינים שמדי יום אותות הרעב-שובע משתנים. הצרכים משתנים. דרישות הגוף משתנות בין ימים קרים לחמים, בין ימים לחוצים לרגועים, בין ימי מחזור לימי חול ובין ימים פעילים לימים פסיביים. כך קורה שכשאת עוסקת בפעילות גופנית, מן הסתם הדרישה האנרגטית של הגוף עולה והוא יכוון אותך לצריכה גבוהה יותר (ובריאה, לא משמינה) על מנת לספק את צרכיו. ולהיפך - כשאינך פעילה הוא יכוון לצריכה נמוכה יותר. ההקשר שאנשים עושים, מתוך תפישת עולם דיאטטית, בין פעילות גופנית להרזייה הוא הקשר לא נכון ולא בריא. כל עוד קיים קשר בין פעילות גופנית להשמנה - זה ימשיך להיות סיוט. זה יפגיש אותנו כל פעם מחדש עם ה"בעיה" שלנו. ומהר מאוד זה ייגמר. בתחילה יש מוטיבציה גבוהה שמלווה כל התחלת דיאטה, נרשמים למכון ואחרי כמה חודשים, במקרה הטוב, מחפשים למי למכור אותו. כל עוד פעילות גופנית היא בגדר "עונש" - לעצור, עכשיו! למה אנשים מענישים את עצמם? על מה? (כל הגישה כלפי עצמנו צריכה להשתנות) אני אישית השלתי ממשקלי בגישה זו כ- 13 ק"ג ללא יום אחד של פעילות גופנית ומבקשת מלקוחותיי להפסיק פעילות כל עוד היא באה ממקום של חובה. ותתפלאי הם מרזים. אני יכולה לספר לך שהיום אני פעילה מתוך הנאה, כיף, אהבה וכבוד לגוף שלי. רק ממקום כזה פעילות גופנית היא אכן בריאה והופכת לחלק כנה מחייך. וכשאני מפסיקה מכל סיבה שהיא (חורף וקר, יש דברים יותר חשובים ומענינים לעשות וכ"ו), אין לזה שום השפעה על משקל ומימדי גופי, לכל היותר הדבר יורגש בשלב זה או אחר במצב הרוח שלי. לפעילות גופנית יש הרבה מאוד יתרונות בריאותיים, פיזיים ונפשיים. אך ההקשר ממנו אנשים מגיעים לפעילות הוא הבעיה. וחוצמזה, מהי פעילות גופנית? אנשים נוטים להגדיר מסגרות בלתי ריאליות עבורם כי שוב..."ככה צריך". 4-5 פעמים בשבוע, מינימום שעה כל פעם, בקצב של 7 קמ"ש...אחרת זה לא שווה. אצלי אף אחד לא מתאמן לאולימפיאדה ורוב בני האדם בסה"כ מבקשים לחיות בנוחות ובכיף עם גופם, מדוע לתת לזה לתפוס נפח כ"כ גדול ומעיק. אני מדברת על הנעת הגוף מתוך כבוד לשריריו, מתוך רצון לחוש חיוניים, צעירים, אנרגטיים ומשוחררים. ואז גם ריקודי בטן הם פעילות גופנית, גם להפעיל את המוזיקה בסלון ולרקוד כאילו אין מחר זו דרך להפעלת הגוף. כשאני יוצאת להליכת בוקר, אני אף פעם לא יודעת לכמה זמן אני יוצאת, אולי ל- 15 דקות, אולי לשעה ורבע. אינני מחוייבת ללוח זמנים מלאכותי, אלא להנאה שלי בלבד. אם כיף לי ונעים לי זה יימשך ואם מיציתי אז לא. על מנת לשנות את מציאות חייך באמת, עלייך לשנות את תפישתך, את אופן המחשבה שמנחה אותך. רק אז תחווי שינוי אמיתי. מקווה שבשעה מוקדמת זו של הבוקר עניתי באופן מספק ואם לא המשיכי לשאול. שלך לאה פינטו

לגברת לאה פינטו שלום, זכותי לשאול ככול העולה על רוחי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אל תרחמי עליי ועל תוציאי את המשקל מהבוידם שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא עונים בצורה כזו בכלל,זה לא מכובד. אגב שאלתי היא המשך לתשובתה של בלה אגמון לכן את לא אמורה לענות לי. יום מקסים שיהיה לך

אורלי יקרה את אכן צודקת, זכותך המלאה לשאול כל העולה על רוחך וכמנהלת הפורום זכותי היא לענות למי שנראה לי כי אוכל להאיר במעט את תפישת עולמו ולאפשר לו להבין את תפישת העולם שמייצג פורום זה. ברור שתשובתי הכעיסה אותך מאוד ואני בהחלט מצטערת על האופן בו בחרת לראות את הדברים. כל מה שנכתב נכתב מתוך איכפתיות רבה. צר לי שבכעסך לא הבחנת בכך. מאחלת לך יום שלו ושבוע נפלא לאה פינטו

שלום אורלי. לאה אמרה לך את מה שאמרה רק מתוך דאגה ואהבה גדולה. היא יודעת מה זה להיות בדיאטה לחשב קלוריות ולצמצם ויחד עם זה כל הזמן להאבק להרגיש כלואה ולא לראות תוצאות. היא רצתה להאיר את עינייך על אפשרות להרזיה בדרך אחרת. אני בטוחה שלא הייתה לה שום כוונה לפגוע או לגרום לך תחושה לא נעימה.היא אמרה לך בידיוק כמו שאני אמרתי, שאין צורך למדוד ולחשב גרמים, כפות, וכוסות שכדאי לאכל על פי צרכים של הגוף ולא תכתיבים חיצוניים שרק מחלישים ומבלבלים אותך. אנחנו פה רוצות לחשוף דרך שונה להרזיה דרך שאנחנו מאד מאמינות בה. בברכה בלה

היי אורלי! לדעתי את טיפה רגישה מדי לגבי המשקל שלך ואת תופסת את הדיאטה הנוכחית! שלך ברצינות מאוד תהומית, ולכן כנראה גם הגבת כמו שהגבת. אך ברצוני באמת לומר שיש דרך אחרת!!!!! אם באמת תחשבי על כך לרגע, ותגיעי למסקנה שאת מוכנה רק לשמוע!!!! על אפשרות אחרת, כלומר לבוא לפחות בראש פתוח לרעיון אחר לגמרי ממה שאת רגילה אליו עד היום, אז לפחות יהיה לך המידע לפיו תוכלי להחליט באוביקטיביות ומתוך ידיעה ולא מתוך פרדיגמה איך יראו המשך חייך.[ מחזק אותך ומקווה שתתני לעצמך צ'אנס.

פילפל-שופ בגדי ים [url]http://www.pilpel-shop.co.il/[/url] ביגוד אירובי [url]http://www.youtube.com/watch?v=76qIfGzZwpg[/url]

שלום משקלי כיום הוא 75 וגובהי הוא 164 ס"מ, וללא ספק אני בעודף משקל. לפני כ- 7 שנים כאשר הייתי בת 18 השלתי ממשקלי 30 ק"ג בעבודה קשה, נראיתי נהדר וגם הרגשתי מצויין וכל כך שמחתי שאני מתגייסת לצבא כשאני רזה וחטובה. עד לתקופה הזו המשקל שלי תמיד נע בין 54 ל-65, אבל החל מלפני מספר חודשים אני ממש מרגישה שאני מאבדת שליטה, ולא רק בעניין המשקל. הציונים שלי באוניברסיטה יורדים, יש לי בן זוג מקסים שרוצה להתחתן איתי השנה אבל אני ממש חסרת סבלנות כלפיו, אין לי כוח לאף אחד ואני מרגישה צורך להיות לבד רוב הזמן (אותו אני מעבירה באכילה שאינה נפסקת...). היום נשקלתי וממש לא נדהמתי לגלות שאני שוקלת כבר 75. אני לא יודעת מה לעשות. אני לא מוצאת את הכוחות לשנות את הלך המחשבה ולהביא את עצמי לשינוי כולל. ברור לי שהבעיה טמונה עמוק יותר מסתם עודף משקל, אבל אני חשה שגם מדובר במעין כדור שלג, כלומר בגלל שהשמנתי מאד, לא מתחשק לי לעשות שום דבר... מה דעתכן?

אפרת היקרה. אני מבינה את הקושי שאת מתארת. כאלו הכל קורס לך ויוצא משליטה. המשקל שלך, הציונים,מערכות יחסים ובעקר התחשוה שלך כלפי עצמך. את מאד צודקת כשאת מבינה שזה הרבה יותר ממשקל ויש כאן מימדים רבים הבאים לידי ביטוי - רגשיים, התנהגותיים, גופניים. את מתארת ירידה של 30 קג במשקל (אני מתארת לעצמי שבעזרת דיאטה), אני לא יודעת איך שמרת כל השנים האלו אבל אם שמרת על ידי שליטה בגופך יתכן שפשוט נשחקת. שמירה על ידי כללים נוקשים של דיאטה שוחקת גם את הגוף וגם את הנפש ובסופו של דבר אין יותר כח להמשיך להלחם וכך חווים עליה במשקל ואת התיסכול הרב הנובע ממנה. אני מציע לך מאד לא להתיאש ולחפש פיתרון . עליך לעבור תהליך נכון אשר יכלול גם טיפול במימד הפזיולוגי וגם במימד הפסיכולוגי התנהגותי. טיפול משולב כזה יחזיר לך את הכח והאיזון לחיים ויתן לך תחושה של עוצמה פנימית. נשמח מאד לעזור לך. את מוזמנת ליצור קשר איתי או עם לאה . בברכה בלה

בנקודת הזמן הזו כשנדמה שבכל החזיתות את יוצרת לעצמך התמודדות מכאיבה, זכרי שזה זמני בלבד. אני מתרשמת שאת אינך הטיפוס שיתייאש מלהשיג לעצמו את שאהבה נפשו. ההבנה שלך מאוד משמעותית. ההבנה שהאופן בו את מרגישה עם גופך, עם עצמך משפיעה על היבטים אחרים בחייך וההבנה שלהשמנה שלך רקע הרבה יותר משמעותי מהאוכל. אלו הבנות שמבהירות לי כי זה רק ענין של זמן (ולא רב מדי) עד שתצאי מהפלונטר. אפרת, יש דרך. דרך שונה לחלוטין ממה שהכרת עד כה. אך כרגע תני לעצמך זמן, אל תלחיצי את עצמך. אהבי את מי שאת בלי קשר למשקל שלך, אהבי את מי שאוהב אותך (ושוב, נסי לא לתת למשקל להפריע), תני לעצמך להצליח בתחומים אחרים כי אחרי הכל את זה לא רק המשקל שלך. את זה עוד המון המון דברים מקסימים ונפלאים. אל תחששי, לא יהיה באקט זה ויתור על שאיפתך הלגיטימית לגוף רזה, בריא, קל ונינוח. את צעירה, אינטלגנטית ורוצה - מגיע לך ומגיע לגוף שלך - להרגיש טוב ולהנות. אך חשוב לבוא לתהליך מתוך מקום של עוצמה ככל הניתן. להתחיל תהליך של בניית מערכת יחסים חדשה עם המזון בחייך, עם גופך, עם עצמך מתוך סבלנות, כבוד ואהבה. וכמה שפחות, אם אפשר בכלל לא, ממקום של קשיחות, ביקורתיות והלקאה עצמית. אני בהחלט מודעת לעובדה שלא פעם יש צורך בעזרה גם בזה. ואפרופו עזרה, אפרת יקרה, מהתרשמותי, את מנסה לעשות משהו שאין לך את הכלים ליישמו וזה מוסיף לתסכולך ("אני לא מוצאת את הכוחות לשנות את הלך המחשבה" - קשה לעשות זאת לבד כיוון שהקבעון המחשבתי שלנו תמיד מוביל אותנו לאותה צורת חשיבה בסופו של דבר). אל תכנסי בקיר, את מבקשת לנוח, תני לעצמך קצת זמן לנוח והתמקדי במה שהצעתי לעיל. לאט לאט תשוב אלייך האמביציה לשנות. וזכרי בתהליך של הרזייה ללא דיאטה לא יידרש ממך המאמץ שבדיאטה, לא תצטרכי להתמודד עם "שמירה" על ההישגים, פשוט תצאי לדרך חדשה לגמרי. מקווה שחיזקתי במעט ובכל מקרה את מוזמנת להמשיך לשתף בפורום או במיילים הפרטיים שלנו. והמלצה אחרונה, אל תוותרי על שום רגע של הנאה ואהבה. שלך לאה פינטו נשמח להיות כאן למענך בתהליך מרתק ומרגש

שלום רב, משקלי עם עודף של 10 ק"ג ומעוניינת להוריד אותם. לא יודעת מה זה דיאטה. אורח האכילה שלי תלוי בזמני הפנוי. ז"א בבוקר בטרם אני יוצאת מהבית לעבודה אני מקפידה לשתות כוס קפה וסנדוויץ עם חמאה וגבינה צהובה או עם ריבה לפעמים חביתה עם עגבניה ומלפפון מכאן, הארוחה הבאה תלויה בזמן בו אני שבה הביתה מהעבודה ולא תמיד זמן קבוע. שותה משך היום מים ללא ממתק. כאשר אני בבית התאבון שלי סביר ביותר . אם יש אוכל מבושל אני לקוחת כמות מאוד סבירה אין אצלי לזלול ואין אצלי לערבב הכל בכל. אני מאוד אוהבת לחם איכותי ומוצאת כיף בלאכול משהו בתוך לחמיה טריה עם משהו שאני אוהבת מלווה בכוס קולה או שוב קפה או תה עם נענע זה בעיקרון היום שלי עד למחרת. מאותו סנדוויץ או ארוחה לאחר העבודה אני מקנחת עד אשר אני הולכת לישון באיזה ארטיק או קצת גלידה או קצת גרעינים או איזה חטיף . צ'יפס הוא אחד המאכלים האהובים עליי שכחתי לציין. על כל פנים מה שאני רוצה לומר שהאוכל שלי בנוי על כמויות סבירות אך סוג האוכל לא ממש דיאטטי. איני מאמינה שאני צורכת יותר מ-2000 קלוריות ליום. הדבר שאני חושבת מקשה עליי להשיג את המטרה זו העובדה שאיני עוסקת בפעילות פיזית מחוסר זמן ולכן, איך אדם עם אורח חיים לעיל יכול להצליח להוריד במשקל אם בכלל?!? בברכה.

שלום טרי. את מתארת מצב בו יש לך סדר יום מאד עמוס ואת אוכלת פחות או יותר איך שיוצא. אורח החיים שלך ,בו מצד אחד את אוכלת לדבריך כ2000 קלוריות ,ומצד שיני לא פעילה גופנית הביא אותך למשקל ממנו את לא מרוצה ואת מעונינת לשנותו .(להוריד 10 קג). את שואלת האם באורח חיים כזה את יכולה להוריד במשקל. התשובה היא פשוטה מאד. כל עוד תמשיכי לנהוג באותה הדרך תקבלי את אותן התוצאות. אם לא תשני שום דבר באורח החיים שלך מן הסתם לא ישתנה משקלך. אם רוצים תוצאות אחרות צריך לייצר שינוי. השאלה איזה שינוי .האם להיכנס למשטר של דיאטה ופעילות גופנית דבר שאת בפירוש לא רוצה ואני מאד לא ממליצה או לעשות משהו אחר. אני דוגלת בשיטת הרזיה הקרויה הרזיה ללא דיאטה. זו גישה העוזרת לאנשים לסגל אורח חיים מאוזן ובריא תוך הקשבה מלאה לצרכים של הגוף שלהם. גישה כזו כמעט תמיד מביאה גם להרזיה וגם לתחושה טובה. מקווה שעזרתי. בלה

היי! מה ז"א הרזייה ללא דיאטה? אני בת 53 גובה 1.62 ושוקלת 78 ק"ג. מתה לרדת 18 ק"ג . בדיאטות אני מעולם לא הצלחתי למשוך יותר מיום אחד. פעילות גופנית עבורי היא סוג של עונש . מצד אחד אני מאוד רוצה לעשות הליכה מידי יום אך אין סביבי אנשים המעוניינים בכך. חלקם כי אין להם צורך בכך לטענתן חלקן הולכות לקנטרי קלאב אשר עבורי זה מותרות לשלם סכום של 300 ש"ח לחודש בשעות הערב השכונה שוממת ומפחיד לעשות הליכה לבד מסיבות שונות. מיכשור הוא דבר מאוד יקר ומכאן, שכפי שאני רואה זאת - לא פשוט. השאלה היא האם הנך מדברת על אופציות נוספות הקיימות ומאפשרות הרזייה ללא דיאטה? לא גלשתי לקרוא מה שכתוב בפורום אך אשמח לשמוע את עצתך. יום נעים.

שלום נלי הרזייה ללא דיאטה היא גישה המטפלת בנושא ההשמנה בשלושה מישורים: מישור פיזי (ולא, לא מדובר בפעילות גופנית) מישור רגשי מישור קוגנטיבי - תפישתי. מתנקים ומתנתקים מכל מה שהכרנו עד היום: תפריטים מדודים, קלוריות, נקודות, פעילות גופנית סיזיפית וכ"ו. כל אלה אינם רלוונטיים לתהליך הרזייה אמיתי, עובדה היא שכבר יותר מדי שנים יותר מדי אנשים עושים את כל אלה לפרקי זמן שהולכים ומתקצרים..והתוצאה: גרף ההשמנה בעולם המערבי במגמת עליה מתמדת. כמאמנת בתהליך של הרזייה ללא דיאטה אני רואה תפקידי לסייע לאנשים להפוך לאנשים רזים מבפנים ומבחוץ. לא לרזות, להשמין, לרזות, להשמין, לרזות, להשמין, להשמין. בגישה של הרזייה ללא דיאטה, אנו משנים גישה לחלוטין, מתחברים לגוף שלנו. מסתבר שהשאיפה שלו להיות רזה במשקלבריא, נעים ונוח הוא גם מטרה אישית שלו והתפקיד שלנו הוא לסייע לו. להבדיל מלשלוט בו כפי שאנו מכירים מעולם הדיאטה. התוצאה היא לא רק גוף רזה יותר, בריא יותר, נינוח וקל יותר אלא גם שלוות נפש אמיתית ויציבה. מערכת יחסים חדשה ובריאה עם המזון בחיינו, עם הגוף שלנו, עם עצמנו. תהליך מרגש ומרתק כאחד. אין ספק שהגישה הדיאטטית הרווחת אינה מתאימה לך כפי שאינה מתאימה לכ- 95% מהאוכלוסיה. אז את יכולה להיות רגועה לחלוטין, כדי לרזות לא חייבים לעשות פעילות גופנית, ממש ממש לא. לפעילות גופנית יש המון היבטים חיוביים ומבחינתי אין לקשור אותה להרזייה, הקשר זה רק יוצר נזק (גם כלכלית). אני מציעה לך לדפדף בין דפי הפורום, לעיין בתשובותנו השונות ולהמשיך לשאול שבוע טוב לאה

מאות מאמרים בנושא הרזיה ואיבוד משקל, אתר חינמי: http://www.articlist.com/Health/weight-loss/site-map.php

תודה רבה על האנפורמציה

היי, תודה על התשובה אבל שכחתי לציין שאני בדיאטה בגלל זה רציתי לדעת כמויות.על האריזה רשום שמנה זה 40 גרם ופשוט אין לי משקל .כמה נראה לך שזה 40 גרם? חצי כוס אולי? על תשובתך אודה

בוקר טוב אורלי שכחת לספר שאת בדיוק בדיאטה ואולי לא שמת לב...או שכחת שנכנסת לפורום "הרזייה ללא דיאטה". אז ראשית, ברוכה הבאה לעולם שלנו. יקירתי אני לא אגזים אם אומר לך שאני עצובה בשבילך על שאלתך. לפני שאמשיך אני מבקשת לציין כי הדבר האחרון שאני מבקשת לעשות הוא להחליש אותך, ההיפך הוא הנכון. את באמת מאמינה שהקורנפלקס, זה או אחר, בכמות כזו או אחרת יעזור לך להפוך לאשה רזה שחיה בהנאה עם האוכל בחייה ועם גופה? האם כוס או חצי כוס הקורנפלקס זה מה שעושה את ההבדל בין אנשים בעודף משקל לאנשים רזים? הסתכלי סביבך. האוכל, יהיה אשר יהיה, הוא לא הבעיה וגם לא הפתרון. הבעיה היא האופן בו את תופשת אותו בחייך, הכח שאת נותנת לו, על חשבון העוצמה הפנימית שלך. מציעה לך בחום לעיין בין דפי הפורום בתשובותנו לסוגיות שונות על מנת להתוודע לדרך אחרת, ובעצם הדרך היחידה לעזור לגוף להיות רזה יותר ולתמיד. אגב, 40 גרם זה בערך כוס. הוצאתי את משקל האוכל מהבוידעם במיוחד בשבילך. כשמדדתי, עלתה בי התנגדות חזקה כ"כ, חייבת לומר שהרגשתי מאוד מטופש כי הרי מי יקבע לי מהי מנה ראויה בשבילי חוץ מהגוף שלי? יצרני המזון? בעלי המסעדות? מומחים? הרי רק הגוף שלי יודע ברגע נתון כמה אנרגיה הוא צריך ובאופן מדוייק למדי. חבל שאת לא עובדת עם "המכונה" הנפלאה שקיבלת במתנה, ביום שתחליטי ללכת עם גופך יד ביד תצחקי על נסיונותייך לשלוט בו ואולי תכעסי על שנים של בזבוז אנרגיה ומאמץ. מה שבטוח זה שתהיי נדהמת מהשלווה בה את מתנהלת ומהתוצאות.

היי, קניתי דגני קלוגס אול בראון בתוספת צימוקים ואני רוצה לאכול את זה לארוחת בוקר.רציתי לדעת כמה אפשר לאכול עם חלב? אם אפשר להגיד לי את הכמויות לפי מידה של כוס כי אין לי משקל (כמות של דגנים וכמות של חלב) על תשובתך אודה

שלום אורלי. אני אישית כרזה טבעית לעולם לא מודדת לא כוס ולא כף - לוקחת כמה שבא לי. לפעמים יותר לפעמים פחות מאד ממליצה לך לעשות אותו דבר. המדידות השקילות הקלוריות הנקודות כל זה רק משמין מיצר חוסר זרימה בנושא של אכל ומבזבז אנרגיה מיותרת על דברים חסרי חשיבות. תאכלי כמה שבא לך. נקודה.

לבלה ולאה שלום. אני בן 59 מזה 5 חודשים אני מבצע הליכה מהירה למרחק של 4 ק"מ במשך 5-4 פעמים בשבוע .כמו כן משחק פעם בשבוע בדמינטון (כדור נוצה) במועדון. לאחר המישחק והאימון שנמשך שעתיים אני בדרך כלל מקבל כאבי ראש (מיגרנה) על אף שאני מקפיד על שתיה מרובה.יש לציין שגם ירדתי במישקל ב-10 ק"ג בערך. מבקש יעוץ לתזונה ולשתיה נכונה בזמן פעילות הספורט שאני מבצע. תודה

שלום גוטי. ראשית זה נפלא שאתה דואג כל כך יפה לבריאותך. שינית אני חושבת שכדאי לקבל יעוץ רפואי בקשר לכאבי ראש שיש לך. שלישית אין אפשרות לתת יעוץ תזונתי דרך הפורום. עלך לקבל התיחסות אישית.. בברכה בלה

מגיל 12 עד היום (25) אני מתעסקת באופן אובססיבי במשקל גופי והוכחה לטענתך הנכונה שמדיאטות משמינים אני שוקלת 80 קילו (על 1.69) אם היום אחליט להניח לראש שלי להשתחרר מהאובססיה ולחיות סוף סוף בשקט נפשי (מה שלא נראה לי כי אין שעה ללא מחשבות:איך אוכלים?מתי אוכלים?מה אוכלים?ומתי עושים ספורט?) זה יתבטא בעלייה נוספת במשקל כי אם אחייה את חיי ללא תפריט דיאטתי דל וחסר טעם הרסן יפרץ.הרי אני לא יודעת לחיות אחרת!תמיד יבוא לי משהו לנשנש,ההקשבה לגוף היטשטשה.שאלתי היא:האם נכון שבתחילת יישום התיאוריה אשמין ואף מאוד?

שני היקרה . את מתארת שוב את המחיר שמשלמים אנשים על עשיית דיאטות. מחיר כבד גם נפשי וגם גופני. אחרי כל כך הרבה שנים מה שגופך ונפשך יודעים זה התמודדות חוזרת ונשנית עם הפחד להשמין ומלחמה בפחד זה. את שואלת האם יבוא היום בו תגיעי לשקט נפשי , זה תלוי לחלוטין בך. אם תחליטי לנסות לוותר על צורת מחשבה ותפיסת עולם שמנהלת אותך כרגע ותנסי להסתכן ולבחון דרך אחרת את בהחלט יכולה להגיע לשלווה ושקט. צורת עבודה שלנו מאמנת אותך לחיות, לחשוב ולהיות אדם רזה טבעי. אדם כזה חי בשקט עם עצמו ועם גופו ונשאר רזה כל הזמן. השאלה שלך האם תעלי המון בתחילת הדרך גם היא טבעית. זה אחד הפחדים הגדולים של אנשים אם אפסיק לעשות דיאטה אשמין מאד. הרשי לי להרגיע אותך ,הפסקת דיאטה לא תגרום לך להשמנה כי את תעשי משהו אחר . מכיון שהיום את מכירה שתי דרכים בלבד או דיאטה או לא דיאטה את פוחדת שאם תפסיקי עם דיאטה תעברי לאכילה בלתי מרוסנת. זה עלול לקרות רק בהתחלה. אבל תוך זמן קצר את תגיעי למצב של איזון ואכילה מתוך רעב ושובע. דבר שעוזר לך מאד להגיע לשקט וגם להרזיה. את מוזמנת ליצור קשר דרך המייל או טלפון אלי או אל לאה. נשמח להיות לך לעזר. בברכה בלה

אינדקס גליקמי באילו מזונות יש אינדקס גליקמי נמוך, והאם נכון שזה מסייע לירידה במשקל?

בעיקרון - חיטה מלאה ומחלקת הפחמימות ה"בריאות" רשימה חלקית ניתן למצוא פה: http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=2570

חיטה מלאה חשוב לבריאות!!

במהלך היום אני אוכלת באופן מסודר: בבוקר פרוסה + פרי+ירק+כוס חלב בצהריים: מנה סה"כ 600 קלוריות הבעיה מתחילה בערב, אז אני יותר מנשנשת מאשר אוכלת, וגם אם אני אוכלת פרוסה או טוסט אני בכל זאת מנשנשת ולכן אני מוותרת מראש על הפרוסה. הנשנוש הוא: 1 ארטיק דיאט+3 וופלים+קערית קורנפלקס ללא סוכר+ 1 מעדן דיאט יש לציין כי אני עושה ספורט 5 שעות שבועיות האם זה שנתקעתי במשקל נובע מהנשנוש?

שלום אדוה. זה שנתקעת במשקל נובע מדיאטה. את עושה מניפולציות על הגוף שלך, נותנת לו מזון בצימצום ודורשת ממנו לשתף אתך פעולה - כלומר לרזות. תשאלי את עצמך למה שהגוף יעשה את זה? כמה פעמים את שואלת אותו מה באמת בא לו לאכל? האם לא נמאס לו מספירת הקלוריות, הקצבה והגבלה? כשהולים עם הגוף בגישה של דיאטה הוא מתמרד ומפסיק לשתף פעולה. בגישת הרזיה ללא דיאטה אנחנו מלמדות אותך להקשיב לגוף שלך ולהזין אותו על פי רעב ושובע פיזיולוגי בלבד. התנהגות כזו כלפי הגוף מאפשרת לו להגיע למשקל מאוזן שנח לו להיות בו בלי מאבקים מיותרים. בברכה בלה

לשיטתי, אין מושג כזה שנקרא "נשנוש" בדיוק כמו שאין מושג כזה שנקרא "קינוח", "ארוחת ביניים" "ארוחת צהריים" וכ"ו. כל אלה הם מושגים שיוצרים תבניות מלאכותיות בחיינו. וע"פ התבניות הללו אנו שופטים את עצמנו. למשל, אם זה "נשנוש" - "אני כבר במקום האסור" אם לא אכלתי "ארוחת צהריים" (בהנחה שממש לא הייתי רעבה) אז כבר "מגיע לי פיצוי" וכן הלאה. ותרי על ההגדרות המיותרות הללו - כשרעבים אוכלים מה שרוצים, מה שהכי רוצים זו למעשה הכוונה של הגוף מתוקף ערגתו לאנרגיה בהתאם למידת זמינותה (ההבדל בין רצון שלי לאורז או לשוקולד, למשל) והערגה לרכיבי תזונה ספציפיים. ברור לך שהגוף שלך אינו עושה אבחנה בין שעות אספקת המזון. אז אין "נשנוש" יש אכילה. כשאנו אוכלים, פעם זה יהיה ארטיק, פעם עוף, פעם במבה ופעם יוגורט. הגוף רק מבחין בתכולה האנרגטית הנדרשת לו לתפקוד ולרכיבים שאת מספקת לו ויודע לכוון אותך....אם רק תלמדי להקשיב. אין ספק שלאור הקמצנות שלך באספקה השוטפת לגופך הוא יבקש עוד ועוד, בעיקר לאור העובדה שאת מספקת לו לא מעט "מזונות אויר" (כל הדיאטים והלייטים למינהם), ומכאן גם חוסר סיפוק שלך מהאכילה. ויותר מכך תחושת האשם והביקורת העצמית. הגוף שלך נתקע כי את עוזרת לו להפעיל את כל מנגנוני ההשרדות שלו. הגוף שלך נתקע כי הוא, לטעמי, במצוקה. אדוה, אני יודעת שדפוסי החשיבה המנהלים אותך כרגע עלולים להקשות עלייך וליצור התנגדות לנכתב. זה אך טבעי שיקרה. כל מה שכתבתי לעיל הן מיומניות שלומדים אותם בגישה של הרזייה ללא דיאטה. ואני רק יכולה לקוות בשבילך ובשביל האחרים שבפעם הבאה במקום לבחור להשקיע מאמץ לשווא בדיאטה, תשקיעי "מאמץ" בפיתוח היכולת הזו. היכולת ללכת יד ביד עם גופך, בהרמוניה למטרתכם המשותפת - להיות רזים, מבפנים ומבחוץ. בהצלחה יקירתי לאה פינטו

אני בת 52 אוכלת כמו שאכלתי בעבר אבל אני משמינה. יש לזה קשר לגיל? מה עושים?

עם הגיל חלים הרבה מאוד שינויים בגוף. אך הקשר בין השמנה וחוסר מסוגלות לרזות לבין הגיל הוא קשר עקיף. הרשי לי להסביר. עם הגיל יורדת הדרישה של הגוף לאנרגיה, הרכב הגוף שלנו משתנה כך שכמות השרירים פוחתת. המשמעות היא שהגוף זקוק לפחות אנרגיה מהמזון. ולכן, כפי שתארת, מה שהתאים פעם לא בהכרח מתאים היום. ועדיין אינני מעבירה אחריות אל הגיל אלא אל ההתנהלות שלנו. כשאנו שולטים באכילה שלנו וחיים במניפולציה תזונתית (דיאטה, שמירה, תקראי לזה איך שנעים לך), איננו רגישים ואיננו קשובים לשינויים הללו. אנו חיים ע"פ הכתבה מלאכותית שבשלב מסוים אינה מתאימה יותר. בתהליך של הרזייה ללא דיאטה אחד הדברים המרכזיים הנלמדים ובעצם אחת המיומנויות החשובות היא חידוד יכולת ההקשבה שלנו לגוף שלנו, לצרכים האמיתיים שלנו. כשחיים כך, באופן טבעי עם שינויי הגיל אנו צורכים פחות ואין שום סיבה להשמנה. שיהיה לך יום נפלא לאה פינטו

תודה לאה. אשתדל להיות קשובה. אין לי מושג איך עושים את זה. שבוע טוב.

אני בת 50 , אני מרגישה שבשנתיים האחרונות אני פחות לועסת ודי בולעת את האוכל. שמנתי הרבה לאחרונה, האם יתכן שיש לזה קשר?? הבטן גדלה מה שאף פעם לא הייתה לי בטן... תודה ושבת שלום.

כן, אורית, יש קשר ואפילו קשר סיבתי ובלי לעשות ניתוח סטטיסטי למובהקות, אני מרשה לעצמי לאמר באופן חד משמעי - יש קשר בין אופן האכילה שלנו לכמות המזון הנצרכת. כשאינך נוכחת באכילה שלך ואינה חווה אותה, אלא מפעילה אקט טכני-מכני - אוטומטי, קשה לך להגיע לסיפוק. וכשאנו לא מסופקים, אנו רוצים עוד ועוד ועוד, בלי קשר לצרכים הפיזיים שלנו. מה שמשתקף בבטנך. אני מניחה שלא סתם שונתה גישתך לאכילה, משהו אחר השתנה שגרם לכך. שלך לאה פינטו

תודה לך לאה. אני חושבת שמשהו השתנה ביכולת הלעיסה בגלל "היחלשות" השיניים ובעיית חניכיים ואכן, גם עברתי משברים קשים והאוכל הפך טכני - מהיר. היה חשוב לי לשמוע אם יש קשר ל"צמיחת הבטן" וענית לי. לוקחת לתשומת ליבי - ואנסה לטפל בזה. תודה שוב ושבוע טוב, אורית.

רציתי לדעת האם ייתכן מצב של דיכאון לאחר נטילת כרום פיקולינאט?

בוקר טוב שירה. אינני יודעת לענות לך על שאלה זו. אם מדובר במרכיב בתרופה כלשהי, כל תופעות הלוואי האפשריות חייבות להיות מצוינות. אם מדובר בתכשיר המוגדר כתוסף מזון, זה קצת יותר בעייתי. במקרה זה רצוי לפנות לפורום העוסק בתוספי מזון ו/או לחברה המייצרת / המשווקת. בהצלחה לאה

שלום רב! מזה 5 חוד' שאני לא מעשנת אך העליתי 7 ק"ג במשקל (הכל בישבן!) אני מעוניינת להוריד לפחות חלק אך מפחדת שישארו לי הסימנים הלבנים האלה בישבן שנגרמים כתוצאה מהשמנה והרזיה. אשמח לקבל עצות.

שלום לך. סימנים אלו הם נטייה יחודית של אנשים מסוימים. הם בפירוש לא מתרחשים אצל כל אחת אבל אם לעורך יש נטייה לסימנים כאלה אין הרבה מה לעשות לפי מה שאני יודעת. יש חברות המפרסמות קרמים שונים שאמורים למנוע את הסימנים. לא ידוע לי עד כמה זה אכן מועיל.בכל אופן הסימנים לא נוצרים כתוצאה מהרזיה אלא דווקא בגלל השמנה כך שאם הם נוצרו אז אין מה לעשות ואם הם לא נוצרו אז כנראה שעורך לא מייצר אותם. בברכה בלה

איך אני מורידה סימני הרזיה ? תעזרו לי בבקשה

שלום אני אמא לילדה בת 10 עם בעית השמנה כיום היא שוקלת 54 ק"ג עשינו כל הבדיקות האפשריות והכל הראה על בריאות תקינה שאלתי היא איך נלחמים בהמשנה (כואב הלב לראות אותה כך ומה גם שזה לא נעצר והיא כל הזמן ממשיכה לעלות במשקל) הפסקנו עם כל הממתקים והחטיפים בבית (למרות שיש עוד ילדים בבית) אך יש לה תאבון מאוד גדול והיא אוכלת כמעט ללא הפסקה. איך מתמודים עם זה ומה עושים אני לא רוצה לעשות לה נזק גם בכיוון ההפוך (אנורקסיה) לתשובתכם תודה יעל

שלום יעל היקרה. אני שומעת את הכאב שלך כאמא ומבינה אותך מאד. אני רואה גם שאת מנסה ללכת בדרך שכולם הולכים בה מלחמה, מניעה, דיאטה. נראה לי שיש בהשמנה של ילדתך איתות מסוים שחשוב לנסות להבין אותו. אכילה מוגזמת ללא פרופורציות מצביע על קונפליקט רגשי שחשוב מאד להבין ולברר אותו. חשוב לא פחות לגייס את כל המשפחה לשינוי תזונתי וספורטיבי מעמיק. מה שברור שטיפול בהשמנת הילדה צריך לשלב חינוך לתזונה נכונה, פעילות גופנית והתחסות רגשית נפשית . כמובן חשוב לא פחות ללמד את הילדה את הבדל בין רעב פיזי לרעב רגשי ומתן מענה הולם לכל אחד מסוגי הרעב. בברכה בלה

שלום יעל. שמחה בשבילך על פנייתך לפורום. קראתי את המילים ומאמינה שזיהיתי גם את הטון מאחוריהם אך הדבר המיידי שקפץ לי מול העיניים הוא הסתירה בדברייך. מצד אחד נעשו בדיקות רפואיות המעידות על מצב בריאותי תקין ונורמלי ומצד שני את מתארת מצב מאוד לא נורמלי. לאכול ללא הפסקה זה לא משהו טבעי ונורמלי ועם המצוקה הזו את מגיעה אלינו. אז בואי נעשה סדר, בהעדר בסיס פיזיולוגי - רפואי הילדה שלך מתנהגת באופן מאוד טבעי ונורמלי לאופן בו היא חווה את עולמה. זוהי דרכה להתמודד עם משהו שהוא מנת חלקה בשלב זה. בלה ציינה ואני מצטרפת, רעב רגשי הוא לא פעם הסיבה לאכילה מופרזת. ואכן כפי שאת מתארת, אין שובע, כי רגשות לא ניתן לספק באמצעות מזון. זו רק אילוזיה שעם הזמן הופכת למשהו אוטומטי. הענין הוא שהדבר האחרון שהייתי ממליצה לעשות הוא לייצר גם רעב ביולוגי (לחסוך ממנה מזונות אהובים). אי אפשר לטפל ברעב מסוג אחד באמצעות רעב מסוג אחר. אז מה עושים? מנסים לברר אלו תפקידים מייחסת הילדה לאכילה? איזה צורך היא מנסה למלא באמצעות האכילה? מה היא צריכה באמת? הנטיה לתת למזון תפקידים לא לו רווחת בקרב הסובלים מעודף משקל. הקשר בין מזון לרגשות נעשה כבר בינקותנו. הענין הוא שרעב רגשי אי אפשר לספק עם אוכל, זו הסיבה שממשיכים לאכול עוד ועוד. יש ללמד את הילדה לתת לגיטימציה לרגשותיה ולכבד את עצמה במענה אמיתי. ולזכור שהיא ילדה ועזרתנו, ההורים, חשובה. אם הילדה שלי משתעממת ומוצאת תעסוקה באכילה, אני כהורה יכולה לסייע לה למצוא תחומי ענין. אם החסר הוא בנוכחותי ובתמיכתי, מחויבותי כהורה זה לספק צורך בסיסי זה בפעילות משותפת, בנוכחות שלי ועוד ועוד. חשוב שנסתכל עלינו ההורים - על המקום שאנו נותנים למזון בחיינו הפרטיים ובחיי המשפחה. את ההקשר הזה והתפקיד הזה שניתן לאוכל בד"כ ילדים לא ממציאים לבד. אני לא חושבת שפעולה במשור התזונתי ו/או ההפעלה הגופנית הם הדברים שיש להתמקד בהם. יש להבין שזו מעין קריאת מצוקה של הילדה ולהתייחס אליה, להבין אותה ולא ללכת על טיפול אינסטנט (מוציאים ממתקים וחטיפים מהבית, הופכים אותם למזונות אסורים ומכאן לנחשקים עוד יותר). בהקשר המשפחתי חשוב להבין שהילדה איננה הבעיה. לילדה יש בעיה ואת יכולה לעזור לה. היה מעניין אותי לדעת מה מיקום הילדה במשפחה. אמא יקרה, אשמח להרחיב איתך את הדיאלוג ולכוון אותך. אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר טלפוני. והיי רגועה, הכל בסדר, את עירנית ומתעניינת ואין לי ספק שתמצאי את הדרך. שלך בעניין רב לאה פינטו

שלום, שמי גלי ואני בת 33. לפני שלושה וחצי חודשים ילדתי את בתי השנייה. בהריון הראשון עליתי 29 ק"ג במהלך ההיריון, ובהריון השני אפשר לומר שעליתי 22 ק"ג שמחולקים ל- 16 ק"ג במהלך ההיריון ו- 6 ק"ג בארבע חודשים לפני (הייתי בקורס אינטנסיבי במקום העבודה). נכון להיום שלושה וחצי חודשים אחרי הלידה חזרתי למשקלי לפני ההיריון (70 ק"ג), אך השישה הנוספים עדין לא ירדו. לאחר הלידה הראשונה הצלחתי לחזור למשקלי בעזרת "שומרי משקל" ושיטת ה"נקודות הגמישות", השיטה הייתה טובה לי והוכיחה את עצמה ולכן חזרתי אליה שוב, רק שהפעם אני מוסיפה ספורט. בחודש האחרון הלכתי הליכה מהירה במשך שעה, כארבע עד שש פעמים בשבוע (נוטה לשש פעמים). מאז יום א' שעבר הצטרפתי למכון כושר, אני מבצעת מכשירים/משקולות כארבעים דקות ועוד חצי שעה על הליכון או על המכשיר אליפטי או שילוב של שניהם. חוץ מזה... עוד פעם או פעמיים אני מבצעת רק פעילות אירובית שנערכת במשך שעה ? תפריט יומי: ארוחת בוקר: ביו גרנולה של דנונה 3% שומן. ארוחת צהרים: מנה בשרית 150 גרם של חזה עוף או דג. ירקות בתנור (פלפל אדום ופטריות מעליהם רוטב ברביקיו או סוצ'ואן של קנוור) מנת (בערך כוס עד כוס וחצי) אורז ממבושל ללא שמן בתוספת תיבולית של קנוור. לקינוח ארטיק בננה של נסטלה (34 קלוריות) ארוחת ערב: חביתה עם 3 פרוסות לחם קל בתוספת גבינה וירקות. מספר שאלות שיש לי: - האם התפריט שלי מספק ? - מה מומלץ לאכול לפני אימון בוקר או אימון ערב וכמה זמן לפני ? - מה מומלץ לאכול אחרי אימון וכמה זמן אחרי ? - האם האימון שלי בנוי נכון ? שלוש פעמים בשבוע אני מבצעת ארבעים דקות מכשירים ו- 30 דקות אירובי. ועוד יום או יומיים אני מבצעת רק פעילות אירובית שנערכת במשך שעה ? - ידוע לי כי מכשירים מומלץ לא לבצע כול יום ויש לבצע יום כן, יום לא. האם פעילות אירובית ניתן לבצע כל יום ? - מתי מומלץ יותר לבצע חדר כושר ופעילות אירובית בבוקר או בערב ? סליחה על האורך של המכתב ותודה מראש על תשובות גלי

מאחלת לך הרבה נחת והנאה לרגל הרחבת המשפחה. קראתי בתשומת לב רבה כל מילה וניואנס, פרט לתפריט ואיתך הסליחה. אינני נוהגת להכנס לצלחות של אנשים ובשום פנים ואופן לא לוקחת על עצמי את תפקיד הפקח, גם לא מתוקף מקצועי ובעיקר לא, מתוקף מומחיותי. בטרם אתייחס לשאלותייך הממוקדות, אני רוצה להתייחס דווקא לרקע: כתבת "השיטה היתה טובה לי והוכיחה את עצמה" ואני חשבתי לעצמי "כמה עצוב, להשקיע כ"כ הרבה ולהסתפק בכ"כ מעט" כי הרי איך יכול להיות שהשיטה עובדת בשבילך אם: את עולה באופן בלתי סביר בהריונות (עליה בריאה של הריון נעה בין 9 ל- 13 ק"ג) את נמצאת שוב ושוב במקום של התמודדות עם המשקל שלך ועם האכילה שלך. זה הרי לא הפסיק להיות משהו שאת מתעסקת בו. הגדרת ההצלחה שלך מאוד צנועה. האם לרדת במשקל זו הצלחה של תהליך הרזייה? לשיטתי, ממש לא. ירידה במשקל היא חלק קטן מתהליך הרזייה. מה אם הייתי אומרת לך שיש דרך לא רק לרזות אלא להשאר רזה באופן יציב מבלי לקרוע את עצמך באימונים, מבלי להגביל את עצמך במזונות, מבלי לחיות ע"פ תפריט (שאינו מנת חלקו של שום אדם רזה), מבלי לפחד מעליה, מבלי להתעסק בזה יותר. אין לי ספק שהיית הולכת על זה בגדול. הגעת לפורום הרזייה ללא דיאטה ואת מציגה גישה דיאטטית מובהקת (שחוץ מלרדת ולעלות, להמציא את האקורדיון והיו-יו, לא תרמה הרבה לאנושות שהולכת ומשמינה). גישתנו בפורום זה אחרת לגמרי ולטעמי כל מה שאת עושה אינו בר תוקף לאורך זמן עבור רוב בני האדם (95-99%) גם אם הם מבטיחים לעצמם שהפעם יהיו חזקים יותר. אני בהחלט מודעת לעובדה שאינך מכירה דבר אחר בשלב זה ולכן מה שאת עושה נראה לך הדבר הכי נכון והכי טבעי. בהתבסס על נסיונך, עושה רושם שאת רואה עצמך כמי שנידונה לחיות את "הבעיה" כל חייה - פעם בגוף שמן, פעם בגוף רזה וחוזר חלילה. ואני אומרת: לא, זה לא צריך להיות כך. שימי לב לשאלותייך - את מבקשת מידע שכל משמעותו היא אחת: מה אני אמורה לעשות כדי לשלוט בצורה "נכונה" בגוף שלי? וכאן הבעיה, את לא אמורה לשלוט בגוף שלך. הגוף שלך נולד עם הידע והיכולת לשלוט במשקלו ולווסת את האכילה שלך לבד, את המסרים הוא מעביר לך כל הזמן אלא שאת בוחרת לא להקשיב להם אלא לדעות מומחים כאלה ואחרים, למסרים חיצוניים (שעם השנים הפכו חלק ממך), את מנותקת מהחבר הכי טוב שלך ומהשותף האולטימטיבי לתהליך ההרזייה. הגוף שלך רוצה יותר ממך להיות רזה, הוא נולד רזה ונועד לחיים רזים, עודף משקל לא קל לו, לא נח לו, לא בריא לו. בדרך הדיאטטית את לא משאירה לו הרבה ברירות ומאלצת אותו להתמודד עם מצבים לא טבעיים. כשהמיקוד שלך ישתנה וההקשבה שלך תתחדד, את תראי שתדעי לבד מה טוב לך לאכול לפני אימון, אחריו, באיזו רמה פעילות נעים וטוב לך (את הרי לא ספורטאית הישגית), את תדעי בדיוק מה נכון וזה משהו שלא רק שיביא אותך למימדי הגוף הרזים שלך הוא יהיה בר תוקף לכל חייך. זוהי השליטה האמיתית ולא השליטה המדומה שנקראת כח רצון, משמעת עצמית. קראתי שוב את מה שכתבת וזה כ"כ היה מוכר לי מחיי עד לפני 3 שנים, שמחה לא להיות שם יותר ומאחלת לך למצוא דרכך להגשמת החלום הפיזי והרגשי שלך באמת, להרשות לעצמך להיות רזה באמת. מקווה שהארתי נקודה או שתיים ומקווה שתראי את החיובי בתשובתי על אף העובדה שלא קיבלת תשובות מדויקות לשאלותייך. אני מזמינה אותך להמשיך ולשאול, להעמיק, להבין ואני מבטיחה להיות פה על מנת להעשיר את הבנתך. שלך לאה פינטו

אני רק רוצה לברך במזל טוב ולהצטרף ללאה שכל מילה שלה חקוקה בסלע. אם רק הצלחנו קצת לגרום לך לחשוב אחרת זה כבר השיג. בברכה בלה

בלה שלום אני כבר תקופה ארוכה מנסה לעשות דיאטה אולם ללא הצלחה מכיוון שלפני כשנתיים עשיתי דיאטה חריפה ולכן לדעתי פגעתי במשהו בגוף. כעת קיבלתי את הכדורים רדוקטיל. האם לדעתך זה יכול לעזור לי?

שלום יעל. כשנותנים את הכח למשהו חיצוני שיביא אותנו לאיזון הוא תמיד מאכזב. בין אם זה אדם, כדורים, שיטה, או דיאטה. הדבר היחיד שיוכל לעזור לך לרדת ולהישאר רזה זה תפיסת עולם שלך מה שניקרא פרדיגמה. כשתביני שרק את יכולה לחולל שינוי אמיתי במערכת האמונות הפנימות שמובילות אותך, כשתוותרי על המחשבה שאומרת שכדי לרזות צריך לשלוט על הגוף ולהכריח אותו לעשות דברים שהוא לא רוצה, כשתיהיי מוכנה לבקר בארץ אחרת שאף פעם לא היית בה, יוכל להתפתח בך שינוי מבורך לקראת האיזון המלא. כדורי רדוקטיל יכולים להיות קביים לא רעים , אבל קביים לא מחליפים את הרגליים. שום קביים לא יעזרו לאדם ללכת אם הרגליים שלו לא מספיק חזקות. הקביים זה מצב ביניים עד שהרגליים יחזרו ללכת. לכן, רדוקטיל עשוי לעזור מעט, אבל עליך לעשות עבודה מעמיקה ואחראית עם עצמך אם את רוצה לרדת פעם אחת ולתמיד. אשמח מאד לעזור לך במסע הזה. בברכה בלה בברכה בלה

שלום, אני עושה דיאטה וכושר גופני כבר 5 חודשים- 4 שעות שבועיות, ירדתי 1.5 קילו אני רוצה לרדת עוד 1.5 קילו, האם עלי להגביר את הפעילות הגופנית או להמשיך כרגיל? ז"א האם יש אצלי עצירה בירידה?

שלום בר. האם את נהנית ממה שאת עושה? מהכושר, מהתזונה? האם את עושה את זה כדי להיות בריאה ולהרגיש טוב או בשביל המספרים שעל המאזניים? אם את רוצה שהתוצאות ישארו לאורך זמן את חייבת לעשות את השינוי בדרך שתיהיה עבורך מהנה וכזאת שתוכלי להתמיד בה לתמיד. בקשר לשאלתך האם להגביר את הפעילות תשאלי את עצמך .אם את נהנית מפעילות וכיף לך ובא לך לעשות יותר בוודאי שכדאי ואם לא בוודאי שלא. בהצלחה בלה

השאלה היא אם יש עצירת ירידה במשקל אצלי, אני עושה את הדיאטה+ התעמלות כבר 4 חודשים, השאלה היא אם להגביר פעילות או לצמצם בתפריט כדי להמשיך ולרדת?

כשאומרים 3 מנות פרי לתפריט של ככה וככה קלוריות, מתכוונים שבנוסף לתפריט אפשר לאכול 3 מנות פרי? או ש-3 מנות פרי מכילות את מספר הקלוריות הנ"ל?

נעה יקירתי, שאלה זו תצטרכי להפנות למי שמרכיב תפריטים כאלה. אצלנו לא סופרים פרות ולא קלוריות. אצלנו אוכלים מה שאוהבים ומרגישים את הגוף ומה שגורם לגוף שלנו להרגיש טוב. מדידת האנרגיה (קלוריות) היא עבודתו של הגוף, לא שלנו. שלך לאה פינטו

למומחה שלום. אני אישה בת 49,אם לארבע בנות גדולות,מזה כשנתיים בגלל בעיות בברך הפסקתי כמעט כל פעילות,ועליתי המון במישקל,רופאת המשפחה נתנה לי לנסות רדוקטיל 10 מ''ג כדור אחד ביום.והצלחתי לרדת במשקל אמנם לא הרבה.במקביל התחלתי לסבול בתופעות גיל המעבר פניתי לרופא נשים,ועברתי בדיקות דם לפרופיל הורמונלי.ונתן לי את הטריסקוונס.אני לוקחת אותם כבר שבועיים,השאלה שלי אם אפשר לקחת את שניהם יחד?אני לא חשבתי על זה קודם ולכן אני דואגת ,בבקשה תענו לי בהקדם בכדי שלא אעשה נזק לעצמי,תודה מראש ג'ודי. ממתינה לתשובתכם.

שלום ג'ודי. את מעלה כאן סוגיה רצינית וחשובה ולכן עלייך לפנות למומחה בר-סמכא בענין. מציעה לך לפנות לפורום רוקחות ופרמקולוגיה וליידע 2 הרופאים המטפלים. כל הכבוד על ערנותך. אינטרקציה בין תרופות היא לא דבר של מה בכך. יתכן ובמקרה הספציפי שאת מעלה אין כל חשש ויתכן שיש, אינני יודעת לומר לך כיוון שזהו לא תחום התמחותי. בהצלחה לאה

שלום, האם דיאטה של 1200-1500 קלוריות ביום בשילוב של פעילות גופנית ארבע שעות בשבוע תניב פירות גם לאחר תקופה של 5 חודשים?או שתהיה עצירה? כמה אמורים לרדת תול חודש? האם תחול הצרת היקפים?

אין שום דרך לדעת כיצד גופך נפשך יגיבו. זה תלוי בהמון דברים. מניסיוני דיאטות לא מביאות תוצאות לטווח ארוך רק לטווח קצר. רק עבודה עם הגוף הקשבה לרעב ושובע מתן פיתרון לרעב רגשי מאפשרים שינוי לטווח ארוך מניסוני הרב.

שאלה לי אלייך בטרם אתייחס לאלו "פרות" את מתכוונת בשאלתך "האם...תניב פרות?" עני לי על השאלה ומבטיחה תשובה מלאה שלך לאה

התכוונתי לפירות...

שלום, אני אוכלת עד 1000 קלוריות ביום ומשלבת 4 שעות שבועיות של פעילות גופנית, אבל פעם בשבוע אני חורגת: לפעמים מדובר על חריגה גדולה של 3000 קלוריות ולפעמים חריגה של 1500-2000 קלוריות. האם נכון לחשב ממוצע של צריכת קלוריות או שזה שאני חורגת הורס את כל הדיאטה כי השומנים והסוכרים שנכנסים מכפילים עצמם? אני כעת משתדלת לחרוג ביום "החגיגה" עד 2000 קלוריות

אני לא רוצה להשמע יומרנית אבל בכנות, צר לי על האופן בו את חיה עם מזון בחייך. זה לא צריך להיות כך. כל מה שתארת משקף את נסיונותייך לשלוט (במשהו שיום אחד לא יהיה בשליטתך יותר). כל מה שתארת משקף מערכת יחסים מאוד לא בריאה עם אוכל ועם גופך. ואלה מובילים אותך למקום אחד שמאופיין במאבק עם המשקל ובהתעסקות בלתי פוסקת עם אוכל. (אין לי ספק שזה גם בא על חשבון דברים אחרים ויותר מכך מעורר אצלך רגשות אגרסיביים כלפי עצמך: ביקורת עצמית, רגשות אשם, כעס וכ"ו) אני אחזור שוב: זה לא צריך להיות כך!!!!! את יוצאת מתוך הנחות יסוד מוטעות לחלוטין: שהגוף שלך זקוק ל- 1000 קק"ל ליום, שעלייך לעשות את עבודת החישוב עבור גופך כי הוא ודאי לא יודע לווסת לבד את צריכת המזון שלך, שזה לא נורמלי ולא נכון "לחרוג" והנחה נוספת היא שכנראה נולדת למאבק הזה. אני מניחה שלא קראת על הגישה שאנו מובילות בפורום זה ומציעה לך לעיין בדפים השונים. דעי שרק אנשים שמנים בהוויתם נוהגים כך (גם אם הם מצליחים לחיות בגוף רזה לפרקי זמן כאלה ואחרים) - ראית פעם אדם רזה אמיתי שסופר קלוריות, מתכנן, מקזז, מתחשבן? את זה עושים רק אנשים שמנים וזה אחד הדברים שמקבעים אותם בהשמנה שלהם. אם את בענין של להיות אדם רזה מבפנים ומבחוץ, כזה שחי בהנאה ובשלום עם מזון (מכל סוג), חי במשקל ובהיקפי גוף יציבים ומשוחרר מהמאבק הכרוני המתסכל - יש דרך מוכחת אחת לעשות זאת - להתחיל תהליך של שינוי אמיתי. אני באופן אישי דיאטנית המאמנת לתהליכי שינוי בהרזייה ומשלבת את הגישה של "הרזייה ללא דיאטה". זה אומר שאינני מתעסקת עם קלוריות, תפריטים ודומיהם. מיליוני אנשים בעולם יודעים לספור קלוריות מצויין ולא ראינו איך זה עזר לצמצם את היקפי ההשמנה בעולם המערבי או פתר משהו מההשמנה שלו באמת. אם את בענין של להמשיך להיות המרזה המתמיד, את בהחלט יכולה להמשיך בדרך בה את הולכת - לחשב, לנחש, לעשות מניפולציות כאלה ואחרות. אינני יודעת בת כמה את אך אציין שבגיל מסוים, בשלב מסויים בחיים זה הופך ונהיה קשה יותר ויותר. ואגב, בהתייחסות נקודתית להודעתך: עם כל ההכרות המעמיקה שלי עם גוף האדם, לא מכירה מצב בו השומנים והסוכרים הנכנסים לגוף מכפילים את עצמם. ואני חושבת לעצמי כמה רחוק אפשר ללכת? יש עוד הרבה מה לומר אך הגיעה העת לעצור. אם משהו מדבריי נגע בך אל תתנגדי לו, למדי אותו. אם משהו מדבריי אינו ברור אשמח להסביר. יום טוב לאה פינטו

אם אפשר לחיות בלי דיאטה ולהישאר רזה אני אשמח ללמוד אותו, אנא מסרי לי פרטים איפה ניתן ללמוד את הנושא.

מכיוון שאני גרה בראשל"צ ואין לי רכב אין לי דרך להגיע אליכן. איך אפשר לעבוד איתכן בטלפון ובאי-מייל ? איך זה עובד ? כמה זה עולה ? תודה.

אילה, אני מציעה לך לפנות לדוא"ל הפרטי לקבלת כל התשובות לשאלות מהסוג הזה. אני מציעה לך לפנות גם אלי וגם אל בלה, כל אחת מאיתנו עובדת אחרת עם כלים אחרים וכמובן מביאה את עצמה בצורה יחודית משלה. לאחר שתקבלי את כל האינפורמציה תוכלי להחליט מה באמת מתאים לך. הדוא"ל שלי הוא: [email protected] הדוא"ל של בלה רשום בפרטים מתחת לתמונה. בהצלחה לאה