פורום הרזיה ללא דיאטה

מדוע אני נתקפת בולמוס אכילה למרות שאני מחליטה להפסיק לעשות דיאטה ולאכול ע"פ רעב ושובע מדוע?????? אני כבר מיואשת האם לא אמצא פיתרון לבעיה הזו????????אודה לתשובתכן המהירה

שלום איילת . רק מעצם החלטה שהפסקת לעשות דיאטה את עדיין לא פועלת לפי שיטת הרזיה ללא דיאטה. כשאנחנו בדיאטה אנחנו מכירים שני מצבים - מצב של הגבלה חמורה מול מצב של חוסר שליטה מוחלט ואכילה בלי גבול. כשאנשים מקבלים את הרעיון של להפסיק לעשות דיאטה (במיוחד אם הם מנסים לעשות את זה לבד ללא ליווי מקצועי) הם חווים את מה שהם מכירים - עוברים מדיאטה לבולמוסים. כדי להפסיק לעשות דיאטה חשוב לעבור תהליך של איזון פנימי ,תהליך שחשוב לעשות אותו יחד עם מטפל מקצועי. אם את מיואשת זה בידיוק הזמן להגיע לטיפול. נשמח מאד לסייע לך אני או לאה. בברכה בלה

בוקר טוב איילת. אני רוצה להפנות אותך לתשובה תחת הכותרת "תפריט דמיוני בהחלט" (לגילה). כמה תגובות מתחתייך בעמוד זה. אם יעלו שאלות נוספות נהיה כאן. יום טוב לאה

האם ניתן לפתור אכילה רגשית ע"י אימון אישי?

בוקר טוב שירה. מתודיקת האימון עובדת על ה- being (עולם החשיבה, הערכים, האמונות, הרגשות וכ"ו) ועל ה- doing (פעולה, עשייה, בחירה, התנהגות וכ"ו) בד בבד ומתוך ידיעה שהעשייה שלנו לעולם נגזרת מעולם ההוייה (being) שלנו. כיוון שבשורה התחתונה העשייה/הבחירה שלנו מייצרת את המציאות שלנו, אנו מבקשים לדעת מה מפעיל אותה ולערוך את השינוי שם (ב- being) בשורש, במקור ה"בעיה" האמיתי. אז אם לתת תשובה קצרה - בודאי שכן!!! ודבר נוסף, רגשות הם חלק מעולמנו הפנימי. אנו, בני האדם, תמיד מונעים על פי הרגשות שלנו. הרגשות הם הדרייב המניע (לא רק באכילה, אלא גם בקריירה, בזוגיות, בהורות, בחיברות ובכלל). כשאנו מדברים על "רגשות" אנו מדברים על קשת רחבה מאוד של מצבים שחלקם הניכר, בעל עוררות פיזית בעוצמה רבה. רגש הוא תמיד תוצאה של מחשבה. נניח שעתה כשאת בביתך או במשרדך חיה מציאות אובייקטיבית כלשהי ברגע נתון. שום דבר חריג לא מתרחש סביבך, סתם יום רגיל ושגרתי. עתה העלי בתודעתך זכרון נפלא כלשהו, משהו משמח שקרה לך, משהו מרגש אולי. ושימי לב להרגשה שממלאת אותך. אותו דבר ניתן לעשות בכיוון ההפוך ומיד נחוש איך הרגשות שלנו משתנים. וכל זאת מבלי שיקרה דבר בסביבה האובייקטיבית. ברגע שאנו מודעים לדפוסי החשיבה שלנו ולומדים לנהל אותם, אנו מצליחים בקלות לנהל את עולם הרגש שלנו והבחירות/ העשייה שלנו בהתאם. אם לסכם בקצרה נאמר ש: מחשבה יוצרת רגש שיוצר פעולה/בחירה/עשייה כלשהי שיוצרים את המציאות. וזהו לב ליבו של האימון שמטפל בבעיה האמיתית בדרך לשינוי בר-קיימא לשם השגת מציאות חיים חדשה. מקווה שההסבר היה מקיף ומאיר עיניים. שלך בברכת יום מקסים לאה

אני שותה במשך שנה תה ערבה למטרת הרזייה. הבעיה היא שאני מכורה לתה הזה ולא מפסיקה לשתות אותו (פעם ביום או ביומיים) האם תוכלי לאמר לי למה התה גורם? האם אני צריכה להיבדק? בתודה דליה

אינני יודעת לענות לך. אינני מכירה את התה הזה. מציעה לפנות לנטורופת או לתזונאי המתמחה בצמחי מרפא. תוכלי לברר בפורומים ואפילו דרך קופ"ח. ואולי בכלל בלה תוכל לתת מענה. בהצלחה לאה

שלום רב יש לי שאלה שמטרידה אותי אני בת 37 שוקלת 73 וגובהי 67 .1 אני מודעת לזה שיש לי עודף משקל אבל אני לא שמנה אני נראית מלאה ואין לי שומנים "נוזלים" הגוף שלי די מוצק. עד לפני שנתיים הייתי כמעט 10 קילו פחות אבל אכלתי מה שאני רוצה ונישנשתי בלילה מה שבא לי (ואני לא מגזימה). בשנתיים האחרונות שמנתי באופן פתאומי וכבר כחצי שנה שאני לא אוכלת כלום בלילה בערך מ 8 בערב ואני לא מצליחה לרזות. האם זה הגיוני אני רוצה לציין שבעבר סבלתי מחיידק בקיבה (הליקוטבר- משהו) ואני גם צורכת קונטרולוק לפי הצורך אם יש לכן הסבר לתופעה אשמח לקרוא תודה ויום טוב

שלום רב וסליחה על עיכוב במתן התשובה. קשה מאד לתת הסבר לתופעה של השמנה רק מנתונים שאת מוסרת בפורום. יש סיבות רבות היכולות להסביר השמנה גם ביולוגיות וגם פסיכולוגיות. מה שחשוב יותר זה איך את יכולה לעזור לעצמך לרזות .לשיטתנו השמנה נובעת מאי הקשבה לגוף בכל מה שקשור לצרכים שלו - ביולוגיים ופסיכולוגיים לכן כדאי להתחיל להתרכז בבניית אסטרתגיה נכונה להרזיה. אי אכילה בלילה לא תיצור הרזיה בהכרח כי אפשר לאכל לא נכון ולא מתאים לגוף גם עד שעה שמונה בערב. דלקת בקיבה הנגרמת על ידי הליקובקטור בהחלט יכולה לגרום לכאבי רעב מוגברים ואכילת יתר אולם אחרי טיפול התופעה חולפת. בברכה בלה

בלה ולאה שלום! אז הבנתי שבשיטה שלכן אוכלים רק כאשר רעבים, כשהגוף שאנו קשובים לו משדר לנו- "אני רעב"! אבל, הוא לא משדר לנו מה לאכול. האם מותר כדי לרזות לאכול מה שרוצים? (כמובן שאת כמות המזון שנאכל, מכתיב לנו הגוף) האם מותר לי למשל, להסתפק בארוחת בוקר שהיא נניח, פרוסת עוגת קרם וקצפת עם שתיה חמה. ובצהריים, חצי בגט עם נקניק ומיונז או מנת פלאפל ולקינוח מנת גלידה עם קצפת. ובערב, מנה של פיתה עם חומוס או 2 משולשי פיצה. --זהו כמובן תפריט סתמי ודמיוני. התכוונתי להראות פה תפריט יומי שהוא לא מאוזן. אין בתפריט פירות , ירקות, בשר, ביצים. אין מוצרי חלב. האם לא חייבים בשיטה שלכן ליצור איזשהו תפריט מאוזן לכל היום? תפריט שבכל זאת קובע מה מותר ומה אסור? ואם מותר , כמה? תודה לתשובתכן

שלום גילה. שאלה חשובה מאד ותודה שאת נותנת לי הזדמנות להבהיר דברים שאני בטוחה שהרבה גולשים היו רוצים להבין. גופנו יודע בדיוק למה הוא זקוק כדי להיות בריא ומאוזן .אם הינו מצלחים לנטרל את הראש ולתת רק לגוף לבקש את האכל אין ספק שהוא לא היה מבקש מזון שמזיק לו. הבעיה היא שהראש המנהל את הגוף (יושב הכי למעלה) פועל הרבה פעמים ממקומות לא נכונים. הוא מושפע מקולות רבים ומבלבל אותנו לגבי איזה מזון לבחור. לדוגמא הוא יכול להיות מושפע מרגשות העולים על פני המודעות ורוצים תשומת לב. אנשים רבים לא הורגלו לתרגם תחושות רגשיות ולהתמודד אתם, הם חווים אותם כמשהו מאיים ומעדיפים לתרגם אותם כרעב ולאכל בדרך כלל שמן ומתוק. אכילת מזון מסוג זה בתגובה לרגש תגרום מספר דברים - הסתת תשומת הלב מהרגש, הרגעה חלקית מאד שלו, הנאה מידית ורצון עז לעוד מאותו דבר, כי הרגש כמובן לא סופק - הרי שום אכל לא יספק רגש. מיד אחרי זה עלולות להופיע מחשבות של יסורי מצפון על אכילה לא נכונה ולא בריאה וכמובן תחושות לא נעימות מהגוף הכועס על מזון המיותר שניתן לו ,זה כשלעצמו עלול לגרום לאכילה נוספת על מנת לברוח שוב. הראש גם עלול להיות מושפע מהשפע האדיר של מזונות יפים ומגוונים המוצעים כיום ולהשתכנע גם מהפרסומות, הצבעים, והריחות של המזון ולגרום לנו לאכל . לכן, בתהליך שלנו אנחנו מלמדים את ההבדל בין תחושות ביולוגיות למה בידיוק בא לי לאכל, לבין מחשבות למה אני חושבת שצריך - ההבדל הוא גדול. אחרי אימון מסוים מדווחים הלקוחות שלי בפליאה רבה איך מתוך מבחר אדיר של מזונות במזנון, אחרי שבדקו והתיעצו גם עם הגוף, (הראש כמובן אמר לאכל הכל) הם בחרו מעט מזון שחלקו היה בריא במונחים המקובלים, וחלקו קצת פחות ונהנו הנאה מרובה מחווית החופש לפעמים לראשונה אחרי שנים רבות של מאבקים. מקוה שהבנת קצת יותר.

בוקר טוב גילה שאלתך מביעה חשש מוכר מפני שחרור השליטה על האכילה שלך, מפני שחרור הראש הדיאטטי. אלה הן מחשבות אוטומטיות, דפוסי חשיבה דיאטטיים שמנהלים אותך שנים. הפחד שמא אכילה טבעית תיצור תזונה לקויה. כאילו ברור שאם תתני לעצמך את החופש תרצי רק מזונות מהסוג שפרטת מבטא במידה רבה את חוסר ההכרות שלך עם גופך וצרכיו האמיתיים. למעשה זהו חשש של הרבה אנשים שמתחילים לשקול את התהליך של הרזייה ללא דיאטה והעיבוד של האינפורמציה החדשה נעשה באמצעות דפוסי החשיבה והתפישה הקיימים של הראש הדיאטטי כך שזה אך טבעי שחשש כזה יעלה. כשאנו מבקשים להפרד מהתפישה הדיאטטית, צריך להבין שאחד המאפיינים החזקים שלה הוא היותה מערכת קשיחה למדי של חוקים וכללים, הרבה איסורים ולא מעט הגבלות, יש בה סמנטיקה שמשתמשת הרבה מאוד במינוחים כמו: חייבים, צריכים, אסור, מוכרחים וכ"ו. בקיצור אוירת כלא. בתהליך הרזייה ללא דיאטה אנו משתחררים מהכלא הזה, יוצאים החוצה אל החופש. אלא מה? לאחר שנים ארוכות בכלא הזה אנו יוצאים למקום שבו החוקים משתנים לחלוטין, בחוץ החיים נראים אחרת, ואנו לא ממש מכירים את ההויייה הזו, אך דבר אחד ברור אנו לא כלואים יותר במסגרת של חייבים וצריכים ולכן אענה בצורה חד משמעית - לא חייבים כלום!!! כלום ממה שהכרת עד כה. מה עושה לך המילה "חייבת / צריכה"? היא מיועדת לדרבן אותך אך בסיכומו של דבר עושה בדיוק את הפעולה ההפוכה. זה כאילו את מכה את אחורייך בשוט כדי להתקדם קדימה אך פעולת ההלקאה והכאב בסוף יתישו אותך. אנו לא אוהבים לקבל פקודות, אפילו לא מעצמנו ולכן מעוררים את ההתנגדות שלנו בעצמנו. כשתקבלי את הכלים הנכונים ותלמדי משמעותה של הקשבה לגוף, תלמדי לזהות את צרכיו תיווכחי לדעת שצרכיו האמיתיים מאוד מגוונים. לא תאמיני כמה המזונות הללו שפרטת לא יעשו לך כלום ברגע שתחווי חופש אמיתי, ברגע שתפסיקי לרעוב להם. כן, הם יהיו חלק מהתפריט שלך אך תחושי גם תאווה ל...סלט חסה. כן, כן, סלט חסה מרצונך ובחירתך החופשית. לכן גם האמירה שמותר לאכול רק כשרעבים איננה מדוייקת כי אז שום קבענו איסור, הגבלה. ומה אם יש לך רעב עז לטעם? כמו שקורה בחגים, בנסיעות ובארועים מיוחדים. במקרים אלה יש לא מעט מזונות שאינם זמינים לנו ביום יום. ואפשר עוד לפרט. כדיאטנית המלווה בתהליכי שינוי להרזייה (ללא דיאטה) אינני נותנת שום הנחיה תזונתית (האמת, אנשים מגיעים אלי עם מספיק ידע, כולם כבר יודעים כמעט הכל) וזאת משתי סיבות עיקריות: 1. ההנחיה באה מהגוף. נקודה. גופך יודע טוב ממני מה הוא צריך, כמה הוא צריך ובודאי מתי. אני רק עוזרת לך ללמוד את האותות ולפתח את המוטיבציה הנכונה והמיקוד הנכון. ציינת ארוחת בוקר - כמה אנשים באמת רעבים בבוקר? הנה הנחייה תזונתית שלא מסתדרת עם הפיזיולוגיה הטבעית של הגוף. יהיו בקרים שחשים רעב וצורך ויהיו הרבה מאוד בקרים שלו. הגוף שלנו מווסת את הרעב ע"פ הערכה מתמדת של כמות האנרגיה האצורה בתוכו וזה משתנה מיום ליום, מאדם לאדם. ויתכן שפעם תהיי רעבה לעוגת קצפת מתוקה ופעם לפרוסת לחם עם גבינה ואולי בכלל סלט כרוב. כל זה יקבע בהתאם לצורך של גופך באנרגיה וברכיבי תזונה ספציפיים. בסיכומו של דבר תזונתך מתאזנת לבד ובחוכמה רבה. 2. אין מקום לאמץ הנחיות תזונתיות כל עוד קיימת מערכת יחסים רעועה ולא בריאה עם הגוף ועם המזון. בתהליך הזה יש פוקוס חזק מאוד אל הגוף שלנו, מתחברים ומרגישים. מהמקום הזה קל לרצות לפנק את הגוף שלנו במזונות מזינים, חיוניים ובריאים. אנו חשים את ההבדל את ההבדל בין קלילות וחיוניות לבין כבדות ועייפות. אני יכולה לספר לך שבשנים של דיאטה ערגתי לשמנת חמוצה. כבר שבועיים שיש 5 גביעים במקרר ואף אחד לא נוגע, כולל אותי. למה? כי היום זה מרגיש לי כבד. מתוך אימון, למידה ורצון לכבד את הגוף שלי ואת הרגשתי ברגע נתון אני מוצאת את עצמי בוחרת דווקא ביוגורט. וזה לא בגלל שאסור לי לאכול שמנת זה מתוך מערכת היחסים החדשה שכוננתי עם גופי ועם הסביבה הקולינרית שלי. כשהכל מותר אפשר לבחור באמת. גילה, זו היתה תשובה ארוכה ואני מקווה שגם מבהירה וממצה. תודה על שאלתך החשובה. יום נפלא לאה

לבלה ולאה אני מודה לכן על כל ההסברים. אני מנסה ללמוד ובעיקר לשנות את החשיבה "הדיאטתית". שיהיה לכן יום טוב.

אם למשל בבוקר אין לי תיאבון ואני לא אוכלת עד הצהריים זה בסדר? (הרי כולם טוענים שארוחת הבוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום?!) ואם בא לי לאכול, רק בערב ? (ארוחה אחת ביום) (בכל מקום אומרים וכותבים שחייבים לפזר את הארוחות למנות קטנות לאורך כל היום כי זה חשוב מבחינה מטבולית לגוף. הגוף זקוק לאנרגיה, זה חשוב לאיזון מצב הסוכר!) מה קורה במקרה כזה? זה בריא לאכול ארוחה ענקית בבת אחת ועוד בלילה? (כי לפי מה שהבנתי בשיטה שלכן אין תכתיבים , אין סדר יום של אכילה אלא רק מה שהגוף רוצה ודורש, נכון ?)

הבנת נכון אין תכתיבים. תארי לך שהיית הולכת למשהו שהיה מכתיב לך לפי שעות איך להתפנות .באיזה שעה כל כמה זמן .האם היית מסוגלת לעשות מה שכתוב? מן הסתם לא כי אם אין לך צורך להתפנות שום דבר לא יכול לגרום לך לעשות זאת. על פי הגישה שלנו צריך לאכל לפי מה שהגוף מבקש הבעיה היא שרובנו שכחנו להקשיב לו וצריך לנער את האבק מהיכולות הזאת. גוף האדם בדרך כלל זקוק ליותר מארוחה אחת גדולה ביום אבל זה משתנה מאדם לאדם ומיום ליום. אין שום חובה לאכל בבקר אם את לא רעבה . השאלה היא האם את יודעת שאת לא רעבה או שמה הרגלת את הגוף לכך שאת מתעלמת מאותות רעב ביולוגי והוא למד לא לבקש ממך. בברכה בלה

היי,יש לי בעיה. הישבן שלי הולך אחורה והוא נראה ממש לא קשור לגוף שלי.הגוף שלי בנוי טוב.מבנה של מתאמן.העניין הוא שהישבן שלי ממש הורס הכל.הוא שומני ואני לא יודע איך להיפטר מזה כבר שנים.הייתי שמן לפני 6 שנים והורדתי הכל חוץ מהישבן.זה גורם לי לאי נוחות וחוסר ביטחון עצמי.זה גם מתבטא בכך שאני לא יכול ללבוש חולצה צמודה או משהו דומה כי הישבן יובלט בצורה משמעותית.אשמח אם תוכלו להדריך אותי כיצד להיפטר מהישבן בלי לבזבז הרבה כסף(אין) ובלי להוריד משאר הגוף.ז"א להתייחס רק לישבן בלי להוריד מאיזורים אחרים בגוף.בנוסף,אשמח אם תוכלו להגיד לי תוך כמה זמן אצפה לתוצאות. תודה מראש!

בוקר טוב יוסי. למדע התזונה אין מה להציע להרזיית איבר כזה או אחר. ההרזייה תמיד תהיה פרופורציונלית. ומה שאתה מתאר הן כנראה פרופורציות טבעיות של גופך. מה שכן אולי יכול לסייע זה להתייעץ עם מאמן כושר בנוגע לעבודה ממוקדת באזור הישבן. עיצוב השרירים בהחלט יש בכוחו ליצור שינוי מבני כל עוד מתאמנים. בהצלחה לאה

שלום בלה ולאה רציתי לשאול בנוגע לפופקורן דיאטטי. לאחרונה גיליתי פטנט מדהים מכשיר שמכין פופקורן במיקרוגל,אני שם גרגרים בלי שום דבר והוא מכין לי כמות יפה של פופקורן טעים ודיאטטי,טיפה מלח והטעם נהדר. השאלה במידה ובא לי לנשנש משהו האם אפשר לאכול פופקורן ללא חשש הפופקורן טוב בגלל שהכמות גדולה אפשר לנשנש הרבה זמן והקלוריות נמוכות לפעמים שקשה לי להרדם אני אוכל פופקורן וזה משביע אותי. האם באמת ניתן לאכול את הפופקורן בלי רגשי אשמה? אני אוכל אוכל דיאטטי מאוזן במשך היום מבצע פעילות גופנית ובלילה לפני השינה בא לי לנשנש משהו טעים והפופקורן מצויין לי אני אוכל כמות בערך של קערת סלט גדולה. כמה קלוריות יש בכוס פופקורן דל ללא שמן וללא שום תוספת? תודה:)

שלום לך גבר השנה. אתה בדיאטה ופונה אלנו כדיאטניות וככזאת בהחלט היתי אומרת שפופקורן דיאטתי הוא פתרון טוב לרעב לפני השינה. הבעיה היא שגם כדאיטנית מזמן הפסקתי להאמין בדיאטות בקלוריות ובהגבלות ולכן אמליץ לך לשאול את גופך מה בא לו לאכל לפני השינה ולתת לו עם הרבה ברכה. יש פורום של תזונה קלינית ושם עונות דיאטניות של בית חולים. בברכה בלה

פופקורן של מיקרוגל מאוד לא בריא מאחר והוא כולל אחוז גבוה של שומנים, תוספים נתרן ובנוסף לכך חלק משקיות הנייר מצופות בטפלון העלול להתפקר על הפופקורן. מכשיר הפופקורן החשמלי אמנם מצויין מבחינה תזונתית (ללא שמן) אך לפופקורן טעם של קלקר... לכן זמן רב הכנתי פופקורן בסיר עם קצת שמן , עד שמצאתי את הפתרון סירפופ. מדובר בסיר אלומיניום עם מנגנון ערבוב המונע משריפה והדסקות של הגרעינים ומאפשר להכין 5 ליטר פופקורן מפוצח עם כף וחצי שמן. http://sirpop.co.il

הבעיה היא שסירי אלומיניום, לא טובים יותר מהפתרונות האחרים, כי אלומיניום היא מתכת רעילה שעוברת גם היא לגוף האדם ויש אף חשד שגורמת לאלצהיימר. לכן, לא טפלון, לא נייר או סירי אלומיניום, לא תבניות סיליקון ולא ניירות אפיה או מעטפות פופקורן, שמכילין חומצות שאמורות למנוע הדבקות, ואשר רעילות במיוחד. הכי בטוח זה או מכשיר חשמלי, או זיר נירוסטה/ציפוי קירמי, או להכין במיקרו בתוך קערת זכוכית לא עבה מידי עם כיסוי פלסטיק מאווור, והאפשרות הפחות טובה, זה להכין במיכל פלסטיק עמיד בחום במיקרו. זאת מכיוון שכל פלסטיק פולט חומרים מסויימים בחום הרב שנוצר מחימום גריעיני התירס במיקרו.

אני לא מצליח להמליח את הפופקורן שמכינים במכשיר הביתי. בהעדר שמן, המלח לא "נתפס" על הגרגירים רעיונות? תודה

המלח נושר כשהפופקורן כשהוא יבש מידי. שני פתרונות: או להכינו בסירפופ עם קצת שמן ואז הוא יותר לח. לחלופין, להשתמש במלח גרוס דק דק (כמו אבקה).

אני לא מצליח להמליח את הפופקורן שמכינים במכשיר הביתי. בהעדר שמן, המלח לא "נתפס" על הגרגירים רעיונות? תודה

כוס של פופקורן מוכן (25 גר') הוא 100 קל'

האם ההקשבה לגוף מתייחסת גם לכמות נוזלים? האם כאשר אני מכריחה את עצמי לשתות ברגע מסויים כמות גדולה של מיים עד כדי כך שהבטן מתנפחת לי האם הדבר שלילי למרות שמדובר בשתיית מיים?

בוקר טוב אורן. בענין השתייה, לוקח לנו קצת יותר זמן להבחין בצורך. הצמאון לא פעם מתבלבל אצלנו עם רעב. כך שהרבה פעמים יתכן מצב בו נהיה צמאים אך נתרגם זאת לרעב. על מנת להמנע מהבלבול הזה אני תמיד אומרת שרק הנחיה תזונתית אחת אני נותנת בתהליך הזה והיא צריכת נוזלים. לוודא שהגוף לא יהיה צמא כך שנוכל להבחין בקלות ובאופן ברור ברעב שיופיע. איך נוודא שגופנו ממוים כראוי - נתייחס לבע השתן. צבע השתן הוא ביחס הפוך לכמות הנוזלים בגוף. ככל שהגוף ממוים, צבע השתן יהיה בהיר יותר עד שקוף. שקוף זה מצב אופטימלי. ככל שהגוף מיובש, צבע השתן יהיה כהה יותר. ככל שמיומנות ההקשבה שלנו לגוף הולכת ומתחדדת, קל לנו גם להבין מתי זה רעב ומתי זה צמאון. שאלה מצויינת. תודה. יום נפלא לאה

האם קיימת טכניקה מסוימת שניתן לתרגל על מנת לדעת מה הכי בא לי ומתי מספיק לי נראה לי שהדבר קשה מאוד ליישום.........

בוקר טוב דורית. את בהחלט צודקת שזה עשוי להיות לא קל ליישום בהתחלה. ואני רוצה להתחיל דווקא בתאור מקרה קצר אודות לקוחה שעברה אצלי התהליך מזמן. כשהגענו לשלב שבו כיוונתי אותה לאכול מה שהיא מרגישה שהיא הכי רוצה, היא הסתכלה עלי כאילו זה עתה נפלתי מהירח. עברו כמה שניות עד ששמתי לב למבט העיניים ההמום משהו, מפוחד ואובד. כשביקשתי לדעת מה היא חווה נוכח הבקשה שלי היא אמרה את הדברים הבאים: "מה זאת אומרת מה א-נ-י רוצה. אף פעם לא שאלו אותי מה אני רוצה. אני גם בטח לא אדע" שנים רבות של דיאטות הניחו ערימת אבק עבה וסמיכה מעל הרצונות והצרכים האותנטיים. שנים רבות של שליטת הלך הרוח הדיאטטי והסיפורים שסיפרו לנו ובהמשך סיפרנו לעצמנו קבעו לנו מה מותר ומה אסור ולכן מקומו של ה"רוצה" הטשטש לחלוטין. הווליום של צורכי הגוף המתבטאים ברצונות אלה הושתק לחלוטין. זו הסיבה שיתכן מאוד שתחושי גם את קושי שנים רבות שבהם שלטו ביד רמה מסרים מבחוץ ניוונו את המיומנות שלנו להקשיב לגופנו. (משהו שעשינו נפלא בילדותנו) אין טכניקה, יש הרבה אימון ותרגול סביב הענין הזה. והאימון נעשה בכמה מישורים. צריך להבין שגישה חדשה, תפישה חדשה לא נבנית על טכניקה אלא על מסגרת התייחסות חדשה ומכאן שנדרשת למידה חדשה שיוצרת אמונות והנחות יסוד חדשות רק אלה יאפשרו עשייה חדשה. בתהליך הזה, להבדיל מגישת הדיאטה שממוקדת בעשייה שלנו, המיקוד הוא ב- being שלנו - רק אז העשייה תהיה פשוטה, טבעית וקלה. אסיים בברכת יום נפלא שלך לאה

ומה אם כל פעם שאשאל את עצמי מה הכי בא לי לאכול התשובה תהיה מזון עתיר קלוריות הרי בסופו של דבר מה שיגרום להרזיה הוא מאזן אנרגיה שלילי לא??????

בוקר טוב שרון וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. את יוצאת מנקודת הנחה מוטעית והיא שהגוף שלך רוצה. רוצה את הדברים הכי "אסורים", רוצה הרבה מכל דבר. ובעצם הגוף שלך בעייתי מאוד בגלל הרצונות הללו שלו. אך האמת היא שאין זה גופך אלא תודעתך הרעבה. (לא יודעת אם שלך ספציפית אז אל תקחי אישית) בתהליך הרזייה ללא דיאטה אנו מתחילים לעשות, בין השאר, הפרדה בין הקולות שמניעים אותנו מבפנים. מצד אחד הקולות שבאים מהראש (כמו "זה אסור" "זה משמין" "את זה חייבים להגביל" וכ"ו) מצד שני הקולות הפיזיים שמשקפים את צורכי הגוף (קולות הרעב, הסיפוק והשובע). בתחילת התהליך מאוד קשה להפריד בינהם כיוון שהקולות מהראש מאוד דומיננטיים ולכן יש בלבול. כמו כן, יתכן בהחלט שמזונות שהיו מוגבלים מאוד בחייך עד לתהליך, יהיו חלק משמעותי מתזונתך בתחילה - וזה משקף לא רק את הרעב הפיזי למרכיביהם אלא גם רעב לטעם. זה עדיין לא אומר שמשמינים (אל תשכחי שהקרקים היבשים, מוצרי הדיאט למינהם מתחילים לפנות את מקומם הקלורי לטובת אוכל בעל ערך אמיתי בשבילך, אוכל מספק יותר) . ככל שאנו מתקדמים בתהליך, קשובים יותר ויותר לגופנו, מפתחים את תודעת השפע יותר ויותר, הופכים מגוון מזונות רחב ליותר ויותר זמין בחיינו - כל מה שנראה בעינייך אטרקטיבי כרגע, הולך ופוחת כוחו, משמעותו, מידת האטרקטיביות שלו. כך שבטווח הבינוני והארוך תמצאי את עצמך סופר מאוזנת מבחינה תזונתית כי לשם יכוון גופך. תופתעי לדעת שדווקא בא לך חסה ומה שאת הכי רוצה ברגע מסוים זה תפוח. כשהכל מותר באמת, אין דבר לרעוב אליו. כשיש מגוון רחב של אפשרויות, מתממשת הבחירה החופשית בצורה האותנטית ביותר שלה. תופתעי לגלות גוף שיש לו צרכים מגוונים, בריאים לגוף ולנפש. אך צריך לזכור, כדי להגיע למקום הזה לא די לשאול את עצמי "מה הכי בא לי" יש לעבור תהליך שלם במספר רבדים כדי ליצור גישה חדשה ויציבה. אין מצב שגופך מבקש להזיק לעצמו ואני אישית לא נתקלתי במצב כזה כך שמה שאת מתארת כאפשרות הוא תיאורטי לחלוטין ואין בו אלא חששות דיאטטיים טבעיים. ולגבי מאזן אנרגיה שלילי - זה מה שנוצר בסיכומו של דבר רק בצורה חכמה יותר, טבעית יותר, נכונה יתר. לא מתוך כפיה וסבל החסך אלא ממקום של בחירה. ומה שמכוון את הבחירה הזו הוא גופך הנפלא ותודעת השפע שיצרת בחייך. לא הדיאטנית, לא המדריכה בתוכנית כזו או אחרת ולא שום מומחה אחר. שרון, אני מציעה להבין את הגישה בכללותה. אי אפשר לקחת ממנה מרכיב בודד ולצפות שיעשה את העבודה. לכן, אי אפשר להצליח על בסיס טיפים. ואולי הטיפ היחידי הוא: למדי להתחבר (מהמילה חברות) עם גופך, למדי את הסיגנלים שלו כדי לעזור לו לרזות, כדי להשרות עליו בטחון. כל נסיון לכפות עליו מאזן אנרגיה שלילי מבלי לשמוע את דברו בנוגע ל"מה, כמה ומתי" משרה עליו אוירת מצוקה מאיימת שמדרבנת אותו להערך לימים קשים יותר. ומה אנחנו עושים בעיתות מלחמה? אוגרים. כך גם הוא. ומכאן התוצאה ההפוכה בסיכומו של דבר. שרון יקרה, מקווה שקצת יותר ברור. שלך לאה

היי! שמי תמר, וילדתי לפני כחצי שנה. במהלך ההריון עליתי 12 ק"ג, וקשה לומר שהשגחתי על עצמי שלא לעלות יותר מדי (הבנתי ש- 12 ק"ג זה בסדר גמור ונמצא בטווח הממוצע של העליה במשקל). כעת יושבים עלי עוד 6-7 קילו שהייתי מעוניינת להוריד. חשוב לי לציין שאני מניקה, אך למרות זאת, ולמרות שאני משתדלת לא לאכול שטויות, אני לא מצליחה להוריד את הק"ג האלה. אפילו לא קצת. אני יודעת שהרזיה לאחר לידה לוקחת זמן, אך האם יש למישהי טיפים איך להקל את הירידה במשקל לאחר הלידה? תודה רבה! תמר

תמר היקרה. ראשית מזל טוב. שינית סבלנות. שלישית תיזהרי מלהיכס להלך רוח דיאטתי בגלל הרצון שלך לרדת מהר. יש לי מטופלות רבות שבעקבות לידה נכנסו למעג הרזיה השמנה כי היו חסרות סבלנות כלפי גופן ורצו מיד לחזור למשקל לפני הלידה. עליך לסמוך על גופך שהוא יחזור לאיזון המלא שמתאים לו ולא להאיץ בו. בהצלחה ותהני מתינוקך החדש. בלה

בלה תודה רבה! אני חייבת לציין שההודעה עודדה אותי (אחרי שהסביבה גרמה לי להרגיש לא בסדר שאני זקוקה לאוכל, וכן, לפעמים, לעיתים קרובות מדי, גם לג'אנק פוד, על מנת להשאר ערנית מספיק בשביל לטפל בילד, שאני היחידה שמטפלת בו במשך היום). שאלה נוספת שרציתי לשאול (בהקשר זה): האם יש מאכלים או חטיפים שאני יכולה לאכול שאינם ג'אנק ושיתנו לי את אותה תחושת שובע? תודה רבה (שוב) תמר

אני מחפשת המלצות על הדיאטה של סטודיו C . שמעתי מחברה שמכירה חברה שירדה אצלהם 12 קילו . אשמח לקבל המלצות נוספות

אורנית שלום , אני יכולה להמליץ לך על הדיאטה של סטודיו C ירדתי 7 קילו תוך 4 חודשים לפני כשנה והסוד בדיאטה הזו הוא שאני מצליחה לשמור על המשקל ולא להעלות אותו כמו בשאר הדיאטות הקודמות שניסיתי.

מכירה ועוד איך...וגם ממליצה בחום רב. ירדתי בזכות הידע שהקנו לי, הסגנון החדש שסיגלתי ואני חיה אותו כבר 4 שנים 16 קילו... אומנם יש לי לפחות עוד 10 קילו לפחות.... אבל המוח עשה אצלי סוויץ ועובדה שבשנתיים האחרונות לא עליתי גרם, וזו חצי הכוס המלאה מבחינתי. מומלץ מאוד!!!!

גם אני נפגעתי מהם כאשר עברתי דירה ולא נתנו לי להפסיק את המנוי. יופי עשיתי דיאטה וקיבלתי ויצאתי עם כל כך הרבה עוגמת נפש - חצופים. לא מדובשם ולא מעוקצם. תוותרי על סטודיו C, לכי למקום שבאמת אכפת להם ממך ולא רק מהכסף שלך. רחלי

עשיתי דיאטה בסטודיו C והדיאטנית נתנה לי תפריט סמתמי לחלוטין בלי הסברים בלי כלום, העיקר שאני ארשם לתוכנית הרזייה. הרגשתי שמטרתם לסגור עסקה ולא ממש לעזור לצרכים שלי וחבל. מקווה שזה לא כל בכל הסניפים. אני אישית עדיין מתאמנת בסניף בתל אביב. תבדקי טוב מה שווה הדיאטנית לפני שאת נפרדת מכספך. בהצלחה, סתוית

עשיתי דיאטה בסטודיו C והדיאטנית נתנה לי תפריט סמתמי לחלוטין בלי הסברים בלי כלום, העיקר שאני ארשם לתוכנית הרזייה. הרגשתי שמטרתם לסגור עסקה ולא ממש לעזור לצרכים שלי וחבל. מקווה שזה לא כל בכל הסניפים. אני אישית עדיין מתאמנת בסניף בתל אביב. תבדקי טוב מה שווה הדיאטנית לפני שאת נפרדת מכספך. בהצלחה, סתוית

לבלה ולאה שלום! קראתי בעיון את כל ההסברים בפורום ואת האתר של בלה וגם את דברי ההסבר של לאה. אבל.. לא הצלחתי להבין איך מורידים במשקל בשיטה זו. מקובל עלי שלא צריך לעשות דיאטות ולהרעיב את הגוף וללכת נגדו וכו' שחשוב לסגל הרגלי אכילה נכונים. שכדי לרזות חשוב לאכול! אבל כאשר אני אוכלת מה שאני מרגישה שגופי מבקש ומתי שהוא רוצה זאת, בלי שום הגבלות ומסגרות ובלי ספירת קלוריות , אני פשוט עולה ועולה בסולם הקילוגרמים!! אז מה קורה פה? אולי תנסו שוב להסביר לי תודה

שלום אורית. תודה על ההזדמנות שנתת לי להסביר מתוך ההתנסות הספציפית שלך ומקווה שתצאי מבינה יותר מהתכתובת הזו. דיאטה או הלך רוח דיאטטי הוא לא סתם מילה או אמירה, אלה הם דפוסי חשיבה חזקים, ערוצים עמוקים שהתבצרו בתפישתנו מהיום בו אנו מתמודדים עם האכילה והמשקל שלנו. מהיום שבו ראינו בהם בעיה, בעצם. הלך רוח דיאטטי הוא בגדר תפישת עולם ואיננו יכולים להפרד ממנו רק בגלל שאמרנו זאת לעצמנו (אם כי זו התחלה לא רעה בכלל). המחשבות הללו מנהלות אותנו באופן לא מודע ומכאן הצורך להביא כל אלה לרמת מודעות שתאפשר פעולה אחרת. כיוון שזה הפך להיות חלק ממי שאנחנו קשה לנו להתנתק ולהבחין בזה לבד. זו הסיבה שזהו תהליך בשניים. ראי אורית, דיאטה משרתת מקום חזק של שליטה. ישנם מחקרים שמראים כי רוב בני האדם מתחילים דיאטות בתקופות מעברים (החלפת מקום עבודה, מקום מגורים, בן-זוג וכ"ו). אלה הן תקופות בהן יש הרבה אי-ודאות ובעצם חוסר שליטה. בנסיון להכניס קצת שליטה לחיים יש לא מעט הפונים לדיאטה שמספקת מסגרת כללים מאוד ברורה, שחור-לבן, חוקים וגבולות שמבהירים לנו מה לעשות, איך לעשות, מתי אני בסדר ומתי לא. יש הרבה ודאות. שליטה היא ללא ספק מילה נרדפת לדיאטה. אנשים לא מעטים תופשים את משמעותה של "הרזייה ללא דיאטה" כמעבר ממקום של שליטה למקום של חוסר שליטה. זוהי מטוטלת שרבים חוו אותה בדיאטות, משליטה מוחלטת נזרקים לחוסר שליטה טוטאלי ומכאן ההיקש הלוגי מבחינתם. אך האמת היא שבתהליך הזה אנו עוברים משליטה מדומה (בהתנהגות שלנו) לשליטה אמיתית (בתודעה שלנו). המעבר הוא ממקום שבו אנו מנסים לשלוט בגוף שלנו למקום בו אנו סומכים ומתחברים (מהמילה חברות) עם הגוף שלנו בצורה כנה ומלאה. תפקידנו הוא לאפשר לגוף לעשות זאת לבד תוך יצירת תנאים אופטימליים, רגועים ובטוחים עבורו. אינני מכירה אותך ולכן כל שנותר לי הוא להתרשם מהדברים שבחרת להביא כאן וההתרשמות שלי היא שאת מפספסת כאן משהו בענק. זה שאנו מתחילים להבין שיש דרך אחרת ומצליחים להתחבר אליה במישור ברציונלי, עדיין לא אומר שיש לנו הכלים ליישמה, שיש לנו כל הידע הנדרש..זה עדיין לא אומר שאנו מסוגלים. למשל, בכנות, אינני יודעת למה את מתכוונת כשאת אומרת שאת קשובה לגופך? עד כמה את יודעת לחוש את רמות הרעב השונות? עד כמה את יודעת לחוש סיפוק ושובע (שגם להם רמות שונות)? אינני יודעת אלו חלקים דיאטטיים עדיין מנהלים אותך? אין ספק שאם את משמינה את אינך יודעת עדיין להיות קשובה לגופך. כי הרי ברור שסיפקת מעבר למה שנדרש לו. ברור שעדיין קשה לך לזהות את קולו האומר "די לי". או שאולי הבחירות הקולינריות שלך עדיין מונעות מתוך קול שבא מהראש. את כותבת ש "חשוב לסגל הרגלי אכילה נכונים" - מהם הרגלי אכילה נכונים? האם זה שוב הראש התזונתי (דיאטטי) שמדבר, מכתיב, קובע ושולט? למה לא לתת לגוף לומר את דברו. חסרה לי כאן הלגיטימציה המלאה לחופש, ההבטחה הבלתי מותנית. אורית, אני חושבת שפתיחותך לענין היא צעד חשוב ומרשים בפני עצמו. אל תתייאשי ואל תתאכזבי פשוט עשי זאת בצורה מובנית ומסודרת. את עדיין לא יודעת להשתמש בכלי הזה...פשוט השקיעי בעצמך ולמדי לעשות בזה שימוש נכון במישור התודעתי, הפיזי, הרגשי. יישר כח על האומץ להתנסות. שלך לאה

תודה על ההסבר. מנסה להתעמק ולהבין את המוטו שלכן ולהסיק מסקנות אישיות.

אני מבינה את הכמיהה למתוק אחרי שאני עושה דיאטה. אבל למה האטרף נמשך שבועות ארוכים אחרי שאני כבר לא מגבילה את עצמי בכלום?

כי הגוף והנפש מפצים את עצמם אחרי הדיאטה ויותר מכך מכינים את עצמם לרעב/דיאטה הבאה שכבר מחכה מעבר לפינה ומתהווה לה לאט לאט בתוך התודעה שלך . בקונספרציה בין משטרת הדיאטה והשופט הפנימי שחי בתוכך. אז בנתים מרדן הדיאטה חוגג כל עוד הוא יכול. בברכה בלה

שלום ליאורה בהעדר עבודה מודעת לשינוי תפישה וחשיבה יתכן מאוד שעדיין נתפש אצלך השוקולד כמזון שהוא אסור, מאכל טעים אך מוקצה. יכול להיות שלתפישתך, השוקולד הוא בעיה ואולי ה-בעיה. וכל עוד בזה את מאמינה, מערכת היחסים הקלוקלת תמשך. כל עוד מחשבה עמוקה ומושרשת ("שוקולד משמין אותי" למשל) מסוג זה מסתובבת בתודעתך כעובדה שאין עליה עוררין, בכל פעם שתצרכי שוקולד תחשב צריכה זו כסוג של חציית גבולות ואז יפעל מה שאנו קוראים לו ה- what the hell effect. אינני יודעת לומר בודאות אם הכמיהה לשוקולד לאחר שבועות ארוכים היא כמיהה של גופך כפי שאנו מכירים לאחר דיאטה. ליאורה, האם יכול להיות שבתוכך איפשהו מקננת הידיעה שעוד תחזרי לעשות דיאטה? אם כן - גם אם הקול הזה נשמע מאוד חלש כרגע, את בעצם מכינה את עצמך באופן לא מודע לחסך שעוד יבוא. זוהי צריכה שבאה מהראש, לא מהגוף. באם קיבלת החלטה מפוכחת, אמיצה וכנה להפסיק את מסכת ההגבלות זה נפלא לכשלעצמו אלא שלא בזה בלבד טמונה מערכת היחסים החדשה עם הסביבה הקולינרית שלך. העובדה שבחרת לא להגביל את עצמך יותר היא רק שלב בסיסי ואין היא מעידה על מיקוד חדש שלך. אין היא אומרת לי שנתת לגופך להנחות אותך באופן בלעדי. מנסיוני הרב אני יודעת לומר שהצלחה בתהליך כזה תובעת את תשומת ליבנו במספר רבדים במקביל . ודבר נוסף הוא שהשוקולד או המתוק הופך בתהליך של הרזייה ללא דיאטה מהר מאוד לגורם בלתי רלוונטי. מהר מאוד הוא מפסיק להיות בעיה ומקבל את מקומו בנוחות בדיוק כמו החסה והיוגורט. מקווה שתרמתי להבנתך ולא בלבלתי שלך לאה

אני מכינה גבינה מ יוגורט 4% (600 גר) ושמנת חמוצה 15% (100 גר) איך לחשב אחוזי שומן וקלוריות. תודה רבה

אינני יודעת לאיזה צורך נדרש החישוב אך ברמה המתמטית הטהורה, החישוב יהיה כזה: 4% מ- 600 גרם הם 24 גרם שומן 15% מ- 100 גרם הם 15 גרם שומן יחד קיבלת מוצר שיש בו 39 גרם שומן. איזה אחוז הוא מהמוצר הכולל? יש לדעת מה המשקל ברוטו של המוצר הסופי. אם המוצר הסופי שוקל 300 גרם (סתם דוגמא אך ברור שהמשקל ברוטו יורד בשל הוצאת הנוזלים), אז לפי ערך משולש פשוט: 300 גרם הם ה- 100% 39 גרם שומן הם הנעלם 39X100:300 = 13%. אז מה שחסר לך כדי שתוכלי לחשב הוא משקלו הסופי של המוצר.

היי בלה, שמי ליאת ואני כתבתי לך לפני זמן מה. רציתי לשאול אותך איך ניתן לפנות אלייך, האם זה מחייב להגיע אלייך לקליניקה? הבעיה שלי היא שאני נורא מתביישת ואני לא משתפת אף אחד מבני המשפחה שלי או החברים במצב שלי ומה שעובר עליי. אני קצת מפחדת להיחשף אבל מה שאני יודעת זה שאני צריכה את העזרה הזו. גם מבחינת הכסף... הייתי מעוניינת לדעת במה זה כרוך כיוון שאני לא יודעת אם אוכל לעמוד בזה לבד. יש לי הרגשה שכן תוכלי לעזור לי אז אשמח אם תחזרי לי תשובה. תודה.

ליאת היקרה אשמח לדבר אתך בטלפון או במייל . את מוזמנת לפנות אלי באופן אישי. יש פרטים שלי מתחת לתמונה. אשמח לנסות לעזור לך. בברכה בלה

מה מכיל פחות קלוריות לחמנייה שחורה או לבנה?

למה זה חשוב???????????????

תעני על השאלה בבקשה

שלום לכל משתתפי הפורום לי יש בעיה קשה תמיד במהלך דיאטה קשה לי להירדם בלילה כתוצאה מרעב אני קורא לזה כאבי רעב, וממש יש לי קושי וסבל להירדם. מה שלא אעשה במהלך היום ,אוכל תזונה נכונה במהלך כל שעות היום, אפילו הייתי אצל דיאטנית ורופא יעצו לי דיאטות אבל עדיין הרעב בלילה מקשה עלי גם שארוחה אחרונה אני אוכל בחצות, לפעמים אפילו אני מתעורר בלילה מרעב וקשה לי להרדם הלאה. מה ניתן לעשות כדי לטפל בבעיה זאת מיותר לציין מים,תה צמחים,פירות וירקות ממש לא עוזרים לי להיפך פותחים לי עוד את התיאבון וממש לא משביעים מה ניתן לעשות תמיד זאת הייתה הבעיה המרכזית שלי בדיאטה שבגללה תמיד נכשלתי תודה מראש.

שלום רב לך. לדעתי יכולות להיות מספר סיבות לבעיה המתוארת. האחת זה שאתה בדיאטה - עצם הגדרה הזאת גורמת לגוף ולנפש להתגייס גיוס חירום כדי לשרוד את הרעב החדש שנכפה עליו ולא ממש משנה שאתה אכל כל מיני מאכלים דיאטתיים. אם זו הבעיה עלך להפסיק לעשות דיאטה גם בתודעה שלך ולאכל על פי רעב ושובע. השניה - יתכן שבלילה אתה נימצא במגע יותר עמוק וקרוב עם המימד הלא מודע שלך , מימד שבא לידי ביטוי גם בחלומות. התעוררות באמצע הלילה ופניה למזון יכולה להיות סוג מסוים של בריחה מתחושות העולות על פני השטח ודורשות תשומת לב. אפשרות נוספת היא ביולוגית - שווה לבדוק את נושא של זיהום בחידק הליקובקטור העלול לגרום לכאבי רעב. בברכה בלה

שלום אושרי. בהעדר רקע רפואי פתולוגי לכאבים ובהתבסס על דבריך שמדובר בחוויה הנחווית בתקופות של חסך (דיאטה) אומר לך שכל נסיון שלך להתעלם ממצוקת הגוף יגמר לא משהו. לגוף (להבדיל מהתודעה) יש הרבה דרכים להניע אותנו לאכילה ואחת הדרכים היא כמובן לגרום לנו אי נוחות ואי שקט - זוהי דרכו הפשוטה לשמור על רווחתו ולהבטיח שצרכיו הבסיסיים יישמרו. תאר לך ששלפוחית השתן שלך מעבירה סיגנלים של מלאות במטרה להניע אותך לריקון ואתה בוחר להתעלם, מה יקרה? זה בסוף יכאב מאוד. לגוף כל המנגנונים הנדרשים לווסת בצורה נכונה ויעילה את צרכיו ובינהם הגברת התאוה והחשק למזון. (מי לא חווה זאת בדיאטה?!). להגברת החשק למזון יש רקע פיזיולוגי טהור ואין מדובר במרכיב פסיכולוגי - תודעתי גרידא. כל נסיון שלך להשתיק את גופך באמצעים שאינם הולמים את צרכיו האמיתיים (כמו תה, ירק וכ"ו) הוא העלאת סף הלחימה לרמה גבוהה יותר וכ"כ מיותרת עבורך שלא לומר מזיקה. אם הגוף שלך זקוק לפחמימות או לכמות ספציפית של קלוריות, לחלבונים או לשומנים, לנוזלים או מה שלא יהיה - הוא לא ישקוט עד שיסופק. לכן אחת השאלות המרכזיות שאנו לומדים לשאול את עצמנו בתהליך של הרזייה ללא דיאטה היא: "מה אני הכי רוצה לאכול כעת? מה הדבר שיעשה לי הכי טוב? איזה מזון יהיה עבורי הכי מענג כרגע?" ולהיות פתוחים ונכונים לכל תשובה שתעלה. התשובה של הדיאטנית לא רלוונטית. התשובה של גופך היא הטובה ביותר. ואם אכן תשאל את עצמך "מה?" יתכן מאוד שתבחין שאין מדובר בהכרח בירק או פרי או תה צמחים אלא במה שחסר לגופך באמת. שמור על עצמך, כבד את גופך. בהצלחה לאה

ד"ר שלום! 1.הנני כבן 30 ומשקל גופי כ-130 ק"ג גובהי הוא כ-1.85 לאחרונה נוצרו בעיות כגון קשיי הליכה עייפות , וכבדות (עיקר ההשמנה באיזור הבטן) לאחרונה החלטתי כי ברצוני לטפל בנושא בצורה רצינית ביותר, שאלתי היא האם את ממליצה על ניתוח להצרת קיבה, או דיאטה קלינית ? 2.בנוסף אנני בקיא בסיכונים הקיימים בניתוח מסוג זה אנה עזרי לי להבין את הנושא . בברכת חג שמח, חיים.

חיים שלום רב. זהו פורום להרזיה ללא דיאטה ולכן אני לא ממליצה לא דיאטה ולא על הצרת קיבה. לדעתי שתי השיטות האלו מטפלות בבעיה החיצונית ולא משנות שום דבר ברמה הפנימית המנהלת את האדם. סטטסטיקה טוענת שאחרי קיצור קיבה כחצי מאנשים עולים את כל מה שהורידו במשקלם, ויש דיווחים שמדברים על אחוז גבוה יותר. בקשר לדיאטות הסטטסטיקה בעיתית אף יותר. ברור שעלך לעשות משהו על מנת לשנות את מציאות חייך , עודף המשקל ממנו אתה סובל הוא גבוה ועלול לסכן אותך בטווח רחוק. הפתרונות שאתה מחפש , לדעתי, הם פתרונות שלא יחזיקו מעמד לטווח ארוך. גם כשעושים ניתוח חשוב מאד לשנות את התודעה ולהפוך אותה לתודעה של אדם רזה טבעי. אם יש באפשרותך לקבל יעוץ מדאיטנית מקצועית אשר תוכל לעזור לך לשנות את תפיסת העולם שלך אני ממליצה בחום. בכל מקרה, לא משנה באיזו דרך תבחר תזכור תמיד שהשינוי צריך להיות לטווח ארוך. בברכה בלה

שלום חיים. ניתוח הצרת קיבה כמוהו כניתוח מתיחת פנים (רק הפוך) והביטוי המשותף הוא טיפול ברמה הקוסמטית, החיצונית. מטרת הניתוח היא לצמצם את יכולתך לצרוך מזון ומנתונים שאני מכירה המצב עוד הרבה יותר חמור ממה שמתארת בלה. רק כ- 5% מהמנותחים מצליחים לשמור על ההישגים בטווח של 5 שנים וזוהי תוצאה טבעית לטיפול שלא נוגע בשורש הבעיה. אני חושבת שבמקרים של עודפי משקל גבוהים מאוד (לא 130 ק"ג אלא יותר) יכול להיות מקום לסיוע הכירורגי הזה אך רק בתנאי שילווה בצורה נכונה ויתקיים במקביל לתהליך שינוי פנימי. הרי לא בעיה להרחיב שוב את הקיבה, ואינך אוכל יותר רק בגלל שהקיבה שלך רחבה יותר, ישנם גורמים אחרים שמניעים אותך וכל עוד לא יטופלו, ההשמנה תשאר חלק ממציאות חייך. אחת הבעיות שלי עם הניתוחים הללו שאין ליווי מקצועי הולם ומכאן שבטווח הארוך (שיכול להיות משנה ומעלה) אין שום ערך לניתוח הזה. אני חושבת שאתה עושה נכון בקבלת ההחלטה לקחת את בריאותך בידיך. אתה בחור צעיר והשפעות ההשמנה ניכרות בשגרת יומך. זה לא נוח ולא בריא, לא לגוף ולא לך. אם אתה מחפש שינוי אמיתי ויציב אני מציעה לך לעבור תהליך של הרזייה ללא דיאטה, תהליך שעובד מבפנים החוצה ומתאים לכל בעל עודף משקל בין אם מדובר ב- 7 ק"ג ובין אם מדובר ב- 30 ק"ג. אין מה לרוץ לניתוח, עדיין לא מיצית את האופציות הבלתי פולשניות. כיוון שהאופציה השניה שהעלית היא דיאטה, אני מניחה שתהליך ההרזייה ללא דיאטה אינו מוכר לך. אז אומר בפשטות, דיאטה אולי תעזור לך לרדת במשקל בטווח הקצר אך בטווח הארוך היא משמרת, מטפחת ומחמירה את ההשמנה ולכן זה יהיה הדבר האחרון שאציע לך. אני רוצה להציע לך לקרוא ולעיין בתשובותנו בפורום על מנת להתוודע לגישה המיוחדת הזו, אם תרצה לשמוע יותר אשמח לקשר בינך לבין גברים שהגיעו במשקלך לתהליך ונמצאים היום במקום אחר לגמרי מכל הבחינות. אני יכולה בהחלט להיות מודעת לתחושת הדחיפות שפוקדת אותך אך בכל זאת מציעה ללמוד ולהכיר לפני שאתה מקבל החלטה. וההחלטה כאן היא בין 2 אפשרויות: 1. סיפוק מיידי לטווח הקצר 2. עבודה יסודית להשגת תוצאות מרשימות ויציבות. מאחלת לך הצלחה רבה בכל דרך שתבחר. שלך לאה פינטו

האם ניתן לטפל בבולמיה ע"י גישת הרזיה ללא דיאטה?אשמח לתשובתכן המהירה.

אורנית יקרה. זוהי שאלה שיש להפנות לבלה. כיוון שהענין דחוף, פני אליה למייל הפרטי. (כתוב מתחת לתמונתה) בהצלחה לאה

אורנית שלום. בולמיה היא הפרעת אכילה וככזאת חשוב מאד לטפל בה בצורה נכונה. ישנם מספר דרגות בבולמיה ועל פי דרגת החומרה בוחרים את הטיפול. במצבים מסוימים, גישת הרזיה ללא דיאטה יכולה להיות מצוינת לטיפול בבולמיה ,יש לי מספר מטופלות עם שיפור עצום במצבן בזכות השיטה. לעומת זאת ,במצבים אחרים דווקא הנחיה תזונתית חיצונית המותאמת לפי שעות היא הפתרון הנכון בשלבי הבראה הראשונים . רק אחרי שיש שיפור במצב (תזונתי, גופני, נפשי) אפשר לעבור לגישת הרזיה ללא דיאטה על מנת לאפשר למנגנון הטבעי של הגוף לנהל את נושא ההזנה. חשוב מאד להזהר ולהתאים את הטיפול הנכון . לכן, הכי חשוב שתגיעי לטיפול לאנשים מקצוע המתמחים בטיפול בהפרעות אכילה .(לא כל פסיכולוג או דיאטנית הם בעלי התמחות כזאת). אם תרצי עוד הכוונה אל תהססי להמשיך לשאול . בברכה בלה

האם אפשר להשתמש בתוסף מזון המכיל חלבון כדי לא לאבד מסת שריר בזמן שאני מפחית מכמות המזון הניצרך ? קשה לי להיצמד לתפריט יומי ! אולי יהיה לי יותר קל עם תוסף ?

שלום חיים. אינני מבינה באיזה תפריט מדובר (מה הוא מיועד לשרת) ולכן קשה לי להתייחס. גם בנוגע לשמירת מסת השריר לא ברור לי מה אתה רוצה לשמר? עסקת בפעילות והפסקת? אתה בדיאטה? במה מדובר? אני מבינה שאתה מבקש למצוא פתרון יעיל ופרקטי ויכול להיות שיש בנמצא אך ראשית עלי להבין קצת יותר בהרחבה ואוכל להתייחס ובשמחה כשאקבל מעט תשובות. שלך לאה

התפריט לדיאטה התוסף הוא של הרבלייף והוא הוצע לי כתחליף ארוחה פעמיים ביום , השימוש הוא קל והשייק הזה די טעים, הוצע לי בנוסף להשתמש במוצר זה לתוכנית שמירה ולאחר מכן כארוחת בוקר מאוזנת וקלה להכנה . האמת שבחודש וחצי האחרונים ירדתי די בקלות מס ס"מ בבטן ולהפתעתי יש לי יותר כוחות במשך היום אשמח לקבל את דעתך האם אני עושה משהו טוב ? תודה חיים

לפני כשנה הצטרפתי לחדר כושר ואני מקפידה להגיע אליו ארבע פעמים בשבוע. אני לא עושה דיאטה אבל כן הייתי רוצה לדעת האם יש סוגי מזון שכדאי/רצוי לאכול לאחר אימון.

שלום שרה. מאמץ גופני יוצר מצב סטרס (סביר) על מערכות הגוף - יצור אנרגיה מוגבר, שינוע חומרים, מאמץ של סיבי השריר שחלקם טיפ-טיפה נפגעים באופן הפיך וכ"ו. כל מה שתארתי הוא טבעי ואין מקום לדאגה. זמן המנוחה וההזנה לאחר פעילות מאומצת מיועדים לסייע לגוף לשקם את עצמו, לזה אנו קוראים שלב ההתאוששות. בשלב הזה הגוף משקיע לא מעט אנרגיה (קלוריות). ויש הבדלים פיזיולוגיים ומכאן גם הבדלים בצרכים בין פעילות אירובית (כזו שמזיעים בה, שמעלה מאוד את הדופק וקצב הנשימה כמו ריצה, הליכה, אופניים, שחיה, ריקוד וכ"ו) לבין פעילות אנאירובית (שהיא פעילות מאומצת לפרקי זמן קצרים כמו משקולות, ריצה למרחקים קצרים, עבודת חיטוב וכ"ו). בעיקרון כשמזיעים מאבדים נוזלים ומינרלים ולכן צריכת נוזלים היא must בראש ובראשונה, מינרלים לרוב נספק מפרי או מיץ פרי. עכשיו אני יכולה לכתוב לך כאן מאמר שלם ואקדמאי למדי אודות הנושא אלא שמה שחשוב באמת זה להרגיש. להרגיש את הצרכים. יהיו פעילויות שאחריהן תרגישי רעבה מאוד ולסוגי מזונות מאוד מסוימים ויהיו פעילויות שאחריהן תחושי שאינך יכולה להכניס פרור לפה. ולכל אחד מהמצבים יהיה הסבר פיזיולוגי. את הצמא סביר להניח שתחושי בכל מקרה אך כיוון שצמאון היא תחושה שקל לטעות בה אני תמיד ממליצה לשים לב לצבע השתן - שאמור להיות שקוף. אם הוא צהוב סימן שיש למיים את הגוף עד שיתקבל שתן שקוף. התחברי אל הגוף שלך והרגישי אותו פשוט. אל תנסי לחיות לפי ספר. "הספר" הזה לא מתאים לכל סיטואציה שתחווי, לעומת זאת הסיגנלים מגופך תמיד ישקפו בצורה הטובה ביותר את המצב הנקודתי, את הסיטואציה הספציפית. בהצלחה ובהנאה לאה

שלום רב, אני לוקחת רדוקטיל כבר 6 ימים. אומנם התאבון פחת. אך ברצוני להפסיק את הכדור, יש לי נדודי שינה. שאלתי היא תוך כמה זמן מתנקה הגוף מהשפעת הכדור? (לקחתי 10 ממ ביום) בתודה

סיגל יקרה. אנני יודעת לענות לך על השאלה הזו כיוון שפרמקולוגיה זה לא ממש תחום ההתמחות שלי. אני מציעה לך לבקש מענה בפורום רוקחות ותרופות או אצל הרופא שרשם לך את התרופה. בהצלחה וחג שמח לאה

שלום, רציתי לדעת האם אומגה 3 משפרת את הזיכרון? תודה רבה

שלום רוני. אין לייחס לשום רכיב תזונה בודד (חומצת שומן מסוג אומגה 3 במקרה זה) סגולה פיזיולוגית - בריאותית כלשהי, לא כל שכן כשמדובר במערכת מורכבת כמו המח שלנו. במקרים של חסריכולה להיות השפעה חיובית של תוסף כזה או אחר אך במקרים בהם אין חסר לא נרשמה שום השפעה מובהקת סטטיסטית. למשל ויטמין B12 - כשהוא חסר חלק מתופעות הלוואי הן בלבול, קושי להתרכז, לזכור אולי ואפילו להרכיבמשפטים שלמים (תלוי במידת החסר). ולכן נטילת תוסף עשויה לשפר באופן מהותי את המצב ואם זו הבעיה היחידה הנזק הוא הפיך בהחלט. אך המידה ולא קיים חסר, כל תוספת ממנו לא תשפר כלום. ובכל מקרה לקבלת יותר מידע בנושא רכיב כזה או אחר אני ממליצה לפנות לפורום העוסק בתזונה. בהצלחה לאה

לאה שלום, ברצוני לדעת איזה תפריט יומי מומלץ לבחור בן 33 שאינו עוסק בספורט או בפעילות גופנית מינימלית לשם שמירה על השרירים והפחתת אחוז השומן וכמה קלוריות על התפריט להכיל. תודה וחג שמח, אלעד

שלום אלעד. לגישתי, אין מקום לתפריטים מוכתבים מן החוץ. כדיאטנית מוסמכת אינני רואה עצמי כאוטוריטה לקבוע לגופך את הצרכים האנרגטיים שלו. וזאת מסיבה אחת, רק אתה יכול לשמוע אותו ולחוש אותו. התגובה להודעתך היא הזדמנות עבורי להעלות נקודה חשובה מאוד והיא המסגרת הקלורית הקשיחה שאנשים קובעים לעצמם (באופן עצמאי או באמצעות אנשי מקצוע). אנשים החיים בדיאטה או כאלה ש"שומרים" בדרך כלל כופים על עצמם מסגרת קלורית מסוימת. 1000, 1200, 1800 קק"ל, יש יותר ויש פחות. וכאן מתחיל העיוות התפישתי שיוצר מלחמה מרה כיוון שהצרכים של גופנו משתנים כמעט מדי יום ושבוע. ישנם גורמים רבים המשפיעים על הדרישות האנרגטיות של הגוף ובהם חולי/בריאות, טמפרטורה סביבתית/עונות, מצב הורמונלי, יום פעיל יותר מהרגיל, יום מתוח/ יום שלו ועוד רבים אחרים. ישנם ימים בהם נרגיש צורך לאכול יותר משקבענו לעצמנו מלכתחילה ובימים אחרים פחות.ומה קורה אז? מי שקבע לעצמו 1000 קק"ל ליום וגופו דורש את את ה- 1200-1300 ביום ספציפי, ירגיש קושי אדיר, ירגיש שהוא נשבר, יחוש אשמה על חריגה מהמסגרת ומכאן הדרך לאכילת יתר (כי אם כבר אז כבר) די קצרה. לטעמי כל נושא קביעת המסגרת הקלורית הוא בגדר ניחוש (הרי גם הנוסחאות מהן מחושבת הדרישה הקלורית הן סטטיסטיות ומי שמבין קצת בסטטיסטיקה ידע לומר שיש סטיות תקן שהאוכלוסיה מתפלגת באופן נורמלי ולכן תמיד יהיו קצוות...לא אלאה אותך בזה). בקיצור, מה שאני מציעה זה בואו נפסיק להתאמץ בלנחש ולשבור את הראש ונחזיר לגוף שלנו את השליטה. כשהוא רעב לאנרגיה הוא יאותת כשהוא שבע הוא יאותת כשהוא מסופק נדע. אם אנו לא פעילים, גופנו מן הסתם ידרוש פחות בהשוואה לתקופות פעילות בחיינו. הגוף שלך הוא הססמוגרף, האוטוריטה היחידה לקביעת צרכיו ויש לו דרך טבעית לעשות זאת. קח לדוגמא תינוק בתקופת ההנקה, זו הדוגמא הכי מקסימה בעיני. אמא לא קובעת את הכמות בבקבוק היא נותנת לטבע לעשות את שלו, נותנת בשפע והבייבי יצרוך כמה שהוא צריך, לא פחות ולא יותר ובלי הנחיות מדיאטנית מוסמכת כזו או אחרת. אי לכך ובהתאם לזאת אני אינני מאמינה בתפריטים ובספירת קלוריות (אוכלוסיית העולם המערבי משפעת בידע קלורי יותר מאי פעם וכמעט באותה מידה משופעת בהשמנה ובעודף משקל). בנוגע לשמירת מסת השרירים, הגוף הוא בריאה חסכונית למדי, הוא אינו בזבזני ולכן לא ישקיע אנרגיה במה שלא עובד. הוא ישמור על הנדרש לקיומו ולבריאותו ולכן שמירת מסת השריר היא פונקציה של מידת השימוש בהם. כך שאל דאגה, כל עוד אתה שומר על רמת פעילות סבירה, אין לו ברירה לגוף אלא לשמר את האפשרות הזו עבורך. כמובן שכשעושים דיאטה יש סכנה למסת השריר כי אז חשוב יותר לגוף לשמור על השומן והפחמימות שהם מאגרי האנרגיה הקיומיים שלו (אז אנו גם רואים ירידה ברמת הפעילות הקבועה בד"כ וירידת המשקל משקפת ירידה במסת שריר). ובכל זאת, דע כי אינפורמציה שביקשת בנוגע למסגרת קלורית ותפריט תוכל ודאי לקבל בפורומים השונים שעוסקים בדיאטה ואפילו אולי מדיאטנית בקופ"ח. שלך לאה פינטו

היי, רציתי לומר לך תודה על התייחסותיך , לדברי, רציתי לדעת אולי , לאור מה שכתבתי לך קודם לך את יכולה לייעץ לי להמליוץ איזה בדיקות דם מומלץ שאעשה, בתודה מראש שני להלן תיזכורת מהנכתב מלפני מס' ימים : ********************************** שלום , אשמח אם תוכלי לעזור לי בבעיה שמטרידה אותי מאוד, היות ואני לא יודעת למי לפנות אני בת 25 לפני כ4 שנים בתקופת הצבא עשיתי את שומרי משקלך בליווי ספורט והורדתי 12 קילו ושמרתי על זה במשך שנה וחצי ואז התחלתי לבלוע כדורי פוריות (גלולות בגלל בעייה ביאותית) והפחתתי בספורט , והופ עלו להם כל הקילוגרמים, אני עדיין בולעת את אותם כדורים ואבלע אותם כל חיי אני מקפידה מאוד על ספורט לפחות 7 שעות בשבוע מקפידה על תזונה מזה הרבה שנים של מוצרי דיאט בלבד, גבינות 1/2% חלב 1% לא אוכלת מטוגן, ולא אוכלת עוגות חטיפים וכדומה, לפני מס' ימי מדדתי את אחוזי השומן והם היו 35% ובמקום אחר (כדר כושר) היוו 39% רציתי לדעת כיצד זה הגיוני שיש לי אחוזי שומן כל כך גבוהים אם אנמי מקפידה על תזונה, קצת פרטים עלי: בת 25 1.57 ס"מ שוקלת 57.5 אשמח מאוד אם תוכלי לומר לי על אחוזי השומן הגבוהים ועל סיבה מדוע אני לא מצליחה לרדת במשקל אפילו גרם... המון המון תודה וסליחה על אורך המכתב

שוב שלום. אני לא זוכרת שהיה שלב שהמלצתי על בדיקות דם ואינני מבינה כ"כ באיזה הקשר עולה הבקשה. בכל מקרה, כיוון שאת נוטלת כדורים בדרך קבע והשאלה בכל זאת עולה, ממליצה לדון בענין עם הרופא המטפל. אצלו תקבלי את התשובה המהיימנה ביותר לטעמי. בהצלחה וחג שמח שלך לאה

שלום, אני בת 24, בחורה רזה, ותמיד הייתי כזו. מאז ומתמיד לא הייתי מקפידה לשמור, אבל מכיוון שבאופן טבעי אני אוהבת אוכל בריא, מעולם לא השמנתי, למרות שלא הקפדתי כלל. לאחרונה השמנתי קצת, יש לי כרס קטנה ובגלל שאני בחורה רזה היא מאד בולטת (ולא, אני לא בהריון). התחלתי לשמור שלא לאכול יותר מדי דבים שומניים, ובסה"כ לאכול באיפוק, מזון בריא וקל. אבל זה לא עזר. רציתי לשאול כיצד ניתן לפתור את הבעיה? האם תרגילי בטן כל ערב יחזירו אותי להיות רזה ויפה? האם נדרש כושר מעבר לכך? ואילו שיפורים נוספים עלי לעשות בתזונה? תודה,

שלום דפנה היקרה. מדבריך אני מבינה שעד לא מזמן היית בחורה רזה טבעית. הנושא של משקל לא הטריד אותך והסתדר בלי התערבות מיוחדת מצדך. לאחרונה, לדבריך את מוטרדת משקל ויש לך בטן שמפריע לך , את מנסה להוריד אותה על ידי התערבות בתהליכים של אכילה והתחלה של שמירה. תהליך מסוג זה בעיתי בעיני כי הוא עלול להכניס אותך למעגלים לא רצויים של דיאטה המתחלים משמירה ונגמרים בירידה ועליה במשקל. מבנה הגוף שלנו מושפע מגורמים רבים בנהם גנטיקה. אזור הבטן הוא בעל שרירים העלולים להיות רפויים ולפעמים גם נצבר באזור זה שומן. תרגילים לאזור זה בהחלט יכולים להיות מועילים מאד אבל חשובה סבלנות רבה והדרכה מקצועית בנושא. בקשר לתפריט לא הייתי מתערבת - אכלי כמו שהיית רגילה . בברכה בלה

שלום, הייתי רוצה לדעת האם במסגרת התוכנית, ניתן לשלב את נושא הטיפול בהפרעות אכילה?

שלום רב. תלוי באיזו הפרעת אכילה מדובר. הפרעת אכילה כפיתית היא מקרה קלאסי לטפול בשיטה הזאת ולפעמים גם בולמיה. לגבי אנורקסיה זה קצת יותר מורכב, ומחייב טיפול רב מקצועי.

התרשמתי מהתשובות שלכן ומהגישה בכלל, כאחת שהינה למודת דיאטות ללא הצלחה אשמח לשמוע קצת יותר פירוט לגבי צורת העבודה האישית מולכן עלויות מספר מפגשים וכו' אשמח לתשובתכן המהירה. לפעמים חלומות מתגשמים??????????.

שלום יעל. אענה בשמי ולאה תענה בשמה. למרות שאנחנו חולקות את אותה גישה אנחו עובדות אחרת - כל אחת בדרך משלה. המטרה היא אותה מטרה - לעזור לך להשתחרר מתהליך של דיאטה ולהפוך מאדם מרזה לאדם רזה - הכילים והדרך שונים. אני משלבת בעבודתי פסיכותרפיה גופנית ולאה עובדת יותר בגישת האימון האישי. בקשר לעלות ומספר מפגשים הייתי מעדיפה לפרט באופן אישי יותר. את מוזמנת ליצור קשר איתי או עם לאה. הפרטים שלנו תחת התמונות של כל אחת מאתנו. חלמות בהחלט מתגשמים אם את רוצה לגשים אותם.

למרות שאני משתדל לרזות אני לא מצליח. מה עלי לעשות?

תפסיק לעשות דיאטה. תתחיל להקשיב לגוף שלך ותאכל בידיוק מה שהוא מבקש. אני מזמינה אותך לקרוא קצת תשובות שלי ושל לאה כדי להתרשם מהגישה שלנו. בברכה בלה

אני אחרי 3 לידות עוסקת בפעילות גופנית אך עדיןאין לי בטן שטוחה ברצוני להוריד שומן בעיקר מאזור הבטן האם זה אפשרי.

שלום סיסי. אם אף פעם לא היתה לך בטן שטוחה, יתכן שגם לא תהיה וזה קשור למבנה הגוף שלך ופיזור השומן הגנטי. אם היתה לך בטן שטוחה בעבר, 3 לידות אולי עשו את שלהן אך לא אמורות להוות גורם מגביל. אינני יודעת איזה סוג של פעילות גופנית את מבצעת אך אומר שכדי לצמצם את היקפי הבטן פרט לפעילות גופנית שמפעילה מגוון רחב של שרירים בגוף, רצוי לשלב פעילות אנאירובית הממוקדת בשרירי הבטן. התייעצי עם מדריכי כושר. שימי לב, אני ממוקדת בשרירים שלך ופחות בשומנים, ממודת בחיטוב ולא בהרזייה. כשאנו מרזים, איננו יכולים למקד את ההרזייה שלנו באיבר כזה או אחר. לרוב נחוש את ההרזייה שלנו קודם כל במקומות בהם אנו רזים יותר, ובהמשך נרגיש באזורים אחרים. בהצלחה לאה

לאה ובלה והיקרות אני פונה אליכם לאחר שחיפשתי רבות והאמת לאחר שאני כבר די מיואשת למעשה אני מניחה שהבעיה שלי אינה שונה מזו של הרבה אנשים רק שהנקודה היא שאני מיואשת מאד ואיני יודעת מה לעשות ואנסה לתמצת זאת בקצרה: אני כיום בת 30 ורוב חיי הצלחתי לשמור על משקל תקין למעט תנודות נורמאליות של קילו שתיים והסיבה לכך הייתה שלמעשה הייתי די אובססבית לגבי המשקל, נשקלתי בקביעות,עישנתי המון כדי לא לאכול, והקפדתי לא להשתולל עם אוכל הנקודה היא שבמשך כל השנים האלה מנעתי מעצמי מאכלים מסוימים לחלוטין (למשל:" גלידות, ציפס ,לחם לבן וכל אותם מאכלים שבאמת גורמים להשמנה) הבעיה החלה אצלי לפני כ ארבע חודשים- מכל מיני סיבות פשוט נמאס לי!!! נמאס לי להתאמן ונמאס לי להתאפק ונמאס לי לשמור ונמאס לי להישקל כל הזמן ולהיכנס לחרדה על כל קילו. ולכן כל מה שעשיתי בתקופה האחרונה היה לזלול ולפצות את עצמי על אותם שנים של הימנעות, פשוט הרשתי לעצמי לאכול כל מה שבא לי והתוצאה כמובן לא איחרה לבוא להוסיף על זה שהפסקתי לעשן (מה שבעבר עזר לי להתאפק מאכילה) וככה מצאתי את עצמי עם 10!!! קילוגרם מיותרים - 10 קילגורם בפחות מחצי שנה!!! - זה כנראה מספר שיא - לפחות בשבילי ועכשיו לשאלתי- היות ואני למודת דיאטות והיות ודי ברור לי שמה שקרה לי הוא אך ורק תוצאה של התאפקות ממושכת והיות ומהכרותי עם עצמי, כל דיאטה שאי פעם עשיתי גרמה לי בסופו של דבר להשמנה ועוד בתוספת מה עלי לעשות? מצד אחד אני חייבת לרזות (המצב החדש גובה ממני מחיר אישי ונפשי יקר) מצד שני "הפתרון" כיב יכול של דיאטה וספורט - אינו אפשרי עבורי (לפחות לא כרגע) כי הוא מזיק לי בטווח הארוך אני יכלה להמשיל את זה לאדם חולה אשר התרופה הקיימת עבור מחלותו אינה עוזרת לו אז מה כן ? אודה לכן מאד אם תוכלי ליעץ לי או לפחות לתרום לי מנסיונכן ולומר לי - לאן או אל מי אוכל לפנות לקבל עזרה? ושוב המון תודה אני

שלום לך וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. ראשית, אם יותר לי, את אינך מיואשת, את מתוסכלת כרגע ואולי קצת חרדה שלא יימצא לך הפתרון אך אני לא חווה דרכך משהי נואשת. המיואשים מרימים ידיים, את לא, את עדיין מחפשת, לא מתפשרת על הרגשתך, על מאווייך וצרכייך הפיזיים והרגשיים. וזה נפלא בעיני לכשלעצמו. יקירתי, מטוטלת השליטה מסבירה ומשקפת את כל שתארת בהודעתך. המטוטלת מדגימה מעבר מקצה אחד של האמצע אל הקצה השני, משליטה עזה לחוסר שליטה טוטאלי. זה מה שקורה לרובם המכריע של מי שחיים בשליטה סיזיפית באכילה שלהם. ומדיאטה לדיאטה, משך הזמן שניתן להשאר בשליטה ולשמור על מערכת החוקים הנוקשה הולך ומתקצר, כך שנשים המגיעות אלי אומרות לא פעם, "אני מתחילה דיאטה בבוקר והיא נגמרת לקראת ערב". הסיפור מוכר. ומה שמעודד בסיפור שלך הוא ההבנה שדיאטות אכן משיגות עבורך את התוצאה ההפוכה ואת רוצה לוותר על המאמץ הבלתי נסבל ועל האשלייה שזה עוד יכול לקרות עבורך. אלא, שאינך יודעת מה במקום. עד כה חיית בשליטה טוטאלית ומן הסתם כשאת מבקשת לוותר על השליטה הזו את מוצאת את עצמך בחוסר שליטה טוטאלית. מתסכל ומעיק לכל הדעות. אז מה אני מציעה לך? את הדרך השפויה שהולכת באמצע ומפסיקה לטלטל אותנו מצד לצד. דרך יציבה שבה תלמדי לסמוך על גופך ולהתנהל על-פיו להבדיל מלנסות לשלוט בו. גופך הוא האוטוריטה האולטימטיבית בהרזייה שלך. וכל מה שעשית עד היום עודד אותו לאגור שומנים עוד ועוד. תהליך הרזייה ללא דיאטה הוא תהליך מקסים שעובד במספר מישורים שכל אחד מהם טומן בחובו למידה חדשה, מענינת ואני מרשה לעצמי אף לומר מרגשת. בתהליך הזה אנו לומדים לחוות את הגוף שלנו, לזהות את הסיגנלים שבאמצעותם הוא מכוון אותנו לאכילה. נותנים לו את הקרדיט להנחות אותנו. בד בבד, מתחייבת עבודה על דפוסי החשיבה והגישה שלנו לגוף ולמזון. אלה הן אבני יסוד בתהליך. מבחינתי להצליח בתהליך הרזייה זה לעבור תהליך מבפנים החוצה. כמי שהתמחותה היא בהנעה לתהליכי שינוי (בהרזייה, במקרה הספציפי הזה), מה שמעניין אותי הוא מערכת ההנעה וההפעלה הפנימית שלך, ולמעשה זה גם מה שאמור לסקרן אותך. מטרת התהליך היא לשנות ולהפוך מבני אדם שמנים לבני אדם רזים, קודם כל מבפנים. הביטוי החיצוני מופיע במקביל. הצלחה, מבחינתי, היא התנהלות מתוך being של אדם רזה (להבדיל ממה שקורה בדיאטות שבהן הגוף שלנו אמנם מרזה ולפרקים אנו חווים אותו כרזה אך בתוך תוכנו מאיים האדם השמן לפרוץ החוצה ובסופו של דבר, ב- 99% מהמקרים, גם מצליח). התהליך הוא מרתק, ממנף ומעצים. איננו מתמקדים בחולשות שלנו וב"בעיות" שלנו אלא בעוצמות ומעלות. זהו תהליך מהנה ומעשיר בצורה בלתי רגילה והתוצאות לא רק מדהימות אלא ם יציבות. אין כאן מרכיב של "שמירה" כי איננו צריכים להגן על עצמנו יותר מפני ה"שמן" שבתוכנו...הוא הולך ונעלם. אני מתארת לעצמי שזה יכול להשמע גן-עדן עלי אדמות, אפילו הזוי למי שכבול כ"כ הרבה שנים במאבק פנימי מתמיד. אך כמי שחוותה את המלחמה הזו שנים רבות מדי, אני יודעת להגיד שזה אמיתי לגמרי והכי שפוי שיש. את יכולה לפנות אלי ו/או אל בלה להמשך שיחה אישית, כל אחת מאיתנו באה מאוריאנטציה שונה ועושה שימוש בכלים שונים. אשמח לקשר בינך לבין כאלה שהיו בדיוק במקום בו את נמצאת כרגע ולא עוד. רק אל תפמפמי לעצמך יאוש, אין לו מקום כי יש אופציה אחרת. מאחלת לך המון הצלחה ושנה נפלאה של הישגים בכל תחום. שלך לאה פינטו

שלום רב לך. אני מסכימה עם כל מה שלאה כתבה ורוצה להוסיף מספר נקודות חשובות. ראשית, המצב בו את נמצאת הוא מצב אידיאלי לשינוי, וזה בגלל ששינוי של תפיסת עולם קשה מאד לעשות וצריך לפעמים הבנה חדה וברורה שתפיסת העולם הקודמת כבר לא משרתת אותך. דווקא מתוך מקום זה, בו באמת נמאס לך מהדרך הקודמת, את תיהיי מוכנה לזנוח אותה ולנסות דרך חדשה. אציין רק שמה שעשית בחצי שנה האחרונה הוא בוודאי לא דרך חדשה, אלא ההפך של הישנה - עברת מקציונית של שמירה לקיצונית של אי שמירה. בשני המקרים התעלמת מגופך כשבחרת מה כמה ואיך לאכל . הדרך שאני ולאה מציעות היא דרך הקוראת תגר למה שמקובל לחשוב כיום ,שכדי לרזות צריך לאכל פחות ולהתעמל יותר, אלא אומרת משהו שונה לגמרה,היא אומרת שכדי לרזות צריך להפוך לרזה טבעי בתודעה. הדבר אפשרי בגלל שכולנו נולדנו רזים טבעי - מחוברים לגמרה לצרכים של הגוף שלנו ועקב תהליכים של חינוך הלך לאיבוד הרזה הטבעי שתכונו. אפשר למצוא אותו שוב ולתת לו את הכבוד הראוי בבחירת המזון בסיטואציה לא פשוטה שנכפתה עליו - סיטואציה של חברת השפע. מקווה מאד בשבילך שתפרגני לעצמך תהליך מעצים ויפה זה. בברכה בלה.

שלום רב, אני מכירה את הבעיה : בטוחים שאם אוכלים עוד משהו קטן (בד"כ פחממות בערב)- זה לא יזיק. "נאכל פחות בבוקר" , אבל זה לא כך. נכנסים למעגל שקשה לצאת ממנו. נסי לאכול ארוחה מזינה בבוקר, בצהריים גם משהו מזין ומשביע, בעל ערכים תזונתיים (קטניות לחלבון, ביצים אורגניות, דגי מים עמוקים, ירקות אורגניים, גבינות מחלב עיזים)- ובערב להמעיט במזון מורכב מידי - איכלי סלט ירקות פשוט עם יוגורט וקרקר. איכלי בין הארוחות, פרי או שניים - לעולם לא כלפתן אחרי ארוחה כבדה. נסי לא לנשנש - בכלל איכלי הרבה ירקות - הסיבים מנפחים וגם מועילים לדרכי העיכול. כשבא לך משהו, קחי כוס מים לא קרים ושתי בכלל יותר ולא ממותק. יש לי גם טיפ לגבי דרך הכנת המזון, שגם היא חשובה, למי שרוצה להיות בריא באמת. יום טוב לך, עידית סער, נטורופתית

עדית היקרה. ראשית לא ברור לי למי העצות שלך מיועדות. שינית זהו פורום של הרזיה ללא דיאטה. העצות שאת נותנת עומדות בסתירה לתפיסת העולם של גישה זו. יש פורומים רבים בהם אנשים מחפשים עצות כמו שלך ואנחנו מעדיפות לשמור את הפורום הזה פתוח לגישה מיוחדת זו. אנא המנעי מלתת עצות תזונתיות בפורום שלנו או לפרסם את שיטת הבישול שאת מקדמת. יש פורומים של דיאטה קלינית או נטורפתיה. בברכה וחג שמח בלה

שלום , אשמח אם תוכלי לעזור לי בבעיה שמטרידה אותי מאוד, היות ואני לא יודעת למי לםנות אני בת 25 לפני כ4 שנים בתקופת הצבא עשיתי את שומרי משקלך בליווי ספורט והורדתי 12 קילו ושמרתי על זה במשך שנה וחצי ואז התחלתי לבלוע כדורי פוריות (גלולות בגלל בעייה ביאותית) והפחתתי בספורט , והופ עלו להם כל הקילוגרמים, אני עדיין בולעת את אותם כדורים ואבלע אותם כל חיי אני מקפידה מאוד על ספורט לפחות 7 שעות בשבוע מקפידה על תזונה מזה הרבה שנים של מוצרי דיאט בלבד, גבינות 1/2% חלב 1% לא אוכלת מטוגן, ולא אוכלת עוגות חטיפים וכדומה, לפני מס' ימי מדדתי את אחוזי השומן והם היו 35% ובמקום אחר (כדר כושר) היוו 39% רציתי לדעת כיצד זה הגיוני שיש לי אחוזי שומן כל כך גבוהים אם אנמי מקפידה על תזונה, קצת םרטיםן עלי: בת 25 1.57 ס"מ שוקלת 57.5 אשמח מאוד אם תוכלי לומר לי על אחוזי השומן הגבוהים ועל סיבה מדוע אני לא מצליחה לרדת במשקל אפילו גרם... המון המון תודה וסליחה על אורך המכתב

שלום לך. ראשית, הרשי לי להתחיל ולתת לך מקום וכמה שאת רוצה. אין צורך להתנצל, זוהי במה לכולם, כולל אותך, הרשי לעצמך לכתוב ולהתבטא בכל נפח שתחפצי. כמו שאני תמיד אוהבת לומר, קחי לך מקום בעולם ולעולם אל תתנצלי על כך. ולשאלתך החשובה, כיוון שאינני מכירה את המקרה שלך באופן אישי אתייחס באופן כללי למה שאת מתארת. ומה שאת מתארת וחווה אלה בדיוק הדברים שבבסיס הרציונל להמנע מדיאטה. אלה הם בדיוק התוצאות בטווח הארוך של הדיאטה (= כל משטר אכילה הטומן בחובו הגבלה, חסך והמנעות ברמה כזו או אחרת). להבנתך, את עושה הכל נכון - מקפידה על תזונה דלת שומן, מקפידה על מסגרת קלורית ברמה כזו או אחרת, מתעמלת בהתמדה (ולא מעט, אציין), נמנעת ממזונות "אסורים", ובקיצור די צמודה להנחיות המקובלות וחיה ע"פ הספר. ואופס...זה לא ממש עובד. הגוף נשאר שמן בהרכבו. ולמה? כי כל הגישה הזו והדרך הזו שגויה. וזו בדיוק הסיבה מדוע אנו כדיאטניות שוללות אופציה של דיאטה להרזייה. חשוב שתדעי שמה שאת מתארת איננו מנת חלקך בלבד, זוהי התוצאה שמגיעים אליה רובם המכריע של אלה העסוקים בדיאטה ו/או "שומרים", בשלב זה או אחר. גוף ונפש שנמנעים מהם כל-כך הרבה מזונות וטעמים נמצאים בסטרס ובחרדה מתמדת של רעב (=אי זמינות מזון באופן רציף), זוהי חרדה קיומית. גופך אינו יודע שיש מקדונלדס בכל פינת רחוב, שהמקרר מפוצץ ועל הכיריים מבעבעים תבשילים. הוא מקבל ממך מסר אחד שחוזר על עצמו שוב ושוב ושוב: no food for you. במצב כזה מתעוררים הרבה מאוד מנגנוני הגנה השרדותיים שמונעים מהגוף לאבד שומן ויותר מכך, מעודדים ומגבירים את אגירת השומן. למה? כי רקמת השומן היא מחסן הרזרבות לימים קשים יותר, היא הבטחונות, היא האנרגיה לטווח ארוך. אין מצב שגוף בריא יוותר על רקמת השומן שלו תחת איום על השרדותו. ובמקרה הזה לא רק שנחסכים ממנו מזונות ואנרגיה את כופה עליו פעילות פיזית שמגבירה את החסך. בנוגע למשקל, כתבתי על כך לא פעם. בתהליך הרזייה נכון, המדד שלנו הוא היקפים ולא משקל. המשקל שלנו מושפע מהרבה מאוד פרמטרים שאינם רלוונטיים להרזייה (=צמצום מסת שומן). הפעילות הגופנית משמרת את שרירייך והם שוקלים לא מעט ובעלי השפעה מכרעת על משקל הגוף. קחי לדוגמא בודי-בילדרס (העוסקים בפיתוח גוף) - הם רזים (=מסת השומן שלהם מינימלית) אך שוקלים המון. לא הייתי מציעה לך להפסיק פעילות גופנית רק בגלל שאת רוצה לראות את המחוג על מאזני השקילה זז לכיוון ה"נכון", בודאי לא, אם את נהנית ממנה ויש לה השפעות חיוביות על הרגשתך ורווחתך הפיזית. מה שכן הייתי ממליצה, זה לשנות כיוון וגישה בנוגע ליחסים שלך עם גופך ועם המזון בחייך, לפנות את דפוסי החשיבה הישנים לטובת חדשים, לוותר על תודעת החסר לטובת תודעת השפע....או אז, תראי כמה גופך לא זקוק לרזרבות. כמה הוא שואף (יותר ממך) להיות קל, נינוח ובריא בהרכבו. כתוב בפורום לא מעט על תהליך הלמידה בגישה של הרזייה ללא דיאטה, נסי ללקט את האינפורמציה ואם יהיו שאלות, נהיה כאן בשבילך, תמיד. גמר חתימה טובה שלך לאה פינטו

קודם כל תודה רבה , דבר שני האם כוונתך לארכיון של ה 4000 מאמרים ? אם הבנתי נכון אותך ואודה לך אם תבהירי לי יותר את בעצם אומרת לי כן לאכול דברים שונים , לא של אחוזי שומן גבוהים, אני רוצה לציין שאני אוכלת כ- 4 פעמים בשבוע טיבעול, ואני כן מרשה לעצמי לאכול אבל מעט תבשילים כגון :עדשים ברוטב, קציצות ברוטב, אבל שוב ברמה של בלי שמן וללא טיגון, אשמח אם תוכלי לייעץ לי משהו, ובנוסף אם תוכלי לייעץ לי על דיאטנית טובה שתוכל לעזור לי בסוג של הבעיה הזו מקופת חולים כללית מאיזור המרכז (יהוד , קירת אונו, רמת גן בני ברק ) אני יהיה אסירת תודה. בתודה מראש וגמר חתימה טובה

שלום, אני בת 19 וחצי... לפני כשנה עליתי הרבה במשקל, יותר מ-10 ק"ג... מאז אני שונאת את הגוף שלי ולא מוכנה לקבל אותו.. כל פעם אני אומרת לעצמי שזהו שאני לוקחת את עצמי בידיים ומורידה את מה שכל כך מפריע לי. המצב כבר חמור מבחינה נפשית מכיוון שאני לא מוכנה לצאת מהבית, להתלבש, להנות כי אני פשוט שונאת את עצמי ואת הגוף שלי. אני כל כך מיואשת ולא יודעת מה לעשות... רציתי לשאול מה אני יכולה לעשות במצב הזה שפשוט שום דבר לא עוזר לי להוריד את כל מה שהעלתי. בבקשה תעזרו לי!!

ליאת היקרה. את מתארת מצב בו אחרי עליה במשקל נכנסת למעגל של שנאה עצמית,ניתוק מהגוף שלך וחוסר יכולת לצאת מהמצב. את יודעת לכאורה מה צריך לעשות - להיכנס למסגרת שתעזור לך לאכל פחות ולהתעמל יותר ולצאת מהתקיעות שאת נמצאת בה אבל לא מצלחה לגייס את הכוחות לכך. מה שאת מתארת הוא מצב קלאסי של קונפליקט פנימי. מצד אחד יש בך צד שרוצה לצאת מהמצב ומצד שיני יש בך צד שמפריע ותוקע אותך. לדעתי, אם תעשי דיאטה את רק תחמירי את הבלבול והשנאה שיש לך כלפי עצמך ולטווח הארוך לא ישתנו הדברים באופן מהותי. לכן , זה שעד עכשיו לא הצלחת לעשות דיאטה זה אולי ברכה בשבילך. יש שיטה שיכולה לעזור לך גם לרדת במשקל וגם להפסיק את השנאה והמלחמה הפנימית שאת כל כך סובלת ממנה. שיטת הרזיה ללא דיאטה עובדת על הראש ועוזרת לך לשנות את תפיסת העולם שלך. אני ולאה נשמח מאד לנסות לעזור ולכוון אותך. את מוזמנת ליצור קשר במייל או בטלפון הפרטים שלנו תחת התמונות. שיהיה לך חג שמח, מלא איזון ואהבה כלפי עצמך וכלפי גופך. בלה

שלום היתי מעונינת בתפריט של 1300 קלוריות ליום עשיר בברזל בתודה מראש צביה

שלום שוש. רוצה לציין שהייתי מןפתעת מפנייתך. דיאטות קליניות לרוב ניתנות בחינם ובקלות ע"י דיאטניות קופ"ח. וזה מה שהייתי מציעה לך לעשות. אני באופן אישי לא כותבת תפריטים וזהו לא הפורום המתאים לכך. רק אומר שמקורו הטוב ביותר לברזל הינם מזונות מן החי והכוונה היא כמובן לבשר. ככל שהוא אדום יותר הוא עשיר יותר בברזל. מכאן את יכולה להבין שמדובר במוצרים כמו איברים פנימיים (כבד, לבבות וכ"ו), בשר בקר, הודו אדום (ע"פ הסדר הזה). לא רק שמוצרי הבשר הם בעלי התכולה הגבוהה של ברזל אלא שגם הזמינות שלו מהם היא הגבוהה ביותר (נספג מצויין במערכת העיכול, ללא הפרעות של מרכיבים אחרים). יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם יש להגביל מתן הברזל ממזון בשל רכיבי תזונה בעיתיים, לדוגמא: אנשים הסובלים מכולסטרול גבוה - בשל תכולת כולסטרול באיברים פנימיים. נשים הרות - בשל תכולה גבוהה של ויטמין A בכבד. במקרים כאלה ודומים להם ובהתאם לרמת חסר הברזל, תתכן המלצה לנטילת תוסף ברזל. ולכן, אני שוב מציעה לקבל תפריט מועשר ברזל בהתאמה אישית. המון בריאות. שלך לאה

יש לי שאלה אם אני ירצוץ 3 קילומטר כל יום או ילך 4 כל יום אבל ללא דיאטה ז"א אני לא יאכל ממתקים או דברים עם אחוזי שומן גדולים וגם לא אוכל כמיות אבל לא אגביל את עצמי באוכל בצורה משמעותית אני יוריד במשקל? בבקשה תענו לי לאימייל אני ממש מקווה לתשובה.. תודה רבה

אם תשכילי להנות מהפעילות הגופנית, אם לא תתחייבי לה באופן שיוביל אותך לרגשות אשם, בקורת והלקאה עצמית, אם פשוט תעשי אותה למען ההנאה. אין ספק כי שילוב פעילות גופנית בחייך יתבטא בתחושה טובה יותר וחיוניות ברמה גבוהה יותר. יתכן מאוד שגם תרגישי שגופך מתחטב באזורים מסויימים. לגבי המשקל, אני ממש לא בטוחה. והאמת הוא הכי פחות רלוונטי כאן. מה שחשוב זה שהגוף שלך ישחרר עודף שומן מרקמת השומן. זה מתבטא תמיד בהיקפים. המשקל שלנו מושפע מהרבה מאוד גורמים ואני ממש לא ממליצה להסתמך עליו - אנו שותים מים אנו עולים במשקל, מגיע המחזור עולים במשקל, אוכלים עולים במשקל - כל אלה אינם מעידים על השמנה כלל וכלל. אין לי הרבה מה להוסיף רק אומר שהגישה שאיתה את בונה את תוכנית ההרזייה שלך (לדברייך, תוכנית הירידה במשקל) קצת ...איך לומר, דיאטטית בעיניי. בהרזייה ללא דיאטה אנו למדים לאכול ע"פ צורכי הגוף שלנו וכאן לא נראה לי שלקחת את זה כ"כ בחשבון. בהודעתך יש רמיזה לכך שישנם מאכלים מותרים ומאכלים אסורים. זה לא קיים בתהליך הרזייה ללא דיאטה. בכל מקרה, מאחלת לך דרך צלחה והכי חשוב - להנות! להנות! להנות! שלך לאה פינטו

בהמשך לשאלתי מלפני כמה זמן (אם את זוכרת..): במידה ו"הצלחנו לנצח" את המערכות הביולוגיות, מן הסתם המנגנונים וחילוף החומרים נהרסו, השאלה שלי עכשיו היא האם ניתן לתקן את הנזק?

טל יקרה אנא, צרי איתי קשר למייל הפרטי. חייבת להודות שאני קצת מודאגת ובכל מקרה רוצה לעזור אך אני חייבת במקרה הזה לדעת עם מי אני מתכתבת, לא ברמת הפרטים האישיים אלא ברמת הזיקה שלך לנושא. מקווה שתעני לבקשתי. שלך באיכפתיות רבה לאה

שלום אני כחודש בדיאטה מאוזנת ,אך למרות שאני לא מבצע פעילות גופנית אני מרגיש ירידה משמעותית באזור המותניים והחזה וקצת בבטן. האם הגוף שורף קלריות גם כשאין פעילות גופנית? תודה מראש

שלום אייל. תודה שאתה מאפשר לי סוף סוף להסביר את מושג חילוף החומרים. הגדרה של חילוף חומרים היא: כמות האנרגיה שהגוף מבזבז / מנצל בדקה/בשעה של מנוחה. מכאן אתה יכול להבין שבזמן שאתה יושב מול המחשב או שוכב על הספה מול הטלויזיה, גופך שורף שומנים (בעיקר) ופחמימות (פחות) במטרה לייצר אנרגיה (שנמדדת בקלוריות) כדי לספק ולאפשר תפקודיהם התקינים של שלל מערכות גופך. כשאנו עושים פעילות גופנית אנו מפעילים את השרירים שלנו באופן מוגבר ומכאן שנדרשת יותר אנרגיה והגוף מייצר יותר . עם הזמן כשמתפתחת לה רקמת השריר, חילוף החומרים שלנו בעת מנוחה יעלה. השרירים הם צרכני אנרגיה משמעותיים וככל שהמסה שלהם גדולה יותר כך חילוף החומרים (בזבוז אנרגיה בזמן מנוחה) עולה. זה עושה את ההבדל בין נשים לגברים, בין צעירים למבוגרים, בין אנשים פעילים לבלתי פעילים...בקיצור למסת השריר בגוף יש השפעה משמעותית אך לא לה לבדה. ישנם גם הורמונים המשפיעים על חילוף החומרים שלנו ואחרים כמו תכיפות ארוחות ביום ועוד. עוד פרט חשוב הוא שאצל שמנים יש אמנם מסת שומן גדולה אך גם מסת השרירים התומכת אינה מבוטלת ולכן אין לחשוב שמעצם היותם שמנים חילוף החומרים שלהם נמוך. אז מקווה שבתוך ההרחבה גם עניתי. גמר חתימה טובה לאה

שלום רב אני בת 29 ירדתי במשך 4 חודשים 21 ק"ג וכעת אני שוקלת 59.500 קג אני 162 ס"מ (לאחר 2 לידות). שאלתי היא הדיאטה שלי מבוססת על כך שמהצהריים אני לא אוכלת כלום רק שותה מים או משקה דיאטטי ואני הולכת בערב במשך שעה-שעה וחצי. כולם אומרים לי שזה לא בריא ואני יכולה לחלות בסכרת. אני מצידי כבר לא רעבה וממש טוב לי עם עצמי ועם הדיאטה שבחרתי. האם הם צודקים? האם זה מסכן באיזשהו אופן את הבריאות שלי???? תודה מראש!

אינני יודעת לגבי סוכרת אך ככל שזה נוגע לבריאות גופך, נראה לי שאת עושה נכון כשאת אינך מתעלמת מ"הם". שלום ליהיא, תבנית האכילה שלך היא חריגה, אם תמצאי לי אדם אחד רזה טבעי (אמיתי, לא מדיאט) שמתנהל בצורה כזו, אני מורידה את הכובע. אני גם חושבת שהירידה במשקל קצת מהירה מדי (להבדיל מירידה בהקפים שאותה אני מחפשת). כרגע טוב לך , ולכן בחרתי שלא להגיב, לא אני אהיה זאת שאומר לך מה טוב לך ומה לא. אך כיוון שביקשת את עמדתי, אני מרשה לעצמי להביע אותה באופן כנה וישיר. ראי ליהיא, תבנית אכילה זו היא מאוד מלאכותית ועולים בי ספקות רבים בשני מישורים: 1. האם את בכלל יודעת לזהות את הסיגנלים המורים על רעב? כרגע את חיה בניתוק משמעותי מאוד מגופך. את קיבלת החלטה עצמאית והכתבת לגופך את צרכיו. המוטיבציה שלך כרגע מאפשרת לך להתעלם ולהתכחש. האם באמת אינך חשה בשום צורך מעבר לשעת הצהריים? או שאת פשוט מתעלמת ומדחיקה אותו? אני בהחלט מודעת לימים בהם גופך יזדקק למעט מאוד אך גם לאחרים בהם גופך זקוק להרבה יותר. הצרכים שלו משתנים תכופות ולא כפי שנהוג לחשוב. לכן, לו רק מהסיבה הזו, אני חושבת שאי ההלימה בין גופך להתנהלותך טומן בחובו מצב לא בריא עבורך. 2. אני בהחלט מודעת ומכירה גם במוטיבציה הראשונית הזו שמאפשרת לנו לנתר אל השמיים. אותה אנרגיה מעוררת, תחושת הדחיפות, הצורך בסיפוק מיידי, התקווה והציפייה שהנה אוטוטו זה בידיים שלי - מאפשרת לנו כביכול לגייס את עצמנו באופן קיצוני אפילו. אלא שזו גם הגישה שמכשילה אותנו פעם אחר פעם. כי כל הרצון שבעולם לא יעמוד לרשותך לאורך זמן , הוא לא יספיק, אלא אם הדרך והגישה לא תשתנה מבפנים. זה מה שלימדו אותי שנים רבות של דיאטות ונסיון מקצועי לא קטן. זה מה שמלמדים אותנו מחקרים המראים שוב ושוב איך מגיעה לה השבירה ואיתה העליה. מה שחשוב לי לומר לך ליהיא, שמה שמדאיג אותי זה תחושת הכשלון שבאה אח"כ. האמון ביכולת שפוחת. הדימוי העצמי שמתגבש, תחושת התסכול ואפילו היאוש. כשבעצם, הבעיה לא היתה מעולם ביכולויות שלך להיות רזה אלא בדרך ובגישה שבה את בוחרת. את יודעת, בריאות היא לא רק בריאות פיזית. בריאות מוגדרת ע"פ ה- WHO (ארגון הבריאות העולמי) כרווחה פיזית, מנטלית, רגשית וחברתית. אינני רוצה להתנבא (אם כי אני מסוגלת לנחש) לגבי העתיד. אך בכל מקרה, כשיהיה קשה ואולי בלתי נסבל דעי שיש דרך אחרת. מאחלת לך שנה נהדרת וגמר חתימה טובה שלך לאה פינטו כדברייך אינך חשה צורך בשינוי. אני מאמינה שהצורך הזה יגיע

אני בת 26 שוקלת 56 וגובהי 1.60 . אני מעוניינת לרדת כמה קילוגרמים בודדים. רציתי לדעת כמה קלוריות בערך ליום אני אמורה לאכל. האם 1000 קלוריותהם הרבה או סביר? ועוד שאלה- יש לי נפיחות בבטן אחרי אוכל וגם בעיות עיכול שלא נמצאה להן תשובה ברפואה הקונבנציונלית. אני שותה תה שומר אחרי האוכל אך זה לא כ"כ עזר. רק שצירפתי לזה גם חליטה של עלי מנטה זה קצת יותר עזר. האם מותר לערבב סוגי תה? והאם מנטה עוזר לבעיות עיכול. תודה.

נועה יקרה, רק לגופך התשובה. ואני מבטיחה שיהיו ימים בהם גופך יזדקק לפחות, ובאחרים יזדקק ליותר. אז איך נדע? אני מזמינה אותך לקרוא תשובה שנתתי לרוני בעמוד זה כדי להבין את הגישה של הפורום הזה להרזייה. אנחנו לא אמורים לחשב לגוף שלנו מה וכמה הוא צריך, אנו אמורים לחוש אותו, לזהות את הסיגנלים המאותתים על צרכיו האמיתיים (לא המשוערים). בנוגע לנפיחות שתארת, אכן נשמעת כמטרד. כשגופך גורם לך אי נוחות הוא מנסה להעביר מסר - משהו לא טוב לו, לא מתאים לו. האם לאחר כל ארוחה את חשה זאת? האם מדובר בארוחות מסוימות? בשעות מסוימות? במצבים מסוימים? אם את רוצה לעזור לעצמך, נסי קודם להבין ולזהות את התבנית. האם הנפיחות היא בבטן העליונה? בתחתונה? כמה זמן לאחר ארוחה? תוך כמה זמן היא נעלמת? אלו סימפטומים נוספים מתלווים לה. הרבה מאוד שאלות עולות. כדי למצוא פתרון חשוב להגדיר טוב טוב את הבעיה. נסי לעקוב אחר דפוס הנפיחות ולאפיין אותו בצורה יותר מדוייקת. אשמח להמשיך התכתובת איתך. שלך לאה פינטו

בני הינו בן 22 משקלו 55 ק"ג גובהו 181 ס"מ bmi שלו הוא17 חייל הוא אוכל טוב ,פעיל לא מתלונן על רעב ומתבייש ברזונו כמו כל אמא אני מודאגת מהרזון הבולט שלו ומההשפעה שיש לזה עליו(פסיכולוגי). האם יש אילו דברים מיוחדים שעלי לתת את הדעת עליהם. תודה

ערב טוב. מדברייך אני יכולה להתרשם שבנך בריא ומתפקד כראוי לבן גילו. כשהמצוקה העולה מדברייך היא המראה הרזה שאינו לשביעות רצונו. מה שמעניין הוא האם מידת הרזון שלו היא תופעה חריגה במשפחה? ושנית, הייתי ממליצה להפנות לבדיקה רפואית כללית ואולי אף בדיקה אנדוקרינולוגית (הורמונים). יתכן שבדיקות אלה יכולות להסביר את הרזון (שהוא ללא ספק אינו שכיח). ובכל מקרה, אם מצבו הבריאותי יימצא כשורה, כמו שעל פניו עושה רושם, תוכלי להסיר דאגה מליבך. בנוגע לפן האסתטי, באם הכל תקין רפואית, יש ביכולתו לשנות את המצב באמצעות פעילות אנאירובית מובנית לפיתוח גוף (...סביר) כך שהרגשתו לגבי עצמו תשתפר. המון הצלחה וגמר חתימה טובה שלך לאה פינטו

ששלום אני בכיתה י"ב וחברה הכי טובה שלי,כבר יותר מ-5 חודשים בולמית.היא מקיאה ישר אחרי שהיא אוכלת ואני גיליתי את זה רק לפני 3 חודשים.בהתחלה ניסיתי לדבר איתה אבל שום דבר. זה משהו שכל החברות שלה(מחוץ לביה"ס) עושות וזה נראה לה מאוד נורמלי למרות שהיא יודעת את הסיכנוים. היא הרזתה המון,(והיא גם לא הייתה שמנה). לפני כמה ימים היא נתקפה ב"דלקת גרון מסתורית" שגרמה לה להקיא דם כל הזמן ולאחר כמה זמן היה לה גם חום וכאבי כטן וראש. מה אני צריכה לעשות בנדון.הבנתי שבולמיות זה מאוד מסוכן. בתודה,נ'

שלום נ היקרה. ראשית כל הכבוד על האחריות בגרות וחברות שאת מגלה. חברתך אכן בסכנה גדולה לפתח הפרעת אכילה, מחלה מסוכנת וקשה מאד לטיפול. התערבות מוקדמת יכולה לעזור לה מאד לצאת מזה בלי הרבה נזק, לעומת זאת הזנחה מסוכנת גם לגוף וגם לנפש. חשוב לגרום לה לפנות לטיפול. הבעיה עם סובולות מהפרעות אכילה היא שהן מסרבות להבין שיש להן בעיה וכמובן מסרבות ללכת לטיפול. אני לא יודעת עד כמה אתן קרובות ועד כמה את יכולה להשפיע עליה . אם יש דרך כלשהי לגרום לה להבין או ליידע את הוריה לספר למורה או ליועצת של בית ספר זה חשוב. צריך להיזהר כמובן כדי שלא תרגיש שבגדת באמונה ואז תתרחק ממך. נסי להפנות אותה לפורומים של הפרועות אכילה כדי שתבין את הסכנות הכרוכות בהתנהגותה.

אני מצטרפת לרגשות הדאגה שהביעה בלה. ובמקרה כזה, החברות בהחלט עומדת למבחן. אינני יודעת איך הייתי מתנהלת לו הייתי במקומך אך מעיזה לתת לך לחשוב על השאלה "האם אני מוכנה לעמוד מנגד ולתת לחברתי להרוס את עצמה?" ובמקביל "האם אני מוכנה לסכן את הקשר בינינו בשלב זה?" היי כנה עם עצמך במענה לשאלות אלה והרשי לעצמך לתת לעצמך כל תשובה שהיא. זו האמת שלך והיא החשובה. ובנוגע לחברות שלכן, קחי בחשבון אפשרות שהיא אולי לא תדע להעריך זאת כעת, אך עם הזמן זה בהחלט עשוי להשתנות ואף לחזק את הקשר בינכן. מאחלת לך שלמות והצלחה בכל החלטה שתקבלי. שלך לאה פינטו

אני בת 36, ללא עבר עשיר של דיאטות אך לפני כמה שנים נכנסתי לתכנית או. איי. (אכלני יתר אנונימיים). האמת היא שמאד מצאתי את עצמי שם והצלחתי לרדת במשקל יפה וגם לעבור שינוי נפשי, מנטלי. אבל אחרי הלידה האחרונה, לא הצלחתי לחזור ולהשקיע בתכנית (ורק כך אפשר להצליח בה, כמו בכל דבר). ניסיתי להצטרף לשומרי משקל שזו תכנית נחמדה אבל כשאני עומדת מול עוגות/עוגיות/בורקסים/שוקולד/גלידות והרשימה עוד ארוכה, אני לא יכולה להמנע מלקחת, ולא מסוגלת להפסיק. היום אני שוקלת כ-64 ק"ג (גובהי 1.58). אולי אינני מוגדרת "שמנה" אבל בודאי לא רגילה להיות במשקל הזה ואם אמשיך כך - הצפי הוא אינסופי... מכיוון שהתחום שהפורום עוסק בו חדש ומעניין בשבילי, אשמח לדעת מה בדיוק זה אומר ואיך אני יכולה להתחיל בפעולה. תודה מראש

בוקר טוב רוני וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. הסיפור שאת מביאה מאוד מאוד מוכר לי. בשתי התוכניות שציינת ישנם שני מרכיבים בולמים ומשמעותיים ביותר: 1. המנעות 2. תיוג - כמי שהתמחותה בהרזייה והנעה בתהליכי שינוי, אני אפילוחושבת שזו בעיה גדולה הרבה יותר מקודמתה. ואני שמחה שמצאת את דרכך לכאן. אנסה להסביר בקצרה ואם יעלו שאלות את מוזמנת להמשיך ולשאול. בגישה הזו אנו הולכים עם הגוף ולא עושים עליו מניפולציות. כל עוד נולדנו בריאים, הגוף שלנו נולד עם היכולת הטבעית לווסת את המשקל שלו ואת האכילה שלנו, לבד. הגוף עצמו שואף למשקל אידיאלי, להרכב גוף (שומן, שריר) אידיאלי ולבריאות מיטבית באופן טבעי וכל מה שעלינו לעשות זה להתחבר, להקשיב, להרגיש ולא פחות חשוב, לאהוב את עצמנו על מנת להעניק לעצמנו את המתנה הנפלאה הזו. לגוף יש את היכולת לעשות זאת לבד הוא רק זקוק לטיפלה עזרה מאיתנו, לא לשליטה שלנו. כשאנו קשובים לעצמנו, מאזן האנרגיה הרצוי מתרחש מעצמו, הכמויות הנצרכות פוחתות ללא מאמץ וללא קושי והכי חשוב לאחר שעוברים את התהליך הזה נעלמת מהשפה שלנו המילה "שמירה", אין על מה לשמור, זה פשוט הופך להיות חלק ממי שאת. וכן, אנשים מרזים ולא רק בגופם, גם ובעיקר בתודעתם. את מוזמנת לשוחח עם אנשים שעברו את התהליך ולהיווכח בעצמך. אוכל לתת לך מספרי טלפון. בתהליך הזה אנו הופכים בד בבד לרזים אמיתיים מבפנים (ב- being שלנו) ומבחוץ. מה שמעניין אותי כמלווה בתהליך הם גורמי ההנעה הפנימיים שמשפיעים על ההתנהלות ההתנהגותית שלנו ולא ההתנהגות עצמה. מהם הגורמים האמיתיים לעודף המשקל שלך, והאמיני לי המשקל והאכילה הם רק סימפטומים בין אם מדובר בעודף קל ובין אם מדובר בהשמנה של ממש. אם להיות יותר קונקרטית אומר שמבחינתי הגורמים הם: 1. הלך הרוח הדיאטטי עצמו - ההגבלה המנטלית עושה שמות. (אצלנו לומדים שעוגותעוגיות/בורקסים/שוקולד הם לגיטימיים בדיוק כמו כל מזון אחר) בגישה הזו מטמיעים כי אין מזון "אסור" ומזון "מותר". ומתוך החופש האמיתי הזה, הבחירות שלנו מפתיעות אותנו כל פעם מחדש. ומתמקדים בגוף עצמו לא באוכל. לכן כאן אין תפריטים,מתכונים, קלוריות וגרמים של שומן. מפתחים מיומנות לזהות ולהבין את צורכי הגוף ואיתותיו. זה מה שחשוב. לומדים לזהות את רמות הרעב הונות, רמת הסיפוק ורמות השובע המשתנות. לומדים לברר עם עצמנו ולשאול "מה אני הכי רוצה לאכול עכשיו?" "מה הדבר שיהיה לי הכי טוב עכשיו?" 2. עולם הרגש שלנו - כל אכילה שהיא מעבר לצרכיו הביולוגיים של הגוף (כלומר שלא מתוך רעב פיזי) היא אכילה רגשית, אכילה מתוך רעב רגשי שהוא אגב מנת חלקנו, כולנו.לרוב עודף המשקל שלנו מתחיל משם או מדיאטות שהחלטנו לפצוח בהן ללא סיבה ראויה בצעירותנו. 3. דפוסי החשיבה שלנו - מתחבר גם לרבדים שציינתי לעיל. כל עוד כאן לא יהיה שינוי, בגישה ובתפישה, כל שינוי חיצוני לא יחזיק מים. מבחינתי הצלחה שלך בתהליך ההרזייה איננה נמדדת בירידה שלך במשקל או בקצב שלה או לאיזו נקודה בדיוק הגעת. ההצלחה נמדדת ביכולת שלך לפעול אחרת ולחשוב אחרת באופן טבעי ואוטומטי כך שאין צורך יותר להאבק במשקל ובאוכל, ההצלחה שלך נמדדת בכך שהירידה בהיקפים ובמשקל היא תופעת לוואי של השינוי הפנימי שתחווי, הצלחה נמדדת בכך שהמשקל הנמוך שלך נשאר יציב ללא המנעות או חסך כלשהו. הצלחה נמדדת בתחושת החופש הנפלאה שבה תחיי. זה שהגוף שלך חיצונית יהיה רזהאך מבפנים תמשיכי לספור קלוריות / נקודות / גרמים של רכיב כזה או אחר - משאיר אותך בדיוק באותה נקודה של "הראש שמן". וה"ראש" מאוד קריטי ביצירת המציאות שתחיי כך שזה רק ענין של זמן עד שהדבר יתבטא שוב במימדי גופך. איך לפעול, שאלת? פשוט לתת לעצמך את ההזדמנות להנות במקביל מהמזון בחייך ומגופך תוך תהליך מרתק ומרגש שבו תקבלי כלים נהדרים לעשות זאת. מתנה נהדרת לשנה החדשה. רוני, מאחלת לך שנה טובה ומלאת ריגושים והתרגשויות חיוביות. אם עולות שאלות, אל תהססי. שלך לאה פינטו

רוני היקרה שלום. אציין ואומר שאני מאד מכבדת את התוכנית של אכלנים כפתיתיים ואף למדתי את עקרונות השיטה באוניברסיטה. אבל מניסיון שלי היא פותרת את בעיית האכילה באופן חלקי ורק לאנשים מסוגי מסוים. התוכנית מצוינת למכורים מסוגים שונים כגון אלכוהול, סמים הימורים. אבל כשמעברים את עקרונותיה לאכל זה יוצר בעיה גדולה בעיני. מכיוון שאכל בניגוד לכל החומרים הממכרים האחרים הוא חיוני ובריא לגוף הרי שהמנעות גורמת לפעמים לתגובה חריפה של הגוף המייצרת בולמוסים. עיקר התוכנית הוא בצעדים הרוחניים שלה שכמו שאת מציינת מחייבים עבודת עומק אדירה - דבר שבעיני הוא חובה למכורים אבל לא בהכרח לכאלה הסובלים מעודף משקל. ולשאלתך אני מאמינה שאם תלמדי כילים שונים של התבוננות ושינוי התודעה שלך יחד עם חיבור ופירוש נכון של מסרים ביולוגיים תוכלי לחזור ולאזן את תזונתך ואת משקלך. גם אני כמו לאה מאחלת לך שתפרגני לעצמך דרך הרזיה שונה ואחרת אשר עובדת עבודת שורש. אם תרצי לקבל אנפורמציה נוספת על דרך עבודתי או על דרך עבודתה של לאה (אנחנו עובדות בכילים שונים ) את מוזמנת לפנות אלנו. בברכת שנה טובה ומבורכת - בלה

שלום רב ! ברצוני לעזור לקרוב משפחה שמתבייש לפנות אליכם. יש לו בן בגיל 31 שנים עם מבנה גוף שמן. הוא אכלן כפייתי, אוכל לפני ובין הארוחות ובכמויות גדולות. איננו מצליח לעשות שום דיאטה. הוא עושה פעילות גופנית מדי יום. הליכה ברגל כשעה והרמת משקולות. האם אתם יכולים להציע לו להצטרף לקבוצת תמיכה או טיפול באיזור מגוריו, בקרית-מוצקין. דיברתי איתו וסיפרתי לו שאני מתכוונת להתייעץ אתכם בנושא, והוא הסכים. אשמח מאוד, באם תכוונו אותנו לאן לפנות. בברכה חני

שלום! שאלתי לא כל כך קשורה לדיאטה ,אבל עם תדעי לענות לי על כך אשמח שתעני.. כשאני באה מהעבודה אני אוכלת וישר אחרי הולכת לישון, האם זה משמין?

מה שמשמין אותנו או מתי אנו אוכלים, זה בעיקר הכמה והאיך. לאחר אכילה, מערכת העיכול שלנו מוציאה אנרגיה רבה על פירוק המזון, הובלתו, ספיגתו וכ"ו. הרבה מאוד חומרים מופרשים לתוכה ולוקחים חלק בפעילות החשובה הזו. פעילותה של מערכת העיכול מתקיימת באופן מלא גם כשאנו ישנים. אני יכולה לספר לך שההמלצה לא פעם, לספורטאים הישגיים שנדרשים לאימון בוקר היא לאכול לפני השינה כדי שבבוקר לאחר עיכול הלילה תהא אנרגיה זמינה לפעילות. למעשה, מערכת העיכול היא אחת המערכות הבזבזניות ביותר של אנרגיה בגופנו ואת יכולה לחוש בכך עם עלית הטמפרטורה הפנימית בעקבות אכילה. אם אנו מרגישים עייפים לאחר אכילה זה אומר משהו, זה אומר שהגוף מפנה את מירב האנרגיה שלו למערכת העיכול ומנוחה יכולה להיות תשובה נהדרת כי אז אנו לא מפריעים וגוזלים מהאנרגיה הנדרשת. בדיוק כמו שאנו חווים עייפות בעת מחלה, הגוף מפנה אנרגיה רבה להחלמה וללחימה בגורמים זרים ומזיקים. במחלה, טוב יהיה אם בני האדם לא יתייחסו למנוחה כהמלצה או פינוק אלא כאל צורך אמיתי של הגוף לשם הבראתו. יחד עם זאת, אם הגוף עייף לאחר ארוחה זה גם אומר שהעמסנו עליו קצת יותר מדי בארוחה אחת. אנו אמורים לקום מארוחה טובה חיוניים ונינוחים. ....אלא אם כן הגורם לעייפות הוא שונה לחלוטין. ובכל מקרה, מקווה שעניתי לשביעות רצונך והובנתי כהלכה. שנה טובה וחג שמח שלך לאה פינטו

שלום. הבעיה שלי היא שאני רעבה כמעט כל הזמן גם שאני אוכלת אני שבעה מהר ואחרי שעה אני שוב רעבה. שאלתי האם את יכולה להמליץ על משהו לא מזיק שגורם להרגשת שובע?? תודה.

שלום גליה וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. בהעדר ליקוי בריאותי - פיזיולוגי כלשהו, את מתארת מצב שמבחינת הביולוגיה התקינה של הגוף הוא לא אפשרי. ואני מניחה שמה שאת אומרת זה שאת חשה בצורך לאכול תכופות ומכאן בעית המשקל (שלא ציינת ולא התייחסת, לכן זוהי רק הנחה). אני מעריכה שקיימות כאן שתי בעיות: 1. קושי שלך בזיהוי רעב ובזיהוי שובע וכן בדרגותיהם השונות. 2. קושי להבחין בין רעב פיזיולוגי לרעב רגשי כלשהו. אלה הן מיומנויות שעליהם מתאמנים אצלי בתהליך הרזייה ללא דיאטה. ככל ש"בילינו" יותר שנים בניתוק מהגוף שלנו, הנטיה היא להתקשות בזיהוי ובאבחנה. דבר נוסף שעולה לי זה התכולה האנרגטית במזונות שאת צורכת. ושוב אציין כי חסרים לי פרטים אודותייך ואינני יודעת בכלל אם את סובלת מעודף משקל או לא. ואם כן על איזו רמת עודף אנו מדברים. הגוף הבריא מעולה בספירת קלוריות, הוא יודע בדיוק כמה אנרגיה נדרשת לו לטווח ארוך ולטווח קצר ויודע לעשות את החשבון בהתאם למה שתזיני אותו. אם הרעב הוא רעב פיזי אמיתי והוא זקוק ל- 300 קלוריות (דוגמא בלבד), הוא יפעיל את מנגנון הרעב שוב במידה ותחליטי "לסתום" את רעבונו עם איזה מוצר לייט של 70 קק"ל. אם הגוף שלי רעב ברמה גבוהה, אל לי להתפלא שלא יסתפק באגס. לא תעבור שעה וארגיש רעבה שוב. כפי שציינתי, אני חוזרת ומדגישה אינני מכירה אותך מספיק כדי לומר שזה הענין אך אין לי ספק שאם מצבך הבריאותי וההורמונלי תקינים, הסיבות המרכזיות הן אלה שצויינו לעיל. והדרך הטובה והיציבה ביותר להתמודדות היא ללמוד את מסריו של הגוף ואת מסרי עולם הרגש שלך, להתחבר טוב יותר לעצמך. והכלים לך קיימים. שנה טובה לאה פינטו

נידבקתי על ידי דיאטנית ואמרה לי שיש ליעודף של 50 קילו יש מצב שאני אקבל מקופת חולים מושלם אפשרות לעשות הטיפול שעושים בהדסה בניתוח קימת בלי פתיחת בטן להרזיה?. כבר עברתי בעבר ניתוך בסורוקה gastri bypass .1983 כמו כן יש לי גידול שני במוח tentorial meningioma מה אני יכולה לעשות לעזור לי?

חנה היקרה. הגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה כיצד נוכל לעזור לך?

שלום אני אישה בת 65 והייתי מאד מבקשת לדעת, כמה פרי יכול לצאת מ-300 גרם רימון כלומר עם הקליפה, זה נחוץ לי מאד לדיאטה מסוימת, האם אתם יכולים לעזור לי, תעשו אותי ממש מאושרת, בתודה מראש ובברכת שנה טובה סיגלית

שלום חנה. זה פורום הרזיה ללא דיאטה. עליך לפנות לפורום של דיאטות.