שלום רב,אני מנסה להבין משהוא

ולא ככ מצליחה כבר זמן מה:כשמנסים להבין אם רעבים או לא...האם זה נכון שלא כל דבר "יבוא לי" באכילה אלא יש דברים גם כשאני רעב אני לא ארצה לאכול. אך האם התחושה אמוה להיות כזו שאני נגיד רואה לחם מולי..ואומר "ממש לא בא לי לחם" או "אם אני אוכל את זה ארגיש לא טוב". או שכן אמורים להרגיש שאפשר לאכול את הלחם (בדוגמא זו),אבל האילה לא תיהיה הכי טעימה אבל נסבלת... מה אמורים להרגיש? ממש תודה

לפי הדוגמה שנתת, אם אתה שבע ורואה לחם, לא תרצה לאכול אותו. אם אתה רעב ורואה לחם, יכול להיות שזה לא מה ש"בא" לך לאכול, אבל לפעמים זה מה שיש, ואוכלים את מה שיש כי אין חשק, כוח, אפשרות להכין משהו אחר באותו הזמן. לפעמים המציאות מכתיבה לנו מה אוכלים.