נכון כשאכולים אז יש קולטנים

שמתריעים שהגיע השובע-כעבור כמה זמן האוכל מתחיל להתעכל ולצאת מהקיבה-אז למה לא מרגישים רעב מיד אחרי אחרי שקצת מהאוכל בקיבה כבר יצא ממנה? הרי לאותם קולטנים אין יותר את תחושת השובע כי הקיבה כבר חצי/רבע מתרוקנת... באותה נשימה-איך יכול להיות שאכילת חשקים שאינם נובעים מרעב לא יכולה להשמין וזה מתאזן בגוף? אם נאמר וכל פעם שאני מרגיש שהקיבה קצת התרוקנה אני אוכל ושוב אגיע לשובע בוודאות אשמין מזה,אז איך יכול היות שחשקים במהלך היום יכולים גם לא להשמין? תודה רבה

אבל לא הגורם היחידי. הקולטנים מגיבים לכמות האוכל בקיבה. אבל יש גם מערכות שמגיבות להרכב האוכל, ולא רק לכמות. אל תשכח גם שהגוף שלנו זקוק לאנרגיה , בזמינות משתנה,במשך כל היום. הרעב נקבע לפי הצרכים של הגוף באותו הזמן. כך, שמערכת השובע הפיזיולוגית מורכבת לא רק מדבר אחד. וסה"כ המידע התזונתי שמתקבל בזמן הארוחה, קובע למעשה את כמות האוכל שאתה צריך כדי לשבוע. שובע מספיק לזמן מסוים, עד שהגוף זקוק לעוד אנרגיה, וכך הלאה. חשק יכול לבוא מרעב אבל גם מרצון לאכול משהו מלוח או מתוק בלי קשר לרעב פיזיולוגי. חשקים אלה, הם נורמליים, והם מורגשים כמו אוכל לצורך תחושת השובע. כך שאתה מרגיש פיזית אם אתה אוכל יותר מדי או לא. אם אוכלים מעבר לשובע בתדירות גבוהה ולאורך זמן, אפשר להשמין מזה. כך שלא משמינים אם מתחשק לאכול משהו. משמינים כשאוכלים יותר מדי לאורך זמן.

שיש לי רעב או חשק למשהוא מאוד מסויים אבל אין אותו מסביבי,ואני בכל זאת אוכל משהוא שלא ככ בא,אבל רק כדי להשקיט את הרעב או החשק,זה טוב או לא טוב? אפשר להשמין אם לא מספקים לגוף בדיוק מה שהוא רוצה אלא רק עפ מה שיש מסביבי? תודה רבה על התשובה המפורטת:))))