בעיית כמויות

שלום, אני רוצה עצה של מישהו מקצועי שיעזור לי לפתור בעיה שחוזרת על עצמה כל הזמן. אני מתנצלת מראש שזה קצת ארוך אבל אני רוצה להסביר את המצב כולו. אני בת 25 ויש לי עודף משקל של 35 קג. לפני חודשיים הגעתי להחלטה שאני מוכרחה לרדת במשקל. בינתיים ירדתי 5-6 קג. אני מתעמלת 4-6 פעמים בשבוע על אופני כושר. הבעיה העיקרית שבגללה אני סובלת מעודף משקל היא ממתקים. החלטתי להפסיק לאכול ממתקים במשך השבוע ולהסתפק בהם רק בסופש. הייתי אוכלת הרבה מאוד ממתקים בסופש: 200 גרם במבה, 250 גרם עוגיות שוקולד ציפס, 400 גרם שוקולד חלב ועוד כל מיני שטויות קטנות פה ושם שהסתכמו בסך 7500 קלוריות. חשבתי על זה והגעתי למסקנה שלמרות שאני אוהבת ממתקים, רק מעט מאוד שווים השמנה. החלטתי לוותר על כל מה שאכלתי ולקנות רק דברים שאני אוהבת במיוחד. מכיוון שעכשיו קיץ החלטתי לקנות רק גלידה של בן וגרי. בגלידה של בן וגרי יש 423 גרם ו- 1068 קלוריות. בהתחלה ניסיתי לאכול רק 2 קופסאות בסופש (אגב הסופש שלי הוא 3 ימים) אבל ראיתי שזה לא מספיק לי להרבה זמן ושאני נשארת עם רצון לעוד (ובסוף אוכלת דברים אחרים) ולכן החלטתי ללכת על 3 קופסאות. אני מרוצה מהסידור הזה בינתיים מכיוון שמצד אחד אני לא מוותרת לגמרי על מה שאני אוהבת ומצד שני אני יורדת במשקל. אולי יותר לאט אבל עם פחות קושי. אני גם מתעמלת בסופש בין 40 ל-90 דקות כל יום. הבעיה שלי כרגע היא עם אמא שלי. אנחנו גרות ביחד ואנחנו רבות על הנושא הזה כל הזמן. היא לא מסכימה בשום אופן שזה בסדר לאכול 3 גלידות בסופש ואומרת לי כל הזמן שמישהו יגיד לי שזה בסדר לאכול 3 קופסאות בסופש אחד. אני מבינה שבשביל אדם שלא סובל מעודף משקל ואין לו צורך במתוקים 24/7, לאכול 3 קופסאות של גלידות זה הרבה אבל בשבילי זה כלום. בשבילי להסתפק רק ב- 3 זה מאמץ. אני מבינה שאולי בעתיד אצטרך לשנות גם את זה אבל כרגע זה עובד בשבילי. הורדתי את כמות הממתקים בצורה משמעותית (מ-7000 ל-3000 קלוריות בסופש בלבד), אני מקפידה על האוכל במשך השבוע ואני יורדת במשקל. ניסיתי להסביר לה את זה. ניסיתי להסביר לה שכמויות זה עניין יחסי. בשביל להיות כנה, אין לי שום בעיה לאכול 3 גלידות ביום. לפני חודש היה לי יום הולדת וקיבלתי בונבוניירת סוריני של 300 גרם. אכלתי את זה ב-3 ימים (שבעיניי זה דווקא הישג). אמא שלי כל כך הזדעזעה שהיא לא רצתה לדבר איתי כשהיא גילתה שסיימתי את הסוריני. אגב, זה היה סופש יוצא דופן, בגלל יום ההולדת אכלתי יותר מהרגיל אבל עכשיו כבר חזרתי לשגרה. אני לא מאמינה בדיאטות קשות מדי. אף פעם לא החזקתי איתן מעמד. אני מאמינה שצריך לאכול בלי להגזים יותר מדי בשום דבר אבל גם שמותר לפשל קצת מדי פעם (למשל בחגים או בימי הולדת) כל זמן שחוזרים אחכ לשגרה. אני לא יודעת מה לעשות אחרת... ניסיתי אין ספור פתרונות - דיאטות הזויות, קבוצות תמיכה, ספירת קלוריות, דיאטנית פרטית... בשום דבר לא הצלחתי להחזיר מעמד. אני סובלת מאכילה רגשית והרצון במתוק חזק יותר מכל דבר. מה שעוזר לי להחזיק מעמד במהלך השבוע זה המחשבה על הסופש. ובינתיים לפחות זה עובד... אני די נעלבת מהירידות שלה ומהצורך לריב איתה כל סוף שבוע על כמה גלידה נכון לאכול. כל פעם שאנחנו רבות בא לי להפסיק בכלל עם הדיאטה. במקום שהיא תשבח אותי על השינוי והירידה במשקל היא מבקרת אותי. נכון שאני מסוגלת גם להגזים, לא סתם הגעתי לעודף משקל כל כך גדול אבל עשיתי שינוי ואני מתמידה בו כבר כמה שבועות (פרט ליום הולדת אחד) וחוץ מזה, אני בת 25, זה הגוף שלי והחלטה שלי ומבאס אותי שהיא בכלל מתערבת ורבה איתי כל הזמן. אני יודעת שהכוונה שלה טובה (!) אבל אני מרגישה שזה עושה את הפעולה ההפוכה. אשמח מאוד לדעתכם הכנה!! האם אני טועה? אם כן, במה? האם המחשבה שלי שכל זמן שאני מתמידה ויורדת ולא סובלת יותר מדי זה בסדר, היא שגויה? האם היא צודקת כשהיא אומרת לי ש-3 קופסאות בסוף שבוע אחד זה ממש מוגזם? מה דעתכם? מה נכון וכדאי לעשות? בבקשה תעזרו לנו! נמאס לי לריב איתה!! תודה מראש!! לילי

קודם כל, כל הכבוד לך! גם על האומץ לשתף וגם על ההבנה העמוקה, שהשינוי שאת צריכה לעשות הוא בהתנהגות האכילה, ולא רק במרכיבי האוכל. נשמע שמצאת לך דרך ביניים טובה לעכשיו. אני רוצה להרחיב קצת. האכילה של הממתקים שתיארת, נשמעת כמו דחף להתקף אכילה. אי אפשר להוציא מהתפריט היומי את הדברים שאנחנו הכי אוהבים לאכול, אבל לאכול אותם בשליטה, בהחלט אפשר. אין הכוונה בשליטה לביס אחד או קוביית שוקולד אחת. אלא, כמות מספקת שתיתן את המענה המתאים. את הורדת ממתקים, אבל אני חייבת לבדוק איתך האם את אוכלת מספיק חוץ מזה. כלומר, אם התפריט היומי שלך מספק איכותית וכמותית את מה שאת צריכה לגוף שלך. כי אם לא תקבלי את כל אבות המזון, בצורה ובדרך הטעימה לך, במשך היום, לא תוכלי לאורך זמן להתגבר על הדחפים שמובילים אותך לאכילת יתר של ממתקים. אין לי בעייה בכלל עם ממתקים כאלה או אחרים. אבל ללא בסיס אכילה מאוזן, מלא, משביע וטעים, את עלולה למצוא את עצמך באותו המקום שהתחלת ממנו. אם אנחנו מדברות רק על שינוי התנהגותי ,שלא קשור לדברים רגשיים, אז אין בעייה. אבל יש לי שאלה לגבי מה הוביל אותך מלכתחילה, מעבר לאהבת ממתקים, להתקפי אכילה? וזו שאלה ששווה לבדוק אותה. אני לא בטוחה שהבנתי נכון האכילה של סוף השבוע. האם את אוכלת רק גלידה? כי אם כן, הייתי מציעה לך לאכול - גם גלידה. כלומר לאכול ארוחות מלאות משביעות וטעימות וגלידה בינהם. למה? כי בזה שאת מחכה לסוף שבוע, את למעשה משחזרת את הציפייה להתקף אכילה. כל השבוע את שומרת כדי...ובצורה הזו, את לא משנה את ההתנהגות בבסיס, אבל רק את הדרך שהיא מופיעה. שלא תביני אותי לא נכון. אני חושבת שאת עושה עבודה מדהימה! אבל אני חושבת לטווח ארוך. ואני רוצה שההשיגים ישמרו לך. ולכן אני מרחיבה מאד בתשובה ומקווה שזה עוזר לך. לגבי הקושי עם אמא שלך- את כבר בת 25, אדון לעצמך וזכותך להחליט. בגלל שאתן גרות ביחד, היא רואה מה את עושה, ולא מבינה. ייתכן גם שבעבר היא היתה שותפה לדיאטות שלך, עזרה לך עם האוכל והקניות- והיום היא לא. זה קשה גם לה. אני לא מצפה שתביני אותה, אבל אולי תמצאי את הדרך להסביר לה את מה שאת עושה, כמו שהסברת לי. יהיה לה קשה להבין, כי בחברה שלנו, הרודפת רזון ודיאטות מאד מתקשים להבין את מה שאת עושה. את מוזמנת להמשיך לכתוב ולהתייעץ, כמו גם לבוא לפגישת הכרות ללא תשלום או התחייבות כדי לחשוב ביחד, איך מה שאת עושה כרגע ישרת אותך גם בעתיד. מחכה לשמוע ממך המשך.

שלום נדיה, תודה רבה על התגובה המהירה והמפורטת! ממש שימחת אותי!! אשתדל לענות על השאלות כמיטב יכולתי. קודם כל אתחיל מכך שאומר שאני משתדלת לאכול אוכל משביע כמו שאני אוהבת ומרגישה שהגוף שלי צריך. אני בדרכ אוכלת ארוחת בוקר גדולה. במשך היום אוכלת מעט מאוד אם בכלל (מכיוון שאני עסוקה אני לא מרגישה צורך או רעב במשך היום כמעט בכלל). בערב שוב אוכלת ארוחה אבל יותר קטנה מאשר בבוקר. בסופי שבוע אני בדרכ רוב הזמן בבית והמטבח קרוב ולכן הצורך שלי שונה. אני אוכלת ארוחה גדולה בבוקר ובמשך היום כל כמה שעות אוכלת ארוחות קטנות. אני צמחונית. לא אוכלת בשר או דגים. ארוחה גדולה אצלי כוללת מנה עקרית כמו פסטה/ תפוא/ אורז/ כוסמת, שניצל תירס וסלט. ארוחה קטנה אצלי בדרכ כוללת ביצה 2-3 פרוסות לחם, קוטג או גבינה לבנה וסלט. אני לא יודעת אם הרגלי האכילה שלי נחשבים נכונים אבל זה הצורך שיש לי ואני פועלת על פיו. לדעתי, ההשמנה שלי לא נובעת מהאוכל אלא מהממתקים. אכילת ממתקים אצלי נובעת גם מהרגל וגם מצורך רגשי. הרגל מכיוון שאצלנו המשפחה תמיד הייתה אוכלת קינוח אחרי הארוחה והתרגלתי לאכול אחרי האוכל משהו מתוק. אכילה רגשית מכיוון שכשאני מדוכדכת או שמחה אני מרגישה את הצורך לאכול מתוק. כלומר אם יש לי מצב רוח טוב אז הדרך לחגוג היא לאכול משהו מתוק וטעים ואם יש לי מצב רוח רע מה שיעודד אותי הוא לאכול ממתקים. בהחלט סוג של מלכוד שקשה לצאת ממנו. הפתרון שמצאתי הוא כזה: במהלך השבוע אני אוכלת אוכל משביע ומקנחת בפרי כמו מלון או אבטיח ומתנזרת בכלל מממתקים. אכילת הפרי סוגרת אצלי את הצורך בקינוח אחרי הארוחה מכיוון שאם לא אוכל קינוח ארגיש סוג של חוסר שקט. לפעמים אם יש לי צורך גדול במשך היום לממתק אני אוכלת חטיף אנרגי מצופה שוקולד וזה משקיט את הצורך במתוק. בסופי שבוע אני לא אוכלת רק גלידה אלא מקנחת בגלידה בסוף הארוחה או סתם מתפנקת בין ארוחה לארוחה. הגלידה (שוקולד) היא הפינוק והפיצוי על המאמץ במשך השבוע. הבעיה שלי תמיד הייתה בכמויות. אמא שלי תמיד אמרה לי תאכלי קוביית שוקולד אחת או שתיים ואני לא הייתי מרגישה סיפוק מזה בכלל אלא רק אחרי חצי חבילה או יותר. אני מסוגלת לאכול שוקולד בכמויות גדולות. אם אוכל כל שעתיים חצי חבילת שוקולד בסוף היום אגלה שאכלתי הרבה מאוד. אז זו בעיית הכמויות - אם אוכל כמה שארצה אשמין ואם אוכל מעט מדי לא ארגיש סיפוק. ההרגשה הייתה שלאכול קובייה זה כמו לא לאכול בכלל, או אפילו יותר גרוע כי אז הצורך עוד יותר גדול. בעיה נוספת שהייתה לי בסופי שבוע היא ההרגל לאכול ולנשנש מול הטלוויזיה אבל את זה פתרתי בכך שקניתי אופני כושר ואני רואה טלויזיה תוך דיווש על האופניים. החלפתי הרגל אחד באחר וזה פותר את הבעיה רוב הזמן. את בעיית הממתקים אני מנסה לפתור כפי שהסברתי: במהלך השבוע אני מתנזרת מהם בכלל. מחליפה בפרי או אם יש צורך גדול בחטיף אנרגי מצופה. בסופי שבוע אני רוצה כן לפנק את עצמי עם גלידה, שלה אני מחכה כל השבוע. הבעיה היא שקופסת גלידה אחת של 400 גרם לא מספיקה לי לשלושה ימים אלא ליום אחד. לכן אני רוצה קופסה ליום ועל כך הריבים עם אמא שלי. היא חושבת שזה הזוי לאכול 3 קופסאות בשלושה ימים ואני חושבת שזה (לפחות בינתיים) פתרון מצויין מכיוון שהורדתי את כל הממתקים הפחות חשובים והורדתי את כמות הקלוריות בהרבה. אני יודעת שהכוונה שלה טובה אבל היא לא מבינה איך אפשר לאכול כל כך הרבה גלידה כשבשבילי זה הפוך, זה מעט. קופסת בן וגרי היא קופסה קטנה יחסית. אני בקלות יכולה לאכול 3 קופסאות ביום ולכן גם למשוך אותם לשלושה ימים זה מאמץ. מקווה שעניתי על כל השאלות. אשמח מאוד לתגובתך!! ממש שמחת אותי!! תודה רבה!! לילי

שאכן מספקים בשלב זה. כמה דברים מטרידים אותי לטווח הרחוק. את לא אוכלת במשך היום כי את עסוקה. זה לא אומר שאת לא רעבה. גם אם את לא מרגישה את זה, זה לא אומר שהגוף שלך לא מרגיש רעב. הייתי כן מציעה לך, כשתהיי מוכנה לכך, להוסיף ארוחה בצהריים. היות ואת צמחונית, את צריכה (ועושה), לדאוג לכמות החלבון ביום. לפעמים , הצורך למתוק מגיע מחוסר איזון בכמות החלבונים שהגוף זקוק לו., לכן, כדאי שתתחילי לחפש עוד מקורות חלבון מהצומח, כמו קטניות וכו', מה שיכול לתת לך גם פתרון טוב לארוחת הצהריים. ההחלטה שלך לא לאכול ממתקים, נכונה לעכשיו. בהמשך כדאי לעבוד על זה, ולמצוא את הדרך לאכול ממתקים בכמות שמספקת אותך. מה שאת מתארת כרגע כבעיית כמויות בממתקים ,קשור יותר לרגש מאשר לאכילת ממתקים. אבל את צודקת בכך, שבשלב זה את שומרת טווח בטחון. לדעתי, כאשר תהיי מוכנה, כדאי שנחשוב על טיפול, כדי למגר את הבעייה גם של אכילת כמויות וגם של אכילה רגשית. התחלת מצויין, ואין טעם ש"תפחדי" כל חייך מלאכול מאכלים שאת מרגישה שאין לך שליטה עליהם. כמו שאת מצליחה למצוא פתרונות עכשיו, תוכלי למצוא פתרונות גם לכמויות ולממתקים. אין כמות נכונה של ממתקים , זו שאלה של צורך, סיפוק ורעב ושובע כמו כל אוכל אחר. אבל עדיין מוקדם מדי בתהליך שאת עושה להכנס לזה. אשמח לשמוע ממך עדכונים.