אכילה רגשית

שלום, אני אוכלת אכילה רגשית. מלבד האכילה הרגילה שלי כ"רעבה", אני גם אוכלת כשאני מרגישה בודדה, כועסת, כפיצוי ובגין מגוון של רגשות. כשאני רק חושבת על סוגי אוכל מסויימים נהיה לי קרייבינג מטורף, כמעט כמו של מכור להירואין, ואני לא מסוגלת להפסיק לחשוב על האוכל. ניסיתי אינספור דיאטות, שינוי אורח חיים ואפילו כדורים בעצת פסיכיאטר - אבל שום דבר לא עזר לאורך זמן. האם השיטה שלכם יכולה לעזור לי, ואיך? תודה.

זה מתסכל מאד לעשות דיאטות ולא להצליח בהן. את מתארת את האכילה הרגשית בצורה מאד מאד ברורה. וכן, השיטה שלנו יכולה לעזור לך.כשאנחנו עובדות, אנחנו קודם כל מסתכלות על דפוסי האכילה שלך. בתוך המערבולת של האכילה הרגשית, יש גם מקומות של אכילה אוטומטית.לא כל פעם שאת צריכה פיצוי,(למרות שאת כרגע לא מרגישה הבדל)הדחף לאוכל הוא באותה העוצמה. לפעמים הדחף באמת מרגיש בלתי נשלט, ובפעמים אחרות, הדחף עובר. זה המקום שמתחילים לעבוד בו. לא לעצור את כל הדחפים, אבל להתחיל למיין אותם. החשיבה הטורדנית הלא פוסקת סביב אוכל, ,מוכרת לנו. אחת הסיבות לכך, (אבל לא היחידה), היא הרצון לרדת במשקל, שגורם לך לחשוב שאת צריכה דיאטה , מה שגורם לך לחשוב שיש מאכלים אסורים, ועצם המחשבה הזו מובילה אותך לאכול.ואז את אוכלת יותר ממה שאת צריכה ולא בהכרח את מה שאת רוצה לאכול. את מעגל הקסמים המחשבתי הזה אפשר לפרוץ.בשלב ראשון , נעשה "דיאטה" למחשבות. עוצמת ותדירות המחשבות על אוכל יירדו. בשביל שזה יקרה, את צריכה ללמוד לאכול. ואת זה אנחנו מלמדות. לאכול בלי פחד, בלי ייסורי מצפון. שיקום אכילה הוא המוקד לתחילת העבודה המשותפת שלנו. איפה הקושי הגדול? אני לא יודעת אם המשקל שלך גבוה ומצדיק עבודה על ירידה במשקל, אבל כדי לעשות שינוי אמיתי, ולהתקדם בכך שתשאירי את האוכל במקום הטבעי שלו, תצטרכי להסכים לדבר אחד חשוב : לא לרדת במשקל בשלב הראשון של הטיפול התזונתי. אם תרדי זה יהיה בונוס. אבל העבודה לא מכוונת לירידה במשקל. זה קל להגיד וקשה להסכים לזה. אנחנו נעבוד גם על התסכול שמלווה את התהליך. וכל העבודה הזו, היא עבודה של שיקום אכילה שאנחנו יכולות לעשות. במידה ויש לך עוד שאלות או תרצי להרחיב, את מוזמנת לעשות זאת בפורום או לתאם איתנו פגישה בלי מחייבת וללא תשלום, כדי לשמוע את כל הסיפור, ומה אפשר לעשות. יש לנו קליניקה בת"א ובירושלים. נשמח לתאם פגישה אם תרצי.