ילד בן 5.5 מכור למתוק

שלום רב, אני מרגישה שאנחנו צריכים עזרה. בני המתוק מכור למתוק. הוא חושב על מתוק מהרגע שהוא קם בבוקר, הולך לארונות לקחת משהו מתוק. הוא חושב על מתוק לאורך כל היום. ומבקש מתוק לאורך כל היום. הוא היה ככה מאז שהיה קטן. במשך מספר שנים הוא אכל קוקוס שקניתי בחנות טבע בתקווה שמתיקות טבעית תפתור את הבעיה. הוא אכל ממנו כל יום ללא הגבלה. לפני חודש הסתבר לי שבקוקוס הזה יש סוכר לבן והפסקנו לנקות אותו. מאז הוא מחפש מתוק כל הזמן, אפילו מחביא בכל מיני מקומות בבית. ניסיתי לדבר איתו על זה כמה פעמים, זה לא עוזר, הוא חייב את המתוק שלו כל הזמן. הוא גם נהיה מאוד בררן באוכל. הפסיק לאכול פירות, ירקות, דגנים מלאים. אוכל בעיקר תפוח אדמה, גם בבוקר וגם בערב. בצהריים הוא יותר גמיש - בשר פסטה אורז וכאלה הוא אוהב, גם לפעמים שעועית או אפונה. א. אולי חסר לו משהו בגוף? איזה ויטמין, משהו שיכול לעזור לנו? ב. איך אפשר לעזור לו? גילוי נאות - אני בעצמי מכורה למתוק, בזמן ההריון וההנקה שלו אכלתי כמויות של מתוק, וגם בזמן הילדות המוקדמת שלו הוא כל הזמן ראה אותי חוטפת דברים מתוקים בלי שישים לב. היום אני כבר שנה פחות או יותר בשליטה על העניין..

יש אנשים עם נטייה למתוק ויש עם נטייה למלוח. התמכרות למתוק היא נושא לשיחה נפרדת, וכאן היות שמדובר בילד , מדובר לדעתי בהתנהגות ולא התמכרות, למרות שהתיאור ההתנהגותי דומה להתמכרות. ולפני שאת לוקחת על עצמך אשמה, ומייסרת את עצמך במחשבה שהכל בגללך, בואי נשאל שאלות. 1) איך אתם אוכלים בבית? הכל?צמחונים? טבעונים? ללא סוכר לבן? מה האמונות שלכם לגבי תזונה? 2) מה הילד אוכל במשך היום. האם הוא מקבל את כל אבות המזון? והאם הוא מקבל מספיק חלבון? חוסר איזון באבות המזון יכול ליצור צורך למתוק, בעיקר שהיא אנרגיה זמינה, מאד נגישה ומידית. בעיקר חוסר בחלבון. 2) הבררנות יכולה להיות לא יותר ולא פחות מבדיקת גבולות ומאבקי כוחות. אין לי ספק, שהעיסוק בצורך של הילד שלך למתוק מתיש. והוא יודע שלא נח לך עם זה. האם הצורך הזה קיים גם במסגרת שהוא נמצא בה במשך היום? האם חל שינוי כלשהו- החלפה של מטפלת, נגמל ממוצץ או חיתולים לא מזמן, מעבר דירה,כל שינוי שהוא משמעותי עבור הילד נכחי או עתידי? ( האם בכיתה א או עדיין בגן?) 3) שליטה- הילד שלך יכול לקחת דברים מתוקים לבד. הוא לא צריך עזרה, ובמובן הזה הוא גדול ועצמאי. גם בררנות יכולה להיות סוג של צורך בשליטה. הרי יש כלכך מעט מקומות שלילדים קטנים יש בהם שליטה. ואוכל, הוא אחד המקומות בהם הם מראים לנו מה הם צריכים/ או הדרך להראות שהם גדולים. 4) אנמיה- חוסר בברזל או B12- יכולים להיות גורם לצורך גדול במתוקים. 5) האם הצמיחה וההתפחות שלו תקינים? אני מציעה לך בחום, לפנות לדיאטנית ילדים, כדי לראות במה מהדברים הנ"ל מדובר. את יכול לפנות אלינו לפגישה ללא התחייבות או תשלום, יש לנו דיאטנית ילדים נהדרת. והדרכה מתאימה יכולה לעשות את ההבדל . מקווה שעזרתי לך.

תודה על התשובה המהירה! ייתכן שחלק מהעניין הוא התנהגותי, אבל להרגשתי יש גם עניין פיזי. דבר נוסף ששמתי לב אליו בפורים שאז הוא אכל כמויות של סוכר ביום אחד הוא שהסוכר הופך אותו להיפראקטיבי. 1)אוכלים הכל, פרט לחלבי (לפעמים גבינות כבשים שמנות), קמח לבן (קמח קוסמין בדר"כ), סוכר (מעט מעט סוכר קנים אורגני) ואוכל מעובד. יש חריגות בסופ"ש 2)השינוי המשמעותי הוא שאין לו יותר קוקוס מצופה סוכר לבן חופשי ללא מגבלה כל היום. לאחרונה הבנתי למה הוא חוזר עצבני ובוכה מהגן. אני שולחת אותו עם קופסא עם אננס פאפיה שקדים ואגוזים, באה לקחת אותו עם תפוח, וזה עוזר, הוא יותר רגוע. 4)ביקשתי הפנייה לספירת דם 5)אני חושבת שכן, לא היינו בטיפת חלב הרבה לפחות שנתיים. אני קראתי המון על תזונה, ואני באמת שואלת מה תוכל תזונאית לעזור. אני מגישה בוקר אחהצ וערב פירות וירקות חתוכים בצורה מושכת לשולחן, לרוב הוא לא נוגע בהם ומתלונן שהוא רוצה משהו מתוק. ארוחת הצהרים מלאה בכל אבות המזון (שם הוא דווקא משתף פעולה ואוכל הכל בתיאבון) אני נמנעת מכל המזיקים למינהם. לא יודעת איך אני יכולה לשפר משהו בתזונה, הוא פשוט לא מקבל את התזונה הזו אלא בורר לעצמו ממש מעט ממנה. תודה על העזרה רונית