זוגיות עם משקולת

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

14/10/2015 | 08:43 | מאת: שלומי

שלום. אני בן 29 עובד ,ובזוגיות שנה. לי ולזוגתי יחסים טובים ואנחנו מסתדרים , הבעיה היא שיש לה אח הלוקה בפיגור שכלי שגר עם הוריה בבית , אנחנו לא גרים ביחד. הדבר יוצר לנו מתחים בזוגיות ואני לא מצליח להכריע האם למסד את הקשר או לא. סוגיות לדוגמה: האח בן 27 גר בבית הוצא ממסגרת חצי יום לפני שנתיים ואינו מטופל כלל , יש לו קשיים חמורים בדיבור אך אינו רואה קלינאי תקשורת לא פסיכולו או פסיכיאטר , שום איש מקצוע. בנוסף אין להם אפילו מטפלת, כלומר כשההורים יוצאים לבלות או לסידורים , בת זוגתי צריכה לשבת בבית ולשמור על אחיה. אציין שהיא עובדת במשרה מלאה. שני הבעיות העיקריות הן שלא נעים לי להיות במחיצתו (לעיתים קרובות הוא משתולל או מציק ודורש תשומת לב) ולבת זוגתי חשוב שאבוא אליהם הבייתה ושהיא תרגיש שאני מקבל את משפחתה , אבל זה פשוט לא נעים לשהות שם הרבה פעמים. ההורים בעלי אופי קשה שבטוחים שהם יותר חכמים מכל בעל מקצוע. בעיה נוספת היא שאני תוהה לעצמי לאן חיי הנישואין שלי יגיעו והזוגיות בעוד מספר שנים בתיקווה שיהיה לנו בית וילדים, האם ההורים שלה ישחררו ממנה? היא אוהבת אותו , אבל אני מרגיש המון פעמים שהחיים שלנו סובבים סביבו , וצריך כל פעם לדאוג לו ולתכנן תוכניות ע"פ הצרכים והלו"ז שלו. זה מעיק עלי עד כדי כך שלא בא לי לראות אותו , אני רוצה להרגיש שאני חיי חיים נורמאלים בלתי תלויים. אומר לזכותה שהיא בחורה טובה , עובדת , חכמה טובת לב... היא מאוד רגישה לנושא ואני לא יודע איך אפשר אם בכלל לפתור את הבעיה? תן לי עצה היא רגישה מאוד לביקורת כלפיי משפחתה תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שלומי, אכן בת זוגך היא גם בת משפחה אוהבת ואחראית. היא לא מתנתקת מהגורל שפגע במשפחה שלהם בכך שאחיה נולד עם פיגור. כל אישה שמגיעה לזוגיות , יש לה מטען רגשי ומטען היסטורי של מה שאירע בחייה עד לבניית הזוגיות. אני חושב שבכל זוגיות יש את המטענים הללו. אין מצב שבו בונים זוגיות ללא תלות לעבר . השאלה עד כמה העבר הזה יפריע. לדעתי , הפעילות של בת זוגך, קשורה לחרדה של ההורים שלה , מה יקרה אחרי לכתם לבית עולמם. הנטל עלול להיות מוטל על כתפי בת זוגך, וגם עליך כבן זוג שלה. כך קורה בכל מצב של זוגיות טובה. אני חושב שכדאי להשפיע ככל האפשר על זה שהאח יהיה מטופל ויופנה להוסטל של מפגרים ולא יהיה לנטל כבד כל כך על הוריה וגם עליכם. זה לא אומר שאז תתנתקו ממנו. מה דעתך? אהוד גלבוע

20/10/2015 | 10:22 | מאת: שלומי

שלום אהוד. תשובתך הגיונית להפליא. מנסיוני אין אפשרות לשכנע את ההורים שדרכם אינם צודקת. זהו בית של דור לניצולי שואה ,להזיז תמונה מהקיר דורש דיונים ארוכים. אציין שזוגתי אינה במצב זה ולכן אני עדיין איתה. איך לדעתך הכי נכון לפנות לבת זוגתי ולהעלות בפניה את הבעיות שצפויות לנו בהמשך הדרך מבלי לפגוע בה? זה נושא שהוא סוג של טאבו בבית. מודה לך על היחס.

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות