טיפול פסיכולוגי בחרדת נהיגה

(5)
לדרג

חרדת נהיגה היא בעיה שכיחה שלרוב קשורה לטראומה. טיפול פסיכולוגי-התנהגותי יכול להועיל, בעיקר בשילוב עם ביופידבק וסימולטור נהיגה

מאת: ד"ר צבי לייכנר

אם אתם סובלים מחרדת נהיגה בעוצמה כזו או אחרת, חשוב שתדעו שאינכם לבד - הבעיה מוכרת וידועה. בכל מקום בעולם מיליוני אנשים נמנעים מנהיגה ברמות שונות, חלקם בכלל לא נוהגים, אחרים נמנעים מנהיגה בכביש פתוח, נמנעים מנהיגה במהירות המותרת ונוהגים לאט יותר, חלקם חוששים מנהיגה בלילה, חלקם מנהיגה בגשם ואחרים מנהיגה בפקקים. הבעיה נושאת אופי של מגוון צורות, והרבה "סובלים בשקט" ומתביישים לשתף בסוד העניין אפילו את האנשים הקרובים ביותר אליהם.

הגורמים להיווצרותה של חרדת נהיגה אינם תמיד ברורים, ויכולים להיות מגוונים, כשלפחות בחלק מהמקרים החרדה הקשורה לנהיגה התעוררה בעקבות אירוע מסוים הקשור לנהיגה, אבל לא בהכרח. כיום כבר ידוע שהסובלים מהבעיה לא בהכרח חוו מצב טראומטי ממשי הקשור לנהיגה, ובמחקרים נמצא כי אין הבדל בעוצמות החרדה בין אלה שחוו טראומה ממשית הקשורה לנהיגה לבין אלה שסובלים מהבעיה אבל לא חוו כל טראומה ממשית. חרדת נהיגה יכולה להיות ביטוי למצב נפשי חרדתי כולל.

חרדה שכיחה יותר מחרדת טיסה

לפי מחקרים מהשנים האחרונות, לפחות כ-20% מהמעורבים בתאונת דרכים מפתחים בהמשך תגובות כאלה או אחרות של חרדה, ולפחות כ-20% מתוכם סובלים באופן ממוקד מחרדת נהיגה. יש נתונים שלפיהם 45% מנפגעי תאונות הדרכים מפתחים סימפטומים של פוסט-טראומה ובכלל זה חרדת נהיגה. לפי מחקרים מסוימים הבעיה נפוצה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים, ולרב מופיעה בגילאי הביניים. במחקר משנת 2007 שנערך בגרמניה בקרב נשים, נמצא כי חרדת נהיגה שכיחה פי שניים מחרדת מעליות או חרדת טיסה, וקיים אומדן כי הבעיה נפוצה לפחות בקרב 1% מהאוכלוסייה.

ברוב המקרים מדובר בחרדה המגבילה את התפקוד התקין בחיי היום-יום, בין אם מדובר בהימנעות מעבודה מסוימת הכרוכה בנסיעה, בביקורים אצל בני משפחה או חברים או סתם נסיעה לטיולים. חרדת נהיגה יכולה להתבטא בפעימות לב מואצות, כאבים בחזה, סחרחורת, קשיים בנשימה, כובד ברגליים, גרון יבש, בלבול בהתמצאות ועוד תופעות שונות ומגוונות. אין נתונים מדויקים על היקף הבעיה, מכיוון שלא כל הסובלים ממנה פונים לעזרה, ונראה שהרוב המכריע מוצא פתרונות של "עקיפת" הבעיה באמצעות הימנעות מנהיגה, גם אם המחיר שמשלמים על כך יקר ולא מוצדק. מחקרים מסוף שנות התשעים מעידים על כך שחרדת נהיגה לרוב אינה נעלמת ללא טיפול ואפילו נוטה להחמיר.

פירוש מאיים לתחושות גופניות

מהם הפתרונות השכיחים לבעיה? אלה שמתגברים על המחסומים השונים ומחליטים לעשות צעדים מעשיים כדי להתגבר על הבעיה מטבע הדברים מחפשים פתרונות מיידיים וזולים, ופונים לפתרונות תרופתיים, דהיינו כדורי הרגעה או כדורים המשפיעים על רמת החרדה. תרופות כאלה מסופקות על ידי רופא המשפחה, חלקן נמכרות גם ללא מרשם של רופא. הפתרון התרופתי עשוי להיות יעיל בחלק מהמקרים, אך ברור שאינו פותר את הבעיה מהשורש, אלא משפיע בטווח של מספר שעות שבמהלכן מתבצעת פעולת הנהיגה. למחרת, כשעולה שוב הצורך להתיישב ליד ההגה, נעזרים שוב בכדור שאפשר נהיגה בפעם הקודמת. אין צורך לציין שלכל התרופות האלה תופעות לוואי, ובחלק מהמקרים אף תופעות לוואי קשות.

פתרון אחר לבעיה הוא הטיפול הפסיכולוגי בחרדת נהיגה, פתרון שמספק מענה בחלק נכבד מהמקרים, תלוי בסוג הטיפול, במטופל ובמטפל. העקרונות המנחים טיפול פסיכולוגי בחרדת נהיגה דומים מאוד לעקרונות המנחים טיפול בסוגים אחרים של הפרעת חרדה. הטיפול הפסיכולוגי בכל סוגי החרדות מבוסס על עקרון החשיפה ההדרגתית לגירוי מעורר החרדה, כך שהרגישות לגירוי יורדת. על סמך המחקרים המדעיים שהתפרסמו עד כה בנושא הטיפולים הפסיכולוגיים בחרדת נהיגה, הטיפול בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית נמצא כיעיל ביותר בטיפול בבעיה. מדובר בשיטת טיפול קצרת-מועד, ומבוססת על ההנחה שאנשים חרדים מפרשים באופן מאיים ומעוות לשלילה מגוון מצבים שבאופן אובייקטיבי אינם מאיימים. אנשים חרדים גם מפרשים תחושות גופניות טבעיות באופן מאיים, דהיינו תחושות גופניות, שאנשים לא חרדים כלל לא שמים לב אליהן, זוכות בקרב אנשים חרדתיים לפרושים של מחלה. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מיועד להעניק למטופלים תיקון לפרושים המעוותים הנ"ל ולעזור להם לראות מצבים שבעבר נתפסו כמאיימים באור שונה. אולם לא בכל המקרים שינוי תפיסה של מצבים ואירועים גורם במקביל גם להקלה או לשחרור של רמת החרדה שיש לה עקבות גופניים, וידוע כי חרדה היא תופעה נפשית וגופנית כאחת.

כדי לספק מענה לבעיה הזאת, משתמשים במהלך הטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים בכלי טיפולי נוסף שכבר הוכיח את עצמו בתחום של הפחתת חרדות - הביופידבק או המשוב הביולוגי. המטופל מחובר אל המחשב באמצעות חיישנים המוצמדים אל קצות אצבעותיו ועוקב אחר תצוגה גרפית ושמיעתית שוטפת בזמן אמת של תגובותיו הגופניות המוצגת על מסך המחשב. תגובות אלה משקפות תהליכי נשימה, פעימות לב, טמפרטורה, גלי מוח, מתח שרירים, הזעה וכו'. כל המדדים האלה משקפים גם מצבים פסיכולוגיים של חרדה ומתח המעורבים במצבים של חרדת נהיגה. בעזרת המשוב שהמטופל מקבל על מסך המחשב והתהליך הטיפולי המתקיים בין המטפל (פסיכולוג או רופא) והמטופל, מתרחש תהליך של שינוי שמטרתו רכישה של שליטה על התגובות הגופניות, ובהמשך גם עיצוב שלהן בכיוון הרצוי. המטפל משוחח עם המטופל על הפרושים המעוותים של מחשבותיו שגרמו לחרדת נהיגה ומציע פרושים אובייקטיביים שיגרמו להפחתה ברמת החרדה. במקביל הוא גם משקף למטופל באמצעות המשוב הביולוגי את התרחשות התהליכים הגופניים שהמטופל עובר בעזרת טכניקות טיפוליות שונות ממצב של תגובות חרדתיות (למשל פעימות לב מואצות) למצב של תגובות נשלטות (הפחתה בקצב פעימות הלב).

לנהוג תוך כדי טיפול

בשנים האחרונות, ובמיוחד הודות להתקדמות הרבה שהושגה בטכנולוגיה הקשורה למחשבים והדמיה, מתפתח כלי טיפולי חדש - המציאות המדומה. על פי ויקיפדיה העברית, המלה "סימולטור" (בעברית "מדמה") הוא מתקן המאפשר הדמיה או חיקוי של פעילות מסוימת במצבים ותרחישים אופייניים שונים שהם חלק מהמציאות. בסימולטור המדמה נהיגה אמיתית המטופל יושב במכונית הממוקמת בחדר הטיפולים, מתניע את המכונית, נוהג ומתנסה במצבי נהיגה מגוונים (נהיגה בעיר, על כביש פתוח, נהיגה בלילה או במזג אויר מסוים וכו'). הודות לאמצעים הטכניים השונים, המטפל יוצר הדמיה ספציפית על סמך הקשיים המיוחדים של כל מטופל.

על יעילות השימוש במציאות מדומה בטיפול בחרדת נהיגה מתפרסמים בשנים האחרונות מחקרים רבים. אי לכך, בימים אלה הוחל בטיפול חדשני בחרדת נהיגה באמצעות שילוב של טיפול בביופידבק עם התנסות בנהיגה באמצעות סימולטור המדמה נהיגה אמיתית. במחקרים נמצא, כי לשילוב כזה יתרונות אחדים בטיפול בחרדת נהיגה. קיצור במשך התהליך הטיפולי הוא יתרון אפשרי אחד. נוסף לכך, כל טיפול פסיכולוגי בחרדת נהיגה מחייב בשלב מסוים יציאה מחדר הטיפולים וחשיפה למצב אמיתי - מציאותי של נהיגה. המעבר הזה מחדר הטיפולים אל הכביש הפתוח הוא הנקודה הרגישה והבעייתית ביותר של כל טיפול פסיכולוגי המיועד לפתור את בעיית חרדת הנהיגה. מטופלים רבים לא מסוגלים לעבור את המחסום הזה, ולמרות ההפחתה המוכחת של רמת החרדה בחדר הטיפולים לא מעיזים להתנסות בפועל בנהיגה. קשיים כאלה במהלך הטיפול יכולים להיפתר באמצעות השימוש בסימולטור נהיגה. אומנם גם כאן מתבצעת הנהיגה בפועל בחדר טיפולים מוגן שבו ממוקם הסימולטור, אבל השילוב בין הטיפול בביופידבק ובסימולטור מאפשר להתנסות בצעד משמעותי נוסף לפני שהמטופל מתנסה בנהיגה על הכביש. הביופידבק ממחיש ו"מוכיח" למטופל שרמת החרדה עברה שינוי משמעותי, ואילו ההתנסות בנהיגה באמצעות סימולטור מאפשר למטופל להרגיש תחושות אמיתיות נוספות הקשורות להעזתו לשוב לנהוג.

כל פונה לטיפול בחרדת נהיגה עובר ראיון אישי על ידי שני אנשי מקצוע בכירים על מנת לקבל תמונה מקיפה על מצבו בנושא הנהיגה ועל מנת להעריך את התאמתו לתכנית הטיפולית המוצעת. לאחר בניית תכנית טיפולית המותאמת לצרכיו ולתלונותיו הספציפיות של המטופל, ניתן להתחיל בסדרה של טיפולים שבמהלכה המטופל ילמד לשלוט על החרדות הקשורות לנהיגה "על יבש", כלומר בחדר הטיפולים המוגן, תוך שימוש בביופידבק ובתוכנות מיוחדות המותאמות במיוחד לטיפול בחרדת נהיגה. בהמשך, כאשר כתוצאה מהטיפול באמצעות ביופידבק תחושת הביטחון והשליטה יעלו, יתנסו המשתתפים בנהיגה על סימולטור - מכשיר המדמה נהיגה אמיתית. המטופלים יוכלו להתנסות בנהיגה ברמות קושי ובמצבי נהיגה שונים.

ד"ר צבי לייכנר הוא פסיכולוג, מנהל תחום ביופידבק במרכז הרפואי ע"ש שיבא.

בואו לדבר על זה בפורום חרדות ופוביות.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום