מחלת כליה: הידרדרות במדרון תלול

(2)
לדרג

שליש מהאנשים מעל גיל 65 סובל מנזק כלייתי, אולם רוב הלוקים במחלה מאובחנים בשלב מאוחר מדי. לרגל יום הכליה הבינלאומי - doctors מציג תמונת מצב

מאת: ד"ר נעה ברר-ינאי

מחלת כליה כרונית כוללת מגוון מצבים הגורמים לפגיעה בתפקוד הכליות ולירידה ביכולתן לבצע את תפקידן באופן שישמור על בריאותנו. בהעדר אבחון וטיפול, המחלה עלולה להדרדר בהדרגה עד למצב קריטי של מחלת כליה סופנית המחייבת טיפול בדיאליזה או השתלת כליה.

אבחון מוקדם של מחלת כליות כרונית מונע סיבוכים ומאריך חיים. באמצעות טיפול ניתן להאט באופן משמעות את התקדמות המחלה כאשר היא כבר קיימת.

רוב הלוקים במחלה אינם מודעים למצבם ומאובחנים בשלב מאוחר מדי. תסמיני המחלה מורגשים על פי רוב רק בשלב הסופני שלה, כאשר החולה כבר חייב לעבור השתלת כליה או טיפול בדיאליזה משך כל חייו. פגיעה בכליות מפירה איזון של מערכות שונות בגוף, לכן היא מסכנת את הפעילות התקינה של הלב, כלי הדם והעצמות.

5,000 מטופלי דיאליזה בישראל

על-פי הערכות, חיים בישראל כ-500 אלף חולי כליות עם דרגות שונות של פגיעה בתפקודי כליה (ממחלת כליות כרונית ועד מחלת כליות סופנית). אחד מכל עשרה ישראלים מעל גיל 18 צפוי להיפגע ממחלת כליות במהלך חייו, הסיכון עולה ביחס ישר לגיל: אחד מכל שלושה אנשים מעל גיל 65 סובל מנזק כלייתי.

בעשור האחרון הוכפל מספר מטופלי הדיאליזה בישראל והוא עומד כיום על 5,000 איש. מדי שנה נפטרים 500 מטופלי דיאליזה המהווים כאמור 10% מכלל מטופלי הדיאליזה.

קבוצות סיכון

מחלת הסוכרת היא הסיבה הנפוצה ביותר למחלת כליה - כ-50% ממטופלי הדיאליזה החדשים הם חולי סוכרת. בקרב מטופלי דיאליזה התמותה של חולים עם סוכרת גבוהה יותר מאשר חולים ללא סוכרת. השכיחות הגבוהה והגוברת של סוכרת באוכלוסיה מגדילה את כמות האנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון לפגיעה בתפקודי כליה. רבים מאזרחי ישראל כבר נמצאים בשלב פרה-דיאליטי, על-פי רוב שלא בידיעתם.

האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם ממליץ לאנשים המשתייכים לקבוצות הסיכון הבאות לבדוק לפחות אחת לשנה את תפקודי הכליות שלהם:

אנשים החולים בסוכרת
אנשים הסובלים מיתר לחץ דם
אנשים עם מחלת לב
אנשים עם טרשת עורקים
אנשים בעלי משקל עודף
אנשים מעשנים
בני 50 ומעלה
קרובי משפחה של חולי כליות כרונים

מעקב נפרולוגי

מחלת כליה כרונית קלה לאבחון באמצעות ביצוע שלוש בדיקות פשוטות:

1. בדיקת חלבון בשתן - כמות מוגברת של חלבון בשתן מעידה על כך שהיחידות המסננות בכליה נפגעו על-ידי המחלה.

2. בדיקת רמת קריאטנין בדם - רמה גבוהה של קריאטנין בדם מצביעה על ירידה בתפקוד הכליות, בצירוף עם נתוני גיל הנבדק, מינו ומשקלו היא משמשת להערכת קצב הסינון הכלייתי. קצב הסינון הכלייתי יורד ככל שהתפקוד הכלייתי מתדרדר.

3. מדידת לחץ דם.

בכל מקרה שתוצאות הבדיקות מצביעות על מחלת כליה בשלב מתקדם, חיוני ביותר לבצע מעקב אצל רופא נפרולוג. ידוע כי מעקב נפרולוגי יכול להביא להאטה בהתקדמות מחלת הכליה ולהאריך את חיי המטופלים בדיאליזה.
ד"ר נעה ברר-ינאי היא מנהלת המכון לנפרולוגיה במרכז הרפואי "הלל יפה".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי פורום סוכרת

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום