ידיעת עברית - תנאי לעיסוק ברפואה

הכנסת אישרה אתמול (ג') בקריאה שנייה ושלישית תיקון לפקודת הרופאים הקובע כי על רופא להיות בעל ידע בסיסי בעברית כתנאי לקבלת רישיון לעסוק ברפואה. לדברי יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ חיים כץ, "החוק נועד לקבוע כי אחד מהתנאים לקבלת רישיון לעסוק ברפואה בישראל הוא ידע בסיסי בשפה העברית, וזאת על מנת להבטיח תקשורת טובה יותר בין רופא למטופליו, לשפר ולייעל את הטיפול הרפואי הניתן למטופלים בישראל".

"זהו חוק שמגן על החולים, מבטיח קיום תקשורת בסיסית בין הרופא והחולה, מבטיח כי הרופא יוכל לקרוא בתיק הרפואי של החולה, לדעת מה ההיסטוריה הרפואית שלו, התרופות אותן הוא מקבל, רגישויות מהן הוא סובל ואלו אירועים רפואיים חריגים היו לו", אומר ח"כ פרופ' אריה אלדד, יוזם החוק. "כך יוכל הרופא לטפל באופן יעיל יותר ובטוח יותר בחולה שלו. תנאי בסיסי דומה קיים ברוב מדינות העולם". לדבריו, "מעמדה של העברית, לא כאחת מן השפות הרשמיות בישראל אלא כשפה הראשית, זוכה בחוק זה לחיזוק ולהעדפה ברורה על כל שפה אחרת".

עבור רוב אזרחי ישראל עברית היא השפה הראשונה, ועבור למעלה מ-90% מאזרחי ישראל המדינה - עברית היא שפה בה הם שולטים ברמה הבסיסית ומעלה. בכך, למעשה, עברית היא שפת המדינה בישראל גם אם יש בה מיליון דוברי ערבית וכמיליון דוברי רוסית. רוב ארצות העולם מתנות רישיון לעסוק ברפואה בידיעת שפת המדינה. בדרך כלל נדרש להוכיח זאת רק מי שרכש השכלתו המקצועית מחוץ למדינה. במדינות אירופה נדרשת ידיעת השפה לפני תחילת עבודה בפועל.

בפועל נדרשת היום ידיעה בסיסית בעברית לכל מי שסיים לימודי רפואה בארץ ונדרש לעבור שנה של עבודה מעשית בבית חולים. גם רופאים שלמדו רפואה מחוץ לישראל אך לא עסקו בפרקטיקה רפואית נדרשים אף הם להשלים את תקופת ההתמחות הזאת כתנאי לקבלת רישיון לעסוק ברפואה בישראל. רק רופאים שעסקו ברפואה מעל לשנה בארץ מוצאם אינם נדרשים לעשות כן.