מי שפיר - דקירה קטנה וזה חולף?

(0)
לדרג

בדיקת מי שפיר מגלה בעיות כרומוזומליות המעידות על תסמונת דאון אצל העובר, אך עלולה לגרום להפלה. האם לעבור את הבדיקה? לשאלה אין תשובה חד משמעית

מאת: ליאת עיני, כתבת doctors

ישנן בדיקות רבות שניתן לעשות במהלך ההריון. רוב הזוגות מחליטים לעבור את הבדיקות כדי לוודא שהכול תקין אצל העובר שבבטן. כמות בדיקות ההריון בישראל גדולה יותר מהמקובל במדינות רבות. עד כמה אנחנו מרחיקים לכת כדי לקבל "ילד מושלם"? האם שווה להסתכן בהפלה ולעבור בדיקת מי שפיר ללא סיבה רק כדי להיות, אולי, רגועים?

"בדיקת מי השפיר מומלצת לנשים שעברו את גיל 35 בעת כניסתן להריון, או שנמצאו בעלות סיכון גבוה יחסית לשאת עובר עם מומים כרומוזומלים לפי בדיקות הסקר השונות (שקיפות עורפית, חלבון עוברי ועוד)", אומר ד"ר יואב פלד, מומחה בגניקולוגיה ומילדות, רופא בכיר במחלקת נשים במרכז הרפואי רבין. "גם לנשים עם נשאות למחלות גנטיות, שסבלו בעבר ממחלות או שבמשפחתן יש מחלות תורשתיות מומלץ לבצע בדיקת מי שפיר". לדבריו, לעיתים, כאשר מזוהה מום אנטומי בעובר, מומלץ לבצע בנוסף בירור גנטי כרומוזומלי שמחייב ביצוע בדיקת מי שפיר ברוב המקרים. ישנם רופאים הממליצים לנשים לבצע דיקור מי שפיר בכל מקרה, גם ללא הסיבות הרשומות מעלה. "הסיכון בבדיקה קטן ביותר", מציין ד"ר פלד, "שיעורו כחצי אחוז ויש הטוענים שאף פחות מכך. סיבוכי הבדיקה כוללים ירידת מי שפיר מוקדמת וכן זיהום של השק ההריוני בשל הדיקור. בשני המקרים יש לבצע הפסקת הריון, גם כאשר ההריון תקין".

החדרת מחט לשק העוברי

טולי פרל-עזרן עברה את הבדיקה בהריונה השני, בגיל 30. "תוצאות השקיפות העורפית היו גבוליות מאוד ועצם האף של העובר הייתה קטנה, ולכן הרופא שביצע את השקיפות המליץ על מי שפיר בשבוע 13", היא מספרת. "אחרי התייעצות עם הרופא שלי הבנתי שאין סיבה ללחץ ואפשר לחכות גם לשבוע 18, מכיוון שבדיקה פולשנית כזו בשבוע כל כך מוקדם עלולה להיות מסוכנת יותר, וגם כדאי לחכות לסקירת מערכות מוקדמת ולקבל קצת יותר מידע ולראות איך העובר מתפתח".

ד"ר פלד אומר שניתן לבצע את בדיקת מי שפיר החל בשבוע ה-15 ובמשך כל מהלך ההריון, אולם מקובל לבצע את הבדיקה בשבועות 19-16. הוא עצמו מבצע בדיקות מי שפיר כ-14 שנה. "יש לזכור כי כאשר מבוצעת בדיקת מי שפיר רגילה, לוקח בערך 21 יום עד קבלת התשובה. במקרים מיוחדים ניתן לבצע בדיקת FISH שבעזרתה ניתן לבדוק חלק ממערכת הכרומוזומים תוך 48 שעות", הוא מוסיף.

ד"ר פלד מתאר את הליך הבדיקה: "בתחילת הפעולה הרופא צופה בעובר, בשליה ובמי השפיר בעזרת מכשיר אולטראסאונד. לאחר שהוא מוודא שלעובר יש דופק ואין מומים גסים, הרופא מאתר מקום מיטבי שבו תוחדר המחט לשק העוברי. לאחר מכן הרופא מחטא את הבטן ביסודיות כדי להימנע מזיהום. לאחר החיטוי בודקים שוב שהעובר לא זז ושהמקום שנבחר עדין בתוקף. בזמן הדיקור מוחדרת מחט דקה אל שק השפיר תחת הנחיית אולטראסאונד (כדי שהמחט לא תפגע בעובר עצמו). לאחר החדרת המחט נשאב נוזל מי שפיר בכמות של כ-30-20 סמ"ק. כמות זו איננה מסכנת את העובר והיא מתחדשת תוך פרק זמן קצר. את הנוזל שולחים לבדיקה במעבדה".

לאחר הבדיקה האישה צריכה לשכב ולנוח במשך 48 שעות. "סימנים מחשידים הראויים להתייחסות רפואית לאחר הדיקור כוללים ירידת מים, חום אימהי, הופעת התכווצויות קשות ברחם, הופעת דימום נרתיקי והרגשה כללית רעה", אומר ד"ר פלד.

סיכון ההריון או סיכוי למום

כאמור, נשאלת השאלה האם אישה בריאה בעלת סיכון נמוך לעובר עם הפרעה כרומוזומלית צריכה לעבור בדיקת מי שפיר 'רק לשם הביטחון'? "התשובה לשאלה זו צריכה להידון בין האישה לרופא הנשים המטפל בה", שכן אין לשאלה זו תשובה חד משמעית ונוקבת", אומר ד"ר פלד. "יש החושבים שחבל לסכן עובר ואפילו סיכון מזערי, שכן הסיכוי ללידת עובר פגוע זעיר. יש החושבים שהנזק בלידת עובר פגוע (וזאת מבלי להיכנס לשאלות אתיות מורכבות הקשורות בכך) הוא כזה גדול, שכדאי לסכן עובר בריא ובלבד להיות בטוחים שאין בעיה כרומוזומלית שניתנת לזיהוי בעובר".

"ידעתי על הסיכון בבדיקה, אבל העובדה שאולי מדובר בעובר בעל מום הפחידה אותי יותר", מספרת פרל-עזרן. "מה גם שהבדיקה עצמה מאוד הפחידה אותי. תמיד אמרתי שאני רוצה ללדת עד גיל 35 רק כדי לא לעשות את הבדיקה הזאת. כמובן שהיום, לאחר שעברתי אותה, אני יודעת שהבדיקה לא כואבת, והשקט והביטחון שמקבלים אחריה שווים הכול - כל המשך ההריון הייתי רגועה ובטוחה".

פרל-עזרן אומרת כי רוב חברותיה עושות את הבדיקה, ללא קשר לתוצאות הבדיקות המקדימות, ורק למען השקט והביטחון, זאת בשל הסיכון הקטן. אולם, שכשהתשובות תקינות וגיל האישה מתחת ל-35, לא כל אחת יכולה לממן בעצמה בדיקה כה יקרה, שעולה כ-2,000 ש"ח.

בואו לדבר על זה בפורום בדיקת מי שפיר.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום