מחלות חורף: מ-א' ועד ת'

(9)
לדרג

המדריך לעונה הקרה: מהו הטיפול הטוב ביותר למחלות חורף? וכמה אנשים חולים בשפעת מדי שנה? כל התשובות - בכתבה שלפניכם

מאת: דרורית קלר

א - אנטיביוטיקה: קבוצת תרופות המסוגלות לקטול או לעכב צמיחה של מיקרואורגניזמים. אנטיביוטיקה משמשת לטיפול בזיהומים שנגרמים על-ידי מיקרואורגניזמים הרגישים להן, בדרך-כלל חיידקים או פטריות. במקרים מסוימים מיקרואורגניזמים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה. מומלץ לקחת אנטיביוטיקה רק לפי הוראות הרופא. אנטיביוטיקה לא מהווה טיפול לווירוסים.

ב- ברונכיט: דלקת בסימפונות, שהן דרכי הנשימה המחברות את קנה הנשימה עם הריאות. המחלה מתבטאת בשיעול, ייצור ליחה, ולעיתים צפצופים וקוצר נשימה. בדלקת כרונית של הסימפונות החולה משתעל ופולט כמויות גדולות של ליחה. ברונכוליטיס היא מחלה זיהומית חריפה של דרכי הנשימה התחתונות, המופיעה בעיקר בתינוקות ובילדים מתחת לגיל שנתיים. הגורם העיקרי למחלה הוא וירוס ה-RSV, הנפוץ בעיקר בחורף. המחלה מתבטאת בחום, שיעול, קוצר נשימה, ולעתים גם בצפצופים ובמצוקה נשימתית בעיקר בתינוקות. ניתן להשתמש בסירופ להקלה על הסימפטומים.

המחלות הוויראליות נפוצות יותר מהמחלות החיידקיות. צילום: שאטרסטוק



ג - גודש באף: "אף סתום" הוא מצב בו כלי הדם במערות האף מתנפחים והופכים גדושים בדם. כתוצאה מכך מרגישים קושי בנשימה דרך האף. הגודש מלווה בהפרשות נזלת. הגודש הוא לרוב על רקע נגיפי, אם כי תיתכן נזלת על רקע חיידקי או אלרגי. חשוב לטפל בגודש באף משום שכאשר נושמים דרך הפה מגיע לריאות אוויר יבש ולא מסונן, דבר המגביר את הסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה. כשמערות האף חסומות נפגע תהליך האיוורור של הסינוסים, דבר המגדיל את הסיכון לסינוסיטיס.

ד - דלקת גרון ומיתרי הקול: הדלקת נגרמת על-ידי זיהום חיידקי או נגיפי. מיתרי הקול מתנפחים והקול נעשה צרוד או נעלם; הנשימה קשה והשיעול מכאיב. חסימת דרכי הנשימה יכולה להיות חמורה אצל ילדים. מומלץ להגיע לרופא הילדים על מנת לקבל טיפול מתאים.

ה - התקררות: הסיבה העיקרית לביקור אצל רופא ולהיעדרות מביה"ס ומהעבודה. מדובר בזיהום נגיפי שנגרם על ידי מספר וירוסים של דרכי הנשימה, המערב בין דלקת בחלק או בכל דרכי האוויר כולל האף, הסינוסים, גרון, לוע ודרכי נשימה תחתונות. המחלה יכולה להימשך בין 4-14 יום.

ו - וירוס או חיידק? המחלות הוויראליות נפוצות יותר מהמחלות החיידקיות. וירוסים נוטים להתפשט בגוף כולו ולגרום מגוון תופעות בו בזמן, כגון חום, נזלת, שיעול, כאבי גרון, כאבי בטן, שלשולים הקאות ולפעמים גם פריחה. לעומת זאת, חיידקים נוטים להתמקם באזור מסוים ולגרום לתופעות ממוקדות כגון כאב גרון (ללא נזלת או שיעול), כאב אוזן, שיעול וכאב בחזה. כמובן שגם וירוסים וגם חיידקים יכולים לגרום לתסמינים דומים.

ז - זיהום: מדובר בחדירה של חיידקים, וירוסים, פטריות או חד תאים ואפילו תולעים שגורמים אי נוחות ותסמינים שונים. הטיפול הוא על פי הגורם.

ח - חום: החום הוא תגובה טבעית של הגוף לזיהומים ויראליים או חיידקיים. המוח מקבל מסרים, אשר מיידעים אותו על פלישה של וירוס כלשהו ואחת הצורות להילחם בו היא העלאת חום הגוף. חום גבוה כשלעצמו אינו מחלה אלא הוא מהווה ביטוי למלחמה של מערכת החיסון במחלה. אצל ילדים ניתן לטפל בחום באמצעות אמבטיות פושרות, קומפרסים קרים, איוורור החדר, ובאמצעות טיפול תרופתי בצורת סירופ. לצד החום ישנו מדד נוסף לקביעת חומרת מצבו של הילד והוא "מצבו הכללי" הנקבע על ידי תפקודו - היכולת שלו להתפנות למשחקים, כמה הוא מחייך וכדומה.

ט - טיפים - כיצד לעבור את החורף בשלום: לאוורר חדרים, לקבל חיסון נגד שפעת, ללבוש שכבות, לא לחמם יותר מדי את החדרים, להקפיד על תזונה מאוזנת ולהרבות באכילת פירות הדר.

י - ילדים: מספר ההתקררויות בילד בממוצע במשך שנה הוא 6-10, בהשוואה ל-2-4 במבוגר. בשנתיים הראשונות לחייו, לומדת מערכת החיסון של הילד להתמודד עם מחוללים שונים של מחלות, שבונה את המערכת החיסונית. למערכת החיסון זיכרון לטווח ארוך. בעת חשיפה לגורם מחלה מסוים, מייצר הגוף נוגדנים כנגד מחולל המחלה, שנשארים בזיכרון החיסוני, ובחשיפה חוזרת לאותו מחולל, הם נשלפים, נלחמים בגורם המזיק ומתמודדים עם המחלה. ככל שהילד מתבגר, הוא הופך ליותר מחוסן. מגע בין ילדים, נוכחות של מספר רב של ילדים באותו החדש, העברת חפצים מפה לפה וכד' מגבירה את הסיכון להידבקות.

כ - כרוניקה ידועה מראש: מדי שנה חולים בשפעת 100 מיליון איש ברחבי העולם, שהם בין 10%-20% מהאוכלוסייה. שפעת ביחד עם דלקת ריאות היא הסיבה המדורגת שביעית לגרימת מוות בארה"ב. שיעור התמותה ממחלת השפעת לא פחת ב-60 השנים האחרונות, ואף צמח בשנים האחרונות, לאור התפתחות שפעת החזירים. השפעת גורמת לאובדן של למעלה מ-100 מיליון ימי עבודה והעלות השנתית עומדת על 14.6 מיליארד דולר. בישראל בשנה ממוצעת יחלו כ-5 אחוזים מהאוכלוסייה בשפעת. ברבע מהבתים בישראל יש לפחות חולה שפעת אחד.

ל - לחסן או לא? אחת הבעיות היא שהאוכלוסיה אינה מחוסנת דייה, אך בגלל חסינות חלקית היקף המגפה מוגבל. אחת לכמה שנים עובר הנגיף שינוי גנטי כה גדול שהאוכלוסיה אינה מחוסנת כלל וכלל נגד הנגיף החדש ומתפתחת מגפה קשה יותר ובהיקף נרחב יותר. רצוי שכולם יתחסנו כולל נשים בהריון וילדים, וכך תימנע הדבקה בשפעת גם באוכלוסייה שלא נמצאת בסיכון.

מ - מערכת החיסון: מדובר במערכת של תאים וחלבונים שנועדה לשמור על הגוף ולהגן עליו מפני חדירה של חלבונים זרים (מזהמים). לא ידוע על תכשירים שמחזקים את המערכת החיסונית.

נ - נזלת: אחת הבעיות הטורדניות ביותר בחורף. אופי ההפרשה הנזלתית (צבע, סמיכות) אינו מעיד על מחולל הנזלת (חיידק או נגיף). מדובר במחלה שנרפאת מאליה. יש לקנח היטב את האף על מנת למנוע סינוסיטיס. אצל ילדים הנזלת מפריעה במיוחד והיא בדרך כלל מלווה את התינוקות כמעט לאורך כל החורף.

ס - סימפטומים: הסימפטומים הנפוצים להתקררות הם תחושת בעירה באף, התעטשויות, נזלת וגודש באף, הרגשה כללית רעה, חום, כאבים כלליים, שיעול, דלקת גרון על רקע נגיפי.

ע - עוף, מרק עוף: מרק עוף נחשב לאחת מתרופות הסבתא הידועות יותר בחורף, ולא סתם הוא מכונה "הפניצילין של היהודים". חוקרים מאוניברסיטת נברסקה מצאו כי למרק העוף ישנן תכונות אנטי-דלקתיות מוכחות. במחקר נתגלה כי במרק העוף המסורתי יש רכיבים הגורמים לתאי הדם האדומים הנגועים בוירוסים להתחדש. כשנבדקו מרקים מאבקות (אינסטנט) נתגלה כי רק לכשליש מהם יש השפעה מועטת בלבד על תופעות דלקתיות. רופא יהודי מבית החולים "הר סיני" במיאמי גילה כי לאדים היוצאים מתוך מרק העוף הביתי של סבתא יש השפעה ברוכה על הגרון והריאות, וכי הם מומלצים לסובלים מקשיי נשימה ושיעול.

פ - פאראצטמול: הטיפול התרופתי המקובל והנפוץ בחום וכאבים. בקרב, תינוקות, פעוטות וילדים, חשוב להקפיד על שימוש בתרופות אשר פותחו והותאמו במיוחד עבורם. יש להקפיד על מינונים נכונים של פאראצטמול בילדים ועל מרווח של 4-6 שעות בין מנה למנה ובהתאם להוראות השימוש שבאלון לצרכן המצורף לאריזת התרופה.

צ - צמחי תבלין למרפא: השימוש בצמחי תבלין למרפא נהוג זה אלפי שנים. ניתן לגדל צמחי תבלין בגינה, בעציצים ואפילו במקום מואר בבית. המרווה משמשת לטיפול בהצטננות על ידי חליטה בתה. הפטרוזיליה עשירה בוויטמין C ו-A ובברזל, והיא מוסיפה טעם רב לסלטים, מרק, וטחינה. שיבא עוזרת במניעת נזלת. את עלי השיבא ניתן לחלוט או פשוט להכניסם לכוס התה לזמן קצר, כדי שלא יווצר טעם מר. צמח הקורנית מקל על שיעול - חולטים עלי קורנית מוסיפים סוכר או דבש בכמות כפולה (חצי ליטר מים: קילו סוכר) ממיסים במים, מורידים מהאש בשעת רתיחה ומקררים. הדס מצוי מרענן ומנקה את העור, מרגיע ומפיג כאבי ראש.

ק - קור: ההצטננויות הן גם תוצאה של הקור. בגלל הקור, זרימת הדם איטית יותר ופחות דם מגיע לריריות. השיטה הכי טובה להילחם בהצטננויות היא פשוט לכסות את האף. וירוסים מסוימים מתפרצים כאשר הסביבה שלהם קרה. יש להתלבש בצורה מתאימה ולא לחמם חדרים יותר מדי כי אז החשיפה לקור ביציאה גדולה יותר.

מספר ההתקררויות בילד בממוצע במשך שנה הוא 6-10. צילום: שאטרסטוק



ר - רוקח: בעונה זו של השנה הרוקח הופך לידידנו הטוב המסייע בשעת צרה. ניתן לרכוש ישירות מהרוקח תרופות ללא מרשם, בדיוק כמו מוצרי צריכה אחרים, ולהתייעץ עם הרוקח בכל שאלה ובעיה.

ש - שפעת: הגורם למחלה הינו נגיף (וירוס), והיא כוללת את הסוגים A, B ו-C. ההתפרצויות הרחבות והחמורות יותר של השפעת נגרמות על ידי נגיף השפעת A, וזאת בשל נטיית הנגיף לעבור שינויים מבניים על ידי שיחלוף קטעי גנים בין זנים שונים של הנגיפים. התפרצות השפעת שכיחה החל מנובמבר ודועכת לקראת פברואר. היא מביאה לסיבוכים ואשפוזים בעיקר באוכלוסיית הילדים והקשישים. מידי שנה כ-10%-20% מהאוכלוסייה בממוצע מפתחים שפעת, חלקם מפתחים סיבוכים הגורמים אף לתמותה. לווירוס השפעת יש יכולת השתנות, כך שמערכת החיסון לא תכיר אותו בכל פעם שיופיע מחדש ולכן המגפה מתפשטת בקלות בכל חורף מחדש. המחלה מדבקת במיוחד - הראשונים שלוקים בה הם ילדים. המבוגרים הם אלה שעוברים את השפעת בצורה הקשה ביותר. סיבוכים אפשריים משפעת הם: דלקת ריאות, ברונכיטיס, סינוזיטיס, דלקות אוזניים ועוד. תסמיני השפעת הם חום, כאבי שרירים, כאבי ראש, תשישות קשה וסימנים בדרכי נשימה עליונים: אף סתום, נזלת בהירה, כאב גרון ושיעול יבש. המחלה נמשכת כ-7 ימים.

ת - תזונה: תזונה נכונה למניעת מחלות חורף כוללת: ויטמין A, המגן מהדבקה ומגן מפני חדירת וירוסים וחיידקים, נמצא בכבד, שומן חלב, חלמון ביצים ופירות וירקות צהובים. ויטמין C הוכח כבעל פעילות אנטי ויראלית ואנטי חיידקית, והוא נמצא בפלפל אדום וירוק, גויאבה, כרוב, כרובית, עגבניות, פרי הדר ותפוחי אדמה לא קלופים. ויטמין E וסלניום מעכבים חמצון ונזקי חמצון, ובמחסורם יכולים גורמי המחלה להפוך לאלימים יותר. מקורות מזון שעשירים בסלניום: דגים, בשר, אגוזי ברזיל ולחם מחיטה מלאה. מקורות עשירים בוויטמין E: שמנים של נבטי חיטה, כותנה, חריע, תירס, בוטנים וסויה. ויטמין 6B תורם לפעילויות החיסון ונמצא בדגנים וקטניות, פירות וירקות, בשר ודגים וחלב ומוצריו. ברזל תורם לשיפור תגובת נוגדנים לווירוסים ולהפחתת ההידבקות, ונמצא בבשרים, איברים פנימיים (כבד), ירקות ירוקים, קטניות ופירות מיובשים. גם האבץ הכרחי לפעילות בלוטות החיסון ותאי החיסון וליצירת הנוגדנים. מזונות שהם מקור לאבץ: קטניות יבשות, פיצוחים ואגוזים, דגנים ומוצריהם, בשר וביצים. חומצת האמינו ליזין תורמת באופן משמעותי להתמודדות עם וירוסים. היא מצויה במיוחד בבשרי עוף, הודו, בקר ודגים. לחיידקים פרוביוטיים חשיבות רבה בכך שהם מעוררים את התגובה החיסונית, במיוחד תחת השפעת אנטיביוטיקה. לחומרי צבע צמחיים (פיטוכימיקלים) תרומה משמעותית בהגברת העמידות החיסונית. הם נמצאים בירקות ופירות ובעשבי מרפא כמו תה ירוק, אכינצאה, אסטרגלוס, ג'ינסנג ועוד רבים אחרים.


דרורית קלר רוקחת בכצט, יצרנית סדרת התרופות טיפטיפות לתינוקות ופעוטות.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום