טבליות ואגינליות לטיפול במיומות

שרירני רחם (Myoma, Leiomyoma, Uterine Fibroids) ידועים כגידולים שפירים שכיחים. כאחת מכל שתי נשים בגילאי 25-50 מפתחת גידול זה, ומרביתן כלל אינן מודעות לכך. כמחציתן תזדקקנה לטיפול במהלך חייהן, קרי, אחת מכל ארבע. גידול זה בא לידי ביטוי בצורות שונות החל מדימומים חזקים, חולשה כללית עקב חסר דם (אנמיה), לחץ על שלפוחית השתן ואברים אחרים, כאבים, וכלה בבעיות פוריות, הריון, או לידה.

היווצרות שרירני רחם מושפעת מרקע גנטי, השפעה הורמונלית, ויתכנו גם גורמים סביבתיים/תזונתיים. מדובר בהתרבות מהירה של תאי שריר ורקמת חיבור היוצאים מתוך שריר הרחם וגדלים כגוש אחד, או כגושים רבים. מרבית שרירני הרחם שפירים, אולם קיים גם מיעוט קטן של גידולים ממאירים המאיימים על אשה אשר שמעה ש... "יש לי גידול". במהלך השנים השתפרה יכולת איבחון שרירני הרחם באופן המאפשר הגדרה מדוייקת של גודלם ומיקומם בקלות יחסית. הגדרה זו, לצד תלונות האשה, ותכניות הילודה שלה, מאפשרים פתרונות על ידי מגוון רחב של שיטות טיפול. מדובר בהתאמה אישית על בסיס תת-התמחויות מגוונות.

מגוון טיפולים רחב העומד כיום לרשות המטפלים מצדיק התבוננות שונה מבעבר, ימים בהם ניתוחי כריתת השרירן עם או בלי הרחם היוו חלופה טיפולית כמעט יחידה.

מאחר ששרירני רחם גדלים בעקבות חשיפת האשה להורמונים "נשיים" כגון אסטרוגן ופרוגסטרון, פותחו בשנים האחרונות טיפולים שונים אשר נועדו לסתור את פעילותם של הורמונים אלה. ידוע טיפול בזריקות הורמון ה-GnRH-A. מדובר בחומר פעיל אשר מדכא את פעילות השחלות. תכשיר זה יעיל מאוד להקטנת שרירני רחם ותופעות לוואי הנגרמות משרירנים (כגון דימומים חזקים), אולם חסרונו בכך שתוך מספר חדשים עלולות להופיע תופעות "גיל מעבר", כגון גלי חום, ולכן שימושו מוגבל לכ-3 חדשים, והשימוש בו נעשה במקרים רבים כמקדים לניתוח. קיימים גם טיפולים תרופתיים נוספים אשר מבוססים על עקרונות אחרים כנוגדי האסטרוגן או הפרוגסטרון.

החומר היעיל ביותר אשר הוכח עד כה כמקטין שרירני רחם הוא מיפפריסטון (Mifepristone), שהינו חוסם רצפטורים לפרוגסטרון. ניסיון רב נצבר בעולם במהלך העשור האחרון על יעילותו במינונים נמוכים להקטנת שרירני רחם וסימפטומים שלהם. הטיפול ניתן במסגרת ניסוי קליניים - בטבליות לבליעה (תופעות הלוואי היו מזעריות). לאחרונה נעשה צעד קדימה בכיוון השימוש בחומר זה ובמינון נמוך תוך שילובו בטבליות ואגינליות (נרתיקיות). מדובר בפרוייקט המבוצע במסגרת מבוקרת המאושרת על ידי ועדת מחקר ומשרד הבריאות, בבתי החולים שיבא (תל-השומר) ובילינסון. מחקר זה מיועד לנשים בגילאי 30-53, אשר אובחנו כסובלות משרירן סימפטומטי (דימומים וכיוב'), כלומר, שרירן הגורם בעיקר לדימומים. במהלך המחקר, מיפפריסטון יינתן במתן נרתיקי במינון נמוך של של 5-10 מ"ג ליום למשך 3 חדשים. המשתתפות תקבלנה טבליות, אשר תוחדרנה ע"י האשה לנרתיק בעזרת מוליך לשימוש רב פעמי.

הטיפול הנרתיקי הינו טיפול תרופתי, מקומי, ובעל אפשרות ספיגה מהירה עקב ריבוי כלי דם באזור מתן התרופה ומניעת פירוק התרופה בכבד. המתן הנרתיקי מאפשר אספקת מינונים נמוכים ביחס למתן דרך הפה ובכך עשוי להפחית תופעות לוואי.

בואו לדבר על זה בפורום שרירני רחם - מיומות בניהולו של פרופ' יונה תדיר.