האם דיכאון מחמיר אסתמה?

(0)
לדרג

מחקר חדש מראה כי דיכאון באם עלול להחמיר אסתמה קיימת בילד, אולם לא לגרום לה. טיפול ומניעה של דיכאון באמהות עשויים להביא לשיפור בתסמיני המחלה בילדיהן

מאת: מערכת zap doctors

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוקטובר של ירחון Journal of Pediatric Psychology, והיה המחקר הראשון אשר בוחן לעומק את שאלת הקשר האפשרי בין דיכאון אימהי לבין אסתמה בילד, עולה כי דיכאון באם עלול להחמיר אסתמה קיימת בילד, אולם לא לגרום לה בפני עצמו.

לדברי החוקרים, הם הופתעו לגלות כי תסמיני אסתמה בילד לא ניבאו תסמינים דכאוניים באם. מאחר וגייסו למחקרם זה ילדים בעת החרפת תסמינים בביקור בחדר המיון, הם מציינים, יתכן והתוצאות היו שונות אילו נבדקו ילדים עם אסתמה חמורה פחות. עם זאת, ילדים עם פניות דחופות לחדר המיון סובלים מאסתמה חמורה יותר, ונעזרים יותר בשירותי מערכת הבריאות, כך שהקדשת תשומת הלב לקיומו של דיכאון באם באוכלוסיה זו עשוי להוביל לשינוי משמעותי, הם טוענים.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי המחקר הנוכחי הינו מעניין, ומוסיף כי חוקרים רבים נאבקו מול שאלת הכיווניות של הקשר בין דיכאון אימהי ובין תסמיני אסתמה בילדות ו/או השימוש בשירותי מערכת הבריאות. הוא מסביר כי יש הטוענים כי על פי האינטואיציה יתכן ואימהות לילדים עם אסתמה המצויה בהחמרה עלולות לסבול מדיכאון בעקבות הדחק הנגרם מהמחלה ומהטיפול בה. עם זאת, המחקר הנוכחי מציע כי יתכן וקשר זה הינו מורכב יותר, וכי תסמיני הדיכאון באם עשויים לנבא את חומרת תסמיני האסתמה בילד. ממצאים אלו מציעים כי התערבויות יעילות לטיפול ומניעה של דיכאון באמהות עשויות להביא לשיפור בתסמיני האסתמה בילדיהן, הוא מבהיר.

החוקרים עשו שימוש בנתונים שנאספו כחלק ממחקר מבוקר בהקצאה אקראית הבוחן תוכנית התערבות המכוונת לצמצום הפניות לחדר המיון בקרב ילדים עירוניים בסיכון גבוה הסובלים מאסתמה. המשתתפים במחקר גויסו על ידי מעבר שבועי על גיליונות רפואיים של חדר המיון. בצורה זו עלה בידם של החוקרים לנתח מידע מראיונות עם 262 אמהות לילדים ממוצא אפרו-אמריקאי הסובלים מאסתמה. החוקרים מציינים כי תסמיני הדיכאון באם נבדקו באמצעות שאלון בן 11 שאלות המכונה Center for Epidemiological Studies Scale, אשר בוצע טלפונית.

במחקרם זה, ביקשו החוקרים לבחון ארבע השערות: בראשונה, ביקשו להעריך מודל רציפרוקלי לפיו תסמינים דכאוניים באם ותחלואת האסתמה בילד בנקודת זמן מסוימת ינבאו זה את זה בהמשך. שנית, מודל השפעת תסמיני הדיכאון, לפיו תסמינים דכאוניים באם ינבאו תחלואת אסתמה בילד. שלישית, מודל השפעת תחלואת האסתמה בילד, לפיו האסתמה בילד היא שמנבאת את הופעת התסמינים הדכאוניים באם בהמשך. ולבסוף, מודל השולל את הקשר שנבחן.

דיכאון משפיע על תחלואת האסתמה

החוקרים מצאו כי ילדים שאמהותיהם סבלו מתסמינים דכאוניים רבים יותר, סבלו מתכיפות גבוהה יותר של תסמיני אסתמה במהלך ששת חודשי המעקב, וכי ילדים שאמהותיהם דיווחו על פחות תסמינים דכאוניים הראו תכיפות נמוכה יותר. הם מוסיפים כי חומרת האסתמה בילד לא ניבאה תסמיני דיכאון באם בהמשך הדרך. ממצא זה מעיד לדבריהם כי דיכאון אימהי הינו גורם סיכון בלתי תלוי לחומרת האסתמה בילד, ולא להיפך.

על אף שמחקרם זה לא נערך במטרה למדוד עד כמה דיכאון באם מגביר את תכיפות התסמינים בילד, עלתה מן הנתונים תבנית ברורה לפיה האסתמה היא שבאה בעקבות הדיכאון באם. בצורה אינטואיטיבית, מסבירים החוקרים, נראה כי מדובר כביכול בשאלת 'הביצה והתרנגולת', אולם המחקר הנוכחי מראה אחרת. העובדה כי הדיכאון באם לא הושפע על ידי התכיפות של תסמיני האסתמה בילד הפתיעה אותם, לדבריהם, אולם גם הראתה איזה מהשניים הוא הסיבה ואיזה המסובב.

החוקרים מזכירים כי לא חקרו כיצד ובאיזו מידה דיכאון אימהי משפיע על מצב האסתמה בילד, אולם מאחר ודיכאון כרוך פעמים רבות בעייפות, קשיים בזיכרון וקשיים בריכוז, ניתן לשער כי עשוי להשפיע על האופן בו הורה מסוגל לנהל את מצבו הכרוני של ילדו, מציעים החוקרים. האם היא זו שתפקידה ליישם את המלצות הרופא בהקשר של הטיפול והמעקב של ילדיה, כך שאם היא מדוכאת, יתכן והדבר ישפיע על הילד, הם מסבירים.

לטענת החוקרים, ממצאיהם אלו צריכים לעודד רופאי ילדים המטפלים בילדים חולי אסתמה להקדיש תשומת לב למי שמטפל בילד - בין אם המדובר באמו ובין אם לאו- ואף להפנותם לטיפול באם הדבר נדרש. ההורים נשאלים כל הזמן אם הם מעשנים, מוסיפים החוקרים, כך שאולי הגיע הזמן לשאול אותם גם אודות מצבם הרגשי. החוקרים מאומנים לזהות רמזים עדינים, כך שאם נתקלים בדגל אדום באם, עליהם לבצע בדיקות סקר לדיכאון ולהפנותה על פי הצורך.

בואו לדבר על זה בפורום אלרגיה ואסתמה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום